thunder. by jeremy thomas

מחקר חדש חושף את הקשר בין אבק מדברי וזיהום עירוני לסופה הקטלנית שאירעה בתחילת השנה בת"א

נובמבר 23, 2020

באסון שאירע ב-4 בינואר 2020 נהרגו שני בני אדם במעלית ותשתיות רבות ניזוקו. בסוף השבוע שטפה סופה את ערי החוף של ישראל. האם הסיבה לקיומן של סופות אלה קשורה אך ורק לשינוי האקלים? מחקר שנערך בהובלת חוקרים מהאונ' העברית ו-IDC הרצליה, מצא סינרגיה מרתקת בין מספר גורמים, ביניהם אירסולים וחלקיקי אבק, שעלולים לגרור סופות ברקים וגשמים שהתרבו בעת האחרונה באזורנו

ראה גם: בתקשורת, מחקר
Woman wearing face mask during coronavirus outbreak. by engin akyurt

סקר: נשים חוות לחץ נפשי רב יותר מגברים במשבר הקורונה, דואגות יותר מגברים לבריאות בני המשפחה ונשארות אופטימיות

נובמבר 22, 2020

עוד עולה מהסקר החדש, שבוצע על ידי פרופ' גד יאיר מהאונ' העברית, כי אנשים שחלו בקורונה הפכו שאננים ופחות שומרים על היגיינה, לציבור לא בוער להעמיק את הידיעות לגבי מגיפת הקורונה ותסמיניה והוא פחות סומך על התקשורת ומסריה, והמשיבים לא מאמינים שהצעירים ישנו את נוהגי החתונה שלהם בעתיד הקרוב

COVER דף קרב חטיבת הראל

מחקר חדש חושף את השינוי שנוצר בדפי הקרב שהובילו את חיילי צה"ל לקרב, לפני ואחרי מלחמת יום הכיפורים

נובמבר 19, 2020

לפי מחקר חדש, שפת דפי הקרב השתנתה ממיקוד ביהדות והמורשת היהודית לפני מלחמת יוה"כ, לשפה רציונלית הממוקדת במילוי משימות והשבת השקט והביטחון לאזרחי ישראל לאחר המלחמה. לטענת מובילת המחקר, נטע גל-נור מהאונ' העברית, בחברה בישראל המפולגת לשבטים בה היהדות כבר איננה גורם מלכד, המיקוד במשימות וערכי הצבא שרתו את המפקדים בבואם לדרבן חיילים לצאת לקרב

ראה גם: בתקשורת, מחקר
multiple entangled photons

פריצת דרך מדעית: חוקרים הצליחו לשזור קוונטית ארבעה פוטונים במערכת קומפקטית

נובמבר 19, 2020

קבוצת המחקר של פרופ' חגי איזנברג בשיתוף מכון מחקר צרפתי והדוקטורנטים דניאל איסטרטה ויהודה פילניאק מהאונ' העברית, שפורסם בכתב העתNature Communications , הוליד מחקר חדש המבשר על מערכת קוונטית קומפקטית חדשה ופורצת דרך המאפשרת שזירת מספר שרירותי של פוטונים

ראה גם: בתקשורת, מחקר
סימון לבחור נכון

פרופ' רם רייפן מהאוניברסיטה העברית והתזונאית הקלינית מרב מור-אופיר משיקים שיטה חדשנית לדירוג מזונות בספר חדש

נובמבר 18, 2020
ראה גם: מחקר, סגל
Toxoplasma gondi

מחקר מרתק: חמורים רבים בישראל נחשפו לטוקסופלזמה גונדי - טפיל שעלול לסכן נשים בהיריון

נובמבר 17, 2020

במחקר שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומהמכון הווטרינרי ע"ש קימרון במשרד החקלאות נמצא כי חמורים רבים בישראל נחשפו במהלך חייהם לטפיל  Toxoplasma gondii, שעלול להיות מסוכן לנשים בהיריון. זהו המחקר האפידמיולוגי הראשון שביקש לבחון מה מידת החשיפה של חמורים בישראל לטפילי טוקסופלזמה, ובו נמצאה עדות לחשיפה לטפיל ב-94% מהחמורים

ראה גם: בתקשורת, מחקר
AM

חוקרים מהאוניברסיטה העברית פענחו במחקר פורץ דרך את אופן ההשפעה של תאי עצב מתחדשים על פעילות המוח הבוגר

