Image by PublicDomainPictures from Pixabay

במאמר ב-Science: צוות בינלאומי מצא קשר בין ההתחממות הגלובלית לעלייה באירועי הקור הקיצוניים בחורף

5 ספטמבר, 2021

קרא עוד
במאמר פורץ דרך שפורסם בכתב העת Science, צוות החוקרים מארה"ב ומהאוניברסיטה העברית הציגו מנגנון המסביר איך שינויי האקלים באזור הארקטי משפיע על קווי הרוחב הבינוניים באופן שלא הוצג בעבר. "מגמת העלייה באירועי חורף קיצוניים  מתיישבת בקו אחד עם שינויי האקלים הידועים ואינה תירוץ לעיכוב ההפחתה בפליטת גזי חממה"

 

במהלך שלושת העשורים האחרונים, האזור הארקטי, הסובב את הקוטב הצפוני, חווה את שינויי האקלים הגדולים ביותר מכל מקום על פני כדור הארץ, כולל קצב עליית הטמפרטורות, התכה של קרח בים והפחתת כיסוי השלג יבשתי בזמן האביב. התחממות מהירה באזור הארקטי ביחס לשאר כדור הארץ מכונה הגברה ארקטית. על אף ההתחממות הגלובלית, לתהליך ההגברה הארקטית יש קשר ישיר, באופן לא צפוי, דווקא לתדירות אירועי קור קיצוניים. מחקר חדש שנערך על ידי צוות חוקרים בינלאומי והתפרסם בכתב העת הנחשב Science, בחן האם שינוי האקלים יכול להוביל דווקא לאירועי קור בקווי הרוחב הבינוניים, למרות המגמה הנחזית של עלייה בטמפרטורה.

צוות החוקרים בהובלת פרופ' יהודה כהן מאוניברסיטת MIT ומ-AER ובהשתתפות פרופ' חיים גרפינקל וד"ר איאן וויט מהאוניברסיטה העברית, יחד עם פרופ' מתיו ברלאו ופרופ' לורי אגל מאוניברסיטת מסצ'וסטס, ערך מחקר מקיף על פני 42 שנים, בו בחנו את השינויים במערבולות הארקטיות והפריסה שלהן לאזורים הקרובים יותר לקו המשווה בעקבות שינויי האקלים. מאז שנת 1979, המערבולות הארקטיות משנות את פריסתן, "נמתחות" ומרחיבות את תחומי ההשפעה שלהן. על ידי ניתוח תצפיתי בשילוב מודלים חישוביים, הראו החוקרים כי שינויים באזור הארקטי הנובעים מהתחממות מואצת, דוגמת התכה של קרח ים והגברת ירידה של שלג סיבירי בסתיו, מובילים לשינוי הפריסה של המערבולת הארקטית, שבעקבותיו נוצרים אירועי קור קיצוניים בצפון אמריקה ממזרח לרוקי.

המאמר מציג מנגנון פיזיקלי של שינויי האקלים בכלל והשינוי הארקטי בפרט באופן שלא הוצג בעבר. החוקרים הראו כיצד ההגברה הארקטית תורמת למזג אוויר חורפי קשה יותר למרות תופעה כוללת של התחממות האקלים. עד כה, מרבית התיאוריות על הקשר בין הגברה ארקטית למזג אוויר חורפי בקווי הרוחב הבינוניים טענו כי הקשר הוא דרך זרם הסילון (זרם אוויר חזק בגובה כ-11 קילומטר מעל פני הים) או התחממות פתאומית בסטרטוספרה (שכבת אטמוספירת  בין 10 ל-50 ק"מ מעל השטח), שהן ההפרעות הגדולות והנלמדות ביותר במערבולת הארקטיות. המחקר החדש מספק עדות משכנעת לכך שהקשר החזק ביותר בין מזג האוויר הארקטי לקווי הרוחב הבינוניים, לפחות בארה"ב, עשוי להיות באמצעות חריגה פחות נרחבת וחלשה יותר: "מתיחה" של מערבולת הקוטב.

"השתמשנו בניתוח של תצפיות בשילוב עם פלט ממודלים שהרצנו", הסביר פרופ' גרפינקל. "הראינו שעל אף שבממוצע גלובלי ישנה ירידה באירועי קור קיצוניים, בקווי הרוחב הבינוניים בחורף יש עלייה והעלייה הזאת נובעת ממנגנון חדש. היה ידוע לפנינו שהיחלשות במערבולות הארקטיות כ-30 ק"מ מעל השטח יכולה להוביל לגל קור בסיביר וצפון אירופה, אך חשבו שההשפעה על צפון אמריקה יחסית קטנה. בניגוד לדעה המקובלת, המחקר שלנו דווקא הראה שכחודש אחרי תחילת האירוע ההשפעה בצפון אמריקה יותר חזקה. גם הראנו שיש מגמה של עלייה במנגנון החדש הזה".

"אנחנו נמצאים בעיצומה של ההתחממות הגלובלית שנגרמה כתוצאה ממעשי ידי אנוש, ושמצד אחד גורמת לקיץ להתארך, אך מצד שני מובילה לתדירות גבוהה יותר של אירועי קור קיצוניים בחורף", הוסיף פרופ' יהודה כהן. "החורף האחרון היה רווי באירועי קור קיצוניים בכל העולם, סיביר, אירופה, אסיה ואמריקה, כשהזכור ביותר היה בפברואר השנה במדינת טקסס בארצות הברית, שם נזקי גל הקור וכמויות השלג חסרות התקדים נאמדים בכ-200 מיליארד דולר. תוצאות המחקר מוכיחות שהעובדה שכדור הארץ מתחמם, לא תגן עלינו מהשפעות הרסניות של מזג אוויר חורפי קשה".

פרופ' חיים גרפינקל מסכם: "קיימת סתירה ארוכת שנים בין עלייה לכאורה של אירועי הקור הקיצוני בחורף בקווי הרוחב הבינוניים, בזמן שהטמפרטורות בעולם מתחממות. המחקר שלנו מסייע בפתרון סתירה זו. אירועי הקיצון באמצע החורף כבר אינם תירוץ לעיכוב בפעולה הדרושה בדחיפות להפחתת פליטת גזי החממה".

 

למאמר ב-Science

לכתבה באתר ynet

קראו פחות
מתוך דוח חוקרי הקורונה לתאריך 3 בספטמבר 2021

דוח חדש של החוקרים והחוקרות המנטרים את מצב תחלואת הקורונה בישראל: נשמרת ההערכה שגל התחלואה הנוכחי נבלם

3 ספטמבר, 2021

קרא עוד

** הדו"ח המלא מצורף בקובץ למטה! **

המשך האטה בתחלואה קשה, והמשך הירידה במאומתים בקרב בני 40+. נשמרת הערכה על בלימת הגל.
חשש לחידוש התפרצות במקרה של חריגה מההנחיות.

 

נמשכת הירידה החזויה במספר חולים קשה חדשים ומספר חולים קשים באשפוז.

האצה בקצב העליה במספר המאומתים בקרב גילאי 0 -18.
עצירה בירידה במקדם ההדבקה האפקטיבי בשכבת גיל 20-60.
נמשכת הירידה בקצב איתור המאומתים בקרב גילאי 40+ .

להערכתנו העליה הגבוהה בקצב איתור החולים החדשים בגילאי 0 -18 קשורה לבדיקות הרחבות של שכבת גיל זו.  איתור חולים בשכבת גיל זו יכול להוביל לעליה קטנה במקדם ההדבקה בגילאים 20-60. במידה ואכן העליה נגררה מאיתור תחלואה, הצפי הוא שמספר המאותרים לא ימשיך לעלות בימים הקרובים ויחל לרדת. המשך הירידה בתחלואה בקרב האוכלוסיה מעל גיל 60 וההתאמה לירידה הנצפית בתחלואה קשה ובינונית מצביע על המגמה הצפויה של המשך הירידה בעומס האשפוזים בזמן הקרוב. וזאת בהתאם לתחזית.

מקדם ההדבקה של אוכלוסיה מבוגרת, יחד עם המיגון המסופק ע״י מנת הדחף מובילים לצפי להמשך ירידה לפחות בתווך הזמן של כשבועיים קרובים וירידה מתחת ל 500 חולים קשה באשפוז בתוך כשבוע עד שבועיים. נשמרת ההערכה שגל התחלואה הנוכחי נבלם בזכות השילוב בין מבצע הבוסטר ויישום מגבלות רכות. יש לציין שחריגה ממגבלות בהתקהלות המוניות יכולה לגרור חידוש התפרצות תחלואה לאור מספר החולים הגבוה כיום. לאור זאת יש להקפיד על שימור ההגבלות הנוכחיות.

את הדו"ח כתבו: פרופ' ינון אשכנזי, פרופ' דורון גזית ופרופ' נדב כץ ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית, יחד עם פרופ' רונית קלדרון-מרגלית ופרופ' רן ניר-פז מבית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית באוניברסיטה העברית בירושלים ומבית חולים הדסה, ומאיר בינג מהאוניברסיטה העברית.

לפרסומים בתקשורת: N12וואלה ,מעריב, הארץבחדרי חרדים, מבזק ynet, eatwell, ynet, N12, חמל

 

קראו פחות
crying child. by Jordan Whitt, unsplash

ממצאי סקר נרחב בקרב הורים לילדי גנים: 1 מכל 4 ילדים הפכו אלימים יותר בעקבות משבר הקורונה

2 ספטמבר, 2021

קרא עוד
סקר נרחב שנערך בימים האחרונים ושממצאיו מתפרסמים כעת לראשונה, בעקבות תחילת שנת הלימודים בבתי הספר, מבהיר כי לפחות 60% מההורים בישראל לילדי גנים חושבים או בטוחים שהם אינם יודעים את הכללים באשר למתווה החזרה ללימודים (השיבו שאינם יודעים מתי נכנסים או צריכים להיכנס לבידוד, לעבור ללמידה בקפסולות, מי עושה בדיקות קורונה בבית ועוד). בנוסף, ההורים מזהים שינויים מדאיגים רבים במצבם של ילדיהם הקטנים מאז פרוץ המגפה: 43.6% מהם מבלים הרבה יותר מול המסכים, 38% מגלים הרבה יותר מתח וחוסר שקט, 36.2% אוכלים הרבה יותר חטיפים וממתקים, 25.6% מפגינים הרבה יותר אלימות ו-19.6% הרבה יותר עצבנים ומתוחים או מציגים תחושות דיכאוניות.

העבודה על הסקר התבססה על שאלונים מקוונים שהופצו בשפה העברית בקרב 1,292 הורים לילדי גנים (ל-63.2% ילד אחד בגן ולשאר שני ילדים או יותר). כ-51.6% מהילדים שלגביהם ענו ההורים הם בנים, כשליש (35.1%) יהיו בשנה הקרובה בגן חובה, שיעור דומה בגן טרום חובה (33.2%) וכרבע בגן טרום-טרום חובה. מדובר באחד הסקרים היחידים שנערכו עד כה בארץ בנושא הקורונה בקרב הורים לילדי גנים, בניגוד למחקרים אחרים שנערכו עם הורים לילדים בגילים מאוחרים יותר.

הסקר נערך בשיתוף פעולה עם הנהגת ההורים הארצית - מירום שיף יו"ר הנהגת ההורים וסיגל שפיץ טולדנו ראש צוות המוגנות ויו"ר ועד הגנים, ועל ידי חוקרים ממספר אוניברסיטאות בארץ, ביניהם פרופ' (אמריטוס) רמי בנבנישתי מביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית, פרופ' מיכל גרינסטיין-וייס מאוניברסיטת וושינגטון ומהמרכז הבינתחומי הרצליה, ד"ר רות ברקוביץ מאוניברסיטת חיפה, ד"ר שלמה יניב - חוקר בכיר במכון למדיניות חברתית באוניברסיטת וושינגטון, ופרופ' רון אבי אסטור מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס UCLA.

באופן ספציפי, מהסקר עולה החשש גדול ביותר של הורים ישראלים בעת הנוכחית, שהילדים יבלו יותר מדי זמן מול מסכים (21.3% במידה רבה מאוד), וכן שהילד לא ילמד את הדברים שילדים אחרים לומדים בגן (14.8% במידה רבה ועוד 12.5% במידה רבה מאוד). בנוסף, נמצא כי הורים רבים מרגישים שהילדים זקוקים לעזרה בנושאים של יחסים עם חבריהם (45.9% במידה רבה ורבה מאוד), בילוי זמן רב מול מסכים (40.3%), בעיות התנהגות (39.6%), למידה (37%) וקשיים רגשיים 34%).

מהם הצרכים של המשפחה ובמיוחד של ילדים בגילאי הגן בתקופת הקורונה? על פי הסקר, הצורך העיקרי הוא פעילות חוגים אחרי הצהריים (37.4% במידה רבה), עזרה נפשית או טיפול פסיכולוגי בהורים (14%), עזרה נפשית או טיפול פסיכולוגי בילדים (10.9%), עזרה כלכלית למשפחה (18.6%), כשציוד למחשב ותקשורת ואינטרנט נדחקו לסוף הרשימה (13% ו-7%.7 בהתאמה).

לגבי ההורים שהשתתפו בסקר, כמחצית מהם מעל גיל 38 (ממוצע הגיל 39), כמעט כולם יהודים, הרוב הגדול (70%) הגדירו עצמם חילונים, 20% מסורתיים ו-9% דתיים. לשלושה רבעים מההורים במדגם תואר אקדמי, 5.7% השכלה על-תיכונית בלבד ול-9.8% תעודת בגרות בלבד. 63.9% מההורים הגדירו את הכנסתם המשפחתית כגבוהה או גבוהה בהרבה מההכנסה החציונית במשק של 14,700 ש"ח, 18.3% הגדירו את הכנסתם פחות או הרבה פחות מהכנסה זו.

בהקשר זה ראוי לציין כי החוקרים הדגישו שגם בקרב הורים בעלי השכלה גבוהה והכנסה מעל לממוצע, יש מידה רבה של בלבול באשר לכללי הקורונה המחייבים בשנת הלימודים הקרובה ורבים מאוד חוששים מהשלכות הקורונה על ילדיהם, וזקוקים לתמיכה ולהדרכה. "מכיוון שיש הבדלים רבים בין הורים ממקומות וממגזרים שונים, אנו ממליצים על עריכת סקרים מקומיים ברשויות מקומיות ובבתי ספר, כדי לשמוע את קולם של ההורים ולהגיב על הצרכים הרבים שהם מעלים, כדי לקדם את שיתוף הפעולה למענם של הילדים", מסכם פרופ' בנבנישתי.   

סיגל שפיץ טולדנו מהנהגת ההורים הארצית: "הסקר מוכיח, לפני הכל, שאסור לשכוח את ילדי הגנים והגיל הרך בעת בחינת האקלים במוסדות החינוך. יחד עם זאת, כפי שטענו תמיד, ההתייחסות הרגשית חברתית חייבת לקבל תשומת לב משמעותית ורבה, הרבה יותר ממה שיש כיום. ההורים מודאגים וכנראה שיש להם סיבה טובה לכך. הסקר מוכיח שרמת האלימות גדלה והרגלים שליליים רק הולכים ומתגברים, ויש לתת על כך את הדעת. נוסף על כל זה, חוסר הארגון והנחיות שונות שנוחתות בכל רגע מכל מקום מקשים על ההורים וכתוצאה מכך על הילדים, ואינם מאפשרים שגרה סבירה. להורים רבים אין מושג איך לנהוג, מה צריך ואפילו לא מהן ההנחיות הבריאותיות. שנתיים אחרי קרות המשבר הבריאותי יש לחשוב איך להעביר מסרים ברורים שיוכלו להקל מעט על ההתמודדות".

לפרסום בתקשורת: חדשות 13הארץ​​​​​​​

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
smelling with mask. by engin akyurt, unsplash

לונג, לונג קוביד: מחקר חדש חושף - פרוזמיה פנטוסמיה הופכות לתופעות בריאותיות שכיחות לאחר החלמה מקורונה

2 ספטמבר, 2021

קרא עוד
אחת מתופעות הלוואי המדוברות של הקורונה היא איבוד חוש הריח. מחקר חדש בהובלת פרופ' מאשה ניב מהאוניברסיטה העברית, חושף שכיחות גבוהה של שתי תופעות בריאותיות המופיעות בעקבות אובדן חוש הריח, בקרב מחלימים מקורונה. תופעות מתמשכות אלה מפריעות לאורך זמן רב כנראה לעשרות אלפי ישראלים - אך רבים עדיין לא מודעים לחומרתן ושכיחותן

אובדן ריח הוא סימפטום של נגיף הקורונה עם שכיחות מוערכת של בין 40-70 אחוז מהחולים. ליקוי ריח משפיע על הבריאות הפיזית והנפשית ועל ההתנהגות התזונתית של האדם. לכן, קריטי להבין את קצב הזמן ואת מהלך התאוששות הריח. מחקר חדש בהובלת פרופ' מאשה ניב מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית, שפורסם השבוע בארכיב המדעי ''Medrxiv'', לפני ביקורת עמיתים, כי מחלימים רבים מאלה שסבלו מאובדן חוש הריח, ועוד יותר כאלה שחוש הריח שלהם נותר חלש לאורך זמן, מדווחים גם על פרוסמיה ופנטוסמיה.

המחקר הנוכחי בוצע דרך מאגד בינלאומי לחקר פגיעה בחושי הטעם והריח, שהוקם על ידי חוקרים וחוקרות מרחבי העולם, בשם GCCR. פרופ' ניב וצוותה, שלוקחים חלק מרכזי במאגד, פנו ל-12 אלף נבדקים ונבדקות, שהשתתפו בחודש אפריל-ספטמבר 2020 במחקר הקודם של GCCR על תסמיני מחלות נשימתיות. כ-3,000 מתוכם השיבו למחקר הנוכחי, כש-1,468 מהם היו חולי קורונה שאיבדו את חוש הריח והטעם במהלך המחלה והיו רלוונטים למחקר. החוקרים מצאו כי בין  2-11 חודשים לאחר המחלה, 60% מהנשים ו-48% מהגברים דיווחו על פחות מ-80% מיכולת הריח ביחס לטרום מחלה. ככלל, חוש הטעם בדרך כלל התאושש מהר יותר מהריח לאחר שמחלימים מהנגיף, ורק לעיתים רחוקות נמשך אובדן הטעם כשחוש הריח חזר לאיתנו. התמשכות של חוש ריח פגום מלווה במספר גבוה יותר של סימפטומים מתמשכים נוספים (כגון כאב ראש ועייפות), זאת בניגוד למה שחשבו בעבר – שאובדן של חוש הריח בעקבות מחלת הקורונה מעיד על מחלה יותר קלה.

פרוסמיה, היא מצב שבו מתקיים עיוות של ריחות, כך שריחות מסוימים מריחים שונה ולרוב לא נעים. פנטוסמיה היא תופעה של הזיית ריחות שלא קיימים במציאות. הדיווחים האופייניים שהתקבלו לפרוסמיה במהלך המחקר היו "יש דברים שמריחים עכשיו שונה ולא נעים" או "כמו כימיקלים", והדיווחים על פנטוסמיה כללו תגובות כגון "לפעמים אני מריחה ריח של שריפה, שאף אחד סביבי לא מריח". זאת ועוד, במחקר נמצא מידע חדש ומפתיע - בעוד שבתקופת המחלה שכיחות הפרוזמיה והפנטוסמיה עמדה על כ-10% מהחולים  שאיבדו את חוש הריח, לאחר ההחלמה מהמחלה עלתה השכיחות בצורה ניכרת - אצל 47% דווח על פרוסמיה ואצל 25% על פנטוסמיה. כלומר, פרוזמיה ופנטוסמיה הופכות לתופעות שכיחות יותר עם הזמן. פרופ' ניב מעריכה, על סמך מספרי המחלימים מקורונה ושכיחות של איבוד ריח מתמשך, כי מיליוני אנשים בעולם סובלים מבעיות אלה כיום.

ומה קורה בגזרה הישראלית? על פי הערכה גסה של פרופ' ניב, אם קיימים כיום כמיליון מחלימים מהמחלה וכמחציתם איבדו את חוש הריח, סביר כי עשרות אלפים "סוחבים" איתם חוש ריח מוחלש, ו/או סובלים מפרוסמיה או פנטוסמיה. "מדובר בעשרות אלפי ישראלים עם פגיעה מתמשכת בחוש הריח. הפרעות בחוש הריח פוגעות בתיאבון, במצב הנפשי ובאיכות החיים באופן כללי. מודעות לבעיה ולהיקפה הרחב חשוב ביותר. בעקבות מחלת הקורונה, יש צורך בהמשך המחקר ופיתוח שיטות טיפול לפגיעות בחוש הריח, המופיעות כחלק מתופעת הפוסט-קורונה, ובהתייחסות רצינית לתופעה רחבת היקף זאת", הסבירה השבוע פרופ' ניב.

למחקר המדעי: https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2021.08.28.21262763v1

פרסומים בתקשורת: makoתוכנית חיסכון (קשת 12), חדשות הלילה (כאן 11)מעריב, 103FM, ערוץ 7, JDN, בחזית,בחדרי חרדים, הידען, וואלה,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
משקולת גרה, צילום - אליהו ינאי, עיר דוד

"משקולת של רמאים" מימי הבית הראשון התגלתה צפונית לעיר דוד

2 ספטמבר, 2021

קרא עוד
משקולת האבן ששימשה למסחר בירושלים לפני כ- 2,700 שנה שוקלת יותר מפי שלושה מהמשקל המצוין עליה, והחוקרים סבורים כי היא שימשה סוחרים שביקשו לרמות בתהליך המסחר. תופעת המרמה במסחר מוכרת גם מן המקרא והיא מופיעה בכמה ציוויים הדורשים להימנע ממעשה זה: "לא-תעשו עול במשפט במידה במשקל ובמשורה; מאזני צדק אבני-צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם" (ויקרא יט, לה - לו)

משקולת גרה, צילום: אליהו ינאי, עיר דוד

משקולת שני גרה ששימשה ככל הנראה זייפנים בסוף תקופת בית המקדש הראשון, התגלתה בעפר ארכיאולוגי שמקורו בתעלת הניקוז הראשית של ירושלים, ביסודות הכותל המערבי צפונית לעיר דוד. היא נדירה מאוד והיא השנייה שנמצאה בחפירות ארכיאולוגיות בישראל.

המשקולת הזעירה שקוטרה 14 מ"מ וגובהה 12 מ"מ, עשויה אבן גיר קשה אדמדמה מוחלקת וממורקת היטב, ועל חלקה העליון מופיעים בחריטה עמוקה שני קוים ישרים, מקבילים ועבים המציינים משקל של שני גרה שהם 0.944 גרם. לאחר שהתגלתה המשקולת, היא נשקלה, והחוקרים הופתעו לגלות כי היא שוקלת לא פחות מ- 3.61 גרם– יותר מפי שלושה ממשקלה הצפוי.

לדברי הארכיאולוג אלי שוקרון שניהל את החפירה וחקר את הממצא יחד עם חגי כהן קלונימוס מהאוניברסיטה העברית, המסקנה המתבקשת היא שמדובר במשקולת ששימשה לזיוף ולמרמה בתהליך המסחר.

"המקרא מעיד על כך שבעיית הרמאות במשקל אינה דבר חדש, סוחרים רימו והחזיקו מערכות משקל נפרדות כבדות וקלות והשתמשו בהן בעת קנייה או מכירה". אומרים החוקרים. על תופעה זו נמתחת ביקורת בכמה מקורות במקרא, למשל בספר דברים נכתב: "לא-יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה, לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה, אבן שלמה וצדק יהיה לך, איפה שלמה וצדק יהיה לך למען יאריכו ימיך על האדמה אשר ה' אלהיך נותן לך כי תועבת ה' אלהיך כל-עשה אלה ,כל עשה עול" (דברים כה ,יג-טז ) . גם בספר משלי נמתחת ביקורת על תופעת הרמאות באמצעות משקולות: "תועבת ה' אבן ואבן ומאזני מרמה לא-טוב" (משלי כ,כג).  

משקולת האבן התגלתה במהלך פעילות סינון עפר ארכאולוגי בגן הלאומי עמק צורים במסגרת "החוויה הארכיאולוגית" שמציעה עיר דוד לקהל הרחב.

משקולות הגרה הן המשקולות הקטנות ביותר במערכת המשקל של ממלכת יהודה בסוף תקופת הבית הראשון. משקלן נמוך משל הבקע שהוא מחצית השקל (5.66 גרם) ובניגוד לשקל גודלן מותיר מקום לכיתוב הספרה בלבד, ללא סימון המציין שזו אכן "גרה".24 גרה יוצרות שקל, ומידת משקל זו מופיעה במקרא: בספר שמות,ל,י"ג  "זה יתנו כל העבר על הפקודים, מחצית השקל בשקל הקדש, עשרים גרה השקל ,מחצית השקל תרומה לה".

המאמר המלא שסוקר את המשקולת הנדירה, יתפרסם היום במסגרת כנס מחקרי עיר דוד של מכון מגלי"ם שיתקיים מחר בגן הלאומי עיר דוד, בירושלים.

פרסומים בתקשורת: N12ynet, ישראל היוםערוץ 7, ירושלמים,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
hug. adrianna geo, unsplash

מחקר: ילדים מקובלים מוכנים להיות בקשר עם ילדים בודדים יותר ולסייע להם חברתית

1 ספטמבר, 2021

קרא עוד
מחקר שבוצע על ידי חוקרות מהאוניברסיטאות העברית ובן גוריון בחן את תחושות תלמידי כיתות ד'-ו' בתקופת הסגר הראשון, ומצא כי ילדים בודדים בשגרה שימרו את דפוס הבדידות שלהם גם במהלך משבר הקורונה, וגילו פחות נכונות להיות בקשר עם ילד בודד אחר, למרות שקשר כזה יכול היה לסייע להם בהפגת הבדידות. במקביל, נמצא כי ילדים "מקובלים" מוכנים להיות בקשר עם ילדים בודדים יותר ולסייע להם חברתית. המחקר, שנערך על ידי ד"ר חגית סבטו מהמגמה לפסיכולוגיה חינוכית וקלינית של הילד בביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית ופרופ' תהילה קוגוט מהמגמה לפסיכולוגיה חינוכית במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון, יחד עם הפסיכולוגית החינוכית יעל אברהם, פורסם לפני מספר ימים בגיליון מיוחד בנושא השפעות הקורונה על בני נוער ברחבי העולם של כתב העת "Journal of Research on Adolescence".

המחקר ניסה לענות על שאלות שונות - האם ילדים שבמצב רגיל יש להם פחות קשרים חברתיים, ירגישו טוב יותר בתקופה בה הבדידות הופכת למעיין חוויית חיים מוכרת ומשותפת לכולם? האם ילדים כאלו ינצלו את האפשרות ליצירת קשרים וירטואליים בתקופה כזאת, או שמא ישחזרו את מצבם החברתי הרגיל ותחושת הבדידות אף תחריף אצלם עקב ההימצאות לבד, ללא קשרים וירטואליים? כמו כן, החוקרות ביקשו לדעת האם הנבדקים היו מוכנים לסייע ולהיות בקשר עם ילד אחר שאין לו חברים כלל בתקופה כזאת, או במילים אחרות, האם הבדידות תהיה מנוף ליצירת קשר וסיוע לילד אחר הנמצא במצוקה דומה, או דווקא תוביל לצמצום ולהסתגרות מוגברת?

המחקר כלל שני מדגמים. בראשון השתתפו כ-120 ילדים בכיתות ד-ו, שענו על שאלון אינטרנטי. הילדים התבקשו לדווח על מספר הקשרים הווירטואליים שהם מקיימים בזמן הנוכחי (בטלפון, ווטסאפ ורשתות חברתיות), ולהשיב על מספר שאלות בנוגע למצבם הרגשי והחברתי (בשיגרה ובתקופה הנוכחית). בסוף השאלון הופיע תיאור של ילד שאין לו כלל חברים בתקופה הנוכחית, בתוספת של השאלה: "האם תהיה נכון לעזור לילד זה ולהיות איתו בקשר?", וכן התייחסות למוטיבציות שבבסיס הנכונות לעזור לילד זה.

הממצאים העידו על ירידה במצב הרוח הכללי של הילדים, בהשוואה לבסיס נתונים שיש בידי החוקרות ממדגמים דומים בתקופה מקבילה משנים קודמות, באותה קבוצת גילאים. בנוסף, ככל שהילד דיווח על פחות קשרים חברתיים (וירטואליים), כך גברה תחושת הבדידות עליה דיווח. מעניין היה לראות, לדעת החוקרות, כי מספר האנשים בבית בתקופת הסגר לא היה קשור לחוויית הבדידות שחוו הילדים, ממצא שמחזק את ההבנה שהצורך בחברים בגיל זה, לא יכול להיענות דרך קשרי משפחה. לגבי הנכונות לעזור לאחר שחווה בדידות, נמצא קשר מובהק למצב החברתי הנוכחי של הילדים - באופן מעניין, דווקא ילדים בעלי מספר רב יותר של קשרים וירטואליים היו אלו שהראו נכונות גבוהה יותר לעזור לילד שתואר כבודד, זאת מתוך אמפתיה לילד האחר ולמצבו, כמו גם מתוך מוטיבציה הממוקדת בעצמם (האפשרות להרחיב את מעגל החברים שלהם). ילדים בודדים יותר למעשה שימרו את דפוס הבדידות ודיווחו על פחות קשרים וירטואליים, כמו גם על פחות נכונות להיות בקשר עם ילד בודד - זאת על אף שמצבו דומה לשלהם וקשר כזה יכול היה לסייע גם להם בהפגת הבדידות.

המדגם השני כלל כ-50 ילדים בכיתות ו', בו השיבו הילדים על שאלון זהה לזה שהורץ במדגם הראשון, ובנוסף לכך נבחנה באופן ספציפי תחושת המיטביות של הילדים (שביעות הרצון הכללית מהחיים), מעבר למצב רוח ותחושת קושי. מרתק היה לגלות כי הייתה ירידה מובהקת בתחושת המיטביות של הילדים בתקופת הקורונה לעומת התקופה הבית-ספרית נטולת הקורונה קודם לכן.

"למידה מממצאי המחקר יכולה לסייע לנו כמבוגרים (הורים ומורים) לשים לב לילדים ובמיוחד לאלו הבודדים - אל תשאירו אותם לבד בזירה החברתית, בין אם היא וירטואלית ובין אם היא מתקיימת פנים אל פנים", מסכמת ד"ר סבטו. "תווכו, הציעו, דחפו ליצירת קשרים שיכולים להיטיב איתם. זה נכון בימים של שגרה, ונכון עוד יותר במציאות כמו זו של השנה האחרונה שעברה עליהם ועלינו. ויש למחקר גם מסר אופטימי להציע - נראה שילדים מקובלים יותר מוכנים להיות בקשר עם ילדים בודדים יותר ולסייע להם חברתית. כדאי שמורים יהיו מודעים לכך ויסייעו לתהליך באופן אקטיבי".

לפרסום המחקרי: https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/jora.12655

לפרסומים בתקשורת: כל העירבחדרי חרדים, כל רגע, לימודים כחול לבן,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
דר מעיין סלטון

בזכות המחקר של ד"ר מעיין סלטון ושרה דהן: התגלה אלמנט נוסף במנגנון שגורם למחלת הלוקמיה

31 אוגוסט, 2021

קרא עוד
במחקר חדשני, שנערך על דוגמאות דם של חולים ומחלימים מלוקמיה, נמצאו רצפים ייחודיים שמבקרים גנים שתורמים להתפשטות המחלה. "מחקירה של גנים אלה נוכל ללמוד כיצד למנוע מהמחלה להתקדם ואף לפתח תרופות עתידיות למניעתה"

בתהליך עריכת הגנים בגופנו, גנים מתפתחים כדי לייצר חלבונים שונים המתאימים לתפקיד של התא. לעיתים התהליך משתבש ואז גן תקין יכול לייצר חלבון בעל פונקציה שמקדמת מחלות - כמו מחלת הסרטן. בשנים האחרונות התגלה שרצפים מרוחקים מהגן יכולים להשפיע על הגן ובכך לגרום לתקלות. אזורים אלו בדנ"א נקראים ״רצפים מקדמים״ והם בעלי יכולת להשפיע על כמויות החלבון שייווצרו ממנו. שינוי במבנה של הרצפים המקדמים יכול לגרום לפעילות יתר של תאים סרטניים וליצירה של כמויות גבוהות של חלבון שיגרמו לתאים להתחלק במהירות וכך להגביר את התקדמות המחלה.

המחקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת NAR Cancer, נערך בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, במעבדה של ד''ר מעיין סלטון על ידי הסטודנטית שרה דהן, ובשיתוף פעולה עם ד''ר שלמה אליאס, רופא בבית החולים הדסה עין כרם. במחקר התגלה מנגנון חדש שגורם לסרטן דם מסוג לוקמיה מיאלואידית כרונית, שהוכיח כי הרצפים המקדמים גם מייצרים חלבון שפעיל ביצירה של כלי הדם ולכן גורם לסרטן להתקדם בצורה מהירה ואלימה יותר. בעזרת הבנה של תהליכים אלה, ניתן יהיה לשלוט גם בהתפתחות של אותם כלי דם ובכך גם לשלוט בהתפתחות של המחלה עצמה.

הגילוי התאפשר הודות לדוגמאות דם של מחלימים מלוקמיה שנבדקו תוך כדי המחלה ולאחר ההחלמה ממנה. במהלך כחצי שנה נלקחו מספר דגימות מ-12 חולי לוקמיה בשלבים שונים של המחלה, עד להירפאות ממנה. החוקרות התמקדו בתהליכי השינוי של גן ספציפי, בעל השפעה מכריעה על הצורה שבה המחלה מתפתחת- הגן עוזר ליצירה של כלי דם בתוך מוח העצם ובכך תורם להפצת המחלה בכל חלקי הגוף.

ד"ר מעיין סלטון הוסיפה בנושא כי ''עריכה של גנים היא תהליך חשוב בכל התאים בגופינו אשר מתבצעת באופן טבעי. העבודה שלנו מקדמת את ההבנה של מנגנון העריכה של הגנים ומובילה אותנו לגלות את התהליכים שמשתבשים בסרטן. בעתיד הבנה זו יכולה לעזור לנו למצוא תרופות שיעצרו גדילה של תאים סרטניים."

לפרסום המחקרי

https://academic.oup.com/narcancer/article/3/3/zcab029/6320115?login=true

לפרסום בתקשורת: mako, בחדרי חרדים, המבשררינונים, מוקזניוז, בחזית

 

 

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
by the national cancer institute, unsplash

מחקר: מנת ה'בוסטר' מעלה את ההגנה מהדבקה ומתחלואה קשה פי עשרה לעומת מחוסנים במנה שנייה בלבד

31 אוגוסט, 2021

קרא עוד
במסיבת העיתונאים שקיים שר הבריאות ניצן הורוביץ ובכירי מערכת הבריאות בתחילת השבוע, הוצגו תוצאות ראשונות של מחקר משותף של המשרד עם האוניברסיטה העברית - פרופ' מיכה מנדל מהמחלקה לסטטיסטיקה ומדע הנתונים, הטכניון, מכון ויצמן ומכון המחקר גרטנר. הממצאים שהוצגו הראו כי ככל שחולף הזמן מהחיסון השני המוגנות הולכת ופוחתת, ושהמנה השלישית מעלה את ההגנה מהדבקה ותחלואה קשה פי עשרה בהשוואה למחוסנים שקיבלו מנה שנייה לפני יותר מחצי שנה. ההגנה מהמנה השלישית משמעותית כבר שבוע לאחר קבלתה - מנת החיסון השלישית מביאה אותנו להגנה כמו במנת החיסון השנייה.

המחקר חשף גם כי תופעות הלוואי לאחר החיסון השלישי נמוכות יותר מאשר המנה השנייה והראשונה. כמו כן, לא נצפו תופעות לוואי חריגות או חדשות או יוצאות דופן. נתונים נוספים שהוצגו מראים זינוק במספר החולים הקשים בגל הרביעי - בעיקר אלה שנדבקו חמישה, שישה ושבעה חודשים לאחר החיסון השני. לפי הנתונים, 9% מהחולים במצב קשה מעל גיל 60 חוסנו לפני חמישה חודשים, 39% חוסנו לפני שישה חודשים ו-36% חוסנו לפני שבעה חודשים. בקרב חולים במצב קשה בני פחות מ-60, 4% חוסנו לפני שישה חודשים ו-5% לפני שבעה חודשים.

הניתוח השווה את הסיכויים להדבקה ולמחלה קשה של אנשים שהתחסנו במנה השלישית, לאלו של אנשים שהתחסנו בשתי מנות חיסון. נלקחו בחשבון השפעות של גיל, מגדר, מגזר, מועדי החיסון והזמן שחלף מקבלת המנה השנייה. המחקר הראה כי מנת הבוסטר מספקת הגנה טובה יותר של כמעט פי 10 כנגד הידבקות וכנגד תחלואה קשה בקרב מי שהתחסנו במנה השלישית, לעומת מי שחוסנו בשתיים בלבד. 

לפרסום המחקרי: https://www.gov.il/BlobFolder/reports/vaccine-efficacy-safety-follow-up-...

לפרסומים בתקשורת: ישראל היום, דוקטורס אונלי,

קראו פחות
covid19_vaccine._by_hakan_nural_unsplash

מומחים טוענים: יעילות החיסון לקורונה יורדת אצל הסובלים ממחסור בברזל

30 אוגוסט, 2021

קרא עוד
האם קיים קשר בין מחסור בברזל ואנמיה ליעילות החיסון לקורונה וחיסונים אחרים? צוות חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם טוען שכן

מחסור בברזל הוא הנפוץ ביותר ברחבי העולם מכל המינרלים, ומשפיע על יותר מ-2 מיליארד בני אדם. ידוע כי הוא עשוי לגרום לירידה בייצור האנרגיה בתאים בשל ירידה בכמות החמצן שמגיעה אליהם ולהוביל לתסמינים כמו עייפות וחולשה. צוות חוקרים בינלאומי מעולמות הביולוגיה והרפואה, המתמחה בחקר ברזל בבני אדם, טוען כי מחסור בברזל ממקור של חסר תזונתי או מחלות דלקתיות כרוניות, עשוי להפחית בצורה משמעותית את יעילות החיסון לקורונה, לצד חיסונים אחרים.

הצוות, בהובלת פרופ' האל דריקסמיט מאוניברסיטת אוקספורד ופרופ' מיכאל צימרמן מ-ETH ציריך, בשיתוף עם פרופ' יואב קבנצ'יק ופרופ' חיים הרשקו מהאוניברסיטה העברית, התייחס למספר מחקרים שנערכו בנושא, בחן אותם והעלה לראשונה את האפשרות כי אנשים הסובלים ממחסור בברזל ואנמיה עשויים להגיב לחיסונים ביעילות נמוכה יחסית - מאלה שאינם סובלים מכך.

על אף היתרונות העצומים שתוכניות החיסון הביאו לבריאות העולמית, לחיסונים מסוימים יש יעילות משתנה באוכלוסיות שונות, בקבוצות גיל ובהקשר לתנאים בסיסיים מסוימים. הסיבות ליעילות השונה הזאת עדיין אינן ברורות. לדוגמה, חיסונים נגד וירוסים וחיסוני שפעת חיים מוחלשים באוכלוסיות תינוקות במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, חיסוני הפטיטיס B בחולים עם מחלת כליות כרונית או צליאק וחיסוני שפעת בקרב אנשים. כל אותם חיסונים מייצגים מקרים בהם המחסור בברזל שכיח, ודווחה יעילות נמוכה יותר של החיסון.

ארגון הבריאות העולמי אף שם לו למטרה להקטין את שכיחות האנמיה בקרב נשים בגיל הפוריות ב-50% עד שנת 2025. זאת ועוד, מגפת הקורונה מגבירה את חוסר הביטחון התזונתי  בעולם, מה שעלול להחמיר את המחסור בברזל בטווח הקצר יותר. אם מחסור בברזל פוגע גם ביעילותם של חיסונים, בנוסף לתרומות המוכרות לאנמיה ולפגיעה קוגניטיבית, ייתכן שההשפעה הקיימת והעתידית של מחסור בברזל על הבריאות העולמית לא מקבלת את תשומת הלב הראויה.  

על פי המאמר, עוד לא ידוע מה היא מידת המחסור בברזל הנדרשת כדי להשפיע על התגובות החיסוניות לחיסונים, או שמא חסרים תזונתיים אחרים, או מצבים דלקתיים, עלולים להחמיר את ההשפעות של מחסור בברזל. יתר על כן, לא ידוע אילו מהענפים השונים של מערכת החיסון הם הרגישים ביותר לחוסר ברזל, או כיצד התפתחות ותחזוקת הזיכרון החיסוני מושפעת מברזל.

לטענת החוקרים, בעזרת מחקרי המשך ובדיקה של ההשפעה של לקיחה של תוספי ברזל, ''ניתן יהיה להעלות את יעילות החיסון ולגרום לשיפור ניכר בתמותה בקנה מידה עולמי. יש לבחון את ההשפעות הפוטנציאליות של מחסור בברזל על איכות, גודל ומשך התגובה החיסונית לחיסון לקורונה''.

למאמר המדעי: https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2352302621002015

לפרסומים בתקשורת: mako, בחדרי חרדים, פורטל הכרמל והצפוןערוץ 7, הידען, שלושה שיודעים,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
School photo created by tirachard - www.freepik.com

מחקר חדש מצא כי היקפי המסחר בבורסה פוחתים בכ-12% ביום הראשון של הלימודים, כיוון שאימהות עובדות מלוות את ילדיהם לבית הספר

30 אוגוסט, 2021

קרא עוד
למרות התוצאות השליליות, לתופעה יש דווקא בסיס חיובי. "העובדה כי נפח המסחר מושפע לרעה מפתיחת שנת הלימודים, מעידה על הצלחה של מדיניות הנאבקת באפליה מגדרית בשוק התעסוקה"

הימים הראשונים בגן או בכיתה א', לרוב נחשבים לימי הסתגלות למערכת. כשם שכך, כדי להקל על המעבר, נדרשים הורי התלמידים לקחת יום חופשה ביום הראשון בשנת הלימודים על מנת ללוות את ילדיהם למסגרות. עם העלייה בהשתתפות נשים בשוק העבודה ובתפקידי מפתח בחברה מסחריות, נצפתה תופעה כלכלית מעניינת הקשורה לתקופת הסתגלות למסגרות הלימודיות. מחקר חדש של פרופ' צבי וינר מהאוניברסיטה העברית יחד עם ד"ר מנחם עבודי מאוניברסיטת בר אילן וד"ר יבגני מוגרמן מהאוניברסיטה העברית ובר אילן, מגלה כי היעדרותן הנרחבת של נשים ביום הלימודים הראשון מורגשת בבורסה באופן מובהק עם נפחי מסחר ופעילות שוק נמוכה יותר באותו יום, בהשוואה לימי לימודים אחרים. במדינות עם חוקים המעודדים שוויון מגדרי במקומות העבודה, מורגשת ירידה בולטת אף יותר בפעילות השוק.

במחקר, שפורסם בכתב העת published in the Journal of International Financial Markets, Institutions and Money, החוקרים ערכו סקר בקרב 607 משתתפים מ-32 מדינות שסיווג את הנשאלים לפי מגדר, רמת ההשכלה, האם הם הורים והאם ליוו את ילדם ביום הלימודים הראשון בשנת 2018. בנוסף, הצוות בדק את אחוזי הנשים בכוח העבודה בכל אחת מהמדינות הללו ואת היקף הירידות בהיקפי המסחר ביום הלימודים הראשון. לאחר מכן השוו החוקרים את הנתונים שהתקבלו עם נתונים דומים שנאספו בין השנים 1968-2017, על מנת לאפיין את תהליך השינוי והשילוב של נשים בשוק העבודה. "בידוד הנתונים, ממחיש את ההשפעה של נשים עובדות על נפחי המסחר", הסביר וינר.

החוקרים מצאו כי בשנת 2018 שני שלישים (67%) מההורים שהשתתפו בסקר אמרו שהם מפנים זמן מהעבודה כדי ללוות את ילדיהם ביום הראשון לגן או לכיתה א', ולא מבקשים מאחרים לעשות זאת במקומם. 23 מתוך 32 המדינות שנבדקו דיווחו על נפח מסחר נמוך יותר ביום הראשון ללימודים, עם ירידה ממוצעת של 12% בפעילות השוק. מספרים אלה גבוהים משמעותית מתקופות בהן נשים ואימהות עבדו פחות מחוץ לבית. "בשנות השישים והשבעים, ועד היום בחברות מסורתיות יותר, היו פחות אימהות עובדות ולכן השפעתן על מסחר בכמויות בכל יום נתון הייתה פחות בולטת", הוסיף וינר ,"עם זאת, ככל שנשים מרחיבות את מקומן בשוק העבודה, ההשפעה שלהן על הכלכלה גדלה משמעותית".

המוטיבציה למחקר נעוצה בהתעניינות הגוברת בקשר בין שיקולים חברתיים לשווקי המניות. "העובדה שנפח המסחר הושפע לרעה, במיוחד במדינות עם חוקי אי-אפליה מגדרית בהן המחוקקים מסדירים את הליך ההעסקה בחברות, מצביעה על כך ששוויון בין המינים הצליח במידה רבה", הוסיף וינר.

למאמר המלא

קראו פחות
חרדים בירושלים. צילום מתוך האתר unsplash, Levi Clancy

מחקר: ערים חרדיות לא בהכרח בעלות סיכויי הדבקה גבוהים יותר

29 אוגוסט, 2021

קרא עוד
צוות מומחים ישראלי מציע להעשיר את מכלול השיקולים בתכנון העירוני תוך בחינת הקשר בין צפיפות אוכלוסין לקורונה. האם כל מי שמתגורר בעיר צפופה בעל סיכוי גבוה יותר לחלות בקורונה?

ישראל היא בין המדינות הצפופות ביותר בעולם. כ-90% מהישראלים חיים באזורים עירוניים. מגפת הקורונה, שפרצה לחיינו, מדאיגה מומחים בגלל הצפיפות הגבוהה בערים. מנגד, הנגישות לשירותי הבריאות בערים צפופות טובה יותר, וגם שיעור הרופאים ביחס לאוכלוסייה גבוה יותר. לכן העברת המידע הרפואי בהתייחס למגיפה צפויה להיות טובה יותר, והטיפול הרפואי איכותי ומהיר יותר.

שני מחקרים חדשים, אחד שהתפרסם לאחרונה בכתב העת "Cities" ומחקר נוסף, שהתפרסם בכתב העת “Annals of Regional Science”, בוחנים את השאלה האם ערים צפופות מגבירות את התפשטות מגפות. המחקרים נערכו בשיתוף ד"ר יובל ארבל מהמכללה האקדמית גליל מערבי, ד"ר חיים פיאלקוף מהאוניברסיטה העברית, ד"ר מרים קרנר מהטכניון וד"ר עמיחי קרנר מהמכללה האקדמית נתניה. התוצאות מלמדות, שעלייה בצפיפות האוכלוסין בינואר 2021 (ערב תחילת מבצע החיסונים) בתחום שבין 4 לכ-20,000 נפשות לקמ"ר גוררת עלייה מובהקת בשיעורי ההדבקה הצפויים (היחס בין מספר מקרי קורונה לבין האוכלוסייה העירונית) מ-6% לשיעור מקסימאלי של 11%. צוות החוקרים שיער, שאחת מהסיבות לכך קשורה להתפשטות המגפה לאורך זמן וכניסת ווריאנטים חדשים.

