"האם אלו פניו של האלוהים?", זו השאלה שהופיעה השבוע על גבי השער של כתב העת המדעי "Biblical Archaeology Review" ומתקשרת לעבודתו המחקרית פורצת הדרך והמהפכנית של פרופ' יוסי גרפינקל, ראש המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית. במחקרו ביצע פרופ' גרפינקל השוואה בין צלמיות של אלים זכריים שנמצאו בחורבת קיאפה, במקדש בתל מוצא שליד ירושלים וממצא נוסף מאוסף משה דיין שבמוזיאון ישראל.

לדברי חוקרים מהאוני' העברית, אוני' סטנפורד והמרכז הבינתחומי הרצליה, גישה זו עשויה לשפר את תגובת המערכת החיסונית לווירוס, לקצר את תקופת המחלה, להפחית את הסיכון לסיבוכים, ואף לקצר את תקופת ההדבקה. החוקרים: "אנו מקווים שבעקבות המאמר ייצאו לדרך ניסויים קליניים שיבחנו את הגישה החדשה"

חוקרי מערות ישראלים, בראשות צוות מהאוני' העברית, הצליחו למצוא את מערת החוואר הארוכה בעולם בדרום ים המלח. אורכה הכללי עומד על מעל לקילומטר. החוקרים סיפרו בהתרגשות: "גילוי שדות המערות בחוף ים-המלח הוא אחד הגילויים המשמעותיים והדרמטיים ביותר בעבודת השטח במערות ישראל בשנים האחרונות"

בימים אלה נערך מחקר בין-לאומי (הכולל את ישראל, ארבע מדינות מדרום אמריקה, סין, ארה"ב ושש מדינות מאירופה), במסגרתו נחקר העיסוק בפעילויות שונות ובהן מוסיקה, במטרה להקל על המתח, החרדה, והבדידות, ולחזק את החוסן והרווחה הנפשית שלהם בשגרת החיים הלא-צפויה והמורכבת שנכפתה על כולנו. נשמח להבין ממך כיצד עובר עליך משבר הקורונה ומה הן דרכי ההתמודדות שלך עם המצב. תשובותיך תוכלנה ללמד אותנו כיצד ניתן להתמודד עם משברים מורכבים ולשמור על בריאות נפשית מיטבית. קרא עוד אודות סקר בעברית ובערבית: המוסיקה מקלה על הלחץ והבדידות בזמן משבר הקורונה? استبيان ألموسيقى والتعامل مع أزمه الكورونا

השרידים שנמצאו, של אישה שכינויה המדעי הוא "עמוד 9", הם ככל הנראה בין העדויות המאוחרות ביותר הידועות כיום לקיומו של האדם הניאנדרטלי במזה"ת, והם בו-זמניים להופעה של האדם המודרני בארץ. במחקר חדש בהובלת ד״ר אוסבורן פירסון מהאוני' של ניו מקסיקו ופרופ' אראלה חוברס מהאוני' העברית, קובעים החוקרים: "'עמוד 9' היא ניאנדרטל, אבל עם נופך מקומי"

מחקר של חוקרי האוניברסיטה העברית שהתפרסם ב-Nature חושף מנגנון מפתיע הדרוש להתנעת הפעילות הסרטנית של מוטציה נפוצה בסרטן המעי הגס. פרופ' ינון בן- נריה, ממובילי המחקר: "התגלה שהמוטציה הסרטנית הכה נפוצה, שבכל העולם חשבו שהיא עומדת בפני עצמה, תלויה באופן מוחלט בסביבתה". וגם: למה מומלץ לאנשים שנמצאים בסיכון לחלות בסרטן המעי הגס לצמצם אכילת מזונות המכילים פוליפנולים?

