מעבדה

חוקרים מהאוניברסיטה העברית: עדיין לא ניתן לקבוע באופן מלא האם יש התפרצות כוללת של קורונה

יוני 9, 2020

צוות חוקרים ממכון רקח לפיסיקה ומהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית ערך ביום א׳ ניתוח של העלייה בשיעורי ההדבקה בנגיף הקורונה מאז תחילת הקלות הסגר, ובמיוחד בעשרת הימים האחרונים.

לאחר בדיקת פרמטרים רלוונטיים, כמו מספר החולים המאותרים, שינוי במספר המאושפזים והשוואה בין מדינות שנקטו במדיניות טיפול דומה בנגיף, החוקרים הגיעו למספר מסקנות:

סיגריה

סקר: כמחצית מהמעשנים הישראלים הגדילו את כמות הסיגריות היומית במהלך משבר הקורונה

מאי 31, 2020

 

סקר ישראלי חדש חושף כי המעשנים בארץ הגדילו בממוצע את כמות הסיגריות היומית שלהם במהלך משבר הקורונה בכ-3 סיגריות ליום. בנוסף, 8.8% מהמעשנים דיווחו על שינוי בכללי העישון בתוך הבית במהלך תקופת הקורונה - ממצב שבו אסור לעשן בתוך הבית בכלל למצב שבו מותר לעשן במרפסת או בחדרים מסוימים

 

מתיחות בעמידה עם חלי קדם, מתוך שיעור שעלה לאתר עמותת קוסל בזמן הסגר, משבר הקורונה

סקר חדש באוני' העברית: 55% עלו במשקל בזמן הקורונה, 60% התאמנו ברשת

מאי 13, 2020

סקר חדש שנערך באוניברסיטה העברית בהובלת הפיזיולוג ד"ר חורש דור-חיים, שמנהל את מרכז o2 אגף אד"מ לקידום בריאות ורפואת ספורט באוניברסיטה, בדק את הרגלי האימונים והתזונה של 1,200 נבדקים בתקופת הקורונה - שנוהגים להתאמן במסגרת חוגים, חדר כושר, אימון אישי או כל פעילות ספורט מאורגנת בימי השגרה. הסקר פורסם בכתבה נרחבת בעיתון "ישראל היום". הנתונים מבוססים על דיווח עצמי של הנשאלים ולא על שקילה, וההערכה היא שמדובר בנתוני חסר, כשהנתונים האמיתיים גבוהים בכ-30%.

חוקרי האוני' העברית הפכו משחה אנטיביוטית לעור - לתרופה בהזרקה, שעשויה לסייע בטיפול בחולי קורונה המפתחים זיהום חיידקי משני

מאי 10, 2020

חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים פיתחו אנטיביוטיקה להזרקה בעלת מנגנון פעולה חדש בשם ננו-מופירוצין. על פי הודעה שפרסמה היום "יישום", חברת הטכנולוגיות של האוניברסיטה העברית, הפיתוח החדש יוכל להשפיע לטובה על הטיפול בחולי קורונה קשים הסובלים מזיהום חיידקי משני. מדובר בפרויקט ייחודי שנערך בשיתוף פעולה בין חוקרי האוניברסיטה העברית יחד עם עמיתיהם הגרמנים במרכז "הלמהולץ" לחקר זיהומים.

פרופ' בן-שמאי

ברכות לפרופ' חגי בן-שמאי מהחוג לשפה וספרות ערבית שזכה בפרס מפעל חיים בחקר יהודי המזרח על שם יצחק בן-צבי לשנת תש"ף!

אפריל 30, 2020

פרופ' חגי בן-שמאי מהחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית, זכה בפרס על מפעל חייו המרשים ופורץ הדרך בחקר הגניזות, חקר מפעלו הפרשני וההגותי של רס"ג ובחקר הקראות הקדומה ועל העמדת מפעלי תשתית רחבי היקף ורבי חשיבות לחקר הערבית היהודית וספרותה.

קורונה

ניתוח של חוקרי האוני' העברית: ללא פעולה מיידית נאלץ לחזור לסגר - תוך שבועיים, חשש למעל 100 נפטרים בשבועות הקרובים

יולי 3, 2020

ניתוח שבוצע על ידי צוות חוקרים ממכון רקח לפיסיקה ובית הספר לבריאות הציבור מהאוניברסיטה העברית, שעוסק בניטור מגפת הקורונה, העלה כי קצב העלייה במאושפזים נתמכים נשימתית "מיישר קו" עם קצב העלייה של הנדבקים החדשים. עלייה זו צפויה להוביל למעל ל-100 נפטרים בשבועות הקרובים. בקצב ההכפלה הנוכחי, טוענים החוקרים, בעוד כשבועיים נהיה בהתדרדרות שעלולה להוביל לכשל ביכולת העמידה של מערכת הבריאות ותחייב סגר מוחלט. על המסמך חתומים פרופ' ינון אשכנזי, פרופ' רן ניר פז, פרופ' דורון גזית,