נובמבר 17, 2020

במהלך החיים, הגוף הבוגר מייצר מספר רב של תאים חדשים, דוגמת תאי שערה ותאי דם. עם זאת, תאי עצב (נוירונים), התאים האחראים לכלל התקשורת במוח שלנו, במרבית המקרים אינם מתחדשים במהלך החיים. המוח מכיל מספר קבוע של תאי עצב איתם אנחנו נולדים ובמקרים בהם תאי עצב מתים, למשל בעקבות שבץ מוחי או מחלות הפוגעות במערכת העצבים המרכזית כמו אלצהיימר, חוסר היכולת של המוח לחדש את עצמו ניכר באובדן תפקודי הולך ומחמיר.

ראה גם: בתקשורת, מחקר
בדיקות קורונה באוניברסיטה העברית

מחקר חדש: הדסה והאונ' העברית ביצעו 130,000 בדיקות קורונה תוך חיסכון של 76% מערכות הבדיקה

נובמבר 15, 2020

קבוצת חוקרות בראשות ד״ר מורן יסעור ופרופ' דנה וולף מציגה ממצאים ראשונים מסוגם אודות הרגישות והיעילות של שיטת האיגום, המאפשרת לבדוק עד שמונה נבדקים בעזרת בדיקה יחידה. כתב העת nature שיבח את תוצאות המחקר בעדכון הקורונה העתי שפרסם לחודש נובמבר

ננו נוגדנים [בסגול] מתיישבים על הספייק של וירוס הקורונה. צילום מתוך מעבדתה של דר דינה שניידמן

מחקר ישראלי-אמריקאי: קוקטייל ננו-נוגדנים שהופק מהחיה למה יצליח לעצור את נגיף הקורונה החדש, ביעילות ובעלות נמוכה

נובמבר 9, 2020

 המחקר פורסם ב-"Science" ובוצע בין היתר בהובלת ד"ר דינה שניידמן וצוותה מהאונ' העברית, שטוענת כי "בהשוואה לטיפולים בנוגדנים סטנדרטיים שנמצאים כרגע בשלבים קליניים מתקדמים, שהם יקרים מאוד ויכולים בקלות לעלות מעל 100,000 דולר לחולה, ניתן לייצר ננו-נוגדנים מהונדסים בזול, בקנה מידה גדול - התואם היטב למשבר הנוכחי". קוקטייל ננו-נוגדנים שיצרו החוקרים במחקרם נמצא כעת בשלב הניסויים הפרה-קליניים

img

מדאיג: חצי שנה אחרי שחלו, כמעט מחצית מחולי הקורונה שהשתתפו במחקר דיווחו על תסמין אחד לפחות שנשאר

נובמבר 1, 2020

מתוצאות מחקר חדש שבוצע על ידי חוקרות וחוקרים מהאוניברסיטה העברית, בראשות פרופ' מאשה ניב ורופאי הדסה, עולה כי תסמינים של עייפות, שינויים בריח ובטעם וקשיי נשימה היו שכיחים גם לאחר תוצאות מטוש שלילי. 46% מהחולים דיווחו על תסמין אחד לפחות גם חצי שנה לאחר ההידבקות בקורונה

pills

מחקר חדש מהאונ' העברית: התרופות הפסיכיאטריות הנפוצות פותחו לטיפול בגברים ואינן לוקחות בחשבון הבדלים מגדריים

אוקטובר 28, 2020
coffe._by_mike_kenneally_unsplash

קודם כל קפה: מחקר חדש חושף יתרון מפתיע לקפאין

נובמבר 26, 2020

מחקר שבוצע באוניברסיטה העברית מצא כי קפאין משפר יכולות עיכוב תגובה ובכך מסוגל לסייע לאנשים המתמודדים עם OCD כדי להתגבר על התנהגותם הקומפולסיבית. מובילת המחקר, הדר נפתלוביץ: "גילינו כיצד עוררות יכולה לסייע בבלימת התנהגות כפייתית". הממצאים פורסמו ב-Journal of Anxiety Disorders

 