החוקרים בדקו את הקשר שבין שיעורי ההדבקה לשתי קבוצות משתנים: צפיפות אוכלוסין ומדדים חברתיים-כלכליים. המחקר התבסס על ניתוחים סטטיסטיים אזוריים של גורמים המשפיעים על קצב ההידבקות בקורונה, במטרה לבחון איך הושפע שיעור התחלואה בשני פרקי הזמן הנבחרים: בתחילת גל המגפה בישראל ולקראת סוף הגל השלישי. ההערכה הראשונית הייתה, שככל שהמקום צפוף יותר, כך יעלה שיעור התחלואה.

הערכה זו הובילה את מדינת קליפורניה בארה"ב לשנות תכניות בנייה קומפקטיות, השמות דגש על בנייה צפופה יחסית, בעקבות פרוץ המגיפה. יחד עם זאת, מחקר שנערך לאחרונה בארה"ב על-ידי קבוצת חוקרים, הכוללת את מתכננת הערים שיימה חמידי, מראה, כי שיעור התחלואה בקורונה צפוי לרדת ככל שצפיפות האוכלוסין עולה. ההסבר לכך הוא שבערים צפופות אמנם, מחד גיסא, התושבים חשופים לקשרי גומלין עם מספר רב יותר של אנשים.  אבל, מאידך גיסא, באותם מקומות שירותי הבריאות והתשתיות מפותחים יותר, והנגישות אליהם נוחה יותר.  

החוקרים טוענים, שתוצאות המחקר הן בעלות השלכות חשובות על תחום תכנון הערים בישראל. "שיקולים של תכנון ערים צריכים לכלול היבטים מגוונים של נגישות, וככל שההצדקה לצפיפות היא מוגברת, גם משיקולי קיימות, צריך לראות איך התמודדות עם מגיפות כמו קורונה משתלבת במערך השיקולים הכולל", מדגיש ד"ר פיאלקוף.

עם זאת, שיעור ההדבקה לא צפוי לעלות בכל תחום של צפיפות אוכלוסין. כלומר, ברמות של צפיפות אוכלוסין גבוהה במיוחד (בין כ-20,000 לכ-26,500 נפשות לקמ"ר – הצפיפות בעיר בני ברק, הנחשבת לאחת הערים הצפופות בעולם), ניכרת דווקא ירידה בשיעורי ההדבקה הצפויים בינואר 2021 מ-11% ל-7%. (האופייני לערים עם צפיפות אוכלוסין של בסביבות 10,000 נפשות לקמ"ר). כמו כן, ככל שהמדד החברתי-כלכלי של העיר גבוה יותר, יורד שיעור ההדבקה הצפוי. מסקנה זו מציבה את הנתונים הידועים על מצב התחלואה בערים חרדיות באור שונה. ד"ר ארבל, מוביל המחקרים, מוסיף: "במודל שהצענו נלקח בחשבון גם הדירוג החברתי-כלכלי של ערים בישראל. ירושלים ובני ברק, לדוגמא, הן בתחתית סולם הדירוג החברתי-כלכלי, ולכן שיעורי ההדבקה הצפויים גבוהים יותר בהשוואה לערים בעלות אוכלוסייה מבוססת יותר מבחינה כלכלית, כאשר צפיפות האוכלוסין נשמרת קבועה. מצד שני, המודל שלנו מלמד, כאמור, על ירידה צפויה בשיעורי ההדבקה בערים צפופות, כאשר הדירוג החברתי כלכלי נשמר קבוע". ד"ר פיאלקוף מסכם: "זה לא אומר שצפיפות בפני עצמה מובילה לתחלואה מוגברת, אלא בשילוב של גורמים חברתיים וכלכליים. למרות זאת, הגיוני לשער שהממצאים יוסיפו עוד נדבך במכלול השיקולים לתכנון ערי ישראל".

לפרסום בתקשורת: וואלה, ישראל היום, חרדים 10,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Shai Sabbah, Medicine, Photos by Hadas Parush, Flash90

המחקר של ד"ר שי סבח שינה לחלוטין את מה שמדענים חשבו עשרות שנים על הקשרים בין תאי עצב ברשתית

27 אוגוסט, 2021

קרא עוד
ד"ר שי סבח מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, ממובילי המחקר שפורסם ב-Neuron: "הדעה הרווחת הייתה שכל תא עצב מתפקד כישות עצמאית. לעומת זאת, אנחנו מבינים עכשיו, שכל אחת מהסינפסות (צמתים שדרכם עוברים אותות בין תאים) מתפקדת באופן עצמאי. ניתן לתאר כל תא עצב בתור גוף עם מאות או אלפי זרועות (סינפסות), כשכל אחת מהזרועות יכולה לבצע פעולה אחרת לחלוטין, כמעט ללא תלות בזרועות שמסביבה"

אותות עצביים המגיעים לקצות תא העצב, מעובדים בגוף התא ומועברים לתאי עצב אחרים באמצעות צמתים קטנים, הנקראים סינפסות. במשך עשרות שנים, ההנחה הרווחת הייתה שהפעילות בגוף התא דומה לפעילות בכל אחת מהסינפסות שלו, אולם מחקר חדש של ד"ר שי סבח מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית ופרופ' קיסוקה יונהרה מהמחלקה הביו-רפואית באוניברסיטת ארהוס, שפורסם בכתב העת המדעי היוקרתי Neuron, שינה את התפיסה הקיימת. החוקרים הראו לראשונה כי סינפסות שונות של אותו תא עצב יכולות לשלוח פיסות מידע שונות, כך שלמעשה תא עצב בודד יכול לשלוח מידע שונה למספר רב של תאי עצב. כלומר, החוקרים הראו שהארגון הייחודי של הסינפסות מאפשר לבצע מספר רב של חישובים בו זמנית על ידי תא עצב בודד, ולייצר גיוון עצום בסוג ובכמות המידע המועבר הלאה. גילוי המנגנון הזה עשוי לאפשר למחקרים עתידיים להסביר תופעות רבות אחרות של מערכת העצבים שעדיין לא פוענחו.

החוקרים השתמשו במעגל עצבי ברשתית עכבר המתמחה בגילוי של כיוון התנועה כמערכת מודל. ברשתית, גלאים הנקראים פוטורצפטורים בולעים את האור הנכנס לתוך העין, וממירים אותו לאותות חשמליים. אותות אלה מועברים לאחר מכן לתאי רשתית אחרים, הנקראים תאים דו-קוטביים. תאים אלו נושאים את האות, וכמו רצים במרוץ שליחים, מעבירים את האות דרך סינפסות לתאי עצב אחרים שמדווחים את כיוון התנועה למוח – תאים אלה נקראים תאי גנגליון. תאי הגנגליון פועלים נמרצות כאשר עצמים נעים בשדה הראייה בכיוון אחד, אך אינם פועלים כלל כאשר עצמים נעים בכיוון הפוך. התאים הדו-קוטביים, נתפשו עד כה כשליחים בלבד, המעבירים מסר מהגלאים לתאי הגנגליון, ומשם ליעדו במוח.

מחקרים קודמים מדדו את סך כל האותות שתא דו-קוטבי שולח דרך הסינפסות שלו, ומצאו שסכום זה דומה מאוד לאות שנמדד מגוף התא. לעומת זאת, במחקר הנוכחי מצאו פרופ' יונהרה וד"ר סבח כי הרושם הזה מסתיר תקשורת מעניינת הרבה יותר בין תאי הרשתית. ראשית, על-ידי מדידת הפעילות של כל אחת מהסינפסות בנפרד, נחשף כי כל סינפסה התנהגה אחרת. שנית, החוקרים גילו שחלק מהסינפסות היו רגישות לכיוון התנועה - הן פעלו רק כשהעצם הנצפה נע בכיוון מסוים. להפתעתם, גילו החוקרים שכל תא דו-קוטבי שנבדק כלל ארבע אוכלוסיות של סינפסות, כל אחת עם כיוון תנועה מועדף אחר - למעלה, למטה, קדימה או אחורה.

ידוע שגירוי עצבי יכול להגביר או להנמיך את רמת הפעילות של סינפסות, אבל נראה שהסינפסות בתאים הדו-קוטביים הרבה יותר מתוחכמות – הן מראות רגישות מיוחדת לכיוון תנועה מסוים. החוקרים גם גילו את המנגנון שאיפשר חישוב ייחודי לכל סינפסה שכזאת, ונראה שהמנגנון מבוסס על השוואה בין אותות שנקלטים משני סוגים נוספים של תאי עצב, שכל אחד מהם משתמש בחומר כימי אחר (הנקרא נוירוטרנסמיטר). ממצאים אלה חשפו כי הרגישות לכיוון התנועה מחושבת באופן עצמאי בכל אחת מהסינפסות, כך שתא דו-קוטבי יחיד יכול להעביר אותות על כיווני תנועה שונים לתאי גנגליון שונים. בנוסף לכך, התאים הדו-קוטביים קטנים יותר וצפופים יותר מתאי גנגליון ולכן, המצאות כל ארבע האוכלוסיות השונות של סינפסות, בכל אחד מהתאים הדו-קוטביים, מאפשרת לרשתית להבחין בהבדלים בכיוון התנועה של עצמים ברזולוציה גבוהה במיוחד, על פני כל שדה הראייה.

"מבחינה רעיונית, מחקר זה חושף יכולת חישובית גבוהה באופן בלתי צפוי של סינפסות בתאי העצב של יונקים, ומספק תובנות משמעותיות על האופן שבו ניתן ליצור מספר רב של אותות ייחודיים מתא עצב בודד", סיכם ד"ר סבח השבוע. "עד עתה, הדעה הרווחת הייתה שכל תא עצב מתפקד כישות עצמאית. לעומת זאת, אנחנו מבינים עכשיו, שכל אחת מהסינפסות, שמעבירות אותות לתאים אחרים, מתפקדת באופן עצמאי. באנלוגיה, ניתן לתאר כל תא עצב כגוף עם מאות או אלפי זרועות (סינפסות), כשכל אחת מהזרועות יכולה לבצע פעולה אחרת לחלוטין, כמעט ללא תלות בזרועות שמסביבה. גילויים אלה מהווים פריצת דרך וכיוון חדש בתחום חקר המוח".

העבודה האקדמית בוצעה על ידי שני צוותי מחקר, האחד כלל את אקיהירו מאצומוטו וסטלה סולווייג נולט מהמעבדה של פרופ' קיסוקה יונהרה באוניברסיטת ארהוס שבדנמרק, והשני כלל את ויאם אגבריה, רוואן אנדראוס, והדרה לוי מהמעבדה של ד"ר שי סבח בפקולטה לרפואה שבאוניברסיטה העברית.

לפרסום המדעי: https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0896627321005183

לפרסום בתקשורת: הארץ, הידען

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
טריקור

ניסוי קליני ראשון בתרופה TriCor הראה יעילות בטיפול בחולי קורונה קשים

26 אוגוסט, 2021

קרא עוד
פרופ' יעקב נחמיאס מהאוניברסיטה העברית הוכיח בניסוי קליני שנערך בביה"ח ברזילי, כי התרופה שמיועדת להורדת שומנים בדם הפחיתה את הדלקת שנגרמת על ידי נגיף הקורונה תוך 48 שעות בחולי קורונה קשים וייתרה את הצורך בהנשמה מלאכותית

נגיף ה-SARS-CoV-2 הדביק למעלה מ-165 מיליון אנשים ברחבי העולם וגרם לכמעט 3.5 מיליון מקרי מוות מאז הופעתו. מאמצי החיסון האחרונים שהחזירו את ישראל לשגרה לתקופה קצרה, כבר הפכו ליעילים פחות בעקבות מספר וריאנטים של הווירוס שמאתגרים את החיסונים הנוכחיים. בעוד ש-COVID-19 בדרך כלל גורם למחלה קלה, אצל חלק מהחולים היא עלולה להתפתח לדלקת חמורה הדורשת התערבות רפואית.

לפני כשנה, פרופ' יעקב נחמיאס ראש המרכז לביו-הנדסה באוניברסיטה העברית מצא כי נגיף הקורונה גורם להצטברות של שומנים בריאות, דבר שגורם לדלקת חמורה, במאמר שקיבל חשיפה נרחבת מאוד בישראל ובעולם. פרופ' נחמיאס וצוותו זיהו את התרופה להורדת שומנים TriCor (fenofibrate) כתרופה אנטי-ויראלית יעילה, והראו שהיא מפחיתה את הנזק לתאי הריאה וחוסמת את שכפול הנגיפים בניסויי מעבדה. באוקטובר 2020, הצוות דיווח על מחקר תצפיתי שנערך במספר מרכזים קליניים בישראל שתמך בממצאים המקוריים. לאחר מכן השיק הצוות מחקר קליני התערבותי לטיפול בחולי COVID-19 קשים במרכז הרפואי ברזילי בתמיכת Abbott Laboratories.

כעת, קבוצת החוקרים מדווחת על תוצאות מבטיחות במחקר קליני התערבותי שמובל ע״י פרופ' נחמיאס ומונחה ע״י פרופ' שלמה מעיין מנהל מערך מחלות זיהומיות מהמרכז הרפואי ברזילי. במחקר טופלו 15 חולי COVID-19 שמאושפזים במצב קשה עם דלקת ריאות הדורשים תמיכה נשימתית. המטופלים קיבלו 145 מ"ג ליום של TriCor (fenofibrate) למשך 10 ימים בנוסף לטיפול הסטנדרטי ומעקב אחר המשך התקדמות המחלה.

"התוצאות מצוינות", אמר פרופ' נחמיאס, "סמני הדלקת המתקדמים, שהם סימן ההיכר של הידרדרות המחלה, פחתו משמעותית תוך 48 שעות מתחילת הטיפול. יתר על כן, 14 מתוך 15 החולים החמורים לא נזקקו לתמיכת חמצן תוך פחות משבוע לאחר תחילת הטיפול, כשנתוני העבר מראים שרוב החולים הקשים זקוקים לשבועיים או יותר של תמיכה נשימתית". תוצאות אלו מבטיחות, שכן TriCor (fenofibrate) היא תרופה מוכרת שכבר אושרה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) בשנת 1975 לשימוש ארוך טווח עם רמת בטיחות שימוש גבוהה מאוד. כיוון שכך, הליך אישור TriCor לטיפול בקורונה יהיה קצר בכמה שנים בהשוואה לתרופות שמיוצרות היום למטרה דומה.  "פנופיבראט בטוח הרבה יותר מתרופות אחרות שהוצעו עד כה״, הדגיש פרופ׳ נחמיאס ״ומנגנון הפעולה אינו ספציפי לזן מסוים של הווירוס, כלומר התרופה יכולה להיות רלוונטית נגד רוב הווריאנטים. אנו ממתינים בדריכות לתוצאות המחקר מבוקר הפלסבו".

"כל החולים שוחררו מבית החולים תוך פחות משבוע לאחר תחילת הטיפול ונשלחו הביתה להשלים את הטיפול בן 10 הימים, ללא דיווחים על תופעות לוואי הקשורות לתרופות", מציין פרופ' שלמה מעיין. "באופן מעניין, פחות חולים דיווחו על תופעות לוואי של COVID-19 במהלך תקופת מעקב של 4 שבועות". ממצאים ראשוניים אלה מראים שבאמצעות התרופה ניתן גם להקל על תסמיני המחלה שחווים חולים ששורדים את השלב הקשה של COVID-19.

החוקרים הדגישו כי למרות שהתוצאות היו מבטיחות ביותר, רק מחקרים מבוקרי פלסבו יכולים לשמש בסיס להחלטות קליניות. "נכנסנו לשלב השני של המחקר ואנו מגייסים מטופלים באופן פעיל", אמר פרופ' נחמיאס וציין כי שני מחקרים מבוקרי פלסבו כבר מתקיימים בימים אלה בדרום אמריקה, ארצות הברית וישראל.

 

צפו בכתבה במהדורה המרכזית של חדשות 12

קראו פחות
taking an evening zoom call teleconference meeting. compare fibe, unsplash

מחקר חדש חושף עד כמה מרצים ומרצות מתקשים בהוראה דרך מסכים שחורים בזום

26 אוגוסט, 2021

קרא עוד
המחקר, שכולל מדגם של מרצים/ות מהאוניברסיטה העברית, חשף עוד כי 70% מהנבדקים/ות היו מסוגלים/ות להתמודד ולעשות שימוש מושכל בסביבות הדיגיטליות החדשות, שאליהם הם היו צריכים להסתגל בתקופת הקורונה

ב-10 למרץ 2020, 5 ימים לפני פתיחת סמסטר ב', הודיעה הנהלת האוניברסיטה העברית שהפתיחה תידחה בשבוע, ושתיפתח כלמידה מקוונת. שבוע זה, בין ה-15 ל-19 במרץ, היה צריך לשמש כשבוע היערכות. ברקע, מדינה שלמה נכנסה בהדרגה למצב של סגר (בדיעבד נודע שמדובר בראשון), ובחוץ התגלה עולם קורס תחת כאוס המגפה, שכמוה לא ידענו מאות שנים. המערכת האוניברסיטאית בארץ ברובה לא הייתה מוכנה לאתגר כזה - מעט מאוד תכניות וקורסים נלמדו בשיטה של הלמידה המקוונת (למעט האוניברסיטה הפתוחה), ורק בשנים האחרונות התחיל המל"ג לעודד ולתמרץ את המוסדות בכיוון זה. לא רק האקדמיה הישראלית סבלה, אלא העולם האקדמי כולו. לפי אונסק"ו, 87% מאוכלוסיית הסטודנטים העולמית ב-165 מדינות סבלו מסגירת מערכות החינוך במהלך משבר הקורונה. על פי דו"ח של ה-OECD, כל שבוע של סגירת מוסד אקדמי שווה לאובדן של 28 שעות מתוכנית הלימודים שהם 2.9% מחינוך החובה הנלמד במשך שנה.

מחקר חדש אותו ביצעו חוקר למידה מרחוק (קרוב ל-20 שנה) ד"ר מרסלו דורפסמן והפסיכולוג החינוכי והחברתי פרופ' גבריאל הורנצ'יק - מרצים וחוקרים ותיקים בביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית, ופורסם במגזין המדעי "Education and Information Technologies", ניסה לבחון את ההתמודדות של המרצים והמרצות עם סביבה שהייתה להם זרה עשרות שנים – הזירה המקוונת, והקשיים טכניים לצד ההסתייגות הפדגוגית ואף האידאולוגית שהציפו את השיח האוניברסיטאי בכלל והמחלקתי בפרט. "כחוקרים באוניברסיטה, היינו מודעים לעשרות מחקרים באוניברסיטה ומחוצה לה, העוסקים בהיבטים השונים שהקורונה פגעה בהם, אך מעט הם המחקרים על מרצים באוניברסיטה וההשפעה של COVID 19 על הפרקטיקה שלהם", ציינו חוקרים.

בשלב הראשון, החוקרים הקימו צוות מחקר שכולל שותפים מאוניברסיטאות שונות בעולם - ארה"ב, גרמניה, שוויץ, וארגנטינה. הצוות פיתח שאלון למחקר כמותני ופרוטוקול לצורך השלב של המחקר האיכותני. קבוצת המדגם כללה מאות ממורי האוניברסיטה העברית. המחקר כלל שלושה חלקים - בחינת ההוראה הקונבנציונאלית לפני סגר הקורונה הראשון, בחינת ההוראה במהלך הסגר - שיא המשבר, והוראה (המשוערת) לאחר סיום הסגר. בחלק הראשון נדרשו הנבדקים לתאר את שיטות ההוראה והשימוש שלהם בטכנולוגיות, בחלק השני נשאלו הנבדקים לגבי היכולת שלהם להתמודד עם המצב החדש שנכפה עליהם בהנחה שכל הקורסים שלהם עלו לסביבה הדיגיטלית, ובחלק השלישי של הסקר הם נשאלו לגבי "היום שאחרי". דרך השאלון ניסו החוקרים לבחון  האם מצב חרום יכול לגרום לשינויים משמעותיים (לטובה) בהוראה או, במילים אחרות, האם מצב חרום יכול "לעשות את העבודה" של שנים על גבי שנים של השקעה ועבודה מאומצת שבסוף לא הביא את המרצים למחוז חפצם - מעבר ללמידה מקוונת. כ-250 מרצים ענו על השאלון.

בסוף השאלון התבקשו המורים לציין האם הם מוכנים להשתתף בשלב נוסף - מחקר איכותי, ראיון עומק בן כשעה שמטרתו הייתה להרחיב ולהעמיק את הממצאים שהתקבלו במסגרת השאלון. כ-110 השיבו בחיוב, ומתוכם נבחר מדגם של 15 משתתפים על פי התפלגות שני משתנים - ותק ותחומי הוראה. כל מורה התייחס באופן ספונטני להיבטים המרכזיים של הוראתו - הדגשים, החששות והשימוש בטכנולוגיות לפני משבר הקורונה ובמהלכו.

בתחילת המחקר עסקו החוקרים בטיפולוגיה של מרצים. לקבוצה הראשונה שמצאו הם קראו "הנלהבים" (Enthusiastic teachers), מורים שהמשבר "חשף בפניהם עולם ומלואו". עבור מרצים ומרצות מקבוצה זו, ההוראה מרחוק הייתה חוויה חדשה לגמרי, לא מוכרת. המורים "הנלהבים" מיקדו את מאמציהם בשליטה בטכנולוגיות, כך שיוכלו להעביר את שיטות ההוראה הקודמות שבהן השתמשו לסביבות חדשות וירטואליות או כדי שיוכלו ליישם שיטות חדשות בעתיד. כמה מהמורים "הנלהבים" ציינו בראיונות שלהם כי חוויית ההוראה מרחוק גרמה להם לירידה של מחסומים פסיכולוגיים, ויש שהסבירו כי שיטה שרכשו ניפצה להרבה מהם דעות קדומות. חלק מהם, לדבריהם, נאלצו "לנהוג במכונית" שאף פעם לא עלו אליה, אך לצערם הם עדיין לא הפכו ל"נהגים עם רישיון".

לצד הנלהבים, ניתן לזהות את קבוצת "המנוסים" (Experienced teachers), מורים ומורות הרואים בכלים הדיגיטליים נגישים ונוחים לשימוש. מורים אלה לא הכירו בהכרח כלים דיגיטליים רבים מדי לפני משבר הקורונה, רובם היו צריכים ללמוד את הכלים החדשים שהציעה האוניברסיטה – בהם הזום וה-Panopto - אך ברור מהרקע האישי שלהם שהם היו בעלי אוריינות דיגיטלית ברמה גבוהה, ולכן הצליחו ללמוד בקלות את הכלים הטכנולוגיים החדשים.

הקבוצה השלישית שהוגדרה הייתה זו של "הזהירים" (Cautious teachers), המורכבת ממורים שלא התלהבו להשתמש בכלים טכנולוגיים חדשים במהלך המשבר, ושלא היו פתוחים לאפשרות או רוצים להשתמש בכלים מקוונים בעתיד, לא בפרק זמן קצר וכנראה שלא בפרק זמן ארוך לאחר חלוף המשבר. דוגמה לכך ניתן למצוא בשיחה עם שולמית (שם בדוי, גם השמות הבאים שיצוינו בדויים): "זה לא עבד בכלל, שיטת ההוראה החדשה הזו, בשום אופן, למרות שאני... הייתי מוכנה לשנות את זה [פורמט ההוראה שלי], [היה] שיתוף פעולה אפסי. אפס. אז ויתרתי".

המורים "הנלהבים" היוו כ-40% מכמות הנבדקים והנבדקות, בעוד שהמורים "הזהירים" היוו כ-30% מסך כל הנבדקים, וכ-30% הנותרים היו מורים "מנוסים". "קיימים באוניברסיטה העברית, וסביר להניח שגם באוניברסיטאות אחרות, כ-30% מרצים "מנוסים" שקרוב לוודאי, אחרי המשבר, ההוראה שלהם בפרט וההתנהלות שלהם בכלל תשתנה לטובת המערכת והסטודנטים. וחשוב מזה, יש פוטנציאל של עוד כ-40% מרצים "נלהבים" שעשויים גם להתקדם לכיוון של שינויים משמעותיים ושימוש מושכל של הסביבות הדיגיטליות שעומדות לרשותנו", ציינו החוקרים בעקבות ממצאיהם.

אחד הממצאים המרתקים ביותר נגע לתגובות הראשוניות של הנבדקים במעבר מהכיתה להוראה מקוונת. המורים דיווחו במחקר בעיקר על תגובות רגשיות קשות כגון שיתוק, פאניקה, פחד, ייסורים ודאגה, בעקבות שינוי שיטת ההוראה. לדוגמה, המרצה מיכל ציינה: "כן, אני די חששתי מהמצב הזה, במיוחד בגלל שיש לי שבעה ילדים שהיו לי בבית בתקופה ההיא, והיה צריך גם איכשהו להסתדר ולהעסיק אותם ולעזור להם עם הלמידה שלהם מרחוק גם", ומיטל הוסיפה: "רציתי להיות מוכנה לא לעשות "פאשלה" בפני התלמידים... איזה כיף שפתאום אני לומדת משהו טכני ש-וואי! זה עולם של העתיד ונותנים לי זמן, מביאים לי הכשרות, ואני יכולה לשאול שאלות טיפשיות".

אחד הנושאים שהדאיגו במיוחד את רוב המרואיינים הייתה בעיית המצלמות בכיתה, או כפי שהמרצה יעל סיפרה: "זה היה מבחינתי האסון. כלומר, לשבת מול הקוביות האלה זה גמר אותי. אני הרגשתי שזה משפיל וזה פשוט נורא. זה היה נורא ולסטודנטים... תודה לאל, היו לי תמיד שלושה-ארבעה נחמדים שהיו איתי והם היו לא נחמדים כי אני ביקשתי ואני התחננתי, תפתחו את המצלמות, ביקשתי שמישהו אם יש לו בעיה בבקשה שיודיע לי מראש שהוא לא יכול לפתוח את המצלמה".  המורה מיכל הוסיפה: "אני לא רואה את הסטודנטים מולי, אני פחות חשה אותם, פעם ראשונה שאני עושה את זה - פחדתי שאולי הם לא יבינו [אותי] מספיק טוב בצורה כזאת ופחדתי שבסוף אני ארגיש לא הוגנת עם המבחן שאני נותנת [בסוף הקורס]".

במילים אחרות, העובדה שהתלמידים - לפעמים רובם - שמים את המצלמות שלהם בזמן השיעור במצב כבוי גרמה לתחושת כישלון של המרצים או להרגשה רעה מאוד. כאשר התלמידים הפעילו את המצלמות שלהם הדבר נחווה על ידי מורים כסימן להצלחה. ומארק הוסיף: "בסוף כשהסטודנטים והסטודנטיות] הציגו את הפרויקטים [שלהם] בפעם האחרונה, עשינו פגישות עם הקבוצה, ואז כולם היו עם מצלמה פתוחה כמובן, לא היה אחד שהעז לכבות [אותן] וזה היה מאוד אפקטיבי, זה היה מאוד יפה, כי הם העבירו מצגת גם בזום וכל אחד עבר ו... היו עבודות מאוד מאוד יפות".

מה לגבי מחקרי המשך? "המשך המגיפה והשלכותיה הביאו את האוניברסיטאות ומוסדות להשכלה גבוהה בפרט, ואת מערכת החינוך בכלל, להסתגל למצב שהפך לסוג של 'חירום שגרתי'. בהתחשב במצב זה, שלב שני עתידי של המחקר שלנו יכול לבחון את ההשפעה של מצב חירום זה על הסמסטרים שהחלו מאוקטובר 2020 ועד היום, כאשר, בניגוד לסמסטר הקודם, היה מספיק זמן למורים להכין את שיעוריהם המקוונים, כשהמורים היו בעלי ניסיון בהוראה מקוונת בתנאי משבר. נרצה לבחון את ההוראה במצב כזה ובעיקר את השאלות כיצד התכוננו המורים לפני השיעורים המקוונים? באילו שיטות הוראה הם השתמשו? מה למדו מהשלב הקודם של המגיפה, וכיצד הם מאפיינים כעת את המגיפה כולה והשפעתה על יכולותיהם הפדגוגיות", ציינו החוקרים.

למאמר המדעי: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34366690/

לפרסומים בתקשורת: ynet, ערוץ 7,

קראו פחות
tel aviv. by alon sin moshe, hebrew university

מחקר: הסגר שהוטל בשל משבר הקורונה שיפר משמעותית את איכות האוויר בישראל

25 אוגוסט, 2021

קרא עוד
מחקר חדש שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית על שני מחוזות בעלי זיהום אוויר מהגבוהים בישראל, גוש דן וחיפה, תוך התחשבות בתנאים מטאורולוגיים, חושף לראשונה את האפקט של הפחתה משמעותית בפעילות המשק על איכות הסביבה. ממצאי המחקר חשפו כי התרומה היחסית המרבית של הסגר לסך השינוי במזהמים הייתה עד 26%, ויחד עם התנאים המטאורולוגיים עד 47%

סגרי הקורונה הביאו לצמצום חד ודרסטי בתחבורה יבשתית, ימית ואווירית, ובפעילות תעשייתית, ולכן חלה ירידה בזיהום האוויר ברחבי ישראל ואף במדינות אחרות – על כך אין עוררין. אולם מה היקף וגודל הירידה הזאת, ומה ההשפעה של כל תקופת הסגר על איכות האוויר שאנו נושמים? מחקר חדש אותו ערכו שני חוקרים מהאוניברסיטה העברית - ד"ר שרית אגמי מהמחלקה לכלכלה ופרופ' אורי דיין מהמחלקה לגאוגרפיה, שהתפרסם במגזין המדעי Atmospheric Environment, עסק בבדיקת ההשפעה של הסגר הראשון (בתאריכים 2.5.20 - 8.3.20) בשל הקורונה על זיהום אוויר בישראל, תוך התחשבות בתנאים מטאורולוגיים שגם הם בעלי השפעה על כמות הריכוזים עצמם. המחקר התמקד באזורי גוש דן וחיפה, שני מחוזות בעלי זיהום אוויר גבוה בארץ. שני המחוזות כוללים פעילות תחבורתית ותעשייתית, כאשר זיהום אוויר בגוש דן נתרם בעיקר מתחבורה, בעוד שבחיפה הוא בעיקר בשל פעילות תעשייתית. היכן נרשמה ירידה משמעותית יותר בזיהום האוויר?

המחקר כלל שני שלבים. בשלב הראשון נבדק ההבדל בממוצע ריכוז המזהמים ב-2020 בתקופת הסגר, בהשוואה לממוצע בתקופה המקבילה ב-2019. בשלב השני נבחן אפקט הסגר על סך כמות המזהמים, וכן הערכת אפקט זה כאשר מוסיפים את השפעת התנאים מטאורולוגיים אשר שררו בזמן הסגר. החישובים בשלב הראשון הראו ירידה משמעותית בריכוז כלל המזהמים באוויר, למעט עלייה בריכוז האוזון. באופן ספציפי, נרשמה ירידה בחלקיקים באוויר שקוטרם קטן מ-2.5 מיקרומטר (PM2.5), המכונים חלקיקים נשימים עדינים המסוגלים לחדור לריאות, בשיעור של 18% בגוש דן, ו- 10% בחיפה. כמו כן, הייתה ירידה של  19% בפחמן חד-חמצני בגוש דן, שמקורו העיקרי כיום הוא בעיקר ממנועי רכבים השורפים פחמימנים כבנזין, לעומת ירידה של 4% בחיפה. הסיבה המסתמנת לירידה הגבוהה יותר בשני מזהמים אלו בגוש דן לעומת חיפה היא כי זיהום האוויר בגוש דן נובע בעיקר מתחבורה לעומת חיפה.

עבור תחמוצות החנקן) סך החנקן החד חמצני והחנקן הדו-חמצני) המגדילות את הסיכון למחלות בדרכי הנשימה - בחיפה נרשמה ירידה של 46% בריכוז החנקן דו-חמצני, לעומת ירידה של 40% בגוש דן, אך בשאר תחמוצות חנקן אובחנה ירידה דומה בריכוזים בחיפה ובגוש דן. לדוגמה, גפרית דו חמצנית (SO2) הנפלטת משריפת דלקים פוסיליים המכילים גפרית, כגון פחם, מזוט וסולר - נשרפים בעיקר בתחנות כוח ובתי זיקוק, ומכאן ההסבר לירידה המשמעותית של 57% בריכוזה בחיפה לעומת ירידה מתונה הרבה יותר של 14% בגוש דן.

תחנות הניטור המוצבות במרכזי האוכלוסייה הגדולים בארץ מודדות מזהמי אוויר אלו באופן רציף. קיימים שלושה סוגים של תחנות ניטור זיהום אוויר - כלליות, תחבורתיות ותעשייתיות. בהשוואת הירידה של כמות ריכוזי המזהמים לפי סוגי תחנות, הירידה הגבוהה ביותר נמדדה בתחנות התחבורתיות. כמו כן, בתהליך כימי מורכב הנקרא טיטרציה נצרכות תחמוצות חנקן להיווצרות האוזון, ולכן דעיכת ריכוזי תחמוצות החנקן בתקופת הסגר אופיינה בעלייה בריכוז האוזון בשיעור של 5% ו-13% בחיפה ובגוש דן בהתאמה. תוצאות צמצום פעילות כלל המשק והשפעתם על ריכוזי האוזון אינה מפתיעה, לטענת החוקרים, שכן תוצאות קרובות לממצאים שהתקבלו במחקר הנוכחי ניתן לקבל בארץ גם בסופי השבוע, במהלכם התחבורה מצומצמת יותר (הציבורית, לדוגמה, אינה פועלת).

עד כמה משפיעים הגורמים המטאורולוגיים על הממצאים? החישובים מהשלב השני של המחקר הראו כי אפקט הסגר בלבד מבחינת השונות המוסברת של כמות הריכוזים היה גדול יותר בגוש דן לעומת חיפה, ברוב תחנות הניטור שנלקחו בחשבון. למרות זאת חשוב לציין כי האפקט הבולט ביותר היה אפקט הסגר על ריכוז הבנזן (תרכובת אורגנית רעילה ומסרטנת, המגיעות מגזי הפליטה של הרכב ואזורי תעשייה), עם שונות מוסברת של 39% בשכונת הדר בחיפה. להוציא את האפקט על בנזן, האפקט בשאר המזהמים היה לכל היותר 26%. אלא שעם הוספת תנאים מטאורולוגיים (טמפרטורה, מהירות וכיוון רוח) אשר שררו בזמן הסגר עולה סך התרומה היחסית של הסגר, ונעה בין 47%-7% בחיפה, לעומת 41%-3% בגוש דן. כלומר, הירידה החדה בתחבורה ובפעילות תעשייתית הסבירה עד 26% בלבד את הירידה בכמות ריכוזי המזהמים, אך תוספת התנאים המטאורולוגיים מצביעה על שינוי משמעותי באפקט הסגר, הבא לידי ביטוי באחוז השונות המוסברת אשר כמעט והכפיל עצמו, והגיע לשיעור דרמתי של 47%.

"למיטב ידיעתנו מחקר זה הינו הראשון אשר בוצע בארץ על מנת להעריך בצורה כמותית את השפעת הסגר על איכות האוויר", מסכמים החוקרים. "תוצאות מפתיעות אלה, הבליטו את הנחיצות לבחון במחקר המשך, את ההשפעה של תחבורה ותעשייה בצורה נפרדת, וכן לתת דגש בפירוט יתר של התנאים המטאורולוגיים הנילווים בעיתות בהם קיים סגר אשר משפיעים מאוד, כפי שהצביע מחקר זה, על השינוי בריכוז המזהמים בסביבה של מרכזים אורבניים גדולים כפי שהתקבל בחיפה ובגוש דן".

 

למאמר המדעי המלא: https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1352231021004490

לפרסום בתקשורת: מעריב, אייס, News1ערוץ 7שלושה שיודעים - כאן תרבות

קראו פחות
מי יתרום יותר? jinyun, splash

מי יתרום יותר למיזמי הדסטארט, גברים או נשים? מחקר חדש ניסה לענות על השאלה

19 ספטמבר, 2021

קרא עוד

האם תרומה חייבת להיות בעלת משמעות כדי שנרצה לעזור האחד לשנייה? בשנים האחרונות, אנחנו עדים לעלייה חדה בפופולריות של פלטפורמות מימון ההמונים, ובפרט כאלה המבוססות תגמול, כמו הדסטארט הישראלית. כתוצאה מכך, שאלה שהחלה להעסיק כלכלנים ברחבי העולם היא האם נשים נדיבות יותר מגברים, או שההפך הוא הנכון, במיוחד בנוגע לאתרי מימון המונים?

מחקר חדש שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Journal of Behavioral and Experimental Economics, בחן הבדלים מגדריים בפלטפורמות מימון המונים במטרה להבין מוטיבציות שונות בין המינים. המחקר נערך על-ידי פרופ' אייל וינטר מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית, ד"ר יהונתן בצלאל מבית-הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית וד"ר יבגני מוגרמן מבית-הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. תוצאות המחקר מראות כי פרסים חומריים עבור תרומה כספית בפלטפורמות מימון המונים פוגעות במוטיבציה של נשים לתרום ובתחושת המשמעות של העשייה למען האחר, יותר מאשר אצל גברים. כלומר, נשים רגישות יותר מגברים להשפעת תמריצים חומריים על הנכונות לתרום למען הזולת.

המחקר התבסס על ניתוח אפשרויות התרומה של משתתפים בפלטפורמות מימון ההמונים כדי לאפשר בחינה והשוואה של "אינטראקציות בין מוטיבציות", כדברי החוקרים, כלומר – מוטיבציות שונות בין המינים. החוקרים ערכו מספר ניסויים על שתי קבוצות נבדקים עם הגדרות שונות לקמפיינים של גיוס המונים, למשל, פסטיבלים אומנותיים ומוזיקאים המבקשים להקליט אלבום, ובעבור תרומה מוכנים להעביר עותק שלו במחיר נמוך יותר. ההבדל בין הקבוצות היה האפשרות לקבל מתנה מהפרויקט שהמשתתפים תורמים עבורו. כך, בקמפיינים של מימון המונים ללא מתנה בתמורה, נמצא שנשים נוטות לתרום ברמה גבוהה יותר מהגברים. ד"ר מוגרמן מוסיף: "בהתייחס לנשים, משמעות התרומה כשמדובר בקמפיין ללא פרס כלשהו עולה בכ-10% וזה מאוד מובהק סטטיסטית".

ממצא קריטי זה מעיד כי פרסים חומריים חשובים יותר לגברים מאשר לנשים. פרופ' וינטר מסביר כי "מצאנו שברגע שמסירים תמריצים חומריים, נשים מייחסות משמעות רבה יותר להשתתפותן במימון ונוטות לתרום יותר. השפעה זו נעדרת במידה רבה או אפילו מוחלטת אצל גברים. המחקר שלנו מראה שההבדלים בין המינים עשויים להתבטא לא רק בתרומה האובייקטיבית, אלא גם – ואף יותר – במשמעות הסובייקטיבית המיוחסת על-ידי גברים ונשים לתרומותיהם".

צוות החוקרים טוען שלמאמר השלכות גם לגבי פלטפורמות גיוס תרומות אחרות. הם משערים כי "פלטפורמות כמו לוטו וטוטו שמשלבות תרומה לציבור עם פוטנציאל לפרס כספי יפגעו בתמריץ לנתינה, ותחושת הסיפוק הסובייקטיבית המתלווה לה אצל נשים יותר מאשר אצל גברים". צוות החוקרים מסכם שכאשר מתכננים קמפיין לגיוס כספים חייבים לשים לב ליחסים שבין תמריצים פנימיים וחיצוניים. אחת המסקנות המעשיות מהמחקר היא שנשים שואפות ליעדים שמהם מעל לכל רווח כספי או חומרי, ולכן לדעת החוקרים: "יזמי קמפיינים חייבים לקחת בחשבון גם את זהות המשתתפים במימון ולבנות את אסטרטגיית השיווק בהתאם".

המאמר המדעי: https://doi.org/10.1016/j.socec.2021.101757

הפרסום בתקשורת: ynet, כלכליסט

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
drought. Mike Erskine, unsplash

הגרוע מכל עוד לפנינו: מחקר בינלאומי בהובלה ישראלית מספק הוכחות לבצורות ממושכים בעתיד

14 ספטמבר, 2021

קרא עוד

מחקר חדש המתבסס על ניתוח נתונים אקלימיים שערכו חוקרים באוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת קולומביה שבארה"ב: "ההתחממות הגלובלית צפויה לגרום למגה-בצורות ושריפות נרחבות אף יותר ברחבי אמריקה, כבר בעתיד הקרוב"

בחודש האחרון נחשפנו לתוצאות הנוראיות של יובש, גל חום ורוחות חזקות שגרמו לשריפות רבות ברחבי הארץ והעולם. כבר עכשיו מדעני הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC), ביניהם פרופ' דניאל רוזנפלד מהמכון למדעי כדור הארץ, מזהירים שבצורות וגלי חום קיצוניים יגרמו לסבל רב עבור מיליוני בני אדם בעשרות השנים הקרובות ויובילו לשריפות נרחבות אף יותר מאלה שראינו בהרי ירושלים או מעבר לים, בארה"ב (קליפורניה) ובאירופה (יוון). בדומה לכך, בצורות קשות מתרחשות בעשור האחרון במרכז צ'ילה ובדרום מערב אמריקה הצפונית ומובילות לאבדות חקלאיות נרחבות.

מחקר חדש בהובלת ד"ר נתן ס טייגר מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, חושף סיכונים עתידיים לאזורים חקלאיים מרכזיים בצפון ודרום אמריקה. המחקר, שהתפרסם לפני מספר ימים בכתב העת הבינלאומי Nature Geoscience מבית Nature, מתחקה אחר שינויי הטמפרטורות בעקבות תופעת "לה נינה" (La Niña), שדפוס האקלים שלה באלף השנים האחרונות הוביל שוב ושוב למגה-בצורות ממושכות בצפון ובדרום אמריקה במקביל. הממצאים מגלים ששינויי האקלים באזורים אלה, הכוללים את אזור קליפורניה שבארה"ב ואזורים מרכזיים בצ'ילה ובארגנטינה, בעלי השלכות אקולוגיות, חקלאיות וחברתיות הרסניות.

ד"ר סטייגר ועמיתיו מאוניברסיטת קולומביה שבארה"ב התבססו על ניתוח מאגרי נתונים נרחבים מארכיונים, המתעדים גשמים וטמפרטורות בעבר שהראו כי בצורות ממושכות התרחשו באופן קבוע ביבשת אמריקה. "שילבנו רשומות גיאולוגיות והדמיות מחשב של האקלים הגלובלי במטרה לאתר את דפוסי ההתרחשות של הבצורות בצפון ודרום אמריקה לאורך ההיסטוריה. גילינו שהסוגים הקשים ביותר של הבצורות, המכונות בלועזית "מגה-בצורות", התרחשו שוב ושוב באזורים הדרום מערביים של צפון ודרום אמריקה במקביל. הממצאים שלנו מראים שבצורות רצופות כאלה הן יותר מסתם צירוף מקרים", מסביר ד"ר סטייגר.

"מצאנו שבמהלך האלף האחרון התרחשו כ-12 מגה-בצורות קיצוניות גם בדרום מערב אמריקה הצפונית וגם בדרום מערב אמריקה הדרומית. מדובר בבצורות קיצוניות מאוד שבממוצע ארכו כשלושה עשורים בצפון אמריקה וכשני עשורים בדרום אמריקה ברציפות", מוסיפים החוקרים. בהקשר זה, חשוב לציין כי 7 מהאירועים הללו התרחשו בו-זמנית בשני האזורים כתוצאה מהטמפרטורות הקרות החריגות במרכז האוקיינוס השקט שגורמת תופעת "לה נינה". "תנאי 'לה נינה' יוצרים גלים אטמוספריים עצומים הדוחפים סערות יותר לכיוון הקטבים, ומרחיקים אותן ממקומות כמו מרכז צ'ילה ודרום מערב אמריקה הצפונית", מפרט ד"ר סטייגר.

התוצאות מצביעות על כך שבעתיד צחיחות קיצונית שתימשך עשרות שנים עלולה לפגוע בכל אזורי המערב של אמריקה. תחת ההתחממות הגלובלית, האזורים המערביים בצפון ודרום אמריקה צפויים להתייבש עוד יותר. לטענת החוקרים, זה יוביל לבצורות חמורות וקיצוניות אף יותר באזורים אלה, אשר אנו יודעים כיום שניתן לסנכרן אותם על-ידי שינויי טמפרטורות באוקיינוס השקט הטרופי.

 

לפרסום המדעי: https://www.nature.com/articles/s41561-021-00819-9

פרסומים בתקשורת: ynet,

 

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
האגם במערת אילון צילם י. נעמן

מרגש: ניצחון אדיר לחוקרי וחוקרות האוניברסיטה ושותפיהם במאבק להצלת מערת איילון!

14 ספטמבר, 2021

קרא עוד

בחודש אפריל השנה החלו חוקרים וחוקרות מהאוניברסיטה העברית וגופים נוספים לבחון את דרכי הצלת המערכת ההידרולוגית והאקולוגית של מערת איילון. האיום על המערה הגיע כתוצאה מתכנונים לעבודות תשתית שלפיהם מי הגשמים מנחל איילון יווסתו אל תוך שטח המערה, במקרה כזה, המערה והמערכת האקולוגית שבה צפויים היו להיהרס. במילים אחרות, שמו של האיום על המערה נקרא "תת"ל 33 א'", תוכנית של נתיבי ישראל שביקשה לכלול את מערת איילון במיזם למיתון השיטפונות באגן האיילון. אלא שהיום, החליטה הוועדה לתשתיות לאומיות על שינוי התוכנית וכי יש להסיט את מי הגשמים למקורות חילופיים, ובכך בחרה להציל את החיים הנדירים שנוצרו בתוך המערה - עליהם דווח לאחרונה בהרחבה בתקשורת. 

מערת איילון היא רשת מחילות אדירה וטבעית, באורך של 2,700 מטר, באזור מחצבת מפעל נשר ברמלה שבשפלת יהודה. רשת מחילות זו ידועה כמקום היחיד בעולם שמערכת החי שלו אינה קיימת בשום מקום אחר - כל מיני בעלי חיים שהתגלו בה הם אנדמיים, כלומר אינם מוכרים ממקומות אחרים. לבעלי החיים היבשתיים שנמצאו במערה לא נמצאו קרובים ברמת המין והסוג בשום מקום אחר בעולם - מה שמעיד על ייחודם, בידודם ורמת האנדמיות שלהם. בניגוד לרוב החי בעולם שמנצל את אנרגיית השמש, בעלי החיים שבמערה מתקיימים על מקורות אנרגיה פנימיים במי התהום הנחשפים במערה.

בכתב העת Quaternary International נחשף לאחרונה במאמר מדעי חשיבות החיים במערה, להבנת ההתפתחות הביו-גיאוגרפית והגיאולוגית של ישראל ומזרח הים התיכון. המאמר נכתב בידי פרופ' עמוס פרומקין, ד"ר חנן דימנטמן וישראל נעמן מהאוניברסיטה העברית. במחקר התברר כי האבות הקדומים של בעלי החיים הייחודיים למערת איילון חדרו למערה לפני מיליוני שנים, עוד טרם ירדו פני הים התיכון במה שמכונה "האירוע המסיני". באירוע זה הים-התיכון כמעט והתייבש, כך שבעלי החיים שבמערה מהווים סוג של 'מאובנים-חיים' שמתעדים את האקלים הלח-חם ששרר באזורנו בתקופת המיוקן, עוד לפני תקופות הקרח והיובש שגרמו להכחדת אבותיהם מחוץ למערה. קרוביהם של כמה מבעלי החיים במימי המערה חדרו עוד קודם אל אזור הכנרת וים המלח, אשר היו מחוברים אז אל הים התיכון ויצרו לגונה גדולה. 

