הצמח Cycas_thorasa, ציקס הגדל בגן הבוטני. צילום - דר' אורי פרגמן-ספיר, הגן הבוטני

מחקר: צמחים שנכחדו לפני עשרות מיליוני שנים שבו "לחיים" מחדש בזכות זרמי האוקיינוסים

24 אוגוסט, 2021

קרא עוד
פרופ' רן נתן, מהמחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות באוניברסיטה העברית, לקח חלק במחקר שפורסם ב-New Phytologist: "הממצאים מהווים עדות ייחודית לתפקיד של מערכות זרמי האוקיינוס בעיצוב דגמי התפוצה וההיסטוריה האבולוציונית של צמחים"

ההיסטוריה האבולוציונית של יצורים חיים תלויה במידה רבה בתפוצה הגיאוגרפית של הקבוצות הטקסונומיות, המשתנה לרוב במהלך התקופות. כאשר משתנים התנאים באזור מסוים, האוכלוסייה המקומית יכולה להיעלם (הכחדה) או להישאר באותו אזור לאחר שינוי תכונות עקב סלקציה (מנגנון עיקרי של האבולוציה) או להתאים לתנאים החדשים באופן גמיש ללא סלקציה (תופעה המכונה פלסטיות פנוטיפית). פרטים או יחידות הפצה מאותה אוכלוסייה יכולים גם להגיע למקומות רחוקים ולייסד שם אוכלוסייה חדשה, בתהליך הקרוי "הפצה ארוכת-טווח".

למרות שציארלס דארווין תיעד בספרו מוצא המינים (1859) עדויות רבות להפצה ארוכת-טווח של צמחים ובעלי חיים, מרבית החוקרים במאה ה-20 המעיטו בחשיבותה של הפצה ארוכת-טווח בטענה שאירועי הפצה אלה הם נדירים ומקריים ביותר, ולכן לא ניתנים למחקר מדעי רציני. מגמה זו השתנתה בשני העשורים האחרונים כאשר חוקרים הדגימו מספר מנגנונים שאחראים על הפצה ארוכת-טווח, כגון זרמי אוקיאנוס, שינויי אקלים ואירועי מזג אוויר קיצוני (סופות), וציפורים נודדות. אולם מעט מאוד מחקרים בחנו באופן ישיר את התפקיד של מנגנונים אלה בקביעת הדינמיקה הגיאוגרפית של קבוצה טקסונומית מסוימת במשך מיליוני שנים.

צמחים מהסוג ציקס (Cycas) שייכים לשושלת האבולוציונית הקדומה ביותר בעולם הצמחים הקיימים היום. בתקופת היורה, לפני כ-200 מיליון שנים, צמחי הציקס נפוצו מאוד בכל העולם, אך בסוף תקופת הקרטיקון, במקביל להכחדת הדינוזאורים לפני כ-65 מיליון שנים, נעלמו מרבית המינים ונותרו מעט שרידים כ"מאובנים חיים" במספר מועט של אתרים בעיקר בדרום מזרח אסיה.

באופן מפתיע, קבוצה עתיקה זו עברה "התרעננות" והרחבת תפוצה מחודשת בתקופות הגיאולוגיות הצעירות ובעיקר בפלייסטוקן (בשני מיליוני השנים האחרונות). כיום מוכרים מעל 100 מיני ציקס הנפוצים במגוון גדול של בתי גידול בחגורה רחבה סביב קו המשווה, באסיה, אוסטרליה, אפריקה ואמריקה. מיני הציקס מזכירים בצורתם דקל (למרות שהם רחוקים מאוד מבחינה אבולוציונית מדקלים) ומוכרים היטב לחובבי גינון וגינות, כמו גם לבעלי כלבים בשל הרעלים המצויים בזרעים המרוכזים באצטרובלי ענק בחלק גדול של המינים. כעשרה מיני ציקס מתאפיינים בהתאמות של הזרעים לציפה במים ונפוצים בעיקר בחופי מערב האוקיינוס השקט והאוקיינוס ההודי סביב קו המשווה. מינים אלה ותהליך ההתפשטות שלהם לאורך השנים היו מוקד מחקר של קבוצת חוקרים בינלאומית מסין (אוניברסיטת פקין ומכון קונמינג לבוטניקה), תאילנד (Global Biodiversity Conservancy) וישראל - פרופ' רן נתן מהמחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות באוניברסיטה העברית. מאמר מדעי בנושא פורסם לפני ימים אחדים בכתב העת New Phytologist.

החוקרים שיערו שזרמי האוקיינוס הם מנגנון ההפצה העיקרי של קבוצה זו. כדי לבחון השערה זו באופן ישיר, שולבו במחקר שתי מתודולוגיות שונות. דגימות גנומיות מדנ"א של הכלורופלסט ואברונים אחרים העוברים בהורשה אימהית ("פלסטומים") שימשו לשחזור האילן הפילוגנטי, המייצג את ההיסטוריה האבולוציונית של 10 המינים. סימולציות מחשב של תנועת עצמים המוסעים על ידי זרמי האוקיינוס שימשו לבדיקת ההתאמה שבין הדגמים הצפויים לפי תהליך הפצה זה ובין דגמי השינוי הגיאוגרפי במהלך ההיסטוריה האבולוציונית המשוחזרת בעזרת הפלסטומים. בהתאם לידע על הקבוצה, ניתוח הפלסטומים הראה שמרנות קיצונית ללא שינויים ניכרים עד להתפצלות דרמטית בתקופת הפלייסטוקן לשלוש תת -קבוצות, אחת באוקיינוס ​​השקט, השנייה במדף הסונדה (דרום-מזרח אסיה) והשלישית באוקיינוס ​​ההודי.

סימולציות ההפצה התאימו היטב לדגם ההתפשטות של עשרה מיני ציקס בתקופת הפלייסטוקן. מסלולי סחיפה בזרמי האוקיאנוס הראו פוטנציאל להסעת זרעים בעלי מנגנון ציפה למרחקים של מאות ואלפי קילומטרים, אך רק במסלולים מסוימים אשר צפויים לייצר חלוקה לאזורים גיאוגרפיים נפרדים בהתאם למצב המוכר כיום.

"ממצאים אלה מהווים עדות ייחודית לתפקיד של מערכות זרמי האוקיינוס בעיצוב דגמי התפוצה וההיסטוריה האבולוציונית של צמחים, והמחקר ממחיש את הפוטנציאל הגלום בשילוב של נתונים גנומיים וסימולציות מחשב לחקר מנגנוני הפצה ארוכת-טווח הקובעים את דפוסי השינוי של המגוון הביולוגי בזמן ובמרחב", סיכם השבוע פרופ' נתן.

לפרסום המדעי: https://nph.onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/nph.17663

לפרסומים בתקשורת: Ynet, הידען, הפורטל לחקלאות טבע וסביבה,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Prof Uriel Levy. Photos by Yoram Aschheim

הטכנולוגיה שתוכל להקפיץ אותנו לדור הבא בסמארטפונים: חוקר הצליח למזער שבבים היברידיים מבלי לפגוע ביעילותם ודיוקם

23 אוגוסט, 2021

קרא עוד
העבודה המחקרית פורסמה בכתב העת המדעי היוקרתי Nature Photonics, אותה הובילו קבוצת חוקרים מהמחלקה לפיסיקה ישומית ומהמרכז לננומדע וננוטכנולוגיה באוניברסיטה העברית. "פריצת דרך, זה חלום!", בישרו החוקרים בהתרגשות בעקבות הממצאים

מהפכת הננו-מדע והננוטכנולוגיה משפיעה על חיי היום יום שלנו במגוון תחומים, החל מחומרים חדשים לאנרגיה, דרך עיבוד מידע ותקשורת, מכשור מדויק וכלה בתחומי הרפואה. המזעור של התקנים ורכיבים לממדים של ננומטרים בודדים מביא איתו תופעות קוונטיות שיש להתמודד איתן מחד, ומאידך ניתן לנצל אותן לטובת פריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות. במעבדה של פרופ' אוריאל לוי מהמחלקה לפיסיקה ישומית ומהמרכז לננומדע וננוטכנולוגיה באוניברסיטה העברית עוסקים מזה מספר שנים בפיתוח שבבים ננופוטונים למגוון יישומים. לאחרונה הצליחו במעבדה לפתח שבבים בגודל מילימטרים, ובתוכם צורות ננומטריות - מבנים אופטים ממוזערים העשויים מסיליקון, ביחד עם תאים ממוזערים המכילים אדים של אטומי רובידיום. אמנם זה נשמע מורכב, אך השבבים הללו הם העתיד שלנו, והם משמשים אותנו כבר היום כבסיס להתקנים מתקדמים כגון שעונים אטומים, חיישני שדה מגנטי, מכשירים לייצוב תדר ועוד.

קושי מרכזי במימוש הטכנולוגיה ובשילובה בצורה מקסימלית בחיי היומיום נעוץ בעובדה שמדובר במכשירים גדולים ומסובכים, המיוצרים בצורה ידנית ובעלויות גבוהות יחסית, צורכים לא מעט הספק, תופסים נפח משמעותי, וקשה לעשות להם אינטגרציה עם מעגלים אלקטרונים מתקדמים על שבב. כאן נכנסה לפעולה המעבדה לננו-פוטוניקה באוניברסיטה העברית. "המעבדה השיגה פריצת דרך חסרת תקדים בעזרת תכנון ויצור של שבב היברידי המכיל מעגלים ננופוטונים, המשלבים בתוכם את אותם אטומי רובידיום", אומר פרופ' לוי. "בעזרת פריצת דרך זו חקרה המעבדה את הפיסיקה של השבבים והדגימה את הפוטנציאל שלהם במגוון יישומים".

אך לא הכל היה ורוד. הסתבר שהמזעור אומנם חשוב מאוד על מנת להקטין נפחים וצריכת הספק, והוא כמובן קריטי להקטנת עלויות ושילוב עם אלקטרוניקה, אך עצם המזעור פוגע בדיוק של המכשיר. "האטומים נעים במהירות רבה, חולפים מהר על פני קרן האור הממוזערת בתוך השבב האופטי, מתנגשים באופן תכוף בקירות התא וכך נגרמת סטייה בתדר העבודה, סטייה המקטינה בצורה משמעותית את דיוק ההתקן", הסביר החוקר את הפן המדעי של הפגיעה. נדרשה פריצת דרך נוספת, שאכן הגיעה.

פריצת הדרך הנוכחית מאפשרת מצד אחד שמירה על עקרונות המזעור והאינטגרציה על השבב, ומצד שני קבלת דיוק מירבי, המתקרב לזה המתקבל בתאים גדולים יותר. "החידוש העיקרי מבוסס על תכנון וייצור של מוליכי גל אופטיים ננומטרים, דמויי חוטים דקיקים בעובי של מספר ננומטרים הממומשים בצורה של ממברנות דקות, ונראים במיקרוסקופ כמו גשרים התלויים באוויר. גודלם של מוליכי גל ננומטרים אלה קטן בהרבה מאורך הגל והם מוקפים באטומי רובידיום מכל הכיוונים. החוטים הללו מנותקים למעשה מהמצע עליו הם יושבים וניתן לתכנן אותם כך שממדי קרן האור הנעה בתוך חוטים אלה מאפשרים את בליעת האור על ידי האטומים, תוך שמירה על דיוק מירבי וביצועים אופטימלים", מדגיש החוקר.

פריצת דרך זו אפשרה גם לקבוצת המחקר לקבל שבבים ייחודיים, עם ביצועים משופרים, וכן להדגים את חשיבותם במגוון יישומים כגון ייצוב תדר של לייזר ברמה גבוהה ביותר, ואפילו תהליכים לא מורכבים המאפשרים את המרת האינפורמציה מאורך גל (צבע) אחד לאורך גל אחר, תוך שמירה על דיוק אטומי. עבודת המחקר כולה, המתארת את כל ההישגים הללו, התפרסמה בעיתון היוקרתי Nature Photonics, בה לקח חלק משמעותי ד"ר רועי זקצר מהמחלקה לפיסיקה ישומית ומהמרכז לננומדע וננוטכנולוגיה.

ומה צופן העתיד? ישנם עדיין אתגרים רבים. בקבוצת הננופוטוניקה ממשיכים לפתח ולשכלל את השבבים, מתוך מטרה להמשיך ולמזער אותם, ולבצע אינטגרציה עם רכיבים נוספים במעגל כגון לייזרים וגלאים. כך ניתן יהיה להוזיל עוד יותר את יצור השבבים ולהפוך אותם לאטרקטיביים עוד יותר. בעתיד ייתכן שנראה את הטכנולוגיה הזאת חודרת לתוך הטלפונים הסלולריים שלנו, ומשמשת כהתקן בסיס ברכיבים של "האינטרנט של הדברים" (היכולת של הטלפון החכם שלנו לשלוט על מכשירי חשמל כגון תאורת הבית, מכונות כביסה ועוד), הדורשים צריכת הספק מינימלית ודיוק רב. כמו כן, בשיתוף עם קבוצת מחקר חדשה במחלקה לפיסיקה יישומית בהובלתו של ד"ר לירון שטרן, שהיה שותף חשוב לפיתוח המקורי של הטכנולוגיה, החוקרים מאמינים כי שבבים אלה יוכלו להשתלב במערכות מדידה וחישה מדויקות, המתאימות לניידים שלנו, המבוססות על טכנולוגיה חדשנית של "מסרקי תדר על שבב".

יתר על כן, ואולי חשוב מכך, החוקרים מאמינים כי לאחר שנים רבות בלי קפיצת דור משמעותית במיוחד ונגלית לעין במכשירים הסלולריים, יישום הטכנולוגיה שפיתחו עשוי להוביל לזינוק הטכנולוגי המיוחל. "בטלפון הסלולרי שלנו יש חיישנים רבים. עצם העובדה שהשבבים שלנו קטנים, זולים וממוזערים יותר, אמורה לאפשר את האינטגרציה שלהם למכשירים כגון הטלפון הסלולרי. השבבים הללו מסוגלים לשמש כחיישנים של זמן, תדר, שדות חשמליים, שדות מגנטיים, מידות וכדומה. לכן, אם נכניס אותם בסופו של דבר לטלפון, נוכל לממש פונקציות ניווט ללא צורך ב-GPS רלוונטי במקומות ללא קליטה, ליצור הולוגרמות של פרצופים או של מספרים ואותיות להקלדה כמו שרואים בסרטים העתידניים, יתאפשר למדוד גלי מוח והטלפון אולי גם יוכל לקרוא את המחשבות שלנו (כאשר נשים את הטלפון קרוב לראש), נצליח כנראה למצוא מתכות אבודות מאחורי קירות – כמו מפתחות לרכב שכולם מחפשים על הבוקר (המתכות משפיעות על השדות החשמליים והמגנטים), ועוד דברים יצירתיים שלא חשבנו עליהם עדיין. הכל כמובן ברמת הספקולציה, לצערי עדיין לא משהו שהולך לקרות מחר בבוקר".

לסיכום אומר פרופ' לוי כי "השבבים ההיברידים הממוזערים יהיו שבבים אולטימטיביים הניתנים ליצור המוני בעלויות נמוכות, משקל קל, אינטגרציה, צריכת הספק מזערית ודיוקים מעולים על פני תחומי תדר רחבים. המידות הקטנות, ההספק הנמוך והעלויות הנמוכות יעשו את הטכנולוגיה המדוברת למשהו פרקטי. המחקר הזה הוא פשוט הגשמת החלום שלי!", מסכם פרופ' לוי.

למאמר המדעי: https://www.nature.com/articles/s41566-021-00853-4

לפרסומים בתקשורת: ynet, ערוץ 7, צ'יפורטל, ישראל דיפנס, סופטניוז, שלושה שיודעים

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
insulin pen, diabetic measurement tools and pills. by twfuqu barbhuiya, unsplash

חוקרים ישראלים חקרו לעומק את הקשר בין רמות סוכר בדם לקורונה – וחשפו ממצאים מדאיגים

22 אוגוסט, 2021

קרא עוד
מחקר ענק שבוצע ע"י קבוצת חוקרים מקופ"ח מאוחדת, האוניברסיטה העברית, המרכז האקדמי לב והדסה, מצא כי ערכי סוכר גבוהים מ-105 מ"ג לד"ל בקרב אוכלוסייה שאינה מאובחנת כסוכרתית - עלולים להיות בסיכון גבוה לתחלואה קשה ולתמותה מנגיף הקורונה. המסקנה, בעקבות ההתפרצות המחודשת של נגיף הקורונה: צאו לבדוק את ערכי הסוכר שלכם!

ידוע שחולי סוכרת הם בסיכון מוגבר לזיהום קשה כתוצאה מווירוס הקורונה, COVID-19, אולם עד עתה לא נבחן הקשר הישיר בין רמת הסוכר (בצום) בבדיקת הדם שקדמה להידבקות בקורונה, לבין הסיכון לתחלואה קשה. מחקר חדש שנערך על ידי חוקרים בקופת חולים מאוחדת, בשיתוף עם האוניברסיטה העברית, המרכז האקדמי לב והמרכז הרפואי הדסה, מצא כי ערכי סוכר גבוהים מהנורמה בגוף האדם, גם בקרב אנשים שאינם מאובחנים כחולי סוכרת, קשורים לסיכון מוגבר לתחלואה קשה ולתמותה ממחלת הקורונה. בחולים עם אבחנה של סוכרת, סוכר נמוך מהנורמה קשור לסיכון מוגבר לסיבוכים מהווירוס. המחקר פורסם בסוף החודש שעבר בכתב העת PLOS ONE.

"מטרת המחקר הייתה לאתר גורמי סיכון לתחלואה קשה בקורונה שבהם ניתן לטפל מבעוד מועד, על מנת שנוכל להעלות את המודעות לאותם גורמים בקרב הציבור הרחב", מסבירה ד"ר מיכל שאולי-אהרונוב מביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית ומהחוג להנדסת תעשייה וניהול במרכז האקדמי לב, שהובילה את המחקר יחד עם ד"ר אשר שפריר מומחה לרפואה פנימית בקופ"ח מאוחדת ובית חולים הדסה. "איתור גורמים הקשורים לתחלואה קשה ואף למוות, חלילה, הוא חשוב גם כדי לשפוך אור על אוכלוסיות בסיכון, על מנת שיקבלו עדיפות במתן החיסונים. למיטב ידיעתנו, לא פורסמו עד כה מחקרים מבוססי אוכלוסייה בנוגע לקשר בין רמות גלוקוז לפני ההדבקה לבין הסיכון לחלות בקורונה, בחולים שסובלים או שאינם סובלים ממחלת הסוכרת".

החוקרים ערכו מחקר קוהורט-היסטורי בקרב כל מבוטחי קופת חולים מאוחדת מעל גיל 18, בעלי בדיקת קורונה חיובית בין מרץ לאוקטובר 2020. אישור הידבקות בנגיף הקורונה הוגדר על ידי תוצאה חיובית של בדיקת PCR בזמן אמת, בבדיקות לוע ואף, בהתאם להנחיות ארגון הבריאות העולמי. בסך הכל היו 37,121 מבוטחים עם בדיקת קורונה חיובית (16.7%), 707 מתוכם חולים קשים (1.9%) - מתוכם 244 מתו (34.5%), 188 אושפזו במחלקה לטיפול נמרץ (26.5%), ו-538 אושפזו במשך 10 ימים או יותר (76%). זיהום קשה הוגדר על ידי החוקרים כאשפוז בטיפול נמרץ ו/או עשרה ימי אשפוז לפחות ו/או מוות. החולים שסבלו מזיהום חמור היו מבוגרים יותר, בעלי BMI גבוה, בעלי אבחנה של סוכרת, ו/או סובלים מיתר לחץ דם.

רמת הסוכר התקינה בדם אצל אדם בוגר או אישה בוגרת הינה 70 עד 100 מ"ג לד"ל סוכר בדם, לאחר צום שנמשך שמונה שעות. במחקר הנוכחי, נמצא קשר מובהק בין רמת סוכר בצום בבדיקת הדם שקדמה להידבקות, לבין הסיכון למחלת קורונה קשה. למעשה, אופי הקשר בקרב חולי סוכרת היה שונה מזה שנמצא בקרב חולים ללא אבחנה של המחלה.

בחולים ללא אבחנה של סוכרת, ככל שערכי הסוכר היו גבוהים יותר, כך גבר הסיכון - חולים עם ערכי סוכר בצום (להלן: "ערכי סוכר") -125105 מ"ג לד"ל היו בסיכון גבוה פי 1.5 למחלת קורונה קשה מאשר חולים עם סוכר נמוך מ- 105. חולים עם סוכר בין 125-140 מ"ג לד"ל היו בסיכון גבוה פי-2 לפתח סיבוכי קורונה מאשר חולים עם סוכר נמוך מ-105. בחולים עם אבחנה של סוכרת, הסיכון הגבוה ביותר היה דווקא בחולים עם ערכי סוכר נמוכים, מתחת ל-80 מ"ג לד"ל (1 מכל 4), והסיכון הנמוך ביותר (1 ל-12) היה בחולים עם ערכי סוכר 106-125 מ"ג לד"ל. "לפיכך, יש לשים דגש גם על מניעת אירועי היפוגליקמיה (מצב בו רמת הסוכר בדם יורדת באופן קיצוני מהרמה הנורמטיבית) באוכלוסיות הנמצאות בסיכון לתחלואת קורונה קשה", קובעת ד"ר אורית ברנהולץ-גולצ'ין, רופאה ב"שערי צדק" ומנהלת מרפאת סוכרת מחוזית במאוחדת.

חשוב לציין שכל ניתוח של קשרים כאלה חייב לנטרל את השפעתם של גורמי סיכון מבלבלים (confounders) הרווחים בקרב חולי סוכרת, כגון גיל, מין, BMI, מחלת לב, ויתר לחץ דם. נטרול הגורמים הללו נעשה באמצעות טכניקות סטטיסטיות ייעודיות כגון רגרסיה לוגיסטית ו-matching. "בשל אופיו התצפיתי, לא ניתן היה להעריך את הסיבתיות באופן מלא במחקר, שכן לעולם לא ניתן לשלוט בכל ההשפעות המבלבלות הנסתרות", אומר ד"ר יהושע סטוקאר, רופא אנדוקרינולוג בבי"ח הדסה. "בנוסף, השימוש בבדיקת דם אחת אינו לוכד באופן מלא את תבנית הגלוקוז בדם של המטופל, אך מכיוון שמצאנו דפוסים דומים מאוד גם כשבחנו המוגלובין A1C (המייצג את רמת הסוכר הממוצעת ב 2-3 החודשים האחרונים), נראה שהממצאים העיקריים של המחקר תקפים. בסופו של דבר, העוצמה העיקרית של המחקר נובעת מהמדגם הגדול שלו".

לסיכום, הן אבחון של סוכרת והן עלייה בערכי הסוכר הם גורמי סיכון משמעותיים להתפתחות מחלת קורונה חמורה. החוקרים ממליצים כי יש לשים לב במיוחד לחולים ללא אבחנה של סוכרת אך עם סוכר בצום או ערכי המוגלובין מסוכררHbA1C  גבוה, וגם לחולי סוכרת עם ערכי סוכר נמוכים, שגם הם בסיכון מוגבר לסיבוכי קורונה. "עלייה ברמות הסוכר בדם לפני ההידבקות מהווה גורם סיכון ל-COVID-19 חמור גם בקרב אנשים שאינם מאובחנים כסוכרתיים. עבור חולים עם אבחנה של סוכרת, הן רמות גלוקוז גבוהות מ-125 מ"ג לד"ל והן נמוכות מ-80 מ"ג לד"ל הן גורמי סיכון ל-COVID-19 חמור. יש להודיע ​​באופן ספציפי לחולים ללא אבחנה רשמית של סוכרת אך עם רמות סוכר חריגות בדם לאחר בדיקה בצום (FBG) או המוגלובין מסוכרר (HbA1C) גבוה, כמו גם לחולי סוכרת עם FBG או HbA1C נמוכים, שגם הם בסיכון מוגבר לחלות ב-COVID-19 חמור", מוסבר במאמר המדעי. זאת ועוד, הם מדגישים שכדאי לצאת ולבדוק ערכי סוכר בדם דווקא בתקופה הזאת, שבה יש התפרצות חוזרת של המגיפה בישראל, גם אם אין חשש לערכי סוכר גבוהים או נמוכים בדם.

פרופ' אורה פלטיאל מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, שהשתתפה במחקר, מסכמת: "המחקר מדגים בצורה יפה עד כמה ניתן ללמוד מתיעוד רפואי איכותי ורציף, כפי שיש לנו במערכת הבריאות הישראלית". ד"ר שפריר, מקופת חולים מאוחדת, ציין עוד כי "הקורונה הדגישה את החשיבות של הקפדה על אורח חיים בריא ועל ערכי סוכר מאוזנים בקרב חולי סוכרת וגם בקרב כאלה שאינם מאובחנים כסוכרתיים".

לפרסום המדעי: https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0254847

לפרסומים בתקשורת: מקור ראשון, ישראל היום, News1סרוגים, שלושה שיודעים (כאן תרבות), בחזית, דוקטורס אונלי, בחדרי חרדיםערוץ 7jdn, medpagetheworldnewsnewsbeezer, אשדוד בכותרות

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Necrotizing fasciitis

גישה חדשנית לטיפול בחיידק טורף: "המעכבים שמצאנו מאפשרים לגוף לסלק את החיידק הטורף לחלוטין"

19 אוגוסט, 2021

קרא עוד
סטרפטוקוקים מקבוצה A (GAS) גורמים למגוון מחלות בבני אדם, החל מזיהומים שטחיים כמו דלקת גרון ועד למחלות חודרניות מסכנות חיים, כמו דלקת רקמות נמקית (Necrotizing fasciitis -NF) שהיא המחלה שבעטיה קיבל החיידק את הכינוי "החיידק הטורף". בעשורים האחרונים חלה עליה בשכיחות המקרים של NF. שיעורי התמותה ממחלה זו הם כ-30% שהמחלה מאופיינת בזמן וגם כשהטיפול בחולה הוא מהיר וכולל הסרה כירורגית של רקמות נגועות, מתן אנטיביוטיקה דרך הוריד, ותמיכה בטיפול נמרץ. מכיוון שהתסמינים הראשוניים לא תמיד ברורים, לא תמיד מתאפשר זיהוי מהיר. זיהוי מאוחר של NF עלול לגרום לתמותה של כ-70%.

במחקר משותף של פרופ' עמנואל הנסקי מהפקולטה לרפואה ופרופ' בעז תירוש, מרצה וחוקר מביה"ס לרוקחות - שניהם מהאוניברסיטה העברית, שהתפרסם החודש ב-Science Translational Medicine, נראה שהחיידק הטורף מגביר את אלימותו דרך עידוד יצירה ושחרור של חומצה אמינית, אספארגין, מרקמת החולה תוך כדי התהליך הדלקתי. הוא משתמש בחומצה אמינית זאת לבנות את יכולת האלימות והפולשנות שלו. במאמר הנוכחי צוות המחקר זיהה במדויק את המסלול המולקולרי ליצירת אספארגין בתא המודבק. מתברר שהחיידק באמצעות הרעלנים שלו משרה בתאי החולה מצב עקה ידוע אשר התגלה לפני מספר עשורים כמרכזי בוויסות יכולת ההפרשה של חלבונים בתאים. למסלול זה פותחו מספר מעכבים. השערת העבודה שלנו הייתה שאם נחסום את המסלול הזה נמנע את אלימות החיידק ונחזק את המערכת האימונית שלנו שתאפשר לגוף לסלק את החיידק הטורף ללא שימוש באמצעים אחרים. פרופ' עמנואל הנסקי הסביר השבוע כי "השתמשנו במעכבים של המסלול הספציפי והראנו במודל עכבר של הדבקה בחיידק טורף, שמחקה היטב את המחלה באדם, שאכן המעכבים הללו מאפשרים לגוף לסלק את החיידק הטורף לחלוטין על ידי הגברת הפעילות של המערכת החיסונית".

הצוות זיהה שהמעכבים פעלו גם אם ניתנו אחר ההדבקה - כלומר קיים חלון זמן טיפולי. יתרון נוסף הוא שמאחר והמעכבים פועלים על רקמת החולה, לא סביר שתתפתח עמידות לטיפול. טיפול במאכסן ולא בחיידק מהווה פריצת דרך לפיתוח טיפולים חדשניים ויעילים שלא גורמים להתפתחות עמידויות לאנטיביוטיקה. 

למאמר המדעי: https://stm.sciencemag.org/content/13/605/eabd7465

קראו פחות
ראה גם: מחקר
eye. Victor Freitas, unsplash

לראות להם בעיניים: חוקרים שבחנו את הפניית המבט של עשרות נבדקים חשפו את היכולת המדהימה שלנו לחפש ביעילות

18 אוגוסט, 2021

קרא עוד
מחקר של חוקרי האוניברסיטאות העברית ו-וירצבורג הגרמנית, בראשות פרופ' יוני פרצוב ואוריה לנקרי-דיין, מצא כי היכולת של האדם לעבד חלקים נרחבים בשדה הראייה מייעלת את פעולת החיפוש שהוא מבצע. כתוצאה מכך מציעים החוקרים כי הבדלים בין-אישיים ביכולת העיבוד של שדה הראייה יכולים להסביר הבדלים בין-אישיים בביצוע במשימת חיפוש

חיפוש הוא חלק אינטגרלי ויומיומי של החיים האנושיים - אנחנו מחפשים מפתחות, פלאפונים, מצרכים בסופר, חולצה בארון, רכב בחניה ועוד. לפי סקר שנערך לפני כעשור אנו מבלים כ-10 דקות ביום בחיפוש אחר דברים שונים, מה שמסתכם בכ-153 ימים לאורך החיים. ליכולות החיפוש האנושיות יכולות להיות גם השלכות מצילות חיים; אם אתה מציל, רדיולוג או מאבטח, חשוב להבין מה יאפשר לחיפוש שלך להיות יעיל ומהיר. אין פלא אם כך, שמשימות חיפוש הפכו לאחד מנושאי המחקר המרכזיים בפסיכולוגיה קוגניטיבית, אשר מעוררים עניין בקרב קהילת החוקרים ומחוצה לה מזה מספר עשורים. בלב תחום המחקר הזה עומדת ההנחה כי על מנת שאנשים יוכלו להכווין את החיפוש אל עבר המטרה בצורה יעילה, נדרש ידע בנוגע למטרת החיפוש שיאפשר להם לבנות תבנית של המטרה שתנחה את החיפוש. נראה כי ההנחה הזו הינה טריוויאלית – כיצד ניתן להכווין את החיפוש אל עבר המטרה מבלי לדעת איך היא נראית?

חוויה אנושית שכיחה, מאתגרת את ההנחה הזו. תארו לעצמכם שאתם הולכים לכנס או לאיצטדיון הומה אדם, ומחליטים לחפש מישהו מוכר לשבת לצידו. אתם לא יודעים מי מהמכרים שלכם צפוי להיות בכנס או באיצטדיון, אבל פתאום "קופץ" לכם לשדה הראיה אדם מוכר שלא ציפיתם לראותו. בחיפוש מסוג זה, לא ייתכן שהייתה לכם תבנית שהנחתה את החיפוש, משום שיש מספר גדול מאוד של ייצוגים בזיכרון לטווח ארוך שיכלו להוות את מטרת החיפוש. אם אין מנגנון פעיל של תבנית מוחית מנחה ופעילה, מה התהליכים הקוגניטיביים העומדים בבסיס חיפוש מסוג זה?

במחקר בינלאומי חדש שפורסם בתחילת החודש במגזין המדעי "Psychological Science", תחת הכותרת "Search for the Unknown", הדגימה קבוצת חוקרים מישראל וגרמניה, מהמחלקות לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית ואוניברסיטת וירצבורג, כי גם אם זה נראה פרדוקסלי, אנשים יכולים למצוא את מטרת החיפוש ביעילות, אפילו אם היא אינה ידועה להם. על מנת להדגים את היכולת הזאת, גויסה קבוצת נבדקים בת עשרות ישראלים ועשרות גרמנים, לה הראו החוקרים מעגל של חמש תמונות פנים. בכל מעגל, אחת מהתמונות הייתה של מפורסם ישראלי ואחת של מפורסם גרמני. הנבדקים התבקשו למצוא את האדם המוכר להם, מבלי שנמסר להם שום פרט בנוגע לזהותו של אותו אדם. כל אחת מתמונות הפנים הוצגה פעם אחת בלבד, מה שהקשה על הנבדקים לבנות תבנית מנחה פעילה לאורך כל הניסוי. בנוסף, לאור הכמות הרבה של אנשים מפורסמים, במקרה זה, לא הייתה לנבדקים שום יכולת ליצור דימוי מנטלי של המטרה אשר יכווין את החיפוש.

