check
ד"ר אפרת דרסלר מביה"ס למנהל עסקים: בעלי מניות חזקים נוטים לתמוך בהצעות ההנהלה, שככל הנראה מתואמות מולם מראש | האוניברסיטה העברית בירושלים

ד"ר אפרת דרסלר מביה"ס למנהל עסקים: בעלי מניות חזקים נוטים לתמוך בהצעות ההנהלה, שככל הנראה מתואמות מולם מראש

2 יוני, 2021
ישיבה

הצבעות של גופים מוסדיים, כמו חברות הביטוח ובתי ההשקעות, באסיפת בעלי המניות על החלטות ניהוליות בחברות ציבוריות, אמורות להיות עניין של כל אחד ואחת מאזרחי מדינת ישראל, כיוון שגופים אלו משקיעים ומנהלים סכומי עתק של כספי ציבור - כספי פנסיה וקופות הגמל שלנו. במאמר חדש של ד"ר אפרת דרסלר מהאוניברסיטה העברית, שפורסם בכתב העת הנחשב Journal of Corporate Finance, נבחנו דפוסי ההצבעה של הגופים המוסדיים באסיפת בעלי המניות, שבה הגופים המוסדיים מייצגים את האינטרס של ציבור המשקיעים, בעלי המניות הקטנים, מול בעלי השליטה בחברות. חלק מממצאיה כוללים הצעות המתואמות מראש בין בעלי המניות להנהלה, כמו גם הצבעות אסטרטגיות והצבעות פאסיביות שמראות אולי על חוסר התעמקות בנושא המועלה על הפרק.

המחקר עשה שימוש בנתונים על הצבעות באסיפת בעלי המניות בנושאים הדורשים רוב מיוחד, בין השנים 2012-2013 (מיד לאחר העלאת הרוב הנדרש בתיקון 16 לחוק החברות). כוח ההצבעה נמדד באמצעות מדד Shapley-Shubik שמחשב את הסיכוי של מצביע להיות הקול המכריע בהצבעה מסוימת (הפיבוטלי). המתודולוגיה שנעשה בה שימוש היא רגרסיות ליניאריות ולוגיסטיות, כאשר המשתנה המוסבר הוא אופן ההצבעה של המוסדיים ובמשתנים המסבירים נמצאים כוח ההצבעה, מאפייני הגוף המוסדי, מאפייני החברה בה נערכת ההצבעה ומאפייני ההצעה עצמה.

במחקרה, מצאה ד"ר דרסלר כי כוח ההצבעה הוא בעל קורלציה שלילית להצבעה נגד הצעת ההנהלה, כלומר ככל שבעל המניות המוסדי חזק יותר בהשפעה שלו, כך סיכויים גבוהים יותר שהוא יצביע בעד הצעת ההנהלה (כלומר סיכויים נמוכים יותר שיתנגד להצעה). "בעקבות הממצאים, ניתן לשער כי  מתנהל משא ומתן בין בעל המניות המשפיע להנהלה, כך שההצעה שמגיעה בסופו של דבר להצבעה היא כזו שכבר מקובלת עליו, כך שהוא מצביע בעדה" הסבירה החוקרת, "נראה כי ההשפעה של בעלי המניות המוסדיים נעשית בדרך של סינון ההצעות המועלות להצבעה, ופחות דרך התנגדות בהצבעות עצמן". בנוסף, מצאה ד"ר דרסלר עדות להצבעה אסטרטגית לפיה מוסדיים מצביעים נגד כאשר יודעים שהצבעתם לא תשפיע ("counting on my vote not counting"), כמו גם עדות להצבעה פאסיבית משני סוגים: השפעת עמיתים, והצבעה עקבית (נטייה לתמוך או נטייה להתנגד).

ד"ר דרסלר: "מכיוון שהגופים המוסדיים הם נציגי הציבור כבעלי המניות בחברות הציבוריות, ויש להם תפקיד חשוב בביצוע בקרה על תפקוד ההנהלה, הצבעה פאסיבית או הטיה קבועה להצבעה לטובת ההנהלה עשויה להיות בעלת השלכות לא טובות על הממשל התאגידי של החברות הציבוריות בישראל ועל אופן תפקודן", הסבירה ד"ר דרסלר את המשמעויות הקריטיות של מחקרה. "יחד עם זאת, מחקרים אחרים מצביעים על שיפור של הממשל התאגידי בחברות הציבוריות בישראל בשנים האחרונות, כך שנראה כי על מנת להבין עד הסוף את התנהגות הגופים המוסדיים, יש צורך במחקר נוסף שיצביע על התגובה הראשונית שלהם להצעות, זו שאיננה נצפית בהצבעות הסופיות. בשל כך, אני עובדת כעת על מחקר חדש שמשלב סקר בין העובדים בגופים המוסדיים, שעשוי לשפוך אור נוסף על הצבעותיהם".

 

למאמר המלא