גבר מריח עשבים

סקר עולמי בהובלת פרופ' מאשה ניב מהאוני' העברית ועמיתיה מוכיח: חולי קורונה רבים חווים פגיעה בחושי הטעם והריח

יוני 21, 2020

בחודש מרץ השנה החלו להופיע דיווחים על פגיעה בחוש הריח ולעתים גם בחוש הטעם של חולי קורונה. לאחרונה, אנוסמיה (תתרנות) צורפה כתסמין מחלה רשמי במדינות מסוימות אך שאלות רבות עדיין פתוחות וללא מענה חד-משמעי מטעם חוקרים ורופאים ברחבי העולם - כמה חזקה הפגיעה בחושים? איך היא שונה משפעת או מחלה נשימתית אחרת? האם תפיסת הטעם נפגעת ישירות, או בעקיפין, בשל פגיעה בריח? כמה זמן עובר עד שהחושים חוזרים לתפקד כרגיל והאם פגיעה בחושים אלה מצביעה על מהלך מחלה חמור יותר, או דווקא ההיפך?

קורונה

פוענח המנגנון בקרב חולי קורונה שגורם לתמותה מוגברת מהנגיף

יוני 17, 2020

במחקר שבוצע לראשונה בארץ, במרכז הרפואי הדסה על ידי פרופ' עבד אל-ראוף חג'אזי, מנהל מערך המעבדות בהדסה וחוקר באוני' העברית, נמצא המנגנון האחראי על יצירת קרישיות יתר בדמם של חולי COVID-19, שהביא לתמותה נרחבת בקרב חולים בנגיף ברחבי העולם. החוקר: "אם נצליח למנוע את היווצרות קרישי הדם לפני שהם נוצרים כנראה שהחולים לא יזדקקו למכונות הנשמה או לטיפול נמרץ"

פרופ' איגור שפירו

מרהיב: לראשונה תועד המנגנון אשר יוצר פולס חשמלי בתא עצב

יוני 17, 2020

לראשונה תועד בזמן אמת התהליך אשר מעורר דחף עצבי בתאים חיים. המחקר פורץ-הדרך הזה פורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי "NATURE", מאמץ מחקרי לו נדרשו מגוון רחב של מומחים בקריסטלוגרפיה וספקטרוסקופיה מאוניברסיטאות מובילות בעולם. בעבודת המחקר היה שותף גם פרופ' איגור שפירו מהאוניברסיטה העברית,  אשר השלים את המומחיות הדרושה בהדמיות מחשב של תהליכים קוונטים

טחבן המדבר. צילום באדיבות פרופ' דרור הבלנה

מחקר: חיות מריחות סכנה, האם ישנן חיות המסוגלות להריח מצב בטוח?

יוני 11, 2020

קשה לחפש את הארוחה הבאה בידיעה שברגע זה אתה עצמך חשוף לבעלי חיים, שעבורם אתה מהווה את הארוחה הבאה. כדי לבחור את ההתנהגות ההגנתית הטובה והיעילה בכל רגע נתון, מעריכות חיות באופן מתמיד את מידת הסכנה בסביבתן. הן חייבות להשתמש בכל המידע החושי הזמין עבורן, ולייצר תמונת מצב מדויקת שתכוון את החלטתן - האם לשחר למזון באזור מסוים או להסתלק ממנו. יכולתן של חיות לזהות סכנה הינה חיונית לשרידותן, אבל התנהגות זהירה יתר על המידה עלולה להשפיע על יכולתן לצרוך די מזון כדי לשרוד.

נשיא_האוניברסיטה_העברית_מקבל_מגן_הוקרה_על_תמיכתו_בתוכנית_אימפקט

נשיא האוניברסיטה העברית קיבל מגן הוקרה על תמיכתו בתוכנית !IMPACT של FIDF למען חיילים משוחררים מהמערך הלוחם בצה"ל

יוני 7, 2020

ביום רביעי (3.6) התקיים באוניברסיטה העברית טקס ייחודי ומצומצם (בשל משבר הקורונה) של תוכנית המלגות !IMPACT של ארגון ידידי צה"ל בארה"ב ובפנמה (FIDF) במהלכו העניקה מנהלת התוכנית, אורנה פסח, לנשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן, את מגן ההוקרה על שיתוף הפעולה ומעורבותו הרבה בתוכנית. בטקס החגיגי השתתפו גם סגן נשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים יוסי גל; ראש האגף לקשרי חוץ ופיתוח משאבים באוניברסיטה רם סמו; ודיקן הסטודנטים באוניברסיטה פרופ' גיא הרפז.