גילוי מערת איילון התרחש באופן מקרי, כאשר דחפור עסק בכרייה במחצבה בשנת 2006 ובמהלך עבודתו חתך את אחת ממחילות המערה. בחינת הפתח וגילוי המערה אליה הוא מוביל נעשתה על ידי ישראל נעמן, לשעבר תלמיד תואר שני לגאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. מאז נחקרת המערה על ידי צוותים מהאוניברסיטה העברית ומארצות שונות. חקר מערת איילון הוא דוגמה למחקר רב-תחומי הכולל גיאולוגיה, הידרולוגיה, גיאומורפולוגיה, גיאוכימיה, מיקרוביולוגיה וזואולוגיה. לכן, מעורבים במחקר חוקרים ממוסדות ותחומי מדע רבים.

למזלם של החיים במערה ולשמחת חוקרי וחוקרות האוניברסיטה העברית שנלחמו עליה, בשלב העברת התוכנית לעיון הציבור התקבלו השגות בנוגע להחדרת מים במחצבת נשר בשל מערכת אקולוגית ייחודית שהתגלתה במערה בתחתית המחצבה. חוקרים רבים מהאקדמיה בישראל ובעולם הציגו בפני הוות"ל נתונים לפיהם איגום או החדרה יגרמו להצפת המערה במי נגר ולשינוי דרסטי של התנאים הכימיים במערה, המאפשרים את קיומה של המערכת האקולוגית הייחודית. בסופו של דבר, נראה כי מקבלי ההחלטות קיבלו את דברי אנשי המקצוע שהתנגדו למהלך השנוי במחלוקת והפרסומים הרבים שעלו בנושא, והלחץ הציבורי שנוצר בשל כך, ובחרו להורות על מציאת אתר חלופי במקום המערה הייחודית במסגרת התוכנית למיתון השיטפונות באגן האיילון. למעשה, הוועדה הורתה לחברת נתיבי ישראל, יוזמת התוכנית, כי בתוך פרק זמן של חצי שנה עליה למצוא אתר חלופי לאיגום מי גשמים - במקום אתר מחצבת נשר בו נמצאה המערה. 

ממנהל התכנון - הות"ל נמסר לגבי ההחלטה: "הוועדה לתשתיות לאומיות במינהל התכנון, בראשות יו"ר מטה התכנון, שלומי הייזלר, קיימה היום (שני) דיון בנוגע לתוכנית המשלימה לניהול הנגר באגן נחל איילון (תת"ל 33 א) שמטרתה ריסון מי הנגר (מי גשמים) באגן האיילון לצד התוכנית להקמת מסילה רביעית באיילון. בשלב העברת התוכנית לעיון הציבור בחודשים האחרונים, התקבלו השגות בנוגע להחדרת מים במחצבת נשר בשל מערכת אקולוגית ייחודית שהתגלתה במערה בתחתית המחצבה. חוקרים רבים מהאקדמיה בארץ ובעולם הציגו בפני הות"ל נתונים לפיהם איגום או החדרה יגרמו להצפת המערה במי נגר ולשינוי דרסטי של התנאים הכימיים במערה, המאפשרים את קיומה של המערכת האקולוגית הייחודית. הוועדה הורתה לחברת נתיבי ישראל, יוזמת התוכנית, כי בפרק זמן של חצי שנה ימצא אתר חלופי לאיגום מי גשמים - במקום אתר מחצבת נשר בו נמצאה מערת איילון".

באוניברסיטה העברית הביעו שמחה גדולה על ההחלטה. פרופ' עמוס פרומקין, המכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, הגיב בהתרגשות: "אנו מברכים את הות"ל בראשות יו"ר מטה התכנון, שלומי הייזלר, בנוגע לתוכנית תת"ל 33 א' על שקיבלה את ההחלטה המתבקשת למניעת פגיעה במערת איילון ועולם החי המיוחד שלה. אנו מקווים ששיקולים סביבתיים ימשיכו להנחות את המערכת השלטונית והציבורית בישראל ויובילו לעולם איכותי יותר שנוריש לדורות הבאים. אנו מודים לכל המשתתפים במאבק ולציבור הרחב שתמך בו".

פרופ' אריאל צ'יפמן, ראש החוג למדעי החיים באוניברסיטה העברית, שפעל בצורה נמרצת נגד התוכנית: "משמח מאוד לשמוע שעולם החי היחודי והפגיע של מערת איילון ניצל מהכחדה. בעלי החיים של איילון מהווים דוגמה נדירה ברמה העולמית למערכת אקולוגית שלמה המנותקת מן העולם שבחוץ. עצירת התכנית לנקז מי נגר לתוך המערה מנעה את חשיפת החיים במערה לעולם החיצוני, דבר שהיה משבש את המערכת האקולוגית הייחודית ומעלים אותה. חשוב מאוד שגופי התכנון השכילו להבין את הסכנה בהפרעות מסוג זה למערכות רגישות".

ד"ר אפרת גביש-רגב מאוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית, שלקחה חלק מרכזי במאבק: "החלטה חשובה זו היא צעד חשוב בקידום שמירת המערכת האקולוגית של מערת איילון הייחודית בקנה מידה עולמי. מערת איילון מהווה חלון לביום ה'אופל' הכולל בתי גידול אקווטיים ויבשתיים המתקיימים מיליוני שנים בתת הקרקע. אוצרות אוספי הטבע הלאומיים שבאוניברסיטה העברית בירושלים כוללים פרטים שנאספו ממערת איילון ושימשו למחקר טקסונומי בתיאור המינים הייחודים רק למערה זו. אנו שמחים כי הפרטים המופקדים באוסף לא יישארו כמזכרת למינים שנכחדו, אלא יהוו תזכורת לעולם סמוי מן העין אך בעל חשיבות מדעית רבה".

מרשות הטבע והגנים נכתב: "נצחון לטבע! מערת איילון לא תיפגע! הוועדה לתשתיות לאומיות הורתה על מציאת אתר חלופי במסגרת התכנית למיתון השיטפונות באגן האיילון. רשות הטבע והגנים התנגדה לפגיעה במערה יוצאת הדופן והובילה את המהלכים למציאת חלופות. אנחנו מודים לכל מי שהיה שותף למאבק וגם לציבור שגילה התעניינות".

מהחברה להגנת הטבע: "חדשות טובות לטבע! תקופה ארוכה שאחד מאתרי הטבע הכי ייחודיים בישראל, ואולי בעולם כולו, עמד בפני סכנת השמדה. עד היום. היום אנחנו שמחים לבשר: מערת איילון לא תיפגע! מערת איילון, שנמצאת בסמוך למפעל נשר ליד רמלה, מאכלסת חיים שלא קיימים בשום מקום אחר. סרטנים, עקרבים, ומגוון פרוקי רגליים שפשוט לא חיים באף מקום אחר בעולם, ויחודיים למערה הזאת. הסיבה? הניתוק שלהם מפני השטח. הסיבה שהמערה עמדה בסכנה הייתה ניסיון להזרים למערה מי שיטפונות. היום החליטה הוועדה לתשתיות לאומיות במינהל התכנון שלא לכלול את מערת איילון במסגרת התוכנית למיתון השיטפונות באגן האיילון – בדיוק בגלל הייחודיות המדהימה של המערה, והחיים הנדירים בה, שאסור שייעלמו. אנחנו מברכים את הוועדה על ההחלטה. אין ספק שצריך לשמור על מקום מיוחד כמו מערת איילון, שיש לו מקבילות מועטות בעולם כולו".

אנשי תקשורת ונבחרי ציבור הגיבו אף הם בהתרגשות לגבי הפרסום אודות מערת איילון. דני קושמרו, שהכין את הכתבה הנרחבת על המערה יחד עם אוהד חמו באולפן שישי כתב בטוויטר: "בעקבות הכתבה באולפן שישי עם אוהד חמו מערת איילון תשמר למחקר!", רותם ידלין, ראשת מועצה אזורית גזר, הגיבה: "במסגרת הליכי התכנון, המועצה הגישה התנגדות להפיכת חלק ממחצבת נשר לאתר מיתון שטפונות לאגן איילון, מחשש לפגיעה במערה הייחודית, ואף הכריזה על תמיכה בהפיכת המערה לשמורת טבע, צעד שרשות הטבע והגנים המתינו לו מאז שנת 2008, בכדי להגן על המערה מפני פיתוח בתחום שמורת הטבע. נצחון לטבע. מערת איילון שלנו לא תיפגע!"

פרסומים בתקשורת: N12, ynet, המהדורה הצעירה - ערוץ 12ישראל היום, הידען,

 

 

קראו פחות
Doctors performing surgery. unspalsh

מחקר חדש: האם לידת מלקחיים אכן מסוכנת?

13 ספטמבר, 2021

קרא עוד
בשנים האחרונות מעדיפים רופאים ורופאות מיילדים לבצע ניתוח קיסרי במקום לנסות לידת מלקחיים או ואקום, בשל החשש מפגיעה מוחית או גופנית, או התפתחות תחלואה קשה לאחר הלידה. במקביל, פוחתים הלימודים בבתי הספר לרפואה לגבי לידה שכזאת. מחקר חדש מגלה כי החשש שכזה הוא לא בהכרח מוצדק

בשנים האחרונות חלה ירידה חדה בכמות הלידות בהן נעשה שימוש במלקחיים (שתי כפות מצטלבות), כאמצעי להפחתת שיעור הלידות הקיסריות. למרות זאת, ישנם רופאים שעדיין המשתמשים בשיטה זו בעיקר במקרים של לידה מתחת ל-34 שבועות, כאשר קיים קושי להמשיך את הלידה, כשמאמצי הדחיפה האימהיים בלידה ירודים, או בעקבות כשל בחילוץ הולד מנרתיק האם באמצעות ואקום. במקביל, תוכניות ההכשרה הרפואיות מצמצמות את הלימודים בנושא. לאחרונה אף דווח במחקרים אמריקאים כי 14% מהמוסדות הרפואיים שנסקרו בצפון אמריקה ציינו כי הם לא מבצעים כלל לידת מלקחיים, וכי פחות מ-1% מכלל הלידות בארה"ב הן לידות שכאלה. מחקר חדש רחב היקף, שפורסם במגזין המדעי "The Journal of Maternal-Fetal & Neonatal Medicine", מבהיר כי במרבית המקרים של לידות מלקחיים הן בטוחות לביצוע.

לידת מלקחיים (המכונה גם לידה מכשירנית) היא אחת משתי פעולות אפשריות לביצוע בשלב השני של הלידה, ונועדה לסייע למשוך את הילוד כאשר הוא אינו מתקדם בתעלת הלידה. השיטה הנוספת היא לידת ואקום. מי שתפס את מקומן של לידות המלקחיים ולידות הואקום בשנים האחרונות הם הניתוחים הקיסריים, מתוך התפישה ששיטה זו תוכל לצמצם את כמות הסיבוכים האופציונליים בלידה. סיכונים אפשריים של לידה מכשירנית כוללים במקרים מסוימים שברים בגולגולת, דימומים מוחיים, נזק לרקמת המוח של הילוד או פגיעה נרתיקית בקרב היולדת. למרות ההעדפה של עולם הרפואה את הלידות הקיסריות על פני הלידות המכשירניות, הניתוח הקיסרי אינו חף מסכנות לילודים וכולל גם סיכונים ובהם דימומים או נזקים אפשריים לאם.

במחקר הנוכחי, אותו הובילו דר' גבריאל לוין, מרצה בכיר בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, ומנהל מיון גינקולוגי בתל השומר דר' רענן מאיר, נחקרו תוצאות לידות מלקחיים אשר מהוות פחות מחצי אחוז מהלידות בישראל, וכהמשך למחקר אשר פורסם לפני כשנה אודות לידות מלקחיים ופגיעה גופנית אפשרית באם - קרעים פרינאליים אפשריים ליולדות בדרגות 3-4 (פגיעה משמעותית ביותר בחיץ-הנקבים, המערבים פגיעה בשרירי הסוגר של פי הטבעת ולעיתים גם ברירית האנוס). במהלך המחקר נבדקו מעל 183,191 לידות סינגלטון (ילוד יחיד) שהתבצעו בשנים 2011-2020, כש-861 מהן הסתיימו בלידת מלקחיים במרכזים הרפואיים הדסה ושיבא (0.5% מכלל ההריונות בוצעו במלקחיים). 9.9% מהן עברו בעבר לידה קיסרית. במסגרת העבודה נלקחו בחשבון גורמים שונים כמו מאפיינים בסיסיים של האם הכוללים את הגיל, מדד ומסת גוף היולדת (BMI); מחלות נלוות והיסטוריה מיילדותית; מאפייני הריון כולל התרחשות של הפרעות יתר לחץ דם בהריון, סוכרת הריונית, מין עובר ועוד; תוצאות לידה כולל גיל הריון בלידה, אופן התחלת הלידה, שימוש בהרדמה אפידורלית, משקל לידה, סיבוכים בילודים ועוד.

ממצאי המחקר חשפו כי ב-15.2% מהלידות שהוגדרו לידת מלקחיים הייתה תחלואה בקרב היילודים אשר כללה אשפוז ביחידה לטיפול נמרץ ליילודים, פגיעות קרקפת, שברים (בגולגולת ובעצם הבריח), דימום תוך-גולגלתי, צפלוהמטומה (הצטברות של דם בין אחת מעצמות הגולגולת והקרום המכסה אותה, תופעה נפוצה לאחר לידת מלקחיים או בעקבות לחץ בזמן המעבר בתעלת הלידה), ציוני אפגר נמוכים (פחות מ-5 ו-7 בחמש הדקות הראשונות לאחר הלידה) ומדדים של אספיקציה (הפרעה באספקת חמצן ודם לגוף התינוק). למרות ממצאים קשים אלה, יש לציין כי תופעות אלה מתרחשות גם כתוצאה מהניתוח הקיסרי ולא בהכרח קשורות ללידה המכשירנית.

כאשר החוקרים עיבדו עוד את הנתונים, הם מצאו עדויות נוספות לכך שלידה מכשירנית היא לא הפקטור העיקרי שמעלה את הסיכון לתחלואת הילוד. התחלואה נמצאה קשורה באופן חזק ומובהק ללידה מוקדמת ולמשקל לידה נמוך וכן בעלייה נמוכה במשקל של היולדת במהלך ההריון, ולאו דווקא לפעולת המלקחיים בלידה. גם לאחר בחינת המדדים התלויים והלא-תלויים והשפעתם על הממצאים, הסיקו החוקרים כי לידת מלקחיים, נדירה ככל שתהיה, קשורה באחוז נמוך יחסית של תחלואת עובר וילוד, ואין כל הצדקה לחשוש מפניה. הדבר מתלווה לתוצאות מחקר קודם של החוקרים, אשר מצא שתחלואה אימהית בישראל היא יחסית נמוכה ביחס למדווח בעולם בקרב לידות מלקחיים.

"הממצאים עשויים להצביע על צורך בחישוב מחדש של שימוש במלקחיים בלידה, וגם לגבי תרגול השיטה. יש לשקול לתת מקום ללידת מלקחיים בפרקטיקה הקלינית", הסבירו החוקרים במאמרם. "יש לציין כי נמצא ש-10% מלידות המלקחיים בוצעו לאחר כישלון לידת ואקום, והדבר מראה כי עדיין ישנה חשיבות מסוימת לביצוע לידות מלקחיים כחלופה לביצוע לידה קיסרית מורכבת. אנו מזמינים ומעודדים סטודנטים נוספים לחקור נושא זה יחד עמנו בעבודות גמר או בעבודות במסגרת לימודים מתקדמים יותר".

למאמר המדעי: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34261419/

לפרסום בתקשורת: וואלה, ערוץ 20, ערוץ 7מגוון החדשות, הידען, Jpost

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Image by PublicDomainPictures from Pixabay

במאמר ב-Science: צוות בינלאומי מצא קשר בין ההתחממות הגלובלית לעלייה באירועי הקור הקיצוניים בחורף

5 ספטמבר, 2021

קרא עוד
במאמר פורץ דרך שפורסם בכתב העת Science, צוות החוקרים מארה"ב ומהאוניברסיטה העברית הציגו מנגנון המסביר איך שינויי האקלים באזור הארקטי משפיע על קווי הרוחב הבינוניים באופן שלא הוצג בעבר. "מגמת העלייה באירועי חורף קיצוניים  מתיישבת בקו אחד עם שינויי האקלים הידועים ואינה תירוץ לעיכוב ההפחתה בפליטת גזי חממה"

 

במהלך שלושת העשורים האחרונים, האזור הארקטי, הסובב את הקוטב הצפוני, חווה את שינויי האקלים הגדולים ביותר מכל מקום על פני כדור הארץ, כולל קצב עליית הטמפרטורות, התכה של קרח בים והפחתת כיסוי השלג יבשתי בזמן האביב. התחממות מהירה באזור הארקטי ביחס לשאר כדור הארץ מכונה הגברה ארקטית. על אף ההתחממות הגלובלית, לתהליך ההגברה הארקטית יש קשר ישיר, באופן לא צפוי, דווקא לתדירות אירועי קור קיצוניים. מחקר חדש שנערך על ידי צוות חוקרים בינלאומי והתפרסם בכתב העת הנחשב Science, בחן האם שינוי האקלים יכול להוביל דווקא לאירועי קור בקווי הרוחב הבינוניים, למרות המגמה הנחזית של עלייה בטמפרטורה.

צוות החוקרים בהובלת פרופ' יהודה כהן מאוניברסיטת MIT ומ-AER ובהשתתפות פרופ' חיים גרפינקל וד"ר איאן וויט מהאוניברסיטה העברית, יחד עם פרופ' מתיו ברלאו ופרופ' לורי אגל מאוניברסיטת מסצ'וסטס, ערך מחקר מקיף על פני 42 שנים, בו בחנו את השינויים במערבולות הארקטיות והפריסה שלהן לאזורים הקרובים יותר לקו המשווה בעקבות שינויי האקלים. מאז שנת 1979, המערבולות הארקטיות משנות את פריסתן, "נמתחות" ומרחיבות את תחומי ההשפעה שלהן. על ידי ניתוח תצפיתי בשילוב מודלים חישוביים, הראו החוקרים כי שינויים באזור הארקטי הנובעים מהתחממות מואצת, דוגמת התכה של קרח ים והגברת ירידה של שלג סיבירי בסתיו, מובילים לשינוי הפריסה של המערבולת הארקטית, שבעקבותיו נוצרים אירועי קור קיצוניים בצפון אמריקה ממזרח לרוקי.

המאמר מציג מנגנון פיזיקלי של שינויי האקלים בכלל והשינוי הארקטי בפרט באופן שלא הוצג בעבר. החוקרים הראו כיצד ההגברה הארקטית תורמת למזג אוויר חורפי קשה יותר למרות תופעה כוללת של התחממות האקלים. עד כה, מרבית התיאוריות על הקשר בין הגברה ארקטית למזג אוויר חורפי בקווי הרוחב הבינוניים טענו כי הקשר הוא דרך זרם הסילון (זרם אוויר חזק בגובה כ-11 קילומטר מעל פני הים) או התחממות פתאומית בסטרטוספרה (שכבת אטמוספירת  בין 10 ל-50 ק"מ מעל השטח), שהן ההפרעות הגדולות והנלמדות ביותר במערבולת הארקטיות. המחקר החדש מספק עדות משכנעת לכך שהקשר החזק ביותר בין מזג האוויר הארקטי לקווי הרוחב הבינוניים, לפחות בארה"ב, עשוי להיות באמצעות חריגה פחות נרחבת וחלשה יותר: "מתיחה" של מערבולת הקוטב.

"השתמשנו בניתוח של תצפיות בשילוב עם פלט ממודלים שהרצנו", הסביר פרופ' גרפינקל. "הראינו שעל אף שבממוצע גלובלי ישנה ירידה באירועי קור קיצוניים, בקווי הרוחב הבינוניים בחורף יש עלייה והעלייה הזאת נובעת ממנגנון חדש. היה ידוע לפנינו שהיחלשות במערבולות הארקטיות כ-30 ק"מ מעל השטח יכולה להוביל לגל קור בסיביר וצפון אירופה, אך חשבו שההשפעה על צפון אמריקה יחסית קטנה. בניגוד לדעה המקובלת, המחקר שלנו דווקא הראה שכחודש אחרי תחילת האירוע ההשפעה בצפון אמריקה יותר חזקה. גם הראנו שיש מגמה של עלייה במנגנון החדש הזה".

"אנחנו נמצאים בעיצומה של ההתחממות הגלובלית שנגרמה כתוצאה ממעשי ידי אנוש, ושמצד אחד גורמת לקיץ להתארך, אך מצד שני מובילה לתדירות גבוהה יותר של אירועי קור קיצוניים בחורף", הוסיף פרופ' יהודה כהן. "החורף האחרון היה רווי באירועי קור קיצוניים בכל העולם, סיביר, אירופה, אסיה ואמריקה, כשהזכור ביותר היה בפברואר השנה במדינת טקסס בארצות הברית, שם נזקי גל הקור וכמויות השלג חסרות התקדים נאמדים בכ-200 מיליארד דולר. תוצאות המחקר מוכיחות שהעובדה שכדור הארץ מתחמם, לא תגן עלינו מהשפעות הרסניות של מזג אוויר חורפי קשה".

פרופ' חיים גרפינקל מסכם: "קיימת סתירה ארוכת שנים בין עלייה לכאורה של אירועי הקור הקיצוני בחורף בקווי הרוחב הבינוניים, בזמן שהטמפרטורות בעולם מתחממות. המחקר שלנו מסייע בפתרון סתירה זו. אירועי הקיצון באמצע החורף כבר אינם תירוץ לעיכוב בפעולה הדרושה בדחיפות להפחתת פליטת גזי החממה".

 

למאמר ב-Science

לכתבה באתר ynet

קראו פחות
smoking. delfin almonte, unsplash

מחקר: 70% מחנויות שמכרו סיגריות 'אייקוס' נמצאו בקרבת בי"ס – חברות מוצרי טבק ועישון עוקפות את החוק

5 ספטמבר, 2021

קרא עוד
שיווק סיגריית אייקוס בנקודות מכירה מעורר דאגה עקב פרצות בחקיקה, התורמות לחשיפת ילדים ובני נוער למוצרי טבק ועישון. דר' בר-זאב ממובילות מחקר חדש בנושא: "הממשלה צריכה לפעול במהירות כדי למנוע המשך שיווק ופרסום של מוצרים אלו, ואיסור מכירה ברדיוס קרוב לבתי ספר"

מחקר חדש שפורסם בעיתון המדעי המוביל “Nicotine and Tobacco Research”, בהובלת חוקרים מהאוניברסיטה העברית בישראל ואוניברסיטת ג'ורג וושינגטון בארה"ב, מצא כי חברות הטבק בישראל מנצלות פרצות ועושות ככל האפשר כדי לעקוף את חוק איסור פרסום ושיווק מוצרי טבק ועישון, עם המשך חשיפה משמעותית של ילדים ובני נוער לנוכחות מוצרים אלו בנקודות המכירה. לדברי דר' יעל בר-זאב מבית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית, באוניברסיטה העברית בירושלים והמרכז הרפואי הדסה, ויו"ר החברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון בהסתדרות הרפואית בישראל, שהובילה את המחקר, ציינה השבוע כי "זה מעורר דאגה, שכן אנחנו יודעים שחשיפה של בני נוער למוצרי טבק בנקודות מכירה קשורה קשר הדוק לסיכון גבוה יותר להתנסות במוצרים אלו, ובשימוש קבוע בהמשך במוצרים אלו".

סיגריית אייקוס, מוצר טבק בחימום, נכנסה לשוק בישראל בסוף שנת 2016. למרות ניסיונות חוזרים של חברת הטבק להשפיע על קובעי המדיניות כך שהמוצר יהיה תחת רגולציה שונה, משרד הבריאות קבע שאייקוס יוכר כמוצר טבק ככל המוצרים האחרים, ויהיה תחת אותה רגולציה בדיוק כמו סיגריות רגילות, כולל איסור פרסום בנקודות המכירה השונות. המחקר, בשיתוף עם פרופ' חגי לוין מהאוניברסיטה העברית בירושלים והמרכז הרפואי הדסה, ופרופ' קרלה ברג מאוניברסיטת ג'ורג וושינגטון בארה"ב - כלל ביקורים סמויים ב-80 חנויות שמוכרת אייקוס (או היטס, הסיגריות התואמות למכשיר אייקוס) בארבע ערים בישראל – תל-אביב, חיפה, ירושלים, ובאר-שבע. הממצאים הראו כי למרות שמרבית החנויות אכפו לכאורה את חוק איסור הפרסום והשיווק, חברות הטבק מצאו דרכים לעקוף את החוק עם תצוגה מיוחדת, לדוגמה - שלטים המתריעים כי "(בחנות זו) אנו מוכרים סיגריות". יתר על כך, באחוז לא מבוטל של החנויות, אייקוס והיטס, ומוצרי טבק אחרים, הושמו בקרבה של פחות מ-30 ס"מ ממוצרים המיועדים לילדים כגון צעצועים, דברי מתיקה ומכונות ברד. כמעט 70% מכלל החנויות נמצאו במרחק הקטן מ-300 מטר מבית ספר, ו-40% נמצאו במרחק קטן מבתי ספר יסודיים.

 

בנוסף לכך, הממצאים מהמחקר מעידים על כך שייתכן כי החברה משווקת את מוצר האייקוס דווקא לאוכלוסייה מרמה סוציו-אקונומית גבוהה (בהסתמך על מחיר המוצר ומיקום החנויות), זאת בניגוד לטענות החברה כי היא מייעדת את המוצר דווקא למעשנים שלא מצליחים (או לא רוצים) להיגמל מסיגריות. דווקא אוכלוסיות מרמה סוציו-אקונומית נמוכה סובלים משיעורי העישון הגבוהים ביותר, ושיעורי הצלחה נמוכים יותר בגמילה מעישון.

עוד לדברי דר' בר-זאב, "הממצאים הללו מראים כי חברות הטבק ימשיכו לעשות ככל שהם יכולים כדי לעקוף את החקיקה. המטרה העיקרית של חוק איסור פרסום ושיווק מוצרי טבק ועישון הינו למנוע חשיפה של ילדים ובני נוער למוצרים אלו. לחברות הטבק לא אכפת, והם יעשו מה שצריך כדי להבטיח המשך שיווק של מוצרים אלו והגדלת הרווח שלהם. הממשלה צריכה לפעול במהירות כדי למנוע המשך שיווק ופרסום של מוצרים אלו על ידי יצירת מנגנון רשיון לממכר טבק, ואיסור מכירה של כלל מוצרי טבק ועישון ברדיוס קרוב לבתי ספר".

פרופ' חגי לוין: "שר הבריאות ניצן הורוביץ התחייב לקדם חקיקה בנושא המאבק בעישון תוך מניעת השפעת שיקולים לא מקצועיים. ממצאי המחקר שלנו מצביעים על פרצות בחקיקה הקיימת. יש לחסום פרצות אלו בהקדם על ידי עדכון החקיקה ואכיפתה, על מנת להגן על בריאות הציבור בישראל ועל בני נוער מחשיפה לשיווק מסוכן של מוצרי טבק. למחקר יש השלכות גם על רגולציה של טבק במדינות אחרות, שכן הוא חושף את טקטיקות השיווק שלהן".

 

למחקר המדעי: https://academic.oup.com/ntr/advance-article/doi/10.1093/ntr/ntab142/6314314?rss=1

פרסומים בתקשורת: דוקטורס אונלי,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
מתוך דוח חוקרי הקורונה לתאריך 3 בספטמבר 2021

דוח חדש של החוקרים והחוקרות המנטרים את מצב תחלואת הקורונה בישראל: נשמרת ההערכה שגל התחלואה הנוכחי נבלם

3 ספטמבר, 2021

קרא עוד

** הדו"ח המלא מצורף בקובץ למטה! **

המשך האטה בתחלואה קשה, והמשך הירידה במאומתים בקרב בני 40+. נשמרת הערכה על בלימת הגל.
חשש לחידוש התפרצות במקרה של חריגה מההנחיות.

 

נמשכת הירידה החזויה במספר חולים קשה חדשים ומספר חולים קשים באשפוז.

האצה בקצב העליה במספר המאומתים בקרב גילאי 0 -18.
עצירה בירידה במקדם ההדבקה האפקטיבי בשכבת גיל 20-60.
נמשכת הירידה בקצב איתור המאומתים בקרב גילאי 40+ .

להערכתנו העליה הגבוהה בקצב איתור החולים החדשים בגילאי 0 -18 קשורה לבדיקות הרחבות של שכבת גיל זו.  איתור חולים בשכבת גיל זו יכול להוביל לעליה קטנה במקדם ההדבקה בגילאים 20-60. במידה ואכן העליה נגררה מאיתור תחלואה, הצפי הוא שמספר המאותרים לא ימשיך לעלות בימים הקרובים ויחל לרדת. המשך הירידה בתחלואה בקרב האוכלוסיה מעל גיל 60 וההתאמה לירידה הנצפית בתחלואה קשה ובינונית מצביע על המגמה הצפויה של המשך הירידה בעומס האשפוזים בזמן הקרוב. וזאת בהתאם לתחזית.

מקדם ההדבקה של אוכלוסיה מבוגרת, יחד עם המיגון המסופק ע״י מנת הדחף מובילים לצפי להמשך ירידה לפחות בתווך הזמן של כשבועיים קרובים וירידה מתחת ל 500 חולים קשה באשפוז בתוך כשבוע עד שבועיים. נשמרת ההערכה שגל התחלואה הנוכחי נבלם בזכות השילוב בין מבצע הבוסטר ויישום מגבלות רכות. יש לציין שחריגה ממגבלות בהתקהלות המוניות יכולה לגרור חידוש התפרצות תחלואה לאור מספר החולים הגבוה כיום. לאור זאת יש להקפיד על שימור ההגבלות הנוכחיות.

את הדו"ח כתבו: פרופ' ינון אשכנזי, פרופ' דורון גזית ופרופ' נדב כץ ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית, יחד עם פרופ' רונית קלדרון-מרגלית ופרופ' רן ניר-פז מבית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית באוניברסיטה העברית בירושלים ומבית חולים הדסה, ומאיר בינג מהאוניברסיטה העברית.

לפרסומים בתקשורת: N12וואלה ,מעריב, הארץבחדרי חרדים, מבזק ynet, eatwell, ynet, N12, חמל

 

קראו פחות
smelling with mask. by engin akyurt, unsplash

לונג, לונג קוביד: מחקר חדש חושף - פרוזמיה פנטוסמיה הופכות לתופעות בריאותיות שכיחות לאחר החלמה מקורונה

2 ספטמבר, 2021

קרא עוד
אחת מתופעות הלוואי המדוברות של הקורונה היא איבוד חוש הריח. מחקר חדש בהובלת פרופ' מאשה ניב מהאוניברסיטה העברית, חושף שכיחות גבוהה של שתי תופעות בריאותיות המופיעות בעקבות אובדן חוש הריח, בקרב מחלימים מקורונה. תופעות מתמשכות אלה מפריעות לאורך זמן רב כנראה לעשרות אלפי ישראלים - אך רבים עדיין לא מודעים לחומרתן ושכיחותן

אובדן ריח הוא סימפטום של נגיף הקורונה עם שכיחות מוערכת של בין 40-70 אחוז מהחולים. ליקוי ריח משפיע על הבריאות הפיזית והנפשית ועל ההתנהגות התזונתית של האדם. לכן, קריטי להבין את קצב הזמן ואת מהלך התאוששות הריח. מחקר חדש בהובלת פרופ' מאשה ניב מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית, שפורסם השבוע בארכיב המדעי ''Medrxiv'', לפני ביקורת עמיתים, כי מחלימים רבים מאלה שסבלו מאובדן חוש הריח, ועוד יותר כאלה שחוש הריח שלהם נותר חלש לאורך זמן, מדווחים גם על פרוסמיה ופנטוסמיה.

המחקר הנוכחי בוצע דרך מאגד בינלאומי לחקר פגיעה בחושי הטעם והריח, שהוקם על ידי חוקרים וחוקרות מרחבי העולם, בשם GCCR. פרופ' ניב וצוותה, שלוקחים חלק מרכזי במאגד, פנו ל-12 אלף נבדקים ונבדקות, שהשתתפו בחודש אפריל-ספטמבר 2020 במחקר הקודם של GCCR על תסמיני מחלות נשימתיות. כ-3,000 מתוכם השיבו למחקר הנוכחי, כש-1,468 מהם היו חולי קורונה שאיבדו את חוש הריח והטעם במהלך המחלה והיו רלוונטים למחקר. החוקרים מצאו כי בין  2-11 חודשים לאחר המחלה, 60% מהנשים ו-48% מהגברים דיווחו על פחות מ-80% מיכולת הריח ביחס לטרום מחלה. ככלל, חוש הטעם בדרך כלל התאושש מהר יותר מהריח לאחר שמחלימים מהנגיף, ורק לעיתים רחוקות נמשך אובדן הטעם כשחוש הריח חזר לאיתנו. התמשכות של חוש ריח פגום מלווה במספר גבוה יותר של סימפטומים מתמשכים נוספים (כגון כאב ראש ועייפות), זאת בניגוד למה שחשבו בעבר – שאובדן של חוש הריח בעקבות מחלת הקורונה מעיד על מחלה יותר קלה.

פרוסמיה, היא מצב שבו מתקיים עיוות של ריחות, כך שריחות מסוימים מריחים שונה ולרוב לא נעים. פנטוסמיה היא תופעה של הזיית ריחות שלא קיימים במציאות. הדיווחים האופייניים שהתקבלו לפרוסמיה במהלך המחקר היו "יש דברים שמריחים עכשיו שונה ולא נעים" או "כמו כימיקלים", והדיווחים על פנטוסמיה כללו תגובות כגון "לפעמים אני מריחה ריח של שריפה, שאף אחד סביבי לא מריח". זאת ועוד, במחקר נמצא מידע חדש ומפתיע - בעוד שבתקופת המחלה שכיחות הפרוזמיה והפנטוסמיה עמדה על כ-10% מהחולים  שאיבדו את חוש הריח, לאחר ההחלמה מהמחלה עלתה השכיחות בצורה ניכרת - אצל 47% דווח על פרוסמיה ואצל 25% על פנטוסמיה. כלומר, פרוזמיה ופנטוסמיה הופכות לתופעות שכיחות יותר עם הזמן. פרופ' ניב מעריכה, על סמך מספרי המחלימים מקורונה ושכיחות של איבוד ריח מתמשך, כי מיליוני אנשים בעולם סובלים מבעיות אלה כיום.

ומה קורה בגזרה הישראלית? על פי הערכה גסה של פרופ' ניב, אם קיימים כיום כמיליון מחלימים מהמחלה וכמחציתם איבדו את חוש הריח, סביר כי עשרות אלפים "סוחבים" איתם חוש ריח מוחלש, ו/או סובלים מפרוסמיה או פנטוסמיה. "מדובר בעשרות אלפי ישראלים עם פגיעה מתמשכת בחוש הריח. הפרעות בחוש הריח פוגעות בתיאבון, במצב הנפשי ובאיכות החיים באופן כללי. מודעות לבעיה ולהיקפה הרחב חשוב ביותר. בעקבות מחלת הקורונה, יש צורך בהמשך המחקר ופיתוח שיטות טיפול לפגיעות בחוש הריח, המופיעות כחלק מתופעת הפוסט-קורונה, ובהתייחסות רצינית לתופעה רחבת היקף זאת", הסבירה השבוע פרופ' ניב.

למחקר המדעי: https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2021.08.28.21262763v1

פרסומים בתקשורת: makoתוכנית חיסכון (קשת 12), חדשות הלילה (כאן 11)מעריב, 103FM, ערוץ 7, JDN, בחזית,בחדרי חרדים, הידען, וואלה,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
משקולת גרה, צילום - אליהו ינאי, עיר דוד

"משקולת של רמאים" מימי הבית הראשון התגלתה צפונית לעיר דוד

2 ספטמבר, 2021

קרא עוד
משקולת האבן ששימשה למסחר בירושלים לפני כ- 2,700 שנה שוקלת יותר מפי שלושה מהמשקל המצוין עליה, והחוקרים סבורים כי היא שימשה סוחרים שביקשו לרמות בתהליך המסחר. תופעת המרמה במסחר מוכרת גם מן המקרא והיא מופיעה בכמה ציוויים הדורשים להימנע ממעשה זה: "לא-תעשו עול במשפט במידה במשקל ובמשורה; מאזני צדק אבני-צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם" (ויקרא יט, לה - לו)

משקולת גרה, צילום: אליהו ינאי, עיר דוד

משקולת שני גרה ששימשה ככל הנראה זייפנים בסוף תקופת בית המקדש הראשון, התגלתה בעפר ארכיאולוגי שמקורו בתעלת הניקוז הראשית של ירושלים, ביסודות הכותל המערבי צפונית לעיר דוד. היא נדירה מאוד והיא השנייה שנמצאה בחפירות ארכיאולוגיות בישראל.

המשקולת הזעירה שקוטרה 14 מ"מ וגובהה 12 מ"מ, עשויה אבן גיר קשה אדמדמה מוחלקת וממורקת היטב, ועל חלקה העליון מופיעים בחריטה עמוקה שני קוים ישרים, מקבילים ועבים המציינים משקל של שני גרה שהם 0.944 גרם. לאחר שהתגלתה המשקולת, היא נשקלה, והחוקרים הופתעו לגלות כי היא שוקלת לא פחות מ- 3.61 גרם– יותר מפי שלושה ממשקלה הצפוי.

לדברי הארכיאולוג אלי שוקרון שניהל את החפירה וחקר את הממצא יחד עם חגי כהן קלונימוס מהאוניברסיטה העברית, המסקנה המתבקשת היא שמדובר במשקולת ששימשה לזיוף ולמרמה בתהליך המסחר.

"המקרא מעיד על כך שבעיית הרמאות במשקל אינה דבר חדש, סוחרים רימו והחזיקו מערכות משקל נפרדות כבדות וקלות והשתמשו בהן בעת קנייה או מכירה". אומרים החוקרים. על תופעה זו נמתחת ביקורת בכמה מקורות במקרא, למשל בספר דברים נכתב: "לא-יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה, לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה, אבן שלמה וצדק יהיה לך, איפה שלמה וצדק יהיה לך למען יאריכו ימיך על האדמה אשר ה' אלהיך נותן לך כי תועבת ה' אלהיך כל-עשה אלה ,כל עשה עול" (דברים כה ,יג-טז ) . גם בספר משלי נמתחת ביקורת על תופעת הרמאות באמצעות משקולות: "תועבת ה' אבן ואבן ומאזני מרמה לא-טוב" (משלי כ,כג).  

משקולת האבן התגלתה במהלך פעילות סינון עפר ארכאולוגי בגן הלאומי עמק צורים במסגרת "החוויה הארכיאולוגית" שמציעה עיר דוד לקהל הרחב.

משקולות הגרה הן המשקולות הקטנות ביותר במערכת המשקל של ממלכת יהודה בסוף תקופת הבית הראשון. משקלן נמוך משל הבקע שהוא מחצית השקל (5.66 גרם) ובניגוד לשקל גודלן מותיר מקום לכיתוב הספרה בלבד, ללא סימון המציין שזו אכן "גרה".24 גרה יוצרות שקל, ומידת משקל זו מופיעה במקרא: בספר שמות,ל,י"ג  "זה יתנו כל העבר על הפקודים, מחצית השקל בשקל הקדש, עשרים גרה השקל ,מחצית השקל תרומה לה".

המאמר המלא שסוקר את המשקולת הנדירה, יתפרסם היום במסגרת כנס מחקרי עיר דוד של מכון מגלי"ם שיתקיים מחר בגן הלאומי עיר דוד, בירושלים.

פרסומים בתקשורת: N12ynet, ישראל היוםערוץ 7, ירושלמים,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
crying child. by Jordan Whitt, unsplash

ממצאי סקר נרחב בקרב הורים לילדי גנים: 1 מכל 4 ילדים הפכו אלימים יותר בעקבות משבר הקורונה

2 ספטמבר, 2021

קרא עוד
סקר נרחב שנערך בימים האחרונים ושממצאיו מתפרסמים כעת לראשונה, בעקבות תחילת שנת הלימודים בבתי הספר, מבהיר כי לפחות 60% מההורים בישראל לילדי גנים חושבים או בטוחים שהם אינם יודעים את הכללים באשר למתווה החזרה ללימודים (השיבו שאינם יודעים מתי נכנסים או צריכים להיכנס לבידוד, לעבור ללמידה בקפסולות, מי עושה בדיקות קורונה בבית ועוד). בנוסף, ההורים מזהים שינויים מדאיגים רבים במצבם של ילדיהם הקטנים מאז פרוץ המגפה: 43.6% מהם מבלים הרבה יותר מול המסכים, 38% מגלים הרבה יותר מתח וחוסר שקט, 36.2% אוכלים הרבה יותר חטיפים וממתקים, 25.6% מפגינים הרבה יותר אלימות ו-19.6% הרבה יותר עצבנים ומתוחים או מציגים תחושות דיכאוניות.

העבודה על הסקר התבססה על שאלונים מקוונים שהופצו בשפה העברית בקרב 1,292 הורים לילדי גנים (ל-63.2% ילד אחד בגן ולשאר שני ילדים או יותר). כ-51.6% מהילדים שלגביהם ענו ההורים הם בנים, כשליש (35.1%) יהיו בשנה הקרובה בגן חובה, שיעור דומה בגן טרום חובה (33.2%) וכרבע בגן טרום-טרום חובה. מדובר באחד הסקרים היחידים שנערכו עד כה בארץ בנושא הקורונה בקרב הורים לילדי גנים, בניגוד למחקרים אחרים שנערכו עם הורים לילדים בגילים מאוחרים יותר.

הסקר נערך בשיתוף פעולה עם הנהגת ההורים הארצית - מירום שיף יו"ר הנהגת ההורים וסיגל שפיץ טולדנו ראש צוות המוגנות ויו"ר ועד הגנים, ועל ידי חוקרים ממספר אוניברסיטאות בארץ, ביניהם פרופ' (אמריטוס) רמי בנבנישתי מביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית, פרופ' מיכל גרינסטיין-וייס מאוניברסיטת וושינגטון ומהמרכז הבינתחומי הרצליה, ד"ר רות ברקוביץ מאוניברסיטת חיפה, ד"ר שלמה יניב - חוקר בכיר במכון למדיניות חברתית באוניברסיטת וושינגטון, ופרופ' רון אבי אסטור מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס UCLA.

באופן ספציפי, מהסקר עולה החשש גדול ביותר של הורים ישראלים בעת הנוכחית, שהילדים יבלו יותר מדי זמן מול מסכים (21.3% במידה רבה מאוד), וכן שהילד לא ילמד את הדברים שילדים אחרים לומדים בגן (14.8% במידה רבה ועוד 12.5% במידה רבה מאוד). בנוסף, נמצא כי הורים רבים מרגישים שהילדים זקוקים לעזרה בנושאים של יחסים עם חבריהם (45.9% במידה רבה ורבה מאוד), בילוי זמן רב מול מסכים (40.3%), בעיות התנהגות (39.6%), למידה (37%) וקשיים רגשיים 34%).

מהם הצרכים של המשפחה ובמיוחד של ילדים בגילאי הגן בתקופת הקורונה? על פי הסקר, הצורך העיקרי הוא פעילות חוגים אחרי הצהריים (37.4% במידה רבה), עזרה נפשית או טיפול פסיכולוגי בהורים (14%), עזרה נפשית או טיפול פסיכולוגי בילדים (10.9%), עזרה כלכלית למשפחה (18.6%), כשציוד למחשב ותקשורת ואינטרנט נדחקו לסוף הרשימה (13% ו-7%.7 בהתאמה).

לגבי ההורים שהשתתפו בסקר, כמחצית מהם מעל גיל 38 (ממוצע הגיל 39), כמעט כולם יהודים, הרוב הגדול (70%) הגדירו עצמם חילונים, 20% מסורתיים ו-9% דתיים. לשלושה רבעים מההורים במדגם תואר אקדמי, 5.7% השכלה על-תיכונית בלבד ול-9.8% תעודת בגרות בלבד. 63.9% מההורים הגדירו את הכנסתם המשפחתית כגבוהה או גבוהה בהרבה מההכנסה החציונית במשק של 14,700 ש"ח, 18.3% הגדירו את הכנסתם פחות או הרבה פחות מהכנסה זו.

בהקשר זה ראוי לציין כי החוקרים הדגישו שגם בקרב הורים בעלי השכלה גבוהה והכנסה מעל לממוצע, יש מידה רבה של בלבול באשר לכללי הקורונה המחייבים בשנת הלימודים הקרובה ורבים מאוד חוששים מהשלכות הקורונה על ילדיהם, וזקוקים לתמיכה ולהדרכה. "מכיוון שיש הבדלים רבים בין הורים ממקומות וממגזרים שונים, אנו ממליצים על עריכת סקרים מקומיים ברשויות מקומיות ובבתי ספר, כדי לשמוע את קולם של ההורים ולהגיב על הצרכים הרבים שהם מעלים, כדי לקדם את שיתוף הפעולה למענם של הילדים", מסכם פרופ' בנבנישתי.   

סיגל שפיץ טולדנו מהנהגת ההורים הארצית: "הסקר מוכיח, לפני הכל, שאסור לשכוח את ילדי הגנים והגיל הרך בעת בחינת האקלים במוסדות החינוך. יחד עם זאת, כפי שטענו תמיד, ההתייחסות הרגשית חברתית חייבת לקבל תשומת לב משמעותית ורבה, הרבה יותר ממה שיש כיום. ההורים מודאגים וכנראה שיש להם סיבה טובה לכך. הסקר מוכיח שרמת האלימות גדלה והרגלים שליליים רק הולכים ומתגברים, ויש לתת על כך את הדעת. נוסף על כל זה, חוסר הארגון והנחיות שונות שנוחתות בכל רגע מכל מקום מקשים על ההורים וכתוצאה מכך על הילדים, ואינם מאפשרים שגרה סבירה. להורים רבים אין מושג איך לנהוג, מה צריך ואפילו לא מהן ההנחיות הבריאותיות. שנתיים אחרי קרות המשבר הבריאותי יש לחשוב איך להעביר מסרים ברורים שיוכלו להקל מעט על ההתמודדות".

