בין אם אתם אנשים של היכרות בחיים האמתיים, ובין אם אתם מדפדפים באפליקציית ההיכרויות, אתם ודאי יודעים כמה חשוב הוא הדייט הראשון. מחקר חדש בדק מה גורם לנו להימשך יותר לאנשים מסוימים כשאנחנו מתאהבים, בעוד שלאנשים אחרים פחות? צוות החוקרים, בהובלת ד"ר שיר אציל מהמחלקה לפסיכולוגיה, טוען כי החיבור עם בן הזוג תלוי במידת הסנכרון של הגוף שלנו, באופן זהה לתקשורת שבין ההורים לתינוק. ממצאי המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת Scientific Reports.

המחקר התבסס על ניסוי "ספיד-דייטינג" המורכב מ-46 דייטים, כאשר כל דייט נמשך כ-5 דקות, במטרה לבדוק כיצד הפיזיולוגיה וההתנהגות של זוג מסתגלות זו לזו במהלך המפגש הראשון. באמצעות רצועה שענדו המשתתפים על פרק כף היד, צוות החוקרים תיעד את התנועות ההתנהגותיות אצל כל אחד מבני הזוג במהלך הדייט, כמו הנהון, הזזת יד או הזזת רגל. לאחר המפגש, בני הזוג העריכו את העניין הרומנטי והמשיכה המינית שחשו זה לזה. "ראינו שכאשר תנועות גוף והתנהגות של זוגות מתואמים זה עם זה, כלומר, שהם 'מסונכרנים' לבן הזוג במהלך הדייט, כך הם יותר נמשכים רומנטית אחד לשני," מסבירה ד"ר אציל.

בנוסף לכך, המחקר הראה כי ההשפעה של מידת הסנכרון הייתה שונה בין גברים ונשים. למרות שבקרב שני המינים סנכרון פיזי ניבא משיכה רומנטית, נשים נמשכו מינית יותר לגברים שהראו רמה גבוהה של סנכרון בתנועות הגוף ובהתנהגות. לטענת ד"ר אציל, "המחקר שלנו מוכיח שסנכרון התנהגותי ופיזיולוגי בין בני זוג יכול להיות מנגנון שימושי למשיכה רומנטית. עם זאת, אנחנו עדיין לא יודעים אם הסנכרון עצמו מעלה משיכה או שתחושת המשיכה מייצרת את המוטיבציה להתאים את שפת הגוף, ולכן מחקרים עתידיים יתמקדו בכך".