הוויאגרה והאספירין הן שתי תרופות מתוך רשימה חדשה של תרופות אותה יצר ד"ר יובל טבח מהאוני' העברית וצוותו, לגביהן נמצא כי יתכן שיש להן פוטנציאל להשפיע לטובה או לרעה על מהלך המחלה בנגיף הקורונה. הרשימה פורסמה ב-“iScience”

מדי שנה בתשעה באב, יהודים ברחבי העולם זוכרים את חורבן בית ראשון. כעת, בזכות הזיכרון ההיסטורי הארוך של העם היהודי, והודות לממצאים ארכיאולוגיים שנחשפו לאחרונה בחפירות עיר דוד, חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות הצליחו לשחזר את השדה המגנטי של כדור הארץ באוגוסט 586 לפנה"ס – ולחשוף את עוצמת חורבן ירושלים בידי הבבלים. קרא עוד אודות חוקרים הצליחו לשחזר את השדה המגנטי של כדה"א בט' באב, 586 לפנה"ס – ולחשוף את עוצמת חורבן י-ם בידי הבבלים

בניגוד לבעלי חיים, הדרך היחידה של הצמחים להתמודד עם פציעות היא לגדל את האיברים הפגועים מחדש. היכולת שלהם להשתקם לאחר פציעה חמורה היא אחת התכונות המרשימות והמסקרנות ביותר. אנחנו נתקלים ביכולת הזאת ביומיום, למשל, כאשר אנחנו טובלים ענף במים ורואים אותו מגדל מחדש את מערכת השורשים הקטועה שלו. קרא עוד אודות מחקר חדש מערער את התפיסה לגבי פציעה והשתקמות מפציעה בצמחים

הסכסוך הישראלי-פלסטיני והפתרונות שהוצעו לו עד כה, הם נושאים מקטבים בחברה הישראלית והפלסטינית. כל פתרון עתידי למשבר הממושך יצטרך לגשר בין הקטבים השונים בשתי החברות, על מנת לייצר אופרציה ישימה ויציבה שתזכה לתמיכת הרוב בשני העמים. במחקר חדש שפורסם החודש במגזין הנחשב PNAS, ד"ר עודד אדומי לשם ופרופ' עירן הלפרין בחנו כיצד ישראלים ופלסטינים מבינים את הקונספט של "שלום" וכיצד ההבנה של המושג משפיעה על תמיכה בפתרונות שונים לקונפליקט. קרא עוד אודות חוקרים מהאונ' העברית זיהו שלוש תפיסות שונות למונח "שלום" בקרב ישראלים ופלסטינים שמשקפות אסטרטגיות הפוכות לפתרון הסכסוך המדיני

קרא עוד אודות 6 חוקרים מהאוני' העברית מדווחים: מתחזקים הסימנים שהושגה שליטה על הגל השני של הקורונה, מודל התמותה נותר ללא שנוי

מאמר שהתפרסם בכתב העת "הרפואה הצבאית" בתחילת החודש שעבר, על ידי רופאים-חוקרים מהחוג לרפואה צבאית באוניברסיטה העברית וחיל הרפואה, הוסברו הצעדים שננקטו במהלך הגל הראשון של התפרצות נגיף ה-COVID19 בבסיסי צה"ל, בדגש על הפעולות שננקטו בפיקוד הצפון. ד"ר דודי סגל, ממובילי המחקר: "העבודה המשמעותית של צוותי הרפואה הצבאיים בנקודות הקצה, בשילוב שינויים ארגוניים מושכלים הביאה להגבלת ההשלכות של המגיפה על כוחות צה"ל"

מחקר פרה-קליני בהובלת חוקרי האוניברסיטה העברית, פרופ' עידית תשובה וד"ר יובל טבח, פותח דלת לכימותרפיות מודרניות המבוססות על מולקולות המכילות מרכז מתכתי מסוג טיטניום הפועלות במנגנון ייחודי ואפקטיבי

פרופ' בת שבע כרם, ממובילות מחקר בינלאומי שהתפרסם ב-Nature Communications: "מוקדים אלה נשברים בתחילת תהליך ההתמרה הסרטני ואף בתאים טרום-סרטניים. זיהוי מוקדם שלהם עשוי להעיד על סיכון גבוה להתפתחות גידול סרטני"

צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב הסיק כי לירידה בעומסים בבתי החולים בישראל בשבועות הסגר הראשון השפעה מכרעת על הירידה בכמות התמותה הכללית באותה תקופה, וחושף את חשיבותם של אשפוזי בית כחלופה לאשפוז בבתי חולים, ואת הצורך בחיזוק שירותי הרפואה הקהילתית קרא עוד אודות מחקר: סגר הקורונה הראשון הפחית את כמות המתים הכללית בישראל (לא בטוח שזה מה שיקרה בסגר השני)

דיוויד פרלמן, אספן וחוקר גלויות יוצא דופן, תרם כ-130 אלף גלויות מאוספו הפרטי למרכז לחקר הפולקלור באוניברסיטה העברית. האוסף כולל גלויות שהודפסו על ידי מעל 1,500 מו"לים - 80 אלף מהן ממוינות (החל בגלויה הראשונה שנוצרה על ידי הדואר האוסטרי בירושלים בשנת 1883 ועד גלויות שנוצרו ערב הקמת המדינה) ו 50 אלף גלויות בתפזורת שנוצרו אחרי 1948 עם הקמת מדינת ישראל ועד השנים האחרונות (מחציתן של חברת "פלפוט"). אוסף זה של גלויות ארץ הקודש הוא הגדול בעולם, מבסס את המרכז לחקר הפולקלור כמוסד מוביל בחקר הגלויה מבין המוסדות האקדמיים בעולם. קרא עוד אודות קיבוץ גלויות: אספן גלויות בריטי תרם את אוסף הגלויות ההיסטוריות הגדול בעולם, מעל 130 אלף גלויות, למרכז לחקר הפולקלור באוניברסיטה העברית

קרא עוד אודות מחקר: התחסנתם לאחרונה נגד שחפת? כנראה שיש לכם סיכוי טוב יותר להתמודד עם נגיף הקורונה

קרא עוד אודות פוצחה תעלומת המוות ההמוני של דגי שונית האלמוגים באילת בקיץ 2017

קרא עוד אודות פרופ' ענבל גושן והדוקטורנטית עדי קול גילו את המנגנון במוח שבורר חוויות משמעותיות בחיים שלנו ומייצר מהם זיכרונות ארוכי טווח

חוקרי האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה, המנטרים באופן יומי את מצב התחלואה בישראל, פרסמו היום (חמישי) דו"ח חדש, שצופה עליה משמעותית בנדבקים, בחולים במצב קשה עד בינוני ובתמותה בימים הקרובים בייחוד לאור סכנה של הדבקה בין דורית מואצת בחגים.

קרא עוד אודות צוות חוקרים מהאונ' העברית: צפויה עליה מהירה במספר החולים קשה בימים הקרובים. רק מימוש של סגר יעיל יאפשר הגבלה של התמותה מתחת ל-1000 מתים נוספים

קרא עוד אודות האסטרופיזיקאי פרופ' עמרי ונדל: "עד שלא נבסס את זה בצורה יותר טובה - לא נוכל להרים את הדגל של 'נמצאו חיים בנוגה'"

המחקר מוכיח כי להבנת משטרי אקלים, כלומר שינויים נרחבים ועמוקים במזג האוויר, השפעה מכרעת על בריאות הציבור, וכי הבנת הקשר בין השניים כפי שבוצע במחקר הנוכחי עשויה לשפר משמעותית את יכולת מערכות הבריאות המקומית והעולמית להתמודד עם משברים בריאותיים עתידיים בעונות החורף הקרובות קרא עוד אודות מחקר: נמצא קשר הדוק בין מערכות מזג אוויר חורפיות להתפרצות מחלת השפעת באזורנו

קרא עוד אודות פרס חיים הרצוג לתרומה ייחודית למדינת ישראל הוענק ל"אבי האקזיטים של ההיי טק הישראלי", ד"ר יוסי ורדי