לפרסום בתקשורת: חדשות 13הארץ​​​​​​​

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
hug. adrianna geo, unsplash

מחקר: ילדים מקובלים מוכנים להיות בקשר עם ילדים בודדים יותר ולסייע להם חברתית

1 ספטמבר, 2021

קרא עוד
מחקר שבוצע על ידי חוקרות מהאוניברסיטאות העברית ובן גוריון בחן את תחושות תלמידי כיתות ד'-ו' בתקופת הסגר הראשון, ומצא כי ילדים בודדים בשגרה שימרו את דפוס הבדידות שלהם גם במהלך משבר הקורונה, וגילו פחות נכונות להיות בקשר עם ילד בודד אחר, למרות שקשר כזה יכול היה לסייע להם בהפגת הבדידות. במקביל, נמצא כי ילדים "מקובלים" מוכנים להיות בקשר עם ילדים בודדים יותר ולסייע להם חברתית. המחקר, שנערך על ידי ד"ר חגית סבטו מהמגמה לפסיכולוגיה חינוכית וקלינית של הילד בביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית ופרופ' תהילה קוגוט מהמגמה לפסיכולוגיה חינוכית במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון, יחד עם הפסיכולוגית החינוכית יעל אברהם, פורסם לפני מספר ימים בגיליון מיוחד בנושא השפעות הקורונה על בני נוער ברחבי העולם של כתב העת "Journal of Research on Adolescence".

המחקר ניסה לענות על שאלות שונות - האם ילדים שבמצב רגיל יש להם פחות קשרים חברתיים, ירגישו טוב יותר בתקופה בה הבדידות הופכת למעיין חוויית חיים מוכרת ומשותפת לכולם? האם ילדים כאלו ינצלו את האפשרות ליצירת קשרים וירטואליים בתקופה כזאת, או שמא ישחזרו את מצבם החברתי הרגיל ותחושת הבדידות אף תחריף אצלם עקב ההימצאות לבד, ללא קשרים וירטואליים? כמו כן, החוקרות ביקשו לדעת האם הנבדקים היו מוכנים לסייע ולהיות בקשר עם ילד אחר שאין לו חברים כלל בתקופה כזאת, או במילים אחרות, האם הבדידות תהיה מנוף ליצירת קשר וסיוע לילד אחר הנמצא במצוקה דומה, או דווקא תוביל לצמצום ולהסתגרות מוגברת?

המחקר כלל שני מדגמים. בראשון השתתפו כ-120 ילדים בכיתות ד-ו, שענו על שאלון אינטרנטי. הילדים התבקשו לדווח על מספר הקשרים הווירטואליים שהם מקיימים בזמן הנוכחי (בטלפון, ווטסאפ ורשתות חברתיות), ולהשיב על מספר שאלות בנוגע למצבם הרגשי והחברתי (בשיגרה ובתקופה הנוכחית). בסוף השאלון הופיע תיאור של ילד שאין לו כלל חברים בתקופה הנוכחית, בתוספת של השאלה: "האם תהיה נכון לעזור לילד זה ולהיות איתו בקשר?", וכן התייחסות למוטיבציות שבבסיס הנכונות לעזור לילד זה.

הממצאים העידו על ירידה במצב הרוח הכללי של הילדים, בהשוואה לבסיס נתונים שיש בידי החוקרות ממדגמים דומים בתקופה מקבילה משנים קודמות, באותה קבוצת גילאים. בנוסף, ככל שהילד דיווח על פחות קשרים חברתיים (וירטואליים), כך גברה תחושת הבדידות עליה דיווח. מעניין היה לראות, לדעת החוקרות, כי מספר האנשים בבית בתקופת הסגר לא היה קשור לחוויית הבדידות שחוו הילדים, ממצא שמחזק את ההבנה שהצורך בחברים בגיל זה, לא יכול להיענות דרך קשרי משפחה. לגבי הנכונות לעזור לאחר שחווה בדידות, נמצא קשר מובהק למצב החברתי הנוכחי של הילדים - באופן מעניין, דווקא ילדים בעלי מספר רב יותר של קשרים וירטואליים היו אלו שהראו נכונות גבוהה יותר לעזור לילד שתואר כבודד, זאת מתוך אמפתיה לילד האחר ולמצבו, כמו גם מתוך מוטיבציה הממוקדת בעצמם (האפשרות להרחיב את מעגל החברים שלהם). ילדים בודדים יותר למעשה שימרו את דפוס הבדידות ודיווחו על פחות קשרים וירטואליים, כמו גם על פחות נכונות להיות בקשר עם ילד בודד - זאת על אף שמצבו דומה לשלהם וקשר כזה יכול היה לסייע גם להם בהפגת הבדידות.

המדגם השני כלל כ-50 ילדים בכיתות ו', בו השיבו הילדים על שאלון זהה לזה שהורץ במדגם הראשון, ובנוסף לכך נבחנה באופן ספציפי תחושת המיטביות של הילדים (שביעות הרצון הכללית מהחיים), מעבר למצב רוח ותחושת קושי. מרתק היה לגלות כי הייתה ירידה מובהקת בתחושת המיטביות של הילדים בתקופת הקורונה לעומת התקופה הבית-ספרית נטולת הקורונה קודם לכן.

"למידה מממצאי המחקר יכולה לסייע לנו כמבוגרים (הורים ומורים) לשים לב לילדים ובמיוחד לאלו הבודדים - אל תשאירו אותם לבד בזירה החברתית, בין אם היא וירטואלית ובין אם היא מתקיימת פנים אל פנים", מסכמת ד"ר סבטו. "תווכו, הציעו, דחפו ליצירת קשרים שיכולים להיטיב איתם. זה נכון בימים של שגרה, ונכון עוד יותר במציאות כמו זו של השנה האחרונה שעברה עליהם ועלינו. ויש למחקר גם מסר אופטימי להציע - נראה שילדים מקובלים יותר מוכנים להיות בקשר עם ילדים בודדים יותר ולסייע להם חברתית. כדאי שמורים יהיו מודעים לכך ויסייעו לתהליך באופן אקטיבי".

לפרסום המחקרי: https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/jora.12655

לפרסומים בתקשורת: כל העירבחדרי חרדים, כל רגע, לימודים כחול לבן,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
פרופ שרוני שפיר, מתוך אתר האוניברסיטה

"מחקרים כיום ממשיכים להראות לנו עד כמה היכולות הקוגניטיביות של דבורת הדבש מדהימות"

1 ספטמבר, 2021

קרא עוד
ראש השנה כבר כאן, ואיתו אחד המנהגים האהובים ביותר: אכילת התפוח בדבש. כדי שהדבש יגיע אל הצלחות שלנו, הדבורים, שהן ללא ספק אחד מבעלי החיים המרשימים והחשובים בטבע, משקיעות עבודה רבה – שתחילתה בבניית הכוורות המפורסמות, על תאיהן המשושים הרבים. במחקר אמריקאי-גרמני חדש נבחן האופן שבו הדבורים בונות את כוורותיהן בטבע, ונמצא שהתכנון האדריכלי שלהן אף יעיל ומתוחכם יותר משחשבנו עד כה.

"כוורת היא דוגמה מעולה לבנייה ירוקה", אומר פרופ' שרון שפיר, ראש המרכז לחקר דבורים בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, בראיון מיוחד לקראת ראש השנה בחדשות 12. "הן משתמשות בדונג, שהוא חומר טבעי, ובונות תאים שיש להם כמה שימושים – אחסון ולדות או אחסון מזון, בהתאם לעונה".

לדברי שפיר, קיים היגיון פנימי בחלוקת התאים בתוך הכוורת. "בחודשי האביב, התאים שבמרכז יאחסנו את הוולדות הזכרים, שלא עובדים – אלו תאים טיפה יותר גדולים, בגודל של כ-37.5 מילימטר רבוע", הוא אומר. "מסביב לתאים אלו יש פס צר של תאים שבהם מאוכסנת אבקת פרחים, שאותה אוכלים הוולדות". לדבריו, בפריפריה של הכוורת יש תאים קטנים יותר, בגודל 25.5 מילימטר רבוע, שבהם מאוחסנים דבש וכן ביצים שיופרו ושמהן יבקעו העמלות – הדבורים שבונות את הכוורת ושאוספות את הדבש, שהוא המזון לטווח הארוך. "בזכות הדבש, החלק הפנימי של הכוורת הוא המבודד ביותר, ולכן הוולדות, שרגישים לטמפרטורה משתנה, ממוקמים שם".

התאים בכוורת לא מקבילים לחלוטין לקרקע, אלא נבנים בשיפוע של כ-13 מעלות ביחס אליה. "הזווית הזו מונעת מהמזון ומהוולדות ליפול אל מחוץ לכוורת", מסביר שפיר. בכוורות מסחריות שמשמשות להפקת דבש, הדבורים מקבלות תבנית של משושים מושלמים, שעליה הן בונות את הכוורת. עם זאת, כשדבורים בונות כוורות בטבע, הן לא "מושלמות", ולא מורכבות אך ורק ממשושים: פעמים רבות הדבורים נאלצות לבנות את הכוורות במיקומים לא אופטימליים, לשפץ את הכוורת בעקבות פגיעה בה או להתאים אותה לעונה אחרת של השנה. לכן, הדבורים נאלצות לפעמים "לאלתר" בעת בניית הכוורת – לאחד תאים שונים או לשנות את זווית התאים או את צורתם כך, אפשר לראות כוורות עם תאים שצורתם היא לא משושה – אלא מחומש, מתומן או מצולע אחר, בהתאם לתנאי השטח.

במחקר החדש, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי PNAS, נבחן האופן שבו דבורת הדבש בונה ומשפצת את הכוורת שלה בטבע. "על אף שהאנושות מכירה ומתפעלת מהדרך המדהימה שבה דבורי הדבש בונות את חלות הדבש כבר מאות שנים ויותר, עד היום לא היו מצלמות וכלים חזקים ומדויקים מספיק מבחינה חישובית כדי לאפשר לבחון לעומק את השאלות שנוגעות למה שמתרחש בתהליך הבניה", אומר שפיר.

במחקר בחנו החוקרים 12 מושבות של דבורים, שבנו במצטבר 23 כוורות שכללו מעל 12 אלף תאים. לאחר שהדבורים סיימו לבנות כל כוורת - תהליך מהיר שלוקח יומיים-שלושה, החוקרים צילמו את הכוורות וביצעו ניתוח ממוחשב של המבנה שלהן. הבנייה נעשית כאמור על ידי הדבורים העמלות, ודבורים שונות מתחילות במקביל את בניית התאים הגדולים והקטנים מנקודות שונות. החוקרים התמקדו בשלב הבנייה שבו רצועות התאים בגדלים השונים "נפגשות", ועל הדבורים לדאוג לחיבור חלק ביניהן. על פי ממצאי המחקר, העמלות נקטו בשתי טכניקות הנדסיות שונות כדי להתמודד עם הבעיה.

הטכניקה הראשונה שימשה את הדבורים בנקודות החיבור בין תאים גדולים וקטנים. הן שיפצו את צלעות התאים המשושים הקטנים והאריכו אותן, עד שהתקבלו משושים בגודל "בינוני" מתאים, שאיפשרו לחבר בין התאים בגדלים השונים.

בטכניקה השנייה, הדבורים עברו לבנות תאים בצורת מצולעים אחרים במקום בצורת משושה. כך לדוגמה, כשהדבורים נאלצו לחבר בין תא משושה שנבנה בזווית של 9 מעלות בלבד מהקרקע לבין כזה שנבנה בזווית של 17 מעלות, הן בנו ביניהם תאים בצורת מצולעים משוכללים - כאלו שכל צלעותיהם שוות - אחרים: בין אם היו אלה ריבועים, בעלי 4 צלעות, או אף מתושעים, בעלי 9 צלעות. בניית התאים בצורות אלה אפשרה לדבורים להטות חזרה את הזווית הממוצעת של חלת הדבש ל-13 מעלות. על פי ניתוח התמונות, מתוך מספר כולל של כ-12 אלף תאים שנבנו בכל הכוורות, צורתם של לא פחות מ-530 תאים הייתה של מצולע שהוא לא משושה. הצורות שבחרו הדבורים לבנות לא היו אקראיות, ושילובים מסוימים חזרו יותר – למשל צמד של תא מחומש לצד תא משובע (בעל 7 צלעות).

לטענת שפיר, ממצאי המחקר החדש מראים עד כמה המערכת שהדבורים מקיימות מורכבת ורגישה, ועד כמה האדם צריך להיזהר בהשפעתו על הסביבה. "גם אם נחיל על כימיקלים כמו חומרי הדברה מסוימים רגולציה שתמנע מהם להרוג את הדבורים, לא נוכל לדעת איך הכימיקלים ישפיעו על היכולות הקוגניטיביות והיצירתיות ההנדסית שמתוארות במאמר המדעי", הוא אומר. "אולי לא נהרוג אותן, אבל ייתכן שהדבורים לא יוכלו לבנות כוורות כמו בעבר. מחקרים כמו זה ממשיכים להראות לנו עד כמה היכולות הקוגניטיביות של דבורת הדבש מדהימות. בכל פעם אנחנו חושבים שגילינו הכול – וממצאים כאלה מראים לנו שהידע שלנו הוא עדיין מוגבל מאוד".

לפרסום בתקשורת: mako, המבשר

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, סגל
דר מעיין סלטון

בזכות המחקר של ד"ר מעיין סלטון ושרה דהן: התגלה אלמנט נוסף במנגנון שגורם למחלת הלוקמיה

31 אוגוסט, 2021

קרא עוד
במחקר חדשני, שנערך על דוגמאות דם של חולים ומחלימים מלוקמיה, נמצאו רצפים ייחודיים שמבקרים גנים שתורמים להתפשטות המחלה. "מחקירה של גנים אלה נוכל ללמוד כיצד למנוע מהמחלה להתקדם ואף לפתח תרופות עתידיות למניעתה"

בתהליך עריכת הגנים בגופנו, גנים מתפתחים כדי לייצר חלבונים שונים המתאימים לתפקיד של התא. לעיתים התהליך משתבש ואז גן תקין יכול לייצר חלבון בעל פונקציה שמקדמת מחלות - כמו מחלת הסרטן. בשנים האחרונות התגלה שרצפים מרוחקים מהגן יכולים להשפיע על הגן ובכך לגרום לתקלות. אזורים אלו בדנ"א נקראים ״רצפים מקדמים״ והם בעלי יכולת להשפיע על כמויות החלבון שייווצרו ממנו. שינוי במבנה של הרצפים המקדמים יכול לגרום לפעילות יתר של תאים סרטניים וליצירה של כמויות גבוהות של חלבון שיגרמו לתאים להתחלק במהירות וכך להגביר את התקדמות המחלה.

המחקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת NAR Cancer, נערך בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, במעבדה של ד''ר מעיין סלטון על ידי הסטודנטית שרה דהן, ובשיתוף פעולה עם ד''ר שלמה אליאס, רופא בבית החולים הדסה עין כרם. במחקר התגלה מנגנון חדש שגורם לסרטן דם מסוג לוקמיה מיאלואידית כרונית, שהוכיח כי הרצפים המקדמים גם מייצרים חלבון שפעיל ביצירה של כלי הדם ולכן גורם לסרטן להתקדם בצורה מהירה ואלימה יותר. בעזרת הבנה של תהליכים אלה, ניתן יהיה לשלוט גם בהתפתחות של אותם כלי דם ובכך גם לשלוט בהתפתחות של המחלה עצמה.

הגילוי התאפשר הודות לדוגמאות דם של מחלימים מלוקמיה שנבדקו תוך כדי המחלה ולאחר ההחלמה ממנה. במהלך כחצי שנה נלקחו מספר דגימות מ-12 חולי לוקמיה בשלבים שונים של המחלה, עד להירפאות ממנה. החוקרות התמקדו בתהליכי השינוי של גן ספציפי, בעל השפעה מכריעה על הצורה שבה המחלה מתפתחת- הגן עוזר ליצירה של כלי דם בתוך מוח העצם ובכך תורם להפצת המחלה בכל חלקי הגוף.

ד"ר מעיין סלטון הוסיפה בנושא כי ''עריכה של גנים היא תהליך חשוב בכל התאים בגופינו אשר מתבצעת באופן טבעי. העבודה שלנו מקדמת את ההבנה של מנגנון העריכה של הגנים ומובילה אותנו לגלות את התהליכים שמשתבשים בסרטן. בעתיד הבנה זו יכולה לעזור לנו למצוא תרופות שיעצרו גדילה של תאים סרטניים."

לפרסום המחקרי

https://academic.oup.com/narcancer/article/3/3/zcab029/6320115?login=true

לפרסום בתקשורת: mako, בחדרי חרדים, המבשררינונים, מוקזניוז, בחזית

 

 

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
דר גודה קולר. צילום ארקדי ורונין

דר' ג'ודה קולר במאמר דעה לרגל חודש קבלת האוטיזם: אוטיזם היא לא מילה גסה

11 אפריל, 2021

קרא עוד
בשנה שעברה הופנתה למעבדה שלנו משפחה לצורך מחקר על ילדים צעירים עם אוטיזם. המשפחה בהחלט התאימה למחקר אבל הייתה בעיה אחת: ההורים לא ידעו שילדם מאובחן עם אוטיזם. הסיבה לכך היא שגם בשיחה עם הצוות המאבחן וגם בדו"ח האבחון שנמסר להם, נאמר להם שלילדם יש "בעיית תקשורת". המונח הבעייתי הזה נפוץ היום במידה כזאת שהשם הרשמי לכיתות המיועדות לילדים עם אוטיזם הוא "כיתות תקשורת". ריכוך זה של המונח להורים אינו משרת אף אחד, והוא גם לא מדויק.

כדי לאבחן א/נשים עם אוטיזם, צריכים להימצא ליקויים בתקשורת ובאינטראקציה החברתית, כמו גם התנהגויות מוגבלות וחזרתיות ו/או תחומי עניין סטריאוטיפיים שמקשים על היכולת של האדם לתפקד באופן יומיומי. תקשורת נמצאת במרכז הסיפור, אך אינה עומדת בפני עצמה. כאן ראוי לציין כי ישנם אנשים עם אוטיזם בעלי יכולות תקשורת תקינות (כלומר מסוגלים להעביר ולקבל מסרים מאחרים), המתקשים רק בשימוש החברתי או הפרגמטי בשפה.

השימוש היופמיסטי ב"תקשורת" אינו האתגר היחיד בטרמינולוגיה בתחום האוטיזם כיום. האם עלינו לומר שמישהו הוא "אוטיסט" או "על הספקטרום"? "הפרעת ספקטרום האוטיסטי" או פשוט "אוטיזם"? במקרה הזה אין נכון או לא נכון, אלא רק ביטוי של השקפות שונות בנוגע לקטגוריה האבחנתית ומוגבלויות בכלל. לעומת זאת, למונח "תקשורת" אין מקום בשיח על אוטיזם. תחשבו רגע על המשפחה מהמחקר שקבלה אבחנה אבל למעשה לא קבלה. שעברה את כל החששות והספקות, לגבי ילדם ולגבי עצמם כהורים, שעברו את רשימת ההמתנה, את התהליך האבחוני ובסוף יצאו עם אבחנה שהיא לא אבחנה. בלי לדעת לאן פניהם ואפילו איזה מילים להכניס לגוגל. כל זה בגלל שמישהו חשש לפגוע, להגיד ולכתוב משהו שאולי יוביל לדמעות, לעצב, לכעס. אלא שזה גם עלול להוביל לתמיכה, ולתהליך של השלמה והתקדמות.

אפשר רק להניח, באופן דומה, שהשימוש המקורי במונח "תקשורת" במשרד החינוך היה ניסיון להגן על משפחות וילדים מפני אמירת המילה "אוטיזם" בקול. אך אנחנו יודעים שכאשר אנו נמנעים משימוש במילה מסוימת, הסטיגמה סביבה גדלה וגדלה, מהדהדת דרך גני ילדים, חצרות בית ספר ומקומות עבודה. כך המונח "אוטיסט" הופך למונח שנעשה בו שימוש מפחית ערך על-ידי ילדים ומבוגרים כאחד. אולי אם ילדים לא-אוטיסטים היו שומעים את התלמידים מהכיתה בהמשך המסדרון, או את הילד בכיתה שלהם, מדברים בפתיחות על היותם אוטיסטים, הם היו מרגישים פחות בנוח עם שימוש בלתי הולם במונח.

בתחילת מרץ פרסמה אגודת האוטיזם באמריקה וארגוני מוגבלויות מובילים אחרים הצהרה כי תפסיק לקרוא לחודש אפריל חודש המודעות לאוטיזם ותתחיל לקרוא לו חודש קבלת האוטיזם. אי לכך, הוחלט על ידי רבים ברחבי העולם כי נציין בסופ"ש הקרוב את יום המודעות והקבלה הבינלאומי לאוטיזם. מודעות? כולם שמעו כבר על אוטיזם, החברה מודעת למונח. בכך שאנו מקבלים ולא רק מודעים לשם הזה, על ידי אמירתו בקול רם, על ידי דחיית הסטריאוטיפים וההטיה הנמשכים, אנו יכולים להתקדם כחברה ממודעות לקבלה.

 

דר' ג'ודה קולר הוא ראש המגמה לחינוך מיוחד ומרצה לפסיכולוגיה קלינית של הילד באוניברסיטה העברית. שם הוא מנהל את המעבדה לחקר אוטיזם בילדים ומשפחות ובין מייסדי המרכז לאוטיזם של האוניברסיטה.

 

פרסום בתקשורת: https://www.zman.co.il/writer/13964/

קראו פחות
Racool_studio

מחקר בהובלת פרופ' מונסונגו אורנן מהפקולטה לחקלאות קבע: אכילת "ג'אנק פוד" בתקופת הגדילה פוגעת בהתפתחות התקינה של העצמות, גם בצריכה מתונה

24 מרץ, 2021

פרופ' ברק מדינה

רקטור האוניברסיטה העברית פרופ' ברק מדינה ימשיך בתפקידו שנה נוספת

21 מרץ, 2021

קרא עוד
פרופ' ברק מדינה, רקטור האוניברסיטה העברית, ימשיך שנה נוספת בתפקידו, עד ל- 30.9.2022.

פרופ' מדינה מכהן בתפקיד הרקטור החל משנת הלימודים תשע"ח (2017-18). בנוסף, הוא מכהן בקתדרה לזכויות האדם על שם השופט חיים כהן בפקולטה למשפטים. הוא כיהן כדיקן הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית והמנהל האקדמי של התכנית לצדק מעברי.

פרופ' מדינה הוא בעל תארי בוגר במשפטים ובוגר ומוסמך בכלכלה באוניברסיטת תל-אביב, מוסמך במשפטים באוניברסיטת הרווארד ודוקטור לכלכלה באוניברסיטה העברית. הוא כיהן כפרופסור אורח באוניברסיטאות קולומביה (בניו-יורק) וברקלי. פרופ' מדינה עוסק במחקר ובהוראה בתחומים משפט חוקתי ודיני זכויות אדם, וכן בניתוח כלכלי של המשפט. הוא חיבר שבעה ספרים, לרבות הספר היסודי במשפט חוקתי של מדינת ישראל (עם פרופ' אמנון רובינשטיין) וספר מקיף על דיני זכויות האדם, וכן למעלה מ-50 מאמרים בכתבי עת אקדמיים.

לפי חוקת האוניברסיטה העברית, הרקטור הוא הראש האקדמי של האוניברסיטה ובידיו מלוא הסמכויות בעניינים אקדמיים; בתפקידו זה הוא אחראי לפני הסינט, בכפוף לחוקה ולתקנון הכללי". הרקטור מכהן לצד נשיא האוניברסיטה, שהוא "ראש האוניברסיטה ונושא באחריות לפני חבר הנאמנים לניהול האוניברסיטה, לרמתה ולאיכותה". חברי סינט האוניברסיטה, שבו מכהנים נציגים של הסגל האקדמי ונציגי אגודת הסטודנטים, בוחרים את הרקטור מבין חברי הסגל בדרגת פרופסור מן-המניין באוניברסיטה. הרקטור נבחר לתקופת כהונה של ארבע שנים. הרקטור ממלא, מתוקף תפקידו, שורה של תפקידים באוניברסיטה, ובהם: חבר הוועד המנהל של האוניברסיטה, יו"ר הסינט ויו"ר הוועדה המתמדת של הסינט, ונשיא בפועל בהיעדר הנשיא מן הארץ או אם נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו. הרקטור מופקד על מכלול ההיבטים האקדמיים שבפעילות האוניברסיטה, ובכלל זה הוראה, מחקר ופעילות ציבורית של חברי הסגל.

 

 

קראו פחות
ראה גם: סגל, סטודנטים
Gerd Altmann from Pixabay

עם זכיית פרופ' אבי ויגדרזון, לשעבר חוקר באונ' העברית וכיום ב-IAS בפרינסטון, בפרס ABEL - האונ' ממצבת את מעמדה כפס ייצור למצוינות מתמטית

18 מרץ, 2021

האירוע השנתי של תכנית סגול לרפואה חישובית תשפא

בשלישי הקרוב: האירוע השנתי של תוכנית סגול לרפואה חישובית תשפ"א

15 מרץ, 2021

 

אנו שמחים להזמינכם/ן לאירוע השנתי של תכנית סגול לרפואה חישובית, תשפ"א, 2021.

האירוע יתקיים ביום שלישי, 16.03.2021, בשעה 18:00-20:00 בפורמט און-ליין

 

lodgif

גמר חתימה טובה: הסכם שת"פ ייחודי בין העיר לוד לאוניברסיטה העברית

9 מרץ, 2021

קרא עוד
המטרה: הגדלה של מספר הסטודנטים בעיר ב – 25%. ראש העיר לוד, עו"ד יאיר רביבו: "זו הבעת אמון נוספת בקפיצת המדרגה של העיר לוד". רקטור האוניברסיטה העברית, פרופ' ברק מדינה: "מאמינים כי המיזם יוביל לשינוי חיובי ומהותי"

האם לוד בדרך להפוך לעיר אקדמית? הסכם ראשון מסוגו נחתם היום (רביעי) בין מוסד אקדמי – האוניברסיטה העברית, לעיר בישראל - לוד, כדי להנגיש את ההשכלה הגבוהה לצעירים ולעודד מסוגלות ללימודים אקדמיים בפריפריה העירונית.

שיתוף הפעולה צפוי לכלול עבודה מעמיקה בבתי ספר בלוד, הפעלת תוכניות חינוכיות משותפות ואיתור סטודנטים פוטנציאלים עבור לימודים באוניברסיטה. ראש העיר לוד עו"ד יאיר רביבו ורקטור האוניברסיטה העברית פרופ' ברק מדינה נפגשו בהיכל התרבות בלוד וחתמו על אמנת שיתוף פעולה, בנוכחות דיקן הסטודנטים של האוניברסיטה העברית פרופ' גיא הרפז, מנכ"ל כלכלית לוד עו"ד בן מיוסט, ומנהל אגף החינוך בעיריית לוד שלום עזרן, ונציגים מרכז הצעירים בלוד. שיתוף הפעולה בין הצדדים נועד להגדיל תוך חמש שנים את אחוז הסטודנטים והאקדמאיים בגילאי 25-50 בכ-25%.

העיר לוד בחרה בשת"פ עם האוניברסיטה העברית, האוניברסיטה המובילה בישראל, כדי לקדם מצוינות אקדמית ולאפשר לצעירי וצעירות לוד להתקדם ולממש את הפוטנציאל שלהם. בשנים האחרונות, עיריית לוד משקיעה רבות בחינוך, וזהו עוד נדבך חשוב ביותר בקידום העיר בתחום זה. שיתוף הפעולה יהיה גם בהקמת צוותי חשיבה לימודיים משותפים, בהענקת מלגות ובחשיפת הידע המדעי והמחקרי לילדי העיר לוד ולכלל תושבי העיר.

ראש עיריית לוד, עו״ד יאיר רביבו: "זו הבעת אמון נוספת בקפיצת המדרגה של העיר לוד ובהליכתה למרכז מגורים, תעסוקה ותחבורה בלב ישראל. העיר עוברת מהפיכה של ממש בתחום החינוך, כאשר היא עולה שנה אחר שנה בסולם הארצי, ממשיכה את מגמת העלייה באחוזי הזכאות לבגרות ואף זוכה בפרסים יוקרתיים. כעיר מובילה בתחום החינוך, ובאמצעות מרכז הצעירים הפועל מטעמה, ההשקעה בקידום והנגשת ההשכלה הגבוהה לתושביה הינו המשך טבעי למימוש חזון ופיתוח העיר".

נעמה יונה ממשרד הבריאות, בוגרת תואר ראשון במשפטים, ובוגרת תואר שני במדיניות ציבורית כחלק מהתכנית "צוערים לשירות המדינה" באוניברסיטה העברית שנאמה בכנס, סיפרה כי "כל האירוע הזה היה מרגש מאוד. כילידת העיר לוד, תמיד חלמתי ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. החוויה האקדמית שלי החלה למעשה עוד בהליך הקבלה לאוניברסיטה – אם זה בלגשת פעמיים לפסיכומטרי, הדאגה לחסוך כסף לטובת הלימודים והמחייה בירושלים וההחלטה לוותר על הטיול הגדול של אחרי הצבא, שרבים מחבריי עשו. הלימודים עצמם באוניברסיטה היו מעצימים ומפתחים, החל מלמידה משותפת בקורסים יחד עם בן של פרופסור ובן של חבר כנסת, וכלה ביציאה לתכנית חילופי סטודנטים בחו"ל שנתנה נופך בינלאומי ללמידה האקדמית. התחושה הטובה בלימודים הובילה אותי יחד עם עוד חברים מהאוניברסיטה להקים את תכנית 'הזדמנות אמתית' עבור תושבים מהפריפריה החברתית והגאוגרפית בישראל, דרכה הזמנו צעירים להגיע ליום פתוח אלטרנטיבי באוניברסיטה העברית שבמהלכו הציגו להם מלגות, מסלולי מעבר, הטבות והקלות בלימודים ואת כל האופציות להצליח להגיע לאקדמיה איכותית ומובילה בישראל. בסוף התוכנית הוטמעה ביחידה למעורבות חברתית באוניברסיטה העברית".

רקטור האוניברסיטה העברית, פרופ' ברק מדינה, סיכם: "חלק מהחזון של האוניברסיטה העברית הוא להגדיל את מספר הסטודנטים המגיעים אלינו מאזורי פריפריה גיאוגרפית וכלכלית-חברתית, ולחתור לשוויון הזדמנויות בתחומי ההשכלה הגבוהה. לפיכך, הוחלט על שיתוף הפעולה בין האוניברסיטה לעיריית לוד. מטרתנו לפתוח את שערי האוניברסיטה עבור צעירים רבים מערים שונות ברחבי הארץ, ולעורר אצל כל מי שרק אפשר את הרצון להצליח ולהצטיין בלימודים אקדמיים. אנחנו מאמינים כי המיזם יוביל לשינוי חיובי ומהותי, ולקידום מערכת החינוך והחברה בישראל".

באמנה המשותפת נכתב, בין היתר, כי "האוניברסיטה העברית, המוסד האקדמי המוביל בישראל, חרטה על דגלה מחויבות עמוקה לקידום שוויון בחברה הישראלית. האוניברסיטה פועלת להגדלת מספר הסטודנטים המגיעים אליה מאזורי פריפריה גיאוגרפית וכלכלית-חברתית. עיריית לוד נבחרה להיות השותף האסטרטגי הראשון של האוניברסיטה מחוץ לעיר ירושלים, לאחר בחינת הנתונים המעידים כי קיים בה פוטנציאל משמעותי להגדלת מספר הסטודנטים מהעיר לוד באוניברסיטה העברית. עיריית לוד והאוניברסיטה העברית יאמצו תוכנית אסטרטגית משותפת ליצירת מרחב בעל אפשרויות מעשיות על מנת להתגבר על החסמים הקיימים כיום עבור הצעירים הניגשים ללימודים. נוסף על כך, מתוכננת השקעה ייחודית בקידום תוכניות לתואר ראשון ושני בקרב העובדים במסגרות השונות בעיריית לוד".

 

פרסומים בתקשורת:

https://www.inn.co.il/news/470333

https://yehudili.co.il/%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%91%d7%a8%d7%a1%...

http://www.ezori.net/articles/lodnews/10517/

קראו פחות
ריח בתמונה

הדוקטורנט ולד שומייקו ופרופ' עודד שוסיוב מהפקולטה לחקלאות פיתחו אף אופטי ממוחשב שיכול לזהות ריחות ולהפוך אותם לתמונה על מסך המחשב

9 מרץ, 2021

לימודים באוניברסיטה העברית

האוניברסיטה תחדש את הלימודים והפעילות המחקרית בכל הקמפוסים לבעלי "תו ירוק" או תשובה שלילית לבדיקת קורונה!

7 מרץ, 2021

קרא עוד
הנהלת האוניברסיטה העברית הודיעה היום לכל קהילת האוניברסיטה העברית כי בשבועות הקרובים הסטודנטים וצוותי המחקר יוחזרו לשגרת לימודים פרונטליים כבר בשבועות הקרובים.

החזרה לשגרה תיערך בשתי פעימות: הפעימה הראשונה תחל ביום ראשון, 14.3.21, מועד פתיחת סמסטר ב' תשפ"א, ומסתיימת בחופשת פסח. בתקופה זו, הכניסה לקמפוסים של האוניברסיטה תמשיך להיעשות בהתאם למגבלות "התו הסגול", שעיקרן הצהרת בריאות או הצגת תו ירוק בכניסה לקמפוס. בתקופה זו, ההוראה בקורסים ה"רגילים" תעשה מרחוק, בדומה להוראה בסמסטר א'. הפעילות במעבדות המחקר תותר אך ורק למי שברשותם "תו ירוק" שהנפיק משרד הבריאות (מתחסנים ומחלימים) או שקיבלו תשובה שלילית בבדיקת קורונה עדכנית (עד 72 שעות לפני מועד הכניסה לקמפוס). גם ההשתתפות בפעילות במעבדות ההוראה, הכשרות מעשיות ולימודים קליניים תפעל לפי אותה מתכונת תותנה בהצגת "תו ירוק" או תשובה שלילית עדכנית, ובכפוף להנחיות המוסד שבו נערכות ההכשרות והפעילות הקלינית. סטודנטים שאינם יכולים לעמוד בתנאים אלה יפנו אל רכז\ת הקורס לקביעת הסדר המיוחד.

הפעימה השנייה תחל ביום ראשון, 4.4.21, עם סיום חופשת פסח. במועד זה תתחדש ההוראה הפרונטלית בכיתות בכל הקמפוסים. החל ממועד זה, הכניסה לכל הקמפוסים של האוניברסיטה העברית תותנה בהצגת "תו ירוק" או תשובה שלילית עדכנית (מי שלפי הנחייה רפואית אינם רשאים להתחסן יוכלו לקבל אישור כניסה מיוחד). ההסדרים המדויקים לעניין הוראה בכיתות ייקבעו בהתאם להנחיות משרד הבריאות שיהיו בתוקף.

הנהלת האוניברסיטה הדגישה בהודעה שהנחיות אלה אינן סופיות ויתכנו בהם שינויים בהתאם להנחיות של משרד הבריאות. בקורסי החובה תהיה אפשרות גם לצפייה מרחוק על ידי הרואה מקבילה.

נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן: "האוניברסיטה העברית ממשיכה לפעול מתוך שאיפה למלא את ייעודה בתחומי ההוראה, המחקר, הפעילות המינהלית והתרומה הציבורית, תוך הגנה על הבריאות של כלל חברי קהילת האוניברסיטה ותוך נקיטת יוזמה והובלה הנדרשים להגשמת מטרותינו. אנו מבקשים לחזור ולהדגיש שהתחסנות היא אחריות  אזרחית ראשונה במעלה שמוטלת על כולנו; היא נחוצה לשם הגנה על הבריאות של הפרט ושל זולתו ולשם המשך החזרה לשגרה והסרת המגבלות ששיבשו את הפעילות שלנו בשנה האחרונה".

פרסומים בתקשורת:

חמל (וואלה!) - https://www.hamal.co.il/post/-MVCkj1Nrj2MJPNFA3uD

News1 - https://www.news1.co.il/Archive/001-D-437860-00.html

כל העיר - https://www.kolhair.co.il/jerusalem-news/154537/

מבזקים - https://www.mivzaklive.co.il/archives/415554

לימודים אינפו - http://www.limudim-info.co.il/one_news.asp?IDNews=15560#.YEZeqGgzY2w

לימודים כחול לבן - https://limudimisrael.co.il/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%A1%D7%A0%D7%99%D7%9D-%...

קראו פחות
פרופ' אלי קשת. קרדיט צילום - קרן א.מ.ן

חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ"א הוא פרופ' אלי קשת מהפקולטה לרפואה

25 פברואר, 2021

קרא עוד
פרופ' אלי קשת מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ"א. ועדת הפרס התכנסה בראשותו של פרופ' יוסף ירדן ובהשתתפותם של החברים: פרופ' יהודית ברגמן, פרופ' שולמית מיכאלי ופרופ' גרא נויפלד. בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ"א מוענק לפרופ' אלי קשת, מהאוניברסיטה העברית, על תרומותיו החלוציות בהבנת המנגנון בו תנאי מחסור בחמצן מעוררים צמיחה של כלי דם חדשים. לתהליך זה יש השפעות מרחיקות לכת על התפתחות מחלות רבות כגון מחלות רשתית העין וסרטן. תגליותיו אלו הביאו להכרה בכך שעודף חמצן הניתן בטיפול בפגים מוביל לעיוורונם והביא לשינוי  בטיפול בפגים לאחר לידתם".

עוד הדגישה הועדה כי "תגליותיו הביאו לזיהוי הפקטור העיקרי האחראי לעידוד צמיחת כלי דם חדשים אל תוך גידולים סרטניים. תגליות אלו תרמו לפיתוח תרופות המעכבות התפתחות של גידולים. פרופסור קשת הוא מורה בחסד והעמיד תלמידים רבים הממשיכים את דרכו המדעית". 

פרופ' אלי קשת נולד בישראל ב 1945 ולאחר שירותו הצבאי למד ביולוגיה באוניברסיטה העברית. את עבודת הדוקטור ביצע בשנים 1970 עד 1975 בהנחית פרופ' נתן דה-גרוט במחלקה לביוכימיה, בנושא האינטראקציות בין ריבוזומים ו-tRNA .לאחר סיום הדוקטורט נסע להשתלמות בתר דוקטורט באוניברסיטה של ויסקונסין, בהנחייתו של חתן פרס נובל לרפואה, מגלה הרברס- טרנסקריפטזה, פרופ' Temin Howard. לאחר השתלמות בנושא רטרווירוסים ומנגנוני האינטגרציה שלהם לגנום, התמקדה עבודתו של פרופ' קשת כחוקר עצמאי ברטרוטרנספוזונים תאיים ומנגנוני יצירת סרטן. במשך כעשור חקר נושא זה במעבדתו בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, והגיע לתגליות חשובות של משפחות טרנספוזונים חדשות, וכן הדגמה כיצד טרנספוזונים משנים את דגמי הביטוי של גנים תאיים שבסמיכותם.

בשנת 1982 מונה למרצה בכיר בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, בשנת 1986 מונה לפרופסור חבר ומאז 1993 הינו פרופסור מן המנין. בשנת 1991 שינה פרופ' קשת את כיוון מחקרו באופן דרמטי בעקבות ממצאים מפתיעים שהתקבלו במעבדתו ותובנות תאורטיות חדשות אליהן הגיע, ופנה לחקור את תהליך היצירה של כלי דם חדשים (אנגיוגנזה). בתחום זה הוא עוסק עד היום ובו הפך למוביל עולמי האחראי למספר פריצות דרך קונצפטואליות בעלות משמעות לטיפול במספר רב של מחלות חשובות. עבודתו הראשונה בתחום האנגיוגנזה נחשבת עד היום לעבודה המכוננת של התחום, שזיהתה את הפקטור האנגיוגני המרכזי (VEGF) ואת המנגנון הבסיסי השולט על ביטוי הגן ל-VEGF ועל תהליך היצירה של כלי דם בבריאות ובחולי: מחסור רקמתי בחמצן.

בשלושת העשורים שחלפו פרסם קשת מספר רב של עבודות שגילו זוויות חדשות על תהליכי היצירה של כלי דם, על המשמעות הפיסיולוגית והפתולוגית של יצירת כלי דם, ועל הפוטנציאל התרפויטי הגלום בתובנות חדשות אלה. בשנים האחרונות מתמקד מחקרו בהבנת האינטראקציות ההדוקות של המערכת הוסקולרית והפקטור VEGF עם התפתחות ותפקוד מערכת העצבים והמערכת ההמטופואטית, אינטראקציות המגלמות בחובן משמעויות תרפויטיות מלהיבות למגוון מחלות אנושיות.

בסך הכל פרסם פרופ' קשת מעל 130 מאמרים בעיתונים מהשורה הראשונה ואשר צוטטו למעלה מ-33,000 פעמים. פרופ' קשת זכה בפרסים יוקרתיים רבים לאורך השנים, כולל פרס א.מ.ת. בשנת 2006 שהוענק לו "על מחקריו החלוציים ופורצי הדרך בחקר מערכת כלי הדם ונגיעותיה לסרטן ולמחלות קרדיו וסקולריות ועל שילוב נדיר של מצויינות וגישות מחקר חדשניות שהביאו לתובנות כיצד ניתן ליישם את הידע אודות יצירת כלי דם למטרות רפואיות". פרס רוטשילד (2014) הוענק לו על מחקריו פורצי הדרך בביולוגיה של כלי דם, בהם גילוי חשיבותו של גורם גידול האנדותל (VEGF) בתהליכי היווצרותם של כלי דם, גילויים שתרמו רבות לפיתוח שיטות ריפוי חדשות לסרטן וברפואת העין". הוא גם זכה בפרס המייסדים של "טבע" (2014) ,ופרס מפעל-חיים האמריקאי הגבוה ביותר למחקר מחלות כלי-דם (2016 ,Award Meritorious Beneditt). בשנת 2015 נבחר פרופ' קשת כחבר באקדמיה הישראלית למדעים.

תלמידיו הרבים לתארים מתקדמים (18 דוקטורנטים, 10 פוסט-דוקטורנטים) מאיישים כיום משרות בכירות באקדמיה, בתעשיה, ובמערכות החינוך והבריאות.

 

קראו פחות
sleeping

ישן כמו תינוק? מחקר חדש קובע - שנת לילה לקויה של תינוקות עלולה להשפיע על היכולת של ההורים להיות טובים יותר

25 פברואר, 2021

קרא עוד
קשיי שינה בגיל הרך הינה סוגיה שמטרידה הורים רבים. חלקם מנסים לקבל את המצב ו"להתעלם" מקשיי השינה, מתוך תקווה או אמונה שקשיים אלה יחלפו באופן טבעי, בעוד שהורים אחרים נעזרים בטיפולים שמטרתם לעזור לילדים לרכוש את היכולת להירדם באופן עצמאי ולישון ברציפות. לא משנה כיצד ההורים מתמודדים עם סוגיה זו, אחת השאלות המרכזיות שמעסיקה את אנשי המקצוע בתחום היא האם קשיי השינה של הילדים משפיעים לרעה גם על שנת ההורים ועל תפקודם במהלך היום. קבוצת חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת בן-גוריון בנגב התעניינה כיצד קשיי השינה הללו, הנפוצים אצל משפחות רבות ברחבי העולם, קשורים ליחסים שמתפתחים ונוצרים בין הורים לילדיהם בגילים מוקדמים. "מעניין אם הורים חושבים בכלל ששינה לא טובה של ילדיהם עלולה להשפיע  או להיות קשורה להתנהגות היומיומית שלהם כלפי ילדיהם", תוהה ד"ר דנה ורצברגר, בעבר דוקטורנטית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית וכיום פוסט דוקטורנטית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה סטנפורד.

במחקר חדש שהתפרסם לאחרונה על ידי ד״ר ורצברגר יחד עם אוריה ברוכי ופרופ׳ אריאל כנפו-נעם מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, ובשיתוף פרופ' ליאת טיקוצקי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בכתב העת המדעי Journal of developmental and behavioral pediatrics, נבחן הקשר בין הרגלי השינה של פעוטות לבין איכות ההורות אותה הם מקבלים, ומצא כי שנת תינוקות וילדים קטנים קשורה להתפתחות היחסים בין הילדים עם הוריהם, ובעיקר עם אמם. עד כה היה ידוע כי בין 20% –30% מכלל התינוקות והילדים חווים נדודי שינה התנהגותיים, ואם לא ניקח זאת בחשבון ונתייחס לכך בהתאם - עלולות להיות לכך השלכות שליליות על תפקודנו כהורים, קובעים החוקרים. למרבה הפלא, מעט מאוד ידוע כיום במחקר לגבי הקשר בין שנת הלילה של התינוקות לדפוסים השליליים שמפתחים הורים כלפי ילדיהם עם הזמן, ולגבי עוצמת אותן תחושות.

במחקר הנוכחי השתתפו 392 משפחות ישראליות והוא נערך במעבדה להתפתחות חברתית בראשות פרופ׳ כנפו-נעם, במסגרת המחקר הישראלי להתפתחות המשפחה (מ.י.ל.ה). במסגרת המחקר הוזמנו הורים והתינוקות שלהם למעבדה - פעם אחת כשהפעוטות היו בני 9 חודשים, ופעם נוספת כשהיו בני 18 חודשים. בנוסף למטלות שונות שהפעוטות והוריהם עשו במעבדה, כגון מטלות שבודקות את האמפתיה של התינוקות או הפחד שלהם מזרים, ההורים התבקשו לענות על שאלון שבחן את ההורות שלהם ואת הרגלי השינה של ילדיהם - למשל, באיזו שעה הפעוטות הולכים לישון, כמה שעות הם ישנים במהלך הלילה, ומשך זמן הערות שלהם בשעות הלילה, משך חביון השינה הלילי (הזמן שלקח לתינוק להירדם). בנוסף, ההורים מילאו שאלון שנוגע להתנהגות ההורית שלהם כלפי ילדיהם. כדי לבחון את תחושות ההורים, הם נדרשו להתייחס בשאלון למשפטים כמו "אני לא מתייחס לתינוק שלי", "אני מעניש את הילד שלי בצורה קשה כשאני כועס", "התינוק שלי הוא מטרד בעיניי" ועוד. על השאלון הם נדרשו לענות פעמיים – בכל פעם שהגיעו למעבדה.

מתוצאות המחקר עולה בבירור כי חלה עלייה ברגש השלילי של הורים לתינוקות מגיל 9 חודשים לגיל 18 חודשים, שהייתה קשורה, בחלקה, לבעיות השינה של אותם תינוקות בגיל 9 חודשים. "התוצאות הללו התקבלו בעקבות הדיווחים של ההורים על עצמם. הניתוח הסטטיסטי הראה שבעיות השינה של התינוקות ניבאו עליה בהורות השלילית כלפי התינוקות מצד ההורים", מסבירה ד"ר ורצברגר. עוד נמצא במחקר כי תפיסת ההורים את שנת ילדיהם כבעייתית יותר בגיל 9 חודשים ניבאה עלייה ברגש השלילי של האם, ולא אצל האב, כלפי אותו הילד עד גיל 18 חודשים (שנה וחצי). החוקרים הציעו כי "הבדלים בין אמהות לבין אבות (בממצאים) עשויים להתרחש במידה שאמהות מעורבות יותר בטיפול בתינוקות בלילות מאשר האבות (סוגיה שלא הייתה יכולה להיבדק במסגרת המחקר הנוכחי)". כמו כן, נבדק אם התוצאות הושפעו בעקבות הרגלי האכלה שונים של התינוקות (כלומר, הנקה או בבקבוק) או סידורי שינה שונים של התינוקות (למשל, שינה לבד או עם אחים), אך לא נמצאו עדויות לכך. עוד התגלה שבממוצע שנת הילדים משתפרת ככל שהפעוטות גדלים והופכים לילדים.