ראה גם: בתקשורת, מחקר
depressed_by_sholto_ramsay_unsplash

דווקא עכשיו: מקדימים תרופה למכה, נלחמים באובדנות

נובמבר 24, 2020

חוקרים מהטכניון ומהאוניברסיטה העברית בירושלים פיתחו טכנולוגיה חדשנית לאיתור מוקדם של נטיות אובדניות, החשובה במיוחד בימי משבר הקורונה. הטכנולוגיה מבוססת על אנליזה חכמה של טקסטים ברשתות החברתיות. עבודתם המדעית פורסמה בכתב העת Scientific Reports מבית Nature

cover

מחקר: פרופ' ליעוז אתגר הצליח לשפר את תפקודם של תאים סולאריים – ולהיות ידידותיים מאוד לסביבה

נובמבר 24, 2020

פרובוסקייט, חומר מוליך למחצה שהתגלה לאחרונה ע"י פרופ' ליעוז אתגר וצוותו מהאוניברסיטה העברית כיעיל מאוד בבליעת אור השמש, ושכלולו עשוי להוביל לשינויי דרמטי בשימוש העולמי באנרגיה סולארית, מתברר כעת כחומר שניתן להחליפו בתאים סולאריים מבלי לחכות שיתפרק או ייהרס ובכך יפגע בסביבה

ראה גם: בתקשורת, מחקר
thunder. by jeremy thomas

מחקר חדש חושף את הקשר בין אבק מדברי וזיהום עירוני לסופה הקטלנית שאירעה בתחילת השנה בת"א

נובמבר 23, 2020

באסון שאירע ב-4 בינואר 2020 נהרגו שני בני אדם במעלית ותשתיות רבות ניזוקו. בסוף השבוע שטפה סופה את ערי החוף של ישראל. האם הסיבה לקיומן של סופות אלה קשורה אך ורק לשינוי האקלים? מחקר שנערך בהובלת חוקרים מהאונ' העברית ו-IDC הרצליה, מצא סינרגיה מרתקת בין מספר גורמים, ביניהם אירסולים וחלקיקי אבק, שעלולים לגרור סופות ברקים וגשמים שהתרבו בעת האחרונה באזורנו

ראה גם: בתקשורת, מחקר
Woman wearing face mask during coronavirus outbreak. by engin akyurt

סקר: נשים חוות לחץ נפשי רב יותר מגברים במשבר הקורונה, דואגות יותר מגברים לבריאות בני המשפחה ונשארות אופטימיות

נובמבר 22, 2020

עוד עולה מהסקר החדש, שבוצע על ידי פרופ' גד יאיר מהאונ' העברית, כי אנשים שחלו בקורונה הפכו שאננים ופחות שומרים על היגיינה, לציבור לא בוער להעמיק את הידיעות לגבי מגיפת הקורונה ותסמיניה והוא פחות סומך על התקשורת ומסריה, והמשיבים לא מאמינים שהצעירים ישנו את נוהגי החתונה שלהם בעתיד הקרוב

multiple entangled photons

פריצת דרך מדעית: חוקרים הצליחו לשזור קוונטית ארבעה פוטונים במערכת קומפקטית

נובמבר 19, 2020

קבוצת המחקר של פרופ' חגי איזנברג בשיתוף מכון מחקר צרפתי והדוקטורנטים דניאל איסטרטה ויהודה פילניאק מהאונ' העברית, שפורסם בכתב העתNature Communications , הוליד מחקר חדש המבשר על מערכת קוונטית קומפקטית חדשה ופורצת דרך המאפשרת שזירת מספר שרירותי של פוטונים

ראה גם: בתקשורת, מחקר
COVER דף קרב חטיבת הראל

מחקר חדש חושף את השינוי שנוצר בדפי הקרב שהובילו את חיילי צה"ל לקרב, לפני ואחרי מלחמת יום הכיפורים

נובמבר 19, 2020

לפי מחקר חדש, שפת דפי הקרב השתנתה ממיקוד ביהדות והמורשת היהודית לפני מלחמת יוה"כ, לשפה רציונלית הממוקדת במילוי משימות והשבת השקט והביטחון לאזרחי ישראל לאחר המלחמה. לטענת מובילת המחקר, נטע גל-נור מהאונ' העברית, בחברה בישראל המפולגת לשבטים בה היהדות כבר איננה גורם מלכד, המיקוד במשימות וערכי הצבא שרתו את המפקדים בבואם לדרבן חיילים לצאת לקרב

ראה גם: בתקשורת, מחקר
איתן סטיבה עם נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן. צילום ברונו שרביט, האוניברסיטה העברית

