היכולת לחזות מה תהיה הטמפרטורה או כמה גשם ירד יותר משבוע או שבועיים קדימה נחשבת לכמעט בלתי אפשרית. למרות זאת, המודלים בהם משתמשים כיום חוקרי האקלים מסוגלים לתת תחזית מדויקת למדי של השינויים הצפויים במערכות מזג האוויר במקום מסוים, גם לתקופות ארוכות. ד"ר אסף הוכמן, קלימטולוג בכיר מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, מפתח בימים אלה כלים מתמטיים פשוטים באמצעותם ניתן לחקור שינויים רחבים יותר במזג האוויר, מה שנקרא "משטרי אקלים" או "מערכות מזג אוויר".
במאמר מדעי חדש שפורסם לאחרונה ב-Geophysical Research Letters, תחת הכותרת המרתקת "Do Atlantic-European Weather Regimes Physically Exist?", בו לקחו חלק חוקרים וחוקרות מהאוניברסיטה השבדית Uppsala University, ומהמכון הטכנולוגי של קרלסרוהה שבגרמניה (בו סיים ד"ר הוכמן את הפוסט דוקטורט שלו), יחד עם שני מאמרים נוספים שפרסם ד"ר הוכמן לאחרונה, נבחנה ההיתכנות של גישה חדשה לחיזוי מזג אוויר קיצוני לטווח קצר, אך גם לטווחים "בינוניים", של בין 10 ל-30 ימים (לא ימים ספורים ולא לעונות הבאות). טווחים אלו מאפשרים למקבלי ההחלטות להחליט החלטות חשובות, כמו אם למשל יש היתכנות לסופה גדולה או שרב כבד, בטווח של כשבועיים ויותר.
#Oceanography#AGUpubs : Do Atlantic‐European Weather Regimes Physically Exist?https://t.co/ptq33TlLyY
— POPapers (@geomatlab) October 26, 2021
חיזוי מזג אוויר היום נעשה באמצעות מודלים ממוחשבים, שמשלבים מדדים שונים מהאטמוספירה, למשל טמפרטורה ולחות, כדי לחזות את השתנות מזג האוויר בעתיד. "כל תחזית מזג אוויר בחדשות משתמשת בשיטה שכזאת", מסביר ד"ר הוכמן. במחקר הנוכחי בחנו החוקרים גישה לשילוב בין מודלים ממוחשבים ובין שיטות מתמטיות פשוטות שפיתחו בתחום של חקר מערכות דינמיות, כלומר מערכות שמשתנות עם הזמן. באמצעות הגישה הנ"ל מצאו החוקרים כי קיימות מערכות מזג אוויר מסויימות שניתן לחזות את השתנותם לטווחי זמן בינוניים בדיוק גבוה בהרבה מבעבר, ובכך לשפר משמעותית את תחזית מזג האוויר לטווחי זמן אלו. כמו כן, צוות המחקר טען כי שימוש בגישה שפיתחו ייאפשר לחזות בדיוק גבוה יותר, למשל, עד כמה אירועי מזג אוויר הקרובים עשויים לכלול אירועי גשם קיצוניים.
"אנחנו עוזרים למודלים הקיימים לחזות את העתיד", מוסיף ומסביר ד"ר הוכמן, "אנחנו מוסיפים למודל מידע שהוא לא יודע על אי הוודאות בחיזוי מערכת מזג האוויר, ובכך נוכל לשפר משמעותית את התחזית בטווחי זמן בינוניים, כלומר שבועיים ואפילו שלושה שבועות קדימה. זה טווח זמן משמעותי, קודם כל עבור אזרחים שעושים תוכניות המשלבות שהייה בחוץ, אך גם ובעיקר עבור כל מי שמקבל החלטה לגבי אירוע קיצוני שהולך להגיע לאזורינו. החלטות מתאימות ובזמן מאפשרות הצלת חיים וצמצום נזקים כלכליים".
ד"ר הוכמן משוכנע כי אין בשורות טובות לגבי עונת החורף המתקרבת. "כמעט כל המודלים לעונה הבאה מראים יובש קיצוני", הוא קובע ומוסיף באותה נשימה: "זאת אומרת, חיזוי עונתי הוא משהו שהוא עדיין מורכב, בגלל איך שהאטמוספירה שלנו מתנהגת, והשיטה החדשה שלנו עדיין לא מסוגלת לבדוק זאת, אבל אם נסתכל על כמעט כל המודלים הקיימים השנה נראה יובש קיצוני כמשהו שמתאים לשינויי האקלים באזור שלנו. זה לא אומר שלא יהיו אירועי גשם קיצוניים בתקופה הקרובה, אגב, אלא שכמויות הגשם הכוללות כנראה יהיו נמוכות בחורף 2021-22".
ומה לגבי סופה קרובה בחודש נובמבר, סופות גשמים עזות שבשנים האחרונות קורות יותר ויותר באזורנו? "המחקר שאנחנו עשינו הוא עדיין לא אופרטיבי", הוא מבהיר, "בשלב הבא, כשנוכל להפעיל את השיטה החדשה נוכל להגיד מה יקרה בתקופה הקרובה בדיוק גבוה יותר. כרגע אנחנו מתכננים שיתוף פעולה עם השירות המטאורולוגי בישראל וחוקרים שותפים בגרמניה ובשבדיה, שהמאמר הנוכחי הוא שיתוף פעולה נרחב איתם, כדי לאפשר חיזוי בטווח של החודש הקרוב. חשוב לציין שאחד הדברים שאנחנו בעיקר מתמקדים בהם הם אירועי מזג האויר קיצוני במיוחד, כמו למשל שלג בירושלים, שמאז ומתמיד נחשבים כקשים מאוד לחיזוי. כירושלמי בדימוס אני יכול להעיד על כך. קשה לקבוע כרגע אם בינואר השנה יהיה שלג או לא, אבל אם העבודה שלנו תהפוך לאופרטיבית יהיה קל לקבוע תחזיות שלג לטווחים קצרים יותר, או לפחות לשפר אותן בצורה משמעותית. גם גלי חום בקיץ נוכל לבחון באותה השיטה", מסכם ד"ר הוכמן.
למאמר המדעי: https://agupubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1029/2021GL095574