עוד לפני התפרצות מגיפת הקורונה הדוקטור יפית גלבוע והדוקטור רנה בדש חיפשו מרחבים נוספים, שחורגים מהמקובל בתחומן, שבהם יוכלו להמשיך לעסוק בפעילותן, ואף לשפר או לשכלל אותה. יפית החלה לרתום פלטפורמות דיגיטליות לתהליכי שיקום בריפוי בעיסוק ולבדוק כיצד אפשר להעניק חוויה של התקדמות והצלחה למטופלים ולמטופלות, אולי אפילו טובה יותר מזו שמושגת בחדר הטיפולים הייעודי. רנה החלה להציע לאנשים להגיע לסלון ביתם, ולקיים בו הופעה אינטימית שלה ושל רקדן נוסף, בלי תאורה מיוחדת ובלי תפאורה, בלי הפרדה ברורה בין במה וקהל. כשפרצה המגיפה השתיים הוסיפו לחייהן את הפלטפורמות הדיגיטליות בכל מרחבי החיים, כפי שעשינו כולנו. כך הן למדו עוד ועוד על תנועה מרחוק ותנועה מקרוב, הכוונת תנועה בלי מגע, מישוב תנועה, תנועה במרחבים שמסדירים ומנכיחים היררכיות מוכרות ומקובלות ותנועה במרחבים נטולי מוסכמות חברתיות, או שמושפעים מהן ומעוצבים לפיהן פחות, ניהול מרחבים ועוד. ואלה הנושאים שיידונו במפגשן השני.