לא רק האסטרונאוט הישראלי השני בחלל: התפקיד של איתן סטיבה באוניברסיטה העברית

נובמבר 18, 2020

נשיא המדינה רובי ריבלין וקרן רמון בשיתוף משרד המדע והטכנולוגיה הכריזו היום (שני) כי איתן סטיבה (62), טייס קרב בעברו, אחד מאנשי העסקים הישראלים המצליחים ביותר הפועלים ביבשת אפריקה וממקימי קבוצת LR., יטוס לחלל בסוף שנת 2021 למשימה מדעית בתחנת החלל הבינלאומית. סטיבה יעבור בחודשים הקרובים אימונים והכשרות בארה"ב, גרמניה ורוסיה, והשיגור צפוי להיות מפלורידה.

ראה גם: בתקשורת
Toxoplasma gondi

מחקר מרתק: חמורים רבים בישראל נחשפו לטוקסופלזמה גונדי - טפיל שעלול לסכן נשים בהיריון

נובמבר 17, 2020

במחקר שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומהמכון הווטרינרי ע"ש קימרון במשרד החקלאות נמצא כי חמורים רבים בישראל נחשפו במהלך חייהם לטפיל  Toxoplasma gondii, שעלול להיות מסוכן לנשים בהיריון. זהו המחקר האפידמיולוגי הראשון שביקש לבחון מה מידת החשיפה של חמורים בישראל לטפילי טוקסופלזמה, ובו נמצאה עדות לחשיפה לטפיל ב-94% מהחמורים

ראה גם: בתקשורת, מחקר
AM

חוקרים מהאוניברסיטה העברית פענחו במחקר פורץ דרך את אופן ההשפעה של תאי עצב מתחדשים על פעילות המוח הבוגר

נובמבר 17, 2020

במהלך החיים, הגוף הבוגר מייצר מספר רב של תאים חדשים, דוגמת תאי שערה ותאי דם. עם זאת, תאי עצב (נוירונים), התאים האחראים לכלל התקשורת במוח שלנו, במרבית המקרים אינם מתחדשים במהלך החיים. המוח מכיל מספר קבוע של תאי עצב איתם אנחנו נולדים ובמקרים בהם תאי עצב מתים, למשל בעקבות שבץ מוחי או מחלות הפוגעות במערכת העצבים המרכזית כמו אלצהיימר, חוסר היכולת של המוח לחדש את עצמו ניכר באובדן תפקודי הולך ומחמיר.

ראה גם: בתקשורת, מחקר
בדיקות קורונה באוניברסיטה העברית

מחקר חדש: הדסה והאונ' העברית ביצעו 130,000 בדיקות קורונה תוך חיסכון של 76% מערכות הבדיקה

נובמבר 15, 2020

קבוצת חוקרות בראשות ד״ר מורן יסעור ופרופ' דנה וולף מציגה ממצאים ראשונים מסוגם אודות הרגישות והיעילות של שיטת האיגום, המאפשרת לבדוק עד שמונה נבדקים בעזרת בדיקה יחידה. כתב העת nature שיבח את תוצאות המחקר בעדכון הקורונה העתי שפרסם לחודש נובמבר

גלויה מאוסף פרלמן

קיבוץ גלויות: אספן גלויות בריטי תרם את אוסף הגלויות ההיסטוריות הגדול בעולם, מעל 130 אלף גלויות, למרכז לחקר הפולקלור באוניברסיטה העברית

ספטמבר 24, 2020

דיוויד פרלמן, אספן וחוקר גלויות יוצא דופן, תרם כ-130 אלף גלויות מאוספו הפרטי למרכז לחקר הפולקלור באוניברסיטה העברית. האוסף כולל גלויות שהודפסו על ידי מעל 1,500 מו"לים - 80 אלף מהן ממוינות (החל בגלויה הראשונה שנוצרה על ידי הדואר האוסטרי בירושלים בשנת 1883 ועד גלויות שנוצרו ערב הקמת המדינה) ו 50 אלף גלויות בתפזורת שנוצרו אחרי 1948 עם הקמת מדינת ישראל ועד השנים האחרונות (מחציתן של חברת "פלפוט"). אוסף זה של גלויות ארץ הקודש הוא הגדול בעולם, מבסס את המרכז לחקר הפולקלור כמוסד מוביל בחקר הגלויה מבין המוסדות האקדמיים בעולם.