מחקר שביצע ד"ר יובל בנזימן מהאוני' העברית קבע כי המנהיגים עברו לטעון בהצהרותיהם לתקשורת כי את הקורונה ניתן לנצח במערכה מלחמתית, ויצרו אשליה שיש להם תוכנית מוכנה כיצד להשיג זאת. מהלך זה סייע להם לרתום את אזרחיהם למהלכים ממשלתיים מורכבים, אך גם יצרו מצג-שווא שהמנהיגים לא עמדו בו

  קרא עוד אודות לא רק בישראל: כך סללו מנהיגי ארה"ב ובריטניה לקבלה שוות נפש של גזירות ממשלתיות קשות במשבר הקורונה

מפא"ת במשרד הביטחון, יחד עם האוניברסיטה העברית בירושלים ומשרד האוצר, הכריזו היום על הקמת מעבדה חדשה וייחודית, שתאפשר לבצע מחקרים מדעיים ואקדמיים בנגיפי SARS-CoV-2 חיים. האגף הראשון של המעבדה לטיפול בנגיף וברקמות כבר נפתח לפעילות. האגף השני ייפתח במהלך חודש נובמבר. קרא עוד אודות בקרוב באוניברסיטה העברית: מעבדה אוניברסיטאית לאומית ראשונה בארץ לחקר נגיפי SARS-CoV-2 חיים

אחד הדברים המהותיים ביותר הוא שבעת מגפה נדרשת היענות של הציבור - לאורך תקופה ארוכה יחסית – באימוץ התנהגות שבמקרים רבים פוגעת ברווחה האישית ובחוסן הכלכלי של הפרטים. זו למעשה האלטרנטיבה האמתית לסגר כללי. צוות חוקרים ממוסדות אקדמיים רבים, ביניהם פרופ' אליצור בר-אשר סיגל, ד"ר נטע ברק קורן ופרופ' רות פת הורנצ'יק מהאוניברסיטה העברית, אפיין את האתגרים והמליץ המלצות ראשוניות כיצד להתמודד איתם. המסמך עומד על סוגי הבעיות המונעים מהציבור להירתם להתמודדות עם המגפה, ומצביע על תחומי הידע והמומחיות הרלוונטיים הנדרשים כדי להתמודד עם בעיות אלה. קרא עוד אודות צוות מומחים בין-תחומי: "האלטרנטיבה האמתית לסגר כללי - הירתמות הציבור"

בקצרה: מחקר שהתפרסם ב-Nature Nanotechnology בראשות פרופ' דני פורת מהאוני' העברית הדגים לראשונה הולכת זרם חשמלי משמעותי למרחק רב במולקולות של דנ"א. החוקרים הופתעו לגלות כי ההולכה החשמלית עוברת בשידרת הדנ"א, שנחשבה ערוץ הולכה לא סביר. הגילוי משמש כיום כבסיס לפיתוח גלאי שיוכל לזהות ברגישות ובמהירות סמנים לסרטן ואף את וירוס הקורונה. קרא עוד אודות מחקר בינלאומי חדש בראשות פרופ' דני פורת: היכן בדיוק עובר הזרם החשמלי במולקולת דנ"א?

מחקרים מראים שצום לסירוגין ממזון (ללא הגבלה בשתיית מים) מקנה יתרונות בריאותיים רבים כמו ירידה במשקל, שיפור לחץ דם וירידה ברמת הסוכר בדם. באנשים הסובלים מהשמנת יתר, עודף כולסטרול או סוכרת צום לסירוגין הוביל לשיפורים במדדי המחלה. במחקרים מקיפים שנעשו בעכברים, משטרי צום לסירוגין הקנו יתרונות בריאותיים מרחיקי לכת. בין היתר, עכברים סוכרתיים שצמו לסירוגין הפסיקו לחלוטין להראות סימני מחלה. בניסוי אחר, עכברים שצמו לסירוגין חיו למשך זמן רב יותר. קרא עוד אודות חוקר הצומות הממושכים ד"ר עידו גולדשטיין יקבל מענק מחקרי בסך 6 מיליון ש"ח מטעם ERC Starting Grant

