לאור השינוי המוצע באופן מינוי היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה וקריאת התיגר על לגיטימיות ההשפעה של הדרג המקצועי הבכיר, ארבעה מומחים למדיניות ומנהל ציבורי – פרופ' שרון גלעד והדוקטורנט ניר קוסטי מהאוניברסיטה העברית, ד"ר אילנה שפייזמן מאוניברסיטת בר אילן, וד"ר סער אלון-ברקת מאוניברסיטת חיפה בחנו בסקר מיוחד את התפיסות והעמדות של עובדי השירות הציבורי.
מן הממצאים עולה כי, 54% מעובדי השירות הציבורי צופים היחלשות במידת השפעתם על מדיניות המשרד, לעומת 34% שצופים שלא יהיה שינוי ו-12% בלבד שצופים התחזקות. נתונים אלו עקביים גם בפילוח בין עובדים בכירים או בכירים מאוד לבין דרג ביניים וזוטר. כמו כן, החוקרים בחנו כיצד המשיבים תופסים את המגמות הצפויות בנוגע לאיכות כוח האדם והקידום המקצועי במשרדם. 40% מהמשיבים ציינו שכבר כיום, הקידום לתפקידים בכירים נעשה שלא על יסוד שיקולים מקצועיים כמו ניסיון רלוונטי, יכולת ועבודה קשה. בהמשך לכך, 43% מהמשיבים צופים שינוי נוסף לרעה ביחס לאופן שבו ייעשו הקידומים על בסיס שיקולים מקצועיים, ואילו רק 12% צופים שיפור במצב.
בנוסף, 71% מהמשיבים פסימיים ביחס ליכולת למשוך ולשמר עובדים איכותיים. לטענת החוקרים, ללא כל קשר לשאלה מה צופן העתיד, התפיסות הפסימיות של רבים מעובדי השירות הציבורי באשר לשחיקה בכושר השפעתם ובאשר לאופן הקידום בשירות הציבורי, צריכות להדליק נורה אדומה. פרופ' גלעד מסבירה: "עובדים מוכשרים ומחויבים עלולים לעזוב את השירות הציבורי, אם ירגישו שאין להם יכולת לממש את ייעודם ואת תחושת השליחות שלהם במגזר הממשלתי".
נתוני הסקר מעלים הבדלים גדולים בתפיסות לגבי עתיד השירות הציבורי בקרב דתיים לעומת חילוניים, כאשר האחרונים מביעים עמדות פסימיות בהרבה. לפי הממצאים, 65% מהחילונים שהשתתפו בסקר, לעומת 34% מהדתיים, צופים היחלשות בכושר ההשפעה של הדרג המקצועי ביחידה שלהם. בדומה, נמצא הבדל של 39% בין ההערכות של חילונים (57%) לעומת דתיים (18%) שיתרחש שינוי לרעה במידה שבה קידומים לתפקידים בכירים יעשה על יסוד ניסיון רלוונטי, יכולת ועבודה קשה.
לבסוף, ביחס לכוונותיהם של המשיבים לעזוב את הסקטור הציבורי, לו הייתה מוצעת להם משרה בסקטור הפרטי ברמת שכר מקבילה לזו שהם מרווחים כיום, הנתונים מלמדים כי רק אחד מכל ארבעה משיבים (25%) היה עוזב את שירות המדינה בסבירות גבוהה או גבוהה מאד, ואילו מרביתם (51%) מדווחים שהסבירות שהם היו עוזבים את השירות הציבורי נמוכה או נמוכה מאוד. בדומה לשאר הממצאים, בפילוח בין חילוניים ודתיים, נמצא כי 31% מבין החילונים, בהשוואה ל-14% בלבד מקרב הדתיים היו בוחרים לעזוב.
לאור ממצאי הסקר, החוקרים מזהירים מפני הכרסום במעמד הדרג המקצועי שעשוי להרתיע מועמדים פוטנציאלים מהשתלבות במגזר הציבורי-ממשלתי. לדברי פרופ' גלעד, "המחקר האקדמי הבינלאומי בתחום מלמד שאנשים בוחרים לעבוד בסקטור הציבורי בגלל תחושת השליחות, ולא בשל הקביעות והיציבות שמעניקות משרות ממשלתיות. בישראל, הדבר נכון משמעותית ביחס למי שהשתלבו בסקטור הציבורי בשנים האחרונות, שכן הם ממילא לא זוכים לחוזים קבועים, תנאי הקבלה לשירות הציבורי גבוהים והליך הקבלה הוא תחרותי, ארוך ומפרך. אולם, כאשר אנשים חדורי מוטיבציה ושליחות חשים שאין להם יכולת להשפיע ולממש את הייעוד שבגינו הם בחרו להצטרף לשירות הציבורי, שקידומם נחסם עקב שיקולים פוליטיים או עקב מתן עדיפות למקורבים, הם יטו לעזוב או להפחית את מידת השקעתם בעבודה".
הסקר כלל 450 משיבים, עובדי משרדי הממשלה, ובהם 150 שהעידו על עצמם כדרג בכיר; בפילוח הבא: 53% נשים; 69% חילונים (כולל מסורתיים לא דתיים), ו-31% דתיים; 74% העידו על עצמם שהם בעלי תואר שני.