Netai Benaim

פרופ' ענבל גושן והדוקטורנטית עדי קול גילו את המנגנון במוח שבורר חוויות משמעותיות בחיים שלנו ומייצר מהם זיכרונות ארוכי טווח

ספטמבר 21, 2020
ד"ר עידו גולדשטיין, מתוך האתר האישי

חוקר הצומות הממושכים ד"ר עידו גולדשטיין יקבל מענק מחקרי בסך 6 מיליון ש"ח מטעם ERC Starting Grant

ספטמבר 3, 2020

מחקרים מראים שצום לסירוגין ממזון (ללא הגבלה בשתיית מים) מקנה יתרונות בריאותיים רבים כמו ירידה במשקל, שיפור לחץ דם וירידה ברמת הסוכר בדם. באנשים הסובלים מהשמנת יתר, עודף כולסטרול או סוכרת צום לסירוגין הוביל לשיפורים במדדי המחלה. במחקרים מקיפים שנעשו בעכברים, משטרי צום לסירוגין הקנו יתרונות בריאותיים מרחיקי לכת. בין היתר, עכברים סוכרתיים שצמו לסירוגין הפסיקו לחלוטין להראות סימני מחלה. בניסוי אחר, עכברים שצמו לסירוגין חיו למשך זמן רב יותר.

שירת המרפסות

סקר בעברית ובערבית: המוסיקה מקלה על הלחץ והבדידות בזמן משבר הקורונה? استبيان ألموسيقى والتعامل مع أزمه الكورونا

אוגוסט 13, 2020

בימים אלה נערך מחקר בין-לאומי (הכולל את ישראל, ארבע מדינות מדרום אמריקה, סין, ארה"ב ושש מדינות מאירופה), במסגרתו נחקר העיסוק בפעילויות שונות ובהן מוסיקה, במטרה להקל על המתח, החרדה, והבדידות, ולחזק את החוסן והרווחה הנפשית שלהם בשגרת החיים הלא-צפויה והמורכבת שנכפתה על כולנו. נשמח להבין ממך כיצד עובר עליך משבר הקורונה ומה הן דרכי ההתמודדות שלך עם המצב. תשובותיך תוכלנה ללמד אותנו כיצד ניתן להתמודד עם משברים מורכבים ולשמור על בריאות נפשית מיטבית.

הושגה שליטה על הגל השני של הקורונה - חלק מדוח החוקרים

6 חוקרים מהאוני' העברית מדווחים: מתחזקים הסימנים שהושגה שליטה על הגל השני של הקורונה, מודל התמותה נותר ללא שנוי

יולי 31, 2020
הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. צילום: דנה פילוסוף

האקתון מטעם ובהובלת המכון לקרימינולוגיה: האלימות החמורה הגואה בחברה הערבית

יולי 26, 2020

ביום שלישי (28.7) ייערך האקתון ראשון מסוגו בזום, מטעם ובהובלת המכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשותפות עם משרד המשפטים ומשטרת ישראל, בנושא האלימות החמורה הגואה בחברה הערבית. במהלך ההאקתון ישתתפו גורמים שונים ממספר גופים, ביניהם בכירים ממשטרת ישראל, משרד המשפטים, השלטון המקומי, המשרד לביטחון פנים ועוד. לצורך ההאקתון נבחרו שישה יישובים בהם בעיית האלימות היא חמורה במיוחד, ומכל יישוב נבחרו מספר גורמים מהגופים שצוינו לעיל, שיידרשו לשתף פעולה יחד בתחרות ייחודית.

dorongazit

שו"ת עם פרופ' דורון גזית ממכון רקח לפיסיקה: מתי יש להתחיל לדון בהקלות לסגר והאם הוא אפקטיבי?

אוקטובר 7, 2020

מהן המגמות העולות מנתוני התחלואה?

על פי מדד החולים במצב בינוני וקשה, אנחנו עדיין לא רואים את השפעת הסגר בצורה מובהקת. בפועל, מדי יום מגיעים לבתי החולים מאושפזים חדשים במצב בינוני וקשה במספר גבוה יותר מהיום הקודם בכ־2 אחוזים. אנחנו מקווים שנראה בעוד כמה ימים עצירה בתוספת הזו, כחלק מהשפעת הסגר. 

