במהלך עשרות שנים ומי יודע כמה סקרים ומחקרים התבססה הטענה שנשים מצביעות יותר לשמאל מאשר לימין, בגלל סוגיות הנוגעות למעמד האישה, סוגיות סוציאליות, ייצוג נשי וכד' (מדובר על אירופה, ולא על ישראל, כאן החלוקה הזהותית מעט שונה). יחד עם זאת, אם יש מגמה בולטת בפוליטיקה האירופית בעשורים האחרונים היא עליית הימין, כולל הימין הקיצוני. איך שני הדברים מסתדרים יחד? התשובה חייבת להיות במעבר של נשים מהשמאל לימין, ומהמרכז אל הימין הקיצוני.בפרק הזה של HUJICAST מתארחות ד"ר אודליה אושרי מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית. ד"ר אושרי חוקרת התנהגות פוליטית השוואתית, דעת קהל, ייצוג פוליטי ומגדר ופוליטיקה, וד"ר רעות איצקוביץ'-מלכה, חוקרת של ייצוג פוליטי מהמחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה. המחקר שלהן, שפורסם לאחרונה, מנסה לשפוך אור על דפוסי ההצבעה המשתנים.על פי ד"ר אושרי וד"ר איצקוביץ'-מלכה, המעבר של נשים לימין הקיצוני - מתי ימין ושמאל מתחילים להיות "קיצוניים"? זו שאלה בפני עצמה - מורכבת משתי מגמות. הראשונה, נשים שנפגעו מהגלובליזציה וממשבר הפליטים. רובן, כמשתמע, ממעמד סוציואקונומי נמוך יחסית. המציאות, כפי שהן חוו אותה, שינתה את הפוליטיקה שלהם והיטתה אותן ימינה.המגמה השניה לא מניחה מעבר אידיאולוגי משמאל לימין, אלא מסבירה את המעבר בדפוסי הצבעה שונים בין גברים ונשים. נשים, על פי ד"ר אושרי וד"ר איצקוביץ-מלכה, לוקחות יותר בחשבון את הנורמה החברתית, וברוב המקרים נוטות לקחת פחות סיכון ממצביעים גברים. על פי המחקר, בשנים שהימין הקיצוני היה בשולי החברה והשיח והתנדנד על אחוז החסימה, נמנעו נשים רבות מלהצביע לו. כשהסיכון נעלם, לא היתה להן בעיה. בנוסף, מפלגות בימין הקיצוני העלו את רמת הייצוג הנשי, מה שהביא עוד מצביעות. לפי הרעיון הזה, הנשים לא הקצינו - זו פשוט המציאות שהשתנתה. ומציאות חדשה נוצרה: האם הנשים שנבחרו במפלגות הימין משנות אותו מבפנים? ימים יגידו.שאלנו, כמובן, מה ניתן ללמוד מהמחקר האירופי על ישראל. הכל, בפרק המלא של HUJICAST