למרות שבמחקר נבדקו שתי קבוצות משתתפים בשתי מעבדות שונות ובשתי יבשות שונות, תנועות העיניים שנבדקו על ידי החוקרים היו דומות בצורה מרשימה בשתיהן. בפרט, נמצאו אינדיקציות לחיפוש יעיל - הנבדקים הסתכלו על הפנים המוכרות להם מהר יותר, הן ביחס לחיפוש רנדומלי והן ביחס למטרת החיפוש של הקבוצה השנייה. בנוסף, תנועות העיניים לעבר הפנים המוכרות הוצאו לפועל ממרחקים גדולים יותר. ממצא זה מעיד על כך שלמרות היעדר הידע בנוגע למאפיינים החזותיים של המטרה, המטרה זוהתה ומשכה את הקשב של הנבדקים, מה שאפשר ביצוע מהיר יותר של משימת החיפוש. "ממצאינו מצביעים על כך שהיכרות ארוכת טווח עם הדמויות, ביניהם הסלבס, הספיקה כדי להנחות את המבט לעבר המטרה, גם בהיעדר תבנית חיפוש פעילה", הסבירו החוקרים במאמרם.

הממצאים עולים בקנה אחד עם תיאוריה שפורסמה לאחרונה, לפיה המפתח להבנת ההתנהגות האנושית במשימות חיפוש טמון בהבנת היכולת של האדם לעבד מידע מחלקים נרחבים של שדה הראיה, גם כאלו שהוא אינו מתבונן בהם ישירות. בפרט, ככל שלאדם קל יותר לעבד מידע הנקלט בזווית העין, כך אותו מידע יוכל להכווין את החיפוש ביתר קלות; בהתאם לכך, למשל, חיפוש אחר מטרה בצבע שונה יהיה מהיר יותר מחיפוש אחר פנים מוכרות. ובמילים אחרות, יכולת לעבד חלקים נרחבים יותר של שדה הראייה עוזרת להקל על פעולת החיפוש שאנו מבצעים.

לאור זאת, הבדלים בין-אישיים ביכולת העיבוד של שדה הראייה יכולים להסביר הבדלים בין-אישיים בביצוע במשימת חיפוש. כך, אדם המסוגל לעבד חלקים נרחבים משדה הראייה יהיה גם טוב יותר במשימת חיפוש, וככל הנראה יהיה גם מציל או מאבטח טוב יותר. "באופן זה הממצאים התיאורטיים במחקר הנוכחי מתקשרים אל החיים עצמם", מדגישה הדוקטורנטית אוריה לנקרי-דיין, ממובילי המחקר באוניברסיטה העברית, ומוסיפה כי "הבנה של היכולת האנושית לעיבוד חלקים שונים של שדה הראיה משליכה על היכולות במשימות חיפוש אשר רלוונטיות לתפקוד יומיומי, ולעיתים קריטיות להצלת חיים".

פרופ' יוני פרצוב מהאוניברסיטה העברית, אף הוא ממובילי המחקר, מסר בנוסף כי "המחקר מאתגר את המודלים הקיימים המתארים את המנגנון הקוגניטיבי האחראי לחיפוש חזותי. מחקרי המשך עשויים לתרום לשיפור יכולות החיפוש במקרים בהם יש השלכות מצילות חיים (כגון רדיולוגיה) ובמקרים בהם יכולת החיפוש נפגעת בעקבות בעיה מוחית (כגון אלצהיימר)".

למאמר המדעי: https://journals.sagepub.com/doi/10.1177/0956797621996660

לפרסומים בתקשורת: מדינט, הידען, עיתון שחרית

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
דר ברק רווה

ד"ר ברק רווה ביצע ניתוח מחקרי חדש של תחלואת הקורונה ומציג נתונים המדגישים את הדחיפות לתת אישור-חירום לחיסון ילדים בני 5-12

17 אוגוסט, 2021

ניתוח מחקרי ראשון מסוגו בוצע על בסיס נתוני תחלואה אותם הפיץ לאחרונה משרד הבריאות, ואותם ניתח ד"ר ברק רווה, חוקר ביולוגיה חישובית בביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית

ראה גם: בתקשורת, מחקר
prof Batsheva Kerem. byDouglas Guthrie, hebrew university

מחקר חדש של פרופ' בת שבע כרם: פיתוח תרופה חדשה לטיפול בחולי סיסטיק פיברוזיס

17 אוגוסט, 2021

קרא עוד
החוקרים ביצעו את מחקרם על מוטציה במחלה, שכיחה בקרב אוכלוסיות מסויימות כגון יהודים אשכנזים. פרופ' בת-שבע כרם מהאוניברסיטה העברית וצוותה היו מעודדים מממצאי המחקר, ובישרו כי "התוצאות שהושגו מהוות את הבסיס לפיתוח קליני על ידי חברת SpliSense. התרופה החדשה שבפיתוח תינתן באינהלציה לחולי CF"

סיסטיק פיברוזיס (CF) הינה מחלה תורשתית מקצרת ומסכנת חיים, הנגרמת על ידי מוטציות שונות בגן הסיסטיק פיברוזיס (CFTR). המחלה פוגעת קשות במערכות גוף רבות וגורמת נזק חמור לתפקוד הריאות והלבלב. הגן CFTR שנפגע מקודד לתעלת כלוריד(Cl) , הממוקמת על פני תאי אפיתל לאורך מערכת הנשימה, דרכי העיכול והבלוטות האקסוקריניות. פעילות לקויה של תעלת ה-CFTR מובילה להצטברות של ריר סמיך, המצטבר לאורך עץ סימפונות הריאה ומהווה מצע להתרבות חיידקים, פוגע ביכולת חילוף הגזים, ומוביל למחלת ריאות כרונית אשר מהווה את הגורם העיקרי לתחלואה ולתמותה.

המחלה אמנם אינה מדבקת אך היא נחשבת כיום למחלה חשוכת מרפא. קבוצת חוקרים נרחבת מהאוניברסיטה העברית וחברת SpliSense, בשיתוף עם האוניברסיטאות אלבמה האמריקאית, אמורי האמריקאית, פריס הצרפתית, מורדוך האוסטרלית, והמרכז הרפואי הדסה - בהובלת פרופ' בת-שבע כרם מהמחלקה לגנטיקה באוניברסיטה העברית, הציבה לעצמה למטרה לפתח טיפול חדש לחולי CF הנושאים מספר מוטציות למחלה. אחת המוטציות, המוגדרת בשם "3849+10 KB C-to-T", מובילה לפירוק מולקולות ה-RNA מגן ה-CFTR או לחילופין ליצירת חלבון CFTR קצר ולא פעיל. למעשה, מוטציה זו היא השביעית בשכיחותה בארה"ב והשמינית בשכיחותה באירופה, ונישאת על ידי כ- 1600 חולי CF בעולם. זאת ועוד, המוטציה שכיחה בקרב אוכלוסיות מסוימות כגון יהודים אשכנזים. "היות והטיפולים התרופתיים הזמינים כיום לחולי CF נותנים מענה רק לחלק מהחולים, יש צורך באסטרטגיות נוספות לפיתוח תרופות אשר יתנו מענה לחולים נושאי מוטציות שאינן מגיבות לתרופות הקיימות, ביניהן מוטצית השחבור 3849+10 KB C-to-T", מסבירים החוקרים.

המחקר שפורסם לאחרונה במגזין המדעי Journal of Cystic Fibrosis, התמקד בגישה ייחודית המתבססת על מולקולות המכונות אנטיסנס אוליגונוקליאוטידים (antisense oligonucleotides), אשר ביכולתן להיקשר לרצפים ספציפיים לאורך מולקולות ה-RNA ולמנוע את השפעת המוטציה. סריקה של כ-30 מולקולות אלה במודל תאי הובילה לזיהוי של מספר מולקולות מסוימות, שהצליחו לתקן באופן יעיל את דפוס שחבור ה-RNA ולמנוע את הכללת הרצף השגוי התורם להתעוררות המחלה.

לאחר מכן נבדקה יעילות המולקולות הנבחרות בתאי אפיתל עצמם שמקורם במערכת הנשימה של חולי CF, הנושאים לפחות עותק אחד של המוטציה 3849+10kb C-to-T. נמצא כי למולקולות הנבחרות הייתה יכולת משמעותית לתקן את דגם שחבור ה-RNA וכן את פעילות תעלת ה- CFTR. במילים אחרות, מולקולות האנטיסנס אוליגונוקליאוטידים הצליחו לחדור ביעילות לתאי האפיתל, ללא שימוש בנשאים ש"יסיעו" אותם למקום הדרוש תיקון, ולבצע בהן את השינויים הגנטיים הנדרשים. לאחר בחינה של יעילות המולקולות הנבחרות במערכות תאיות שונות, שמקורן מחולי CF שונים, זיהו החוקרים מולקולה אחת מרכזית, אשר הראתה יעילות גבוהה בתיקון דגם השחבור ושיקום מלא של התפקוד התקין של התעלה.

"רמות פעילות תעלת ה-CFTR לאחר הטיפול במולקולה שנמצאה צפויות להעניק יתרון קליני משמעותי לחולים ולשפר את איכות חייהם", אמרה פרופ' כרם השבוע. "התוצאות שהושגו במחקר הנוכחי מהוות את הבסיס לפיתוח קליני של המולקולה המובילה על ידי חברת SpliSense. התרופה החדשה שנפתח תינתן באינהלציה לחולי CF הנושאים את המוטציה".

לפרסום המדעי: https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S156919932101287X?via%3Dihub

לפרסום בתקשורת: mako, שלושה שיודעים, ערוץ 7, הידעןעיתון המבשר, עיתון המחנה החרדי,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Photo by Mathew Schwartz on Unsplash

מחקר ראשון מסוגו בעולם בחן עצמות של בני אדם בין השנים 10,000 לפנה"ס עד המאה ה-17, ומצא כי ריכוז עופרת רעילה בעצמות משתנה בהתאם לקצב הכרייה

16 אוגוסט, 2021

פרופ' יגאל אראל: "לאור העלייה הדרמטית הצפויה בהפקת עופרת ומתכות רעילות נוספות, אנחנו מתריעים מפני סיכון בריאותי רחב היקף, בעיקר במדינות שבהן אין רגולציה ומעקב מסודר אחרי זיהום הסביבה והרעלת בני אדם"

 

 

Pollution. by patrick hendry, unsplash

מחקר: הלחץ הבינלאומי המופעל על ישראל כדי לצמצם את פליטת גזי החממה - משפיע על שיח המדיניות המקומי

15 אוגוסט, 2021

אברי איתן מהאוניברסיטה העברית, מוביל המחקר, מסביר: "ההסכמים הבינלאומיים עליהם חתמה ישראל וכן הלחץ המופעל עליה מטעם מדינות שונות להפחית את פליטת גזי החממה באמצעות הגדלת השימוש באנרגיות מתחדשות, אכן נושאים פרי ומשפיעים בפועל על שיח המדיניות הישראלית בנושא, אשר נוטה להזניח סוגיות הנוגעות להסתגלות לשינוי האקלים"

ראה גם: בתקשורת, מחקר
האוניברסיטה העברית

האוניברסיטה העברית במקום ה-90 בדירוג העולמי של מדד שנגחאי ובמקום ה-1 בישראל מבין כל מוסדות הלימוד האקדמיים!

15 אוגוסט, 2021

הישג: האוניברסיטה העברית חזרה להיות

בין 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם והמובילה בישראל

 

האוניברסיטה העברית במקום ה-90 בדירוג העולמי

ובמקום ה-1 בישראל מבין כל מוסדות הלימוד האקדמיים!

 

3d corona gif, by Matthew Butler, giphy

תקווה באופק: קוקטייל ננו-נוגדנים שהופק מ-למה (חיה) הצליח לעצור את הווריאנט דלתא של נגיף הקורונה ביעילות רבה

12 אוגוסט, 2021

המחקר כלל שיתוף פעולה בין חוקרים ישראלים ואמריקאים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת פיטסבורג, פורסם לאחרונה בכתב העת המוביל Nature Communications, וחשף ממצאים מדהימים לגבי יכולתם של ננו-נוגדנים המגיעים מבעלי חיים לנטרל את נגיף הקורונה, על מוטציותיו. בנוסף, המחקר עשוי לסייע במיגור מחלות דומות לקורונה בעתיד

ראה גם: בתקשורת, מחקר
x-ray image of a chest. by the National Cancer Institute, Unsplash

בזכות מחקר מדעי באוניברסיטה העברית: זוהו תתי-אוכלוסיות שונות בקרב תאי סרטן ריאה, שלא היו ידועים לעולם הרפואה

12 אוגוסט, 2021

במסגרת מחקר נחשפה שיטה חדשנית לקבלת מידע רב יותר מתאים. בעקבות כך, התאפשר לחוקרים לזהות לראשונה תתי-אוכלוסיות שונות בקרב תאי סרטן שמקורם בסרטן ריאה ולהבין תהליכים הקשורים בשלבים מוקדמים של התמיינות תאית

ראה גם: בתקשורת, מחקר
covid19_vaccine._by_hakan_nural_unsplash

מומחים טוענים: יעילות החיסון לקורונה יורדת אצל הסובלים ממחסור בברזל

30 אוגוסט, 2021

קרא עוד
האם קיים קשר בין מחסור בברזל ואנמיה ליעילות החיסון לקורונה וחיסונים אחרים? צוות חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם טוען שכן

מחסור בברזל הוא הנפוץ ביותר ברחבי העולם מכל המינרלים, ומשפיע על יותר מ-2 מיליארד בני אדם. ידוע כי הוא עשוי לגרום לירידה בייצור האנרגיה בתאים בשל ירידה בכמות החמצן שמגיעה אליהם ולהוביל לתסמינים כמו עייפות וחולשה. צוות חוקרים בינלאומי מעולמות הביולוגיה והרפואה, המתמחה בחקר ברזל בבני אדם, טוען כי מחסור בברזל ממקור של חסר תזונתי או מחלות דלקתיות כרוניות, עשוי להפחית בצורה משמעותית את יעילות החיסון לקורונה, לצד חיסונים אחרים.

הצוות, בהובלת פרופ' האל דריקסמיט מאוניברסיטת אוקספורד ופרופ' מיכאל צימרמן מ-ETH ציריך, בשיתוף עם פרופ' יואב קבנצ'יק ופרופ' חיים הרשקו מהאוניברסיטה העברית, התייחס למספר מחקרים שנערכו בנושא, בחן אותם והעלה לראשונה את האפשרות כי אנשים הסובלים ממחסור בברזל ואנמיה עשויים להגיב לחיסונים ביעילות נמוכה יחסית - מאלה שאינם סובלים מכך.

על אף היתרונות העצומים שתוכניות החיסון הביאו לבריאות העולמית, לחיסונים מסוימים יש יעילות משתנה באוכלוסיות שונות, בקבוצות גיל ובהקשר לתנאים בסיסיים מסוימים. הסיבות ליעילות השונה הזאת עדיין אינן ברורות. לדוגמה, חיסונים נגד וירוסים וחיסוני שפעת חיים מוחלשים באוכלוסיות תינוקות במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, חיסוני הפטיטיס B בחולים עם מחלת כליות כרונית או צליאק וחיסוני שפעת בקרב אנשים. כל אותם חיסונים מייצגים מקרים בהם המחסור בברזל שכיח, ודווחה יעילות נמוכה יותר של החיסון.

ארגון הבריאות העולמי אף שם לו למטרה להקטין את שכיחות האנמיה בקרב נשים בגיל הפוריות ב-50% עד שנת 2025. זאת ועוד, מגפת הקורונה מגבירה את חוסר הביטחון התזונתי  בעולם, מה שעלול להחמיר את המחסור בברזל בטווח הקצר יותר. אם מחסור בברזל פוגע גם ביעילותם של חיסונים, בנוסף לתרומות המוכרות לאנמיה ולפגיעה קוגניטיבית, ייתכן שההשפעה הקיימת והעתידית של מחסור בברזל על הבריאות העולמית לא מקבלת את תשומת הלב הראויה.  

על פי המאמר, עוד לא ידוע מה היא מידת המחסור בברזל הנדרשת כדי להשפיע על התגובות החיסוניות לחיסונים, או שמא חסרים תזונתיים אחרים, או מצבים דלקתיים, עלולים להחמיר את ההשפעות של מחסור בברזל. יתר על כן, לא ידוע אילו מהענפים השונים של מערכת החיסון הם הרגישים ביותר לחוסר ברזל, או כיצד התפתחות ותחזוקת הזיכרון החיסוני מושפעת מברזל.

לטענת החוקרים, בעזרת מחקרי המשך ובדיקה של ההשפעה של לקיחה של תוספי ברזל, ''ניתן יהיה להעלות את יעילות החיסון ולגרום לשיפור ניכר בתמותה בקנה מידה עולמי. יש לבחון את ההשפעות הפוטנציאליות של מחסור בברזל על איכות, גודל ומשך התגובה החיסונית לחיסון לקורונה''.

למאמר המדעי: https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2352302621002015

לפרסומים בתקשורת: mako, בחדרי חרדים, פורטל הכרמל והצפוןערוץ 7, הידען, שלושה שיודעים,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
School photo created by tirachard - www.freepik.com

מחקר חדש מצא כי היקפי המסחר בבורסה פוחתים בכ-12% ביום הראשון של הלימודים, כיוון שאימהות עובדות מלוות את ילדיהם לבית הספר

30 אוגוסט, 2021

קרא עוד
למרות התוצאות השליליות, לתופעה יש דווקא בסיס חיובי. "העובדה כי נפח המסחר מושפע לרעה מפתיחת שנת הלימודים, מעידה על הצלחה של מדיניות הנאבקת באפליה מגדרית בשוק התעסוקה"

הימים הראשונים בגן או בכיתה א', לרוב נחשבים לימי הסתגלות למערכת. כשם שכך, כדי להקל על המעבר, נדרשים הורי התלמידים לקחת יום חופשה ביום הראשון בשנת הלימודים על מנת ללוות את ילדיהם למסגרות. עם העלייה בהשתתפות נשים בשוק העבודה ובתפקידי מפתח בחברה מסחריות, נצפתה תופעה כלכלית מעניינת הקשורה לתקופת הסתגלות למסגרות הלימודיות. מחקר חדש של פרופ' צבי וינר מהאוניברסיטה העברית יחד עם ד"ר מנחם עבודי מאוניברסיטת בר אילן וד"ר יבגני מוגרמן מהאוניברסיטה העברית ובר אילן, מגלה כי היעדרותן הנרחבת של נשים ביום הלימודים הראשון מורגשת בבורסה באופן מובהק עם נפחי מסחר ופעילות שוק נמוכה יותר באותו יום, בהשוואה לימי לימודים אחרים. במדינות עם חוקים המעודדים שוויון מגדרי במקומות העבודה, מורגשת ירידה בולטת אף יותר בפעילות השוק.

במחקר, שפורסם בכתב העת published in the Journal of International Financial Markets, Institutions and Money, החוקרים ערכו סקר בקרב 607 משתתפים מ-32 מדינות שסיווג את הנשאלים לפי מגדר, רמת ההשכלה, האם הם הורים והאם ליוו את ילדם ביום הלימודים הראשון בשנת 2018. בנוסף, הצוות בדק את אחוזי הנשים בכוח העבודה בכל אחת מהמדינות הללו ואת היקף הירידות בהיקפי המסחר ביום הלימודים הראשון. לאחר מכן השוו החוקרים את הנתונים שהתקבלו עם נתונים דומים שנאספו בין השנים 1968-2017, על מנת לאפיין את תהליך השינוי והשילוב של נשים בשוק העבודה. "בידוד הנתונים, ממחיש את ההשפעה של נשים עובדות על נפחי המסחר", הסביר וינר.

החוקרים מצאו כי בשנת 2018 שני שלישים (67%) מההורים שהשתתפו בסקר אמרו שהם מפנים זמן מהעבודה כדי ללוות את ילדיהם ביום הראשון לגן או לכיתה א', ולא מבקשים מאחרים לעשות זאת במקומם. 23 מתוך 32 המדינות שנבדקו דיווחו על נפח מסחר נמוך יותר ביום הראשון ללימודים, עם ירידה ממוצעת של 12% בפעילות השוק. מספרים אלה גבוהים משמעותית מתקופות בהן נשים ואימהות עבדו פחות מחוץ לבית. "בשנות השישים והשבעים, ועד היום בחברות מסורתיות יותר, היו פחות אימהות עובדות ולכן השפעתן על מסחר בכמויות בכל יום נתון הייתה פחות בולטת", הוסיף וינר ,"עם זאת, ככל שנשים מרחיבות את מקומן בשוק העבודה, ההשפעה שלהן על הכלכלה גדלה משמעותית".

המוטיבציה למחקר נעוצה בהתעניינות הגוברת בקשר בין שיקולים חברתיים לשווקי המניות. "העובדה שנפח המסחר הושפע לרעה, במיוחד במדינות עם חוקי אי-אפליה מגדרית בהן המחוקקים מסדירים את הליך ההעסקה בחברות, מצביעה על כך ששוויון בין המינים הצליח במידה רבה", הוסיף וינר.

למאמר המלא

קראו פחות
חרדים בירושלים. צילום מתוך האתר unsplash, Levi Clancy

מחקר: ערים חרדיות לא בהכרח בעלות סיכויי הדבקה גבוהים יותר

29 אוגוסט, 2021

קרא עוד
צוות מומחים ישראלי מציע להעשיר את מכלול השיקולים בתכנון העירוני תוך בחינת הקשר בין צפיפות אוכלוסין לקורונה. האם כל מי שמתגורר בעיר צפופה בעל סיכוי גבוה יותר לחלות בקורונה?

ישראל היא בין המדינות הצפופות ביותר בעולם. כ-90% מהישראלים חיים באזורים עירוניים. מגפת הקורונה, שפרצה לחיינו, מדאיגה מומחים בגלל הצפיפות הגבוהה בערים. מנגד, הנגישות לשירותי הבריאות בערים צפופות טובה יותר, וגם שיעור הרופאים ביחס לאוכלוסייה גבוה יותר. לכן העברת המידע הרפואי בהתייחס למגיפה צפויה להיות טובה יותר, והטיפול הרפואי איכותי ומהיר יותר.

שני מחקרים חדשים, אחד שהתפרסם לאחרונה בכתב העת "Cities" ומחקר נוסף, שהתפרסם בכתב העת “Annals of Regional Science”, בוחנים את השאלה האם ערים צפופות מגבירות את התפשטות מגפות. המחקרים נערכו בשיתוף ד"ר יובל ארבל מהמכללה האקדמית גליל מערבי, ד"ר חיים פיאלקוף מהאוניברסיטה העברית, ד"ר מרים קרנר מהטכניון וד"ר עמיחי קרנר מהמכללה האקדמית נתניה. התוצאות מלמדות, שעלייה בצפיפות האוכלוסין בינואר 2021 (ערב תחילת מבצע החיסונים) בתחום שבין 4 לכ-20,000 נפשות לקמ"ר גוררת עלייה מובהקת בשיעורי ההדבקה הצפויים (היחס בין מספר מקרי קורונה לבין האוכלוסייה העירונית) מ-6% לשיעור מקסימאלי של 11%. צוות החוקרים שיער, שאחת מהסיבות לכך קשורה להתפשטות המגפה לאורך זמן וכניסת ווריאנטים חדשים.

החוקרים בדקו את הקשר שבין שיעורי ההדבקה לשתי קבוצות משתנים: צפיפות אוכלוסין ומדדים חברתיים-כלכליים. המחקר התבסס על ניתוחים סטטיסטיים אזוריים של גורמים המשפיעים על קצב ההידבקות בקורונה, במטרה לבחון איך הושפע שיעור התחלואה בשני פרקי הזמן הנבחרים: בתחילת גל המגפה בישראל ולקראת סוף הגל השלישי. ההערכה הראשונית הייתה, שככל שהמקום צפוף יותר, כך יעלה שיעור התחלואה.

הערכה זו הובילה את מדינת קליפורניה בארה"ב לשנות תכניות בנייה קומפקטיות, השמות דגש על בנייה צפופה יחסית, בעקבות פרוץ המגיפה. יחד עם זאת, מחקר שנערך לאחרונה בארה"ב על-ידי קבוצת חוקרים, הכוללת את מתכננת הערים שיימה חמידי, מראה, כי שיעור התחלואה בקורונה צפוי לרדת ככל שצפיפות האוכלוסין עולה. ההסבר לכך הוא שבערים צפופות אמנם, מחד גיסא, התושבים חשופים לקשרי גומלין עם מספר רב יותר של אנשים.  אבל, מאידך גיסא, באותם מקומות שירותי הבריאות והתשתיות מפותחים יותר, והנגישות אליהם נוחה יותר.  

החוקרים טוענים, שתוצאות המחקר הן בעלות השלכות חשובות על תחום תכנון הערים בישראל. "שיקולים של תכנון ערים צריכים לכלול היבטים מגוונים של נגישות, וככל שההצדקה לצפיפות היא מוגברת, גם משיקולי קיימות, צריך לראות איך התמודדות עם מגיפות כמו קורונה משתלבת במערך השיקולים הכולל", מדגיש ד"ר פיאלקוף.

עם זאת, שיעור ההדבקה לא צפוי לעלות בכל תחום של צפיפות אוכלוסין. כלומר, ברמות של צפיפות אוכלוסין גבוהה במיוחד (בין כ-20,000 לכ-26,500 נפשות לקמ"ר – הצפיפות בעיר בני ברק, הנחשבת לאחת הערים הצפופות בעולם), ניכרת דווקא ירידה בשיעורי ההדבקה הצפויים בינואר 2021 מ-11% ל-7%. (האופייני לערים עם צפיפות אוכלוסין של בסביבות 10,000 נפשות לקמ"ר). כמו כן, ככל שהמדד החברתי-כלכלי של העיר גבוה יותר, יורד שיעור ההדבקה הצפוי. מסקנה זו מציבה את הנתונים הידועים על מצב התחלואה בערים חרדיות באור שונה. ד"ר ארבל, מוביל המחקרים, מוסיף: "במודל שהצענו נלקח בחשבון גם הדירוג החברתי-כלכלי של ערים בישראל. ירושלים ובני ברק, לדוגמא, הן בתחתית סולם הדירוג החברתי-כלכלי, ולכן שיעורי ההדבקה הצפויים גבוהים יותר בהשוואה לערים בעלות אוכלוסייה מבוססת יותר מבחינה כלכלית, כאשר צפיפות האוכלוסין נשמרת קבועה. מצד שני, המודל שלנו מלמד, כאמור, על ירידה צפויה בשיעורי ההדבקה בערים צפופות, כאשר הדירוג החברתי כלכלי נשמר קבוע". ד"ר פיאלקוף מסכם: "זה לא אומר שצפיפות בפני עצמה מובילה לתחלואה מוגברת, אלא בשילוב של גורמים חברתיים וכלכליים. למרות זאת, הגיוני לשער שהממצאים יוסיפו עוד נדבך במכלול השיקולים לתכנון ערי ישראל".

לפרסום בתקשורת: וואלה, ישראל היום, חרדים 10,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Shai Sabbah, Medicine, Photos by Hadas Parush, Flash90

המחקר של ד"ר שי סבח שינה לחלוטין את מה שמדענים חשבו עשרות שנים על הקשרים בין תאי עצב ברשתית

27 אוגוסט, 2021

קרא עוד
ד"ר שי סבח מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, ממובילי המחקר שפורסם ב-Neuron: "הדעה הרווחת הייתה שכל תא עצב מתפקד כישות עצמאית. לעומת זאת, אנחנו מבינים עכשיו, שכל אחת מהסינפסות (צמתים שדרכם עוברים אותות בין תאים) מתפקדת באופן עצמאי. ניתן לתאר כל תא עצב בתור גוף עם מאות או אלפי זרועות (סינפסות), כשכל אחת מהזרועות יכולה לבצע פעולה אחרת לחלוטין, כמעט ללא תלות בזרועות שמסביבה"

אותות עצביים המגיעים לקצות תא העצב, מעובדים בגוף התא ומועברים לתאי עצב אחרים באמצעות צמתים קטנים, הנקראים סינפסות. במשך עשרות שנים, ההנחה הרווחת הייתה שהפעילות בגוף התא דומה לפעילות בכל אחת מהסינפסות שלו, אולם מחקר חדש של ד"ר שי סבח מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית ופרופ' קיסוקה יונהרה מהמחלקה הביו-רפואית באוניברסיטת ארהוס, שפורסם בכתב העת המדעי היוקרתי Neuron, שינה את התפיסה הקיימת. החוקרים הראו לראשונה כי סינפסות שונות של אותו תא עצב יכולות לשלוח פיסות מידע שונות, כך שלמעשה תא עצב בודד יכול לשלוח מידע שונה למספר רב של תאי עצב. כלומר, החוקרים הראו שהארגון הייחודי של הסינפסות מאפשר לבצע מספר רב של חישובים בו זמנית על ידי תא עצב בודד, ולייצר גיוון עצום בסוג ובכמות המידע המועבר הלאה. גילוי המנגנון הזה עשוי לאפשר למחקרים עתידיים להסביר תופעות רבות אחרות של מערכת העצבים שעדיין לא פוענחו.

החוקרים השתמשו במעגל עצבי ברשתית עכבר המתמחה בגילוי של כיוון התנועה כמערכת מודל. ברשתית, גלאים הנקראים פוטורצפטורים בולעים את האור הנכנס לתוך העין, וממירים אותו לאותות חשמליים. אותות אלה מועברים לאחר מכן לתאי רשתית אחרים, הנקראים תאים דו-קוטביים. תאים אלו נושאים את האות, וכמו רצים במרוץ שליחים, מעבירים את האות דרך סינפסות לתאי עצב אחרים שמדווחים את כיוון התנועה למוח – תאים אלה נקראים תאי גנגליון. תאי הגנגליון פועלים נמרצות כאשר עצמים נעים בשדה הראייה בכיוון אחד, אך אינם פועלים כלל כאשר עצמים נעים בכיוון הפוך. התאים הדו-קוטביים, נתפשו עד כה כשליחים בלבד, המעבירים מסר מהגלאים לתאי הגנגליון, ומשם ליעדו במוח.

מחקרים קודמים מדדו את סך כל האותות שתא דו-קוטבי שולח דרך הסינפסות שלו, ומצאו שסכום זה דומה מאוד לאות שנמדד מגוף התא. לעומת זאת, במחקר הנוכחי מצאו פרופ' יונהרה וד"ר סבח כי הרושם הזה מסתיר תקשורת מעניינת הרבה יותר בין תאי הרשתית. ראשית, על-ידי מדידת הפעילות של כל אחת מהסינפסות בנפרד, נחשף כי כל סינפסה התנהגה אחרת. שנית, החוקרים גילו שחלק מהסינפסות היו רגישות לכיוון התנועה - הן פעלו רק כשהעצם הנצפה נע בכיוון מסוים. להפתעתם, גילו החוקרים שכל תא דו-קוטבי שנבדק כלל ארבע אוכלוסיות של סינפסות, כל אחת עם כיוון תנועה מועדף אחר - למעלה, למטה, קדימה או אחורה.

ידוע שגירוי עצבי יכול להגביר או להנמיך את רמת הפעילות של סינפסות, אבל נראה שהסינפסות בתאים הדו-קוטביים הרבה יותר מתוחכמות – הן מראות רגישות מיוחדת לכיוון תנועה מסוים. החוקרים גם גילו את המנגנון שאיפשר חישוב ייחודי לכל סינפסה שכזאת, ונראה שהמנגנון מבוסס על השוואה בין אותות שנקלטים משני סוגים נוספים של תאי עצב, שכל אחד מהם משתמש בחומר כימי אחר (הנקרא נוירוטרנסמיטר). ממצאים אלה חשפו כי הרגישות לכיוון התנועה מחושבת באופן עצמאי בכל אחת מהסינפסות, כך שתא דו-קוטבי יחיד יכול להעביר אותות על כיווני תנועה שונים לתאי גנגליון שונים. בנוסף לכך, התאים הדו-קוטביים קטנים יותר וצפופים יותר מתאי גנגליון ולכן, המצאות כל ארבע האוכלוסיות השונות של סינפסות, בכל אחד מהתאים הדו-קוטביים, מאפשרת לרשתית להבחין בהבדלים בכיוון התנועה של עצמים ברזולוציה גבוהה במיוחד, על פני כל שדה הראייה.

