כיצד תנאים סביבתיים ושינוי אקלים השפיעו על ההתפתחות האנושית המוקדמת, והאם ניתן לרתום הנדסת חלבונים כדי לחסל את הנגיף COVID-19? שאלות אלה ועוד רבות אחרות נבדקו לאחרונה על ידי חוקרים וחוקרות מאוניברסיטת טורונטו והאוניברסיטה העברית בירושלים, כחלק משותפות אסטרטגית חדשה שנועדה לאפשר לחברי סגל וסטודנטים משני המוסדות לשלב מאמצים ומשאבים לצורך ביצוע מחקרים בינלאומיים פורצי דרך וייחודיים בתחומם, ולהגדיל את החשיפה של אותם מחקרים וטכנולוגיות שיפותחו לשווקים חדשים. אוניברסיטת טורונטו נחשבת לאחת האוניברסיטאות הטובות ביותר בעולם, ודורגה השנה במקום 18 בדירוג Times Higher Education, במקום ה-24 במדד שנחאי העולמי לשנת 2019 (ההישג הטוב ביותר בקרב מוסדות אקדמיים בקנדה), ובמקום ה-25 בדירוג מוסדות ההשכלה הגבוהה הבינלאומי של QS לשנת 2021 שפורסם בחודש שעבר.
במסגרת שיתוף הפעולה החדש יבחרו מדי שנה אוניברסיטת טורונטו והאוניברסיטה העברית בירושלים פרויקטים מחקריים שיקבלו כל אחד מימון של כ-150,000 דולר לשנה לתקופה של עד ארבע שנים. שיתוף הפעולה החל לאחרונה וכבר נרשמו פרויקטים רבים ופוריים בין הצדדים שצפויים לקבל חיזוק בעקבות החתימה על ההסכם. המידע פורסם השבוע (שני) באתר אוניברסיטת טורונטו ובאתר הרשות לבינלאומיות באוניברסיטה העברית בירושלים.
פרופ' אורון שגריר, סגן נשיא לבינלאומיות באוניברסיטה העברית, מסר כי השותפות מאחדת בין "שתי האוניברסיטאות המובילות בישראל ובקנדה", וכי הקריאה להצעות מחקר הביאה עד כה למספר פניות מרתקות. "בתקופה מאתגרת זו עבור אוניברסיטאות, שותפויות בינלאומיות מעין אלה ומהוות מסגרת חשובה לקידום ותמיכה בפרויקטים מחקריים שונים", הוא מוסיף.
"שתי האוניברסיטאות מכירות בכך ששיתופי פעולה בינלאומיים יחזקו את הפעילות המחקרית, וזו הסיבה שאנחנו שמחים לשתף עמם פעולה. האוניברסיטה העברית הייתה תמיד השותף שחיפשנו", מספר אלכס מיכאלידיס, המשנה לסגן נשיא לשותפויות בינלאומיות מאוניברסיטת טורונטו. פרופ' מיכאלידיס התייחס בדבריו גם לעיתוי של ההחלטה על שיתוף הפעולה ועל המחויבות של אוניברסיטת טורונטו לקדם שותפויות מחקר למרות האתגרים הרבים והלא-פשוטים שיוצרת מגפת הקורונה. "מנקודת מבט של שותפויות בינלאומיות, מבחינתנו העסקים כרגיל. אנחנו ממשיכים להתקדם יחד עם השותפים הקיימים והחדשים שלנו הלאה", מבהיר מיכאלידיס.
אחד הפרויקטים ינוהל על ידי פרופ' ארי מטמון מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית ופרופ' מיכאל חזן מהמחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת טורונטו. המחקר יתבצע בחלקו בדרום אפריקה במטרה להבין כיצד שינויי אקלים השפיעו על התפתחותם של בני האדם הראשונים במדבר הקלהארי. פרויקט משותף נוסף ינוהל על ידי פרופ' סאצ'דב סידהו ממרכזDonnelly Centre for Cellular and Biomolecular Research באוניברסיטת טורונטו, ופרופ' יוליה שיפמן מהמכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטה העברית - שחוקרים יחד כיצד ניתן לרתום את תחום הנדסת החלבונים לפיתוח טיפולים למחלות כולל נגד נגיף ה-COVID-19. בפרויקט שלהם הם מפתחים מעכבי חלבונים לכל הגנים הקיימים בנגיף ה-COVID-19, ובכך הם סוללים את הדרך לפיתוח טיפולים אפשריים כנגד מחלה זו.
ההודעה המלאה שפורסמה באתר של אוניברסיטת טורונטו: https://www.utoronto.ca/news/u-t-and-hebrew-university-jerusalem-launch-research-and-innovation-partnership
פרסומים בתקשורת:
ynet - https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5766146,00.html