במפגש השלישי הצטרפו אל הפרופסור אביתר שולמן והפרופסור רות קנר שני שחקנים מקבוצת התיאטרון "עלילה מקומית", עדי מאירוביץ ורונן בבלוקי. עדי ורונן אפשרו ליישם את הניסיון לחשוף עוד ועוד רבדים בטקסטים הבודהיסטיים שחוקר אביתר, בעזרת פרקטיקות דיבוריות, תיאטרוניות והגשתיות שמפעילה רות ושבהן השחקניות מאומנות. במפגשים הקודמים סוגיית התדר שבו מוגש הטקסט התגלתה כמשמעותית עבור הבנת הרבדים העמוקים של הטקסטים שחוקר אביתר, ומשום כך המטרה היתה למצוא את התדר שבו מתאים לטקסט להימסר, שבו מתאים לו להיות. איך מגישות טקסט בשפה שלא מכירות? על מה צריך לוותר בעת הקראת טקסט שכל הווייתו חדשה לנו - מילותיו והקשריו התרבותיים-דתיים? כיצד אפשר לחשוף רבדים בתוכן הטקסט כשהוא מתורגם לשפה אחרת? כיצד אפשר להתכייל אל הטקסט? השאלות האלו ועוד ניצבות במוקד השיחה השלישית, שהתרחשה במקביל לתהליך ארוך של ניסוי וטעייה.