"בעיות שינה של פעוטות, שאמנם טבעיות בינקות, עלולות להשפיע על איכות השינה של ההורים בלילה, אשר בתורה עלולה להשפיע על איכות ההורות שהפעוטות חווים. התוצאות אליהן הגענו מדגישות שהורים לא רק משפיעים על התפתחות ילדיהם, אלא עשויים להיות גם מושפעים מנטיות ילדיהם (במקרה זה שנת ילדיהם), כבר מהינקות, ומדגישה את העובדה שגם לילד יש תפקיד משמעותי ביחסי הורה-ילד. על ההורים להיות מודעים להשפעה שיש לילדיהם עליהם ועל התנהגותם כלפי ילדיהם, על מנת שיוכלו לצמצם השפעה שלילית אפשרית, ויאפשרו לילד לגדול בסביבה מטיבה", מסכמת ד"ר ורצברגר. 

לפרסום המדעי:https://journals.lww.com/jrnldbp/Abstract/9000/Parents__Perceptions_of_Infants__Nighttime_Sleep.98995.aspx

לפרסום בתקשורת:

https://www.mako.co.il/home-family-kids/education/Article-a32249ebf12d77...

קראו פחות
פרופ' נחמיאס

טכנולוגיה חדשנית שפיתח פרופ׳ יעקב נחמיאס מהמכון למדעי החיים מאפשרת פיתוח מהיר של תרופות בעזרת שבבים ביוניים, ללא צורך בניסויים בבעלי חיים

25 פברואר, 2021

מחקר חדש בהובלת פרופ' יעקב נחמיאס, ראש המרכז לביו-הנדסה באוניברסיטה העברית ומייסד חברת טישו דינאמיקס שפורסם בכתב העת היוקרתי Science Translational Medicine, פיתחו החוקרים מערכת כליה על שבב שמכילה סנסורים זעירים המדווחים על ההשפעה הישירה של תרופות על הרקמה האנושית. הטכנולוגיה אפשרה לצוות לפתח תרופה חדשה למניעת זנק כיליתי בטיפולי כימותרפיה על רקמות אנושיות. הטכנולוגיה מאפשרת לראשונה לבטל את השימוש בחיות מעבדה לצרכי ניסוי. 

סטודנטים וסטודנטיות בינלאומיים שקיבלו את המנה הראשונה של החיסון בקמפוס הר הצופים

נותנים כתף: מבצע חיסונים מיוחד בקמפוס הר הצופים עבור סטודנטים וסטודנטיות בינלאומיים

16 פברואר, 2021

קרא עוד
דואגים שכולם מתחסנים! באוניברסיטה העברית בירושלים הוחלט על מבצע חיסונים מיוחד וחד-יומי, בסיוע צוות ממגן דוד אדום, לטובת סטודנטים ולאנשי מחקר בינלאומיים שעדיין לא זכו להתחסן במנה הראשונה (חלקם הצליחו לעשות זאת בכוחות עצמם, אך יש כאלה שנתקלו בקשיים). וכך, כ-500 סטודנטיות וסטודנטיות ממדינות כגון סין, הודו, דנמרק, צרפת, פינלנד, אירלנד, פרו, מקסיקו, קניה, טיוואן ואחרות שהיו מעוניינים להתחסן קיבלו אתמול (ראשון) באולם מקסיקו שבקמפוס הר הצופים את מנת חיסוני הקורונה הראשונה, כשהיד עוד נטויה – את הסבב השני של החיסונים הם יחזרו לעשות בקמפוס, בעוד כשלושה שבועות.

כעשרה אנשי מד"א שקיבלו את פניהם של הסטודנטים והסטודנטיות הפנו אותם לארבע עמדות חיסונים, שפעלו משעה עשר בבוקר עד חמש אחר הצהריים. לאחר שסיימו לחסן את כולם, יצאו אנשי מד"א לסייר בקמפוס ולהציע לאנשי מחקר ישראלים שחייבים להגיע לקמפוס בימים אלה להתחסן בחיסונים שנותרו. הגיעו לצפות במבצע: נשיא האוניברסיטה העברית פרופ' אשר כהן וסגן נשיא לבינלאומיות פרופ' אורון שגריר.

לפרסום בתקשורת: https://finance.walla.co.il/item/3417904

קראו פחות
מתייחדים מול האנדרטה

"טרור נבזי": נחשף מכתב שנשלח מטעם הילארי קלינטון לנשיא האונ' העברית לאחר הפיגוע בהר הצופים, לפני 19 שנה בדיוק

3 אוגוסט, 2021

ביום חמישי התקיים הטקס השנתי לציון הפיגוע בקמפוס הר הצופים באונ' העברית, בנוכחות קהל. נשיא האוניברסיטה פרופ' אשר כהן: "אנו מייצגים את כל מה שמנוגד לטרור ולרוע". רקטור האוניברסיטה פרופ' ברק מדינה: "האוניברסיטה הזאת שייכת לכל העמים, גם ליהודים וגם לערבים, ואנשיה מסרבים להיות מיואשים"

Image by PicsbyFran from Pixabay

מחקר חדש של פרופ' גד בנעט מביה"ס לרפואה וטרינרית: מקרה ראשון בישראל של תולעת מסתורית שגורמת לעיוורון בכלבים וחתולים ויכולה להדביק גם אנשים

29 יולי, 2021

מקרים של הדבקה בתולעת Onchocerca lupi תועדו בעבר בצפון אמריקה, אירופה, אסיה והמזרח התיכון וכעת לראשונה גם בישראל. פרופ' בנעט: " העובדה שהתולעת נתגלתה בישראל בכלב שמעולם לא עזב את המדינה מעידה שישנו מעגל הדבקה בטפיל בישראל, ולכן קיימת סכנה עתידית גם לבני אדם ולכלבים נוספים"

 

Croes, Rob C. / Anefo - [1] Dutch National Archives, The Hague, Fotocollectie Algemeen Nederlands Persbureau (ANeFo), 1945-1989

"פיסיקאי מחונן, יהודי חם ותומך ישראל נלהב": פרופ' צבי פירן ממכון רקח לפיסיקה על זוכה פרס הנובל הפיסיקאי פרופ' סטיבן ויינברג, שהלך לעולמו

27 יולי, 2021

כיתת לימוד בבית ספר יסודי. צילום באדיבות MChe Lee, מאתר unsplash

נייר עמדה של מומחי בריאות הציבור לקראת דיון הקבינט בנושא היערכות לשנת הלימודים תשפ"ב

27 יולי, 2021

קרא עוד
לאחר כשנה וחצי של התמודדות עם מגפת הקורונה, למדנו שוב ושוב כי ילדים הנדבקים בקורונה חולים במחלה לרוב קלה, והדבר נכון גם לגבי וריאנט הדלתא. לאור גל התחלואה הנוכחי המתרחש כשבישראל רמת מתחסנים גבוהה, ניתן להניח שהתחלואה בקורונה תישאר ברמה של מחלה אנדמית או בצורה של התפרצויות חוזרות. ניתן לקבוע בזהירות שהתחלואה בקורונה בנגיף הדלתא יחד עם רמה גבוהה של התחסנות באוכלוסייה מלווה בסיכון נמוך לתחלואה קשה ולתמותה. לא קיימת כיום הערכה מדוייקת המבוססת על מחקרים גדולים ואיכותיים לגבי תחלואה מתמשכת בילדים, גם לאחר מחלה קלה. עם זאת, מחקר מעקב עדכני מאנגליה וויילס הכולל 4,678 ילדים, מתוכם 3.7% חיוביים ל- SARS-CoV-2, מצביע על קיומם של סימפטומים מתמשכים בשיעור של 1.6% בילדים שאין עבורם עדות של הדבקה, לעומת שיעור של 4.6% בקרב חיוביים.

מאחר שחינוך הינו ערך עליון לילדים ולחברה, שמירה על הזכות לחינוך חייבת לעמוד בראש סדר העדיפות של הממשלה. מחובתנו לפעול על מנת למנוע פגיעה נוספת בזכותם של ילדי ישראל לחינוך בבתי הספר ובגנים.

אנו מציעים לנקוט בצעדים הבאים:

  1. יצירת מתווה שיאפשר המשך שגרת הוראה פרונטלית במסגרות החינוך ושיצמצם למינימום אפשרי בידוד תלמידים וצוותי הוראה, תוך הבאה בחשבון של סטטוס ההתחסנות של צוותי הוראה, הורים ותלמידי חטיבות ותיכונים.
  2. האצלת סמכויות והקצאת משאבים לרשויות המקומיות ולבתי הספר והגנים לנהל את שנת הלימודים בצל המגפה, תוך סיוע ליישובים מתקשים.
  3. עידוד פעילויות לימודיות, חברתיות וספורטיביות בחוץ, עד כמה שניתן.
  4. עידוד תכניות לאיתור ושיקום הנזקים הלימודיים, הנפשיים והחברתיים שחוו ילדי ישראל מסגרים ממושכים ובידודים ארוכים.

כאמור, ישראל נמצאת כיום במצב בו הכיסוי החיסוני הינו גבוה באוכלוסייה בכלל ובאוכלוסייה בסיכון בפרט. מצב זה מאפשר לפעול בנחישות ומחויבות להשארת מסגרות החינוך פתוחות לאורך כל השנה. מחויבות כזו דורשת הקצאת המשאבים המתאימים.

למרות שהילדים אינם מחוללי המגפה וכמעט שאינם נפגעים מהמחלה עצמה, הם מהנפגעים העיקריים של המדיניות לצמצום התחלואה וצפוי שהם ישלמו מחירים חינוכיים, בריאותיים ורגשיים לטווח ארוך. מוטלת עלינו חובה חברתית, בריאותית ומוסרית למנוע נזקים עתידיים ולדאוג לשיקום וצמצום הפערים שכבר נוצרו.

על החתום: הצוות הבין תחומי לילדים וקורונה של האוניברסיטה העברית והדסה - דר' אלכס גיללס-הלל, דר' חגית הוכנר, פרופ' דוד חיניץ, דר' קטיה יז'מסקי, פרופ' אמנון להד, פרופ' אורלי מנור, פרופ' רן ניר-פז, פרופ' אורה פלטיאל, מר ארי פלטיאל, פרופ' רונית קלדרון-מרגלית.

פרסום במעריב על נייר העמדה: https://www.maariv.co.il/news/Education/Article-855562
 
קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, סגל
Image by PublicDomainPictures from Pixabay

לא דמיינתם: הקיץ בישראל מתארך ויש יותר סופות מסוכנות בחורף

22 יולי, 2021

מחקר חדש, בהובלת ד"ר אפרת שפר מהאונ' העברית, בחן את השינויים בעונה הגשומה בישראל ב-45 השנים האחרונות. "שינוי האקלים לא פסח על ישראל. הממצאים מראים מגמה שתציב את התשתיות העירוניות בבעיה, אבל גם עשויה לשנות את המערכת האקולוגית כולה באזור שלנו בשנים הקרובות"

israel observatory on femicide

מחקר: פחות נשים נרצחו השנה בישראל - ירידה של 43% בסך מקרי הפמיסייד בחציון הראשון של 2021 לעומת 2020

20 יולי, 2021

קרא עוד
דר' שלוה וייל, חוקרת בכירה בביה"ס לחינוך ע"ש סיימור פוקס באוניברסיטה העברית, יוזמת מחקר חדש מטעם 'התצפית הישראלית על רצח נשים': "ההד התקשורתי בנושא עצירת אלימות, שירה איסקוב שנבחרה להדליק משואה עם שכנתה עדי גוזי שהצילה אותה ממוות, תגובות הפוליטיקאים, וממשלה שרוצה לשנות את המציאות – ככל הנראה הובילו לתוצאות המעודדות שהתקבלו"

אלימות כלפי נשים הפכה בעת האחרונה למגיפה של ממש, היא חוצת מגזרים, אזורים גאוגרפיים וחתכים סוציו-אקונומיים, ונדמה כי הקורונה ותקופת הפוסט-קורונה שלאחריה הובילו לעלייה דרסטית במקרי האלימות במשפחה. בשבוע שעבר נרצחה אישה נוספת, מייסר עותמאן (27), לעיניי ילדיה בדירה בחיפה, הפעם ביריות. בתחילת החודש נמצאו בני זוג מבוגרים ללא רוח בבית ביישוב כפר יונה שבשרון - נבדק החשד שהגבר ירה באישה ולאחר מכן נטל את חייו בידיו. אם נסתמך על הסיקור התקשורתי הנרחב לאירועים האחרונים, התחושה היא שמגיפת הפמיסייד (מוגדרת בספרות המחקרית כרצח נשים על ידי גברים בגלל היותן נשים) נמצאת בשיאה. האמנם?

בחודש נובמבר האחרון, לפני הקמת ממשלת השינוי של בנט-לפיד, זעק נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת בוועדה לקידום מעמד האיש כי באותה תקופה לא היה גורם שלטוני שבוחן באופן שיטתי את כלל מקרי הרצח שיש חשד שבוצעו על רקע מגדרי. מנובמבר 2020 החלה לפעול "התצפית הישראלית על רצח נשים", המטפלת בנושא באופן יסודי. גוף זה הוקם על ידי דר' שלוה וייל, חוקרת בכירה בביה"ס לחינוך ע"ש סיימור פוקס באוניברסיטה העברית (אשר שואף להיות הסמכות הרשמית לאיסוף נתונים כאלה במדינת ישראל), ומפרסם מעת לעת נתונים לגבי רציחות נשים ופמיסייד בארץ ומנתח אותם בצורה מעמיקה.

השבוע התפרסם דו"ח חדש של 'התצפית הישראלית על רצח נשים', המציג תמונת מצב מרגיעה. מסד הנתונים של הדו"ח נבנה מתוך מעקב רציף אחר דיווחים באתרי חדשות מקומיים וארציים, שימוש בהתראות גוגל והצלבה עם מאגרי נתונים אחרים. על פי המסמך, בחציון הראשון של שנת 2021 נרשמו שמונה רציחות נשים לעומת 14 אשתקד. כלומר, חלה ירידה של 43% בסך מקרי הפמיסייד בחציון זה. בפרט, בחודש מרץ של השנה שעברה, החודש שבו הוכרזה מגפת הקורונה, נרצחו חמש נשים - בעוד שהשנה חודש מרץ היה נטול קורבנות.

"נראה כי הפעילות המשמעותית של ארגוני הנשים והמודעות הגוברת לנושא מניעת אלימות נגד נשים בעולם ובישראל, יצרו הד תקשורתי רב בישראל וגרמו להתגברות העיסוק הציבורי במגפה הנשכחתרצח נשים. העובדה ששירה איסקוב זכתה להדליק משואה בטקס המשואות יחד עם שכנתה עדי גוזי, שהצילה אותה ממוות, גרמה להגדלת החשיפה לנושא ולשינוי היחס בציבור. הלחץ הציבורי בא לידי ביטוי גם  בהצהרות של פוליטיקאים לקראת הבחירות בחודש מרץ2021 , והן בכך שהטיפול באלימות נגד נשים נרשם כקו יסוד רשמי של ממשלת האחדות שקמה. כל אלה ככל הנראה הובילו לתוצאות המעודדות שהתקבלו", הסבירה השבוע ד"ר וייל.

עוד על פי המסמך, ישנם 1.3 מקרי פמיסייד בממוצע בכל חודש בישראל מתחילת שנת 2021, לעומת 2.3 בחציון הזהה של 2020. בחציון הראשון של שנת 2021 הגיל הממוצע עומד על 50.1 שנים, בהשוואה לגיל הממוצע אשתקד של 39.6 - כלומר מרבית הקורבנות משמעותית מבוגרות יותר. בחציון הנוכחי הקורבן הצעירה ביותר הייתה בת 27, והמבוגרת ביותר הייתה בת 76. כ-38% מהמקרים בחציון הנוכחי היו מקרים של female geronticide, כלומר רצח של קשישות. בנוסף, שני מקרים היו מטריסייד (matricide) - אמא שנרצחה על ידי בנה. היה מקרה אחר שבו גם הבן וגם בן הזוג היו חשודים ושוחררו, שלא נכנס לסטטיסטיקה. כ-38% מהמקרים היו מקרים של רצח על ידי בן הזוג , בעוד שבחציון הראשון אשתקד הנתון עמד על 57%.

לגבי הזהות האתנית של הקורבן והרוצח, גם בשנה הנוכחית (בדומה לשנה שעברה) התפלגות הזהות האתנית של הרוצחים הייתה דומה לזו של הקורבנות. בחציון הראשון של 2021, כ-38% מהנשים שנרצחו היו ממוצא ערבי או דרוזי. ב-25% מהמקרים הקורבן והרוצח השתייכו לקהילת יוצאי ברית המועצות, ובמקרה אחד הקורבן והרוצח היו יוצאי קהילת העבריים מדימונה. לשם השוואה, בשנת 2020 57% מהמקרים הקורבן השתייכה לחברה הערבית, כאשר מתוכן שש היו בדואיות. מתוך שאר המקרים, אחת הייתה יוצאת אתיופיה, ארבע היו יוצאות בריה"מ לשעבר, וארבע היו ישראליות ותיקות.

לקריאת הדו"ח במלואו - לחצו כאן

לפרסומים בתקשורת: ישראל היום, ישראל היום - באנגליתערוץ 7.

קראו פחות
ליעם גל מקבל את הפרס

פרס דיקן הסטודנטים על פעילות התנדבותית לקהילה ניתן למייסד הפורום הסטודנטיאלי לרפואת להט"ב

15 יולי, 2021

קרא עוד
היחידה למעורבות חברתית בדיקנט הסטודנטים באוניברסיטה העברית קיימה לאחרונה אירוע סיום למלגאיות ולמלגאים, וטקס הענקת פרס דיקן הסטודנטים על פעילות התנדבותית לקהילה. האירוע נערך בהשתתפות 200 סטודנטים מכל הפקולטות באוניברסיטה שלקחו חלק במהלך השנה החולפת באחת מתכניות היחידה. במרכז האירוע התקיים דיון בשולחנות עגולים על האימפקט החברתי של האוניברסיטה, וכן נדונו הנושאים - כיצד האוניברסיטה יכולה למנף את היותה מקום מפגש בין סטודנטים ערבים ויהודים ולאפשר שיח משותף, כיצד האוניברסיטה יכולה לתת יותר מקום וביטוי לנשים במרחב האקדמי והציבורי, לעודד חינוך לערכים דמוקרטיים ולקדם אותם בחברה ועוד.

בין מקבלי פרסי ההצטיינות מטעם דיקן הסטודנטים על פעילות התנדבותית לקהילה היה ליעם גל מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה, עתודאי בשנתו השישית במסלול צמרת אשר ייסד לראשונה בארץ את הפורום סטודנטיאלי לרפואת להט"ב, שמטרתו להעלות את מודעות הסטודנטים למקצועות הבריאות לסוגיות מרכזיות ברפואת להט"ב. במסגרת עבודתו ההתנדבותית, ליעם הבחין בחוסר מודעות לרפואה ייחודית המותאמת לקהילה הגאה בקרב מקצועות הבריאות השונים, והחל לפעול להקמת פורום מסודר ונגיש. הפורום מארגן שיעורים חודשיים לסטודנטים ממקצועות הבריאות, המועברים מפי רופאים מובילים בתחום, מעודד מחקר לעבודות גמר ברפואת להט"ב, ואף גייס 10,000 שקלים מתורמים לשם הענקת מענקי מחקר בנושא. בנוסף, הוא מעורר מודעות בקרב רופאים לפורום.

פעילותו החברתית של ליעם כוללת גם את התנדבותו בפרויקט "לביא", במסגרתו מנגן ליעם בחצוצרה כדי להנעים למאושפזים והמאושפזות הצעירים בבית החולים לילדים בהדסה עין כרם בירושלים, וכן את היותו רכז האחווה הסטודנטיאלית הגאה בקמפוס עין כרם בין השנים 2017 – 2019.

"ליעם גל הינו סטודנט אשר הבחין בחוסר מערכתי כלל-ארצי, אשר פעל והקים פרויקט בסדר גודל לאומי לשם שינוי באספקט התודעתי והן באספקט המעשי", הסבירו השבוע בדיקנט הסטודנטים באוניברסיטה העברית והוסיפו כי "באופן כללי, אחרי שנה של עבודה מאתגרת שחלקה התקיים מרחוק ולאחר אירועי מאי והמתיחות שהכניסו לקמפוס, היה מרומם לראות את ההתכנסות הגדולה פנים אל פנים, מהמפגש הבלתי אמצעי של סטודנטים מקהילות תרבותיות שונות ששוחחו יחד בפתיחות, כבוד ורצינות והביעו את דעתם ביחס להשפעה שראוי שיהיה לאוניברסיטה בסוגיות חברתיות מרכזיות".

יתר הזוכים בפרסי ההצטיינות השנה מטעם דיקן הסטודנטים על פעילותם ההתנדבותית לקהילה: חנה בחלריס ממדעי הקוגניציה, שמתנדבת מזה כשלוש שנים בפרויקט "יזהר" - פרויקט למזעור נזקים בקרב סובלים מבעיות סמים, דרות רחוב וזנות; נועם אפל מביוטכנולוגיה, שמתנדב למעלה משבע שנים בעמותת "בית הגלגלים" שהינה עמותה לילדים עם צרכים מיוחדים ונכויות פיזיות שונות; שירה ורטיקובסקי נימני מבית הספר לחינוך (תכנית "עמיתי מלטון"), אשר שותפה להקמת מיזם "עושים שכונה" - יוזמה חברתית המתמקדת בשכונות מצוקה וכוללת הקמת מרכז עשייה קהילתי, הפרחת השטחים המוזנחים, שיפוץ גינות, בתים ובניינים ויצירת קשרים עם תושבי השכונה; גלי קרונזון מהחוגים סוציולוגיה, אנתרופולוגיה ויחסים בינלאומיים, שותפה להקמת מיזם הנקרא "עולים על הגל" אשר נולד בתקופת הקורונה המזמין עולים חדשים לתרגל עברית עם מתנדבים בשיעורי זום בחינם; ויפתח סחאוטן ממדעי בעלי חיים, שהתנדב בארגון "תרבות של סולידריות" - התארגנות אזרחית לעזרה הדדית שתומכת בקהילה ובאנשים מוחלשים שנפגעו ממשבר הקורונה ובכלל.  "האוניברסיטה גאה בסטודנטים שלצד לימודים תובעניים מגלים אחריות אזרחית, ואקטיביזם ומבקשים להשפיע ולחולל שינוי חברתי באמצעות פעולות ומיזמים מעוררי השראה" נמסר מטעם דיקנט הסטודנטים בסיום האירוע.

פרסום בתקשורת - ynet

קראו פחות
צילום: יוסי זמיר

השרה לביטחון מזון ומים של איחוד האמירויות, ביקרה בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה על מנת לקדם שיתופי פעולה בתחום הפודטק והאגריטק בין המדינות

14 יולי, 2021

מדובר בביקור הראשון של בכירי ממשלת איחוד האמירויות במוסד אקדמי ישראלי. פרופ' חפץ: "יש לנו הזדמנות לאחד כוחות ומקורות ידע בין שתי מדינות קטנות במזה"ת ולהביא בשורה משמעותית לעולם"

 

הרקטור עורך את טקס ההכתרה. צילום - יוסי זמיר

השיא של כל הזמנים נשבר: הענקנו השנה 383 תארי דוקטור, יותר מבעבר ומכל מוסד אקדמי בישראל!

11 יולי, 2021

מקבלת התואר המבוגרת ביותר בת 76 והצעיר ביותר בן 28 ולראשונה מעל ממחצית ממקבלות התואר הנשים הן מתחומי המדעים הניסויים. רקטור האוניברסיטה העברית, פרופ' ברק מדינה: "אני מאחל לכולנו שתעשו חיל, בקידום הידע האנושי"

intel huji

בזכות הקורונה: האוניברסיטה העברית ואינטל מרחיבות את שיתוף הפעולה לטובת הסטודנטים

8 יולי, 2021

קרא עוד
פרופ' דן מרום, ראש המחלקה לפיזיקה יישומית באוניברסיטה: "כמות הסטודנטים בתוכנית צפויה לגדול משמעותית. ייתכן שבזכות הקורונה נפתרה לנו בעיה משמעותית שהייתה יוצרת קשיים רבים עבורנו בחוג בעתיד". מרצה קורסי מעבדות האלקטרוניקה, גבריאל זיני: "ההצלחה עצומה". אינטל: "שמחים לראות ששיתוף הפעולה ההדוק עם החוג להנדסת חשמל ופיזיקה יישומית מביא לתוצאות"

מגיפת הקורונה אילצה את האוניברסיטאות 'לחשב מסלול מחדש' לגבי שיטות ההוראה והתאמתן למציאות שבה סטודנטים אינם נוכחים בקמפוס לתקופות ארוכות ומסוגרים בביתם. הוראה מרחוק באמצעות 'זום' אפשרה את המשך השיעורים העיוניים, אך קיום מעבדות ההוראה בלימודי ההנדסה ומדעי הטבע היווה מכשול גדול יותר ואילץ פתרונות יצירתיים להעברת הקורסים הניסויים.

במסגרת לימודי הנדסת חשמל באוניברסיטה העברית נדרשים תלמידי שנה ג' לקחת שתי מעבדות אלקטרוניקה, אנלוגית וספרתית (דיגיטלית), המהווים הכשרה בסיסית לכל מהנדס אלקטרוניקה. הפתרון שהגו באוניברסיטה העברית לכל אחת מהמעבדות התבסס על הצטיידות בערכות אלקטרוניקה ייעודיות שהושאלו לסטודנטים לעבודה עצמאית מהבית למשך הסמסטר. ההתנסות הראשונית במעבדה לאלקטרוניקה אנלוגית הוכתרה בהצלחה רבה, ואפשרה לסטודנטים לערוך את הניסויים בביתם עם ליווי מקוון מצוות הדרכת הקורס.

לקראת המעבדה באלקטרוניקה ספרתית, נדרשה השקעה גדולה יותר לאור החומרה היקרה בהרבה. חברת אינטל, המקיימת קשרי תעשייה-אקדמיה הדוקים עם האוניברסיטה העברית בכלל ועם התוכנית בהנדסת חשמל ופיזיקה יישומית בפרט, נרתמה למאמץ ותרמה לוחות FPGA מתקדמים שבאמצעותם ניתן לממש מעגלים ספרתיים ברי תכנות. כרטיסים אלו הושאלו לסטודנטים ואפשרו את קיום ואף שדרוג המעבדה לחומרה החדישה ביותר ואפשרה לתלמידי המעבדה לקיים את מערך הניסויים מהבית ולהתנסות בחומרה העדכנית ביותר. 

מרצה קורסי מעבדות האלקטרוניקה, מר גבריאל זיני, ציין השבוע כי "הלוחות שהשאלנו לסטודנטים הפך את מודל המעבדה ממקום מרכזי אליו כולם מתנקזים לסוג של מעבדה מבוזרת. סיפקנו לתלמידים ערכותFPGA  מהמתקדמות ביותר שיש. באמצעותם הוצאנו את המעבדה מתוך הקמפוס והעברנו את העשייה לבתי הסטודנטים. ההצלחה הייתה עצומה".

האם גם בשנה"ל הבאה ילמדו סטודנטים להנדסת חשמל באמצעות אותם כרטיסים, מרחוק? פרופ' דן מרום, ראש המחלקה לפיזיקה יישומית באוניברסיטה העברית, סיפר כי "עד השנה מספר הסטודנטים בשנתון אופייני בתואר היה כ-40, שהתחלקו לשתי קבוצות שבאו למעבדה בשני מועדים שונים בשבוע. כמות הסטודנטים בתוכנית צפויה לגדול באופן משמעותי לאור השקת התואר החדש בהנדסת חשמל ופיזיקה יישומית, כשהיעד הוא להגיע ל-100 סטודנטים בשנתון. עם כמות עצומה כל כך של סטודנטים, נצטרך לפתוח חמש קבוצות מעבדה כל שבוע, וזה מאתגר את שיבוץ המעבדה בלוח הזמנים הצפוף של התלמידים ומעמיס על צרכי ההדרכה. הפתרון שמצאנו, בסיוע חברת אינטל, יאפשר לקיים בעתיד את אותן מעבדות גם מבתיהם של הסטודנטים. ייתכן שבזכות הקורונה נפתרה לנו בעיה משמעותית שהייתה יוצרת קשיים רבים עבורנו בחוג בעתיד".

נועם אבני, מנכ"ל מרכז הפיתוח אינטל ירושלים: "אנחנו שמחים לראות ששיתוף הפעולה ההדוק עם החוג להנדסת חשמל ופיזיקה יישומית בירושלים מביא לתוצאות. חשיבות זו עצומה למיצוב מדינת ישראל כמרכז עולמי לתכנון שבבים ועקב הדרישה האדירה בישראל למהנדסי חומרה ולמתכנני צ'יפים. השימוש ב-FPGA במהלך הקורס נותן טעימה והכנה טובה לסטודנט. הוא מדמה את שלבי תיכנון הרכיב (צ'יפ) ע"י מהנדס מנוסה במרכז פיתוח, ובכך מכין אותו לשילוב בתעשייה".

לפרסום בתקשורת: ynet, בחדרי חרדים, ירושלמים,

קראו פחות
The distribution of 385 REMPEC spills in the Mediterranean Sea for the period 1977–2000

מחקר חדש: איך ניתן להיערך לקראת דליפת הנפט הבאה בים-התיכון בזמן שמאגרי הנתונים על המרחב הימי סותרים אחד את השני?

7 יולי, 2021

קרא עוד
חוקרים מהאונ' העברית וחיפה בדקו האם ניתן להיערך לקראת דליפת הנפט הבאה באמצעות בסיסי הנתונים הקיימים לחקר דליפות בים-התיכון. התוצאות מדאיגות: לא קיים כיום מאגר מידע פתוח לציבור לגבי דליפות נפט, המאפשר ניטור ואכיפה יעילה יותר של הסכמים ואמנות בינלאומיות באזורים ימיים, או לבחינת הפחתה של אירועי זיהום ים

זיהום ים בנפט שמקורו באוניות מהווה איום משמעותי למערכת האקולוגית של הים-התיכון. דליפות נפט מכוונות או נגרמות כתוצאה מתאונות גורמות לפגיעה בסביבה הימית והחופית, במגוון הביולוגי, ובאיכות חיי אדם. בחודש פברואר האחרון אירעה דליפת הזפת החמורה ביותר שנרשמה בישראל, כתוצאה מדליפה מספינה בלב ים (יש לציין כי נסיבות האירוע בחקירה). כתם נפט גדול הגיע אל חופי ישראל, נשטף לחופים בצורה של זפת שחורה ודביקה ופגע בכ-160 ק"מ של רצועת חופים ישראלית (מתוך 195 ק"מ), מחוף בצת בצפון ועד לחופי ניצנים בדרום. למרבה הצער, עד היום מתקשים המומחים בתחום לאמוד את ההשפעות האקולוגיות שנגרמו בעקבות האירוע, ואת הפגיעה לחי ולצומח במערכות האקולוגיות הימיות המקומיות (ולעולם לא נוכל לאמוד את כל ההשפעות האקולוגיות שנגרמו מהאסון במדויק).

מחקר חדש שבוצע על ידי קבוצת חוקרים, במסגרת עבודת הדוקטורט של סמיון פולינוב מאוניברסיטת חיפה, בהנחיית ובהשתתפות ד"ר רויטל בוקמן מביה"ס למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה ופרופ' נעם לוין מהמחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית, ניסה לבדוק האם ניתן להיערך לקראת דליפת הנפט הבאה באמצעות בסיסי הנתונים הקיימים היום לחקר דליפות בים-התיכון – והאם ניתן לאתר אזורים "בעייתיים" במרחב הימי? המחקר פורסם בגיליון חודש יוני של המגזין המדעי "Marine Pollution Bulletin", תחת הכותרת "הדגמים המרחביים והעיתיים של דליפות נפט בים התיכון".

על פי המידע שהוצג במאמר, הים התיכון הוא בין מסדרונות בתעבורה העמוסים בעולם המהווה כ-15% מהספנות העולמית וחלק ניכר מהובלת הנפט הגולמי ברחבי העולם. בנוסף, יש בו יותר מ-300 נמלים. התרומה השנתית של הנפט שנשפך באופן בלתי חוקי בים התיכון נאמדת בכ-100,000–400,000 טון, בעוד שתאונות הביאו לדליפות נפט בהיקף כולל של כ-310,000 טון בין השנים 1977 ל 2010.

המחקר בחן נתוני דליפות נפט בין השנים 1970 ל-2018. לצרכי המחקר נעשה שימוש בשלושה מסדי נתונים: דליפות נפט שאותרו על ידי EMSA - ארגון אירופאי שעושה שימוש בהדמאות לוויין בתחום הרדאר לאיתור דליפות (שמקורן כולל תאונות, דליפות מכוונות, וכן נביעות טבעיות של נפט) ושהנתונים שלו זמינים רק לנציגים של המדינות השותפות בארגון, ושני מסדי נתונים אודות דליפות כתוצאה מתאונות (ITOPF, REMPEC), אשר מבוססים על איסוף מידע על מסד דיווחים מרשויות מקומיות וכן חברות פרטיות. מכיוון שמסדי נתונים אלו מבוססים על מתודולוגיות שונות וכוללים סוגים שונים של אירועי זיהום ים בנפט, הדגמים המרחביים והעיתיים שעולים מהם אינם זהים, לעיתים סותרים האחד את השני.

החוקרים ניסו להצליב את כל הנתונים בשלושת בסיסי הנתונים כדי לקבל תוצאות מדויקות ככל האפשר. תוצאות הבדיקה של שינויים בזמן הראו כי חלה ירידה משמעותית במספר דליפות הנפט בשלושים השנים האחרונות כתוצאה מתאונות ((ITOPF, REMPEC, וזאת כתוצאה משיפורים הטכנולוגיים של ספנות ובטיחות השייט. בניתוח גיאו-סטטיסטי נמצא כי כ-88% מדליפות טנקרים (לפי REMPEC) נמצאו בצמוד לנמלים ותשתיות חופיות, במים טריטוריאליים של מדינות הים התיכון. לעומת זאת, כ-65% מאירועי דליפות הנפט שזוהו על ידיEMSA  התרחשו במרחק שבין 22-100 ק"מ מהחוף, דהיינו מעבר למים הטריטוריאליים, ככל הנראה בגלל שבדליפות מכוונות יש אינטרס של צוות האוניה להימנע מענישה ולהתרחק מגופי אכיפה שפועלים בקרבת החוף. כלומר, אזורים שנחשבים "מועדים לפורענות" במרחב הים-התיכון, בהם יש חשש לאירועי דליפות נפט ימיים בעתיד – בעיקר בקרבת נמלים ולאורך נתיבי הספנות. זאת ועוד, המדינות עם השכיחות הגבוהה ביותר של דליפות נפט מול החופים שלהן היו לבנון (ערך של 2.18 דליפות ל -1000 קמ"ר) וטורקיה (2.14 דליפות ל-1000 קמ"ר).

למרות המגמה החיובית של ירידה על ציר הזמן בשכיחות דליפות הנפט, החוקרים מבהירים בשלב המסקנות שלהם במאמר המדעי כי יש בעייתיות רבה בהסתמכות מוחלטת על מאגרי המידע הקיימים כיום. כך, לדוגמה, הם מציינים כי "ניתוח מפורט של מתודולוגיות איסוף נתונים גילה הבדלים משמעותיים בין שלושת מאגרי המידע. בעוד ש-REMPEC ו-ITOPF מדווחים בעיקר על דליפות נפט לא מכוונות על ידי מכליות, על סמך מידע של רשויות מקומיות וכלי תקשורת מקצועיים, מאגר ה-EMSA נגזר מחישה מרחוק של תמונות לוויין המסוגלת לזהות את מיקום נזילות הנפט, מבלי להבחין במקורן. יתר על כן, נמצאו סתירות מתודולוגיות בין מאגרי המידע REMPEC ו-ITOPF, למרות שהם חלים על אותו אזור גיאוגרפי ומבוססים כביכול על מתודולוגיות איסוף דומות. בעוד הים-התיכון כולו מכוסה על ידי נתוני ה-EMSA, הכיסוי אינו אחיד".

מסקנות המחקר מצביעות עוד על הצורך בפיתוח מאגר מידע פתוח ושקוף של דליפות נפט, אשר יתבסס על שילוב של שיטות איסוף מידע הן מדיווחי שטח והן על-בסיס שיטות חישה מרחוק. ההתפתחות הנוכחית של טכנולוגיות חישה מרחוק תרחיב את המידע שנאסף על דליפות נפט, כך שתכלול לא רק את מיקומן האפשרי, אלא גם תכלול מידע על הפגיעה המרחבית, התפשטותן ושקיעתן במעמקי המים. "בסיס נתונים פתוח של דליפות נפט יאפשר ניטור וכן אכיפה יעילה יותר של הסכמים ואמנות בינלאומיות באזורים ימיים, הפחתה של אירועי זיהום ים, ושיפור המדדים הסביבתיים תוך לקיחת אחריות של מדינות ברמה הלאומית על תחום המים הכלכליים שלהן", טוענים השבוע החוקרים.

לפרסום המדעי: https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0025326X21003726?via=...

לפרסום בתקשורת: https://www.ynet.co.il/article/sk5kxag6u#autoplay

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, סגל
פרופ ישי יפה, האוניברסיטה העברית. צילום תומר אפלבאום

דו"ח חדש של פרופ' ישי יפה מביה"ס למנהע"ס: "למען הבריאות הפיננסית של הציבור, חשוב ליישם את ההמלצות הללו בהקדם"

4 יולי, 2021

 

קרא עוד
בדו"ח שפורסם בשבוע שעבר, הוזמן על ידי הממונה על רשות שוק ההון משה ברקת, ובוצע על ידי צוות חוקרים בראשות פרופ' ישי יפה מביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים — נבדקו התשואות של כל הקרנות הפרטיות שבהן השקיעו הגופים המוסדיים בישראל בעשור האחרון. החוקרים מצאו כי קרנות הגידור, קרנות הון הסיכון וקרנות הפרייבט אקוויטי שבהן השקיע הציבור בישראל באמצעות המוסדיים לא הצליחו להכות את השוק הסחיר. ליתר דיוק, הקרנות אמנם "ניצחו" את המדדים בשיעור קל, אבל לאחר קיזוז דמי הניהול וההצלחה הגבוהים שהן גובות מהציבור — כ–2% לשנה ועוד 20% מהרווח — התברר שהקרנות הניבו תשואות דומות למדדי הבורסה של תל אביב, ותשואות שפיגרו אחרי מדד S&P 500 האמריקאי. במילים אחרות: אם מנהלי הקרנות בכלל השיגו תשואות עודפות על השוק, הם לקחו אותן לעצמם באמצעות דמי ניהול.

המשמעות של הדו"ח עבור חסכונות הציבור היא גדולה. ראשית, הדו"ח מוכיח פעם נוספת שאף אחד — גם לא המנהלים המתוחכמים ביותר שנהנים כמעט מהיעדר מגבלות השקעה — לא מצליח לאורך זמן לספק תשואה גבוהה יותר מקרן מדדית פשוטה. זו מסקנה שצריכה להבהיר לכל שחקן בורסה חדש, לכל צעיר ולכל בוגר של קורס השקעות או השכלה פיננסית, שגם הוא, לאורך זמן, ייכשל כמעט בוודאות בהשקעות שהוא יבצע.

לכן, הערת האזהרה מפני אי-הבנה על מהותו של חינוך פיננסי היא קריטית: חינוך פיננסי הוא חשוב, אפשר לחסוך הרבה כסף בהתנהלות פיננסית נכונה יותר, בהשוואת מחירים ובמיקוח על עמלות ותעריפים. אפשר גם להימנע מטעויות מביכות. אבל אסור לאדם לחשוב שהוא יכול להשקיע טוב מאחרים או להכות את המדדים. זה פשוט לא יקרה. תובנה זו הוכחה במחקר האקדמי בארה"ב - באופן לא מפתיע, נמצא שככל שאדם משכיל יותר פיננסית, כך הוא משתתף יותר במערכת הפיננסית ולא בורח ממנה. אלא שההשכלה הזאת אינה משפיעה על ההחלטות שלו. גם תוכניות ממשלתיות להשכלה פיננסית בבתי הספר לא שיפרו את ההחלטות של המשתתפים.

מדוע? כי פערי המידע בין ציבור המשקיעים, בוודאי ציבור שנחשף לעולם הפיננסים רק באחרונה, למנהלים ולאנשי השיווק שמוכרים לו את המוצרים הפיננסיים — הם כה גדולים, עד שהסיכוי של המשקיע הפשוט לקבל מהם עסקה טובה במחיר טוב הוא זעום. שנית, וזה חשוב גם למי שכבר הבין את הרמז ואינו מנסה לסחור בשווקים בעצמו, גם המוסדיים אינם מצליחים לספק לציבור החוסכים עסקה הוגנת. הם משקיעים, קונים, מוכרים, רצים, חוקרים, עושים "אנליזות", מגייסים מנהלים בקבלנות משנה (כמו הקרנות האלטרנטיביות) ולוקחים עבור כל זה עמלות גבוהות — אבל בסוף לא מספקים תשואה טובה מקרן מדדית פשוטה.

פרופ' יפה וחברי הוועדה מציעים בדו"ח רפורמה שתתמודד עם הכשל היסודי הזה - היא תכלול מחיר יחיד למוצרי השקעה (במקום מוצרים עם שורה של עמלות שמקשה על השוואה); עידוד משקיעים לטובת אפיקים של קרנות מדדיות זולות; השקה של מוצרים שבהם גם למנהל יהיה חלק בתוצאות ההשקעה, כך שדמי ניהול יוחזרו במקרה של כישלון; וגם הגדלת השקיפות בתעשייה. למען הבריאות הפיננסית של הציבור כולו, חשוב ליישם את ההמלצות הללו בהקדם.

לפרסום המלא שעלה בדה מרקר: דה מרקר.

 

 

 

 

 

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, סגל
הדמייה בתלת ממד של המכשיר. צילום באדיבות מתן עוז

הסוף לפציעות חמורות כתוצאה מנפילות באמבטיה? סטודנטים פיתחו מכשיר אזעקה ייחודי למבוגרים

1 יולי, 2021

קרא עוד
במסגרת האקתון אקדמי שהתקיים לאחרונה בביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית, פותח מכשיר שיוכל לזהות מצבי מצוקה הנגרמים בשל נפילות בחדרי אמבטיה ובשירותים

האקתון ייחודי שנערך לאחרונה בביה"ס למדעי המחשב באוניברסיטה העברית, התעמק במציאת רעיונות יצירתיים ומיזמים חדשניים בנושא 'פוסט קורונה - היום שאחרי', איך מקלים על החזרה לשגרה וכיצד מתמודדים עם בעיות חברתיות שהתעוררו בעקבות משבר הבריאותי העולמי. כמו כן, לנוכח מבצע "שומר החומות", התמקדו חלק מהמיזמים במציאת פתרונות לבעיות שמעורר המצב הביטחוני ומצבי חירום באופן כללי.

במסגרת התחרות השתתפו לא פחות מ-200 סטודנטים, שחולקו ל-40 קבוצות, בנוסף למנטורים רבים מחברות בולטות בתעשייה, שחלקם נוסדו באוניברסיטה העברית - לייטריקס, מובילאי, אורקם, סינמדיה, אלביט, סמסונג וטאבולה. במקום הראשון זכה מוצר שפותח על ידי קבוצת סטודנטים הנקרא "L.S.S - Life saver sensor", מכשיר שנועד להזעיק סיוע מציל חיים למבוגרים וקשישים, שנמצאים במצוקה בחדר האמבטיה או בשירותים, בעקבות נפילות שעלולות להסתיים בפציעה חמורה או במוות.

הצוות כולל את הסטודנטים לתואר ראשון בהנדסת חשמל ומחשבים מביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית: מנהל המוצר מפתח תוכנה וחומרה מתן עוז, מפתח התוכנה רועי רייטר, מפתחת התוכנה מעיין בלוך ומפתח התוכנה מתן הירשהורן; יחד עם סטודנטית לתואר משולב במדעי המחשב ובעיצוב תעשייתי מהאוניברסיטה העברית ובצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים - גיל רוזנברג. הצוות זכה בפרס על סך 10,000 שקל.

מתן עוז סיפר השבוע כי "במהלך הקורונה נחשפתי לסיפור מחריד על אדם מבוגר שנפטר לאחר שהחליק במקלחת. בגלל הריחוק החברתי ומגבלות הקורונה גילו אותו רק לאחר מספר ימים, כשהוא במצב של ריקבון מתקדם. המקרה הזה זעזע אותי כל כך, ולכן החלטתי לצלול למספרים ונדהמתי לגלות שכ-80% ממקרי הנפילות של מבוגרים בגילאי 65+ קרו בשירותים ומהמקלחת. מדובר בכ-244 מיליון פציעות בשנה ברחבי העולם. בנוסף, ידוע כי שברי נפילה בקשישים עולים מיליארדים רבים של דולרים למערכות בריאות ולמכוני השיקום ברחבי העולם. מספר מקרי המוות כתוצאה מנפילות שכאלה מטריד לא פחות. זה נושא שחייבים לפתור".

עוד סיפר הוגה המיזם כי "מבוגרים מתמוטטים לבד בבתים ואין מי שיזעיק להם עזרה. כל דקה קריטית, סיוע חברתי מהיר מציל חיים. לצערנו, חלק מהמכשירים היום לא מותאמים ולא מתאימים לגיל השלישי – צמידים או כפתורי מצוקה דורשים אקטיביות, אך מבוגרים רבים שוכחים לשים אותם, מורידים אותם במקלחת מחוסר נוחות, ולעיתים אף לא מסוגלים ללחוץ על כפתור המצוקה בגלל חולשה. בנוסף, המחירים שלהם גבוהים. כששמעתי לראשונה על ההקאתון בבית הספר להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה, ועל ההקשר שלו לקורונה ולריחוק חברתי, ידעתי, הבנתי ורציתי לפתח את המוצר דרך התחרות". 

המוצר שהוצג דרך ההאקתון פשוט, זול ונוח לתפעול, ונועד לנטר מצוקה על סמך זיהוי התמוטטות באמצעות חיישני תנועה - כשהקריאה לעזרה נעשית מרחוק דרך מיקרופון מובנה על המכשיר או באמצעות הפעלה יזומה של הקריאה בלחיצה על לחצן מצוקה. ל-LSS שלושה מצבים: 1. רגיעה – אין אף אחד בשירו-קלחת, 2. דרוך – מישהו נכנס לשירו-קלחת וה-LSS מחפש סימני מצוקה. 3. רגע מצוקתי – א. אזעקה מקומית, מתריעה לסביבה, ולאדם במצוקה על קריאה לעזרה. ב. הזעקת כוחות חילוץ למקום, מוציא הודעה מסודרת הכוללת פרטים רפואיים חריגים, אלרגיות, כניסה בעייתית. ג. התראה לאיש קשר לבחירה. את כל הפרטים ניתן לעדכן מראש דרך אפליקציה אותה ניתן להוריד למכשירים הניידים, שמסוגלת להתממשק ישירות ל-LSS.

מתן הדגיש השבוע כי המוצר אמנם הוצג במסגרת ההאקתון, אולם יש עוד מספר שלבים כדי שאנשים מבוגרים יוכלו להשתמש בו: "הרעיונות שפיתחנו, למרבה השמחה, עובדים. קיימת כיום גרסת בטא למכשיר. כמו כן, יש לנו מחשבות לגבי העיצוב החיצוני שלו והדמייה מסוימת בתלת-ממד. אנחנו מעוניינים לקבל בקרוב הצעות מחברות בתעשייה שיעזרו לנו להוביל קדימה את המוצר לשלב היישומי שלו, פיתוח מסחרי בהיקפים נרחבים של המכשיר".