"מבחינה רעיונית, מחקר זה חושף יכולת חישובית גבוהה באופן בלתי צפוי של סינפסות בתאי העצב של יונקים, ומספק תובנות משמעותיות על האופן שבו ניתן ליצור מספר רב של אותות ייחודיים מתא עצב בודד", סיכם ד"ר סבח השבוע. "עד עתה, הדעה הרווחת הייתה שכל תא עצב מתפקד כישות עצמאית. לעומת זאת, אנחנו מבינים עכשיו, שכל אחת מהסינפסות, שמעבירות אותות לתאים אחרים, מתפקדת באופן עצמאי. באנלוגיה, ניתן לתאר כל תא עצב כגוף עם מאות או אלפי זרועות (סינפסות), כשכל אחת מהזרועות יכולה לבצע פעולה אחרת לחלוטין, כמעט ללא תלות בזרועות שמסביבה. גילויים אלה מהווים פריצת דרך וכיוון חדש בתחום חקר המוח".

העבודה האקדמית בוצעה על ידי שני צוותי מחקר, האחד כלל את אקיהירו מאצומוטו וסטלה סולווייג נולט מהמעבדה של פרופ' קיסוקה יונהרה באוניברסיטת ארהוס שבדנמרק, והשני כלל את ויאם אגבריה, רוואן אנדראוס, והדרה לוי מהמעבדה של ד"ר שי סבח בפקולטה לרפואה שבאוניברסיטה העברית.

לפרסום המדעי: https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0896627321005183

לפרסום בתקשורת: הארץ, הידען

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
טריקור

ניסוי קליני ראשון בתרופה TriCor הראה יעילות בטיפול בחולי קורונה קשים

26 אוגוסט, 2021

קרא עוד
פרופ' יעקב נחמיאס מהאוניברסיטה העברית הוכיח בניסוי קליני שנערך בביה"ח ברזילי, כי התרופה שמיועדת להורדת שומנים בדם הפחיתה את הדלקת שנגרמת על ידי נגיף הקורונה תוך 48 שעות בחולי קורונה קשים וייתרה את הצורך בהנשמה מלאכותית

נגיף ה-SARS-CoV-2 הדביק למעלה מ-165 מיליון אנשים ברחבי העולם וגרם לכמעט 3.5 מיליון מקרי מוות מאז הופעתו. מאמצי החיסון האחרונים שהחזירו את ישראל לשגרה לתקופה קצרה, כבר הפכו ליעילים פחות בעקבות מספר וריאנטים של הווירוס שמאתגרים את החיסונים הנוכחיים. בעוד ש-COVID-19 בדרך כלל גורם למחלה קלה, אצל חלק מהחולים היא עלולה להתפתח לדלקת חמורה הדורשת התערבות רפואית.

לפני כשנה, פרופ' יעקב נחמיאס ראש המרכז לביו-הנדסה באוניברסיטה העברית מצא כי נגיף הקורונה גורם להצטברות של שומנים בריאות, דבר שגורם לדלקת חמורה, במאמר שקיבל חשיפה נרחבת מאוד בישראל ובעולם. פרופ' נחמיאס וצוותו זיהו את התרופה להורדת שומנים TriCor (fenofibrate) כתרופה אנטי-ויראלית יעילה, והראו שהיא מפחיתה את הנזק לתאי הריאה וחוסמת את שכפול הנגיפים בניסויי מעבדה. באוקטובר 2020, הצוות דיווח על מחקר תצפיתי שנערך במספר מרכזים קליניים בישראל שתמך בממצאים המקוריים. לאחר מכן השיק הצוות מחקר קליני התערבותי לטיפול בחולי COVID-19 קשים במרכז הרפואי ברזילי בתמיכת Abbott Laboratories.

כעת, קבוצת החוקרים מדווחת על תוצאות מבטיחות במחקר קליני התערבותי שמובל ע״י פרופ' נחמיאס ומונחה ע״י פרופ' שלמה מעיין מנהל מערך מחלות זיהומיות מהמרכז הרפואי ברזילי. במחקר טופלו 15 חולי COVID-19 שמאושפזים במצב קשה עם דלקת ריאות הדורשים תמיכה נשימתית. המטופלים קיבלו 145 מ"ג ליום של TriCor (fenofibrate) למשך 10 ימים בנוסף לטיפול הסטנדרטי ומעקב אחר המשך התקדמות המחלה.

"התוצאות מצוינות", אמר פרופ' נחמיאס, "סמני הדלקת המתקדמים, שהם סימן ההיכר של הידרדרות המחלה, פחתו משמעותית תוך 48 שעות מתחילת הטיפול. יתר על כן, 14 מתוך 15 החולים החמורים לא נזקקו לתמיכת חמצן תוך פחות משבוע לאחר תחילת הטיפול, כשנתוני העבר מראים שרוב החולים הקשים זקוקים לשבועיים או יותר של תמיכה נשימתית". תוצאות אלו מבטיחות, שכן TriCor (fenofibrate) היא תרופה מוכרת שכבר אושרה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) בשנת 1975 לשימוש ארוך טווח עם רמת בטיחות שימוש גבוהה מאוד. כיוון שכך, הליך אישור TriCor לטיפול בקורונה יהיה קצר בכמה שנים בהשוואה לתרופות שמיוצרות היום למטרה דומה.  "פנופיבראט בטוח הרבה יותר מתרופות אחרות שהוצעו עד כה״, הדגיש פרופ׳ נחמיאס ״ומנגנון הפעולה אינו ספציפי לזן מסוים של הווירוס, כלומר התרופה יכולה להיות רלוונטית נגד רוב הווריאנטים. אנו ממתינים בדריכות לתוצאות המחקר מבוקר הפלסבו".

"כל החולים שוחררו מבית החולים תוך פחות משבוע לאחר תחילת הטיפול ונשלחו הביתה להשלים את הטיפול בן 10 הימים, ללא דיווחים על תופעות לוואי הקשורות לתרופות", מציין פרופ' שלמה מעיין. "באופן מעניין, פחות חולים דיווחו על תופעות לוואי של COVID-19 במהלך תקופת מעקב של 4 שבועות". ממצאים ראשוניים אלה מראים שבאמצעות התרופה ניתן גם להקל על תסמיני המחלה שחווים חולים ששורדים את השלב הקשה של COVID-19.

החוקרים הדגישו כי למרות שהתוצאות היו מבטיחות ביותר, רק מחקרים מבוקרי פלסבו יכולים לשמש בסיס להחלטות קליניות. "נכנסנו לשלב השני של המחקר ואנו מגייסים מטופלים באופן פעיל", אמר פרופ' נחמיאס וציין כי שני מחקרים מבוקרי פלסבו כבר מתקיימים בימים אלה בדרום אמריקה, ארצות הברית וישראל.

 

צפו בכתבה במהדורה המרכזית של חדשות 12

קראו פחות
taking an evening zoom call teleconference meeting. compare fibe, unsplash

מחקר חדש חושף עד כמה מרצים ומרצות מתקשים בהוראה דרך מסכים שחורים בזום

26 אוגוסט, 2021

קרא עוד
המחקר, שכולל מדגם של מרצים/ות מהאוניברסיטה העברית, חשף עוד כי 70% מהנבדקים/ות היו מסוגלים/ות להתמודד ולעשות שימוש מושכל בסביבות הדיגיטליות החדשות, שאליהם הם היו צריכים להסתגל בתקופת הקורונה

ב-10 למרץ 2020, 5 ימים לפני פתיחת סמסטר ב', הודיעה הנהלת האוניברסיטה העברית שהפתיחה תידחה בשבוע, ושתיפתח כלמידה מקוונת. שבוע זה, בין ה-15 ל-19 במרץ, היה צריך לשמש כשבוע היערכות. ברקע, מדינה שלמה נכנסה בהדרגה למצב של סגר (בדיעבד נודע שמדובר בראשון), ובחוץ התגלה עולם קורס תחת כאוס המגפה, שכמוה לא ידענו מאות שנים. המערכת האוניברסיטאית בארץ ברובה לא הייתה מוכנה לאתגר כזה - מעט מאוד תכניות וקורסים נלמדו בשיטה של הלמידה המקוונת (למעט האוניברסיטה הפתוחה), ורק בשנים האחרונות התחיל המל"ג לעודד ולתמרץ את המוסדות בכיוון זה. לא רק האקדמיה הישראלית סבלה, אלא העולם האקדמי כולו. לפי אונסק"ו, 87% מאוכלוסיית הסטודנטים העולמית ב-165 מדינות סבלו מסגירת מערכות החינוך במהלך משבר הקורונה. על פי דו"ח של ה-OECD, כל שבוע של סגירת מוסד אקדמי שווה לאובדן של 28 שעות מתוכנית הלימודים שהם 2.9% מחינוך החובה הנלמד במשך שנה.

מחקר חדש אותו ביצעו חוקר למידה מרחוק (קרוב ל-20 שנה) ד"ר מרסלו דורפסמן והפסיכולוג החינוכי והחברתי פרופ' גבריאל הורנצ'יק - מרצים וחוקרים ותיקים בביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית, ופורסם במגזין המדעי "Education and Information Technologies", ניסה לבחון את ההתמודדות של המרצים והמרצות עם סביבה שהייתה להם זרה עשרות שנים – הזירה המקוונת, והקשיים טכניים לצד ההסתייגות הפדגוגית ואף האידאולוגית שהציפו את השיח האוניברסיטאי בכלל והמחלקתי בפרט. "כחוקרים באוניברסיטה, היינו מודעים לעשרות מחקרים באוניברסיטה ומחוצה לה, העוסקים בהיבטים השונים שהקורונה פגעה בהם, אך מעט הם המחקרים על מרצים באוניברסיטה וההשפעה של COVID 19 על הפרקטיקה שלהם", ציינו חוקרים.

בשלב הראשון, החוקרים הקימו צוות מחקר שכולל שותפים מאוניברסיטאות שונות בעולם - ארה"ב, גרמניה, שוויץ, וארגנטינה. הצוות פיתח שאלון למחקר כמותני ופרוטוקול לצורך השלב של המחקר האיכותני. קבוצת המדגם כללה מאות ממורי האוניברסיטה העברית. המחקר כלל שלושה חלקים - בחינת ההוראה הקונבנציונאלית לפני סגר הקורונה הראשון, בחינת ההוראה במהלך הסגר - שיא המשבר, והוראה (המשוערת) לאחר סיום הסגר. בחלק הראשון נדרשו הנבדקים לתאר את שיטות ההוראה והשימוש שלהם בטכנולוגיות, בחלק השני נשאלו הנבדקים לגבי היכולת שלהם להתמודד עם המצב החדש שנכפה עליהם בהנחה שכל הקורסים שלהם עלו לסביבה הדיגיטלית, ובחלק השלישי של הסקר הם נשאלו לגבי "היום שאחרי". דרך השאלון ניסו החוקרים לבחון  האם מצב חרום יכול לגרום לשינויים משמעותיים (לטובה) בהוראה או, במילים אחרות, האם מצב חרום יכול "לעשות את העבודה" של שנים על גבי שנים של השקעה ועבודה מאומצת שבסוף לא הביא את המרצים למחוז חפצם - מעבר ללמידה מקוונת. כ-250 מרצים ענו על השאלון.

בסוף השאלון התבקשו המורים לציין האם הם מוכנים להשתתף בשלב נוסף - מחקר איכותי, ראיון עומק בן כשעה שמטרתו הייתה להרחיב ולהעמיק את הממצאים שהתקבלו במסגרת השאלון. כ-110 השיבו בחיוב, ומתוכם נבחר מדגם של 15 משתתפים על פי התפלגות שני משתנים - ותק ותחומי הוראה. כל מורה התייחס באופן ספונטני להיבטים המרכזיים של הוראתו - הדגשים, החששות והשימוש בטכנולוגיות לפני משבר הקורונה ובמהלכו.

בתחילת המחקר עסקו החוקרים בטיפולוגיה של מרצים. לקבוצה הראשונה שמצאו הם קראו "הנלהבים" (Enthusiastic teachers), מורים שהמשבר "חשף בפניהם עולם ומלואו". עבור מרצים ומרצות מקבוצה זו, ההוראה מרחוק הייתה חוויה חדשה לגמרי, לא מוכרת. המורים "הנלהבים" מיקדו את מאמציהם בשליטה בטכנולוגיות, כך שיוכלו להעביר את שיטות ההוראה הקודמות שבהן השתמשו לסביבות חדשות וירטואליות או כדי שיוכלו ליישם שיטות חדשות בעתיד. כמה מהמורים "הנלהבים" ציינו בראיונות שלהם כי חוויית ההוראה מרחוק גרמה להם לירידה של מחסומים פסיכולוגיים, ויש שהסבירו כי שיטה שרכשו ניפצה להרבה מהם דעות קדומות. חלק מהם, לדבריהם, נאלצו "לנהוג במכונית" שאף פעם לא עלו אליה, אך לצערם הם עדיין לא הפכו ל"נהגים עם רישיון".

לצד הנלהבים, ניתן לזהות את קבוצת "המנוסים" (Experienced teachers), מורים ומורות הרואים בכלים הדיגיטליים נגישים ונוחים לשימוש. מורים אלה לא הכירו בהכרח כלים דיגיטליים רבים מדי לפני משבר הקורונה, רובם היו צריכים ללמוד את הכלים החדשים שהציעה האוניברסיטה – בהם הזום וה-Panopto - אך ברור מהרקע האישי שלהם שהם היו בעלי אוריינות דיגיטלית ברמה גבוהה, ולכן הצליחו ללמוד בקלות את הכלים הטכנולוגיים החדשים.

הקבוצה השלישית שהוגדרה הייתה זו של "הזהירים" (Cautious teachers), המורכבת ממורים שלא התלהבו להשתמש בכלים טכנולוגיים חדשים במהלך המשבר, ושלא היו פתוחים לאפשרות או רוצים להשתמש בכלים מקוונים בעתיד, לא בפרק זמן קצר וכנראה שלא בפרק זמן ארוך לאחר חלוף המשבר. דוגמה לכך ניתן למצוא בשיחה עם שולמית (שם בדוי, גם השמות הבאים שיצוינו בדויים): "זה לא עבד בכלל, שיטת ההוראה החדשה הזו, בשום אופן, למרות שאני... הייתי מוכנה לשנות את זה [פורמט ההוראה שלי], [היה] שיתוף פעולה אפסי. אפס. אז ויתרתי".

המורים "הנלהבים" היוו כ-40% מכמות הנבדקים והנבדקות, בעוד שהמורים "הזהירים" היוו כ-30% מסך כל הנבדקים, וכ-30% הנותרים היו מורים "מנוסים". "קיימים באוניברסיטה העברית, וסביר להניח שגם באוניברסיטאות אחרות, כ-30% מרצים "מנוסים" שקרוב לוודאי, אחרי המשבר, ההוראה שלהם בפרט וההתנהלות שלהם בכלל תשתנה לטובת המערכת והסטודנטים. וחשוב מזה, יש פוטנציאל של עוד כ-40% מרצים "נלהבים" שעשויים גם להתקדם לכיוון של שינויים משמעותיים ושימוש מושכל של הסביבות הדיגיטליות שעומדות לרשותנו", ציינו החוקרים בעקבות ממצאיהם.

אחד הממצאים המרתקים ביותר נגע לתגובות הראשוניות של הנבדקים במעבר מהכיתה להוראה מקוונת. המורים דיווחו במחקר בעיקר על תגובות רגשיות קשות כגון שיתוק, פאניקה, פחד, ייסורים ודאגה, בעקבות שינוי שיטת ההוראה. לדוגמה, המרצה מיכל ציינה: "כן, אני די חששתי מהמצב הזה, במיוחד בגלל שיש לי שבעה ילדים שהיו לי בבית בתקופה ההיא, והיה צריך גם איכשהו להסתדר ולהעסיק אותם ולעזור להם עם הלמידה שלהם מרחוק גם", ומיטל הוסיפה: "רציתי להיות מוכנה לא לעשות "פאשלה" בפני התלמידים... איזה כיף שפתאום אני לומדת משהו טכני ש-וואי! זה עולם של העתיד ונותנים לי זמן, מביאים לי הכשרות, ואני יכולה לשאול שאלות טיפשיות".

אחד הנושאים שהדאיגו במיוחד את רוב המרואיינים הייתה בעיית המצלמות בכיתה, או כפי שהמרצה יעל סיפרה: "זה היה מבחינתי האסון. כלומר, לשבת מול הקוביות האלה זה גמר אותי. אני הרגשתי שזה משפיל וזה פשוט נורא. זה היה נורא ולסטודנטים... תודה לאל, היו לי תמיד שלושה-ארבעה נחמדים שהיו איתי והם היו לא נחמדים כי אני ביקשתי ואני התחננתי, תפתחו את המצלמות, ביקשתי שמישהו אם יש לו בעיה בבקשה שיודיע לי מראש שהוא לא יכול לפתוח את המצלמה".  המורה מיכל הוסיפה: "אני לא רואה את הסטודנטים מולי, אני פחות חשה אותם, פעם ראשונה שאני עושה את זה - פחדתי שאולי הם לא יבינו [אותי] מספיק טוב בצורה כזאת ופחדתי שבסוף אני ארגיש לא הוגנת עם המבחן שאני נותנת [בסוף הקורס]".

במילים אחרות, העובדה שהתלמידים - לפעמים רובם - שמים את המצלמות שלהם בזמן השיעור במצב כבוי גרמה לתחושת כישלון של המרצים או להרגשה רעה מאוד. כאשר התלמידים הפעילו את המצלמות שלהם הדבר נחווה על ידי מורים כסימן להצלחה. ומארק הוסיף: "בסוף כשהסטודנטים והסטודנטיות] הציגו את הפרויקטים [שלהם] בפעם האחרונה, עשינו פגישות עם הקבוצה, ואז כולם היו עם מצלמה פתוחה כמובן, לא היה אחד שהעז לכבות [אותן] וזה היה מאוד אפקטיבי, זה היה מאוד יפה, כי הם העבירו מצגת גם בזום וכל אחד עבר ו... היו עבודות מאוד מאוד יפות".

מה לגבי מחקרי המשך? "המשך המגיפה והשלכותיה הביאו את האוניברסיטאות ומוסדות להשכלה גבוהה בפרט, ואת מערכת החינוך בכלל, להסתגל למצב שהפך לסוג של 'חירום שגרתי'. בהתחשב במצב זה, שלב שני עתידי של המחקר שלנו יכול לבחון את ההשפעה של מצב חירום זה על הסמסטרים שהחלו מאוקטובר 2020 ועד היום, כאשר, בניגוד לסמסטר הקודם, היה מספיק זמן למורים להכין את שיעוריהם המקוונים, כשהמורים היו בעלי ניסיון בהוראה מקוונת בתנאי משבר. נרצה לבחון את ההוראה במצב כזה ובעיקר את השאלות כיצד התכוננו המורים לפני השיעורים המקוונים? באילו שיטות הוראה הם השתמשו? מה למדו מהשלב הקודם של המגיפה, וכיצד הם מאפיינים כעת את המגיפה כולה והשפעתה על יכולותיהם הפדגוגיות", ציינו החוקרים.

למאמר המדעי: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34366690/

לפרסומים בתקשורת: ynet, ערוץ 7,

קראו פחות
tel aviv. by alon sin moshe, hebrew university

מחקר: הסגר שהוטל בשל משבר הקורונה שיפר משמעותית את איכות האוויר בישראל

25 אוגוסט, 2021

קרא עוד
מחקר חדש שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית על שני מחוזות בעלי זיהום אוויר מהגבוהים בישראל, גוש דן וחיפה, תוך התחשבות בתנאים מטאורולוגיים, חושף לראשונה את האפקט של הפחתה משמעותית בפעילות המשק על איכות הסביבה. ממצאי המחקר חשפו כי התרומה היחסית המרבית של הסגר לסך השינוי במזהמים הייתה עד 26%, ויחד עם התנאים המטאורולוגיים עד 47%

סגרי הקורונה הביאו לצמצום חד ודרסטי בתחבורה יבשתית, ימית ואווירית, ובפעילות תעשייתית, ולכן חלה ירידה בזיהום האוויר ברחבי ישראל ואף במדינות אחרות – על כך אין עוררין. אולם מה היקף וגודל הירידה הזאת, ומה ההשפעה של כל תקופת הסגר על איכות האוויר שאנו נושמים? מחקר חדש אותו ערכו שני חוקרים מהאוניברסיטה העברית - ד"ר שרית אגמי מהמחלקה לכלכלה ופרופ' אורי דיין מהמחלקה לגאוגרפיה, שהתפרסם במגזין המדעי Atmospheric Environment, עסק בבדיקת ההשפעה של הסגר הראשון (בתאריכים 2.5.20 - 8.3.20) בשל הקורונה על זיהום אוויר בישראל, תוך התחשבות בתנאים מטאורולוגיים שגם הם בעלי השפעה על כמות הריכוזים עצמם. המחקר התמקד באזורי גוש דן וחיפה, שני מחוזות בעלי זיהום אוויר גבוה בארץ. שני המחוזות כוללים פעילות תחבורתית ותעשייתית, כאשר זיהום אוויר בגוש דן נתרם בעיקר מתחבורה, בעוד שבחיפה הוא בעיקר בשל פעילות תעשייתית. היכן נרשמה ירידה משמעותית יותר בזיהום האוויר?

המחקר כלל שני שלבים. בשלב הראשון נבדק ההבדל בממוצע ריכוז המזהמים ב-2020 בתקופת הסגר, בהשוואה לממוצע בתקופה המקבילה ב-2019. בשלב השני נבחן אפקט הסגר על סך כמות המזהמים, וכן הערכת אפקט זה כאשר מוסיפים את השפעת התנאים מטאורולוגיים אשר שררו בזמן הסגר. החישובים בשלב הראשון הראו ירידה משמעותית בריכוז כלל המזהמים באוויר, למעט עלייה בריכוז האוזון. באופן ספציפי, נרשמה ירידה בחלקיקים באוויר שקוטרם קטן מ-2.5 מיקרומטר (PM2.5), המכונים חלקיקים נשימים עדינים המסוגלים לחדור לריאות, בשיעור של 18% בגוש דן, ו- 10% בחיפה. כמו כן, הייתה ירידה של  19% בפחמן חד-חמצני בגוש דן, שמקורו העיקרי כיום הוא בעיקר ממנועי רכבים השורפים פחמימנים כבנזין, לעומת ירידה של 4% בחיפה. הסיבה המסתמנת לירידה הגבוהה יותר בשני מזהמים אלו בגוש דן לעומת חיפה היא כי זיהום האוויר בגוש דן נובע בעיקר מתחבורה לעומת חיפה.

עבור תחמוצות החנקן) סך החנקן החד חמצני והחנקן הדו-חמצני) המגדילות את הסיכון למחלות בדרכי הנשימה - בחיפה נרשמה ירידה של 46% בריכוז החנקן דו-חמצני, לעומת ירידה של 40% בגוש דן, אך בשאר תחמוצות חנקן אובחנה ירידה דומה בריכוזים בחיפה ובגוש דן. לדוגמה, גפרית דו חמצנית (SO2) הנפלטת משריפת דלקים פוסיליים המכילים גפרית, כגון פחם, מזוט וסולר - נשרפים בעיקר בתחנות כוח ובתי זיקוק, ומכאן ההסבר לירידה המשמעותית של 57% בריכוזה בחיפה לעומת ירידה מתונה הרבה יותר של 14% בגוש דן.

תחנות הניטור המוצבות במרכזי האוכלוסייה הגדולים בארץ מודדות מזהמי אוויר אלו באופן רציף. קיימים שלושה סוגים של תחנות ניטור זיהום אוויר - כלליות, תחבורתיות ותעשייתיות. בהשוואת הירידה של כמות ריכוזי המזהמים לפי סוגי תחנות, הירידה הגבוהה ביותר נמדדה בתחנות התחבורתיות. כמו כן, בתהליך כימי מורכב הנקרא טיטרציה נצרכות תחמוצות חנקן להיווצרות האוזון, ולכן דעיכת ריכוזי תחמוצות החנקן בתקופת הסגר אופיינה בעלייה בריכוז האוזון בשיעור של 5% ו-13% בחיפה ובגוש דן בהתאמה. תוצאות צמצום פעילות כלל המשק והשפעתם על ריכוזי האוזון אינה מפתיעה, לטענת החוקרים, שכן תוצאות קרובות לממצאים שהתקבלו במחקר הנוכחי ניתן לקבל בארץ גם בסופי השבוע, במהלכם התחבורה מצומצמת יותר (הציבורית, לדוגמה, אינה פועלת).

עד כמה משפיעים הגורמים המטאורולוגיים על הממצאים? החישובים מהשלב השני של המחקר הראו כי אפקט הסגר בלבד מבחינת השונות המוסברת של כמות הריכוזים היה גדול יותר בגוש דן לעומת חיפה, ברוב תחנות הניטור שנלקחו בחשבון. למרות זאת חשוב לציין כי האפקט הבולט ביותר היה אפקט הסגר על ריכוז הבנזן (תרכובת אורגנית רעילה ומסרטנת, המגיעות מגזי הפליטה של הרכב ואזורי תעשייה), עם שונות מוסברת של 39% בשכונת הדר בחיפה. להוציא את האפקט על בנזן, האפקט בשאר המזהמים היה לכל היותר 26%. אלא שעם הוספת תנאים מטאורולוגיים (טמפרטורה, מהירות וכיוון רוח) אשר שררו בזמן הסגר עולה סך התרומה היחסית של הסגר, ונעה בין 47%-7% בחיפה, לעומת 41%-3% בגוש דן. כלומר, הירידה החדה בתחבורה ובפעילות תעשייתית הסבירה עד 26% בלבד את הירידה בכמות ריכוזי המזהמים, אך תוספת התנאים המטאורולוגיים מצביעה על שינוי משמעותי באפקט הסגר, הבא לידי ביטוי באחוז השונות המוסברת אשר כמעט והכפיל עצמו, והגיע לשיעור דרמתי של 47%.

"למיטב ידיעתנו מחקר זה הינו הראשון אשר בוצע בארץ על מנת להעריך בצורה כמותית את השפעת הסגר על איכות האוויר", מסכמים החוקרים. "תוצאות מפתיעות אלה, הבליטו את הנחיצות לבחון במחקר המשך, את ההשפעה של תחבורה ותעשייה בצורה נפרדת, וכן לתת דגש בפירוט יתר של התנאים המטאורולוגיים הנילווים בעיתות בהם קיים סגר אשר משפיעים מאוד, כפי שהצביע מחקר זה, על השינוי בריכוז המזהמים בסביבה של מרכזים אורבניים גדולים כפי שהתקבל בחיפה ובגוש דן".

 

למאמר המדעי המלא: https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1352231021004490

לפרסום בתקשורת: מעריב, אייס, News1ערוץ 7שלושה שיודעים - כאן תרבות

קראו פחות
Cells infected with CMV. by Centers for Disease Control and Prevention

מחקר על נשים המשרתות בצה"ל: הסיכון להדבקה ב-CMV בהיריון בקרב המתגוררות באזור ת"א גבוה פי 2.67

24 אוגוסט, 2021

קרא עוד
קבוצת חוקרות ישראליות ביצעו מחקר מרתק על נשים בהיריון שמשרתות בקבע בצה"ל, וחשפו את גורמי הסיכון המשמעותיים להידבקות בנגיף ה-CMV, הזיהום המשמעותי והשכיח ביותר בהריון. התוצאות מפתיעות: "נראה כי מעמד חברתי גבוה מהווה גורם סיכון משמעותי להידבק ב-CMV בהריון, בקרב נשים בצבא"

חוקרות מהאוניברסיטה העברית וצה"ל בדקו היריונות של נשות קבע בצה"ל ומצאו כי הסיכון להדבקה ב-CMV בזמן ההיריון בקרב נשים המתגוררות באזור תל אביב גבוה פי 2.67 לעומת נשים שאינן מתגוררות באזור זה. כמו כן, נמצא כי נשים עם הריונות קודמים מרובים, המעידים בדרך כלל על הימצאות ילדים קטנים בבית, נמצאות גם הן בסיכון מוגבר עד פי 2 להדבקה. תוצאות אלה פורסמו לאחרונה בכתב העת המדעי:International Journal of Gynecology&Obstetrics, בעקבות מחקר אותו הובילה בר זמר טוב, סטודנטית לרפואה במסלול הצבאי "צמרת" של חיל הרפואה באוניברסיטה העברית, בהנחייתן של פרופ׳ אסנת ולפיש - מנהלת מחלקת נשים ויולדות בהדסה הר הצופים וסא״ל ד"ר ורד קלייטמן - ראש תחום נשים בחיל הרפואה של צה"ל.

הדבקה בווירוס הציטומגלווירוס (CMV, cytomegalovirus) בילדים ומבוגרים בריאים לא גורמת בדרך כלל נזק, ופעמים רבות חולפת ללא סימפטומים כלל. לעומת זאת, הדבקה בווירוס לראשונה בזמן היריון מהווה מצב רפואי מורכב משום שהדבקה של האם ובהמשך של העובר, עלולה לגרום להשלכות קשות עבורו, הכוללות בין היתר חירשות, עיוורון ונזק מוחי (פיגור שכלי). נכון להיום, לא קיים חיסון למניעת ההדבקה במהלך ההיריון ולכן הדרך הטובה ביותר למניעת ההדבקה של העובר היא הימנעות של האם מהדבקה בזמן ההיריון, באמצעות שמירה על היגיינה ומעקב באוכלוסיות בסיכון גבוה. נשים הנדבקות בנגיף במהלך הריונן נדרשות לעבור בדיקות מקיפות מדי שבוע כדי לבדוק אם עוברן נדבק אף הוא בנגיף, דרישה לביצוע דיקור מי שפיר ואף לשקול בכובד ראש הפסקת היריון.

במחקר הרטרוספקטיבי של בר זמר טוב, פרופ' ולפיש וסא״ל ד"ר קלייטמן נבדקו ההריונות של נשות קבע בצה"ל לאורך עשור (2009-2019). כל המשתתפות במחקר חיו ושירתו בישראל במהלך כל תקופת המחקר. דרך מאגר הנתונים הממוחשב של צה"ל, נאספו נתונים שכללו את בדיקות הנוגדנים ל-CMV, כמו גם משתנים סוציו-דמוגרפיים (כגון מקום הלידה ורמת ההשכלה) ומשתנים הקשורים לבריאות (כגון מדד מסת הגוף, סולם הבריאות הצבאי. החוקרות בדקו את תוצאות בדיקות הנוגדנים ל-CMV שנלקחה בזמן ההיריון מ-7,665 הריונות. על סמך הנוגדנים, קבעו החוקרות את סטטוס ההדבקה של הנשים בווירוס - זיהום ראשוני בזמן ההיריון, זיהום ישן או היעדר נוגדנים (כלומר לא הייתה הדבקה בווירוס מעולם).

ראוי לציין כי בהתאם לנוהל השגרתי בצה"ל, בכל היריון מתאפשרת בדיקת נוגדנים אחת לפחות ל-CMV בטרימסטר הראשון, ובדיקה נוספת אופציונלית בהמשך ההיריון. במחקר הנוכחי נכללו גם נשים שעברו הפלה או הפסקת הריון. "חשוב לציין כי נבדקו הריונות ולא נשים, כך שיכול להיות לאישה אחת יותר מהיריון אחד ואז בפועל כמות הנשים הנבדקת הייתה קטנה יותר מכמות ההריונות. בהמשך, כאשר השוו המאפיינים שלהן, לכל אישה עם יותר מהיריון אחד נבחר באקראי אחד ההריונות לבדיקה", מבהירות החוקרות.

תוצאות המחקר חשפו כי בכ-6,000 הריונות, המהווים כ-80% מהמדגם, נמצאה עדות להדבקה ישנה בווירוס, כלומר שלא התרחשה בהיריון. כמו כן, בכ-1,500 מהיריונות לא נמצאו נוגדנים לווירוס בתחילת ההיריון, כלומר נשים אלו היו בסיכון להדבקה ראשונה בווירוס בזמן ההיריון. מתוכן, בקרב 66 נשים (4.15%) נצפתה עדות להדבקה בווירוס במהלך ההיריון. כלומר, אחת מתוך 25 נשים נדבקו בווירוס לראשונה בזמן ההיריון, בממוצע לאורך כל תקופת המחקר. "שיעורי ההידבקות ב-CMV היו יחסית יציבים וללא מגמה ברורה לאורך השנים. הנתונים שנמצאו בקבוצתנו היו דומים לשיעורים שתוארו בעבר באוכלוסייה הכללית בישראל. לפיכך, נראה כי שירות הצבא באופן כללי אינו משפיע על הסיכון להידבק מ-CMV", מוסבר במאמר המדעי.

