הרפורמה בחקלאות נכנסה לתוקף ביולי 2022 ומטרתה המוצהרת היא להוריד את יוקר המחיה. עיקרי הרפורמה הם הקלה על יבוא פירות וירקות, הסרת מכסים, ושינוי תקנות היבוא המחמירות שמונעות יבוא לישראל. מהצד השני, אמורה הרפורמה לספק הגנות לחקלאים הישראלים על ידי תמיכה כספית ישירה ותקציב למחקר וחדשנות. האם הרפורמה, שהתקבלה לאחר לא מעט דחיות ושינויים, אכן תצליח להוריד את יוקר המחיה? ולא פחות חשוב, מה אומרת הרפורמה לגבי עתיד החקלאים והחקלאות בישראל - ובטווח הארוך, מה היא אומרת לגבי הביטחון התזונתי של אזרחיות ואזרחי ישראל. על השאלות האלה ניסינו לענות בפרק הזה של HUJICAST בעזרת פרופסור אייל קמחי, מנהל המחלקה לכלכלת סביבה וניהול במכון למדעי הסביבה בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית. הרפורמה מקיפה את כל ענפי החקלאות; הבשר, הפטם, הדגה, הביצים, שמן הזית ועוד, אבל בשיחה התמקדנו בסעיפים הקשורים לחקלאים המגדלים פירות וירקות, ומספקים את רוב התצרוכת שלנו. הירקות והפירות שמיובאים לישראל גדלים בעיקר בירדן, טורקיה ומצרים.ישראל, כמדינת אי, תלויה באופן מוחלט ביבוא על מנת לשרוד; לדוגמה, אנחנו מייבאים 90 אחוז מהדגנים. ישראל חייבת לייבא גם דשנים, תערובת לבהמות ושלל מוצרים. הקורונה, ובתקופה האחרונה המלחמה באוקראינה, שיבשו את שרשראות האספקה בעולם והעלו את המחירים. מלבד זאת, העתיד לוט בערפל - השילוב בין משבר האקלים, התפוצצות האוכלוסין והמצב הגיאופוליטי באזורנו, ובכלל, מטילים צל כבד על העתיד התזונתי שלנו. בשנים האחרונות חווינו התייקרות במחירים עקב העליה בתשומות; אנרגיה, עבודה, דשנים, זרעים, וכמובן מים. הייצור החקלאי לא עומד בקצב של גידול האוכלוסיה. הרפורמה בחקלאות, אומר פרופסור קמחי, נחוצה - האם היא נעשתה בצורה מספקת, זו כבר שאלה אחרת לגמרי. האם ניתן לסמוך על המדינות שהוזכרו לעיל שימשיכו למכור לנו מזון במחירים הנוחים של היום בהינתן המשברים שהוזכרו? בכלל לא בטוח. האם ההגנות שהובטחו לחקלאים מספיקות? בטוח שלא. האם הורדת המכסים ופתיחת היבוא תיטיב עם הצרכנים במשק ריכוזי כל כך כמו בישראל? ניסיון העבר מלמד שלא תמיד. שוחחנו גם על החשיבות של החקלאות בישראל. הרי לא כל הדברים נמדדים בשורה התחתונה של החשבון בסופר או בשוק, נכון? יש גם שיקולים אחרים; סביבתיים, נופיים, תיירותיים, שמירה על הגבולות ועוד. האם הרווח המיידי של הורדת מחירים והורדת החקלאים על הברכיים לא יזיקו לנו הרבה יותר בטווח הארוך? ימים יגידו. זו, לפי קמחי השאלה הגדולה: כמה מהחקלאים יצליחו לשרוד את הרפורמה ומה תהיה ההשפעה שלה על מי שיישאר.