במקום השני בהאקתון זכו אלקנה פנחס טובי, טימותי הרמן ווגל, אליסה מאיה כהן ומיכה בנימין קינג, בעקבות הפרויקט שלהם Animal friend connector - שעוזר לילדים לרכוש מיומנויות חברתיות בעידן שבו זמן המסך גדל משמעותית. במקום שלישי זכו אמיר גאנם, מחמוד גזמאוי,עומר עיסא, מהא מחאגנה, סיף עליאן בעקבות הפרויקט Senior Buddy - שמקשר בין מתנדבים צעירים ואוכלוסייה מבוגרת או מרותקת בית שמעוניינת בביקור. בפרס חביבי הקהל זכו טדסה טפרה, אחמד אבו קטיש, אניס מוגרבי, אורן בלייכמן ושחף כהן ישר בעקבות הפרויקטEventUs - שנועד לעזור לאנשים לגלות על אירועים בקרבתם במהירות ופשטות. אל טקס פתיחת ההאקתון הגיעו, בין היתר, ראש העיר ירושלים משה לאון; נשיא האוניברסיטה העברית פרופ׳ אשר כהן; מנכ"ל לייטריקס זאב פרבמן ודיקן בית הספר להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית, פרופ' נעם ניסן.

לפרסומים בתקשורת: ynet, כיפה, בחדרי חרדים, פורטל לימודים כחול לבן,

קראו פחות
משה מילנר, לע"מ

מחקר חדש מהפקולטה לרפואה: כיצד משפיעה מצוקה בילדות על עמידות לפוסט טראומה אצל חיילים?

29 יוני, 2021

במחקר חדש נמצא כי חיילים שנחשפו למצוקה בילדות דיווחו על רמות גבוהות יותר של דיכאון וחרדה וקושי יחסי בויסות רגשי והתנהגותי ויכולת לפתרון בעיות בזמן מנוחה. מנגד, לא דווחה החמרה במרבית המדדים הפסיכולוגיים והקוגניטיביים בקבוצה זו בזמן תרגול המדמה מלחמה, שלא כמו בקבוצה שלא דיווחה על חשיפה למצוקה בילדות, בה נצפתה החמרה מובהקת במרבית המדדים

קרא עוד
חשיפה למצוקה בגיל הילדות, בין אם לאירועים טראומטיים, לפגיעה או חסך רגשי מתמשכים, מגבירה את הסיכוי לפתח הפרעות נפשיות כגון דיכאון, חרדה ותסמונת פוסט טראומטית בהמשך החיים, ולתחלואה גופנית, כגון סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם להתפתחות דמנציה ולקיצור בתוחלת החיים. בנוסף, חשיפה למצוקה בילדות גורמת לשינוי מתמשך בתגובתיות ההורמונלית למצבי לחץ, ולנטייה דלקתית מוגברת בהמשך החיים, אך הבסיס הביולוגי לשינוי המתמשך הזה טרם פוענח במלואו. בעוד שמרבית המחקר עד כה עסק בהשפעה השלילית של מצוקה בילדות באוכלוסיות של חולים, בשנים האחרונות יש ענין גובר בניסיון לאפיין מיעוט שבחשיפה למצוקה בשלבים מוקדמים בחיים דווקא מפתח עמידות למצבי לחץ בהמשך החיים.

פרופ' רונן סגמן מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית וביה"ח הדסה, יחד עם חוקרים נוספים ממחלקות בריאות הגוף והנפש בחיל הרפואה של צה״ל, ביה"ח הדסה והאוניברסיטה העברית, בחנו במחקר חדש שפורסם בכתב העת Molecular Psychiatry האם בני 18 שמתנדבים לשרות קרבי ביחידת הצנחנים בצה"ל לאחר שחוו מצוקה בילדות, מגיבים אחרת ללחץ? האם חשיפה למצוקה בילדות מותירה משקעים פסיכולוגיים קוגניטיביים או ביולוגיים המתמשכים לבגרות גם בצעירים בריאים נפשית וגופנית? האם ניתן לנבא על פי תגובתם ללחץ במהלך הטירונות כי יהיו עמידים או מועדים יותר לפתח תגובות נפשיות בחשיפה בהמשך השירות?

במחקר נבדקה חשיפה למצוקה בילדות בקבוצה של 366 טירוני צנחנים באמצעות שאלונים מובנים. למחקר הנוכחי, נבחרו שתי קבוצות קיצון מבין החיילים שענו על השאלונים: חיילים שדיווחו על טראומה בילדות, בחלקם מדובר במצוקה קשה כולל חסך רגשי הזנחה ופגיעה (כ-17% מהנשאלים) וחיילים שלא דיווחו כלל על חשיפה למצוקה. כל המתנדבים למעקב היו בריאים גופנית ועברו ראיון מובנה על ידי פסיכיאטרים שליוו את הפרויקט, על מנת לוודא שאינם סובלים מתחלואה נפשית. מדדים רלוונטיים של החיילים נבדקו בשתי הזדמנויות. בתחילה, נבדקו אצל החיילים בזמן מנוחה סימפטומים של חרדה, דיכאון, תפקודים קוגניטיביים ניהוליים, רמת הורמון הדחק קורטיזול, רמות הביטוי של הגן המקודד לקולטן לקורטיזול, גן נוסף 2- SKA שלו השפעה על שפעול הקולטן לקורטיזול בתאי מערכת החיסון והדמיה מוחית. נקודת הזמן השנייה בה נדגמו מדדים מהחיילים הייתה בשיא תרגיל ההסמכה המסכם בטירונות המדמה תנאי קרב לוחצים.

בין ממצאי המחקר, חיילים שנחשפו למצוקה בילדות דיווחו בזמן מנוחה על רמות גבוהות יותר של דיכאון וחרדה לעומת חיילים שלא נחשפו למצוקה. בנוסף, נמצאה פגיעה יחסית בתפקודים קוגניטיביים ניהוליים, כמו ויסות רגשי והתנהגותי ויכולת לפתרון בעיות באמצעות תכנון וארגון. לעומת זאת, בשיא התרגיל שמדמה מלחמה, לא דווחה החמרה במרבית המדדים הפסיכולוגיים והקוגניטיביים בקבוצה זו ביחס למדידה במנוחה, וזאת בניגוד לקבוצה שלא דיווחה על חשיפה למצוקה בילדות, בה נצפתה החמרה מובהקת במרבית המדדים בשיא התרגיל לעומת המדידה במנוחה. כלומר, חיילים שנחשפו לטראומה בילדות הגיבו פחות למצבי עקה אליהם נחשפו במסגרת התרגיל, בהשוואה לחיילים שלא נחשפו לטראומה בילדות. בנוסף, בעוד במנוחה לא נמצא הבדל משמעותי ברמות הורמון הקורטיזול בין הקבוצות, רמת הקורטיזול בשיא התרגיל הייתה גבוהה יותר בקרב הקבוצה שלא דיווחה על חשיפה למצוקה בילדות, בהשוואה לקבוצה שנחשפה למצוקה בילדות, אצלה רמת הקורטיזול אף ירדה בשיא התרגיל, ורמת הקולטנים בתאי מע' החיסון היתה מופחתת במנוחה וניבאה את הירידה בקורטיזול בשיא התרגיל. 

פרופ' רונן סגמן מסביר את התוצאות: "מהתוצאות שקיבלנו רואים בבירור כי גם בקרב מתבגרים בריאים שבחרו להתנדב לחיל קרבי, חשיפה למצוקה בגיל הילדות מותירה הבדלים המתמשכים לבגרות במדדים שונים במנוחה ובתגובה למצב לוחץ בחיים. השאלה החשובה העולה מן הממצאים היא האם צעירים אלה יגלו עמידות רבה יותר, או להיפך יהיו מועדים יותר לפתח תגובות נפשיות בלתי מסתגלות כגון חרדה דיכאון והפרעה פוסט טראומטית בחשיפה למצבי לחץ קשים יותר בהמשך החיים?".

"תוצאות המחקר המעידות על העדר החמרה במדדים פסיכולוגיים וקוגניטיביים וכן הנמכה בתגובת קורטיזול בתנאי לחץ, בין אם בשל חווית התרגיל כפחות מעורר לחץ או בשל תכנות מחדש של תגובתיות מופחתת של הורמון הדחק בתנאי לחץ", תומכות בתיאוריות שמציעות שחשיפה מוקדמת לטראומה תורמת להתחסנות ללחץ בקרב מי שמצליחים להתמודד ולפתח חוסן בתגובה. יכולתם של הצעירים שחוו טראומה חסך וסבל בילדותם, להתעמת עם הכאב, לסרב להצטמצם ולסגת, ולמצוא משמעות בבחירה יזומה להתמודד עם מסלול תובעני ומאתגר תוך תרומה לכלל, נראית כבחירה בגדילה והתפתחות.   עם זאת, גם לעובדה שצעירים אלה חווים רמות דיכאון וחרדה מוגברות ותפקוד קוגניטיבי ניהולי פגוע במנוחה, וגם לתגובה המופחתת של הורמון הדחק והשינויים במע' החיסון עשויות להיות השלכות מזיקות בהמשך החיים, כיוון שהצטברות לחצים במהלך החיים עשויה להביא לנזק בריאותי ונפשי מצטבר".

השלב הבא במחקר, לפי פרופ' סגמן, הוא להבין עד כמה ניתן יהיה לעשות שימוש עתידי בסמנים ביולוגיים לניבוי עמידות או מועדות בהמשך החיים לפוסט טראומה, בשילוב מאפיינים פסיכולוגיים וביולוגיים כדוגמת אלה שנמצאו במחקר הנוכחי. "המידע שיתקבל יעזור לאנשי המקצוע לאתר דרכי התערבות שימנעו פגיעות ושחיקה ביולוגית ונפשית, וטיפול יעיל יותר למתמודדים עם פגיעות כאלה".

המחקר התפרסם בעיתון היוקרתי Molecular Psychiatry והוא פרי שיתוף פעולה בין חוקרי המחלקה לפסיכיאטריה והמרכז לפסיכיאטריה של הילד ע"ש הרמן דנה במרכז הרפואי הדסה והפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית והמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, יחד עם המחלקה לבריאות הגוף הנפש בחיל הרפואה של צה"ל. המחקר נערך בתמיכה של קרן הרמן דנה, הקרן ע"ש משפחת מילגרום למחקר צבאי ומענק של תכנית המדע למען שלום וביטחון של ברית נאט"ו. צוות החוקרים שהשתתפו במחקר: אל״ם במיל׳ ד"ר אייל פרוכטר, ובהמשך עם ממשיכו בתפקיד אל״ם ד"ר אריאל בן יהודה ראשי מחלקת בריאות הגוף והנפש בחיל הרפואה של צה"ל, רס״ן ד"ר כרמל קלה כיום הפסיכיאטר החילי של חיל-האויר היה אחראי על כל שלבי הגיוס והמעקב הקליני למחקר והניתוח הפסיכולוגי בהנחיה של דר לאורה קנטי מהחוג לפסיכולוגיה, החלק הביולוגי בוצע ע"י דר' טניה גולצר-דובנר מנהלת המעבדה לפסיכיאטריה מולקולרית ודליה פבזנר תלמידה לתואר שני בחוג לנוירוביולוגיה, פרופ' עמר בונה, פרופ' נטע לוין ואהרון מירמן דוקטורנט בחוג לנוירוביולוגיה ביצעו את ההדמיה המוחית.

למאמר המלא

לכתבה בישראל היום

קראו פחות
סגר

יכול להיות שהסגרים היו לשווא? מאמר דעה של פרופ' אורי חפץ מהמחלקה לכלכלה שפורסם במגזין G של גלובס

5 דצמבר, 2021

עם איום האומיקרון, נדמה ששאלת הסגר שוב מרחפת. אך הצניעות המדעית מחייבת להודות: אחרי קרוב לשנתיים של מאמץ מחקרי חסר תקדים, עדיין לא ידוע מספיק על המדיניות הדרמטית ביותר שננקטה במגפה • זה קורה גם כי אנחנו נמנעים מלהשתמש במידע הכי מועיל: האנושות עצמה • כשמדובר בחיסונים מובן מאליו שיש צורך בקבוצת ביקורת - אז איך זה שמחוץ לגבולות הרפואה אנחנו כל כך מפחדים מניסויים בבני אדם?

Charanjeet Dhiman, unsplash

20 שנה למותו של ג'ורג' האריסון: איך דווקא "החיפושית" הצנועה ביותר שינתה את פני הרוק?

29 נובמבר, 2021

קרא עוד
מבין שלושת החיפושיות היוצרות, תשׂואתו של ג'ורג' הריסון באומר ובצליל הייתה לכאורה הצנועה ביותר. לנון ומקרטני הקפידו לגונן על הדומיננטיות שלהם ברפרטואר הביטלאי ולא הרבו לפָנות לג'ורג' דריסת רגל יצירתית. אולי דווקא מפאת הסינון הקפדני שכפתה עליו עריצותם של חבריו, כל שיר הריסוני שמצא מקומו באלבומי הביטלס הטביע את רישומו האיכותי והמקורי. הספקטרום הסגנוני של הריסון היה ומגוון להפליא. תרומתו לרפרטואר מזוהה במיוחד עם שיריו ההודיים החלוציים שסללו את הדרך למה שנודע אחר כך כ'מוזיקת עולם'. עם זאת, הוא מיעט להכניס אלמנטים הודיים מובהקים לשיריו ה"מערביים", אף שכמה מהם ניחנים במעין אמורפיות מלודית שנודפת ממנה ארומה מזרחית מסוימת.

שיריו משקפים את האקלקטיות הסגנונית הביטלאית הרב-סוּגתית אך עם קווים עצמאיים בולטים משלו שאינם נופלים בייחודיותם מאלו של שני חבריו ה"בכירים". אחדים מהם נרגנים, מרירים ואפילו יבבניים, המשקפים אולי את תסכולו כחיפושית מדרג ב'. כמה משיריו משקפים מקורות השפעה ייחודיים לו (כמו If I Needed Someone שקיבל השראתו מלהקת ה-Byrds). הוא עשוי להיות לירי ואווירתי (כמו Something או Here Comes The Sun) אך גם רוקיסטי ואסרטיבי (כמו Savoy Truffle). אפשר להצביע על ניגוד מובנה בין הריפים העוצמתיים והמעברים הסולניים האסרטיביים שהפיק מהגיטרה שלו לבין קולו העצל שמסגיר כביכול נרפות מסוימת, שעולה בקנה אחד עם קווים מלודיים בשיריו הניחנים באיפוק וריחוק. ניגוד פרדוקסאלי אחר אפשר למצוא בין תשוקתו לאמץ השפעות הודיות באורח אותנטי ככל האפשר, אך לסגל אותן לממדי שיר פופולרי מערבי של אמצע הסיקסטיז, וזאת מבלי להיכשל בקלישאות אוריינטליסטיות.

דוגמה מושלמת לשילוב הפרדוקסאלי של זמן מוזיקלי מזרחי המתפתח לאטו, עם זמן מוזיקלי מערבי קצר-רוח, אפשר למצוא Love You Too - שירו ההודי הראשון מתוך האלבום "ריבולבר". הריסון רותם את הדיכוטומיה שבין הזמן הנזיל לבין הזמן הפועם, המובנה במוזיקה ההודית עצמה, כדי להשמיע בתמלילו כמה השגות נוקבות באשר למרוץ העכברים המערבי נגד מחוגי השעון וסכנת ההחמצה שהוא נושא עמו. היחס בין המבוא לבין גופו של השיר מגלם אפוא את היחס שבין השעון שמחוגיו ניטלו ממנו לבין השעון המתקתֵק. אלא שתהליכים מוזיקליים שבמוזיקה הודית אותנטית מתרחשים על פני עשרות דקות נדחסים כאן למיטת-סדום מערבית בת שלוש דקות. למבוא המדיטטיבי המגשש (המכוּנה אָלָפּ), העשיר בקישוטים (המכונים 'גַ'מָקָה') מוקצות שניות ספורות לפני שמתרחש המעבר מ"טמפו רובטו" (ממצב של טשטוש ריתמי) ל"טמפו ג'וסטו" (לטמפו קצוב וערני), מעבר המתבצע באמצעות תופי הטָבּלַה ו'דְרוֹן פועם' (פעמות קצובות על צליל אחד), והשיר הקצבי (המכונה 'גָט') יוצא לדרך.

המעב ר האינסטרומנטלי המאולתר, דומה במִשכו למעבר בלוזי שמשתרע על פני מחזור אחד בן 12 תיבות. השיר כולו נראה כמעין פשרה בין ביטוי הודי אותנטי לבין אילוצי הזמן המקובלים בתקליט של מוזיקה פופולרית, אלא שדווקא קוצר היריעה הבלתי אותנטי הנדרש תואם להפליא את מילות השיר – "...Each day just go so fast / I turn around it's past etc…."

בשירו ההודי הבא, Within You Without You משנת 1967, כבר זכה הריסון להקצאת זמן רחבה יותר – כחמש דקות הודיות בתוך המועדון (הבריטי כל-כך) של הלבבות הבודדים (סרג'נט פפר). זה עדיין רחוק מלהיות משך זמן הודי קלאסי, אך יש בו כדי לפרוץ את המסגרת המקובלת של שיר פופ ממוצע, ומהרגע שזו נפרצה לא ניתן להחזיר עוד את הגלגל אחורה ונפתח פתח ליצירות רוק ארכניות להחריד. הריסון לקח אפוא חלק בלתי מבוטל בהתפתחויות ששינו את פני הרוק לקראת שלהי הסיקסטיז.

הכותב הוא פרופ' נפתלי וגנר, מרצה וחוקר בחוג למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
למאמר בערוץ 7

קראו פחות
בעקבות שחרורה של סיגלית חיימוביץ'- ד''ר רונן זיו על שחרור מוקדם של אסירים

בעקבות שחרורה של סיגלית חיימוביץ'- ד''ר רונן זיו על שחרור מוקדם של אסירים

15 נובמבר, 2021
קרא עוד

שחרורה המוקדם של סיגלית חיימוביץ', מי שהייתה שותפה לרצח אסף שטריימן ז''ל, העלה רגשות שליליים רבים. ד''ר רונן זין, מהמכון לקרימינולוגיה, מסביר בטור מיוחד על ההליך המשפטי של שחרור מוקדם ומה החשיבות החברתית שלו.

החלטת השחרור המוקדם של סיגלית חיימוביץ' ממאסר מעוררת רגשות שליליים בקרב רבים. נראה שקיימת תחושת אי-צדק נוכח ההליך המשפטי וחשש מהסיכון הנשקף מצד מי שהייתה שותפה לרצח של הנער אסף שטיירמן ״ללא מניע, ללא זיק של הגיון, ללא רגש של חמלה או היסוס של חרטה״, כדברי ביהמ"ש שגזר את דינה לעשרים וארבע שנות מאסר. אם כך, מדוע להורות על שחרור לאחר עשרים ואחת שנים בלבד כשאכזריות מעשה הרצח מצדיקה עונש מאסר אפילו ארוך יותר, ולחשוף את הציבור למסוכנות הנובעת ממי שפגעה בערך קדושת החיים ללא סיבה ברורה?

ראשית, ההחלטה לשחרר את סיגלית משקפת הכרה במציאות החיים האנושית. מערכת המשפט הישראלית אימצה תפיסה כי מידת האשם הפלילי של מתבגרים פחותה מזו של בגירים. התפיסה מתבססת על ניסיון מקצועי שנצבר בהתמודדות עם מתבגרים ועל מחקרים שבחנו התפתחות נוירולוגית לאורך החיים. לחלק מהמתבגרים חסרה היכולת הקוגניטיבית הדרושה לקבלת החלטות רציונליות ולהתנהגות אחראית. אישיותם עדיין לא מגובשת והם רגישים להשפעות שליליות ולחצים חיצוניים, בעיקר מצד חבריהם. התגובה הישראלית למתבגרים שהורשעו ברצח אינה פוטרת אותם מעונש מאסר ארוך וכואב, אך היא מניחה שתהליך התבגרות טבעי ותהליכי שיקום צפויים להשפיע לטובה על התנהגותם ולכן אינה מטילה עליהם עונש לא קצוב ולא מונעת מהם לבקש שחרור מותנה טרם ריצוי מאסר מלא, שהינו מפוקח ומלווה לאור שינוי חיובי שחל בבגרותם.

שנית, ההחלטה משקפת הכרה בחשיבות התמיכה באסירים המשתחררים לאחר מאסר ממושך. מחקרים מראים שלמאסר ממושך השלכות שליליות על מצבו הפסיכולוגי של האסיר. מעבר להכרה בהתמודדות האסירים עם משברים אישיים לאורך שנות מאסר ארוכות, בעשורים האחרונים התבססה הבנה ברורה שתמיכה בתהליך היציאה של אסיר מבית הסוהר הופכת את הסביבה החברתית למקום בטוח יותר. המציאות מגלה שכמעט כל האסירים עתידים להשתחרר בשלב מסוים ושתמיכה והכוונה מקצועית בהתמודדות עם אתגרי חיים מורכבים בדרך לא עבריינית מעלה את הסיכוי להשאירם מחוץ לעולם הפשע. אכן, הליך שחרור מוקדם ממאסר אינו משקף רק הטבה המתגמלת אסירים שעברו תהליך אישי משמעותי בתקופת מאסרם אלא מהווה גם מסגרת מקצועית המאפשרת לחברה להמשיך ולפקח על תהליך השחרור והשיקום ולנטרל את הבעיות שהובילו אותם לעבור על החוק. 

לבסוף, ההחלטה משקפת אמון ביכולות המקצועיות של שירותי התקון הישראליים. מחקרים קרימינולוגיים שבחנו מסלולי חיים עבריינים מצאו ש מעורבות עבריינית דועכת ככל שהאדם מתבגר. בנוסף, נתונים ישראליים מראים שהסיכון שאסיר השפוט למאסר של עשור ומעלה יחזור לכלא קטן פי שבע בהשוואה לכלל האסירים. במצב זה, התרשמות גורמי הטיפול והשיקום המלווים את האסיר במשך תקופה ארוכה מאפשרת לגשר על היעדר ידע מדעי באשר לסיכון הנשקף מאסירים השפוטים בגין ביצוע רצח בגיל ההתבגרות.

בדומה לנסיבות שחרורה של סיגלית, ניתן להסיק סיכון מזערי במצב שבו המטפלים והגורמים המקצועיים מתרשמים שאסירים עברו דרך שיקומית ארוכה ומשמעותית שבה חוו תהליך שינוי זהות עצמית עמוק, קיבלו אחריות על מעשיהם, הביעו חרטה על הפגיעה, נמנעו מהתנהגות המפרה את כללי המאסר, הוכיחו שניתן לסמוך עליהם במסגרת תעסוקתית ובחופשות, ועתידים להשתלב במסגרת שיקומית שתקדם ותפקח על תהליך היציאה מפשיעה לאחר השחרור. שחרורה המוקדם של סיגלית חיימוביץ אינו מבטל את התחושות הקשות הנלוות להחלטה, אלא מחדד סוגיות ישראליות חשובות העוסקות בענישת קטינים, אתגרים העומדים בפני אסירים משוחררים, ויכולת ארגוני התיקון לשפר הן את מצבם האישי של העבריינים והן את ביטחון הציבור והאמון במערכת המשפט והתיקון.

הכותב הוא ד״ר רונן זיו מהמכון לקרימינולוגיה שבאוניברסיטה העברית ומכון התקון שבאוניברסיטת סינסינטי, וגם עורך דין המייצג אסירים.

הכתבה המלאה

קראו פחות
ראה גם: מאמרי דעה
Garett Mizunaka,unsplash, machine

האנזימים – מכונה תעשייתית משומנת

7 נובמבר, 2021

קרא עוד

האנלוגיה למכוניות אוטונומיות פותחת אפשרויות להמשך מחקר עתידי, בו אנזימים יתוכנתו על ידי מדענים בשיטות של אינטליגנציה מלאכותית

(מאמר דעה)

אנזימים הם עצמים מורכבים ומופלאים, שאחראים על שלל פעולות ותגובות חיוניות בטבע. בתמונה (1A) ניתן לראות אנזים אחד כזה, השייך למשפחת ציטוכרומים בשםP450  אשר אותו חקרתי לאחרונה עם ד''ר קשטרש ד. דוביי, מאוניברסיטת שיב-נדר בהודו. ה-P450 מורכב מסלילים וחתיכות של יחידות חלבון. ליצור מורכב זה יש אורך ורוחב ממוצעים של 6 ננומטר (לשם השוואה- סנטימטר אחד כולל 10 מיליוני ננומטר), כך שמדובר במכונה מיניאטורית המשמשת את גופנו לביצוע צרכים חיוניים כמו שמירה על הריון, יצירת מולקולות חיוניות חדשות, נטרול מולקולות רעילות וייצור של מולקולות ביו-אקטיביות.

בנוסף, למורכבותם, האנזימים מתאפיינים במהירות תגובה ובמנגנוני תגובה מחזוריים, המתחילים בקבלתה של המולקולה (מולקולת הגלם), שנועדה להשתנות על ידי האנזים, שינוי המולקולה לתוצר הסופי (מולקולת היעד) ואז חזרה למצב ההתחלתי של המעגל, עד כניסת מולקולת הגלם הבאה, וחוזר חלילה. תהליך זה נקרא המחזור הקטליטי של האנזים (,תמונה 1B), והוא מתרחש פעמים רבות (עשרות אלפים עד מיליוני פעמים) בשנייה אחת, כאשר בכל פעם נוצרת מולקולת היעד. ככל שמספר המחזורים בשנייה אחת גדול יותר, כך האנזים יעיל יותר. משפחת ה-P450 מצויה בכל עולם החי והצומח, ומהווה מנועי סינתזה כימית של רבות מהמולקולות המרכיבות את העולם הביולוגי סביבנו.

ככלל, מהירות התגובה של אנזימים היא עצומה (אלפי עד מיליוני פעמים בשנייה) ומהירה יותר מזו של זרזים תעשייתיים. האנזים המהיר ביותר, הנקרא ''Catalase'', מגן על התאים מפני נוגדי חמצון על ידי המרת מי חמצן לחמצן והוא מגיע למהירות של 10 מיליון מחזורים בשנייה. דוגמה נוספת נוגעת לאנזימים העוסקים בסינתזת DNA בגוף האדם. אורך גדילי ה-DNA המיוצרים על ידם  תוך שניה אחת שקול למהירות שהיא בערך פי 12 ממהירות הקול. אם נשלב את אורך ה-DNA אשר מיוצר עבור כל אוכלוסיית האדם, נוכל לומר שהאנזימים הללו יצרו בשנייה אחת  DNAהשקול באורכו ל-247 סיבובים של כדור הארץ סביב השמש.

המחזור הקטליטי של האנזים הוא אחד ההיבטים המרתקים ביותר של פעילות אנזימטית, המתפקד באופן אוטונומי - כמעט כמו מכונה בעלת תוכנה פנימית. במעמקי האנזים, ישנה טבעת שטוחה של אטומים הנקראת פורפירין שקושרת יון ברזל, וכך יוצרת קומפלקס ברזל-פורפירין שהוא האתר בו מתרחשת התגובה של האנזים (C1). הברזל נקשר לחלבון מצד אחד של הטבעת ואילו מהצד השני קושר הברזל את מולקולת החמצן, המתפצלת לאחר מכן לשני אטומים על ידי אלקטרונים ופרוטונים המסופקים לאנזים. כך נוצרת המולקולה הפעילה אשר מבצעת את כל התמורות הכימיות שהאנזים צריך לחולל במולקולת הגלם.

שאר האנזים מורכב מסלילים, לולאות וקבוצות של יחידות חלבון, המסייעות לקומפלקס הברזל לבצע את כל אחד משלבי התגובה בתזמון הנכון. החוקרים במחקר הנוכחי השתמשו בשיטה הנקראת סימולציה דינמית מולקולרית (MD), אשר מאתחלת את האנזים בטמפרטורת החדר ועוקבת לאורך זמן אחר תנועות האטומים או קבוצת האטומים. כאשר האנזים קולט מולקולת גלם, הוא יפרק את אחד מקשרי הפחמן-מימן (CH) ויחמצן  אותו (לקשר לCOH ) תוך יצירת מולקולה שהאורגניזם משתמש בה לצרכיו (למשל: יצירת אנרגיה). הדמיית MD מאפשרת לחוקר למפות את כל התנועות החיוניות שהמכונה הקטנה הזו עושה כדי להשלים מחזור, שהוא לכאורה אוטונומי, ממש כאילו תוכנת ביד נעלמה.

ההדמיות מראות ש-P450 היא ננו-מכונה, המחליפה מולקולות עם החוץ, תוך שימוש בתעלות וסכרי מים ומתפקדת באופן אוטומטי ברגע שמולקולת הגלם נכנסת לחלל האנזים. שאר העבודה נעשית על ידי חלבון המספק אלקטרונים, כמה מקבוצות האטומים של האנזים ומולקולות מים המספקות לנו את התזמון הנכון לשינוי המולקולה שנכנסה לאנזים בתחילת המחזור ולייצור של מולקולת היעד (למשל חומצות שומניות שעברו שינוי חיוני לתפקודם באורגניזם).

במהלך המחקר, גילינו תוצאות מרתקות, הקשורות לפתיחה או לסגירה של האנזים לקליטת מולקולות הגלם, סגירות ופתיחות של סכרי מים המשמשים מעבורות לפרוטונים, וערוצים דרכם יוצאים המוצרים המחומצנים ומספקים לאנזים איתות להפעלה של מחזור חדש. ככל שניתחנו יותר את מסלולי ה-MD, כך התברר לנו שהתכונות המדהימות של אנזימים אלה נטועות בכימיה של אינטראקציות חלשות בחללים צפופים. איתות זה מורגש על ידי החלבון המתאם את כל שלבי המחזור ועל ידי סלקטיביות החמצון של האנזים. אורח הפעילות הזה שונה מזרזים תעשייתיים או מלאכותיים שנוצרו במעבדות.

מאחר והאנזימים הללו נוצרים על ידי גנים ספציפיים, ובהנחה שהגן מהווה תכנת הפעלה של האנזים, אנו מניחים שכל התנועות הקריטיות של האנזים (כגון סגירה ופתיחה של סכרי מים) מתוכנתות לתוך האנזים כאינטליגנציה מלאכותית. אינטליגנציה זו מגיבה למהלך הכימי של התגובה הכימית, ומורגשת על ידי האנזים בעזרת השינויים באינטראקציות החלשות שבין האנזים לבין מולקולת הגלם שעוברת שינוי. האנלוגיה למכוניות אוטונומיות היא בשלב זה רעיון בלבד, אך למרות שהוא לא הוכח עדיין, הוא פותח אפשרויות להמשך מחקר עתידי, בו אנזימים יתוכנתו על ידי מדענים בשיטות של אינטליגנציה מלאכותית.

כותב המאמר הוא פרופ' אמריטוס ששון צחייק, מהמכון לכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

פרסומים בתקשורת: הידען

קראו פחות
ראה גם: מאמרי דעה
tel aviv. by alon sin moshe, hebrew university

ד"ר יאיר דוכין: תוכנית הדיור הממשלתית – לא למדו דבר ולא שכחו דבר!

4 נובמבר, 2021

רשימת צעדי המדיניות הממשלתית לטיפול במה שמכונה "משבר הדיור בישראל" מזכירה את משפטו המיתולוגי של טאליראן לפני כ-200 שנה "לא למדו דבר ולא שכחו דבר".

ראה גם: מאמרי דעה
ניתוח. מתוך האתר unsplash

דעה: לא רק המתמחים שחוקים - פרופ' עמיחי שטנר מסביר למה הרפואה שלנו כיום מבריקה, אך כושלת

24 אוקטובר, 2021

 

קרא עוד

אם בארצות שונות ורחוקות זו מזו, וכן למעשה בכל ענפי הרפואה, מוצאים עשרות אחוזים מבין הרופאים והרופאות הסובלים מ"שחיקה", כלל הנראה שאין זה רק "עוד" ממצא סטטיסטי יבש. שחיקה פירושה להגיע ליום העבודה בבית החולים או במרפאה בחוסר חשק, להרגיש עייפות מתמשכת ורצון לסיים את היום כמה שיותר מהר. רופא הסובל משחיקה – לא רק איכות החיים שלו (ושל משפחתו) נפגעת, אלא גם מתלווה לזה אובדן היכולת להתייחס לחולה באופן אישי, חוסר סבלנות, שטחיות, "נפנוף" החולה על ידי מתן הפניות, בדיקות או תרופות, ונטייה מוגברת לשגיאות באבחון ובטיפול כמו שהוכח במחקרים קודמים.

מהצד השני, גם החולים לעיתים קרובות אינם מרוצים. מי מאתנו לא שמע את התיאור של הביקור אצל הרופא השקוע כולו במחשב ובקושי מעיף מבט בחולה או קם מהכיסא? היבט זה פורסם גם במחקרים אשר כיום מכלילים יותר ויותר את נקודת המבט של החולה. איך ייתכן אפוא, שבשנים בהן הרפואה התקדמה לאין שיעור, עם יכולות וויזואליזציה מדהימות של כל פינה בגוף, טיפולים פולשניים הרבה פחות מאשר בעבר שמתבצעים "כהרף עין", תרופות ביולוגיות יעילות שאי אפשר היה אפילו לדמיין אותן לפני שנים, ובנוסף, מאמץ לבסס את ההחלטות על מידע מבוקר ומבוסס – איך ייתכן שדווקא עכשיו נוצר קרע אצל רופאים רבים בעבודתם וביחסיהם ההדדיים עם החולים, קרע שדומה שלא נצפה בעבר ובוודאי לא בממדים כאלה?

נראה שהשינויים המהירים ברפואה הביאו איתם גם כמה יסודות מזיקים אשר למרות כל ההתקדמות, הרופאים עדיין לא הצליחו להתמודד עמם. הנושא מורכב, וכדי ש"לא לשפוך את התינוק יחד עם מי האמבטיה" יש קודם כל להכיר בשפע המרכיבים הטובים, הישגים אשר הם כאן כדי להישאר ואין מי שחולק עליהם. כך, למשל, מעמדו החדש והמשופר של החולה כבעל/ת ידע, דעה ועצמאות להחליט בעזרת הרופאים, או הזמינות בלחיצת כפתור של מידע מפורט על החולה הכולל אשפוזים, תרופות, רגישות יתר, ומהלך של כל בדיקה והשתנותה על פני השנים – אוצר בלום שעוזר מאד בקבלת החלטות. גם הגישה הקלה למאגרי מידע מעודכנים הכוללים למשל הנחיות מקצועיות לטיפול, או מינונים ותופעות לוואי מפורטות של כל תרופה, מהווה זינוק חיובי קדימה, בתנאי שמשתמשים בה כמובן.

אלא שבמקביל הלכו והתפתחו שלוש 'מכשלות' עיקריות אשר נראה שהן אחראיות במידה רבה ל"קרע" השכיח כיום בין הרופא לעבודתו ובינו או בינה – לחולה. הכוונה היא קודם כל לחוסר הזמן של הרופא לעומת הדרישות והמטלות ההולכות ומצטברות; שנית, לאצבע הקלה מאד על ההדק של הפניות לבדיקות ושל רישום תרופות; ולבסוף, המחיר שגובה הופעת המחשב והפיכת יחסי רופא-חולה ליחסי רופא-חולה-מחשב. בעיות אלו כרוכות זו בזו.

ראשית, זמן המפגש במרפאה (אבל גם משך האשפוז שהלך והתקצר עם השנים) קצר מדי. החולים כיום מבוגרים יותר, מורכבים יותר, מטופלים בתרופות רבות יותר, ובדרך כלל התיק הרפואי שלהם מלא וגדוש בתוצאות בדיקות שנעשו בעבר. להתייחסות ראויה לכל אלה נדרש זמן. מה גם שהרופאים היום נדרשים לתת מענה לא רק לבעיה המידית אלא גם ללמד את החולה, להסביר, להמליץ על שיטות יעילות לקידום הבריאות ומניעה כמו אורח חיים בריא, חיסונים, ובדיקות סקירה מסוימות. כל זאת עוד לפני שהזכרנו את השונות האתנית הנפוצה כיום אצלנו ובכל העולם וכרוכה במכשולי שפה והבדלי תרבות אשר דורשים זמן ומאמץ. הפתרון צריך מן הסתם להיות משולב ולכלול הכרה מערכתית של הממשלה והקופות בצרכים, כלומר תוספת זמן וממילא, תקציב. גם הרופאים חייבים לתרום לפתרון. למשל, ניתן בדרך-כלל לקבוע עם החולה מפגש שני (ושלישי) לעיבוד שיטתי של כל הנתונים. אין חולה שלא יעריך את זה. בינתיים, גישה המבוססת על סקרנות, ריכוז, כבוד כנה לחולה, ורצון אמיתי לעשות עבורו את המיטב יחזירו את האמון לחולים, ולרופאים את הרגשת המשמעות שבתפקידם והשליטה על סדר היום. בתי הספר לרפואה שמים את הדגש על איסוף פרטי המחלה ה"ביולוגיים" (איפה הכאב? ממתי? מה מגביר אותו? וכדומה), אלא שלכל חולה יש לפחות עוד שני סיפורים המשוועים לתשומת לב: מי הבן אדם שנמצא מולנו ומאיזה 'מסגרת' של עבר, משפחה, עיסוק הוא או היא מגיעים? ולא פחות חשוב, איך המחלה משפיעה עליו – חרדה או דיכאון למשל נפוצים מאד. לוקח זמן קצר מאד להתייחס גם לשאלות אלו אם רק מכירים בחשיבותם וכמובן שהתגמול לרופא ולחולה כאחד – מובטח.

שנית, הנטייה להרבות בבדיקות, הפניות, ותרופות נובעת לא פעם מקוצר הזמן, מ"רפואה מתגוננת", מתפיסה (שמתבררת לא פעם כשגויה) שזה מה שהחולה רוצה, ומאבדן ביטחון של הרופא ביכולותיו. בדיקה גופנית מלאה אורכת דקות ויחד עם מהלך התלונות על ציר הזמן מספקת מידע חיובי (מועט) ושלילי (תכוף, וחשוב לא פחות). המגע הקרוב בעת הבדיקה גם תורם מאד לקשר ולאמון בין הצדדים ועשוי להפחית בדיקות מיותרות שלא פעם מזהות ממצא שולי, שאיך לא, מוליד סדרה של בדיקות חדשות הכרוכות לא פעם באבדן זמן, חרדה וקרינה.

שלישית ואחרונה, המחשב הוא כלי רב עוצמה אבל עלול גם להסיח את הדעת מהעיקר (האדם החולה). מערכתית, כדאי לשפר תוכנות כדי ש"יטרידו" את הרופא כמה שפחות (לדוגמא, חלונות קופצים שדורשים התייחסות) ויתמכו בהחלטות כמה שיותר (יש מאגרי מידע כאלה). אבל כדאי שגם הרופאים יתאמצו ובאופן "רפלקסיבי" יעיינו קצרות בתיק האלקטרוני לפני כניסת החולה, כולל אולי כמה רישומים קצרים. בדרך זו, בעת המפגש עם החולה, הרופאים יהיו פנויים יותר להקשיב, להתבונן (גם בשפת הגוף), לחשוב, ומה שלא פחות חשוב – להגיב, בהיעדר "מסיחים" בינם לבין המטופל שלהם.

_ _ _

עמיחי שטנר הוא פרופסור מן המניין לרפואה (אמריטוס), ביה"ס לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה, ירושלים וחוקר פעיל בתחומי איכות הטיפול הרפואי בארץ ובחו"ל.

פרסום בתקשורת: ynet

קראו פחות
Missile. Kurt Cotoaga, unsplash

דעה: שיעור בקבלת החלטות לכבוד יום השנה למשבר הטילים בקובה

20 אוקטובר, 2021

קרא עוד

משבר הטילים בקובה התרחש באוקטובר 1962 כאשר ברית המועצות, תחת הנהגת כרושצ'וב נענתה לבקשת שליט קובה, קסטרו, והקימה על אדמתו ארבעה אתרים לטילים בליסטיים גרעיניים, כ-240 קילומטרים מחופי פלורידה. זאת, במטרה להרתיע את האמריקאים מניסיון לפלוש לקובה ולהפיל את השלטון הפרו-קומוניסטי.

ב-14 באוקטובר, עם גילוי אתרי השיגור לטילים בליסטיים בקובה ואימות שאכן מדובר באתרים מבצעיים, כינס הנשיא קנדי את צוות יועציו הקרובים, שכונה Excomm וכלל 14 אנשים, כדי לדון במצב ולגבש חלופות לפעולה. בדיון הראשון שקיים הצוות דעת מרבית החברים הייתה שארה"ב צריכה להפציץ מהאוויר את אתרי הטילים ולפלוש לקובה. קנדי תמך בכך, אך ביקש לבחון חלופות נוספות לפני קבלת ההחלטה הסופית על דרך הפעולה בה תגיב ארה"ב. למרות המצב הלא צפוי והאיום המתגבש על ארה"ב, פעל הנשיא במספר דרכים במטרה להגיע להחלטה הטובה ביותר ולמנוע הידרדרות נוספת שיכולה הייתה להוביל למלחמה הגרעינית הראשונה בין מעצמות-העל.

Excomm התבקשו לבחון מספר חלופות ולהציג את היתרונות והחסרונות של כל דרך פעולה בפני הנשיא. קנדי בעצמו הקפיד שלא להשתתף בדיונים כדי לא להשפיע על תהליך החשיבה וההחלטה. שנית, הנשיא הנחה את ראשי המטות המשולבים של הכוחות המזוינים לגבש את עמדתם בנפרד ולהציגה בפניו. במקביל, ניהל הנשיא מערכה דיפלומטית חשאית, בה הועברו מסרים חשאיים לכרושצ'וב, ובה דרש קנדי להוציא את הטילים מקובה מבלי להידרש לפעולה צבאית או לעימות בין-מעצמתי גלוי. אולטימטום חשאי נוסף הועבר מטעם קנדי לקסטרו ובו הוצע לו לנתק קשר עם בריה"מ, או לאבד את השלטון בקובה.

בחינת החלופות על-ידי Excomm נמשכה ארבעה ימים. ביום השלישי למשבר נפגש הנשיא עם ראשי המטות המשולבים של הכוחות המזוינים, בהובלת גנרל מקסוול טיילור שהציג את עמדתם: בראייתם קובה מהווה איום ישיר על ארה"ב, ניתן להפיל את קסטרו "ללא כניסה למלחמה כוללת וללא השפעה על דעת הקהל העולמית". לאחר הצגת החלופות, הנשיא פנה בנאום לאומה, הודיע על הימצאותם של טילים גרעיניים סובייטים בקובה, קבע שכל התקפה קובנית תיחשב כהתקפה סובייטית, על כל המשתמע מכך והודיע על החלטת הממשל האמריקאי להטיל על קובה סגר ימי.

בחילופי אגרות חשאיים בין מנהיגי ארה"ב ובריה"מ, ב-26 באוקטובר הציע כרושצ'וב להוציא את הטילים מקובה בתמורה להתחייבות אמריקאית לא לפלוש לקובה ולא לתמוך בכל ניסיון פלישה כזה ודרש לפנות את בסיסי הטילים האמריקאים בטורקיה שהיוו איום ישיר על בריה"מ. קנדי, שלא רצה בעימות "חם", הודיע בפומבי על קבלת התנאי הראשון ובחשאי הודיע לכרושצ'וב גם על קבלת התנאי השני.

ניהול המשבר בצורה שקולה והגעה להחלטה לאחר בחינת כל החלופות מנעו התפרצות אלימה נרחבת: למרות הלחץ שנוצר בקרב בכירי הממשל האמריקני ובניגוד לתיאוריה שבעת משבר הזמן להחלטה קצר, אפשר קנדי לצוות לבחון לעומק חלופות שונות וההחלטה נתקבלה כעבור שלושה ימים בלבד. הנשיא התמודד עם עמדה מיליטנטית של חלק מהאנשים, לרבות ראשי המטות המשולבים אשר תמכו במהלך צבאי לתקיפת הטילים, בעיקר משיקולי שימור ההרתעה האמריקאית מול בריה"מ. אחרים בממשל טענו שיש לפעול דיפלומטית כדי למנוע הסלמה.

הנשיא בחר, לבסוף, בדרך פעולה של דיפלומטיה כפייתית, הפעלה מונעת של כוח בשילוב מסרים דיפלומטיים חשאיים. מדיניות זו מנעה עימות בין-מעצמתי. בעת משבר בעל אופי צבאי נוטים מנהיגים (ויועציהם) לבחור בתגובה צבאית, בעיקר משיקולי שימור ההרתעה. החלטת המנהיג לשקול לעומק את כלל החלופות ולהימנע מעימות צבאי צריכה לשמש נר לרגלי מקבלי ההחלטות בישראל (ובעולם) כיצד נכון להגיב בשעת משבר.

הכותב הוא ד"ר אמנון סופרין – מרצה במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית, תת אלוף במילואים, שימש כקצין מודיעין שדה ראשי הראשון וכראש אגף המודיעין ב"מוסד".

פרסום בתקשורת: מעריב

קראו פחות
tel aviv. by alon sin moshe, hebrew university

דעה: המרדף המתמשך אחרי קרקעות עלול להסתיים בבכי

12 אוקטובר, 2021

קרא עוד
היימשך המרדף אחרי קרקעות ולאן הולכים מחירי הדירות? שאלה אקטואלית זאת חוזרת ועולה באחרונה הן על ידי היזמים והבונים והן על ידי מכלול רוכשי הדירות (זוגות צעירים, משפרי דיור ומשקיעים). כדי לענות על השאלה עלינו להבין תחילה את הקשר בין מחירי הקרקעות, שעולים בשנתיים האחרונות בחדות, למחירי הדירות.

המוצר הסופי הנמכר לציבור צרכני המגורים הוא, כמובן, דירות וקרקע היא חומר גלם מרכזי בעלות הקמת הדירות. בישראל למעלה מ- 90% מהקרקעות נמצאות בבעלות המדינה. שיעור הבעלות של המדינה אינו אחיד. באזורי הפריפריה שעור בעלות המדינה מתקרב ל- 100% ובאזורים המכונים אזורי הביקוש, קרי מחוזות תל אביב והמרכז, שעור הבעלות עומד על כ- 80% - 85%. ניהול קרקעות המדינה מבוצע על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שתפקידה העיקרי הוא לספק קרקע מתוכננת לבנייה. פירוש הדבר הוא שעל רמ"י להפוך קרקע גולמית לקרקע מתוכננת, שאותה ניתן למכור ליזמים שיבנו עליה דירות.

ניהול כלכלי נכון, דהיינו, כזה שתואם את האינטרסים הכלכליים של המדינה, היה צריך להוביל את רמ"י, לייצר מלאי, רצוי גדול, של קרקע מתוכננת, שיאפשר ליזמים להתאים בזמן את היקף הפעילות שלהם לביקושים השוטפים לדירות.