בהמשך, נערכה השוואה של מאפיינים דמוגרפיים, סוציואקונומיים, בריאותיים ומיילדותיים, בין הנשים שעברו הדבקה בזמן ההיריון, לבין נשים שלא נדבקו אף פעם ונשים שנדבקו טרם ההיריון. על סמך השוואה זו, בוצעה אנליזה ממוקדת להערכת גורמי סיכון בלתי תלויים להדבקה ב-CMV בזמן ההיריון. באנליזה זו התגלו תוצאות מפתיעות - התברר כי דווקא רמה סוציואקונומית גבוהה, מספר הריונות קודמים גבוה, ובעיקר מגורים במחוז תל אביב המשויך לרמת הכנסה גבוהה, מהווים גורמי סיכון משמעותיים לסרוקונברסיה (זיהוי של הזיהום דרך בדיקת דם) ל-CMV בזמן ההיריון בקרב הנשים שנבדקו.

זאת ועוד, לדברי החוקרות במאמר, "הוכח כי גורמים אחרים כגון מדד מסת הגוף, שנחשבו לגורמי סיכון להידבקות בנגיפים ויראליים אחרים ובמשך חומרת המחלה, כמו בנגיף הקורונה, אינם קשורים באותה מידה ואינם משפיעים על שכיחות ההידבקות ב-CMV בהיריון".

אמנם תוצאות המחקר אינן מייצגות את כלל אוכלוסיית ישראל (שכן המדגם נאסף מבסיס הנתונים של נשים המשרתות בצה"ל), אך החוקרות מקוות כי הנתונים שמצאו יהוו בסיס למחקר רחב יותר בקרב אוכלוסיות נוספות בישראל ובעולם. "נראה כי מעמד חברתי גבוה מהווה גורם סיכון משמעותי להידבק ב-CMV במהלך ההיריון, בקרב נשים בצבא. נראה כי נשים המתגוררות במחוז תל אביב עלולות להיות בסיכון מוגבר להידבקות", סוכם במאמר המדעי.

בר זמר טוב סיכמה: "אתחיל ואומר שזו זכות גדולה עבורי לקחת חלק במחקר החשוב הזה, ועוד יותר לבצע אותו בהנחייתן של רופאות וחוקרות מעוררות השראה. תוצאות המחקר שופכות אור על נושא חשוב שעדיין חסר בו מידע רב, והפך להיות רלוונטי מתמיד לאור מחקר חדש מישראל שהציג טיפול מוכח חדש לנשים שנדבקו בשלב מוקדם בהיריון. כולנו מקוות שתוצאות המחקר יעזרו להעריך בצורה טובה יותר את האוכלוסיות בסיכון גבוה, ועל ידי כך יהוו בסיס למחקרים עתידיים של תוכניות מניעה ממוקדות".

למאמר המדעי: https://obgyn.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/ijgo.13679

לפרסומים בתקשורת: רצועת הבטחון - גלי צה"ל (בסוף התוכנית, 25.8.21), ערוץ 7מגזין הבריאות של שרית יוכפז, יתד נאמן,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
stylized molecule of oxytocin

מקרב לבבות? חוקרים מצאו ש"הורמון האהבה" מגדיל את התחרותיות אצל גברים

24 אוגוסט, 2021

קרא עוד
תחרותיות מהווה מרכיב מרכזי באינטראקציות בין בני-אדם. בעידן של רף קבלה גבוה למסלולי לימוד מבוקשים, של מירוץ בלתי פוסק אחר קידום בעבודה, ושל מחסור במשרות עם שכר גבוה, נכונות להתחרות היא תנאי כמעט הכרחי להצלחה בכל מקום. למרות התפקיד המרכזי שתחרותיות משחקת בחיי היו-יום, עדיין לא ברור מה הם הגורמים הביולוגיים העומדים בבסיסה.

מחקר חדש של הדוקטורנט בועז שרקי וד"ר שלמה ישראל מהמחלקה לפסיכולוגיה ופרופ' אייל וינטר מהמחלקה לכלכלה, שפורסם לאחרונה במגזין הרפואי Psychoneuroendocrinology, התמקד בהשפעה של ההורמון אוקסיטוצין, המשחק תפקיד משמעותי בבני אדם בוויסות התנהגות וקוגניציה חברתית – על תחרותיות. עד כה היה ידוע כי אוקסיטוצין, המכונה גם "הורמון האהבה" קשור מאוד לקשרים חברתיים, אמפתיה ואהבה, עוזר לנו לתפקד טוב יותר במצבים חברתיים ולמעשה גורם לנו גם לרצות אותם יותר ולחפש מגע וקשר חברתי אנושי. לדוגמה, לאחרונה פורסם כי יצירת מוזיקה בצוותא (כמו בקורונה, מוזיקת המרפסות) מביאה להפרשת אוקסיטוצין (פורסם לאחרונה בכתב העת המדעי "American Psychologist"). ההורמון הזה גם מאפשר לנו להתחבר במהירות לרך הנולד או לבן\בת זוג חדש. אלא שהמחקר הנוכחי מצא כי לא רק שאוקסיטוצין משפיע על התחרותיות בין בני אדם, אלא שהוא גם משפיע על הקשר שבין טסטוסטרון לתחרותיות.

במסגרת המחקר, 204 סטודנטים וסטודנטיות מהאוניברסיטה העברית השתתפו בניסוי שנערך בתנאי סמיות-כפולה (double-blind, החוקרים והנחקרים כאחד אינם יודעים מי מהנחקרים משתייך לקבוצת הניסוי ומי לקבוצת הביקורת). מטרת המחקר הייתה להבין את הקשר אוקסיטוצין-טסטוסטרון-תחרותיות. לאחר שהמשתתפים קבלו אוקסיטוצין או פלסבו, הם ביצעו משימה של פתירת תרגילי חשבון פשוטים, שנועדה להעריך את מידת הנכונות שלהם להתחרות זה בזה. לפני ביצוע המשימה, כל משתתף בחר בין תגמול נמוך אך וודאי עבור כל פתרון, לבין תחרות בה הוא יכול היה לזכות בתגמול גבוה יותר, שיתקבל אך רק בתנאי שביצועיו יעלו על ביצועיהם של שלושה משתתפים אחרים - אחרת המשתתפ/ת לא יקבלו דבר. במהלך הניסוי, נאספו מהמשתתפים דגימות רוק, שאמצעותן נמדדו רמות הטסוסטרון לפני ואחרי ביצוע המשימה.

המחקר העלה מספר ממצאים מעניינים. ראשית, בעוד שאצל משתתפים שקבלו פלסבו (טיפול דמה) לא היה הבדל בין גברים לנשים ברמת התחרותיות, תחת אוקסיטוצין גברים היו פי 1.5 יותר תחרותיים מאשר נשים. בנוסף, תוצאות הניסוי הצביעו על קשר בין שינוי ברמות הטסטוסטרון במהלך המשימה לבין רמת התחרותיות אצל גברים. כלומר, גברים עם עלייה חדה ברמות הטסטוסטרון היו פי שלוש תחרותיים יותר מאשר גברים עם ירידה חדה ברמות הטסטוסטרון. החידוש המרכזי של המחקר הוא שאצל גברים, מתן אוקסיטוצין לפני ביצוע המשימה, מבטל את הקשר בין שינוי ברמות הטסטוסטרון לבין תחרותיות. אצל נשים, לעומת זאת, לא נמצא קשר בין שינוי ברמות הטסטוסטרון לבין תחרותיות, ולא נמצאה השפעה של אוקסיטוצין על כך. ההשפעה המשולבת בין אוקסיטוצין, שינוי ברמות הטסטוסטרון ומין על תחרותיות היתה תקפה גם לאחר ניטרול של גורמים אחרים שקשורים בתחרות, כגון, יכולת, בטחון עצמי, ושנאת-סיכון.

ממצאי המחקר מצביעים, איפוא, על כך שבנוסף להשפעה הישירה של אוקסיטוצין על התנהגות חברתית, כגון תחרותיות, יש לו גם תפקיד חשוב בוויסות ההשפעה של הורמונים אחרים על התנהגות זו. "ממצאים אלו, מסייעים לנו להעמיק את ההבנה בנוגע למנגנונים הביולוגיים הסבוכים שעומדים בבסיס התנהגות חברתית בבני-אדם", מסבירים החוקרים.

במחקרים עתידיים, ינסו החוקרים לבחון את ההשפעה של אוקסיטוצין על התנגותיות ותפיסות חברתיות נוספות, כגון, התנהגות בהקשר של קונפליקט קבוצתי ותפיסה של חברי קבוצת החוץ, ואת ההשפעה המשולבת שלו עם הורמונים אחרים על התנהגויות ותפיסות אלה.

למאמר המדעי: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34298279/

לפרסומים בתקשורת: שוונג, שלושה שיודעים - כאן תרבות,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
הצמח Cycas_thorasa, ציקס הגדל בגן הבוטני. צילום - דר' אורי פרגמן-ספיר, הגן הבוטני

מחקר: צמחים שנכחדו לפני עשרות מיליוני שנים שבו "לחיים" מחדש בזכות זרמי האוקיינוסים

24 אוגוסט, 2021

קרא עוד
פרופ' רן נתן, מהמחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות באוניברסיטה העברית, לקח חלק במחקר שפורסם ב-New Phytologist: "הממצאים מהווים עדות ייחודית לתפקיד של מערכות זרמי האוקיינוס בעיצוב דגמי התפוצה וההיסטוריה האבולוציונית של צמחים"

ההיסטוריה האבולוציונית של יצורים חיים תלויה במידה רבה בתפוצה הגיאוגרפית של הקבוצות הטקסונומיות, המשתנה לרוב במהלך התקופות. כאשר משתנים התנאים באזור מסוים, האוכלוסייה המקומית יכולה להיעלם (הכחדה) או להישאר באותו אזור לאחר שינוי תכונות עקב סלקציה (מנגנון עיקרי של האבולוציה) או להתאים לתנאים החדשים באופן גמיש ללא סלקציה (תופעה המכונה פלסטיות פנוטיפית). פרטים או יחידות הפצה מאותה אוכלוסייה יכולים גם להגיע למקומות רחוקים ולייסד שם אוכלוסייה חדשה, בתהליך הקרוי "הפצה ארוכת-טווח".

למרות שציארלס דארווין תיעד בספרו מוצא המינים (1859) עדויות רבות להפצה ארוכת-טווח של צמחים ובעלי חיים, מרבית החוקרים במאה ה-20 המעיטו בחשיבותה של הפצה ארוכת-טווח בטענה שאירועי הפצה אלה הם נדירים ומקריים ביותר, ולכן לא ניתנים למחקר מדעי רציני. מגמה זו השתנתה בשני העשורים האחרונים כאשר חוקרים הדגימו מספר מנגנונים שאחראים על הפצה ארוכת-טווח, כגון זרמי אוקיאנוס, שינויי אקלים ואירועי מזג אוויר קיצוני (סופות), וציפורים נודדות. אולם מעט מאוד מחקרים בחנו באופן ישיר את התפקיד של מנגנונים אלה בקביעת הדינמיקה הגיאוגרפית של קבוצה טקסונומית מסוימת במשך מיליוני שנים.

צמחים מהסוג ציקס (Cycas) שייכים לשושלת האבולוציונית הקדומה ביותר בעולם הצמחים הקיימים היום. בתקופת היורה, לפני כ-200 מיליון שנים, צמחי הציקס נפוצו מאוד בכל העולם, אך בסוף תקופת הקרטיקון, במקביל להכחדת הדינוזאורים לפני כ-65 מיליון שנים, נעלמו מרבית המינים ונותרו מעט שרידים כ"מאובנים חיים" במספר מועט של אתרים בעיקר בדרום מזרח אסיה.

באופן מפתיע, קבוצה עתיקה זו עברה "התרעננות" והרחבת תפוצה מחודשת בתקופות הגיאולוגיות הצעירות ובעיקר בפלייסטוקן (בשני מיליוני השנים האחרונות). כיום מוכרים מעל 100 מיני ציקס הנפוצים במגוון גדול של בתי גידול בחגורה רחבה סביב קו המשווה, באסיה, אוסטרליה, אפריקה ואמריקה. מיני הציקס מזכירים בצורתם דקל (למרות שהם רחוקים מאוד מבחינה אבולוציונית מדקלים) ומוכרים היטב לחובבי גינון וגינות, כמו גם לבעלי כלבים בשל הרעלים המצויים בזרעים המרוכזים באצטרובלי ענק בחלק גדול של המינים. כעשרה מיני ציקס מתאפיינים בהתאמות של הזרעים לציפה במים ונפוצים בעיקר בחופי מערב האוקיינוס השקט והאוקיינוס ההודי סביב קו המשווה. מינים אלה ותהליך ההתפשטות שלהם לאורך השנים היו מוקד מחקר של קבוצת חוקרים בינלאומית מסין (אוניברסיטת פקין ומכון קונמינג לבוטניקה), תאילנד (Global Biodiversity Conservancy) וישראל - פרופ' רן נתן מהמחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות באוניברסיטה העברית. מאמר מדעי בנושא פורסם לפני ימים אחדים בכתב העת New Phytologist.

החוקרים שיערו שזרמי האוקיינוס הם מנגנון ההפצה העיקרי של קבוצה זו. כדי לבחון השערה זו באופן ישיר, שולבו במחקר שתי מתודולוגיות שונות. דגימות גנומיות מדנ"א של הכלורופלסט ואברונים אחרים העוברים בהורשה אימהית ("פלסטומים") שימשו לשחזור האילן הפילוגנטי, המייצג את ההיסטוריה האבולוציונית של 10 המינים. סימולציות מחשב של תנועת עצמים המוסעים על ידי זרמי האוקיינוס שימשו לבדיקת ההתאמה שבין הדגמים הצפויים לפי תהליך הפצה זה ובין דגמי השינוי הגיאוגרפי במהלך ההיסטוריה האבולוציונית המשוחזרת בעזרת הפלסטומים. בהתאם לידע על הקבוצה, ניתוח הפלסטומים הראה שמרנות קיצונית ללא שינויים ניכרים עד להתפצלות דרמטית בתקופת הפלייסטוקן לשלוש תת -קבוצות, אחת באוקיינוס ​​השקט, השנייה במדף הסונדה (דרום-מזרח אסיה) והשלישית באוקיינוס ​​ההודי.

סימולציות ההפצה התאימו היטב לדגם ההתפשטות של עשרה מיני ציקס בתקופת הפלייסטוקן. מסלולי סחיפה בזרמי האוקיאנוס הראו פוטנציאל להסעת זרעים בעלי מנגנון ציפה למרחקים של מאות ואלפי קילומטרים, אך רק במסלולים מסוימים אשר צפויים לייצר חלוקה לאזורים גיאוגרפיים נפרדים בהתאם למצב המוכר כיום.

"ממצאים אלה מהווים עדות ייחודית לתפקיד של מערכות זרמי האוקיינוס בעיצוב דגמי התפוצה וההיסטוריה האבולוציונית של צמחים, והמחקר ממחיש את הפוטנציאל הגלום בשילוב של נתונים גנומיים וסימולציות מחשב לחקר מנגנוני הפצה ארוכת-טווח הקובעים את דפוסי השינוי של המגוון הביולוגי בזמן ובמרחב", סיכם השבוע פרופ' נתן.

לפרסום המדעי: https://nph.onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/nph.17663

לפרסומים בתקשורת: Ynet, הידען, הפורטל לחקלאות טבע וסביבה,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Prof Uriel Levy. Photos by Yoram Aschheim

הטכנולוגיה שתוכל להקפיץ אותנו לדור הבא בסמארטפונים: חוקר הצליח למזער שבבים היברידיים מבלי לפגוע ביעילותם ודיוקם

23 אוגוסט, 2021

קרא עוד
העבודה המחקרית פורסמה בכתב העת המדעי היוקרתי Nature Photonics, אותה הובילו קבוצת חוקרים מהמחלקה לפיסיקה ישומית ומהמרכז לננומדע וננוטכנולוגיה באוניברסיטה העברית. "פריצת דרך, זה חלום!", בישרו החוקרים בהתרגשות בעקבות הממצאים

מהפכת הננו-מדע והננוטכנולוגיה משפיעה על חיי היום יום שלנו במגוון תחומים, החל מחומרים חדשים לאנרגיה, דרך עיבוד מידע ותקשורת, מכשור מדויק וכלה בתחומי הרפואה. המזעור של התקנים ורכיבים לממדים של ננומטרים בודדים מביא איתו תופעות קוונטיות שיש להתמודד איתן מחד, ומאידך ניתן לנצל אותן לטובת פריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות. במעבדה של פרופ' אוריאל לוי מהמחלקה לפיסיקה ישומית ומהמרכז לננומדע וננוטכנולוגיה באוניברסיטה העברית עוסקים מזה מספר שנים בפיתוח שבבים ננופוטונים למגוון יישומים. לאחרונה הצליחו במעבדה לפתח שבבים בגודל מילימטרים, ובתוכם צורות ננומטריות - מבנים אופטים ממוזערים העשויים מסיליקון, ביחד עם תאים ממוזערים המכילים אדים של אטומי רובידיום. אמנם זה נשמע מורכב, אך השבבים הללו הם העתיד שלנו, והם משמשים אותנו כבר היום כבסיס להתקנים מתקדמים כגון שעונים אטומים, חיישני שדה מגנטי, מכשירים לייצוב תדר ועוד.

קושי מרכזי במימוש הטכנולוגיה ובשילובה בצורה מקסימלית בחיי היומיום נעוץ בעובדה שמדובר במכשירים גדולים ומסובכים, המיוצרים בצורה ידנית ובעלויות גבוהות יחסית, צורכים לא מעט הספק, תופסים נפח משמעותי, וקשה לעשות להם אינטגרציה עם מעגלים אלקטרונים מתקדמים על שבב. כאן נכנסה לפעולה המעבדה לננו-פוטוניקה באוניברסיטה העברית. "המעבדה השיגה פריצת דרך חסרת תקדים בעזרת תכנון ויצור של שבב היברידי המכיל מעגלים ננופוטונים, המשלבים בתוכם את אותם אטומי רובידיום", אומר פרופ' לוי. "בעזרת פריצת דרך זו חקרה המעבדה את הפיסיקה של השבבים והדגימה את הפוטנציאל שלהם במגוון יישומים".

אך לא הכל היה ורוד. הסתבר שהמזעור אומנם חשוב מאוד על מנת להקטין נפחים וצריכת הספק, והוא כמובן קריטי להקטנת עלויות ושילוב עם אלקטרוניקה, אך עצם המזעור פוגע בדיוק של המכשיר. "האטומים נעים במהירות רבה, חולפים מהר על פני קרן האור הממוזערת בתוך השבב האופטי, מתנגשים באופן תכוף בקירות התא וכך נגרמת סטייה בתדר העבודה, סטייה המקטינה בצורה משמעותית את דיוק ההתקן", הסביר החוקר את הפן המדעי של הפגיעה. נדרשה פריצת דרך נוספת, שאכן הגיעה.

פריצת הדרך הנוכחית מאפשרת מצד אחד שמירה על עקרונות המזעור והאינטגרציה על השבב, ומצד שני קבלת דיוק מירבי, המתקרב לזה המתקבל בתאים גדולים יותר. "החידוש העיקרי מבוסס על תכנון וייצור של מוליכי גל אופטיים ננומטרים, דמויי חוטים דקיקים בעובי של מספר ננומטרים הממומשים בצורה של ממברנות דקות, ונראים במיקרוסקופ כמו גשרים התלויים באוויר. גודלם של מוליכי גל ננומטרים אלה קטן בהרבה מאורך הגל והם מוקפים באטומי רובידיום מכל הכיוונים. החוטים הללו מנותקים למעשה מהמצע עליו הם יושבים וניתן לתכנן אותם כך שממדי קרן האור הנעה בתוך חוטים אלה מאפשרים את בליעת האור על ידי האטומים, תוך שמירה על דיוק מירבי וביצועים אופטימלים", מדגיש החוקר.

פריצת דרך זו אפשרה גם לקבוצת המחקר לקבל שבבים ייחודיים, עם ביצועים משופרים, וכן להדגים את חשיבותם במגוון יישומים כגון ייצוב תדר של לייזר ברמה גבוהה ביותר, ואפילו תהליכים לא מורכבים המאפשרים את המרת האינפורמציה מאורך גל (צבע) אחד לאורך גל אחר, תוך שמירה על דיוק אטומי. עבודת המחקר כולה, המתארת את כל ההישגים הללו, התפרסמה בעיתון היוקרתי Nature Photonics, בה לקח חלק משמעותי ד"ר רועי זקצר מהמחלקה לפיסיקה ישומית ומהמרכז לננומדע וננוטכנולוגיה.

ומה צופן העתיד? ישנם עדיין אתגרים רבים. בקבוצת הננופוטוניקה ממשיכים לפתח ולשכלל את השבבים, מתוך מטרה להמשיך ולמזער אותם, ולבצע אינטגרציה עם רכיבים נוספים במעגל כגון לייזרים וגלאים. כך ניתן יהיה להוזיל עוד יותר את יצור השבבים ולהפוך אותם לאטרקטיביים עוד יותר. בעתיד ייתכן שנראה את הטכנולוגיה הזאת חודרת לתוך הטלפונים הסלולריים שלנו, ומשמשת כהתקן בסיס ברכיבים של "האינטרנט של הדברים" (היכולת של הטלפון החכם שלנו לשלוט על מכשירי חשמל כגון תאורת הבית, מכונות כביסה ועוד), הדורשים צריכת הספק מינימלית ודיוק רב. כמו כן, בשיתוף עם קבוצת מחקר חדשה במחלקה לפיסיקה יישומית בהובלתו של ד"ר לירון שטרן, שהיה שותף חשוב לפיתוח המקורי של הטכנולוגיה, החוקרים מאמינים כי שבבים אלה יוכלו להשתלב במערכות מדידה וחישה מדויקות, המתאימות לניידים שלנו, המבוססות על טכנולוגיה חדשנית של "מסרקי תדר על שבב".

יתר על כן, ואולי חשוב מכך, החוקרים מאמינים כי לאחר שנים רבות בלי קפיצת דור משמעותית במיוחד ונגלית לעין במכשירים הסלולריים, יישום הטכנולוגיה שפיתחו עשוי להוביל לזינוק הטכנולוגי המיוחל. "בטלפון הסלולרי שלנו יש חיישנים רבים. עצם העובדה שהשבבים שלנו קטנים, זולים וממוזערים יותר, אמורה לאפשר את האינטגרציה שלהם למכשירים כגון הטלפון הסלולרי. השבבים הללו מסוגלים לשמש כחיישנים של זמן, תדר, שדות חשמליים, שדות מגנטיים, מידות וכדומה. לכן, אם נכניס אותם בסופו של דבר לטלפון, נוכל לממש פונקציות ניווט ללא צורך ב-GPS רלוונטי במקומות ללא קליטה, ליצור הולוגרמות של פרצופים או של מספרים ואותיות להקלדה כמו שרואים בסרטים העתידניים, יתאפשר למדוד גלי מוח והטלפון אולי גם יוכל לקרוא את המחשבות שלנו (כאשר נשים את הטלפון קרוב לראש), נצליח כנראה למצוא מתכות אבודות מאחורי קירות – כמו מפתחות לרכב שכולם מחפשים על הבוקר (המתכות משפיעות על השדות החשמליים והמגנטים), ועוד דברים יצירתיים שלא חשבנו עליהם עדיין. הכל כמובן ברמת הספקולציה, לצערי עדיין לא משהו שהולך לקרות מחר בבוקר".

לסיכום אומר פרופ' לוי כי "השבבים ההיברידים הממוזערים יהיו שבבים אולטימטיביים הניתנים ליצור המוני בעלויות נמוכות, משקל קל, אינטגרציה, צריכת הספק מזערית ודיוקים מעולים על פני תחומי תדר רחבים. המידות הקטנות, ההספק הנמוך והעלויות הנמוכות יעשו את הטכנולוגיה המדוברת למשהו פרקטי. המחקר הזה הוא פשוט הגשמת החלום שלי!", מסכם פרופ' לוי.

למאמר המדעי: https://www.nature.com/articles/s41566-021-00853-4

לפרסומים בתקשורת: ynet, ערוץ 7, צ'יפורטל, ישראל דיפנס, סופטניוז, שלושה שיודעים

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
insulin pen, diabetic measurement tools and pills. by twfuqu barbhuiya, unsplash

חוקרים ישראלים חקרו לעומק את הקשר בין רמות סוכר בדם לקורונה – וחשפו ממצאים מדאיגים

22 אוגוסט, 2021

קרא עוד
מחקר ענק שבוצע ע"י קבוצת חוקרים מקופ"ח מאוחדת, האוניברסיטה העברית, המרכז האקדמי לב והדסה, מצא כי ערכי סוכר גבוהים מ-105 מ"ג לד"ל בקרב אוכלוסייה שאינה מאובחנת כסוכרתית - עלולים להיות בסיכון גבוה לתחלואה קשה ולתמותה מנגיף הקורונה. המסקנה, בעקבות ההתפרצות המחודשת של נגיף הקורונה: צאו לבדוק את ערכי הסוכר שלכם!

ידוע שחולי סוכרת הם בסיכון מוגבר לזיהום קשה כתוצאה מווירוס הקורונה, COVID-19, אולם עד עתה לא נבחן הקשר הישיר בין רמת הסוכר (בצום) בבדיקת הדם שקדמה להידבקות בקורונה, לבין הסיכון לתחלואה קשה. מחקר חדש שנערך על ידי חוקרים בקופת חולים מאוחדת, בשיתוף עם האוניברסיטה העברית, המרכז האקדמי לב והמרכז הרפואי הדסה, מצא כי ערכי סוכר גבוהים מהנורמה בגוף האדם, גם בקרב אנשים שאינם מאובחנים כחולי סוכרת, קשורים לסיכון מוגבר לתחלואה קשה ולתמותה ממחלת הקורונה. בחולים עם אבחנה של סוכרת, סוכר נמוך מהנורמה קשור לסיכון מוגבר לסיבוכים מהווירוס. המחקר פורסם בסוף החודש שעבר בכתב העת PLOS ONE.

"מטרת המחקר הייתה לאתר גורמי סיכון לתחלואה קשה בקורונה שבהם ניתן לטפל מבעוד מועד, על מנת שנוכל להעלות את המודעות לאותם גורמים בקרב הציבור הרחב", מסבירה ד"ר מיכל שאולי-אהרונוב מביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית ומהחוג להנדסת תעשייה וניהול במרכז האקדמי לב, שהובילה את המחקר יחד עם ד"ר אשר שפריר מומחה לרפואה פנימית בקופ"ח מאוחדת ובית חולים הדסה. "איתור גורמים הקשורים לתחלואה קשה ואף למוות, חלילה, הוא חשוב גם כדי לשפוך אור על אוכלוסיות בסיכון, על מנת שיקבלו עדיפות במתן החיסונים. למיטב ידיעתנו, לא פורסמו עד כה מחקרים מבוססי אוכלוסייה בנוגע לקשר בין רמות גלוקוז לפני ההדבקה לבין הסיכון לחלות בקורונה, בחולים שסובלים או שאינם סובלים ממחלת הסוכרת".

החוקרים ערכו מחקר קוהורט-היסטורי בקרב כל מבוטחי קופת חולים מאוחדת מעל גיל 18, בעלי בדיקת קורונה חיובית בין מרץ לאוקטובר 2020. אישור הידבקות בנגיף הקורונה הוגדר על ידי תוצאה חיובית של בדיקת PCR בזמן אמת, בבדיקות לוע ואף, בהתאם להנחיות ארגון הבריאות העולמי. בסך הכל היו 37,121 מבוטחים עם בדיקת קורונה חיובית (16.7%), 707 מתוכם חולים קשים (1.9%) - מתוכם 244 מתו (34.5%), 188 אושפזו במחלקה לטיפול נמרץ (26.5%), ו-538 אושפזו במשך 10 ימים או יותר (76%). זיהום קשה הוגדר על ידי החוקרים כאשפוז בטיפול נמרץ ו/או עשרה ימי אשפוז לפחות ו/או מוות. החולים שסבלו מזיהום חמור היו מבוגרים יותר, בעלי BMI גבוה, בעלי אבחנה של סוכרת, ו/או סובלים מיתר לחץ דם.

רמת הסוכר התקינה בדם אצל אדם בוגר או אישה בוגרת הינה 70 עד 100 מ"ג לד"ל סוכר בדם, לאחר צום שנמשך שמונה שעות. במחקר הנוכחי, נמצא קשר מובהק בין רמת סוכר בצום בבדיקת הדם שקדמה להידבקות, לבין הסיכון למחלת קורונה קשה. למעשה, אופי הקשר בקרב חולי סוכרת היה שונה מזה שנמצא בקרב חולים ללא אבחנה של המחלה.

בחולים ללא אבחנה של סוכרת, ככל שערכי הסוכר היו גבוהים יותר, כך גבר הסיכון - חולים עם ערכי סוכר בצום (להלן: "ערכי סוכר") -125105 מ"ג לד"ל היו בסיכון גבוה פי 1.5 למחלת קורונה קשה מאשר חולים עם סוכר נמוך מ- 105. חולים עם סוכר בין 125-140 מ"ג לד"ל היו בסיכון גבוה פי-2 לפתח סיבוכי קורונה מאשר חולים עם סוכר נמוך מ-105. בחולים עם אבחנה של סוכרת, הסיכון הגבוה ביותר היה דווקא בחולים עם ערכי סוכר נמוכים, מתחת ל-80 מ"ג לד"ל (1 מכל 4), והסיכון הנמוך ביותר (1 ל-12) היה בחולים עם ערכי סוכר 106-125 מ"ג לד"ל. "לפיכך, יש לשים דגש גם על מניעת אירועי היפוגליקמיה (מצב בו רמת הסוכר בדם יורדת באופן קיצוני מהרמה הנורמטיבית) באוכלוסיות הנמצאות בסיכון לתחלואת קורונה קשה", קובעת ד"ר אורית ברנהולץ-גולצ'ין, רופאה ב"שערי צדק" ומנהלת מרפאת סוכרת מחוזית במאוחדת.

חשוב לציין שכל ניתוח של קשרים כאלה חייב לנטרל את השפעתם של גורמי סיכון מבלבלים (confounders) הרווחים בקרב חולי סוכרת, כגון גיל, מין, BMI, מחלת לב, ויתר לחץ דם. נטרול הגורמים הללו נעשה באמצעות טכניקות סטטיסטיות ייעודיות כגון רגרסיה לוגיסטית ו-matching. "בשל אופיו התצפיתי, לא ניתן היה להעריך את הסיבתיות באופן מלא במחקר, שכן לעולם לא ניתן לשלוט בכל ההשפעות המבלבלות הנסתרות", אומר ד"ר יהושע סטוקאר, רופא אנדוקרינולוג בבי"ח הדסה. "בנוסף, השימוש בבדיקת דם אחת אינו לוכד באופן מלא את תבנית הגלוקוז בדם של המטופל, אך מכיוון שמצאנו דפוסים דומים מאוד גם כשבחנו המוגלובין A1C (המייצג את רמת הסוכר הממוצעת ב 2-3 החודשים האחרונים), נראה שהממצאים העיקריים של המחקר תקפים. בסופו של דבר, העוצמה העיקרית של המחקר נובעת מהמדגם הגדול שלו".

לסיכום, הן אבחון של סוכרת והן עלייה בערכי הסוכר הם גורמי סיכון משמעותיים להתפתחות מחלת קורונה חמורה. החוקרים ממליצים כי יש לשים לב במיוחד לחולים ללא אבחנה של סוכרת אך עם סוכר בצום או ערכי המוגלובין מסוכררHbA1C  גבוה, וגם לחולי סוכרת עם ערכי סוכר נמוכים, שגם הם בסיכון מוגבר לסיבוכי קורונה. "עלייה ברמות הסוכר בדם לפני ההידבקות מהווה גורם סיכון ל-COVID-19 חמור גם בקרב אנשים שאינם מאובחנים כסוכרתיים. עבור חולים עם אבחנה של סוכרת, הן רמות גלוקוז גבוהות מ-125 מ"ג לד"ל והן נמוכות מ-80 מ"ג לד"ל הן גורמי סיכון ל-COVID-19 חמור. יש להודיע ​​באופן ספציפי לחולים ללא אבחנה רשמית של סוכרת אך עם רמות סוכר חריגות בדם לאחר בדיקה בצום (FBG) או המוגלובין מסוכרר (HbA1C) גבוה, כמו גם לחולי סוכרת עם FBG או HbA1C נמוכים, שגם הם בסיכון מוגבר לחלות ב-COVID-19 חמור", מוסבר במאמר המדעי. זאת ועוד, הם מדגישים שכדאי לצאת ולבדוק ערכי סוכר בדם דווקא בתקופה הזאת, שבה יש התפרצות חוזרת של המגיפה בישראל, גם אם אין חשש לערכי סוכר גבוהים או נמוכים בדם.

