האורח בפרק הזה, ד"ר יונתן קדמון ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית, מנסה להבין איך עובד המוח האנושי. איך, מתוך יחידות בסיסיות וחסרות חיים כמו נוירונים, שהדבר היחיד שהן עושות זה לירות פולסים חשמליים ונפגשות בצמתים הנקראים סינפסות, נובטות התנהגות אינטילגנטית ובוקעת התודעה? איך יכול להיות שאיבר השוקל כק"ג וחצי בסך הכל, שכשישים אחוזים ממנו שומן והארבעים אחוזים הנותרים הם שילוב של מים, חלבונים, פחמימות ומלחים - יכול לבצע את החישובים הכי מסובכים ולהפוך להיות המכונה המשוכללת ביותר שמוכרת לנו ביקום? המאזינות והמאזינים מוזמנים לשיחה מרתקת.על מנת לענות על השאלה הזאת מנסה ד"ר קדמון להתחיל בקטן, לבנות רשתות נוירונים מצומצמות, לתת להן את אותן משימות שנותנים לעכברי מעבדה, ואז לבדוק ולהשוות את המערכות. מסתבר שזה עובד לא רע ומלמד אותנו כמה שיעורים מעניינים מאוד על המוח שלנו.
לתופעה הזו שהוזכרה לעיל, שמציגה התנהגויות מורכבות מאין כמותן שנבנות על בסיס מערכות פשוטות עד מאוד קוראים "התהוות". אפשר לומר שכל העולם שלנו הוא תופעת התהוות אחת גדולה. על מנת להבין את ההתהוות אפשר לחשוב על חדר מלא באוויר. דרך אחת להסתכל על האוויר היא לספור כל מולקולה ומולקולה ולבחון איך היא מתקשרת עם האחרות, הדרך השניה, דרך ההתהוות, היא להסתכל על כל האוויר בחדר כמכלול ולראות איך המכלול המתהווה הזה מקבל תכונות שאין להן זכר במולקולות הזעירות: פתאום אפשר לדבר על לחץ, טמפרטורה, לחות, פתאום אפשר לראות איך האוויר מעביר גלי קול, ועוד. זוהי ההתהוות.שוחחנו על המחקרים המרתקים המתבצעים במעבדה של ד"ר קדמון, המשלבים רעיונות מביולוגיה, פיזיקה תיאורטית, תורת המידע, למידה סטטיסטית, בינה מלאכותית, הנדסת תוכנה ועוד. ובדיוק כשחשבנו שהמוח שלנו לא מתפוצץ מספיק, התחיל ד"ר קדמון להסביר לנו כל הקשר בין תהליכי החשיבה שלנו לתיאוריית הכאוס וניסה לענות על השאלה הגדולה מכולן (כאילו השאלות עד עכשיו לא היו כאלה): האם יש לנו רצון חופשי?