בנוסף, חוקרת במעבדתו של ד"ר יובל טבח בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית מצאה לא פחות מ-145 תרופות "פופולריות" שעשויות להשפיע על סיכויי ההדבקה והתפתחות המחלה של נגיף הקורונה באדם. רשימת התרופות פורסמה במאמר מדעי באתר המאמרים ssrn. בשיתוף פעולה עם המרכז הרפואי הדסה בירושלים נבדק השפעתן על מאות חולים

קרא עוד אודות פרויקט עולמי בפקולטה לרפואה בהובלת ד"ר יובל טבח: איסוף נתונים מחולים על ידי הפצת שאלון אינטרנטי ייחודי

קרא עוד אודות פרופ' שי ארקין: "לא יהיה בלתי צפוי אם נגיע לחיסון תוך שנה, לגבי תרופות המצב מורכב יותר"

קרא עוד אודות סטודנטים בפקולטה לרפואה לקחו יוזמה והקימו את "פיליברי" לאיסוף תרופות

לקריאת מסמך המאגד את פעילות המחקר של האוניברסיטה סביב נגיף הקורונה, לחצו כאן (אנגלית)

במהלך החודש שעבר הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית והיחידה לציוד בין-מחלקתי הצטרפו למאמצי הבדיקות שנערכים במרכז הרפואי הדסה. שילוב הכוחות המדהים עם המעבדה הווירולוגית של מרכז הרפואי הדסה הביא לכך שהמעבדה המורחבת אחראית למעל ל-40,000 דגימות מתחילת חודש מרץ (כ-20% מכלל הבדיקות שבוצעו בארץ). בתוך כך, בימים האחרונים נחצה סף ה-2,500 דגימות ליום, זאת תוך כדי פיתוח שיטות חדשניות לבדיקה ולרובוטיקה. קרא עוד אודות הפקולטה לרפואה נלחמת בקורונה: 40,000 בדיקות מחודש מרץ, 2,500 דגימות ליום

בפקולטה לרפואה שבאוניברסיטה העברית החליטו להירתם ולסייע למרכז הרפואי הדסה, ועשו שימוש ברובוטיקה כדי להגדיל את מספר הבדיקות היומיות לאיתור חולים פוטנציאליים בנגיף הקורונה. פרופ' יובל דור מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה שנרתם למשימה הצליח להשמיש רובוט שיוכל להתרום להוספת מאות בדיקות כאלה מדי יום. מנכ"ל המרכז הדסה זאב רוטשטיין ופרופ' דינה בן יהודה, דיקנית הפקולטה לרפואה, סיכמו בבוקר בשיחה על המהלך והמשך שיתוף הפעולה וסיוע ככל שיידרש.

קרא עוד אודות הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי הדסה יוצאים למאבק משותף במלחמה בקורונה

מדוע הרי ומייגן בבידוד? וסופי טרודו, אשתו של ג'אסטין טרודו בקנדה? ותום הנקס? וקווין דוראנט הענק? באמת -- למה ספורטאים וכוכבי קולנוע מגיעים לבידוד מוירוס הקורונה? ולמה שרים, חברי כנסת וראשי מועצות? ומדוע צוותים רפואיים נמצאים בסיכון? האם האליטות בסיכון גבוה מעמך, והאם הן מסכנות את עמך? מטרת השיחה היום לפתוח צוהר להבנת הקשר בין חברה, רשתות חברתיות ווירוסים. בסוף תופענה המלצות ממשיות – בתקווה עם הגיון ברור לטיבן. בראשן – תשמרו על הצוותים הרפואיים שלנו. לקחים מעבודתו של פרופ' אליהו כ"ץ על התפשטות של חדשנות. גם ויראלית. קרא עוד אודות מגפת הקורונה: מדוע הנסיך הרי ומייגן מרקל בבידוד?