פרופ' אורה פלטיאל מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, שהשתתפה במחקר, מסכמת: "המחקר מדגים בצורה יפה עד כמה ניתן ללמוד מתיעוד רפואי איכותי ורציף, כפי שיש לנו במערכת הבריאות הישראלית". ד"ר שפריר, מקופת חולים מאוחדת, ציין עוד כי "הקורונה הדגישה את החשיבות של הקפדה על אורח חיים בריא ועל ערכי סוכר מאוזנים בקרב חולי סוכרת וגם בקרב כאלה שאינם מאובחנים כסוכרתיים".

לפרסום המדעי: https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0254847

לפרסומים בתקשורת: מקור ראשון, ישראל היום, News1סרוגים, שלושה שיודעים (כאן תרבות), בחזית, דוקטורס אונלי, בחדרי חרדיםערוץ 7jdn, medpagetheworldnewsnewsbeezer, אשדוד בכותרות

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
סטודנטים וסטודנטיות בינלאומיים שקיבלו את המנה הראשונה של החיסון בקמפוס הר הצופים

נותנים כתף: מבצע חיסונים מיוחד בקמפוס הר הצופים עבור סטודנטים וסטודנטיות בינלאומיים

16 פברואר, 2021

קרא עוד
דואגים שכולם מתחסנים! באוניברסיטה העברית בירושלים הוחלט על מבצע חיסונים מיוחד וחד-יומי, בסיוע צוות ממגן דוד אדום, לטובת סטודנטים ולאנשי מחקר בינלאומיים שעדיין לא זכו להתחסן במנה הראשונה (חלקם הצליחו לעשות זאת בכוחות עצמם, אך יש כאלה שנתקלו בקשיים). וכך, כ-500 סטודנטיות וסטודנטיות ממדינות כגון סין, הודו, דנמרק, צרפת, פינלנד, אירלנד, פרו, מקסיקו, קניה, טיוואן ואחרות שהיו מעוניינים להתחסן קיבלו אתמול (ראשון) באולם מקסיקו שבקמפוס הר הצופים את מנת חיסוני הקורונה הראשונה, כשהיד עוד נטויה – את הסבב השני של החיסונים הם יחזרו לעשות בקמפוס, בעוד כשלושה שבועות.

כעשרה אנשי מד"א שקיבלו את פניהם של הסטודנטים והסטודנטיות הפנו אותם לארבע עמדות חיסונים, שפעלו משעה עשר בבוקר עד חמש אחר הצהריים. לאחר שסיימו לחסן את כולם, יצאו אנשי מד"א לסייר בקמפוס ולהציע לאנשי מחקר ישראלים שחייבים להגיע לקמפוס בימים אלה להתחסן בחיסונים שנותרו. הגיעו לצפות במבצע: נשיא האוניברסיטה העברית פרופ' אשר כהן וסגן נשיא לבינלאומיות פרופ' אורון שגריר.

לפרסום בתקשורת: https://finance.walla.co.il/item/3417904

קראו פחות
אין לימודים. צילום מתוך האתר unsplash, על ידי MChe Lee

חוקרי האונ' העברית והדסה במכתב לראש הממשלה נתניהו ולשרי הממשלה: "הילדים הפכו לקורבנות הקשים ביותר של ההתמודדות עם הנגיף"

8 פברואר, 2021

קרא עוד
מגיפת הקורונה צפויה להשאר איתנו עוד זמן רב ומחייבת מדיניות בת קיימא בכל הנוגע לחינוך ילדי ישראל. הזכות לחינוך הינה זכות בסיסית וגם חובה בחוק בישראל כבר משנת 1949. למעשה, ילדי ישראל סגורים בבתיהם זמן ממושך בהרבה מבני גילם ברוב מדינות ה-OECD. יש לזכור שגם בין הסגרים מערכת החינוך פעלה באופן חלקי ביותר ואין דין הוראה מרחוק כהוראה בכתה. הבנו מהתקשורת ששוב יש מתווה קצר טווח שאינו משמש פתרון לטווח הארוך.

העדר אסטרטגיה בת קיימא לחינוך פרונטאלי פוגע בילדי ישראל ושולל מהם את הזכות לחינוך. זכות זו צריכה לעמוד בראש סדרי העדיפויות הלאומיים באופן בלתי קשור לזכות הוריהם להתפרנס או לצרכי המשק הכלכליים.

כמומחים בתחומים שונים של רפואה ובריאות הציבור, חתרנו בעקביות להשפיע על קובעי המדיניות לאזן את הגישה הצרה לריסון התחלואה והתמותה מקורונה על ידי התחשבות בהשלכות הרחבות של המגיפה, בעיקר בכל הנוגע בילדים. עמדנו על כך שהחלטות הדרג הפוליטי חייבות להיות מבוססות על מידע אמין ומקיף.  מאז תחילת המגפה דגלנו בחזרה זהירה, בטוחה ומנוטרת למסגרות החינוך תוך ביצוע שינויים אפשריים וחשובים להפחתת הצפיפות בכיתות על מנת לצמצם הדבקה ולאפשר רציפות לימודית. הזהרנו מפני השפעה שלילית אפשרית של סגירת מסגרות החינוך על בריאות הילדים ולצערנו חששותינו התאמתו וכיום ניתן לקבוע בוודאות כי ההעדרות הממושכת ממסגרות חינוכיות היא בעלת השפעות הרסניות. נתונים אמפיריים מראים שמצוקה נפשית, הפרעות אכילה ושינה, שימוש באלכוהול ובידוד חברתי אינן רק השלכות תיאורטיות של מדיניות המתעלמת מצרכי הילדים אלא תוצאותיה בפועל. אנו גם יודעים כי רכישת השכלה הינה אחד הגורמים החברתיים החשובים ביותר הקובעים את בריאות האוכלוסיה. לפיכך, למניעת חינוך ראוי ממליוני ילדים ולפגיעה בהתפתחותם צפויות להיות השלכות כלכליות ובריאותיות קשות לטווח ארוך.

אנו מודעים לחומרת המגיפה והשלכותיה. חלקנו מעורבים ישירות בטיפול בחולים בבית החולים ובקהילה ומודעים לחלוטין לעומס שמגפת הקורונה משיתה על מערכת הבריאות. איננו מזלזלים בסיכונים לילדים, שיישארו ללא אפשרות להתחסן, גם כאשר יופיעו וריאנטים חדשים. אנו עוקבים מקרוב בשנה האחרונה אחר תחלואת הקורונה בילדים ומנתחים אותה. אנו מודעים היטב לכך שבגל השלישי, ילדים נדבקו יותר, אפילו במהלך הסגר. עם זאת, לשמחתנו הרבה, מרבית הילדים עדיין מוגנים מהשלכות קליניות קשות של הנגיף  וגם מתחלואה נילווית מאוחרת. לא נכון ואף לא מוסרי להטיל עליהם את האחריות להעברת המחלה בקהילה. לאורך כל המגפה הייתה נטיה להתיחס לאוכלוסיית הילדים כקבוצה מאיימת ולסרב להכיר בכך שהם קבוצה פגיעה ונפגעת. אמנם ישנה אפשרות שילדים ידביקו את הסובבים אותם (דוגמת צוות חינוכי ובני משפחה), אך למקבלי ההחלטות היה במשך הסגר האחרון (והסגרים הקודמים) די והותר זמן לגיבוש צעדים להקטנת סיכונים אלו וליצירת שגרה חינוכית הולמת, תוך מתן מענה לצרכים החינוכיים, החברתיים והרגשיים של הילדים ובני הנוער.

למרות שהילדים נפגעים לרוב בצורה קלה ממחלת הקורונה עצמה, הם הפכו לקורבנות הקשים ביותר של ההתמודדות עם הנגיף. חוסר מידתיות זה חייב להיפסק לאלתר. הדבר פוגע בבריאות הציבור עליה אתם מופקדים. אנו, שעוקבים אחר מדיניות הממשלה בשנה האחרונה, לא יכולים עוד לעמוד מנגד לנוכח סדר העדיפויות המעוות, לפיו אישור לטייק-אווי קודם לפתיחת מסגרות החינוך. לילדים, למרבה הצער, אין לובי, אין קול במדיה ואין זכות הצבעה, ומכאן שאינם יכולים להשפיע על גורלם. חובתנו המקצועית לזעוק את שוועתם.

אנו קוראים לממשלת ישראל לפעול באופן מיידי להבטחת סביבה בטוחה ורצף חינוכי שיאפשרו שגרת לימודים עם נוכחות פיזית עד תום המגיפה ולאחריה. בטחון חינוכי הוא חלק אינטגרלי מבטחון לאומי.

על החתום: הצוות הבין תחומי לילדים וקורונה של הדסה והאוניברסיטה העברית, דר' אלכס גיללס-הלל, דר' חגית הוכנר, פרופ' דוד חיניץ, דר' קטיה יז'מסקי, פרופ' אמנון להד, פרופ' אורלי מנור, פרופ' רן ניר-פז, פרופ' אורה פלטיאל, מר ארי פלטיאל, פרופ' רונית קלדרון-מרגלית.

המכתב נשלח ל: ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הבריאות יולי אדלשטיין, שר החינוך יואב גלנט ואחרים (בתאריך 7.2.21).

פרסומים בתקשורת -

ידיעות אחרונות:

כלכליסט: https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3892438,00.html

חמל מבית וואלה: https://www.hamal.co.il/post/-MT-IIkZWESgzlkoFVWI

103FM: https://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=IFFKLM&c41t4nzVQ=ELD

News1: https://www.news1.co.il/Archive/001-D-436917-00.html

בחזית המדע: https://www.bahazit.co.il/%d7%a1%d7%93%d7%a8-%d7%a2%d7%93%d7%99%d7%a4%d7...

בוקרא: https://www.bokra.net/Article-1456189

קראו פחות
מעבדת ניר פרידמן

חוקרים מהאונ' העברית פיתחו שיטה לאבחון מגוון רחב של מחלות על ידי בדיקת דם פשוטה, שיכולה לייתר את הצורך בביופסיה ובדיקות פולשניות נוספות

4 פברואר, 2021

דגימת ביופסיה של תאים מאיברים חולים משמשת כיום כלי מרכזי לאבחון מחלות. לשיטה זו חסרונות רבים; פולשניות ההליך שבמקרים רבים כרוך בכאב רב למטופל, חוסר גישה אל התאים החולים במקרים מסוימים ולעתים גם חוסר הידיעה בצורך של בדיקה כזאת עד התפתחות מסוכנת של המחלה - למשל בשלבים המוקדמים של תהליך סרטני כאשר עדיין לא הופיעו תסמינים. מסיבות אלו מתעורר הצורך המשמעותי בפיתוח חלופות לא פולשניות לאבחון מוקדם של מחלות ומעקב רפואי.

תמונת הדמייה של אולם טדי בבנייני האומה ירושלים במהלך כנס הקנאביס הבינלאומי

לראשונה: כנס הקנאביס העולמי ICRS2021 ייערך בישראל במרכז הקונגרסים בבנייני האומה בשיתוף האונ' העברית

2 פברואר, 2021

קרא עוד
האיגוד הבינלאומי לחקר קנבינואידים (ICRS) החליט לקיים את הכנס השנתי שלו בחודש יוני הקרוב בבנייני האומה בירושלים, בשיתוף עם האוניברסיטה העברית והרשות לפיתוח ירושלים. האירוע החגיגי צפוי למשוך לירושלים כ-800 חוקרים, רופאים ומדענים מרחבי העולם. כנס ICRS הינו החשוב ביותר בעולם בתחום חקר הקנאביס. הכנס מאגד את החוקרים המובילים מהקהילה המדעית הבינלאומית ומציג את המחקר העדכני ביותר בתחום הקנאביס

מרכז הקונגרסים הבינלאומי בנייני האומה ירושלים - בשיתוף עם המרכז הרב תחומי לחקר קנבינואידים (MCCR) של האוניברסיטה העברית, הרשות לפיתוח ירושלים (JCVB) ואיגוד ה-ICRS - יארח לראשונה בישראל את כנס הקנאביס הבינלאומי ICRS2021. הכנס של האיגוד הבינלאומי לחקר קנבינואידים (ICRS) צפוי להתקיים בחודש יוני 2021 בעיר הבירה וצפוי למשוך אליו כ-800 חוקרים, רופאים ומדענים מהעולם.

נכון לשלב זה, הכנס צפוי להתקיים מול קהל רב של משתתפים בבנייני האומה בירושלים, זאת בהנחה שמשבר הקורונה יסתיים לפני חודש יוני. במידה והנחיות משרד הבריאות לא יאפשרו את קיומו הפיזי של הכנס, ומשבר הקורונה יימשך, ייערך האירוע הייחודי באופן מקוון דרך פלטפורמת "מרכז הקונגרסים הווירטואלי" של בנייני האומה.

כנס ה-ICRS הינו החשוב ביותר בעולם בתחום חקר הקנאביס. הוא מאגד את החוקרים המובילים מהקהילה המדעית הבינלאומית ומציג את המחקר העדכני והמעודכן ביותר בתחום הקנאביס. הכנס יכלול הרצאות פרונטליות והצגת פוסטרים המכסים מגוון רחב של נושאים העוסקים במדע הקנאביס, כגון: מחלות אוטואימוניות, אפילפסיה, כאב, פוסט-טראומה, פיתוח תרופות וכימיה רפואית, מטבוליזם, השמנת יתר, סרטן, ועוד.

הכנס יתקיים בחסות המרכז הרב תחומי לחקר קנבינואידים (MCCR) של האוניברסיטה העברית, שהוא המרכז המוביל בישראל לביצוע מחקרים בנושא קנבינואידים, אנדוקנבינואידים וקנאביס רפואי.

במהלך 50 השנים האחרונות, מחקרי האוניברסיטה העברית הובילו את המדע בנושא הקנאביס. השנה יצוין בכנס יום הולדתו ה -90 של פרופ' רפאל משולם חוקר האוניברסיטה בעיר מגוריו ירושלים. פרופ' משולם, הנחשב כ-"אבי המחקר לקנבינואידים", ועמיתיו בודדו את המרכיבים הפעילים של צמח הקנאביס, תיארו את המבנה שלהם וסינתזו אותם. לפרופ' משולם הוענק בחודש דצמבר האחרון פרס הארווי היוקרתי לשנת 2020-2019 על גילוי המערכת האנדוקנבינואידית וחקר השלכותיה על בריאות האדם.

איגוד ICRS הינו ארגון ללא מטרות רווח בארה"ב שנוצר כמרחב בטוח לדיון על מדע הקנאביס. רוב ההכנסות השנתיות של האיגוד, שמקורן בדמי חבר ותרומות, מוקדשות לטובת הפקת הכנס השנתי שלו ומימון השתתפותם של חוקרים צעירים מרחבי העולם המעוניינים להשתתף בו.

פרופ' יוסי תם מביה"ס לרוקחות באוניברסיטה העברית, המשמש כנשיא איגוד ה-ICRS וראש ה-MCCR, ממארגני האירוע, ציין כי "חבר הנאמנים של איגוד ה – ICRS שמח לארח את הכנס ה – 31 של האיגוד בירושלים, מתוך הבנה שחלק מהמחקרים החשובים ביותר בקנבינואידים כיום נעשים בישראל. אני בטוח שאירוח כנס זה ברמה הגבוהה ביותר יהווה נקודת מפנה נוספת בעמדתה של ישראל כמובילה עולמית במחקר ופיתוח של קנאביס וקנבינואידים."

רקפת אליעז אילוז, סמנכ"לית שיווק ופיתוח עסקי בבנייני האומה ירושלים מסרה: "אני נרגשת לבשר שלאחר חמש שנים של תהליך שהובלנו, ביחד עם פרופ' יוסי תם, הצלחנו להביא את הכנס החשוב ביותר בעולם הקנאביס לישראל ולירושלים, אותו גם נפיק. במסגרת התהליך ניגשנו למכרז מורכב, אירחנו את ראשי האיגוד אצלנו בבנייני האומה, הצגנו להם את החזון שלנו לכנס ולשמחתי הרבה כנס ICRS2021 יתקיים אצלנו בחודש יוני השנה."

עוד ציינה אליעז אילוז: "כולנו תקווה שהכנס יתקיים בצורה פיזית בבנייני האומה ירושלים בנוכחות מאות אורחים מכובדים מכל רחבי העולם. אך במידה והנחיות משרד הבריאות לא יאפשרו זאת בעקבות משבר הקורונה, אנו ערוכים לקיים את הכנס באופן היברידי או וירטואלי דרך הפלטפורמות שהשקנו במהלך השנה האחרונה – אולפן מקצועי ובמה קבועה ומאובזרת בציוד מתקדם ומרכז קונגרסים וירטואלי."

פרסומים בתקשורת:

https://m.maariv.co.il/breaking-news/Article-819278?utm_source=whatsapp

https://finance.walla.co.il/item/3415502?utm_source=whatsup&utm_medium=s...

http://www.ice.co.il/consumerism/news/article/807419

https://jerusalem.mynet.co.il/health/article/BJbF7KUe00

https://rotter.net/forum/scoops1/681439.shtml

http://www.talniri.co.il/marketnews/article.asp?mp=49&cat=1&id=101367

קראו פחות
macrovector

מחקר חדש של חוקרים מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית מתאר מה מאפשר לצמחים שונים ליצור מגוון אינסופי של צורות

1 פברואר, 2021

צוות מיזם ה-biositter

לדעת (ולהרגיש) כשהילד במצוקה: מיזם שהוצג בהאקתון COMMUNICITY של מאגד JLM IMPACT נועד להזהיר הורים מפני מקרים חריגים בגני ילדים

26 ינואר, 2021

קרא עוד

מיזם מרתק שהוצג לאחרונה בהאקתון COMMUNICITY (או בשמו העברי ירושלים.עיר.קהילה), מנסה למנוע את מקרי האלימות הבאים בגני ילדים - בעידן שבו האלימות בפעוטונים ובגנים גואה, גני אינם מרושתים במצלמות אבטחה, ברוב הגנים אין פיקוח מסודר, ומעט מאוד גננות וסייעות עוברות הכשרה מתאימה (מעטות בעלות תואר בחינוך לגיל הרך). חוק המצלמות לא מוביל לשינוי, חוק הפיקוח על הגיל הרך לא מתקדם לשום מקום, והחמרת הענישה לא באמת עוזרת. המיזם שהוצג בתחרות הירושלמית נקרא בשם Biositter, צמיד מיוחד לפעוטות המשלב חומרה ותוכנה שנועד להזהיר את ההורים מפני מקרים חריגים בגני ילדים המחייבים בדיקה, זאת על ידי ניטור דופק התינוקות, ואף קולט מדדים פיזיולוגיים המעידים על מצוקה ולחץ ויודע לנתח אותם בזמן אמת.

למרות ששימוש באזיקונים אלקטרוניים נתקלו בעבר בביקורת קשה, צמידים ידידותיים לילדים עשויים להתקבל בהבנה. צוות הסטודנטים שהגה את הרעיון הפיק סרטון שהוקרן במהלך התחרות של מאגד JLM IMPACT, המורכב ממרכזי החדשנות והיזמות של האוניברסיטה העברית, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ו'עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה', וזכה במקום השלישי ובפרס כספי בשווי של 5,000 שקל. הצוות מורכב מאנשי מקצוע מעולמות היזמות, פסיכולוגיה, מדעי המוח, פיתוח מוצר ואלגוריתמים - ביניהם היזם העסקי והחברתי ברק ליזוריק, מפתחת התוכנה כרמל אריאל, מנהל המוצר רומן קרסיק, מפתח התוכנה ישי מנדלסון, אחראית מחקר וניסוי קליני מעיין רוזנבוים, ומעצבת חווית המשתמש מעיין סרדה.

"כמה אתם באמת בטוחים במה שעובר על הילדים שלכם בגן? האם אתם מספיק בטוחים כדי להמר על החיים שלהם? בכל יום אנחנו נחשפים לסיפורי זוועות של הזנחה ואלימות מתרחשים בגני ילדים, מיליוני ילדים מוצאים את עצמם כלואים בסביבה אלימה שלא מותאמת לצרכים שלהם במשך חודשים ואפילו שנים. מצב שיכול להשאיר להם צלקות שילוו אותם לכל החיים. קשיים רגולטורים לא מאפשרים לנו לראות ולשמוע את הילדים במהלך היום, אבל מה אם היינו יכולים להרגיש אותם, להתחבר ללב שלהם, לדעת מתי הם שמחים ומתי הם בסטרס ובחרדה? כעת זה אפשרי. Biositter היא פלטפורמה דיגיטלית שמנטרת את רמות הסטרס והחרדה שילדים חווים במהלך היום, ומשתפת את ההורים מבלי לפגוע בפרטיות הצוות וילדים נוספים בגן", מוסבר בסרטון של הוגי ה-Biositter.

איך המוצר יעבוד? צמיד חכם ובטיחותי יינטר מדדים פיזיולוגיים ויפיק מהם נתונים, מסיק מהם תובנות על פעילות הילדים. בסוף כל יום ההורים יוכלו להתחבר ישירות לצמיד מהנייד ולקבל דו"ח יומי על הרגלי השינה, הפעילות הגופנית ורמות הלחץ והמצוקה ואף מדדים חשובים אחרים שנמדדו במהלך אותו יום. על ידי בניית תמונה מתמשכת, Biositter מאפשרת להורים להעריך את מידת התאמת הסביבה לצרכים הספציפיים של ילדיהם, ולזהות אירועים חריגים ואלימים שהתרחשו בקרבתם. המערכת אף תאפשר לבצע השוואה אנונימית לנתונים שנאספו מילדים נוספים באותו הגן, ולהתריע על מגמות חריגות המחייבות בדיקה נוספת. במסגרת הצגת המיזם הדגים הצוות כיצד ייראה המכשיר והוצגו תמונות המראות כי הוא יהיה מסוגל לקרוא בצורה יעילה מדדים גופניים.

"ראיונות שערכנו בימים האחרונים עם עשרות הורים אימתו לנו את הצורך במיזם הזה. 87% מההורים שהוצג להם המיזם ביקשו להשתתף בפיילוט. בנוסף, ביצענו בדיקת היתכנות טכנולוגית בעזרת חיבור SDK לצמידי ספורט ומוצרי מדף שקיימים כבר בשוק, וגילינו שהמיזם הזה יכול בקלות לקרום עור וגידים. אנחנו נחושים להפוך את החלום למציאות. בעולם כמו שלנו קשה להאמין לכל מה שאנחנו שומעים או רואים, אבל יש דברים שאסור להמר בהם. אסור להמר על הבריאות של הילדים שלנו, שלומם וביטחונם. אנחנו חייבים להקשיב ללב שלנו, להקשיב ללב של הילדים שלנו", ציינו חברי המיזם.

המיזם שזכה במקום הראשון בגמר ההאקתון (הפרס עמד על 15,000 שקל) היה "הולכות על בטוח" של גלעד ארליכמן ורתם ליליאור, שיצרו תוסף לאפליקציה הממפה את הדרכים הבטוחות ביותר לצעידה במרחב העירוני על בסיס נתונים עירוניים, נתוני משתמשים/ות והיסטוריית מקרי אלימות אזוריים. המיזם שהגיע למקום השני בגמר ההאקתון (וזכה בסכום של 10,000 שקל) היה "אספתא" של רועי אלפסי, דניאל כהן, דניאלה סלונים ורז קרל, שנועד לסייע להפריד בין פסולת הבניין הנזרקת ברחבי העיר ושאינה ברת שימוש, לבין חומרים וכלים היכולים לשמש לטובת שימוש חוזר ולהפקת עבודות אומנות ויצירה במרחב הקהילתי. המיזם צפוי לכלול שירותי איסוף, שינוע, אחסון ושימוש חוזר בכלים ובחומרים שנאספו. בפרס רשות הצעירים של עיריית ירושלים (על סך של 8000 ש"ח) זכה המיזם (BYO (Bring Your OWN של גיא בלומנפלד, איילת שאשא עברון, נבו הימלהוך ויואב בלבן - בהנחיית המנטוריות אושרה לוי ונועה חשדי ממרכז הצעירים ירושלים, על פיתוח אפליקציה המאפשרת ומעודדת התארגנויות ספונטניות קהילתיות על ידי חיבור בין אמנים, יוצרים, בשלנים ומארגני אירועים כדי לחזר את המרקם הקהילתי, התרבותי והחברתי בעיר ירושלים.

האקתון COMMUNICITY נחשב למוצלח ולגדול מבין ההאקתונים שנערכו בישראל בשנים האחרונות. השתתפו בו מעל ל-300 סטודנטים וסטודנטיות, שהתחלקו ל-61 קבוצות. הסטודנטים נעזרו ב-61 מנטורים, בוצעו 45 הגשות, ואירוע הגמר כולו נמשך לאורך שעתיים (התקיים ביום חמישי ה-7.1). הפתרונות שהציעו הסטודנטים שהשתתפו באירוע נשפטו על ידי פאנל של 22 מומחים, הכולל אושיות ירושלמיות מובילות בעולם התרבות והעסקים, ביניהם סגן נשיא ומנכ"ל האוניברסיטה העברית ישי פרנקל; סגנית נשיא בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב אדר' ליאת בריקס אתגר; מנכ"ל וסגן נשיאת 'עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה ירושלים' ד"ר רפי אבירם, ומנהל רשות המחקר, חדשנות ויזמות במכללה מיכאל מזרחי; סגנית נשיא השף והמסעדן אסף גרניט; סגנית ראש עיריית ירושלים פלר חסן נחום, מנכ"ל אינטל ירושלים נעם אבני; מנכ"ל תנועת רוח חדשה יוסי קלאר; נציגים מאמזון ישראל ונציגי אקדמיה בכירים ועוד. בסך הכל היו 25 חברות שנתנו חסות להאקתון. התחרות כולה הוקדשה ליזמות סטודנטיאלית לטובת הקהילה הירושלמית.

לצפייה בסרטון: https://drive.google.com/file/d/15o1r5PatmS6X7dZP26T8zz0WN01F3-LP/view

פרסומים בתקשורת: https://www.ynet.co.il/environment-science/article/Hy7lzen1u

 

 

קראו פחות
יום פתוח באוניברסיטה העברית, 2018

ללמוד עם אנשים שבאים בטוב: כל הפרטים על היום הפתוח באוניברסיטה העברית, 24.2.21

24 ינואר, 2021

קרא עוד
ההרשמה לשנת הלימודים הבאה נפתחה ב-17 בינואר תחת הכותרת "ללמוד עם אנשים שבאים בטוב", במפגש מתעניינים ראשון מסוגו, טרום יום פתוח, שבו הוצג בפני הגולשים איך עושים את הצעדים הראשונים בעולם האקדמי ובוחרים תואר מתאים. 


היום הפתוח עצמו, שייערך באופן מקוון לכל התארים, יתקיים השנה ב-24 בפברואר (יום רביעי) בין השעות 12:00-16:00. ביום זה ניתן לקבל מידע ותשובות לכל התארים ועל כל תוכניות הלימוד. כמו כן, ניתן יהיה להשתתף במסגרתו במפגשים עם ראשי חוגים, להכיר את הסגל בכל תחום לימודי, ולשמוע כל מה שיש לאוניברסיטה להציע - החל ממגורים במעונות, הכרות עם עולם היזמות וכלה בחילופי סטודנטים בתקופת הקורונה ולא פחות חשוב - מה אפשר לעשות בסיום הלימודים עם התואר? 


לנוחיות המתעניינים, ייערך מפגש נוסף וישיר עם סטודנטים שכבר לומדים באוניברסיטה ב-5 במרץ (יום שישי) בין השעות 10:00-12:00. במפגש זה ניתן יהיה לראות ולשמוע ישירות מהסטודנטים על אודות האוניברסיטה, החוגים השונים, המבחנים, המגורים, בעצם כל מה שתרצו לדעת מהם על הלימודים, המגורים וחיי החברה בקמפוסים.


מענה למתעניינים בלימודים יינתן בטלפון של מוקד השיווק 025882222, במייל gohuji@mail.huji.ac.il, או בווטסאפ 0548820222. המענה יינתן בין השעות 8:30-18:00. 
קישור לאתר ההרשמה: https://info.huji.ac.il

 

יוקרה, מקצוע נחשק או לחץ סביבתי – מחקר: מה גורם לצעירים ללמוד באוניברסיטה העברית?

https://www.inn.co.il/news/465056

 

לפרסום באתר ynet לגבי היום הפתוח באוניברסיטה העברית:

https://www.ynet.co.il/environment-science/article/BJl9v1P1O

קראו פחות
הזום של פרופ' שירלי הרשקו

איך זה מרגיש כשמאות סטודנטים אומרים ביחד תודה?

21 ינואר, 2021

קרא עוד
איך זה מרגיש כשמאות סטודנטים אומרים ביחד תודה? העבודה הקשה לאורך הסמסטר במהלך משבר הקורונה, ההשקעה משיעור לשיעור, הכנת החומרים מרחוק וההכוונה לקראת תקופת המבחנים הלא פשוטה – כל אלו לא נעלמו מעיניהם של סטודנטים רבים שהחליטו לפרגן למרצים שלהם בסיום הסמסטר. השיטה: בשיעור האחרון במספר קורסים באוניברסיטה הרימו הסטודנטים שלטי "תודה" אישיים, זאת כדי לרגש את המרצים דרך הזום.

צילום מתוך הזום של פרופ' יוסי בוגנים

פרופ' משה מאור מופתע בשיעור האחרון של הסמסטר

ד"ר שירלי הרשקו מרוגשת מהסטודנטים שלה

התרגשו עד דמעות: ד"ר שירלי הרשקו בקורס "מבוא לפסיכולוגיה" בביה"ס למדעי התזונה (115 סטודנטים); פרופ' משה מאור שמעביר את הקורס "פוליטיקה השוואתית" במחלקה למדע המדינה (כ-330 סטודנטים); פרופ' יוסי בוגנים בקורס "ביולוגיה של האדם" המועבר גם על ידי ד"ר שירה אדר, ד"ר מוריה נעמה ופרופ' צביקה גרנות, בביה"ס לרוקחות שבפקולטה לרפואה (כ-160 סטודנטים).

 

לפרסומים בתקשורת ולצפייה בסרטונים:

מדור חדשות טובות בynet: 

https://www.ynet.co.il/environment-science/article/S1g7bJvy00

הפייסבוק של עיתון כל העיר: https://www.facebook.com/kolhair.co.il/posts/3002899266604828

קראו פחות
סטודנטים בקמפוס הר הצופים, מדשאות רוח. צילום ששון תירם

מחקר חדש: הרחבת ההשכלה חשובה לסטודנטים חדשים לא פחות מרכישת מקצוע

19 ינואר, 2021

קרא עוד

ההרשמה לאוניברסיטאות ולמכללות צפויה להיפתח כמעט בכל מוסדות הלימוד האקדמיים ב-17.1. בשנה שעברה חלה עלייה במספר הנרשמים ברוב מוסדות הלימוד, המסלולים, החוגים והפקולטות, לעומת השנה שעברה (תשפ"א לעומת תש"פ), זאת למרות התפרצות מגיפת הקורונה והאילוץ שנוצר ללמוד מרחוק. האם הצורך לרכוש מקצוע בתקופה מדאיגה ומאתגרת כמו זאת שאנחנו נמצאים בה כיום הוא שמוביל צעירים רבים להצטרף לעולם האקדמי, או דווקא הלחץ הסביבתי שמופעל עליהם? האם לסטודנטים חדשים חשוב להרחיב אופקים יותר מאשר לרכוש מקצוע מכובד בבואם ללמוד באקדמיה? האם היוקרה שבלימודי התואר הראשון חשובה להם?

מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטה העברית על-ידי צוות שכלל את הדוקטורנטיות תרצה וילנר ושאדה קשקוש, בהנחית ובהובלת דר' יוליה ליפשיץ-ברזילר, מרצה בבית הספר לחינוך ע"ש שלמה (סימור) פוקס באוניברסיטה ופרופ' איתמר גתי מביה"ס לחינוך והמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה, ניסה לענות על שאלות אלה. המחקר ביקש לבדוק מהי הסיבה המרכזית שבעטיה סטודנטים חדשים נרשמים ללימודים אקדמיים - האם זה כדי לרכוש מקצוע, להעשיר את הידע הכללי שלהם וההשכלה, האם בשל הרצון להצטרף לחברה הסטודנטיאלית, אולי בגלל היוקרה של התואר אליו הם נרשמו או שמא החלו ללמוד בעקבות לחץ משפחתי?

השאלות כולן אוגדו לשאלון קצר שהועבר למעל 1,000 סטודנטים מהאוניברסיטה העברית, יהודים וערבים, במהלך חודש אוקטובר 2020, בזמן משבר הקורונה - כשהנתונים שעלו הושוו לנתונים שהתקבלו מתשובותיהם של 1,000 סטודנטים שנאספו באוקטובר 2019 לפני משבר הקורונה, ולנתונים שהתקבלו ממעל ל-1,000 סטודנטים מהחברה הערבית ונאספו לפני תחילת שנת הלימודים תש"ף בשנת 2019, ממגוון מוסדות להשכלה גבוהה בישראל.

המשיבים סימנו כי המניע שנמצא במקום הראשון לבחירה בלימודים אקדמיים הוא רכישת השכלה וידע, במקום השני - רכישת מקצוע, בשלישי - מסגרת חברתית, ברביעי - יוקרה, כאשר לחץ מהסביבה הוא המניע השכיח פחות. ניכר גם כי ישנם ההבדלים בין התשובות של סטודנטים ב-2020 מול אלו ב-2019, אחרי ולפני פרוץ מגפת הקורונה. הסטודנטים שהתחילו ללמוד השנה היו פחות מעוניינים ברכישת ידע והשכלה, והשיקול של יוקרה בלט פחות בהשוואה לשנה שעברה. מאידך, ניכר כי חלה עלייה משנה שעברה בכמות הנשאלים שציינו שהם היו מעוניינים להשתלב בלימודי ההשכלה הגבוהה בעקבות רצונם להשתלב במסגרת חברתית אקדמית. נתונים אלה יכולים להיות מפתיעים שכן כיום רוב הלימודים האקדמיים ברוב המוסדות מתקיימים בזום, מרחוק.

מההשוואה מגזרית בין המניעים של סטודנטים יהודים וסטודנטים ערבים להשתלב בלימודים אקדמיים, מתברר כי ישנם הבדלים מובהקים בארבעה מניעים – מסגרת חברתית, יוקרה, רכישת ידע והשכלה, ורכישת מקצוע. הסטודנטים הערבים מיחסים חשיבות גבוהה יותר ליוקרה, לרכישת ידע והשכלה ולרכישת מקצוע בהגיעם ללמוד במערכת ההשכלה הגבוהה, וחשיבות מעטה יותר למסגרת החברתית. הסטודנטים היהודים מייחסים חשיבות רבה יותר לעומת הסטודנטים הערבים למסגרת החברתית, אך במידה פחותה יותר מהם לרכישת ידע והשכלה, רכישת מקצוע ויוקרה כמניעים התורמים למוטיבציה להצטרף ללימודים אקדמיים. המניעים הבולטים ביותר ללימודים אקדמיים בשתי הקבוצות הם רכישת ידע והשכלה ורכישת מקצוע. כמו כן, בולט שלימודים בגלל "לחץ ההורים" (או המשפחה) אינם בולטים גם בקרב הצעירים מהחברה הערבית, בדומה לחברה היהודית.

ממצאים אלו ואחרים של המחקר יוצגו בכנס השנתי של הארגון הישראלי לפסיכומטריה שיתקיים מיד לאחר פתיחת ההרשמה לשנת הלימודים הבאה. פרופ' גתי, ראש צוות המחקר, מומחה לייעוץ והכוונה בבחירת תחום לימודים ומקצוע, ציין השבוע כי "האתגר של המוסדות להשכלה גבוהה הוא מורכב ורב-ממדי – כיצד לתת מענה למגוון הציפיות של הסטודנטים שבאו ללמוד תחומים שונים ומסיבות שונות. בפרט, האתגר הוא התמהיל בין הקניית השכלה ורכישת ידע שיסייע בהשתלבות תעסוקתית, להצדיק את יוקרת התואר האקדמי, לאפשר מגוון פעילויות חברתיות, והרחבת מעגל ומגוון החברים ללימודים, ולשכנע את המעטים שבאו בגלל לחץ סביבתי שיש תמורה ללימודיהם ולמאמץ הנדרש מהם כדי להצליח".

פרסומים בתקשורת: 

ישראל היום: https://www.ifatmediasite.com/CustomerMedia/S_ShowItem.aspx?FromMail=tru...

לימודים כחול לבן: https://limudimisrael.co.il/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-%d7%97%d7%93%d7%a9-...

ערוץ 7: https://www.inn.co.il/news/465056

קראו פחות
Woman wearing face mask during coronavirus outbreak. by engin akyurt

השקט שלפני הבחינות: האוניברסיטה העברית מציעה לסטודנטים לינה במלון לרגל התקופה הלחוצה ביותר בשנה האקדמית

17 ינואר, 2021

משבר הקורונה החזיר את כולם לבתים, ומשפחות שלמות נאלצו להתכנס בתוך עצמן ואף להתבודד ימים ארוכים בבית, כשהנפגעים המרכזיים מכך הם הסטודנטים והסטודנטיות, שמחפשים קצת שקט לקראת תקופת המבחנים המתקרבת. באוניברסיטה העברית זיהו את המצוקה ולקראת תקופת הבחינות החליטו להציע לסטודנטים לתארים ראשון ומוסמך, הזקוקים לתנאי למידה נוחים יותר, אפשרויות מגוונות יותר של לינה ומגורים לתקופות של יום אחד, שבוע, חודש, סמסטר שלם במעונות ובשטחי האוניברסיטה.

המיזם הזוכה

מיזם חדשני שזכה במקום הראשון בהאקתון COMMUNICITY של מאגד JLM IMPACT מנסה ליצור מרחב ציבורי בטוח יותר לנשים

10 ינואר, 2021

הרעיון היצירתי זכה במקום הראשון בהאקתון הירושלמי של מאגד החדשנות JLM IMPACT -  , המורכב ממרכזי החדשנות והיזמות של האוניברסיטה העברית, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ו'עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה'. הפרס: 15,000 שקל

האוטובוס בדרכו ליעד

"תואר עד הבית": ביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטה העברית במיזם יצירתי וייחודי להענקת תעודות סיום התואר

21 דצמבר, 2020

מאות עוברים ושבים שגדשו ביום שישי (18.12) בצהריים את פארק צ'ארלס קלור בחוף הדרומי של תל אביב, נתקלו במחזה משונה.

קרא עוד
באמצע הרחוב נעצר אוטובוס שנשא את הסמל והצבעים של האוניברסיטה העברית, ומתוכו יצאו מספר חברי סגל. הם חצו את המדשאה, ניגשו לאחת המשפחות שישבה על שמיכה דקה, נהנתה ממזג האוויר הנעים וערכה פיקניק - ופנו לאישה הצעירה שישבה שם. "רותם? מזל טוב. בשעה טובה. אנחנו שמחים להעניק לך את תעודת סיום התואר השני במנהל עסקים, בהצטיינות!", הודיעה ד"ר רננה פרס, סגנית הדיקן בבית הספר למנהל עסקים, לצעירה המופתעת.

הטקס הזה, שחזר על עצמו באותו יום ביישוב בית חורון, בכפר האורנים שליד מודיעין, בגבעתיים ובמקומות שונים ברחבי תל אביב, וימשיך גם בשבועות הקרובים בימי שישי הוא חלק ממיזם יצירתי וייחודי שיזמו מרצי ועובדי בית הספר למנהל עסקים "תואר עד הבית". בראש המיזם עומדת ד"ר פרס, שיצאה אל השטח כדי לחלק את התארים. בגלל אילוצי הקורונה, סטודנטים שסיימו את התואר הראשון במנהל עסקים או חשבונאות, ומסיימי ה-MBA לא זכו לחגוג השנה את טקס הסיום המסורתי טקס הסיום המסורתי. בביה"ס למנהל עסקים שם הם לומדים הוחלט כי אם הסטודנטים לא יכולים להגיע לטקס – המרצים עצמם יגיעו לביתם או למקום מפגש כדי להעניק להם אישית את התואר.

במהלך סדרת המסעות, שהחלה כאמור ביום שישי, יצא אוטובוס מקושט וצבעוני מטעם האוניברסיטה למסלולים שונים ברחבי הארץ. על האוטובוס היו דיקנית בית הספר למנהל עסקים פרופ' ניקול אדלר, מרצים ומרצות, עובדי בית הספר, וצוות צילום. הסטודנטים התבקשו להתארגן בקבוצות קטנות, כדי לשמור על כללי התו הסגול, ולתאם זמן ומועד הגעה. התחנה הראשונה של האוטובוס הייתה בישוב בית חורון שעל כביש 443. היעד – אסף ברקוביץ, שמסיים תואר שני במנהל עסקים. הסטנדאפיסטית תמרי שחר, שהתלוותה לסיור ושימשה כמנחת התכנית האמנותית חיברה שיר אישי ומיוחד לכבודו, ובעקבותיה נכנסו חברי הסגל להענקת התעודה. ברקוביץ, עורך דין ורואה חשבון, לא הסתיר את התרגשותו. "אשתי, אלומה שנמצאת פה אתי, והילדים – כולם רצו להיות בטכס, והצטערנו שלא היה טכס רשמי ומרכזי. אבל בדיעבד, לא יכולתי לבקש סיום מוצלח יותר. כאן, במקום בו אני גר, מוקף בבני המשפחה", סיפר. 

פרופ' ניקול אדלר, דיקנית ביה"ס למנהל עסקים, סיפרה שהיוזמה נתנה לסגל בית הספר את האפשרות להכיר את הסטודנטים במקומות בהם הם חיים: "תמיד ידעתי שהסטודנטים שלנו חכמים ומיוחדים, ושהתקופה שלהם אצלנו היא משמעותית ומיוחדת עבורם, אבל אני חושבת שרק עכשיו הבנתי כד כמה. לראות אותם מחגים לנו בכל מקום, מתכוננים ומתרגשים, לראות את המגוון העצום ממנו הם מגיעים ולראות, על הדרך את המדינה היפה שלנו – זאת זכות והתרגשות".

ד"ר רננה פרס הוסיפה וסיפרה: "רצינו לייצר הזדמנות להיפרד מהסטודנטים שלנו באופן אישי, ולהעניק להם את ברכת הדרך. קשה היה לנו לחשוב שתעודת הסיום, שמסמלת שיא בחיים של הסטודנטים הצעירים והמוכשרים שלנו תישלח אליהם בדואר. לכן החלטנו, שאם הם לא יכולים להגיע אלינו - אנחנו נגיע אליהם. עודדנו אותם להזמין בני משפחה וחברים לאירוע – עד עשרה אנשים בחלל סגור, ועשרים בשטח פתוח. הסטודנטים שלנו הם הנכס היקר ביותר שלנו - בכל מקום בו הם נמצאים ורוצים אותנו, הם ומשפחותיהם, קבוצת חברים, או אפילו סטודנט אחד - אנחנו שם בשבילם".

תמונות: רן ברטוב, האוניברסיטה העברית.

 

פרסומים בתקשורת:

https://www.ynet.co.il/environment-science/article/rkdTinahP

https://www.themarker.com/blogs/ariella-danielli/BLOG-1.9368598

 

קראו פחות
School of Social Work and Social Welfare, Hebrew University of Jerusalem

ביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית: תוכנית מוסמך בינלאומית חדשה - משותפת עם אוניברסיטת וושינגטון

10 דצמבר, 2020

שיתוף הפעולה שנמשך בשנים האחרונות בין האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס (Washington University in St. Louis) האמריקאית, הוליד לאחרונה סיכום בין בתי הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית בשתי האוניברסיטאות להקמת תוכנית לימודים בינלאומית חדשה לתואר מוסמך משותף.

Photo by Asterfolio on Unsplash

אממממ.... ד"ר מיכל מרמורשטיין חקרה למה אנחנו כותבים אמממ בשיחות ב-WhatsApp?

23 יוני, 2021

מחקר חדש של ד"ר מיכל מרמורשטיין מהאוניברסיטה העברית חושף כי, בניגוד לשימוש שלה בשיח בעל פה שמרמז על היסוס, השימוש במילה "אממ" בהתכתבויות בוואטסאפ נעשה באופן מחושב ואסטרטגי במטרה להמחיש התחשבות באחר

Photo by Markus Spiske on Unsplash

מחקר חדש, בצל ההתפרצות המחודשת של נגיף הקורונה: החרדה שנבעה כתוצאה מהקורונה החריפה את הקיטוב החברתי-פוליטי בישראל ובארצות הברית

23 יוני, 2021

 

ד"ר מיטל בלמס, מובילת המחקר: "למגפה יש הלשכות מעבר לבריאותיות וכלכליות. רמות החרדה באוכלוסייה והתחלואה הנפשית משפיעות גם על התחלואה החברתית"

 

אורי רזניק

ברכות לד"ר אורי רזניק על מינויו לקונסול כללי של ישראל בסנט פטרסבורג!

20 יוני, 2021

ברכות לד"ר אורי רזניק על מינויו לקונסול כללי של ישראל בסנט פטרסבורג!

ד"ר אורי רזניק הוא דיפלומט ישראלי, מרצה במחלקה ליחסים בינלאומיים וחבר עמית במרכז פדרמן לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית. את הדוקטורט שלו עשה רזניק ביחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית וכיום הוא מרצה בנושאי תורת המשחקים ותכנון מדיניות חוץ. הוא כתב את הספר Dynamics of Asymmetric Territorial Conflict: the Evolution of Patience שראה אור בשנת 2013 ופרסם שורה של מאמרים אקדמיים בחקר סכסוכים.

מוטאז אוסמן

יום הפליטים הבינלאומי: סיפור ההצלחה של מוטאז (פואד) אוסמן, סטודנט לכלכלה ומנהל עסקים

20 יוני, 2021

סיפורו של מוטאז (פואד) אוסמן, מבקש מקלט בן 33 מדרפור, שלומד אצלנו תואר ראשון כלכלה ומנהל עסקים, הוא השראה לכולנו. לרגל יום הפליטים הבינלאומי שחל היום (20.6), אנחנו מביאים את סיפורו.

ראה גם: סגל, סטודנטים
workers. by etienne girardet, unsplash

מחקר: מה עמד מאחורי ההחלטה לאפשר לפועלים פלסטיניים להישאר בלילות בשטחי ישראל במשבר הקורונה

16 יוני, 2021

קרא עוד
ד״ר יעל ברדה מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, וד״ר עמרי גרינברג ממכון טרומן באוניברסיטה העברית וממרכז מינרבה שבאוניברסיטת חיפה, ביצעו לאחרונה מחקר הבודק את השפעת מגפת הקורונה על מנגנון הניהול הבירוקרטי של אשרות עבודה ותנועה של פלסטינים בידי ישראל. המחקר יוצג במסגרת הכנס "ימים של מגפה: השפעת הקורונה על יהודים, ערבים, היחסים והסכסוך", שהתקיים מטעם מכון טרומן באוניברסיטה העברית ב-16.6 בקמפוס הר הצופים. בהמשך הוא צפוי להתפרסם בהמשך בכתב עת מדעי.

המחקר מתמקד בשינוי המהותי שהתרחש בשל המגיפה בנוגע ליחסה של ישראל לפועלים הפלסטיניים מהגדה המערבית ועזה. מאז 1967, לישראל מדיניות קפדנית שלא התירה לפועלים/ות פלסטיניים/ות מהגדה המערבית ומעזה, אשר עובדים בתוך שטחי ״הקו הירוק״, להישאר במשך הלילה בשטחי ישראל. במרץ 2020, כאשר ישראל והרשות הפלסטינית החלו להגיב לנגיף והתפרצותו הגדולה, צמח באופן מהיר מאוד שינוי רדיקלי - כ-40,000 פועלים פלסטינים, בעיקר בענף הבנייה, קיבלו היתרים ייחודיים להישאר בישראל למשך כל הסגר הראשון. פועלים אשר חזרו (מאילוץ או בחירה) לבתיהם בזמן זה, איבדו את ההיתר. השינוי התרחש בשל לחצים של שחקנים כלכליים על המדינה, ותוך שיתוף פעולה הדוק בין זרועות שונות במדינה. יחדיו, גורמים אלו הובילו לשינוי הקיצוני בבירוקרטיה הישראלית, אשר לפתע לא החצינה את מה שקודם הגדירה כשיקולים ביטחוניים מרכזיים. במחקר הנוכחי ניסו החוקרים להבין כיצד הדבר התרחש, ולשים את ההתרחשות בהקשר היסטורי – לא רק כחריג, אלא כחלק ממערך שמשלב בין שיקולים כלכליים לרטוריקה בטחונית בכל הנוגע לניהול אוכלוסייה פלסטינית.

המחקר מבוסס על מספר דרכים לאיסוף חומרים ואפיקי ניתוח. בשלב הראשון נאספו מסמכים בהקשר הספציפי של הקורונה, כגון הצהרות ומודעות של ״מטה הבטיחות בענף הבנייה״, התאחדות הקבלנים, המנהל האזרחי, דו״חות של ארגוני זכויות אדם, ועוד. לאחר מכן, התבצע מחקר בארכיונים שונים ונאספו מסמכים נוספים: חלק קטן מלפני 67׳, הרבה מאוד מ-68׳ (לאחר תחילת הכיבוש וגיבוש המדיניות) ועד 72', והרבה מאוד קטעי עיתונות מסוף שנות ה-80, לאחר פרוץ האינתיפאדה הראשונה - כאשר נושא פועלי הבניין הפלסטינים בלט מאוד בשיח החדשותי והתרבותי. מסמכים אלו כללו, בין היתר, דו״חות של משרדי ממשלה, פרוטוקולים מישיבות של ועדות כנסת, הממשלה ומשרדי ממשלה, התכתבויות בין אזרחים לגורמי מדינה, ועוד.

בשלב השני, בוצע ניתוח שיח תקשורתי וייצוגים תרבותיים לגבי אותם פועלים, ובעיקר העיסוק התקשורתי בלינת הפלסטינים במהלך הקורונה (כולל שלבי שינוי המדיניות וההחרגה), וכן למשל פרויקט צילום בשם Invisible Presence של הצלם רון אמיר. במקביל, החוקרים השתמשו גם במידע שעלה ברשתות חברתיות, כולל על ידי פועלים פלסטינים, אותו הם ניתחו והסיקו ממנו מסקנות. בנוסף, קיימו החוקרים סדרת ראיונות גם עם פועלים פלסטינים - וגם עם עיתונאים/ות, אקטיביסטים/ות, בכירים לשעבר במערכת הביטחון (בעיקר במנהל האזרחי) ועוד. בסך הכל התקיימו 12 ראיונות במסגרת מחקר מתגלגל. חלק מהראיונות היו קבוצתיים.

אחד הדגשים של המחקר הוא האופן בו גורמים לא-מדינתיים (השחקנים הכלכליים) משפיעים על מה שהמדינה מציגה כתחום שבו השיקול המרכזי הוא ביטחוני. השלב המשברי והצורך בהחרגה אפשרו להציץ לתוך חלק מהגורמים שמשפיעים גם בזמנים ״רגילים״ (ולא רק בזמן משבר והחרגה): שיקולים כלכליים – גם של המדינה כגוף וגם של שחקנים עצמאיים – הכתיבו ומכתיבים חלקים מהותיים ממנגנוני ההיתרים והאשרות של ישראל, באמצעותו היא גם מנטרת פלסטינים רבים, וגם מהדקת את האחיזה שלה על הכלכלה הפלסטינית וגם על החיים של פלסטינים. זאת ועוד, זמן הקורונה הראה שגם מדיניות אשר נראית חקוקה בסלע, עשויה הלכה למעשה להתהפך כאשר יש בכך אינטרס עבור גורמים כלכליים, אשר מפעילים יחד עם המדינה אמצעי שכנוע - תקשורתיים-רטוריים ואחרים - על מנת להצדיק זאת באופן ציבורי.

"אפשרות שליטה של המדינה במקום הלינה של מי שחיים תחת שליטתה (גם אם אינם אזרחים – כפי שמתקיים במקרה של הפועלים הפלסטינים) מהווה ממד מרכזי בניהול אוכלוסייה, בוודאי בהקשרים (כמו אלו בישראל/פלסטין) של אוכלוסייה מוחלשת ויחסים שכוללים תלות הדדית מסוימת בין כלכלת מדינה לבין השימוש בכוח העבודה הזול והמוחלש (מבחינת תנאים, זכויות, שכר, ואפשרויות תעסוקה)", מסבירים החוקרים השבוע. "הכוונה כאן היא שזה כלי מרכזי בשליטה של המדינה, גם מעבר ליחסי ההעסקה – היתרי ואיסורי לינה הם רכיב קריטי באפשרויות התנועה והשהות של מי שתלויים באישורים כאלו, וכך מאפשרים למדינה גם ניטור ומעקב, וגם קרימינליזציה של פרקטיקות מסוימות שלעתים המדינה מעלימה מהן עין ולעתים מקפידה עליהן במיוחד (כגון לינה ומעבר ללא היתר)".

עוד ציינו החוקרים: "לא ניתן לנתק בין מדיניות כלכלית ניאוליברלית (של הפרטת שירותים, אי-פיקוח של המדינה על גורמים כלכליים, עידוד תחרות, וניצול כוח העבודה), לבין היבטים של גזענות וקולוניאליזם. הבירוקרטיה של המדינה עשויה לשרת גם אינטרסים של שחקנים כלכליים שאינם חלק ממנגנוני המדינה. נגיף הקורונה אילץ מדינות ושחקנים כלכליים להתמודד באופן חשוף יותר עם אג׳נדות מהותיות מבחינתן, אשר לרוב נותרות עלומות מבחינת הציבור והתקשורת. בשל מצב החירום, התגובות הרטוריות והסנקציות השונות הנכללות בהתמודדויות אלו הופכות אסטרטגיות חבויות לפרקטיקות גלויות".

לפרסום בתקשורת - ערוץ 7

קראו פחות
החגיגה הספרדית-לטינית הגדולה ביותר בישראל

החגיגה הספרדית-לטינית הגדולה ביותר בישראל

16 יוני, 2021

קרא עוד

החוג ללימודים ספרדיים ולטינו-אמריקניים באוניברסיטה העברית יזם אירוע מיוחד הפתוח לציבור הרחב ובו התארחו כל שגרירויות אמריקה הלטינית וספרד בישראל. באירוע היו דוכני מזון ומשקאות מהאזור, מופעים ופאנלים מרתקים בהשתתפות שגרירים ונציגים מאמריקה הלטינית ומספרד ונציגים מאיגוד הכדורגל הספרדי La Liga.

 

עשרות אלפי ישראלים טסים מדי שנה למדינות אמריקה הלטינית, אך בתקופות מעורערות כמו זו של הקורונה, לא חייבים לטוס שעות רבות כדי לחוות את התרבות והאווירה שלהן. "יום ספרד ואמריקה הלטינית", שיזם החוג ללימודים ספרדיים ולטינו אמריקניים באוניברסיטה העברית, התקיים ביום שישי האחרון, ה-11.06, במתחם "התחנה הראשונה" בירושלים והיה פתוח לקהל הרחב. האירוע התקיים בשיתוף מתחם "התחנה הרא שונה" וכל שגרירויות מדינות אמריקה הלטינית וספרד.

באירוע הספרדי-לטינו-אמריקאי הגדול בישראל לקחו חלק נציגים מ-16 שגרירויות, ביניהן ארגנטינה, ברזיל, מקסיקו, קולומביה, פרו, קוסטה ריקה, אל-סלבדור, גואטמלה, ספרד וכן נציגים מאיגוד הכדורגל הספרדי LaLiga. ד"ר דימנט: "האירוע הוא חלק משיתוף פעולה מתמשך של מדינות אמריקה הלטינית וספרד עם החוג שלנו באוניברסיטה העברית. במשך שנים אנחנו מיישמים, הלכה למעשה, את המגמה באוניברסיטה שלנו לא רק ללמד סטודנטים, אלא גם לתת להם להרגיש ולחוות מקרוב את תחום הלימודים".

מעבר לביקורם של נציגי השגרירויות השונות, הייתה גם הרקדת בצ'אטה עם רקדנים מקצועיים מהרפובליקה הדומיניקנית, מופע מוזיקה ברזילאית ועוד. בנוסף, חולקו מאכלים ומשקאות אותנטיים מכל אחת מהמדינות, ביניהם גם אוכל מקסיקני ואמפנדה קולומביאנית, מוצרים ייחודיים מאמריקה הלטינית, מזכרות ועוד.

באירוע נערכו גם שני פאנלים שונים. הפאנל הראשון עסק בכדורגל ביום שאחרי הקורונה, בשיתוף איגוד הכדורגל הספרדי La Liga והפאנל השני עסק במעמד הנשים באמריקה הלטינית והשתתפו בו שגרירות אקוודור וקולומביה.

 

לפרסום בתקשורת: חדשות ירושלים

קראו פחות

ברכות לחברי הסגל מהעברית שנבחרו לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

16 יוני, 2021

קרא עוד
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, הגוף הבכיר בקהילת המדע בישראל, נוסדה בשנת 1961 במטרה לרכז בתוכה מטובי אישי המדע בישראל למען טיפוח וקידום המדע בארץ. כדי למלא את ייעודה היא מייעצת לממשלה בפעולות הנוגעות למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית, מפרסמת כתבים שיש בהם כדי לקדם את המדע ושומרת על קשר פעיל עם הקהילה המדעית הבין-לאומית. האקדמיה נחלקת לשתי חטיבות – החטיבה למדעי הטבע והחטיבה למדעי הרוח.             

כחלק מישיבת האספה הכללית של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ביום שלישי 15 ביוני 2021 (ה' בתמוז תשפ"א) בחרו חברי האקדמיה 7 חברים חדשים לאקדמיה, מתוכם שלושה חוקרים מהאוניברסיטה העברית: פרופ' ינון בן-נריה מהפקולטה לרפואה, פרופ' מוחמד חאג'-יחיא מביה"ס לעבודה סוציאלית ופרופ' מארן ניהוף מהחוג למחשבת ישראל. פרופ' חאג'-יחיא הוא הערבי הראשון והיחיד באקדמיה הלאומית למדעים.

     

 

 

 

 

 

 

ברכות!

 

לפרסום בתקשורת: גלי צה"ל , כאן ב'

קראו פחות
ראה גם: סגל, חדשות
כלל המשלחת

סיכום ההישגים של הסטודנטים והסטודנטיות שלנו באליפות באילת

13 יוני, 2021

 

קרא עוד
היחידה לספורט הישגי של עמותת קוסל גאה לבשר על ההישגים של חמש הנבחרות שייצגו את האוניברסיטה העברית באליפויות הסטודנטים וסטודנטיות באילת (בחוד יוני) בענפים - טיפוס, שחייה, טניס, כדורעף חופים וכדורסל.

שחייה:
בר ירדני (סטודנטית מהפקולטה ברחובות) זכתה במדליית זהב ב-50 מטר גב, ובמדליית כסף ב-50 מטר חתירה.
נוער סער (סטודנטית מהר הצופים) זכתה במדליית זהב ב-200 מטר מעורב אישי, ובמקום 3 ב-100 מטר חזה.
כרמל פרחי (סטודנט מהפקולטה ברחובות) זכה במדליית ארד ב-100 מטר גב.

ריצת שליחים:

מקום השלישי - זכייה במדליות ארד על סיום במקום השלישי ב-4*50 מעורב וב-4*50 חתירה בנשים ובגברים.

 

כדורסל נשים:

מקום שלישי באליפות 3על3 בטורניר שהיה חלק מהסבב העולמי (הסטודנטיות: גילי ליאור, עדן פורת, מורן שחם ודבי בלייברג).

טיפוס:

הסטודנטית אמי זמלר (סטודנטית מהר הצופים) סיימה במקום החמישי הסופי והמכובד בתחרות, מתוך כ-80 מטפסות.


טניס:

הסטודנטית ליתום פרץ סיימה במקום השלישי והמכובד.

ברכות לכולם/ן!

קראו פחות
Dr Orna Keren-Carmel

מאמר דעה: למה ישראל חייבת להכיר לעומק את המודל הנורדי?

13 יוני, 2021

קרא עוד
המודל הנורדי הוא תפיסה כלכלית-חברתית ייחודית שהתפתחה החל משנות ה-30 של המאה ה-20 בשוודיה, דנמרק, נורווגיה, פינלנד ואיסלנד, ואשר הפכה לאחת המצליחות בעולם על-פי מדדים של ה-OECD. ב-2013 הוכתר המודל ב"אקונומיסט" בתואר The Next Supermodel, בהתבסס על השילוב שמתקיים בו בין תחרותיות, יוזמה, שוויון ורווחה. הקונצנזוס סביב מדינת הרווחה, שניצבת במוקד המודל הנורדי, כה רחב שאין כיום אף מפלגה פוליטית נורדית, מהקצה השמרני ועד לזה הליברלי, שמציעה לבטל אותה. ההבדלים בין המפלגות נוגעים רק למידת הרווחה הראויה, לא לעצם קיומה.

המודל הנורדי לא מעניין רק את הנורדים עצמם. ברני סנדרס מנסה בעקביות ליישם תהליכי-מדיניות המבוססים על אלה של המודל הנורדי, מדינות רווחה במערב נושאות אליו עיניים ואפילו מדינות מסוימות באסיה מביעות בו לאחרונה עניין רב. מכאן, שגם למנהיגי ישראל כדאי להכיר מודל זה, שמוכיח את עצמו קרוב למאה שנים, יותר לעומק, ויש גם מי שכבר מבקש לאמץ חלקים ממנו בהקדם. ח"כ לשעבר עליזה לביא ממפלגת "יש עתיד" אמרה עליו: "המודל הנורדי נוחל הצלחה מסחררת ומוביל לירידה חדה בצריכת הזנות".

בזירה הבינלאומית, אחד מיתרונותיו הבולטים של המודל הוא שאין צורך (וגם לא ניתן) להעתיקו במלואו. מספיק לאמץ, בשינויים המתבקשים, רכיבים מסוימים מתוכו ואת ההשפעה ניתן יהיה לזהות במעגלים רחבים יותר. לאחר המחאה החברתית העזה של 2011, כשמיליון ישראלים יצאו לרחובות, עלה המודל לרגע קצר לכותרות בישראל כדגם שראוי לחקותו. אלא שבאותה מהירות הוא גם ירד. הטענה השגורה הייתה ש"אנחנו לא נורווגיה, לא שוודיה ולא דנמרק", כפי שהכריז באותה שנה שר האוצר דאז יובל שטייניץ, היות ולא ניתן להשוות בין ההומוגניות של האוכלוסייה השוודית להטרוגניות של זו הישראלית. האם יש כיום פוליטיקאי/ת בישראל, מימין או משמאל, שיצאו בגלוי כנגד רכיבים במודל הנורדי כגון הגברת השקיפות לצמצום השחיתות, תמיכה בחיבורים פוליטיים חוצי-מפלגות, נסיון למיגור העוני והאבטלה, העלאת תחושת הסולידריות בתוך ובין המגזרים השונים והגדלת האמון של האזרח במוסדות המדינה? אני מאמינה שלא. הממד החברתי של המודל מקיף יותר מהממד הכלכלי שלו, ועל כן פעמים רבות הוא עומד מעל המחלוקות הקונבנציונליות בפוליטיקה הישראלית. ייתכן כי בישראל יוכל המודל הנורדי לשמש מעין גשר בין בעלי עמדות פוליטיות מנוגדות.

