מה קורה לנו במוח כשאנחנו במצבי לחץ, מתח וטראומה? איך (והאם) מצליחה החברה הישראלית, למודת העימותים והמתחים, להתמודד עם הלחץ הנפשי? האם אנחנו חברה לחוצה יותר? האם את הלחצים והטראומות שלנו אנחנו מעבירים בירושה לדור הבא, ובמשתמע: האם נולדנו תינוקות לחוצים להורים לחוצים? מה הבעיה בתרופות הפסיכיאטריות והיום - ולמה הן (ותרופות אחרות) פועלות אחרת על גברים ונשים.בשביל לענות על השאלות האלה צריך חוקרת מוח. מזל שיש את פרופסור חרמונה שורק, נוירוביולוגית מולקולרית במרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח ובמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, ואחת המדעניות המובילות בעולם בתחומה. רק לאחרונה זכתה בפרס א.מ.ת לשנת 2022. כבוד לארח אותה. על השאלות שלהלן - ועל רבות אחרות - היא עונה בפרק הזה של HUJICAST.שוחחנו על מחקריה של פרופסור שורק בנושא מנגנוני תגובה למצבי לחץ וחרדה, על פיתוח תרופות להקטנת השפעות של פוסט-טראומה, וטיפול במחלות ניווניות של המוח ומערכת העצבים. על מחקריה פורציה הדרך בביולוגיה המולקולרית של האיתות הכולינרגי: היא שואלת אלו סוגי RNA ישנו את האיתות של מוליך עצבי בשם אצטילכולין ואיך ניתן לווסת אותו בצורה מיטבית כדי להקל על מגוון רחב של מחלות של המוח.שוחחנו על תחום רפואת ה-RNA, על עולם הרפואה המותאמת אישית - עד כמה היא באמת מותאמת אישית? על מצב המחקר של תרופות פסיכיאטריות טובות יותר, ועל אחד העוולות הגדולות בעולם הרפואה: כמעט כל המחקר הרפואי נעשה על גברים לבנים ופועל עליהם טוב יותר מאשר על אוכלוסיות כמו נשים, אפריקאים ומזרח תיכוניים…