Roni Postan-Koren

"נעביר את רוב שנת הכשרתנו האחרונה במחלקות קורונה, נקבל סמכויות שלא ניתנו מעולם לסטאז'רים"

אוקטובר 7, 2020

מערכת הבריאות הישראלית נמצאת במאבק חסר תקדים בנגיף. כעת, מאות סטאז'רים ומתמחים יעברו מהלימודים הקשים - ישירות לשורות המלחמה במגפה. אחת מהן היא רוני פוסטן קורן, שמתחילה סטאז' בבית החולים ברזילי. הראיון הוענק במסגרת כתבה שעלתה לפני תחילת שנה"ל תשפ"א בעיתון ובאתר ישראל היום

פרופ' אלון פלד

מאמר דעה: כמחצית מהנדבקים בגל השני אותרו בסיוע איכוני השב"כ – האם הביקורת הקשה כלפיו הוגנת?

אוקטובר 4, 2020

המונח ״איכוני השב״כ״ הפך למטבע לשון נפוץ. כותרות עיתונים משדרות מסר קליט - האיכונים לא מדויקים, יש תחליפים טכנולוגיים טובים לאיכונים אלו, והפגיעה בפרטיות האזרח בלתי נסבלת. אבל אם נבחן את משימת המאבק בקורונה של שירות הביטחון הכללי במונחים של מבצע ביג דאטה נראה כי בפועל עבודת השירות משתפרת בהתמדה, האיכונים רבי ערך, והפגיעה בפרטיות האזרח כמעט ולא קיימת.

img

תוכנית יוקרתית חדשה בפקולטה לרפואה: מסלול ישיר לדוקטורט בחקר מחלות אדם לבוגרים מצטיינים בתואר ראשון

אוקטובר 1, 2020

מי הראשון שימצא את החיסון לקורונה, ומי הראשונה שתפתח תרופה נגד אלצהיימר? תוכנית יוקרתית חדשה בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים תיפתח בשנה"ל הקרובה במסלול לימודים לתואר תואר דוקטורט במדעים ביו-רפואיים. התוכנית מאתרת בימים אלה בוגרי תואר ראשון מצטיינים בתחומי מדעי החיים, הרפואה, או בתחומים משיקים כגון כימיה, מדעי המחשב, הנדסה או פיזיקה, ממוסדות אקדמיים מוכרים, שיוכלו לעמוד בחזית המדע העתידי ולהביא לפריצות דרך משמעותיות בחקר מחלות. מדובר בתוכנית ייחודית אליה יוכלו להירשם שמונה סטודנטיות וסטודנטים בלבד.

קורונה

מחקר: סגר הקורונה הראשון הפחית את כמות המתים הכללית בישראל (לא בטוח שזה מה שיקרה בסגר השני)

ספטמבר 24, 2020

צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב הסיק כי לירידה בעומסים בבתי החולים בישראל בשבועות הסגר הראשון השפעה מכרעת על הירידה בכמות התמותה הכללית באותה תקופה, וחושף את חשיבותם של אשפוזי בית כחלופה לאשפוז בבתי חולים, ואת הצורך בחיזוק שירותי הרפואה הקהילתית

קורונה

צוות חוקרים מהאונ' העברית: צפויה עליה מהירה במספר החולים קשה בימים הקרובים. רק מימוש של סגר יעיל יאפשר הגבלה של התמותה מתחת ל-1000 מתים נוספים

ספטמבר 17, 2020

חוקרי האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה, המנטרים באופן יומי את מצב התחלואה בישראל, פרסמו היום (חמישי) דו"ח חדש, שצופה עליה משמעותית בנדבקים, בחולים במצב קשה עד בינוני ובתמותה בימים הקרובים בייחוד לאור סכנה של הדבקה בין דורית מואצת בחגים.