בשלב הזה של הפיכת קרקע גולמית לקרקע מתוכננת, ברת שיווק, טמון עיקר הכשל של רמ"י שלא הצליחה עד כה ליצר מלאי כזה. העדר המלאי מתבטא בין היתר בתנודות חריפות של מחירי הקרקעות. התנודות הללו מתבטאות בהגשת הצעות מחיר במכרזי רמ"י, שמנותקות לעיתים משווי כלכלי, הנובע ממחירי הדירות הנוכחיים, ומשקפות ציפיות לעלייה משמעותית של מחירי הדירות בשנים הקרובות. אולם  בהתנהלות כזאת שמתבססת על הציפיות הללו טמון גם סיכון משמעותי, כפי שיוסבר ויודגם בהמשך.

הגישה הנכונה כלכלית להערכת שווי קרקע, שהיא הבסיס להגשת הצעה במכרז על קרקע, היא גישת החילוץ, שמתבססת על חילוץ שווי הקרקע כ"שארית" (Residual Value) של תחזית המכירות של תמהיל השימושים הסחיר האופטימלי של הקרקע, קרי, דירות, שטחים מבונים מניבים אחרים, בניכוי כלל עלויות ההקמה והרווח היזמי.

שימוש בגישת החילוץ מחייב ניתוח מפורט של הסביבה העסקית גיבוש תמהיל שימושים אופטימלי, הגדרת מסלול מכירות אופטימלי (של מוצרי הנדל"ן) על ציר הזמן, הפחתה מותאמת של עלויות הבנייה והרווח היזמי והיוון תזרים השארית המשקף את שווי הקרקע.

מכאן נובע, שמבחינת היזמים לכיוון ההשתנות החזוי של מחירי הדירות השפעה מכרעת על המחירים המוצעים על ידם, הן במכרזי הקרקעות  של רמ"י והן ברכישת קרקע פרטית.

כדי להדגים את הקשר הגורדי שבין מחירי הדירות למחירים המוצעים על ידי היזמים במכרזי קרקע והסיכון הטמון בהם, להלן דוגמא לחילוץ מחיר קרקע ממחיר מכירה של דירה.

נתוני יסוד:

א.   מחיר מכירה נוכחי של הדירה, כולל מע"מ 17% (אלפי ₪) - 2,340.

ב.   רווח יזמי מתוכנן - 15% ממחיר המכירה נטו.

ג.   שטח דירה - 120 מ"ר.

ד.   עלות בנייה ישירה - 5,000 ₪ למ"ר.

ה.   תוספת בגין שטחי שירות - 20%.

ו.   עלויות עקיפות (אגרות, תכנון, ניהול, שיווק בצ"מ) - 2,000 ₪ למ"ר.

מנתוני היסוד נובע:

א.   סה"כ עלויות הקמה למ"ר - 8,000 ₪.

ב.   סה"כ עלות הקמה לדירה - 960,000 ₪.

ג.   רווח יזמי - 300,000 ₪ לדירה.

חישוב שווי קרקע מחולץ:

 מחיר מכירה נטו  - 2,000,000

-  רווח יזמי - 300,000

-  עלויות הקמה  - 960,000   

שווי קרקע מחולץ -   740,000

שווי קרקע מחולץ זה מותאם כמובן למחיר המכירה הנוכחי ואותו יכול היזם להציע במכרז.

הסיכון טמון בפער הזמן בין רכישת הקרקע למכירה הדירות.

בהנחה שפרק הזמן הצפוי בין רכישת הקרקע להוצאת היתרי בנייה הוא כ- 3 שנים ושהמחירים יעלו במהלך 3 השנים הללו במצטבר ב- 20%.

תחשיב שווי הקרקע יהיה כדלקמן:

מחיר מכירה נטו - 2,400,000

-  רווח יזמי  - 360,000

-  עלויות הקמה -  960,000

שווי קרקע מחולץ - 1,080,000

אם המחירים, ישארו ברמתם הנוכחית (בניגוד לציפיות היזמים) יתקבל התחשיב הבא:

מחיר מכירה נטו - 2,000,000

-  עלויות הקמה - 960,000   

-  תשלום עבור הקרקע - 1,080,000

רווח יזמי  - 40,000-

כלומר, ליזם יהיה רווח יזמי שלילי, שפירושו שחיקת ההון העצמי שהושקע במיזם.

אם המחירים ירדו ב- 10% (וכבר היו דברים מעולם) יתקבל התחשיב הבא:

מחיר מכירה נטו - 1,800,000

-  עלויות הקמה - 960,000   

-  תשלום עבור הקרקע - 1,080,000

רווח יזמי - 240,000-

כלומר, היזם יפסיד בפרויקט זה כ- 240,000 ₪ לדירה.

בהנחה שהיזם מימן כ- 25% מהמיזם בהון עצמי, הון זה ישחק ויעלם.

ציפיות לעליית מחירי הדירות ב- 20% הובילו אפוא לתוספת של 46% לשווי הקרקע המחולץ, לעומת התחשיב המקורי.

ניתוח מכרזי קרקע של רמ"י, במרחב תל אביב-יפו, פתח תקווה, רמת השרון, מודיעין-מכבים-רעות, רמלה ובאר יעקב, שנסגרו בשנים 2015 – 2016, טרום התוכנית "מחיר למשתכן", מעלה שהפער הממוצע בין מחיר השומה (מחושב על יד השמאי הממשלתי) למחיר ההצעה הזוכה עמד על כ- 18%. הפער בין ממוצע ההצעות למחיר השומה היה אפס. בהנחה שמחיר השומה נקבע על פי מחירי הדירות בעת קביעת השומה, משמעות הנתונים הללו היא שבממוצע ציפיות היזמים היו ליציבות במחירי הדירות. לעומת זאת ההצעות הזוכות שיקפו ציפייה לעלייה מצטברת של 8% במחירי הדירות במשך 3 – 4 שנים (פרק הזמן הצפוי כאמור בין זכייה במכרז קרקע מתוכננת להוצאת היתרי בנייה).

ניתוח מכרזי קרקע של רמ"י במרחב תל אביב-יפו, מודיעין-מכבים-רעות, רמת השרון, באר יעקב ואור יהודה, שנסגרו בשנים 2020 ו- 2021, לאחר סיום התכנית "מחיר למשתכן" (בתקופה זאת נמשך שיווק קרקעות במסגרת התכנית "מחיר למשתכן", אולם בהיקף נמוך יותר וכן הוגדל נתח השיווק של קרקע לשוק החופשי), מעלה ,שהפער הממוצע בין מחיר השומה למחיר ההצעה הזוכה עמד על כ- 69%. הפער בין ממוצע ההצעות למחיר השומה היה 54%.

משמעות הנתונים הללו היא שבשנים 2015 – 2016 שיקף ממוצע ההצעות של יזמים ציפיות ליציבות של מחירי הדירות. ההצעות הזוכות שיקפו ציפיות לעליות מחירים של כ- 1.5% - 2.5% לשנה, זאת בדומה לעליית הערך הממוצעת של דירות בישראל, בטווח הארוך, שעמדה בממוצע על כ- 2% - 3%. בשנת 2021 משקפות ההצעות הזוכות במכרזים ציפיות לעליית מחירי הדירות בשיעור מצטבר של כ- 30% במהלך 3 – 4 השנים הקרובות, דהיינו, עלייה שנתית ממוצעת של כ- 6% - 7%.

ממוצע ההצעות משקף ציפיות לעליית מחירי הדירות בשיעור מצטבר של כ- 24%, דהיינו, עלייה שנתית ממוצעת של כ – 5% - 5.5%, דהיינו, התייקרות שנתית גבוהה בהרבה מהממוצע ארוך הטווח.

על רקע נתוני היסוד שהוצגו והמשמעות הכלכלית שלהם, מתחדד באחרונה הוויכוח בין כלכלנים באשר לשאלה אם העלייה המתמשכת בשווי הנכסים, במכלול השווקים (שוק ההון, נדל"ן, נכסים אלטרנטיביים אחרים), משקפת בועת נכסים עצומת מימדים שסופה לפקוע ולהביא לקריסת מחירים משמעותית. הדוגמא המספרית שהוצגה לעיל וכן נתוני המכרזים באזורי הביקוש ממחישים את גודל הסיכון ליזמים, שכן אם אכן תתחולל קריסה כזאת במהלך השנה – שנתיים הקרובות והציפיות לעלייה משמעותית של מחירי הדירות לא תתממשנה, צפויה הזכייה של זוכי המכרזים להסתיים בבכי.

המאמר נכתב על ידי ד"ר יאיר דוכין, ראש תוכנית ה- MBA בהתמחות מימון נדל"ן, בית ספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית.
 

פרסום בתקשורת: גלובס,

קראו פחות
Medical photo created by freepik - www.freepik.com

ד"ר שהם חשן הלל מביה"ס למנהל עסקים ומרכז פדרמן לחקר הרציונליות בקריאה: קבלו את ההחלטה הנכונה וקצרו את תורנויות הרופאים המתמחים

10 אוקטובר, 2021

וודקה, Sam Hojati, unsplash

דעה: האם יש חיים (במזרח אירופה) ללא וודקה? הערות ליום הוודקה הבינלאומי

4 אוקטובר, 2021

 

קרא עוד

אדוארד סלינגרלנד פרסם השנה חיבור מלומד בו טען כי הציביליזציה האנושית כולה הושתתה על המצאת המשקאות האלכוהוליים בתקופה הפרה-היסטורית. ייתכן בהחלט כי מדובר בהגזמה מסוימת ואולם ככל שהדבר נוגע למזרח אירופה הטענה כי הציוויליזציה שלה מבוססת על הוודקה שרירה בהחלט. ולא, לא מדובר רק על כך שבין פולין ורוסיה ניטשת מלחמת עולם מגוחכת בדבר השאלה מי המציא את הוודקה, כבסיס לשאלת הזהות הלאומית העמוקה ביותר. אף לא בטענתו של הסופר הרוסי המפורסם וונדיקט ירופייב, בפואמה שלו "מוסקבה-פיטושקי", כי כל השתלשלותה של ההיסטוריה הרוסית המודרנית, ממרד הדיקבריסטים ועד בעיותיה של החברה הרוסית בתקופה הסובייטית של שנות השישים מקורה בהרגלי שתיית הוודקה בקרב פשוטי העם והאליטות בחברה הרוסית. הדימוי הרווח על אנשי מזרח אירופה, ורוסיה בפרט, כעל שתיינים כרוניים, המזיח את כל העיסוק בשאלה הזאת לתחום הקומי והשולי, מושך אמנם את הסטודנטים לקורס שלי "וודקה, שתיינים ופונדקים במזרח אירופה" באוניברסיטה העברית כמו זבובים לדבש ואולם מצפה להם הפתעה. מדובר במחקר רציני, ואף משעמם בחלקו, של תהליכים כלכליים וחברתיים שחלו במזרח אירופה בעת החדשה ואשר הוודקה שיחקה בהם תפקיד מרכזי.

האמת היא כי את הוודקה לא המציאו הפולנים, הרוסים וגם לא האוקראינים, אלא ככל הנראה עשו זאת הגרמנים. מדוע אם כן היא התפשטה במזרח אירופה וקיבלה שם סלבי, הגזור מהמילה הסלבית למים? הוודקה לא הייתה גם המשקה המסורתי במזרח אירופה, עד שלב מאוחר יחסית – המאה ה-16, שהמשקאות האלכוהוליים המסורתיים בה היו תסיסת הדבש והבירה. אל הבירה הסקנדינבי – ברגי – נושא שם סלאבי ולא גרמני (ראוי לזכור שהוויקינגים ממוצא סקנדינבי הם שהקימו את רוסיה ופולין בימי הביניים המוקדמים). אצל הפינים, שקדמו לשבטים הסלאביים ברוסיה האירופאית של היום, מופיע אפילו מיתוס, הכלול באפוס הלאומי שלהם – "קאלוואלה" - על הולדת הבירה כתוצאה מהאהבה העזה בין השעורה לבין הכשות.

זיקוק האלכוהול המצוי בבסיס ייצור הוודקה הומצא עוד בימי הביניים דווקא על ידי הערבים, ומכאן שמו הערבי. הוא הומצא תוך עיסוק מדעי בכימיה ולא לצרכי שתייה. עצם הרעיון שניתן לשתות את הרעל הזה היה וודאי מעורר בערבים זעזוע נפשי עמוק. תהליך זיקוק האלכוהול הגיע לאירופה במאה השלוש עשרה אך גם שם היה מוגבל במשך תקופה ארוכה למעבדותיהם של אלכימאים. הוודקה המסחרית הומצאה סביב שנת 1500 והתפשטה במהירות שיא ברחבי מזרח אירופה, ובעיקר בממלכת פולין-ליטא וברוסיה המוסקבאית. המשקה החדש התאים ככפפה ליד למזרח אירופה הודות לצירופם של שני גורמים עיקריים: עלייה תלולה בביקוש לתבואה במערב אירופה, כתוצאה מהעיור המתגבר ותהליכים טרום-קפיטליסטיים אחרים, וסגירת הים השחור ליצוא תבואה על-ידי הקיסרות העות'מאנית.

מצד אחד מזרח אירופה הופכת בעת החדשה ל"אסם התבואה" של מערב אירופה, תהליך שהוביל לשינויים מרחיקי לכת במבנה החברתי, הפוליטי, התרבותי וכמובן הכלכלי של האזור כולו. מאידך, יצוא התבואה מחלק מהאזורים במזרח אירופה, דווקא אלה הפוריים יותר מבחינת גידול התבואה – כמו אוקראינה שכל נהרותיה המרכזיים זורמים לים השחור ולא לים הבלטי,  או רוסיה המוסקבאית שהייתה מנותקת אז כמעט מכל מוצא לים (חוץ מארכנגלסק) - נעשה קשה יותר. בנקודה זאת בדיוק נכנסת הוודקה לתמונה. מהר מאוד התברר למחזיקי הזכות לייצר ולשווק משקאות חריפים, בעלי האחוזות בממלכת פולין ליטא ושליטי המדינה הריכוזית ברוסיה המוסקבאית, שהרבה יותר כדאי וקל לשווק עודפי תבואה במקום, בצורת "לחם נוזלי" – הוודקה. כך נוסד הפונדק המזרח אירופי, לא כמקום בילוי לשולי החברה, כמו במערב, אלא כמוסד חברתי, תרבותי וכלכלי מרכזי אחרי המדינה והכנסייה.

לא זו בלבד שאין חיים במזרח אירופה ללא וודקה אלא מסתבר גם שאין היסטוריה יהודית ללא וודקה, לפחות בעת החדשה. בממלכת פולין-ליטא נמצא באותה התקופה היישוב היהודי הגדול והחשוב ביותר בעולם והעיסוק הכלכלי הטיפוסי והמרכזי של היהודים הללו היה בדיוק חכירת הזכויות לייצור ומכירת המשקאות האלכוהוליים, ובראש ובראשונה הוודקה. הדבר גרם לכך שחלקים נכבדים מהאוכלוסייה היהודית, בניגוד לכל סטריאוטיפ של היהודי העירוני, יישבו כחוכרים בכפרים, התנתקו ממערכת החינוך והשירותים הדתיים בקהילה היהודית, הפכו להיות בורים הזקוקים לתיווך בינם לבין הקדוש ברוך הוא והמסורת היהודית. מתווך כזה אמנם הופיע במהרה דמות הצדיק החסידי, והייתה זאת התשתית החברתית והכלכלית לצמיחת החסידות. מצד שני, העובדה כי היהודים נתפסו כסוכנים של המאגנטים הפולנים, שלא רק השקו לשוכרה את האיכרים אלא גם עשקו אותם הביאה להתגברות השנאה כלפיהם ולהתפרצויות אלימות, שהידועה שבהן הייתה פרעות בוגדן חמלניצקי בת"ח-ת"ט.

בניגוד לרפובליקת האצילים הביזורית של ממלכת פולין-ליטא, בה היה המונופול על ייצור היי"ש שייך לבעלי האדמות כולם, ברוסיה המוסקבאית היה זה, כאמור, מונופול של המדינה. איוון האיום הוא שהקים את מערכת פונדקי הצאר במאה השש עשרה ואילו פיוטר הגדול הביא למקסום רווחי המדינה משיווק אלכוהול והיה בעצמו שתיין לא קטן שנהג להשקות לשוכרה את כל סביבתו הקרובה, כולל נשים ודיפלומטים זרים. כך למשל, השקה את דוכס קורלנד, בחתונתו של זה האחרון עם אחייניתו של פיוטר הגדול, עד כדי כך שמת כעבור ימים ספורים לאחר החתונה. פיוטר הגדול הנהיג בצבא שלו גם מנה יומית של וודקה לכל חייל, שנקראה "כוסית הצאר", ושהייתה נהוגה עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה - אז בוטלה. אולם, לאחר תבוסות הצבא האדום בראשית הפלישה הגרמנית לרוסיה בקיץ 1941, הרגישה ההנהגה שהצבא לא יצעד בלי חזרתה של מכסת הוודקה היומית והיא הוחזרה תחת שם חדש – "כוסית קומיסר העם".

כל התהליכים המוזכרים ורבים אחרים, שקצרה היריעה מלתאר כאן, הביאו להתפשטות תרבות שתיית הוודקה במזרח אירופה בקרב כל המעמדות, הרבדים והקבוצות הלאומיות, כולל שתיה מסיבית בקרב נשים ואנשי כנסייה.

ד"ר יהודית קליק היא מרצה בכירה בחוג ללימודים רוסיים וסלאביים באוניברסיטה העברית.

הפרסום בתקשורת: ynet

קראו פחות
עיראק, Mostafa Meraji, usplash

דעה: כמה מטורף היה סדאם חוסיין? אולי לא כמו שחשבנו

23 ספטמבר, 2021

קרא עוד

כשישראל הצעירה ניהלה בשנות השישים דיון ציבורי ביתרונות ובחסרונות של הצטיידות בנשק אטומי, הזהיר השר יגאל אלון כי במזרח התיכון לא יכול להיווצר "מאזן של אימה". במקום הרתעה הדדית, טען אלון, יתקיים מצב של "אימה ללא מאזן". במילים אחרות, אלון חשב שבעוד שבשאר העולם מנהיגים נמנעים להשתמש בנשק גרעיני בשל החשש מההרס העצום שנשק זה ממיט, במזרח התיכון אי אפשר לצפות לכך. מנהיגי האזור, לפי הלך מחשבה זו, נוהגים בצורה לא רציונלית ולכן לא יירתעו משימוש בפצצה. מעט השתנה מאז. גם כיום רוב של ההנהגה בישראל סבורה, למשל, שאם לאיראן תהיה פצצה, היא תשתמש בה נגד ישראל, אף שהדבר יכול להביא לתגובה ישראלית מוחצת. זהו הרקע לדיון אם ישראל צריכה לפעול נגד מתקני הגרעין באיראן.

לפני 41 שנה ישראל חשבה באותו אופן על סדאם חוסיין, הרודן העיראקי. בספטמבר 1980 הוא החליט החלטה הרת אסון לסבך את ארצו במלחמה עם איראן. איראן גדולה פי 4 מעיראק ומספר התושבים בה כפול מזה של עיראק. לכן היא נחשבה למדינה החזקה ביותר במפרץ הפרסי ובשל כך בשנת 1975 סדאם חוסיין חתם על הסכם עם השאה האיראני, שהיה למעשה הסכם כניעה ובו סדאם קיבל את מרבית דרישותיו של השאה בנוגע לבעלות על הנהר שאט אל-ערב. כאשר החליט לפלוש לאיראן, פרשנים בני הזמן הניחו שסדאם ניסה לנצל הזדמנות. בעקבות המהפכה האיסלאמית של 1979 ותהליכי הטיהור והמעצרים בשורות הצבא, איראן נחלשה משמעותית. למרות זאת, המלחמה נמשכה כשמונה שנים. היא הביאה למותם של מאות אלפי עיראקים והסתיימה למעשה בתיקו. עיראק יצאה מהמלחמה עם חוב חיצוני גדול ובלי אף הישג משמעותי.

האמנם פתח סדאם במלחמה זו מתוך שגעון גדלות? צלילה לנבכי הסיפור מעלה תמונה אחרת. לו רצה סדאם לנצל את הכאוס בתוך איראן, הוא היה יכול לפתוח את המלחמה בתחילת 1979, כאשר כהן הדת הקיצוני, רוחאללה ח'ומייני, עלה לשלטון. במקום זאת סדאם דווקא ברך את השלטון החדש באיראן והביע תקווה ששתי המדינות יוכלו לחיות בשלום. אולם תוך זמן קצר החלה סדרה של התנגשויות על קו הגבול בין כוחות עיראקים ואיראנים. סדאם הבין שח'ומייני מחפש עימות עם עיראק על מנת לחזק את מעמדו בתוך איראן מול הגורמים המתונים, החילוניים והפרו-מערביים. בתגובה, סדאם החל להתייחס בנאומיו לאיראנים שרוצים בעימות עם עיראק וכאלו שלא. אבל מה שסדאם לא היה יכול להבליג עליו היה תמיכה איראנית במחתרת חמושה שפעלה בדרום השיעי. השליטה בדרום עיראק הייתה חשובה מאוד למשטרו של סדאם. המוצא של עיראק אל המפרץ הפרסי עובר דרך אזור זה וחלק משדות הנפט הגדולים נמצאים שם. כאשר המחתרת השיעית בדרום ניסתה להתנקש בחייו של בכיר במשטר, טארק עזיז, נפל הפור בבגדד. סדאם, אם כן, החליט לצאת למלחמה כדי להגן על יציבות שלטונו, לא כדי לנצל את חולשתה של איראן.

גם הסיבה שבגללה המלחמה התארכה קשורה לרגישות הפוליטית שגילה סדאם. צבא עיראק הוא זה שבחר את נקודת הפתיחה של המלחמה כאשר הוציא לפועל מתקפת פתע. זו התמקדה בהתקדמות לתוך חבל חוזיסטאן בדרום איראן, המאוכלס באוכלוסייה ערבית ברובה וכולל את שדות הנפט הגדולים באיראן. השתלטות עיראקית עליו הייתה יכולה להנחית מכת מחץ על כלכלה האיראנית. אבל במקום להתקדם במהירות, הצבא העיראקי נע בזהירות ובאיטיות והפעיל עוצמת אש גדולה. כל זה הבטיח מספר נפגעים נמוך לכוחות העיראקיים, אולם התנהלות זו בזבזה זמן יקר ואפשרה לאיראן להתארגן מחדש ולנצל את היתרון שלה בכוח אדם. איראן גייסה אפילו נערים צעירים ישירות לשדה הקרב. כל זה אפשר לאיראן להטות את הכף, להדוף את הצבא העיראקי ולפלוש לשטחה של עיראק בקיץ 1982. אם כן, המחיר של הניסיון של סדאם לחסוך בחיי חייליו היה יקר. בשנים הבאות עיראק נאלצה לנקוט בצעדים נואשים, בכלל זה שימוש בנשק כימי נגד חיילים איראנים ומורדים כורדים כדי למנוע תבוסה במלחמה.

הפחד של סדאם משינוי לרעה בדעת הקהל בעיראק התבטא גם בהתנהלות הכלכלית של המשטר תוך כדי המלחמה. ממשלת עיראק עשתה מאמצים ניכרים כדי למנוע פגיעה ברמת החיים של האזרחים. למרות ההוצאות העצומות שהמלחמה דרשה, לא נרשם מחסור במוצרים כלשהם בשווקים. החשש של סדאם לא היה מוגזם. בכירי המשטר היו שייכים לאליטה צרה ביותר שכללה בעיקר את חברי המשפחה המורחבת של סדאם. שאר גורמי הכוח בעיראק הורחקו מהשלטון. הדיקטטורה של סדאם שרדה רק בזכות רווחי הנפט העצומים והשימוש בהם כדי לשחד את הנאמנים למשטר ולבנות מנגנוני בטחון חזקים שיוכלו לבלוש אחר האופוזיציה ולדכא אותה.

סדאם, אם כן, היה דווקא מנהיג רציונלי. השיקול העליון שלו היה ניסיון להבטיח את הישרדות המשטר במדינה שחוותה מספר רב של הפיכות צבאיות אלימות. השיקול הזה קבע את מועד המלחמה, וההתנהלות הצבאית והכלכלית של עיראק בזמן המלחמה. ההיסטוריה של האזור מראה ששיקול זה הוא השיקול המכריע עבור רוב שליטי המדינות במזרח התיכון, ובכלל זה איראן. לכן אפשר לצפות שאם ההנהגה בטהראן תיווכח שחזרה להסכם הגרעין עם ארה"ב תוכל דווקא להבטיח את המשך שלטונה, היא תהיה מוכנה לחדש את ההסכם.

ד"ר גיא לרון הוא מרצה בכיר במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית.

הפרסום בתקשורת: ynet

קראו פחות
פרופ' גד יאיר

מאמר דעה של פרופ' גד יאיר: מערכת החינוך היא מתקן האפסנאות הגדול ביותר של מדינת ישראל

30 אוגוסט, 2021

'צריך לפתוח את בתי-הספר ב-1 בספטמבר'. 'לא, צריך לדחות בעשרה ימים', 'לא – בחודש'. כן, לא, כן, לא. 'עם שבעים אחוזים מחוסנים', בשכבה, או בכיתה... דיייי, תפסיקו כבר! אין ספק, הוויכוח על פתיחת שנת הלימודים נמשך עד בחילה. אבל מתחת לו נחשפה אמת מרה: מטרתה של מערכת החינוך היא לאפסן תלמידים למספר שעות ביום בבתי-הספר, כדי שהורים יוכלו לעבוד. כדי שהכלכלה תתפקד. זאת האמת. ועבורנו, אנשי החינוך, זו אמת מרה. 

photo by jonathan borba, unsplash

מחקר בינלאומי חדש על לידות בזמן קורונה: עליות משמעותיות במספר הלידות השקטות ובכמות הניתוחים הקיסריים שבוצעו בחדרי לידה

21 יוני, 2021

קרא עוד
מחקר תצפיתי גדול ונרחב שבוצע ביוזמת פרופ' אלכסנדר יוסקוביץ מנהל מחלקת הרדמה מיילדותית ואמבולטורית של המרכז הרפואי שערי צדק והפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, ניסה לבחון את ניהול ההרדמה המיילדותית והשימוש במשככי כאבים במהלך תקופת הקרונה, בקרב נשים יולדות במספר מרכזים רפואיים בארץ ובעולם. במהלך עבודתם נחשפו החוקרים לנתונים מדאיגים שהתקבלו לגבי נשים שנכנסו לחדרי הלידה כשהם עם תסמיני נשימה ברורים בעקבות הידבקות בנגיף הקורונה SARS-CoV-2. השערת המחקר של החוקרים הייתה כי נשים עם תסמינים נשימתיים (RS) יחוו לידה מורכבת יותר מאשר נשים ללא תסמינים אלו.

המחקר בוצע בסך הכל בשמונה מרכזים רפואיים בישראל, ספרד ופורטוגל בין התאריכים 1 באפריל ל- 31 ביולי 2020. הנתונים נאספו בזמן אמת במהלך התצפיות על חולות קורונה בזמן לידה וכן מהתיעוד הרפואי הממוחשב שנאסף בבתי החולים. בנוסף, נבדקו משתנים דמוגרפיים אימהיים, סימנים חיוניים לקורונה, ערכי מעבדה במהלך הלידה, מהלך הלידה, משככי כאבים שניתנו בלידה ו/או במהלך הניתוח הקיסרי, הרדמה לאחר ניתוח כולל טיפול במסכת חמצן, משך האשפוז, פרטים רפואיים ראשוניים לגבי הילודים (כגון מבחן אפגר, משקל לידה וכל סיבוך כמו מוות עוברי תוך-רחמי, הגבלת גדילה תוך רחמית ולידה מוקדמת - לפני 37 שבועות שלמים להריון), ועוד.

על פי תוצאות המחקר, 165 נשים עם זיהום לקורונה ילדו בשמונת המרכזים במהלך תקופת המחקר - 0.9% מסך 18,250 הנשים שילדו בכל המרכזים הרפואיים בתקופה זו. 12% סבלו מתסמונת נשימתית בעקבות ההידבקות הנגיף ו-88% (היתר) היו ללא תסמינים. בקרב נשים עם תסמינים נשימתיים, 7% מהיולדות סבלו גם מדלקת ריאות ו-4% מהיולדות סבלו מהתפתחות והחמרה בתסמונת הנשימתית שנגרמה בעקבות הקורונה. ראוי לציין כי מרבית הנשים שסבלו מתסמיני נשימה בעייתיים לא נזקקו בסופו של דבר לתמיכה באמצעות חמצן - רק 4.25% הונשמו דרך צינורית אף, כ-2% נעזרו במסכת פנים, ורק כ-1% הזדקקו להחדרת חמצן גבוהה באף.

הנתונים המשמעותיים ביותר קשורים לעלייה בכמות היילודים בניתוחים קיסריים - גידול של פי 5 מבזמן שגרה! 30% מהנשים שנדבקו בקורונה וסבלו מתסמינים נשימתיים נאלצו לעבור לידה קיסרית בהרדמה כללית. כ-16% מתוכו עברו לידה קיסרית בגלל אי התקדמות בלידה, כ-27% בשל מצוקה עוברית וכ-3% בעקבות מצוקה נשימתית מצד האם וכל היתר (57%) בשל סיבות עובריות אחרות. כן נרשם שיעור גבוה מהצפוי של מוות עוברי תוך-רחמי, IUFD - Intrauterine Fetal Demise - 3% (על פי הספרות הרפואית-מחקרית, רק כ-0.2-0.3% מהלידות במדינות מתקדמות הן לידות שקטות).

זאת ועוד, בקרב נשים שסבלו מתסמינים נשימתיים חמורים, החוקרים שמו לב לעלייה בשיעור גיל ההיריון המוקדם (כ-50% לידות לפני השבוע ה-37) ובשיעור הלידות הקיסריות - עד 65% (לעומת 22.1% בקבוצה ללא תסמיני נשימה). למרבה המזל, לא נגרם שום סיבוך כתוצאה מההרדמה בעקבות הניתוחים או שינוי בריאותי משמעותי אחר. כמו כן, במהלך תקופת המחקר התרחש מוות של יולדת כתוצאה מתסחיף ריאתי מסיבי - חמישה ימים לאחר הלידה הקיסרית באישה עם עבר בריאותי תקין, לה היו תסמינים נשימתיים בעקבות הידבקות בקורונה. בעקבות כל הממצאים קבעו החוקרים במאמר כי "נשים הסובלות מקורונה עם תסמינים חמורים הן אוכלוסייה מיוחדת הדורשת שיקולים פרטניים וניהול זהיר".

במחקר לקחו חלק חוקרות וחוקרים, רופאות ורופאים, ביניהם פרופ' אמיליה גואש אחראית הרדמה מיילדותית של בית חולים אוניברסיטאי La Paz שבמדריד, בשיתוף פעולה הדוק עם פרופ' יהודה גינוסר מבית חולים הדסה עין כרם, ד"ר דניאל שטלין מהמרכז הרפואי שערי צדק, פרופ' קרולין וייניגר מנהלת היחידה להרדמה מיילדותית, מערך הרדמה, כאב וטיפול נמרץ ממרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי, פרופ' חיים ברקנשטט מנהל מערך ההרדמה של המרכז הרפואי שיבא, וקבוצה נוספת של אנשי ונשות מחקר נוספים מהארץ, ספרד ופורטוגל (סה"כ 17).

לפרסום המדעי: https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/14767058.2021.1937105

פרסומים בתקשורת: mako, N12, mamy, בחדרי חרדים, הידען.

קראו פחות
הילד שבתמונה אינו קשור לכתבה. photo by Jelleke Vanooteghem, unsplash

מחקר חדש קובע: איך הילדים שלנו ישנו במהלך משבר הקורונה? לא רע

13 מאי, 2021

מחקר שפורסם לאחרונה בהשתתפות חוקרים מהאוניברסיטה העברית והדסה, מצא שאיכות השינה של ילדים מגילאי 3-17 לא נפגעה משמעותית בתקופת משבר הקורונה, למרות שהם הלכו לישון מאוחר יותר והתעוררו בשעות מאוחרות יותר. החוקרים: "תוצאות המחקר הנוכחי הבהירו שלמתבגרים יש חסך שינה באמצע השבוע, אך השינוי שקרה בעקבות המגיפה אפשר להם להשלים אותו"

קורונה

מחקר בינלאומי ענק מחזק את הקשר שנמצא בין קורונה לשבץ מוחי – בעיקר בקרב צעירים שחלו בנגיף

3 מאי, 2021

קרא עוד
במחקר, בו השתתפו חוקרים מישראל, ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, מצרים, איראן, לבנון ואיחוד האמירויות, ועוד נמצאו בעיקר חסימות של כלי דם גדולים במוחם של הנבדקים הצעירים. את הצד הישראלי ייצג הנוירולוג והחוקר פרופ' רונן לקר, מנהל יחידת השבץ במרכז הרפואי הדסה והאוניברסיטה העברית

מחקרים שבוצעו בעת האחרונה ניסו למצוא את הקשר בין תחלואה בקורונה והסיכון לסבול מאירועים מוחיים. דיווח של בית החולים מאונט סיני בניו יורק בתחילת השנה על מקרי שבץ של חמישה חולי קורונה צעירים, העלה חשש לעלייה בשכיחות של שבץ מוחי גם בקרב חולים צעירים ללא גורמי סיכון וסקולריים, כמו יתר לחץ דם, סוכרת או עישון. מחקר חדש ונרחב שפורסם לאחרונה בכתב העת Stroke, בו לקח חלק הנוירולוג והחוקר פרופ' רונן לקר מהמרכז הרפואי הדסה והאוניברסיטה העברית, ניסה לבחון לעומק את הקשר בין מחלת הקורונה לשבץ מוחי, ומצא מספר לא מבוטל של מקרי שבץ מוחי בקרב חולי קורונה בגילאים צעירים בהשוואה למקרי שבץ קודמים באוכלוסייה דומה לפני פרוץ המגפה.

במחקר השתתפו לא פחות מ-89 חוקרים וחוקרות מ 136 מוסדות אקדמיים שונים ברחבי העולם – ביניהם גם מאיראן, לבנון ואיחוד האמירויות. הם ערכו מחקר תצפיתי על חולים שלקו בשבץ מוחי איסכמי חריף, דימום תוך גולגולתי, ופקקת ורידית מוחית (נוכחות של קריש דם בורידי המוח או בסינוסים הורידים הדוראליים, המנקזים את הדם מהמוח) בקרב חולי קורונה שאושפזו בבתי החולים ובדקו את חומרת השבץ ותת-סוג שבץ. בנוסף, ביצעו החוקרים לאותם חולים הדמיה עצבית, ובחנו את ההבדלים הין חולים סימפטומטיים ללא-סימפטומטיים לאחר שנדבקו ב-SARS-CoV-2 תוך הופעת שבץ מוחי. בנוסף, נבדקה ההשפעה של תחלואה באזורים גיאוגרפיים שונים על חומרת המחלה.

מבין 136 מרכזים ב-32 מדינות שהשתתפו במחקר זה, ב-71 מרכזים מ-17 מדינות היו לפחות מטופל או מטופלת אחד/אחת שסבלו מקורונה ושבץ מוחי בו זמנית או מיד לאחר ההחלמה מקורונה. מתוך 432 חולים שנמצאו סובלים משבץ מוחי, 323 (74.8%) סבלו משבץ מוחי איסכמי הנובע מחסימת כלי דם במוח, 91 (21.1%) מדימום תוך גולגולתי ו-18 (4.2%) מפקקת ורידי המוח.

מסתמן כי גיל חולי הקורונה שלוקים בשבץ מוחי הוא נמוך. "לא הגבלנו את עצמנו לקבוצת גיל מסוימת במהלך עבודת המחקר שלנו, אבל שמנו לב שאחוז נכבד מהחולים היו מתחת לגיל 55, שזה יותר משאנחנו רואים בדרך כלל במקרים של שבץ", מבהיר השבוע פרופ' לקר. "הגיל הממוצע של חולי קורונה שסבלו משבץ מוחי היה 68, כשבימים ללא קורונה הגיל הממוצע של חולי שבץ בארץ עמד על 80. זה פער משמעותי. הממצא הזה הוכיח לנו שיש כיום יותר חולים צעירים בשבץ בעקבות הידבקות קורונה, ושהגיל הממוצע לחטוף שבץ בימי קורונה יורד. בנוסף, נמצא ש24% מחולי הקורונה שסבלו משבץ היו מתחת לגיל 55 – אחוז הרבה יותר גבוה מתקופה מקבילה ללא קורונה בגילאים אלו".

תופעה מעניינת נוספת שהתגלתה הייתה שרוב מקרי השבץ נגרמו כתוצאה מפגיעה בכלי דם גדולים לעומת כלי דם קטנים במוח, מה שאינו שגרתי כיוון שבשנים בהן לא הייתה קורונה כמות המקרים המשניים לחסימה של כלי דם קטנים עולה על זאת הנובעת מחסימת כלי דם גדולים. בנוסף, שכיחות השבץ האיסכמי בקרב צעירים ללא גורמי סיכון קלאסיים לשבץ הייתה גבוהה הרבה יותר מהצפוי, דבר שאשרר את תוצאות המחקר הקודם של חוקרי מאונט סיני על שכיחות יתר של שבץ בצעירים חולי קורונה.

זאת ועוד, מתוך כלל חולי השבץ, 183 (42.4%) חולים היו נשים ולפיכך, אין מדובר בתופעה המאפיינת מגדר מסוים. במדינות שבהן יש השקעה גבוהה בבריאות, נמצאו שיעורים גבוהים יותר של טיפולים באמצעות צינתורי מוח בחולים צעירים עם חסימה של עורק גדול במוח לעומת מדינות עניות יותר, כך שיותר חולים ניצלו בהן ממוות משני לשבץ. בנוסף, 380 מתוך 432 חולים במחקר שידוע כי סבלו מנגיף הקורונה ושבץ מוחי בו זמנית נבדקו, ונמצא כי 144 (37.8%) מהם היו ללא תסמינים (א-סימפטומטיים) של קורונה (ללא חום שיעול שלשולים כאבי בטן וכדו') ורק בדיקה של כלל חולי השבץ המתקבלים לבית החולים לקורונה גילתה שלקו בקורונה. במילים אחרות, 72% מחולי הקורונה שנפגעו בשבץ מוחי סבלו גם מתסמיני קורונה בדרגות שונות. 

"המחקר מחזק את הקשר בין קורונה לשבץ כתוצאה מחסימת כלי דם גדולים בקרב צעירים הסובלים מקורונה, אם כי קשר זה לא הוכח כנפוץ מאוד", מסביר השבוע פרופ' לקר. "מדובר באחד המחקרים הגדולים שנעשו בנוגע לקשר הזה, מחקר בינלאומי שנועד ללמוד על מאפייני תחלואת שבץ בתקופת הקורונה, בו נמצא שיש יותר חולים צעירים ויותר חסימות של כלי דם גדולים בקרב אותם חולים צעירים, אך פחות חסימות של כלי דם קטנים כגורם לשבץ - לעומת התקופה המקבילה לפני הקורונה. תוצאות המחקר גם מעודדות לבצע בדיקת קורונה לכל מטופל צעיר עם שבץ מוחי, כתוצאה מחסימה של כלי דם גדול במוח שאין לו גורמי סיכון קלאסיים שמסבירים את השבץ. נדגיש שאין מדובר כאן במקרי שבץ איסכמי או פקקת ורידית מוחית משניים לחיסוני קורונה (תופעות אילו לא היו קיימות בזמן איסוף הנתונים שנעשה עוד טרם להמצאות חיסונים בארץ או בעולם). מחקר זה מהווה עוד סיבה ללכת ולהתחסן כיון שהחיסון מוריד את התחלואה בקורונה ומכאן שגם את הסיכון לשבץ משני למחלת הקורונה בגיל צעיר. אני מקווה שמחקרים נוספים בתחום זה יוכלו לתרום עוד להבנת הקשר בין קורונה לשבץ מוחי".

לפרסום המדעי 

פרסומים בתקשורת המקומית:

מאקו - https://www.mako.co.il/health-illnesses-and-medicines/illnesses-the_novel_coronavirus/Article-7f42db420513971027.htm

Ynet אתר: https://www.ynet.co.il/health/article/r1Cbmq0wu

אולפן ynet: http://www.ifatmediasite.com/ms/radiomp4/2021/05/04/10653437.mp4

רדיו ירושלים: https://www.jerusalemnet.co.il/%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%97%d7%93/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%99-%d7%a2%d7%a0%d7%a7-%d7%9e%d7%97%d7%96%d7%a7-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%a9%d7%a8-%d7%a9%d7%a0%d7%9e%d7%a6%d7%90-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%a9%d7%91%d7%a5-%d7%9e%d7%95%d7%97%d7%99-%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%a7%d7%a8-%d7%91%d7%a7%d7%a8%d7%91-%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%97%d7%9c%d7%95-%d7%91%d7%a0%d7%92%d7%99%d7%a3-476472

ערוץ 20 - https://www.20il.co.il/%d7%97%d7%95%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%90%d7%9f-%d7%95%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%a9/

מקור ראשון - https://www.makorrishon.co.il/news/343781/

כאן תרבות, שלושה שיודעים - https://omny.fm/shows/three-who-know/48046dcc-bea5-46c5-8efb-ad18008b09b6

דוקטורס אונלי - https://doctorsonly.co.il/2021/05/227510/

הידען - https://www.hayadan.org.il/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%9C-%D7%A2%D7%A0%D7%A7-%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%A7-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%9C

בחזית - https://www.bahazit.co.il/%d7%94%d7%a7%d7%a9%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%a9%d7%91%d7%a5-%d7%9e%d7%95%d7%97%d7%99-%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%a7%d7%a8-%d7%91%d7%a7%d7%a8%d7%91/

מדפייג - https://medpage.co.il/%d7%9e%d7%94%d7%a9%d7%9c%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%94%...

כל רגע - https://kore.co.il/viewArticle/81426

עיתון המבשר - http://www.ifatmediasite.com/CustomerMedia/S_ShowItem.aspx?FromMail=true&ItemID=KKEIEMGGJ&CustomerID=EDDHFHE&InfoTypeID=0&PageIndex=1&EmailGroupID=FEHIF

עיתון שחרית - http://www.ifatmediasite.com/CustomerMedia/S_ShowItem.aspx?FromMail=true&ItemID=KKEIFDKFE&CustomerID=EDDHFHE&InfoTypeID=0&PageIndex=1&EmailGroupID=FEHIF

עיתון יתד נאמן - https://www.ifatmediasite.com/CustomerMedia/S_ShowItem.aspx?FromMail=tru...

קראו פחות
לקיחת דם מסוס. צילום באדיבות דר גילי שוורץ

מחקר בינלאומי חדש חושף לראשונה: נגיף ממשפחת הקורונה שפוגע בסוסים אובחן לראשונה בישראל

29 אפריל, 2021

אבחון של קורונה בישראל – הפעם לא בבני אדם. קבוצת חוקרים מביה"ס לרפואה וטרינרית ע"ש קורט בשיתוף עם חוקרים מהמחלקה לווירולוגיה במכון הווטרינרי ע"ש קימרון וחוקרים מביה"ס לרפואה וטרינרית בדייויס )ארה"ב( הצליחו למצוא לראשונה עדות לנוכחות של נגיף הקורונה בסוסים בישראל (ECoV) אשר למעט דיווח בודד מערב הסעודית הינו היחיד מהמזרח התיכון. העבודה המחקרית בוצעה כחלק מעבודת הדוקטורט של ד"ר גילי שורץ, ופורסמה לאחרונה בז'ורנל המדעי Animals.

תעודת הוראה

מחקר חדש: האם מורים ומורות רבים יעזבו בקרוב את מקצוע ההוראה?

28 אפריל, 2021

קרא עוד
"תקופת הקורונה תביא לעזיבה של מורים רבים וטובים את המערכת בעקבות תחושת הזלזול של המערכת עצמה והציבור בישראל": כך נטען, בין היתר, במחקר חדש שבוצע על ידי חוקרות מביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית, ובחן את תחושותיהם של המורים והמורות בישראל

עם הירידה בתחלואת הקורונה, במערכת החינוך חזרו להוראה ולמידה פנים-אל-פנים בכיתה, אך את השפעות הקורונה והלמידה מרחוק על המורים השחוקים ותלמידיהם, כנראה שנרגיש עוד זמן רב. במחקר חדש, בחנו ד"ר טוני גוטנטג ופרופ' קריסטה אסטרחן מביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים את שחיקת המורים והמורות בישראל עקב ההוראה מרחוק בקורונה והקשר שלה לאיכות הלמידה. במחקר השתתף מדגם מייצג של כ-500 מורים בבתי ספר ממלכתיים וממלכתיים דתיים בשיא הסגרים השני והשלישי. המחקר התבסס על סקר אינטרנטי שהופץ לאנשי ההוראה בבתי הספר. המורים והמורות שנבחרו למחקר מלמדים בחטיבות ביניים שלמדו מרחוק במהלך רוב שנת הלימודים הנוכחית.

המחקר שילב מתודה כמותית ושאלות פתוחות. השאלות הכמותיות בחנו את תחושותיהם של המורים והמורות במהלך משבר הקורונה. בין היתר נדרשו הנבדקים לסמן את שביעות הרצון שלהם בעבודה: האם הם מרגישים שעבודתם מוערכת, האם הם עצמם מרגישים שעבודתם חסרת משמעות, המידה שבה חווים קשיים ביורוקרטיים בעבודה,  המידה שבה הם חווים מחלוקות בינם לבין המורים/ות שעמם הם עובדים וכו'. בנוסף, נדרשו לסמן את מידת השחיקה שלהם - באיזו מידה הם מרגישים סחוטים נפשית מעבודתם, האם אכפת להם ממה שקורה לתלמידיהם ועד כמה העבודה עם התלמידים הפכה עבורם למעמסה והאם הם מוצאים משמעות בעבודתם. שאלה משמעותית לגבי כוונות עזיבה, שהוצגה לנבדקים, הייתה: "באיזו תדירות את/ה חושב/ת ברצינות על לעזוב את מקצוע ההוראה?". בסוף הסקר ניתן למורים מקום להוסיף הערות ותגובות משלהם.

ממצאי הסקר חשפו כי ההוראה מרחוק בתקופת המגפה גבתה מחיר רב מהמורים. המורים דיווחו כי בהוראה מרחוק הם חשו יותר לחץ ופחות אמפתיה כלפי התלמידים בהשוואה ללמידה פנים-אל-פנים. 63% חשו לחץ בינוני עד גבוה ו-20% דיווחו על שחיקה בינונית עד רבה. השחיקה התבטאה בעיקר בתשישות רגשית של 47% ודה-פרסונאליזציה של התלמידים בקרב 14%. ד"ר גוטנטג הוסיפה וציינה בהקשר לממצא זה כי "מצאנו ששחיקת המורים – רובן מורות, אגב – נבעה מהימצאותם 'בין הפטיש לסדן' בקונפליקט הבית-עבודה: מחד מחוייבותם למקצוע ההוראה, ומאידך מחוייבותם למשפחתם". מורה לאנגלית שענתה על הסקר טענה כי "אני חושבת שמבחינתי הכי מאתגר היה ללמד מרחוק בזמן ששני ילדים שלי - בני 3 ו-4 - נמצאים בבית, ואני צריכה גם להשגיח עליהם וגם להיות בזום. זה הפך את הלמידה מרחוק מבחינתי לסבל". לכך הצטרף הקושי הטכנולוגי להפעיל לראשונה למידה מרחוק, שתרם אף הוא לשחיקה. מהעבר השני, החוקרות מצאו ממצא מעודד – המורים שציינו שיש להם יותר שליטה על המתרחש דיווחו על פחות שחיקה במהלך משבר הקורונה.