המודל הנורדי מתפרש על מגוון רחב של תחומי מדיניות, ביניהם ביטחון, עבודה, רווחה, פוליטיקה, תקשורת, חינוך, כלכלה, משבר האקלים, קיימות, עיצוב ודיפלומטיה. המשותף לכולם – וזהו הייחוד של המודל הנורדי – הוא שילוב הערכים שמונחים בבסיס המודל: אמון רחב, גם כלפי מוסדות המדינה וגם כלפי יתר האזרחים (גם אנחנו כאן, בישראל, זקוקים לו כעת אפילו יותר מתמיד); דגש על דמוקרטיה יום-יומית באמצעות שימוש בכלים להגברת המעורבות והאחריות של הפרט בחיי הקהילה והמדינה; אוניברסליות, משמע הכללה של כל חלקי החברה במדינת הרווחה הן מבחינת מיסוי והן מבחינת זכויות, בדגש על מעמד הביניים; איגודי עובדים חזקים, שפורשים רשת בטחון לעובד/ת תוך כדי קידום תחרותיות בינלאומית; חתירה לשוויון, גם במובן של צמצום פערי שכר וגם במובן המגדרי; מסורת של התפשרות והגעה להסכמות בין המדינה, העובדים והמעבידים; ולבסוף טיפוח של ההון האנושי – המשאב החשוב ביותר של מדינת הרווחה.  

בתחום הביטחוני, המדינות הנורדיות משמשות, כבר מאז ימי המלחמה הקרה, דוגמה ל'קהילה בטחונית' (Security Community) שהסיכון במסגרתה לסכסוכים אזוריים אלימים נמוך מאד, בזכות שיתופי-פעולה הדוקים בתחום הצבאי, בפוליטיקה הבינלאומית ולא פחות מכך בתחומי הכלכלה והתרבות. לאחר 1989 ניתן אפילו לזהות התקרבות נוספת של המדינות הנורדיות בתחום הבטחוני, כתוצאה מהאיום הרוסי המתגבר. האם ניתן לייצר גם במזרח התיכון, בהתאמות הנדרשות, קהילה בטחונית שמבוססת יותר על שיתופי פעולה ופחות על סכסוכים?

גם בשילוב בין כלכלה לרווחה, נחשבות המדינות הנורדיות למובילות. מדובר במדינות קטנות ובעלות כלכלות סטארט-אפ מפותחות, מבוססות יצוא, אשר בד בבד מצליחות גם לשמור על תנאי רווחה ברמה גבוהה לעובד/ת. השילוב הזה מתאפשר הודות למדיניות ה-flexicurity שמשלב גמישות בתנאי ההעסקה (והפיטורים) עבור המעסיקים ובטחון תעסוקתי עם רשת תמיכה נרחבת עבור העובדים. כך, הכלכלה הנורדית מאפשרת לעסקים ליטול חלק בתחרות הבינלאומית, ובמקביל מנווטת את העובדים לתעשיות רווחיות.

בפוליטיקה, המודל הנורדי בא לידי ביטוי בממשלות מיעוט, אשר נסמכות על תמיכה מהאופוזיציה (הדבר נכון בעיקר בדנמרק, שוודיה ונורווגיה, ואילו בפינלנד ובאיסלנד יש בדרך כלל ממשלות רוב). התרבות הפרלמנטרית הנורדית מבוססת על פשרות חוצות-מפלגות ובמקרים של רפורמות משמעותיות - על הגעה להסכמות נרחבות ככל הניתן. לא משהו שניתן למצוא כרגע בפוליטיקה הישראלית רווית הסכסוכים והיעדר הפשרות.

לסיכום, נהוג לתאר את המודל הנורדי כמודל אחד עם חמישה יוצאי דופן. כל אחת מהמדינות הנורדיות הגיעה אליו בעקבות תהליכים היסטוריים שונים, ופעמים רבות ההבדלים בין המדינות בדרך שבה המודל בא לידי ביטוי עולים בהרבה על הדמיון ביניהן. חשוב גם לציין, כי למרות הצלחתו של המודל הנורדי, הוא אינו נטול אתגרים ומכשולים. עליית הימין הקיצוני, גלי הגירה שמערערים את האיזון העדין בין החברה לכלכלה, הזדקנות האוכלוסייה ועוד הם האתגרים שעמם מתמודד המודל הנורדי בהווה. ובכל זאת – כדאי למנהיגי ישראל להכיר אותו יותר לעומק. יש מה ללמוד ממנו.

הכותבת היא ד"ר אורנה קרן-כרמל מהתוכנית ללימודי אירופה באוניברסיטה העברית, אחת ממארגנות הכנס "The Nordic Model: an Israeli Viewpoint" שהתקיים ב-9 ביוני באוניברסיטה.

לאתר הכנס: https://nordic.huji.ac.il/ 

לפרסומים בתקשורת: גלובס

קראו פחות
צילום: שי בן אפרים

חיי יום יום של יהודים באירופה בימי הביניים: עבודות מחקר של סטודנטים הפכו לתערוכת אומנות בהשתתפות אמנים ישראלים

10 יוני, 2021

התערוכה "פנים וחוץ, בתווך ומעֵבר: חיי יום יהודיים באירופה בימי הביניים" כוללת יצירות אומנות בהשראת עבודות המחקר של הסטודנטים בקבוצת המחקר "אל מעבר לאליטה" ומוצגת בגלריה בקמפוס הר הצופים

 

גזירת הסרט. במרכז - נשיא האוניברסיטה העברית פרופ אשר כהן [מימין], וראש העיר ירושלים משה ליאון [משמאל]. צילום - ברונו שרביט, האוניברסיטה העברית

"יעניק לתלמידי העיר י-ם הוראת מדעים מודרנית ברמה גבוהה": הושק מרכז שוורץ/רייסמן לחינוך מדעי

9 יוני, 2021

קרא עוד
ביום שלישי בצהריים (25.5) הושק מרכז שוורץ/רייסמן (מש/ר) לחינוך מדעי בקמפוס ספרא (ג. רם) באוניברסיטה העברית בשיתוף תכנית מורים-חוקרים. מדובר במרכז הרביעי מסוגו בארץ והיחיד בו מלמדים מורים שהם גם חוקרים פעילים באוניברסיטה. המרכז מהווה קמפוס עתידני, אשר יוכל להכיל עד כ-400 תלמידים, המיועד לספק לתלמידי התיכונים בעיר הבירה הוראת מדעים כמותיים איכותית, במתכונת חדשנית וברמה גבוהה. מטרתו של המרכז היא הקניית כלי חשיבה וטיפוח ההון האנושי הירושלמי. בערים ת"א, רחובות, וראשל"צ, בהן כבר פועלים מרכזים דומים, מספר לומדי הפיזיקה גדל בצורה ניכרת בעקבות הקמת המרכזים.

אל אירוע ההשקה הגיעו בכירים רבים, ביניהם נשיא האוניברסיטה פרופ' אשר כהן, ראש העיר מר משה ליאון, יו"ר עמותות מש/ר ונשיא מכון ויצמן לשעבר פרופ' דניאל זייפמן, מנכ"ל האוניברסיטה מר ישי פרנקל, ראש מינהל החינוך בירושלים (מנח"י) אביב קינן והמנהלים האקדמיים של תכנית מורים-חוקרים באוניברסיטה העברית: פרופ' ערן שרון, ראש מכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית, ופרופ' נטלי בלבן.

ראש העיר ירושלים, משה ליאון: "אני מברך על השקתו של הקמפוס המיוחד בירושלים, אשר יעניק לתלמידי התיכונים בבירה מסלול איכותי להוראת מדעים כמותיים. נמשיך להוביל עשייה לפיתוח וטיפוח החינוך כבסיס איתן לדור הצעיר".

נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן: "המרכז החדשני יעניק לתלמידי העיר ירושלים הוראת מדעים מודרנית ברמה גבוהה, ומהווה חלק מהעשייה של האוניברסיטה למען העיר וחיזוקה בתחום החינוך. אני מודה לכלל הגורמים שנרתמו להקמת המרכז ולחוקרי האוניברסיטה העברית שלוקחים חלק במיזם החשוב הזה".

ההוראה במרכז תסתמך על גישה ייחודית המשלבת את גישת "מרכזי שוורץ-רייסמן" שפותחה במכון ויצמן למדע (מייושמת ביתר המרכזים), בשילוב עם תוכנית "מורים חוקרים" שפותחה באוניברסיטה העברית בשיתוף עם מנח"י, ואשר הכשירה מורים מצטיינים במדעים המלמדים ב-14 בתי ספר בירושלים. המורים במרכז יהיובעלי תואר דוקטור העוסקים במחקר פעיל במקביל להוראה, בשילוב עם מורים בעלי תארים מתקדמים בתחומי הדעת הרלוונטים. המורים יוכשרו על ידי מש/ר, תוך שימוש בציוד לימודי ובערכות ניסויים והדגמות מתקדמות במיוחד, בכיתות המהוות "חממת הוראת המדע"- הן לתלמידים והן למורים. 50 תלמידי כיתה י' מחמישה בתי ספר החלו ללמוד השנה במרכז הירושלמי החדש, כשבשנה הבאה צפויים ללמוד בו כ-150 תלמידים משמונה תיכונים בעיר. 

"המרכז לא מכוון לאליטה - להיפך. אין בו מיון של תלמידים", מבהירה השבוע מנהלת התוכנית 'מורים-חוקרים' ומתאמת מש/ר מורים-חוקרים בירושלים, ד"ר ענת בר-גיל מהאוניברסיטה העברית, ומוסיפה כי "התלמידים מקבלים יותר שעות הוראה שבועיות מאשר בבתי הספר. הדבר מאפשר גם לתלמידים הזקוקים ליותר זמן להצליח. כמו כן, שיטת הלימוד מבוססת על התנסות מעשית. החיבור לאוניברסיטה מאפשר להעביר לתלמידים רעיונות ופרויקטים שהם בחזית המחקר - למשל העמדת ניסויים ייחודיים באמצעות ידע וחוקרים רלוונטים באוניברסיטה. בנוסף, תתאפשר השתתפות בקורס אקדמי ייעודי לתלמידי תיכון אשר יביא בפניהם טעימות מן המחקרים העדכניים ביותר בתחומי מדעי הטבע".

המרכז צפוי לגדול לאורך השנים הקרובות, וכרגע הוא מהווה שלב מעבר בדרך למרכז קבע גדול שיוכל לשרת את כל תלמידי העיר. עיריית ירושלים הקצתה סכום של כ-2.3 מיליון ש"ח לשם ההקמה הראשונית של המרכז בשטח שהקצתה האוניברסיטה העברית לטובתו. כמו כן, התקבלה תרומה של מעל 600 אלף שקלים מקרן שוורץ-רייסמן. המרכז כולל שלושה חללים מרכזיים המהווים כיתות מעבדה מרווחות ושני חדרי הכנה מהן מגיע הציוד המדעי אל התלמידים בכיתות. מבנה הכיתות תוכנן בצורה ייחודית, והוא מעודד התנסות מעשית תוך כדי עבודת צוות ודיון.

פרסומים בתקשורת: כל העיר,

קראו פחות
Photo by Ivan Bandura on Unsplash

חוקרים מהמכון למדעי החיים פיתחו שיטה לניטור מהיר ויעיל של חומרים מזיקים לבני אדם בדוגמאות סביבתיות

8 יוני, 2021

טיהור שפכים הוא תהליך של הרחקת חומרים מזהמים, כימיקלים וחיידקים המסוכנים לבני אדם ממי הביוב, במטרה להפוך אותם למי קולחין, בהם ניתן לבצע שימוש חוזר בחקלאות או הזרמה לנחלים. טיהור מי שפכים הוא תהליך חשוב והכרחי, כיוון שגם אם אין כוונה לבצע במים שימוש חוזר, רצוי להימנע מחדירה של החומרים המזיקים לסביבה או למי התהום. הואיל ודוגמאות סביבתיות, דוגמת מי שפכים (אבל גם מי ים, קרקע ואוויר), מכילות בדרך כלל מספר עצום של מרכיבים, האנליזה הכימית שלהן היא מסובכת, יקרה וממושכת – ולעיתים קרובות לא יעילה. עקרונית, אפשר לייעל בהרבה את האנליזה אם נתמקד רק במרכיבים הרעילים של הדוגמה.

בליינד דיי

בליינד דיי: בכירי משרד הרווחה והשרותים החברתיים ביקרו בבמרכז הלמידה לעיוור באוניברסיטה

7 יוני, 2021

ביום ראשון (6.6) הידוע כ"בליינד-דיי", יום להכרה בקשיים של אנשים עם מוגבלות ראייה, ביקר אביגדור קפלן, מנכ"ל משרד הרווחה והשרותים החברתיים, במרכז הלמידה לעיוור באוניברסיטה העברית יחד עם צוות מקצועי ממשרדו. מטרת הביקור היתה ללמוד על הקשיים הייחודיים של סטודנטים בעלי מוגבלויות שונות ודרכי ההתמודדות שלהם עם ההשתלבות בחברה ובקהילה. תוך כך, נפגש צוות המשרד עם סטודנטים בעלי מוגבלויות פיסיות, חושיות ושכליות, וסיירו במרכז לעיוור על מנת להבין את חשיבותו וכיצד הוא מסייע לסטודנטים בדרכם המורכבת לשילוב.

ראה גם: סגל, סטודנטים
סגר

יכול להיות שהסגרים היו לשווא? מאמר דעה של פרופ' אורי חפץ מהמחלקה לכלכלה שפורסם במגזין G של גלובס

5 דצמבר, 2021

עם איום האומיקרון, נדמה ששאלת הסגר שוב מרחפת. אך הצניעות המדעית מחייבת להודות: אחרי קרוב לשנתיים של מאמץ מחקרי חסר תקדים, עדיין לא ידוע מספיק על המדיניות הדרמטית ביותר שננקטה במגפה • זה קורה גם כי אנחנו נמנעים מלהשתמש במידע הכי מועיל: האנושות עצמה • כשמדובר בחיסונים מובן מאליו שיש צורך בקבוצת ביקורת - אז איך זה שמחוץ לגבולות הרפואה אנחנו כל כך מפחדים מניסויים בבני אדם?

Charanjeet Dhiman, unsplash

20 שנה למותו של ג'ורג' האריסון: איך דווקא "החיפושית" הצנועה ביותר שינתה את פני הרוק?

29 נובמבר, 2021

קרא עוד
מבין שלושת החיפושיות היוצרות, תשׂואתו של ג'ורג' הריסון באומר ובצליל הייתה לכאורה הצנועה ביותר. לנון ומקרטני הקפידו לגונן על הדומיננטיות שלהם ברפרטואר הביטלאי ולא הרבו לפָנות לג'ורג' דריסת רגל יצירתית. אולי דווקא מפאת הסינון הקפדני שכפתה עליו עריצותם של חבריו, כל שיר הריסוני שמצא מקומו באלבומי הביטלס הטביע את רישומו האיכותי והמקורי. הספקטרום הסגנוני של הריסון היה ומגוון להפליא. תרומתו לרפרטואר מזוהה במיוחד עם שיריו ההודיים החלוציים שסללו את הדרך למה שנודע אחר כך כ'מוזיקת עולם'. עם זאת, הוא מיעט להכניס אלמנטים הודיים מובהקים לשיריו ה"מערביים", אף שכמה מהם ניחנים במעין אמורפיות מלודית שנודפת ממנה ארומה מזרחית מסוימת.

שיריו משקפים את האקלקטיות הסגנונית הביטלאית הרב-סוּגתית אך עם קווים עצמאיים בולטים משלו שאינם נופלים בייחודיותם מאלו של שני חבריו ה"בכירים". אחדים מהם נרגנים, מרירים ואפילו יבבניים, המשקפים אולי את תסכולו כחיפושית מדרג ב'. כמה משיריו משקפים מקורות השפעה ייחודיים לו (כמו If I Needed Someone שקיבל השראתו מלהקת ה-Byrds). הוא עשוי להיות לירי ואווירתי (כמו Something או Here Comes The Sun) אך גם רוקיסטי ואסרטיבי (כמו Savoy Truffle). אפשר להצביע על ניגוד מובנה בין הריפים העוצמתיים והמעברים הסולניים האסרטיביים שהפיק מהגיטרה שלו לבין קולו העצל שמסגיר כביכול נרפות מסוימת, שעולה בקנה אחד עם קווים מלודיים בשיריו הניחנים באיפוק וריחוק. ניגוד פרדוקסאלי אחר אפשר למצוא בין תשוקתו לאמץ השפעות הודיות באורח אותנטי ככל האפשר, אך לסגל אותן לממדי שיר פופולרי מערבי של אמצע הסיקסטיז, וזאת מבלי להיכשל בקלישאות אוריינטליסטיות.

דוגמה מושלמת לשילוב הפרדוקסאלי של זמן מוזיקלי מזרחי המתפתח לאטו, עם זמן מוזיקלי מערבי קצר-רוח, אפשר למצוא Love You Too - שירו ההודי הראשון מתוך האלבום "ריבולבר". הריסון רותם את הדיכוטומיה שבין הזמן הנזיל לבין הזמן הפועם, המובנה במוזיקה ההודית עצמה, כדי להשמיע בתמלילו כמה השגות נוקבות באשר למרוץ העכברים המערבי נגד מחוגי השעון וסכנת ההחמצה שהוא נושא עמו. היחס בין המבוא לבין גופו של השיר מגלם אפוא את היחס שבין השעון שמחוגיו ניטלו ממנו לבין השעון המתקתֵק. אלא שתהליכים מוזיקליים שבמוזיקה הודית אותנטית מתרחשים על פני עשרות דקות נדחסים כאן למיטת-סדום מערבית בת שלוש דקות. למבוא המדיטטיבי המגשש (המכוּנה אָלָפּ), העשיר בקישוטים (המכונים 'גַ'מָקָה') מוקצות שניות ספורות לפני שמתרחש המעבר מ"טמפו רובטו" (ממצב של טשטוש ריתמי) ל"טמפו ג'וסטו" (לטמפו קצוב וערני), מעבר המתבצע באמצעות תופי הטָבּלַה ו'דְרוֹן פועם' (פעמות קצובות על צליל אחד), והשיר הקצבי (המכונה 'גָט') יוצא לדרך.

המעב ר האינסטרומנטלי המאולתר, דומה במִשכו למעבר בלוזי שמשתרע על פני מחזור אחד בן 12 תיבות. השיר כולו נראה כמעין פשרה בין ביטוי הודי אותנטי לבין אילוצי הזמן המקובלים בתקליט של מוזיקה פופולרית, אלא שדווקא קוצר היריעה הבלתי אותנטי הנדרש תואם להפליא את מילות השיר – "...Each day just go so fast / I turn around it's past etc…."

בשירו ההודי הבא, Within You Without You משנת 1967, כבר זכה הריסון להקצאת זמן רחבה יותר – כחמש דקות הודיות בתוך המועדון (הבריטי כל-כך) של הלבבות הבודדים (סרג'נט פפר). זה עדיין רחוק מלהיות משך זמן הודי קלאסי, אך יש בו כדי לפרוץ את המסגרת המקובלת של שיר פופ ממוצע, ומהרגע שזו נפרצה לא ניתן להחזיר עוד את הגלגל אחורה ונפתח פתח ליצירות רוק ארכניות להחריד. הריסון לקח אפוא חלק בלתי מבוטל בהתפתחויות ששינו את פני הרוק לקראת שלהי הסיקסטיז.

הכותב הוא פרופ' נפתלי וגנר, מרצה וחוקר בחוג למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
למאמר בערוץ 7

קראו פחות
בעקבות שחרורה של סיגלית חיימוביץ'- ד''ר רונן זיו על שחרור מוקדם של אסירים

בעקבות שחרורה של סיגלית חיימוביץ'- ד''ר רונן זיו על שחרור מוקדם של אסירים

15 נובמבר, 2021
קרא עוד

שחרורה המוקדם של סיגלית חיימוביץ', מי שהייתה שותפה לרצח אסף שטריימן ז''ל, העלה רגשות שליליים רבים. ד''ר רונן זין, מהמכון לקרימינולוגיה, מסביר בטור מיוחד על ההליך המשפטי של שחרור מוקדם ומה החשיבות החברתית שלו.

החלטת השחרור המוקדם של סיגלית חיימוביץ' ממאסר מעוררת רגשות שליליים בקרב רבים. נראה שקיימת תחושת אי-צדק נוכח ההליך המשפטי וחשש מהסיכון הנשקף מצד מי שהייתה שותפה לרצח של הנער אסף שטיירמן ״ללא מניע, ללא זיק של הגיון, ללא רגש של חמלה או היסוס של חרטה״, כדברי ביהמ"ש שגזר את דינה לעשרים וארבע שנות מאסר. אם כך, מדוע להורות על שחרור לאחר עשרים ואחת שנים בלבד כשאכזריות מעשה הרצח מצדיקה עונש מאסר אפילו ארוך יותר, ולחשוף את הציבור למסוכנות הנובעת ממי שפגעה בערך קדושת החיים ללא סיבה ברורה?

ראשית, ההחלטה לשחרר את סיגלית משקפת הכרה במציאות החיים האנושית. מערכת המשפט הישראלית אימצה תפיסה כי מידת האשם הפלילי של מתבגרים פחותה מזו של בגירים. התפיסה מתבססת על ניסיון מקצועי שנצבר בהתמודדות עם מתבגרים ועל מחקרים שבחנו התפתחות נוירולוגית לאורך החיים. לחלק מהמתבגרים חסרה היכולת הקוגניטיבית הדרושה לקבלת החלטות רציונליות ולהתנהגות אחראית. אישיותם עדיין לא מגובשת והם רגישים להשפעות שליליות ולחצים חיצוניים, בעיקר מצד חבריהם. התגובה הישראלית למתבגרים שהורשעו ברצח אינה פוטרת אותם מעונש מאסר ארוך וכואב, אך היא מניחה שתהליך התבגרות טבעי ותהליכי שיקום צפויים להשפיע לטובה על התנהגותם ולכן אינה מטילה עליהם עונש לא קצוב ולא מונעת מהם לבקש שחרור מותנה טרם ריצוי מאסר מלא, שהינו מפוקח ומלווה לאור שינוי חיובי שחל בבגרותם.

שנית, ההחלטה משקפת הכרה בחשיבות התמיכה באסירים המשתחררים לאחר מאסר ממושך. מחקרים מראים שלמאסר ממושך השלכות שליליות על מצבו הפסיכולוגי של האסיר. מעבר להכרה בהתמודדות האסירים עם משברים אישיים לאורך שנות מאסר ארוכות, בעשורים האחרונים התבססה הבנה ברורה שתמיכה בתהליך היציאה של אסיר מבית הסוהר הופכת את הסביבה החברתית למקום בטוח יותר. המציאות מגלה שכמעט כל האסירים עתידים להשתחרר בשלב מסוים ושתמיכה והכוונה מקצועית בהתמודדות עם אתגרי חיים מורכבים בדרך לא עבריינית מעלה את הסיכוי להשאירם מחוץ לעולם הפשע. אכן, הליך שחרור מוקדם ממאסר אינו משקף רק הטבה המתגמלת אסירים שעברו תהליך אישי משמעותי בתקופת מאסרם אלא מהווה גם מסגרת מקצועית המאפשרת לחברה להמשיך ולפקח על תהליך השחרור והשיקום ולנטרל את הבעיות שהובילו אותם לעבור על החוק. 

לבסוף, ההחלטה משקפת אמון ביכולות המקצועיות של שירותי התקון הישראליים. מחקרים קרימינולוגיים שבחנו מסלולי חיים עבריינים מצאו ש מעורבות עבריינית דועכת ככל שהאדם מתבגר. בנוסף, נתונים ישראליים מראים שהסיכון שאסיר השפוט למאסר של עשור ומעלה יחזור לכלא קטן פי שבע בהשוואה לכלל האסירים. במצב זה, התרשמות גורמי הטיפול והשיקום המלווים את האסיר במשך תקופה ארוכה מאפשרת לגשר על היעדר ידע מדעי באשר לסיכון הנשקף מאסירים השפוטים בגין ביצוע רצח בגיל ההתבגרות.

בדומה לנסיבות שחרורה של סיגלית, ניתן להסיק סיכון מזערי במצב שבו המטפלים והגורמים המקצועיים מתרשמים שאסירים עברו דרך שיקומית ארוכה ומשמעותית שבה חוו תהליך שינוי זהות עצמית עמוק, קיבלו אחריות על מעשיהם, הביעו חרטה על הפגיעה, נמנעו מהתנהגות המפרה את כללי המאסר, הוכיחו שניתן לסמוך עליהם במסגרת תעסוקתית ובחופשות, ועתידים להשתלב במסגרת שיקומית שתקדם ותפקח על תהליך היציאה מפשיעה לאחר השחרור. שחרורה המוקדם של סיגלית חיימוביץ אינו מבטל את התחושות הקשות הנלוות להחלטה, אלא מחדד סוגיות ישראליות חשובות העוסקות בענישת קטינים, אתגרים העומדים בפני אסירים משוחררים, ויכולת ארגוני התיקון לשפר הן את מצבם האישי של העבריינים והן את ביטחון הציבור והאמון במערכת המשפט והתיקון.

הכותב הוא ד״ר רונן זיו מהמכון לקרימינולוגיה שבאוניברסיטה העברית ומכון התקון שבאוניברסיטת סינסינטי, וגם עורך דין המייצג אסירים.

הכתבה המלאה

קראו פחות
ראה גם: מאמרי דעה
Garett Mizunaka,unsplash, machine

האנזימים – מכונה תעשייתית משומנת

7 נובמבר, 2021

קרא עוד

האנלוגיה למכוניות אוטונומיות פותחת אפשרויות להמשך מחקר עתידי, בו אנזימים יתוכנתו על ידי מדענים בשיטות של אינטליגנציה מלאכותית

(מאמר דעה)

אנזימים הם עצמים מורכבים ומופלאים, שאחראים על שלל פעולות ותגובות חיוניות בטבע. בתמונה (1A) ניתן לראות אנזים אחד כזה, השייך למשפחת ציטוכרומים בשםP450  אשר אותו חקרתי לאחרונה עם ד''ר קשטרש ד. דוביי, מאוניברסיטת שיב-נדר בהודו. ה-P450 מורכב מסלילים וחתיכות של יחידות חלבון. ליצור מורכב זה יש אורך ורוחב ממוצעים של 6 ננומטר (לשם השוואה- סנטימטר אחד כולל 10 מיליוני ננומטר), כך שמדובר במכונה מיניאטורית המשמשת את גופנו לביצוע צרכים חיוניים כמו שמירה על הריון, יצירת מולקולות חיוניות חדשות, נטרול מולקולות רעילות וייצור של מולקולות ביו-אקטיביות.

בנוסף, למורכבותם, האנזימים מתאפיינים במהירות תגובה ובמנגנוני תגובה מחזוריים, המתחילים בקבלתה של המולקולה (מולקולת הגלם), שנועדה להשתנות על ידי האנזים, שינוי המולקולה לתוצר הסופי (מולקולת היעד) ואז חזרה למצב ההתחלתי של המעגל, עד כניסת מולקולת הגלם הבאה, וחוזר חלילה. תהליך זה נקרא המחזור הקטליטי של האנזים (,תמונה 1B), והוא מתרחש פעמים רבות (עשרות אלפים עד מיליוני פעמים) בשנייה אחת, כאשר בכל פעם נוצרת מולקולת היעד. ככל שמספר המחזורים בשנייה אחת גדול יותר, כך האנזים יעיל יותר. משפחת ה-P450 מצויה בכל עולם החי והצומח, ומהווה מנועי סינתזה כימית של רבות מהמולקולות המרכיבות את העולם הביולוגי סביבנו.

ככלל, מהירות התגובה של אנזימים היא עצומה (אלפי עד מיליוני פעמים בשנייה) ומהירה יותר מזו של זרזים תעשייתיים. האנזים המהיר ביותר, הנקרא ''Catalase'', מגן על התאים מפני נוגדי חמצון על ידי המרת מי חמצן לחמצן והוא מגיע למהירות של 10 מיליון מחזורים בשנייה. דוגמה נוספת נוגעת לאנזימים העוסקים בסינתזת DNA בגוף האדם. אורך גדילי ה-DNA המיוצרים על ידם  תוך שניה אחת שקול למהירות שהיא בערך פי 12 ממהירות הקול. אם נשלב את אורך ה-DNA אשר מיוצר עבור כל אוכלוסיית האדם, נוכל לומר שהאנזימים הללו יצרו בשנייה אחת  DNAהשקול באורכו ל-247 סיבובים של כדור הארץ סביב השמש.

המחזור הקטליטי של האנזים הוא אחד ההיבטים המרתקים ביותר של פעילות אנזימטית, המתפקד באופן אוטונומי - כמעט כמו מכונה בעלת תוכנה פנימית. במעמקי האנזים, ישנה טבעת שטוחה של אטומים הנקראת פורפירין שקושרת יון ברזל, וכך יוצרת קומפלקס ברזל-פורפירין שהוא האתר בו מתרחשת התגובה של האנזים (C1). הברזל נקשר לחלבון מצד אחד של הטבעת ואילו מהצד השני קושר הברזל את מולקולת החמצן, המתפצלת לאחר מכן לשני אטומים על ידי אלקטרונים ופרוטונים המסופקים לאנזים. כך נוצרת המולקולה הפעילה אשר מבצעת את כל התמורות הכימיות שהאנזים צריך לחולל במולקולת הגלם.

שאר האנזים מורכב מסלילים, לולאות וקבוצות של יחידות חלבון, המסייעות לקומפלקס הברזל לבצע את כל אחד משלבי התגובה בתזמון הנכון. החוקרים במחקר הנוכחי השתמשו בשיטה הנקראת סימולציה דינמית מולקולרית (MD), אשר מאתחלת את האנזים בטמפרטורת החדר ועוקבת לאורך זמן אחר תנועות האטומים או קבוצת האטומים. כאשר האנזים קולט מולקולת גלם, הוא יפרק את אחד מקשרי הפחמן-מימן (CH) ויחמצן  אותו (לקשר לCOH ) תוך יצירת מולקולה שהאורגניזם משתמש בה לצרכיו (למשל: יצירת אנרגיה). הדמיית MD מאפשרת לחוקר למפות את כל התנועות החיוניות שהמכונה הקטנה הזו עושה כדי להשלים מחזור, שהוא לכאורה אוטונומי, ממש כאילו תוכנת ביד נעלמה.

ההדמיות מראות ש-P450 היא ננו-מכונה, המחליפה מולקולות עם החוץ, תוך שימוש בתעלות וסכרי מים ומתפקדת באופן אוטומטי ברגע שמולקולת הגלם נכנסת לחלל האנזים. שאר העבודה נעשית על ידי חלבון המספק אלקטרונים, כמה מקבוצות האטומים של האנזים ומולקולות מים המספקות לנו את התזמון הנכון לשינוי המולקולה שנכנסה לאנזים בתחילת המחזור ולייצור של מולקולת היעד (למשל חומצות שומניות שעברו שינוי חיוני לתפקודם באורגניזם).

במהלך המחקר, גילינו תוצאות מרתקות, הקשורות לפתיחה או לסגירה של האנזים לקליטת מולקולות הגלם, סגירות ופתיחות של סכרי מים המשמשים מעבורות לפרוטונים, וערוצים דרכם יוצאים המוצרים המחומצנים ומספקים לאנזים איתות להפעלה של מחזור חדש. ככל שניתחנו יותר את מסלולי ה-MD, כך התברר לנו שהתכונות המדהימות של אנזימים אלה נטועות בכימיה של אינטראקציות חלשות בחללים צפופים. איתות זה מורגש על ידי החלבון המתאם את כל שלבי המחזור ועל ידי סלקטיביות החמצון של האנזים. אורח הפעילות הזה שונה מזרזים תעשייתיים או מלאכותיים שנוצרו במעבדות.

מאחר והאנזימים הללו נוצרים על ידי גנים ספציפיים, ובהנחה שהגן מהווה תכנת הפעלה של האנזים, אנו מניחים שכל התנועות הקריטיות של האנזים (כגון סגירה ופתיחה של סכרי מים) מתוכנתות לתוך האנזים כאינטליגנציה מלאכותית. אינטליגנציה זו מגיבה למהלך הכימי של התגובה הכימית, ומורגשת על ידי האנזים בעזרת השינויים באינטראקציות החלשות שבין האנזים לבין מולקולת הגלם שעוברת שינוי. האנלוגיה למכוניות אוטונומיות היא בשלב זה רעיון בלבד, אך למרות שהוא לא הוכח עדיין, הוא פותח אפשרויות להמשך מחקר עתידי, בו אנזימים יתוכנתו על ידי מדענים בשיטות של אינטליגנציה מלאכותית.

כותב המאמר הוא פרופ' אמריטוס ששון צחייק, מהמכון לכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

פרסומים בתקשורת: הידען

קראו פחות
ראה גם: מאמרי דעה
tel aviv. by alon sin moshe, hebrew university

ד"ר יאיר דוכין: תוכנית הדיור הממשלתית – לא למדו דבר ולא שכחו דבר!

