הן חוקרות את אותו הדבר בדיוק - הרחבת אפשרויות ההווה-עתיד במקום שמורכב משברים רבים, אבל עושות זאת בכלים שונים לחלוטין. האחת, הפרופסור לואיז בית לחם, ראשת התוכנית ללימודי תרבות וחברת סגל בחוג לאנגלית, מתעניינת בספרות ובמבע החזותי שיש לאומניות ואומנים ממדינות השבר הסורי-אפריקני להציע לגבי העתידים האפשריים שלנו כאן - כאן בינינו ובין עצמנו, בינינו ובין חברות שנמצאות איתנו באותו המקום, ובינינו ובין הסביבה. השנייה, הדוקטור טליה הופמן, אומנית וידאו ומיצג, יוצרת מרחבים של שיח, שבהם היא מאפשרת למשתתפות ולמשתתפים להרחיב את אפשרויות הדמיון לגבי המציאות הנוכחית וזאת שקרובה להגיע. הרחבת הדמיון, לדעת השתיים, היא פעולה הכרחית בעולם המורכב משברים של היררכיה, גזענות, שעבוד ושליטה.מהי עתידיות שבר? כיצד אפשר ללמוד את השפעות העבר על תפיסות העולם הרווחות בהווה, על אזורים ותחומים שבהם העבר ממשיך להתקיים בנסיבות הווה ועל אזורים ותחומים שבהם העבר הוביל להשתנויות. נכיר את המקומות המרכזיים שבהם נדון: דרום אפריקה וישראל.מפגש היכרות.