המורים השחוקים דיווחו שהם פחות שבעי רצון מעבודתם כמורים, וחושבים יותר על עזיבת מקצוע ההוראה.  מבחינת שביעות הרצון, מורים שחוקים הרגישו שפחות מעריכים את עבודתם, דיווחו על קשיים בירוקרטיים בעבודתם, מחלוקות עם- וחוסר חיבה כלפי- המורים הקולגות, פחות אהבה כלפי מקצוע ההוראה ותחושה שמקצוע ההוראה חסר משמעות. מבחינת כוונות עזיבה, 1 מתוך 6 מורים חשב/ה במידה רבה או במידה רבה מאוד לעזוב את מקצוע ההוראה. במילותיה של מורה לתיאטרון: "עד תקופת הקורונה מאוד אהבתי את מקצוע ההוראה. השנה מצאתי את עצמי כל כך הרבה פעמים במשבר אמיתי בעבודה שלי". מורה לאסטרטגיות למידה ומקצועות רבי מלל: "תקופת הקורונה גרמה ותביא לעזיבה של מורים רבים וטובים את המערכת בעקבות תחושת הזלזול של המערכת עצמה והציבור בישראל".

כמו כן, באופן רחב יותר, מורים שחוקים דיווחו על יותר הרגשת דיכאון וחרדה ועל פחות שביעות רצון מחייהם. 26% דיווחו על הרגשת דיכאון לעיתים עד כל הזמן ו-25% דיווחו על חרדה יותר ממחצית מהזמן עד כמעט כל יום. מורה לספרות ותנ"ך: "אני סבורה שהלחץ הנפשי נובע בכללי משיגרת הקורונה והאווירה המלחיצה. הלחץ בעבודה נובע מדרישות רבות של המערכת, הדרישות הכפילו את עצמן... ולכן הלחץ הנפשי של המורים גדל".

בנוסף להשלכות על רווחת המורים עצמם, יש לשחיקה בתקופת ההוראה מרחוק גם מחיר עבור איכות ההוראה. מורים שחוקים נטו פחות להשתמש בטכניקות הוראה איכותיות בזום, בהשוואה למורים פחות שחוקים. פרופ' אסטרחן הסבירה כי: "הם פחות השתמשו בשיח לימודי פורה עם תלמידיהם. מחקרים שבוצעו במקומות שונים בעולם  הראו ששיח לימודי פורה עם תלמידים מקדם הישגים, למידה משמעותית ואף פיתוח כישורי חשיבה. שיח כזה מאופיין על-ידי כך שהמורה מעודד שאילת שאלות, הסברים מפורטים ונימוקים, בחינת פרספקטיבות מגוונות, ההשתתפות ערה ושוויונית ועיגון של דעות והסברים במקורות ידע מקובלים. הוראה כזאת קשורה לאופני הוראה שמשתפים יותר את התלמידים בשיעור (כגון עבודה בקבוצות, עידוד שאילת שאלות), אך לא לאופנים שלא משתפים אותם (כגון הוראה פרונטאלית, שאילת שאלות 'סגורות')".

שימוש מועט יותר בעקרונות הוראה איכותית מסוג זה הלך יד ביד עם לחץ רב יותר של המורים, אמפתיה נמוכה יותר כלפי תלמידיהם ותחושת מסוגלות נמוכה יותר בהוראה של אותם המורים. כמו כן, נמצאה "עייפות זום": 60% דיווחו שההוראה המקוונת מעייפת יותר מההוראה בכיתה; 15% דיווחו שההוראה המקוונת מעייפת כמו ההוראה בכיתה; ורק 25% דיווחו שההוראה המקוונת מעייפת פחות מההוראה בכיתה.

ד"ר גוטנטג: "כשבחנו את הסוגייה בקרב תלמידי חטיבות הביניים באותה התקופה, הם הסכימו עם המורים שמתקיים פחות שיח לימודי פורה בהוראה מרחוק (זום ודומיו) בקורונה. תלמידיהם של מורים שבכל זאת השתמשו בעקרונות הוראה איכותית בכיתתם, דיווחו כי למרות הלמידה הווירטואלית, חשו נוכחות חברתית רבה יותר של המורה ושל חברי הכיתה, יותר מעורבות בלמידה, תחושת מסוגלות לימודית גבוהה יותר, שחיקה לימודית נמוכה יותר ולמידה לשם למידה (להבדיל מלמידה לשם ציונים או תגמולים חיצוניים אחרים)".

החוקרות ציינו לאור ממצאי המחקר שנותר להן לקוות שעם החזרה לשגרה וללמידה פנים-אל-פנים בכיתה, המחירים של ההוראה מרחוק הן עבור המורים והן עבור התלמידים יתגמדו. עם זאת, גם בזמן החזרה לשגרה, אל לנו לשכוח את המורים השחוקים. במילותיה של מורה לספרות: "אני שמחה לראות שיש מישהו שמתענין במצב של עובדי ההוראה וחוקר זאת לעומק, ולא אומר כי הם 'מרוויחים' ו'מכייפים', כי האמת היא ההיפך הגמור". יש לתת להם מענה, אחרת השחיקה תתרגם לעזיבה המונית של מקצוע ההוראה, ולפגיעה ממשית בבריאות הנפש של המורים.

לפרסום בתקשורת: 

מעריב-

http://www.ifatmediasite.com/CustomerMedia/S_ShowItem.aspx?FromMail=true&ItemID=KKDKFIEGF&CustomerID=EDDHFHE&InfoTypeID=0&PageIndex=1&EmailGroupID=FEHIF

https://www.maariv.co.il/news/Education/Article-836818

קראו פחות
Pillivery

כל הכבוד לכם, "פיליברי"! סטודנטים תרמו לקהילה במהלך משבר הקורונה - וזכו בפרס כספי

21 אפריל, 2021

קרא עוד
ות"ת מקדמת ומתמרצת עשייה איכותית אשר מנצלת את משאבי האקדמיה לטובת סביבתה הקרובה, תורמת לה ומחזקת את השפעות האקדמיה החיוביות על החברה הישראלית. לאור חשיבות הנושא מתקצבת הות"ת שבמועצה להשכלה גבוהה שורה של פרויקטים חברתיים בכ-30 מיליון שקלים בשנה. בנוסף, ועדת ההיגוי בוחרת סטודנטים מצטיינים מהמוסדות השונים, סטודנטים אשר פעלו לאורך כל השנה, התנדבו ופעלו למען הקהילה והפגינו מעורבות חברתית יוצאת דופן בשנה שבה התמודדה ישראל, כמו רוב מדינות העולם, עם מגפת הקורונה. הות''ת מכבדת אותם כעת בפרס כספי. 

מהאוניברסיטה העברית היו אלה נעמה מיטלמן, יונתן אגר, שרון שרייבר, יוגב כהן -  שהקימו את "פיליברי" (Pillivery = Pill + Deliver), יוזמה מקורית של סטודנטיות וסטודנטים לרפואה, אשר בעת הסגר הראשון של מגיפת הקורונה זיהו מהר (עוד לפני מערכת הבריאות הציבורית!) את הצורך של חולים כרוניים בסיכון לקבל את התרופות שלהם מבלי להסתכן ולצאת לבית המרקחת ולהחשף לנגיף. מדובר על מאגר מתנדבים שמטרתו איסוף תרופות לפי מרשם מבית המרקחת השכונתי עבור חולים כרוניים, מדוכאי חיסון, קשישים ושאר קבוצות סיכון, והבאתן עד דלת המטופל. הרציונל - צמצום חשיפתן של קבוצות הסיכון אל גורמים מזהמים, הנמצאים בשכיחות גבוהה בבתי המרקחת. מפתיחת המיזם, גייסו הסטודנטים מעל 150 מתנדבים באזור ירושלים והשרון אשר הגיעו וסייעו למעל 1200 מטופלים ברחבי הארץ (גויס גם רכב חלוקה ייעודי כדי להגיע למרפאות מרוחקות.

נעמה, יונתן, שרון ויוגב, כל הכבוד לכם! 

לפרסום בתקשורת: https://www.ynet.co.il/environment-science/article/H1w00DmhUu
 

קראו פחות
children. from pixabay

מחקר: 1 מכל 5 ילדים בישראל סובל מתסמיני חרדה, כמחצית מהילדים זקוקים לסיוע נפשי בעקבות משבר הקורונה

18 אפריל, 2021

קרא עוד
מחקר חדש ונרחב מציג בפעם הראשונה מאז פרוץ משבר הקורונה נתונים מספריים מדאיגים, המצביעים עד כמה גדולה המצוקה שגורם משבר הקורונה לילדים, ואת תפיסות ההורים את תפקוד מערכת החינוך בעת המשבר. את המחקר הובילה פרופ' מיכל גרינשטיין וייס מהמכון למדיניות חברתית באוניברסיטת וושינגטון והמרכז הבינתחומי הרצליה יחד עם פרופ' רמי בנבנישתי (בתמונה מימין) מהאוניברסיטה העברית, ובשיתוף פעולה עם מכון אדלר. הוא התבצע בישראל בסוף חודש מרץ 2021, בקרב מדגם מייצג של כ-1000 הורים לילדים במערכת החינוך. במסגרת המחקר התבקשו ההורים לענות על שאלון בו נדרשו לתאר את מצבם הרגשי, התנהגותי והחברתי של ילדיהם, וכיצד הם רואים את התרומה של מערכת החינוך לילדיהם. 

מדיווחי ההורים עולה כי כל ילד חמישי בישראל (21%) סבל מסימנים של חרדה קלינית - פי שלושה מאשר בימי שגרה. שיעורים אלו גדולים יותר בקרב ילדים ששני הוריהם עבדו מחוץ לבית. בקרב תלמידים חרדים השיעורים היו נמוכים במיוחד (7%) בהשוואה לתלמידים חילוניים (23%). כמו כן, נבדקו השפעות רגשיות התנהגות התנהגותיות ולימודיות של השיעורים המקוונים בימי הקורונה והתגלה כי כמחצית מהתלמידים התייחסו ללימודים המקוונים ברצינות ומשקיעים בלימודים המקוונים, אולם פחות מחמישית מההורים (18%) העריכו שהלימודים המקוונים מקדמים אותם מבחינה לימודית (18%). פחות ממחצית הילדים הנבדקים (44%) ציינו כי הם הצליחו לשמור על קשרים טובים עם חברים. זאת ועוד, מהממצאים עולה ש-42% מהילדים חרדים היו מתוחים ולחוצים מהמצב. יותר מחצי מהילדים התקשו להשתלב בלמידה המקוונת (55%), וציינו שהשיעורים הטילו עליהם עומס גדול (55%). כ-60% אף הרגישו בודדים. אי לכך, לא מפתיע שההורים העריכו שכמחצית מהילדים היו זקוקים לסיוע רגשי (46%) במהלך משבר הקורונה.

ההורים מדווחים כי כמחצית מהילדים שהו זמן ממושך מאוד עד כדי התמכרות מול המסכים, ובמקביל קרוב לשליש (28%) מהמתבגרים נמצאים במצב של 'היפוך שעות שינה', מידי יום או מספר פעמים בשבוע. כרבע מהילדים סבלו מהתקפי חרדה (24%), ביטאו אלימות פיזית (23%) וסבלו מהפרעות אכילה (24%) לפחות פעם בחודש במהלך המשבר.

במקביל, ההורים נשאלו לגבי תפקוד בית הספר, צוות המורים וההנהלה בתקופת הקורונה. רוב ההורים (60%) תפסו את המורים והמנהל כמי שעושים כמיטב יכולתם, אך רק מיעוט מההורים (פחות מ-40%) חשבו שבית ספר התארגן היטב ונתן פתרונות טובים. "ממצאים אלו מראים כי למרות כל הקשיים והכעס של ההורים, חלק גדול רואים את המורים והמנהלים באור חיובי על שניסו ועשו כמיטב יכולתם, אך מערכת החינוך בכללותה לא הייתה מאורגנת היטב בעת המשבר ולא סיפקה פתרונות טובים", מסבירים החוקרים. 

החוקרים מציינים כי לאור ממצאי המחקר ניתן להסיק כי לתקופת קורונה היו השלכות משמעותיות על מצבם ההתנהגותי והרגשי של ילדים רבים. יש לתת את הדעת על ההשפעות ארוכות הטווח על חלק מהילדים שעלולים להמשיך ולחוות פערים בתחום הלימודי וקשיים רגשיים והתנהגותיים משמעותיים. הם גם מדגישים את הצורך בהתארגנות לאומית לתהליכי ההחלמה והצמיחה מתוך המשבר. בנוסף, מומלץ להמשיך את המאמץ המערכתי כדי לתמוך בתלמידים ובצוותים החינוכיים. חשוב אף לשמוע את קולו של כל ילד, הורה ומורה, כדי לתת את המענים המתאימים שימנעו נזקים ארוכי טווח. לכולם אין ספק שהמשבר חשף פערים גדולים בין חלקים שונים בחברה הישראלית, וביציאה מהמשבר יש לגשר על הפערים ולצל את המשבר כהזדמנות לקידום של כל חלקי החברה. 

לפרסום בתקשורת:

https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.9716063
https://www.msn.com/he-il/health/health/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-%d7%90%...


 

קראו פחות
Close up of a recycle garbage bin logo. by gary chan, unsplash

מחקר חדש: בעקבות משבר הקורונה – גידול משמעותי בשיעור הישראלים שהביעו נכונות למחזר יותר ולצרוך פחות

8 אפריל, 2021

סקר מיוחד מצא שיפור משמעותי בעמדות הציבור בנוגע לשימור הסביבה במהלך הסגר הראשון בישראל. הסקר בוצע במסגרת מחקר ישראלי, בו לקחו חלק ד"ר ורד בלאס מבית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב, ד"ר ענת צ'צ'יק מהמחלקה לגיאוגרפיה וסביבה באוניברסיטת בר אילן, ופרופ' סיגל קפלן מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים. תוצאותיו פורסמובכתב העת Resources, Conservation and Recycling.

pills. by elsa olofsson, unsplash

מחקר חדש: רבים מתקשים לבלוע תרופות בגלל טעמן הדוחה – האם שיטה חדשה תהפוך אותן לידידותיות יותר לאדם?

18 מרץ, 2021

קרא עוד
חוקרים מהאונ' העברית פיתחו אלגוריתם ייחודי שחוזה כבר בשלבי תכנון החומר אם יהיה בעל טעם מר ודוחה, על בסיס המבנה הכימי שלו. האלגוריתם, שנוצר באמצעות Machine Learning, יוכל לזרז ולהוזיל תהליכי פיתוח תרופות ולמנוע ניסויים בבע"ח לצורך הערכת מרירות החומרים הנמצאים בפיתוח

המאמץ המחקרי בפיתוח תרופות מתרכז בפיתוח של תרופות יעילות ובטיחותיות, כך שיוכלו לרפא ממחלה במינימום של תופעות לוואי. השימוש בתהליכים מתוחכמים ואוטומטיים הוביל לאישורים של אלפי תרופות על ידי ה-FDA, כאשר רק ב-2020 אושרו 53 תרופות חדשות. עם זאת, ישנה בעיה שלא מקבלת מענה אופטימאלי  - לתרופות רבות יש טעם מר מאוד שמקשה על נטילתן דרך הפה. אמנם הכנסת התרופה לקפסולות לרוב פותרת את בעיית הטעם, אך מדובר בפתרון שלא תמיד אפשרי היות והוא מגדיל את התרופה ועלול ליצור קושי ממשי בבליעה.

בעוד שרבים מאיתנו מצליחים לבלוע את התרופה למרות הטעם הנורא שלה או גודלה הבעייתי, יש אוכלוסיות שמאוד מתקשות בכך, כולל פעוטות ומבוגרים עם קשיי בליעה. מחקרים הראו כי כאשר לתרופות היה טעם מר מאוד, נצפתה ירידה בהיענות לטיפול בקרב ילדים, מה שגרר סכנה בריאותית עקב אי השלמת הטיפול התרופתי. לדוגמה, מחקר שפורסם לפני זמן לא רב קבע כי למעלה מ-90% מרופאי הילדים מדווחים על ילדים רבים שאינם מוכנים לקבל תרופות בשל טעמן, והדבר חושף אותם לפגיעות בריאותיות ולהיעדר טיפול רפואי ראוי. זאת ועוד, בגלל הסיכונים הפוטנציאליים הנגרמים בעקבות טעמן המרתיע של תרופות רבות, ה-FDA האמריקאי ביקש לאחרונה להוסיף הערת טעם לרשימת תופעות הלוואי במרשמים של התרופות לילדים, כדי להזהיר הורים מפני אותם טעמים בעייתיים.

כיום, חברות התרופות יזהו שישנה בעיה של טעם מר מאוד רק בשלבים מתקדמים של פיתוחה, או בשלב הניסויים הקליניים עצמם, כאשר התרופה ניתנת לאלפי בני אדם המשמשים כנסיינים על מנת לבדוק את יעילותה. במקרה שזוהתה בעיית טעם חריגה במיוחד, החברות ייאלצו לחזור ולשנות את הפורמולציה של התרופות על מנת לנסות ולמסך את הטעם הנוראי (מה שלא תמיד אפשרי), דבר שיגרור דחייה נוספת בשחרור התרופה לשוק, הפסדים כספיים של מיליוני דולרים וניסויים נוספים ולא רצויים בבעלי חיים. לרוב חברות התרופות  יעדיפו להוציא לשוק תרופה גם אם כבר הבינו שהיא מרה מאוד, בתקווה שנתמודד עם הטעם הבלתי נסבל.

בקבוצת המחקר של פרופ' מאשה ניב, חוקרת טעם במכון לביוכימיה, מזון ותזונה בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית, הבינו את חומרת הבעיה, והצליחו לפתח אלגוריתם שחוזה מרירות חזקה של מולקולה רק על סמך המבנה הכימי התיאורטי שלה, עוד לפני שהיא נוצרה במעבדה. המחקר פורסם לאחרונה בעיתון Computational and Structural Biotechnology Journal.

איתן מרגוליס, דוקטורנט במעבדה של פרופ' ניב, מספר על המהלך המחקרי ותהליך יצירת האלגוריתם באמצעות שיטת למידת מכונה (Machine Learning) לגבי מרירות עזה: "אספנו מולקולות ממאגר ה-BitterDB שהוקם במעבדה שלנו ומכיל מידע על מעל 1000 תרכובות מרות. שילבנו מידע על טעמן של מולקולות שקיבלנו מעמיתינו בחברת התרופותGSK  ובחברת חומרי טבע AnalytiCon Discovery. לימדנו את המחשב להבין אילו קומבינציות של תכונות כימיות הכי חשובות על מנת שחומר מסוים ייתפס כבעל טעם מר מאוד ובכך 'אימנו' אותו לזהות במהירות האם מולקולה מסוימת עלולה להיות מרה מאוד או לא. כך, בעצם, יצרנו את האלגוריתםBitterIntense . לאחר בדיקת ביצועי המודל ראינו שהוא צודק ביותר מ-80% מהמקרים, מה שמחזק את פוטנציאל השימוש בו לצורך פיתוח תרופות ידידותיות מבחינת הטעם - ללא צורך בסינתזה מוקדמת של החומר ובבדיקתו בבני אדם או בבעלי חיים. בנוסף, היות ומדובר במודל חישובי, נוכל להמשיך ולשפר את דיוקו ככל שיצטבר עוד מידע על מולקולות מרות".

בניגוד לסברות מדעיות קודמות, נמצא מתוצאות החיזויים כי תרופות מרות מאוד לא נוטות להיות רעילות יותר לכבד מאשר תרופות פחות מרות. עם זאת חומרים מאוד מרים נראו כיותר רעילים ללב עקב יכולתם לחסום תעלות אשלגן. "העובדה שחומרים מאוד מרים הם עם פוטנציאל גבוה יותר להיות רעילים ללב מעניינת במיוחד משום שקולטנים לטעם המר מתבטאים גם בלב. מחקרים עכשוויים מתרכזים בתפקידיהם הפיזיולוגיים של קולטני טעם המתבטאים מחוץ לפה", מסבירה פרופ' ניב.

ומה לגבי תרופות למחלת הקורונה? הדוקטורנט איתן מרגוליס מוסיף ומסביר כי "ראינו ששכיחות התרופות המרות מאוד בקרב אלה שנמצאות כרגע בשלבי פיתוח או באישור לטיפול בקורונה, גבוה יותר מאשר בקבוצת התרופות הכללית. תוצאה זו מעניינת היות ואיבוד חוש הטעם הוא תסמין משמעותי מאוד ונפוץ בקרב הנדבקים בנגיף, כפי שהראו גם מחקרים במעבדתה של פרופ' ניב. עם זאת, העובדה שתרופות מאוד מרות יכולות להיות בעלות אפקט פיסיולוגי מיטיב, מדגיש את הצורך שלא לפסול על הסף את אותן תרופות מרות מאוד רק על סמך טעמן, אלא רק להיערך בהתאם".

לסיכום, החוקרים מאמינים כי BitterIntense היא שיטה שעשויה להפחית את העלויות הכספיות, את הניסויים בבעלי חיים ולקצר את זמן הגעת התרופה לקליניקה. היכולת לאתר מרירות גבוהה באופן אינטגרטיבי בתהליך גילוי ופיתוח, יעזור בפיתוח תרופות מתאימות לילדים ולמטופלים גריאטריים. בנוסף, BitterIntense רלוונטית גם לחברות ביוטכנולוגיה וחברות שעובדות על פיתוח ממתיקים חדשים (שלעתים גם מרירים) או מרכיבים טבעיים שמטרתם להשתלב במוצרי מזון.

איתן מרגוליס משתף בחווייה אישית לאור המחקר: "לאחר פרסום המאמר המדעי, פנו אלי צעירים ומבוגרים רבים דרך הרשתות החברתיות, וסיפרו לי שהם מאוד מזדהים עם בעיית המרירות של התרופות. חלקם סיפרו שעד עכשיו הם נאלצים ללעוס תרופות או לאכול אותן עם אוכל בעל טעם דומיננטי וגם אז זה לא תמיד עובד. אחרים שיתפו על התסכול של לתת כדורים מרים לילדים שבהרבה מקרים פולטים את הכדור, ואז לא יודעים אם לתת התרופה שוב או באיזה צורה ומינון. אנחנו מקווים שבזכות המחקר שלנו יינתן מענה טוב יותר לבעיית הטעם של התרופות, ומרכיבי מזון חדשניים".

 

קראו פחות
graph up

פרופ' אורי חפץ מהמחלקה לכלכלה: השפל הגדול של שנות 30 במאה הקודמת לא חזר ב-2020, אפילו לא קרוב לכך

11 מרץ, 2021

 

קרא עוד

זה לא נגמר. וזה עשוי להידרדר שוב במפתיע. אבל שנה מאז שזה התחיל אפשר כבר לומר בזהירות: החששות הכלכליים הקודרים ביותר התבדו. משבר עולמי בממדי השפל הגדול של שנות ה-1930 לא חזר ב-2020. אפילו לא קרוב .

שנת 2020 הייתה שנה קשה, ואת הנזקים שלה, שממשיכים להצטבר אל תוך 2021 ושילוו אותנו שנים רבות, עוד נלמד ונחקור בעשורים הבאים. היא הייתה שנה שחילקה את הסבל - בריאותי, כלכלי, חברתי, ונפשי - באי שוויון משווע. המדינות התחלקו: אלו שנפגעו יותר ואלו שפחות. גם העובדים התחלקו: ענפים עתירי מדע מול ענפים עתירי מגע; עבודה מרחוק מול רחוק מעבודה. זו הייתה שנה ששינתה את הכול, ולא הכול יחזור להיות כשהיה: הבריאות, אורח החיים, האמון במוסדות השלטון, הסולידריות החברתית, הזכות לפרטיות, המערכת הפוליטית, מצב הדמוקרטיה במדינות השונות, ואפילו היחס שלנו לעובדות - הם כולם השתנו, בדרכים שעוד נגלה, לטוב ולרע. אבל בתוך כל זה, כשבוחנים את מצב הכלכלה העולמית, יכול היה להיות הרבה יותר גרוע.

נראה שהתגובה המאקרו-כלכלית, במיוחד בכלכלות המובילות, הצילה אותנו משפל גדול נוסף, לעת עתה. אולי עוד נפשל. עשינו טעויות ואולי עוד נעשה. פה לא עשינו מספיק, ושם הגזמנו, או עוד נגזים. אנחנו רק מתחילים להבין מה עבד ומה לא, איפה היה בזבוז ואיפה הישג, אילו מדינות הצליחו יותר ואילו פחות. אבל ביחד שלחנו מסר חד משמעי: אנחנו על זה. נעשה מה שצריך, בתעוזה ובהיקפים חסרי תקדים. ונראה שבגדול, זה הצליח. הצליח בגדול.

השפל הגדול והמלחמה

בסופו של דבר, מה שהוציא את העולם מהמשבר הכלכלי החמור ביותר במאה השנים האחרונות הייתה טרגדיה נוראה, מהמזוויעות שידעה האנושות. השפל הגדול של שנות ה-1930 הסתיים בעזרת מלחמת העולם השנייה. האבטלה המייאשת בארצות רבות, שהגיעה בשיאה לכמעט רבע (בארה״ב) ואפילו שליש (בגרמניה) מכוח העבודה, נעלמה כלא הייתה כשהמשקים המתועשים גויסו לטובת המאמץ המלחמתי. בארצות הברית, שיעור האבטלה, שהגיע לשיא ב-1933, היה עדיין 17% בשנת 1939, טרם המלחמה, למרות הניו דיל של פרנקלין רוזוולט, הרגולציה והחוקים החדשים, מפעלי העבודות הציבוריות, ולמרות קמפיין התקווה - לפחות כלפי הציבור - שהנשיא האמריקאי הביא.

בסופו של דבר, זה היה עניין של ביקוש מצרפי. עניין בסיסי במאקרו-כלכלה, בחשבונאות לאומית. ערב פרוץ המלחמה, ההוצאה הצבאית האמריקאית הייתה פחות מ-2% תוצר. בשנת 1944, כשהיא הגיעה לשיעור המדהים של 43% תוצר, האבטלה התאדתה, ושיעורה ירד לאחוז בודד, הנמוך ביותר שידעה ארה״ב מאז השנים ההן ועד היום.

היום אנחנו חושבים שהשפל הגדול היה, כמו המלחמה, טרגדיה מעשה ידי אדם, ויכול היה להימנע. היסטוריונים כלכליים מאשימים מדיניות מאקרו-כלכלית שגויה. הטראומה הכלכלית הזו, עם הייאוש שהיא הביאה ושתרם לעלייתו של היטלר ואחרים, הולידה גם אופטימיות, אמונה שאפשר לנהל את הכלכלה טוב יותר, שאפשר גם אחרת. היום אנחנו חושבים שהשפל הגדול לא היה גזירה משמיים. מאז, אנחנו הכלכלנים התנצלנו קולקטיבית בשם אבות אבותינו, והבטחנו לילדינו לא לוותר. הבטחנו שנעשה הכול בשביל למנוע שפל גדול נוסף. והפעם בלי מלחמת עולם. לא עוד.

מתוך השפל הגדול נולדה דיסציפלינה חדשה. ג׳ון מיינרד קיינס הבריטי, אבי המאקרו-כלכלה, פרסם את ספרו ב-1936, והפך את המחשבה השמרנית השלטת על פיה. הוא טען בין היתר, כנגד הדעה הרווחת בזמנו, שממשלות יכולות לסיים את השפל הגדול, להקטין אבטלה ולייצב את המשק באמצעות הגדלת הביקושים. המלחמה, שהגדילה את ההוצאה הציבורית, נהייתה בעל כורחה תצוגת תכלית של התיאוריה הקיינסיאנית החדשה. בארצות הברית, רכיב ההוצאה הציבורית בתוצר האמריקאי התנדנד סביב ה-15% בשנות השלושים, אבל זינק בחדות ב-1941, והגיע ל-48% תוצר ב-1943. הגירעון בתקציב הפדרלי, שבמרבית שנות השלושים היה בין 0% ל-5% תוצר, התנפח ל-27%. רק אחרי המלחמה חזרה ההוצאה הציבורית לרמתה המקורית, והגירעון הפך ליתרה (וגם זה, באופן זמני). אבל בינתיים, נראה שהתרופה הקיינסיאנית כבר עבדה: לא רק המלחמה נגמרה; גם השפל כבר לא חזר.

אז מה למדנו?

כשפרץ משבר הקורונה בתחילת 2020, הייתה הסכמה כמעט גורפת בקרב קהילת הכלכלנים העולמית - בהובלת עמיתינו בארה״ב ובאירופה - שבנוסף למדיניות מוניטרית מרחיבה מאוד, הממשלות צריכות להקדיש משאבים גדולים, תוך כניסה לגירעונות גדולים, כדי למנוע את קריסת המשקים הלאומיים. ואכן, הכלכלות המובילות תמכו באופן מסיבי וחסר תקדים במשקי הבית ובעסקים המקומיים. פרטי התוכניות היו שונים ממדינה למדינה, אבל העיקרון היה דומה: ללוות כסף ולהזרים אותו לידי הציבור, העובדים, המובטלים, והמעסיקים. זה יהיה יקר, הזהירו הכלכלנים, ומסוכן. אבל ההססנות, אמרנו באותה הנשימה, תהיה יקרה ומסוכנת יותר.

וזה אכן היה, ועודנו, יקר ומסוכן. כפי שהובטח. הגירעונות ב-2020 הרקיעו שחקים: אומדנים מצביעים על כ- 15% תוצר בארה״ב ובבריטניה, וכ-10% בגוש האירו וביפן. (בישראל, הגירעון היה כ-11% תוצר, כנראה שקצת מתחת לממוצע ה- OECD , מועדון המדינות המובילות.) החובות הלאומיים תפחו גם הם-בדיוק לפי הוראות ההפעלה. נראה שמילטון פרידמן צדק, אם כן, כשאמר לפני יותר מחמישים שנה שבמובן מסוים, כולנו קיינסיאנים עכשיו.

וזה עדיין מסוכן, וזה עדיין לא נגמר. ומה נעשה אם הריביות יעלו? אם האינפלציה תחזור? אם וריאנט חדש יגיע? דאגנו מאוד, ואנחנו עדיין דואגים. אבל כמו שאמר חסידו של קיינס, הכלכלן המנוח ג׳ון קנת גלבריית, על הניו דיל של רוזוולט: דאגנו-ועשינו את זה בכל זאת.

סיכום ביניים: המצב קשה, אבל יש מקום לאופטימיות זהירה

רק לפני שנה, האבטלה בארה״ב זינקה מ-3.5% בפברואר 2020 לכמעט 15% באפריל. זה זינוק, תוך חודשיים בלבד, משיעור האבטלה הנמוך ביותר בחמישים השנים האחרונות, לגבוה ביותר מאז השפל הגדול. התחזיות באפריל 2020 היו שהאבטלה, שהייתה כבר קרובה להחריד ל-17% של 1939, עוד תמשיך לטפס. התמונה במקומות אחרים בעולם נראתה מפחידה לא פחות.

בשבועות האחרונים, עם פרסום הנתונים המצרפים הראשוניים לגבי משקי העולם ב-2020, אפשר לעצור לרגע ולעשות סיכום ביניים. לחזור ולשאול: אז מה היה לנו שם?

היה לנו שם רע. מאוד. אבל יחסית לתרחישים הקודרים ביותר מהם חששנו, הצלחנו מעל ומעבר לציפיות. בדיעבד, מהרבה בחינות, אפריל המר של 2020 היה השיא, נקודת המפנה. הכלכלה העולמית השתפרה מאוד מאז. בארה״ב למשל, שיעור האבטלה מאז רק ירד, ובחודש שעבר כבר התקרב ל-6%. קרן המטבע הבינלאומית העריכה בינואר השנה שכלכלת העולם איבדה 3.5% תוצר ב-2020. זה כואב, אבל זה הרבה יותר טוב ממה שיכול היה להיות. זה אפילו יותר טוב, בלמעלה מאחוז, מהתחזית הקודמת של הקרן, מאוקטובר 2020, ומהעדכון שלפניה, מיוני. וזה צפוי להשתפר במהירות: הקרן צופה צמיחה עולמית של 5.5% ב-2021 ומעל 4% ב-2022, שני עדכונים חיוביים נוספים של התחזית הקודמת. בקרן מסבירים את העדכון בהתקדמות מבצעי החיסונים, אבל גם בתמריצים פיסקליים בכלכלות הגדולות, כמו ארה״ב ויפן.

וזו לא רק קרן המטבע. מגזין האקונומיסט, למשל, ליקט לאחרונה 14 תחזיות לצמיחה כלכלית בארה״ב ב-2021. החציונית קרובה ל-6%. וגם אצלנו, בנק ישראל חזה בתחילת ינואר השנה צמיחה שנתית של כ-6% בשנתיים הקרובות, תחת תרחיש התחסנות מהירה-וזה עוד לפני בשורת פברואר מהלמ״ס שהתוצר הישראלי התכווץ ב-2020 ב-2.4%, ולא ב-3.7% כפי שהעריכו בבנק. הפעם האחרונה בה ישראל צמחה בקצב של 6% בשנה הייתה לפני עשור, בשנים שלפני ואחרי המשבר הפיננסי העולמי. ארה״ב צמחה בכזה קצב רק שנה אחת בחמישים השנים האחרונות.

אז למרות שהצמיחה המצרפית הצפויה הזו מסתירה מאחוריה הרבה סבל ואי שיוויון, היא עדיפה בהרבה על מה שיכול היה להיות, ועל מה שעד לא מזמן צפינו שיהיה. האופטימיות שהיא מציגה חוזרת גם במדדים אחרים. בישראל למשל, שניים מתוך ארבעת הרכיבים של מדד אמון הצרכנים של הלמ״ס חזרו בשבועות הראשונים של 2021 לרמה קרובה לרמתם אשתקד. שניהם פונים אל העתיד: הם אומדים את השינוי הצפוי במצב הכלכלי בשנה הקרובה - האחד, של משקי הבית, והשני, של המדינה.

שני הרכיבים הנותרים במדד אמון הצרכנים של הלמ״ס פונים פחות אל העתיד ויותר אל ההווה והעבר: הם אומדים כוונות לרכישות גדולות בשנה הקרובה בהשוואה לשנה האחרונה, ואת השינוי במצב הכלכלי של משק הבית בשנה האחרונה. גם הם התאוששו לאחרונה, אבל הם עדיין רחוקים ממצבם בתחילת השנה שעברה. כי המצב הכלכלי עדיין קשה. וזה מבלי לדבר על הבריאות, החברה, החירות, החיים עצמם. עם מאות אלפים בישראל ומיליונים רבים בארצות אחרות שאיבדו את מקור ההכנסה בשנה האחרונה ושלא רואים את הסוף. עם סבל עולמי שמרוכז, כרגיל, בקרב בעלי השכלה נמוכה יותר, נשים, צעירים, אלו שאינם מועסקים פורמאלית, ובאופן כללי אלו שחיים במדינות החלשות.

מוכרחים להמשיך לסייע לכל אלו. אבל הסיוע כעת צריך להיות ממוקד. מבחינת המאקרו-כלכלה, אם הכל יילך כשורה, כנראה שהביקושים המצרפיים כבר החלו לחזור. חיברנו את המשק העולמי למכונת הנשמה, והוא התייצב. 2020 הייתה שנה נוראית, וזה עוד לא נגמר, אבל היא לא מתקרבת לטרגדיה של השפל הגדול. בהינו בתהום, אבל הפעם הכלכלות המובילות עשו את הדבר הנכון, והעולם לא נפל. יש מקום לאופטימיות זהירה.

* הכותב הוא פרופסור במחלקה לכלכלה ע״ש משפחת בוגן ובמרכז פדרמן לרציונליות באוניברסיטה העברית בירושלים; ובבית הספר ס.ק. ג׳ונסון למנהל עסקים באוניברסיטת קורנל.

*המאמר פורסם בעיתון גלובס: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001363428&after_registra...

קראו פחות
לימודים באוניברסיטה העברית

האוניברסיטה תחדש את הלימודים והפעילות המחקרית בכל הקמפוסים לבעלי "תו ירוק" או תשובה שלילית לבדיקת קורונה!

7 מרץ, 2021

קרא עוד
הנהלת האוניברסיטה העברית הודיעה היום לכל קהילת האוניברסיטה העברית כי בשבועות הקרובים הסטודנטים וצוותי המחקר יוחזרו לשגרת לימודים פרונטליים כבר בשבועות הקרובים.

החזרה לשגרה תיערך בשתי פעימות: הפעימה הראשונה תחל ביום ראשון, 14.3.21, מועד פתיחת סמסטר ב' תשפ"א, ומסתיימת בחופשת פסח. בתקופה זו, הכניסה לקמפוסים של האוניברסיטה תמשיך להיעשות בהתאם למגבלות "התו הסגול", שעיקרן הצהרת בריאות או הצגת תו ירוק בכניסה לקמפוס. בתקופה זו, ההוראה בקורסים ה"רגילים" תעשה מרחוק, בדומה להוראה בסמסטר א'. הפעילות במעבדות המחקר תותר אך ורק למי שברשותם "תו ירוק" שהנפיק משרד הבריאות (מתחסנים ומחלימים) או שקיבלו תשובה שלילית בבדיקת קורונה עדכנית (עד 72 שעות לפני מועד הכניסה לקמפוס). גם ההשתתפות בפעילות במעבדות ההוראה, הכשרות מעשיות ולימודים קליניים תפעל לפי אותה מתכונת תותנה בהצגת "תו ירוק" או תשובה שלילית עדכנית, ובכפוף להנחיות המוסד שבו נערכות ההכשרות והפעילות הקלינית. סטודנטים שאינם יכולים לעמוד בתנאים אלה יפנו אל רכז\ת הקורס לקביעת הסדר המיוחד.

הפעימה השנייה תחל ביום ראשון, 4.4.21, עם סיום חופשת פסח. במועד זה תתחדש ההוראה הפרונטלית בכיתות בכל הקמפוסים. החל ממועד זה, הכניסה לכל הקמפוסים של האוניברסיטה העברית תותנה בהצגת "תו ירוק" או תשובה שלילית עדכנית (מי שלפי הנחייה רפואית אינם רשאים להתחסן יוכלו לקבל אישור כניסה מיוחד). ההסדרים המדויקים לעניין הוראה בכיתות ייקבעו בהתאם להנחיות משרד הבריאות שיהיו בתוקף.

הנהלת האוניברסיטה הדגישה בהודעה שהנחיות אלה אינן סופיות ויתכנו בהם שינויים בהתאם להנחיות של משרד הבריאות. בקורסי החובה תהיה אפשרות גם לצפייה מרחוק על ידי הרואה מקבילה.

נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן: "האוניברסיטה העברית ממשיכה לפעול מתוך שאיפה למלא את ייעודה בתחומי ההוראה, המחקר, הפעילות המינהלית והתרומה הציבורית, תוך הגנה על הבריאות של כלל חברי קהילת האוניברסיטה ותוך נקיטת יוזמה והובלה הנדרשים להגשמת מטרותינו. אנו מבקשים לחזור ולהדגיש שהתחסנות היא אחריות  אזרחית ראשונה במעלה שמוטלת על כולנו; היא נחוצה לשם הגנה על הבריאות של הפרט ושל זולתו ולשם המשך החזרה לשגרה והסרת המגבלות ששיבשו את הפעילות שלנו בשנה האחרונה".

פרסומים בתקשורת:

חמל (וואלה!) - https://www.hamal.co.il/post/-MVCkj1Nrj2MJPNFA3uD

News1 - https://www.news1.co.il/Archive/001-D-437860-00.html

כל העיר - https://www.kolhair.co.il/jerusalem-news/154537/

מבזקים - https://www.mivzaklive.co.il/archives/415554

לימודים אינפו - http://www.limudim-info.co.il/one_news.asp?IDNews=15560#.YEZeqGgzY2w

לימודים כחול לבן - https://limudimisrael.co.il/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%A1%D7%A0%D7%99%D7%9D-%...

קראו פחות
nsp2. צילום באדיבות דר דינה שניידמן

"התחלה עם בשורות טובות": חוקרות וחוקרים הצליחו לפענח את המבנה והפעילות של 3 מחלבוני SARS-COV-2

23 פברואר, 2021

אחד החלבונים הגדולים ביותר של הנגיף, אותו הצליחו החוקרות לפענח בשיטה חדשה וייחודית, הוא חלבון בשם Nsp2, שנודע כ"סרבן" לפיענוח מבני. דר' דינה שניידמן: "עכשיו יש לנו טכנולוגיה ופרוטוקול ניסויי לחקור לא רק את חלבוני הנגיף עצמם, כי אם גם את השותפים שלהם מתוך התא האנושי". פרופ' מיכל ליניאל: "בהמשך יהיה צורך לפצח את הנגיף השלם בהקשר התאי כדי לדמות את כל חלבוני הנגיף והאינטאקציות ביניהם"

covid19_vaccine._by_hakan_nural_unsplash

"חיסונים, התניות ונשיאה בעלויות": נייר עמדה חדש לגבי מדיניות ההבחנה בין מתחסנים ולא מתחסנים בכניסה למקומות ציבוריים

17 פברואר, 2021

קרא עוד
נייר עמדה חדש (מצ"ב למטה) נערך על ידי קבוצת חוקרים בפקולטה למשפטים ובחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, הכוללת את פרופ׳ דוד אנוך, ד״ר נטע ברק-קורן, פרופ׳ מיכל שור-עופרי, פרופ׳ דוד הד וד״ר עופר מלכאי - אודות מדיניות ההבחנה בין מתחסנים ולא מתחסנים בכניסה למקומות ציבוריים וההגבלות שניתן להשית על לא-מתחסנים נוכח המגיפה.

stock photo ig: @hakannural
המסמך נשלח ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט וצוותו וכן למשרד הבריאות!

בניגוד להנחה של בכירי משרד המשפטים (כפי שצוטטו בתקשורת בימים האחרונים היועמ״ש והמשנה ליועמ״ש), אנו טוענים כי אין צורך בחקיקה חדשה על מנת להגביל לא-מתחסנים בכניסה למקומות ציבוריים או להטיל חובת חיסון על אוכלוסיות מסוימות, אם הדבר נדרש מבחינה רפואית ואפידמיולוגית, וכי הגבלות כאלה צפויות להיות מוצדקות ומידתיות, מוסרית ומשפטית, כל עוד יעוצבו לפי השיקולים והתכליות שאנו פורסים בנייר העמדה.

תמצית העמדה:

מדיניות חיסונים להתמודדות עם מגיפת הקורונה ונזקיה היא עניין הנוגע לבריאות הציבור ולא עניין רפואי ייחודי ואישי.

המסגרת המשפטית הכללית שיש להחיל על הסוגיה היא פקודת בריאות העם, שנועדה להתמודדות עם מגיפות ומעניקה סמכות למשרד הבריאות להטיל הגבלות על לא-מתחסנים ואף לחייב חיסון במקרים מתאימים.

אין צורך בחקיקה חדשה על מנת לנקוט בצעדים אלה, בכפוף לכך שיהיו לתכלית ראויה ומידתיים.

ארבעה שיקולים יכולים להצדיק הבחנות בין מתחסנים (ומחלימים) ללא-מתחסנים: מניעת תחלואה וצמצום נזקיה; שיקום הכלכלה וחזרה לחיי שגרה; השתת עלויות ההחלטה שלא להתחסן על מקבליה; מתן תמריצים להתחסנות.

עמדת המומחים: צעדים שנועדו להגשמת תכליות אלה, המשמרים את הגישה של לא-מחוסנים לפעולות חיוניות ואת יכולתם להשתתף בפעילויות ציבוריות מרחוק או בכפוף להוכחת היעדר מסוכנות (באמצעות בדיקת קורונה עדכנית), צפויים להיות ראויים מוסרית, וגם מוצדקים מבחינה משפטית.

כאשר אדם מחליט לא להתחסן ומחליט, בנוסף, לבוא במגע עם אחרים – ההחלטה שלו לא להתחסן אינה רק החלטה אישית ופרטית. להחלטה שלא להתחסן יש עליות חברתיות משמעותיות ביותר.

המומחים דוחים את הטענה כי הבחנה בין מחוסנים ללא-מחוסנים פוגעת בשוויון. כל עוד התחסנות נרחבת דרושה על מנת לבלום את המגיפה ואת נזקיה המערכתיים, הבחנה בין המחוסנים ללא מחוסנים אינה מהווה אפליה כי אם שוני רלוונטי וחיוני.

פתיחת המשק למחוסנים אינה מרעה את מצב הלא-מחוסנים בהשוואה למצב הנוכחי, אלא מיטיבה את מצב המחוסנים. זכויות היסוד הדמוקרטיות אינן דורשות מיתר בני החברה לשאת בעלויות הבחירה שלא להתחסן, והבחנה בין מי שמקיים את חובתו האזרחית ומתחסן למי שבוחר שלא לעשות כן היא הבחנה חיונית ומותרת – משפטית ומוסרית כאחד. וכמובן, בפני מי שבחר שלא להתחסן פתוחה תמיד הדרך ליהנות מהיתרונות שהחיסון מעניק, לקיים את חובתו, ולהטות שכם למאבק הקולקטיבי במגיפה.

פרסומים בתקשורת:

https://www.israelhayom.co.il/article/852743

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001361555

https://103fm.maariv.co.il/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=IFHDEH&c41t4nzVq=EF

סדר עולמי, קשת 12: https://www.ifatmediasite.com/ms/radiomp4/2021/02/20/10495800.mp4

https://www.news1.co.il/Archive/001-D-437204-00.html

https://www.makorrishon.co.il/opinion/316025/, https://www.makorrishon....

https://www.inn.co.il/news/468136

[להאזנה] בוקר טוב ישראל, גל"צ: https://www.ifatmediasite.com/ms/radio/2021/02/17/10489401.mp3

[להאזנה] השורה התחתונה, גל"צ: http://www.ifatmediasite.com/ms/radio/2021/02/22/10501621.mp3

[להאזנה] סדר יום, כאן ב': https://www.ifatmediasite.com/ms/radio/2021/02/17/10490079.mp3

קראו פחות
אמנון שעשוע

עכשיו זה הזמן לפעול | ד"ר אמנון דקל

24 נובמבר, 2020

מה עושים?

ימים קשים עוברים עלינו, על כלל אזרחי המדינה, על כלל אזרחי העולם.

האם זה הזמן להסתכל קדימה או אולי עכשיו צריך להתכנס ולהתגונן מהבאות?

או במילים אחרות -

 

האם נכון להמשיך להקים מיזמים חדשים או לפתח ולגדל מיזמים קיימים בימים נוראים אלו?

התשובה היא כן! עכשיו זה הזמן!

 

כן- אפשר להקים מיזמים חדשים בימים אלו.

ראה גם: יזמות, חדשות
איילת כהן

יש לי רעיון, איך מתחילים | איילת כהן

24 נובמבר, 2020

"אאוריקה" צעק ארכימדס ושינה את העולם. מצאתי, יש לי את הרעיון המנצח!

הבעיה שבעולם האמיתי זה לא עובד ככה, בהבזק יחיד של רעיון - ותכלס, גם הפתרון של ארכימדס הגיע אחרי שנים של התעמקות בבעיה. הרבה פעמים, אנחנו נתקלים בשאלה הזו של - יש לי רעיון, מה עכשיו? אחת השאלות האחרות שאנחנו נתקלים בה הרבה היא דווקא- יש לי מלא רעיונות, איך יודעים מה לבחור?

ראה גם: יזמות, חדשות