Pres. Trump highlights coronavirus during West Point graduation

לא רק בישראל: כך סללו מנהיגי ארה"ב ובריטניה לקבלה שוות נפש של גזירות ממשלתיות קשות במשבר הקורונה

ספטמבר 10, 2020

מחקר שביצע ד"ר יובל בנזימן מהאוני' העברית קבע כי המנהיגים עברו לטעון בהצהרותיהם לתקשורת כי את הקורונה ניתן לנצח במערכה מלחמתית, ויצרו אשליה שיש להם תוכנית מוכנה כיצד להשיג זאת. מהלך זה סייע להם לרתום את אזרחיהם למהלכים ממשלתיים מורכבים, אך גם יצרו מצג-שווא שהמנהיגים לא עמדו בו

 

היענות הציבור

צוות מומחים בין-תחומי: "האלטרנטיבה האמתית לסגר כללי - הירתמות הציבור"

ספטמבר 8, 2020

אחד הדברים המהותיים ביותר הוא שבעת מגפה נדרשת היענות של הציבור - לאורך תקופה ארוכה יחסית – באימוץ התנהגות שבמקרים רבים פוגעת ברווחה האישית ובחוסן הכלכלי של הפרטים. זו למעשה האלטרנטיבה האמתית לסגר כללי. צוות חוקרים ממוסדות אקדמיים רבים, ביניהם פרופ' אליצור בר-אשר סיגל, ד"ר נטע ברק קורן ופרופ' רות פת הורנצ'יק מהאוניברסיטה העברית, אפיין את האתגרים והמליץ המלצות ראשוניות כיצד להתמודד איתם. המסמך עומד על סוגי הבעיות המונעים מהציבור להירתם להתמודדות עם המגפה, ומצביע על תחומי הידע והמומחיות הרלוונטיים הנדרשים כדי להתמודד עם בעיות אלה.

img

בקרוב באוניברסיטה העברית: מעבדה אוניברסיטאית לאומית ראשונה בארץ לחקר נגיפי SARS-CoV-2 חיים

ספטמבר 8, 2020

מפא"ת במשרד הביטחון, יחד עם האוניברסיטה העברית בירושלים ומשרד האוצר, הכריזו היום על הקמת מעבדה חדשה וייחודית, שתאפשר לבצע מחקרים מדעיים ואקדמיים בנגיפי SARS-CoV-2 חיים. האגף הראשון של המעבדה לטיפול בנגיף וברקמות כבר נפתח לפעילות. האגף השני ייפתח במהלך חודש נובמבר.

smoking

מחקר: כך חברות הטבק והעישון עוקפות את החוק על חשבון בני הנוער בישראל

ספטמבר 8, 2020

מחקרים שפורסמו לאחרונה מצביעים על כך שככל הנראה עישון מהווה גורם סיכון לתחלואה קשה ולתמותה מנגיף הקורונה. ידוע בוודאות כי העישון הינו גורם סיכון עצמאי למחלות רקע רבות כגון מחלת ריאות כרונית, מחלת לב, סוכרת וסרטן, שכולם מעלים בפני עצמם את הסיכון לתחלואה קשה בנגיף ה-COVID-19. אלא שעד כה, זה לא גרם לשינוי של ממש בדפוסי הפעולה של חברות הטבק והעישון. 

אילוסטרציה של מבנה הניסוי

מחקר בינלאומי חדש בראשות פרופ' דני פורת: היכן בדיוק עובר הזרם החשמלי במולקולת דנ"א?

ספטמבר 7, 2020

בקצרה: מחקר שהתפרסם ב-Nature Nanotechnology בראשות פרופ' דני פורת מהאוני' העברית הדגים לראשונה הולכת זרם חשמלי משמעותי למרחק רב במולקולות של דנ"א. החוקרים הופתעו לגלות כי ההולכה החשמלית עוברת בשידרת הדנ"א, שנחשבה ערוץ הולכה לא סביר. הגילוי משמש כיום כבסיס לפיתוח גלאי שיוכל לזהות ברגישות ובמהירות סמנים לסרטן ואף את וירוס הקורונה.

קצב הגידול של המאושפזים במצב בינוני וקשה, המושפע מצעדי מנע והנחיות ממשלתיות, בעיכוב של כ-10-12 ימים. ניתן להבחין בצורות השונות של הגל הראשון והשני דרכו

חוקרים מהאוני' העברית בקבינט הקורונה: עלייה מובהקת בחולים החדשים במצב בינוני וקשה, חלה יציאה מיציבות, הסיכון הנוכחי מחייב פעולה נמרצת

ספטמבר 3, 2020

דו"ח חדש שפורסם ע"י צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית והדסה קובע כי מקדם ההדבקה עלה חזרה מעל ל-1, וכי בשבועיים הקרובים יש לצפות לכ-600 חולים במצב קשה מהנגיף. החשש שלהם הוא מפני אי ספיקה בבתי החולים. נתוני הדו"ח הוצג במהלך ישיבת קבינט הקורונה