האסטרופיזיקאי פרופ' עמרי ונדל: "עד שלא נבסס את זה בצורה יותר טובה - לא נוכל להרים את הדגל של 'נמצאו חיים בנוגה'"

ספטמבר 15, 2020
Venus by Pablo Carlos Budassi

עד לאחרונה האפשרות של חיים בשכננו הקרוב ביותר, כוכב הלכת נוגה, לא נשקלה ברצינות על ידי האסטרוביולוגים בשל הטמפרטורה הגבוהה (מעל 400 מעלות צלסיוס) על פני השטח והאטמוספירה הרעילה המכילה רסס של חומצה גופריתנית. ב-1967 העלו Morowitz & Sagan את ההשערה שייתכנו חיים בעננים בגובה של כ-50 ק"מ מעל פני הקרקע של נוגה. העניין בנוגה פחת אחרי שבשנות השבעים נחתו על פני כוכב הלכת הלוהט גשושיות רוסיות מסדרת Venera ומדדו את הטמפרטורות הגבוהות והלחץ האטמוספרי הכביר. ב-14.9.20 פורסם בכתבי העת היוקרתיים נייצ'ר ו Astrobiology- מחקר שגילה עקבות של זרחן מימני,PH3 , מולקולה שבכדור הארץ נוצרת על ידי פעילות ביולוגית של מיקרואורגניזמים.

Venus by Pablo Carlos Budassi

פרופ' עמרי ונדל, אסטרופיזיקאי, אסטרוביולוג וחוקר חורים שחורים ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית, התייחס בריאיון לאולפן ynet לתגלית המפתיעה: "עד אתמול רוב המדענים היו מופתעים מאוד לגלות שיש חיים על כוכב הלכת, שיש בו תנאים של גיהינום". על הגילוי עצמו הוא הסביר: "למעשה מדובר במולקולה מסוימת, פוספין, נגזרת של זרחן, שבכדור הארץ נוצרת בעיקר על ידי חיים בקטריאליים, למשל בתהליכי עיכול במעיי בעלי חיים כגון גיריות ופינגונים. זה דבר שלא ציפו למצוא בגיהינום כמו נוגה".

החוקרים שהשתמשו בטלסקופ 'מקסוול' בהוואי וטלסקופ הרדיו 'ALMA' בצ'ילה גילו את מולקולת הפוספין באטמוספירת נוגה, בריכוז של 5-20 למיליארד, פי אלף מאשר באטמוספרה של כדור הארץ. לאחר ששללו מספר רב של מנגנונים ותהליכים כימיים אי-אורגניים ליצירת הפוספין בנוגה, נותרה לפי שעה האפשרות למקור ביולוגי כמעניינת במיוחד. כאמור, התנאים על פני השטח של נוגה כיום אינם מסבירי פנים לחיים ביולוגיים, אולם אסטרונומים רבים סבורים כי לפני מיליארדי שנים התנאים על פני נוגה היו ככל הנראה יותר נוחים. הגילוי הנוכחי מעלה ספקולציה כי באוקיאנוסים הקדמוניים של נוגה התפתחו חיים. עם עליית הטמפרטורה בשל התחממות השמש ואפקט החממה, התאדו האוקיאנוסים והחיים נדחקו לעננים בגובה של כ-50 ק"מ באטמוספרה של נוגה, שם הטמפרטורה נמוכה יותר מאשר על פני כוכב הלכת.

בעשורים האחרונים התרכזו נאס"א וסוכנויות חלל נוספות בחקר מאדים ופחות בנוגה. פרופ' ונדל צופה כעת לשינוי: "נאס"א שיגרה בעיקר חלליות ורוברים למאדים ובעקבות התגלית הזאת, ייתכן ובשנים הבאות יצטרכו לעשות חשיבה מחדש. כרגע יש רק משימת חלל אחת של היפנים שחוקרת את נוגה. גם הרוסים, שכאמור חקרו את נוגה בעבר, מזמן לא עסקו במשימות חלל אליו. יכול מאוד להיות שאם התגלית הזאת תאושש גם מכיוונים אחרים, זה יהיה פתח למשימות חלל חדשות לחקור לא רק את פני נוגה, אלא את השכבות בגובה של כ-50 ק"מ באטמוספרה של נוגה, שם נמצאו המולקולות המעניינות".

למרות הכותרות שתפס המחקר בארץ בפרט ובעולם בכלל, פרופ' ונדל אינו אופטימי, כפי שציין בראיון שלו בynet: "צריך לציין שהמאמרים פורסמו בשני כתבי העת המדעיים היוקרתיים ביותר בנושאים האלה, עברו בדיקה מדוקדקת בהכנה של מעל שנה, כך שהדברים שכתובים שם הם די מבוססים. יחד עם זאת, מה שהתגלה הוא לא עדות חותכת לחיים. לא נמצאו חיים, זו עדות עקיפה, נמצאה מולקולה שבכדור הארץ נוצרת בדרך כלל על ידי תהליכים ביולוגיים. אי אפשר עדיין להוציא לגמרי מכלל אפשרות שיש תהליכים כימיים שאנו עדיין לא מכירים, שהם אחראים ליצירת המולקולה הזאת. מדענים בעלי שם משתתפים בסקפטיות הזאת ואני בכללם, עד שלא נבסס את זה בצורה יותר טובה - לא נוכל להרים את הדגל של 'נמצאו חיים בנוגה'".

Amri Wandel The Racah Institute of Physics

בנוסף לפרופ' ונדל, גם מדענים מאוניבסיטת MIT במסצ'וסטס בארה"ב ומהאוניברסיטאות קרדיף ומנצ'סטר בבריטניה מדגישים שגילוי הגז אינו הוכחה ברורה לחיים על נוגה, אלא רק בעדות שמחזקת את האפשרות הזו. כעת הם מקווים לערוך מחקרים נוספים, שמצד אחר ינסו להפריך את האפשרות שיצורים חיים הם אלו שמייצרים את הפוספין שאותר באטומספירה של נוגה, באמצעות מציאת דרכים לא-ביולוגיות לייצור הגז הזה. מנגד, הם יבצעו תצפיות נוספות שעשויות לחזק דווקא את האפשרות שמדובר בחיים - בין היתר הם ינסו לראות שינויים עונתיים בכמות הגז, וכן לנסות לאתר חומרים כימיים נוספים שעשויים לתמוך בקיום חיים.