החיפוש אחר חיים מחוץ לכדור הארץ התמקד עד היום בכוכבי לכת “דמויי־ארץ” — כאלה שנמצאים במרחק מאוד מסוים מהכוכב שלהם, שבו התנאים דומים פחות או יותר לאלו שעל פני כדור הארץ. מחקר חדש של ד״ר עמרי ונדל מהמכון לפיזיקה באוניברסיטה העברית מציע שהתפיסה הזו עשויה להיות מצומצמת מדי, וכי ייתכן שיש הרבה יותר עולמות שבהם יכולים להתקיים תנאים בסיסיים לחיים ממה שהעריכו עד כה.
המחקר, שפורסם בכתב העת The Astrophysical Journal, מתבסס על ניתוח מחודש של נתוני טלסקופ החלל קפלר, שלא רק גילה אלפי כוכבי לכת, אלא אפשר לראשונה להעריך סטטיסטית כמה שכיחים כוכבי לכת קטנים סביב סוגים שונים של כוכבים. במילים אחרות, קפלר סיפק “מפת שכיחות” של כוכבי לכת בגלקסיה, המאפשרת להעריך מבחינה כמותית את שכיחות כוכבי הלכת עם פוטנציאל לחיים.
החידוש המרכזי של המחקר הוא בהגדרה של מה נחשב כוכב לכת שיכול לתמוך בקיום חיים. במקום לדרוש שכוכב לכת שלם יהיה בעל תנאים נוחים, המחקר כולל תרחיש נפוץ במיוחד סביב כוכבים קטנים מסוג ננס אדום: כוכבי לכת נעולים כבידתית, שבהם צד אחד פונה תמיד אל הכוכב (חם מאוד) והצד השני נמצא בלילה תמידי (קר מאוד) בדומה לכוכב הלכת חמה (מרקורי) במערכת השמש. בתנאים כאלה, גם אם הצד המואר חם מכדי לאפשר חיים, בצד הלילה יכולים להתקיים אזורים יציבים שבהם יש תנאים בסיסיים לקיום חיים, לעיתים מתחת לפני השטח או מתחת לקרח.