4 נובמבר, 2021

רשימת צעדי המדיניות הממשלתית לטיפול במה שמכונה "משבר הדיור בישראל" מזכירה את משפטו המיתולוגי של טאליראן לפני כ-200 שנה "לא למדו דבר ולא שכחו דבר".

ראה גם: מאמרי דעה
ניתוח. מתוך האתר unsplash

דעה: לא רק המתמחים שחוקים - פרופ' עמיחי שטנר מסביר למה הרפואה שלנו כיום מבריקה, אך כושלת

24 אוקטובר, 2021

 

קרא עוד

אם בארצות שונות ורחוקות זו מזו, וכן למעשה בכל ענפי הרפואה, מוצאים עשרות אחוזים מבין הרופאים והרופאות הסובלים מ"שחיקה", כלל הנראה שאין זה רק "עוד" ממצא סטטיסטי יבש. שחיקה פירושה להגיע ליום העבודה בבית החולים או במרפאה בחוסר חשק, להרגיש עייפות מתמשכת ורצון לסיים את היום כמה שיותר מהר. רופא הסובל משחיקה – לא רק איכות החיים שלו (ושל משפחתו) נפגעת, אלא גם מתלווה לזה אובדן היכולת להתייחס לחולה באופן אישי, חוסר סבלנות, שטחיות, "נפנוף" החולה על ידי מתן הפניות, בדיקות או תרופות, ונטייה מוגברת לשגיאות באבחון ובטיפול כמו שהוכח במחקרים קודמים.

מהצד השני, גם החולים לעיתים קרובות אינם מרוצים. מי מאתנו לא שמע את התיאור של הביקור אצל הרופא השקוע כולו במחשב ובקושי מעיף מבט בחולה או קם מהכיסא? היבט זה פורסם גם במחקרים אשר כיום מכלילים יותר ויותר את נקודת המבט של החולה. איך ייתכן אפוא, שבשנים בהן הרפואה התקדמה לאין שיעור, עם יכולות וויזואליזציה מדהימות של כל פינה בגוף, טיפולים פולשניים הרבה פחות מאשר בעבר שמתבצעים "כהרף עין", תרופות ביולוגיות יעילות שאי אפשר היה אפילו לדמיין אותן לפני שנים, ובנוסף, מאמץ לבסס את ההחלטות על מידע מבוקר ומבוסס – איך ייתכן שדווקא עכשיו נוצר קרע אצל רופאים רבים בעבודתם וביחסיהם ההדדיים עם החולים, קרע שדומה שלא נצפה בעבר ובוודאי לא בממדים כאלה?

נראה שהשינויים המהירים ברפואה הביאו איתם גם כמה יסודות מזיקים אשר למרות כל ההתקדמות, הרופאים עדיין לא הצליחו להתמודד עמם. הנושא מורכב, וכדי ש"לא לשפוך את התינוק יחד עם מי האמבטיה" יש קודם כל להכיר בשפע המרכיבים הטובים, הישגים אשר הם כאן כדי להישאר ואין מי שחולק עליהם. כך, למשל, מעמדו החדש והמשופר של החולה כבעל/ת ידע, דעה ועצמאות להחליט בעזרת הרופאים, או הזמינות בלחיצת כפתור של מידע מפורט על החולה הכולל אשפוזים, תרופות, רגישות יתר, ומהלך של כל בדיקה והשתנותה על פני השנים – אוצר בלום שעוזר מאד בקבלת החלטות. גם הגישה הקלה למאגרי מידע מעודכנים הכוללים למשל הנחיות מקצועיות לטיפול, או מינונים ותופעות לוואי מפורטות של כל תרופה, מהווה זינוק חיובי קדימה, בתנאי שמשתמשים בה כמובן.

אלא שבמקביל הלכו והתפתחו שלוש 'מכשלות' עיקריות אשר נראה שהן אחראיות במידה רבה ל"קרע" השכיח כיום בין הרופא לעבודתו ובינו או בינה – לחולה. הכוונה היא קודם כל לחוסר הזמן של הרופא לעומת הדרישות והמטלות ההולכות ומצטברות; שנית, לאצבע הקלה מאד על ההדק של הפניות לבדיקות ושל רישום תרופות; ולבסוף, המחיר שגובה הופעת המחשב והפיכת יחסי רופא-חולה ליחסי רופא-חולה-מחשב. בעיות אלו כרוכות זו בזו.

ראשית, זמן המפגש במרפאה (אבל גם משך האשפוז שהלך והתקצר עם השנים) קצר מדי. החולים כיום מבוגרים יותר, מורכבים יותר, מטופלים בתרופות רבות יותר, ובדרך כלל התיק הרפואי שלהם מלא וגדוש בתוצאות בדיקות שנעשו בעבר. להתייחסות ראויה לכל אלה נדרש זמן. מה גם שהרופאים היום נדרשים לתת מענה לא רק לבעיה המידית אלא גם ללמד את החולה, להסביר, להמליץ על שיטות יעילות לקידום הבריאות ומניעה כמו אורח חיים בריא, חיסונים, ובדיקות סקירה מסוימות. כל זאת עוד לפני שהזכרנו את השונות האתנית הנפוצה כיום אצלנו ובכל העולם וכרוכה במכשולי שפה והבדלי תרבות אשר דורשים זמן ומאמץ. הפתרון צריך מן הסתם להיות משולב ולכלול הכרה מערכתית של הממשלה והקופות בצרכים, כלומר תוספת זמן וממילא, תקציב. גם הרופאים חייבים לתרום לפתרון. למשל, ניתן בדרך-כלל לקבוע עם החולה מפגש שני (ושלישי) לעיבוד שיטתי של כל הנתונים. אין חולה שלא יעריך את זה. בינתיים, גישה המבוססת על סקרנות, ריכוז, כבוד כנה לחולה, ורצון אמיתי לעשות עבורו את המיטב יחזירו את האמון לחולים, ולרופאים את הרגשת המשמעות שבתפקידם והשליטה על סדר היום. בתי הספר לרפואה שמים את הדגש על איסוף פרטי המחלה ה"ביולוגיים" (איפה הכאב? ממתי? מה מגביר אותו? וכדומה), אלא שלכל חולה יש לפחות עוד שני סיפורים המשוועים לתשומת לב: מי הבן אדם שנמצא מולנו ומאיזה 'מסגרת' של עבר, משפחה, עיסוק הוא או היא מגיעים? ולא פחות חשוב, איך המחלה משפיעה עליו – חרדה או דיכאון למשל נפוצים מאד. לוקח זמן קצר מאד להתייחס גם לשאלות אלו אם רק מכירים בחשיבותם וכמובן שהתגמול לרופא ולחולה כאחד – מובטח.

שנית, הנטייה להרבות בבדיקות, הפניות, ותרופות נובעת לא פעם מקוצר הזמן, מ"רפואה מתגוננת", מתפיסה (שמתבררת לא פעם כשגויה) שזה מה שהחולה רוצה, ומאבדן ביטחון של הרופא ביכולותיו. בדיקה גופנית מלאה אורכת דקות ויחד עם מהלך התלונות על ציר הזמן מספקת מידע חיובי (מועט) ושלילי (תכוף, וחשוב לא פחות). המגע הקרוב בעת הבדיקה גם תורם מאד לקשר ולאמון בין הצדדים ועשוי להפחית בדיקות מיותרות שלא פעם מזהות ממצא שולי, שאיך לא, מוליד סדרה של בדיקות חדשות הכרוכות לא פעם באבדן זמן, חרדה וקרינה.

שלישית ואחרונה, המחשב הוא כלי רב עוצמה אבל עלול גם להסיח את הדעת מהעיקר (האדם החולה). מערכתית, כדאי לשפר תוכנות כדי ש"יטרידו" את הרופא כמה שפחות (לדוגמא, חלונות קופצים שדורשים התייחסות) ויתמכו בהחלטות כמה שיותר (יש מאגרי מידע כאלה). אבל כדאי שגם הרופאים יתאמצו ובאופן "רפלקסיבי" יעיינו קצרות בתיק האלקטרוני לפני כניסת החולה, כולל אולי כמה רישומים קצרים. בדרך זו, בעת המפגש עם החולה, הרופאים יהיו פנויים יותר להקשיב, להתבונן (גם בשפת הגוף), לחשוב, ומה שלא פחות חשוב – להגיב, בהיעדר "מסיחים" בינם לבין המטופל שלהם.

_ _ _

עמיחי שטנר הוא פרופסור מן המניין לרפואה (אמריטוס), ביה"ס לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה, ירושלים וחוקר פעיל בתחומי איכות הטיפול הרפואי בארץ ובחו"ל.

פרסום בתקשורת: ynet

קראו פחות
Missile. Kurt Cotoaga, unsplash

דעה: שיעור בקבלת החלטות לכבוד יום השנה למשבר הטילים בקובה

20 אוקטובר, 2021

קרא עוד

משבר הטילים בקובה התרחש באוקטובר 1962 כאשר ברית המועצות, תחת הנהגת כרושצ'וב נענתה לבקשת שליט קובה, קסטרו, והקימה על אדמתו ארבעה אתרים לטילים בליסטיים גרעיניים, כ-240 קילומטרים מחופי פלורידה. זאת, במטרה להרתיע את האמריקאים מניסיון לפלוש לקובה ולהפיל את השלטון הפרו-קומוניסטי.

ב-14 באוקטובר, עם גילוי אתרי השיגור לטילים בליסטיים בקובה ואימות שאכן מדובר באתרים מבצעיים, כינס הנשיא קנדי את צוות יועציו הקרובים, שכונה Excomm וכלל 14 אנשים, כדי לדון במצב ולגבש חלופות לפעולה. בדיון הראשון שקיים הצוות דעת מרבית החברים הייתה שארה"ב צריכה להפציץ מהאוויר את אתרי הטילים ולפלוש לקובה. קנדי תמך בכך, אך ביקש לבחון חלופות נוספות לפני קבלת ההחלטה הסופית על דרך הפעולה בה תגיב ארה"ב. למרות המצב הלא צפוי והאיום המתגבש על ארה"ב, פעל הנשיא במספר דרכים במטרה להגיע להחלטה הטובה ביותר ולמנוע הידרדרות נוספת שיכולה הייתה להוביל למלחמה הגרעינית הראשונה בין מעצמות-העל.

Excomm התבקשו לבחון מספר חלופות ולהציג את היתרונות והחסרונות של כל דרך פעולה בפני הנשיא. קנדי בעצמו הקפיד שלא להשתתף בדיונים כדי לא להשפיע על תהליך החשיבה וההחלטה. שנית, הנשיא הנחה את ראשי המטות המשולבים של הכוחות המזוינים לגבש את עמדתם בנפרד ולהציגה בפניו. במקביל, ניהל הנשיא מערכה דיפלומטית חשאית, בה הועברו מסרים חשאיים לכרושצ'וב, ובה דרש קנדי להוציא את הטילים מקובה מבלי להידרש לפעולה צבאית או לעימות בין-מעצמתי גלוי. אולטימטום חשאי נוסף הועבר מטעם קנדי לקסטרו ובו הוצע לו לנתק קשר עם בריה"מ, או לאבד את השלטון בקובה.

בחינת החלופות על-ידי Excomm נמשכה ארבעה ימים. ביום השלישי למשבר נפגש הנשיא עם ראשי המטות המשולבים של הכוחות המזוינים, בהובלת גנרל מקסוול טיילור שהציג את עמדתם: בראייתם קובה מהווה איום ישיר על ארה"ב, ניתן להפיל את קסטרו "ללא כניסה למלחמה כוללת וללא השפעה על דעת הקהל העולמית". לאחר הצגת החלופות, הנשיא פנה בנאום לאומה, הודיע על הימצאותם של טילים גרעיניים סובייטים בקובה, קבע שכל התקפה קובנית תיחשב כהתקפה סובייטית, על כל המשתמע מכך והודיע על החלטת הממשל האמריקאי להטיל על קובה סגר ימי.

בחילופי אגרות חשאיים בין מנהיגי ארה"ב ובריה"מ, ב-26 באוקטובר הציע כרושצ'וב להוציא את הטילים מקובה בתמורה להתחייבות אמריקאית לא לפלוש לקובה ולא לתמוך בכל ניסיון פלישה כזה ודרש לפנות את בסיסי הטילים האמריקאים בטורקיה שהיוו איום ישיר על בריה"מ. קנדי, שלא רצה בעימות "חם", הודיע בפומבי על קבלת התנאי הראשון ובחשאי הודיע לכרושצ'וב גם על קבלת התנאי השני.

ניהול המשבר בצורה שקולה והגעה להחלטה לאחר בחינת כל החלופות מנעו התפרצות אלימה נרחבת: למרות הלחץ שנוצר בקרב בכירי הממשל האמריקני ובניגוד לתיאוריה שבעת משבר הזמן להחלטה קצר, אפשר קנדי לצוות לבחון לעומק חלופות שונות וההחלטה נתקבלה כעבור שלושה ימים בלבד. הנשיא התמודד עם עמדה מיליטנטית של חלק מהאנשים, לרבות ראשי המטות המשולבים אשר תמכו במהלך צבאי לתקיפת הטילים, בעיקר משיקולי שימור ההרתעה האמריקאית מול בריה"מ. אחרים בממשל טענו שיש לפעול דיפלומטית כדי למנוע הסלמה.

הנשיא בחר, לבסוף, בדרך פעולה של דיפלומטיה כפייתית, הפעלה מונעת של כוח בשילוב מסרים דיפלומטיים חשאיים. מדיניות זו מנעה עימות בין-מעצמתי. בעת משבר בעל אופי צבאי נוטים מנהיגים (ויועציהם) לבחור בתגובה צבאית, בעיקר משיקולי שימור ההרתעה. החלטת המנהיג לשקול לעומק את כלל החלופות ולהימנע מעימות צבאי צריכה לשמש נר לרגלי מקבלי ההחלטות בישראל (ובעולם) כיצד נכון להגיב בשעת משבר.

הכותב הוא ד"ר אמנון סופרין – מרצה במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית, תת אלוף במילואים, שימש כקצין מודיעין שדה ראשי הראשון וכראש אגף המודיעין ב"מוסד".

פרסום בתקשורת: מעריב

קראו פחות
tel aviv. by alon sin moshe, hebrew university

דעה: המרדף המתמשך אחרי קרקעות עלול להסתיים בבכי

12 אוקטובר, 2021

קרא עוד
היימשך המרדף אחרי קרקעות ולאן הולכים מחירי הדירות? שאלה אקטואלית זאת חוזרת ועולה באחרונה הן על ידי היזמים והבונים והן על ידי מכלול רוכשי הדירות (זוגות צעירים, משפרי דיור ומשקיעים). כדי לענות על השאלה עלינו להבין תחילה את הקשר בין מחירי הקרקעות, שעולים בשנתיים האחרונות בחדות, למחירי הדירות.

המוצר הסופי הנמכר לציבור צרכני המגורים הוא, כמובן, דירות וקרקע היא חומר גלם מרכזי בעלות הקמת הדירות. בישראל למעלה מ- 90% מהקרקעות נמצאות בבעלות המדינה. שיעור הבעלות של המדינה אינו אחיד. באזורי הפריפריה שעור בעלות המדינה מתקרב ל- 100% ובאזורים המכונים אזורי הביקוש, קרי מחוזות תל אביב והמרכז, שעור הבעלות עומד על כ- 80% - 85%. ניהול קרקעות המדינה מבוצע על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שתפקידה העיקרי הוא לספק קרקע מתוכננת לבנייה. פירוש הדבר הוא שעל רמ"י להפוך קרקע גולמית לקרקע מתוכננת, שאותה ניתן למכור ליזמים שיבנו עליה דירות.

ניהול כלכלי נכון, דהיינו, כזה שתואם את האינטרסים הכלכליים של המדינה, היה צריך להוביל את רמ"י, לייצר מלאי, רצוי גדול, של קרקע מתוכננת, שיאפשר ליזמים להתאים בזמן את היקף הפעילות שלהם לביקושים השוטפים לדירות.

בשלב הזה של הפיכת קרקע גולמית לקרקע מתוכננת, ברת שיווק, טמון עיקר הכשל של רמ"י שלא הצליחה עד כה ליצר מלאי כזה. העדר המלאי מתבטא בין היתר בתנודות חריפות של מחירי הקרקעות. התנודות הללו מתבטאות בהגשת הצעות מחיר במכרזי רמ"י, שמנותקות לעיתים משווי כלכלי, הנובע ממחירי הדירות הנוכחיים, ומשקפות ציפיות לעלייה משמעותית של מחירי הדירות בשנים הקרובות. אולם  בהתנהלות כזאת שמתבססת על הציפיות הללו טמון גם סיכון משמעותי, כפי שיוסבר ויודגם בהמשך.

הגישה הנכונה כלכלית להערכת שווי קרקע, שהיא הבסיס להגשת הצעה במכרז על קרקע, היא גישת החילוץ, שמתבססת על חילוץ שווי הקרקע כ"שארית" (Residual Value) של תחזית המכירות של תמהיל השימושים הסחיר האופטימלי של הקרקע, קרי, דירות, שטחים מבונים מניבים אחרים, בניכוי כלל עלויות ההקמה והרווח היזמי.

שימוש בגישת החילוץ מחייב ניתוח מפורט של הסביבה העסקית גיבוש תמהיל שימושים אופטימלי, הגדרת מסלול מכירות אופטימלי (של מוצרי הנדל"ן) על ציר הזמן, הפחתה מותאמת של עלויות הבנייה והרווח היזמי והיוון תזרים השארית המשקף את שווי הקרקע.

מכאן נובע, שמבחינת היזמים לכיוון ההשתנות החזוי של מחירי הדירות השפעה מכרעת על המחירים המוצעים על ידם, הן במכרזי הקרקעות  של רמ"י והן ברכישת קרקע פרטית.

כדי להדגים את הקשר הגורדי שבין מחירי הדירות למחירים המוצעים על ידי היזמים במכרזי קרקע והסיכון הטמון בהם, להלן דוגמא לחילוץ מחיר קרקע ממחיר מכירה של דירה.

נתוני יסוד:

א.   מחיר מכירה נוכחי של הדירה, כולל מע"מ 17% (אלפי ₪) - 2,340.

ב.   רווח יזמי מתוכנן - 15% ממחיר המכירה נטו.

ג.   שטח דירה - 120 מ"ר.

ד.   עלות בנייה ישירה - 5,000 ₪ למ"ר.

ה.   תוספת בגין שטחי שירות - 20%.

ו.   עלויות עקיפות (אגרות, תכנון, ניהול, שיווק בצ"מ) - 2,000 ₪ למ"ר.

מנתוני היסוד נובע:

א.   סה"כ עלויות הקמה למ"ר - 8,000 ₪.

ב.   סה"כ עלות הקמה לדירה - 960,000 ₪.

ג.   רווח יזמי - 300,000 ₪ לדירה.

חישוב שווי קרקע מחולץ:

 מחיר מכירה נטו  - 2,000,000

-  רווח יזמי - 300,000

-  עלויות הקמה  - 960,000   

שווי קרקע מחולץ -   740,000

שווי קרקע מחולץ זה מותאם כמובן למחיר המכירה הנוכחי ואותו יכול היזם להציע במכרז.

הסיכון טמון בפער הזמן בין רכישת הקרקע למכירה הדירות.

בהנחה שפרק הזמן הצפוי בין רכישת הקרקע להוצאת היתרי בנייה הוא כ- 3 שנים ושהמחירים יעלו במהלך 3 השנים הללו במצטבר ב- 20%.

תחשיב שווי הקרקע יהיה כדלקמן:

מחיר מכירה נטו - 2,400,000

-  רווח יזמי  - 360,000

-  עלויות הקמה -  960,000

שווי קרקע מחולץ - 1,080,000

אם המחירים, ישארו ברמתם הנוכחית (בניגוד לציפיות היזמים) יתקבל התחשיב הבא:

מחיר מכירה נטו - 2,000,000

-  עלויות הקמה - 960,000   

-  תשלום עבור הקרקע - 1,080,000

רווח יזמי  - 40,000-

כלומר, ליזם יהיה רווח יזמי שלילי, שפירושו שחיקת ההון העצמי שהושקע במיזם.

אם המחירים ירדו ב- 10% (וכבר היו דברים מעולם) יתקבל התחשיב הבא:

מחיר מכירה נטו - 1,800,000

-  עלויות הקמה - 960,000   

-  תשלום עבור הקרקע - 1,080,000

רווח יזמי - 240,000-

כלומר, היזם יפסיד בפרויקט זה כ- 240,000 ₪ לדירה.

בהנחה שהיזם מימן כ- 25% מהמיזם בהון עצמי, הון זה ישחק ויעלם.

ציפיות לעליית מחירי הדירות ב- 20% הובילו אפוא לתוספת של 46% לשווי הקרקע המחולץ, לעומת התחשיב המקורי.

ניתוח מכרזי קרקע של רמ"י, במרחב תל אביב-יפו, פתח תקווה, רמת השרון, מודיעין-מכבים-רעות, רמלה ובאר יעקב, שנסגרו בשנים 2015 – 2016, טרום התוכנית "מחיר למשתכן", מעלה שהפער הממוצע בין מחיר השומה (מחושב על יד השמאי הממשלתי) למחיר ההצעה הזוכה עמד על כ- 18%. הפער בין ממוצע ההצעות למחיר השומה היה אפס. בהנחה שמחיר השומה נקבע על פי מחירי הדירות בעת קביעת השומה, משמעות הנתונים הללו היא שבממוצע ציפיות היזמים היו ליציבות במחירי הדירות. לעומת זאת ההצעות הזוכות שיקפו ציפייה לעלייה מצטברת של 8% במחירי הדירות במשך 3 – 4 שנים (פרק הזמן הצפוי כאמור בין זכייה במכרז קרקע מתוכננת להוצאת היתרי בנייה).

ניתוח מכרזי קרקע של רמ"י במרחב תל אביב-יפו, מודיעין-מכבים-רעות, רמת השרון, באר יעקב ואור יהודה, שנסגרו בשנים 2020 ו- 2021, לאחר סיום התכנית "מחיר למשתכן" (בתקופה זאת נמשך שיווק קרקעות במסגרת התכנית "מחיר למשתכן", אולם בהיקף נמוך יותר וכן הוגדל נתח השיווק של קרקע לשוק החופשי), מעלה ,שהפער הממוצע בין מחיר השומה למחיר ההצעה הזוכה עמד על כ- 69%. הפער בין ממוצע ההצעות למחיר השומה היה 54%.

משמעות הנתונים הללו היא שבשנים 2015 – 2016 שיקף ממוצע ההצעות של יזמים ציפיות ליציבות של מחירי הדירות. ההצעות הזוכות שיקפו ציפיות לעליות מחירים של כ- 1.5% - 2.5% לשנה, זאת בדומה לעליית הערך הממוצעת של דירות בישראל, בטווח הארוך, שעמדה בממוצע על כ- 2% - 3%. בשנת 2021 משקפות ההצעות הזוכות במכרזים ציפיות לעליית מחירי הדירות בשיעור מצטבר של כ- 30% במהלך 3 – 4 השנים הקרובות, דהיינו, עלייה שנתית ממוצעת של כ- 6% - 7%.

ממוצע ההצעות משקף ציפיות לעליית מחירי הדירות בשיעור מצטבר של כ- 24%, דהיינו, עלייה שנתית ממוצעת של כ – 5% - 5.5%, דהיינו, התייקרות שנתית גבוהה בהרבה מהממוצע ארוך הטווח.

על רקע נתוני היסוד שהוצגו והמשמעות הכלכלית שלהם, מתחדד באחרונה הוויכוח בין כלכלנים באשר לשאלה אם העלייה המתמשכת בשווי הנכסים, במכלול השווקים (שוק ההון, נדל"ן, נכסים אלטרנטיביים אחרים), משקפת בועת נכסים עצומת מימדים שסופה לפקוע ולהביא לקריסת מחירים משמעותית. הדוגמא המספרית שהוצגה לעיל וכן נתוני המכרזים באזורי הביקוש ממחישים את גודל הסיכון ליזמים, שכן אם אכן תתחולל קריסה כזאת במהלך השנה – שנתיים הקרובות והציפיות לעלייה משמעותית של מחירי הדירות לא תתממשנה, צפויה הזכייה של זוכי המכרזים להסתיים בבכי.

המאמר נכתב על ידי ד"ר יאיר דוכין, ראש תוכנית ה- MBA בהתמחות מימון נדל"ן, בית ספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית.
 

פרסום בתקשורת: גלובס,

קראו פחות
Medical photo created by freepik - www.freepik.com

ד"ר שהם חשן הלל מביה"ס למנהל עסקים ומרכז פדרמן לחקר הרציונליות בקריאה: קבלו את ההחלטה הנכונה וקצרו את תורנויות הרופאים המתמחים

10 אוקטובר, 2021

וודקה, Sam Hojati, unsplash

דעה: האם יש חיים (במזרח אירופה) ללא וודקה? הערות ליום הוודקה הבינלאומי

4 אוקטובר, 2021

 

קרא עוד

אדוארד סלינגרלנד פרסם השנה חיבור מלומד בו טען כי הציביליזציה האנושית כולה הושתתה על המצאת המשקאות האלכוהוליים בתקופה הפרה-היסטורית. ייתכן בהחלט כי מדובר בהגזמה מסוימת ואולם ככל שהדבר נוגע למזרח אירופה הטענה כי הציוויליזציה שלה מבוססת על הוודקה שרירה בהחלט. ולא, לא מדובר רק על כך שבין פולין ורוסיה ניטשת מלחמת עולם מגוחכת בדבר השאלה מי המציא את הוודקה, כבסיס לשאלת הזהות הלאומית העמוקה ביותר. אף לא בטענתו של הסופר הרוסי המפורסם וונדיקט ירופייב, בפואמה שלו "מוסקבה-פיטושקי", כי כל השתלשלותה של ההיסטוריה הרוסית המודרנית, ממרד הדיקבריסטים ועד בעיותיה של החברה הרוסית בתקופה הסובייטית של שנות השישים מקורה בהרגלי שתיית הוודקה בקרב פשוטי העם והאליטות בחברה הרוסית. הדימוי הרווח על אנשי מזרח אירופה, ורוסיה בפרט, כעל שתיינים כרוניים, המזיח את כל העיסוק בשאלה הזאת לתחום הקומי והשולי, מושך אמנם את הסטודנטים לקורס שלי "וודקה, שתיינים ופונדקים במזרח אירופה" באוניברסיטה העברית כמו זבובים לדבש ואולם מצפה להם הפתעה. מדובר במחקר רציני, ואף משעמם בחלקו, של תהליכים כלכליים וחברתיים שחלו במזרח אירופה בעת החדשה ואשר הוודקה שיחקה בהם תפקיד מרכזי.

האמת היא כי את הוודקה לא המציאו הפולנים, הרוסים וגם לא האוקראינים, אלא ככל הנראה עשו זאת הגרמנים. מדוע אם כן היא התפשטה במזרח אירופה וקיבלה שם סלבי, הגזור מהמילה הסלבית למים? הוודקה לא הייתה גם המשקה המסורתי במזרח אירופה, עד שלב מאוחר יחסית – המאה ה-16, שהמשקאות האלכוהוליים המסורתיים בה היו תסיסת הדבש והבירה. אל הבירה הסקנדינבי – ברגי – נושא שם סלאבי ולא גרמני (ראוי לזכור שהוויקינגים ממוצא סקנדינבי הם שהקימו את רוסיה ופולין בימי הביניים המוקדמים). אצל הפינים, שקדמו לשבטים הסלאביים ברוסיה האירופאית של היום, מופיע אפילו מיתוס, הכלול באפוס הלאומי שלהם – "קאלוואלה" - על הולדת הבירה כתוצאה מהאהבה העזה בין השעורה לבין הכשות.

זיקוק האלכוהול המצוי בבסיס ייצור הוודקה הומצא עוד בימי הביניים דווקא על ידי הערבים, ומכאן שמו הערבי. הוא הומצא תוך עיסוק מדעי בכימיה ולא לצרכי שתייה. עצם הרעיון שניתן לשתות את הרעל הזה היה וודאי מעורר בערבים זעזוע נפשי עמוק. תהליך זיקוק האלכוהול הגיע לאירופה במאה השלוש עשרה אך גם שם היה מוגבל במשך תקופה ארוכה למעבדותיהם של אלכימאים. הוודקה המסחרית הומצאה סביב שנת 1500 והתפשטה במהירות שיא ברחבי מזרח אירופה, ובעיקר בממלכת פולין-ליטא וברוסיה המוסקבאית. המשקה החדש התאים ככפפה ליד למזרח אירופה הודות לצירופם של שני גורמים עיקריים: עלייה תלולה בביקוש לתבואה במערב אירופה, כתוצאה מהעיור המתגבר ותהליכים טרום-קפיטליסטיים אחרים, וסגירת הים השחור ליצוא תבואה על-ידי הקיסרות העות'מאנית.

מצד אחד מזרח אירופה הופכת בעת החדשה ל"אסם התבואה" של מערב אירופה, תהליך שהוביל לשינויים מרחיקי לכת במבנה החברתי, הפוליטי, התרבותי וכמובן הכלכלי של האזור כולו. מאידך, יצוא התבואה מחלק מהאזורים במזרח אירופה, דווקא אלה הפוריים יותר מבחינת גידול התבואה – כמו אוקראינה שכל נהרותיה המרכזיים זורמים לים השחור ולא לים הבלטי,  או רוסיה המוסקבאית שהייתה מנותקת אז כמעט מכל מוצא לים (חוץ מארכנגלסק) - נעשה קשה יותר. בנקודה זאת בדיוק נכנסת הוודקה לתמונה. מהר מאוד התברר למחזיקי הזכות לייצר ולשווק משקאות חריפים, בעלי האחוזות בממלכת פולין ליטא ושליטי המדינה הריכוזית ברוסיה המוסקבאית, שהרבה יותר כדאי וקל לשווק עודפי תבואה במקום, בצורת "לחם נוזלי" – הוודקה. כך נוסד הפונדק המזרח אירופי, לא כמקום בילוי לשולי החברה, כמו במערב, אלא כמוסד חברתי, תרבותי וכלכלי מרכזי אחרי המדינה והכנסייה.

לא זו בלבד שאין חיים במזרח אירופה ללא וודקה אלא מסתבר גם שאין היסטוריה יהודית ללא וודקה, לפחות בעת החדשה. בממלכת פולין-ליטא נמצא באותה התקופה היישוב היהודי הגדול והחשוב ביותר בעולם והעיסוק הכלכלי הטיפוסי והמרכזי של היהודים הללו היה בדיוק חכירת הזכויות לייצור ומכירת המשקאות האלכוהוליים, ובראש ובראשונה הוודקה. הדבר גרם לכך שחלקים נכבדים מהאוכלוסייה היהודית, בניגוד לכל סטריאוטיפ של היהודי העירוני, יישבו כחוכרים בכפרים, התנתקו ממערכת החינוך והשירותים הדתיים בקהילה היהודית, הפכו להיות בורים הזקוקים לתיווך בינם לבין הקדוש ברוך הוא והמסורת היהודית. מתווך כזה אמנם הופיע במהרה דמות הצדיק החסידי, והייתה זאת התשתית החברתית והכלכלית לצמיחת החסידות. מצד שני, העובדה כי היהודים נתפסו כסוכנים של המאגנטים הפולנים, שלא רק השקו לשוכרה את האיכרים אלא גם עשקו אותם הביאה להתגברות השנאה כלפיהם ולהתפרצויות אלימות, שהידועה שבהן הייתה פרעות בוגדן חמלניצקי בת"ח-ת"ט.

בניגוד לרפובליקת האצילים הביזורית של ממלכת פולין-ליטא, בה היה המונופול על ייצור היי"ש שייך לבעלי האדמות כולם, ברוסיה המוסקבאית היה זה, כאמור, מונופול של המדינה. איוון האיום הוא שהקים את מערכת פונדקי הצאר במאה השש עשרה ואילו פיוטר הגדול הביא למקסום רווחי המדינה משיווק אלכוהול והיה בעצמו שתיין לא קטן שנהג להשקות לשוכרה את כל סביבתו הקרובה, כולל נשים ודיפלומטים זרים. כך למשל, השקה את דוכס קורלנד, בחתונתו של זה האחרון עם אחייניתו של פיוטר הגדול, עד כדי כך שמת כעבור ימים ספורים לאחר החתונה. פיוטר הגדול הנהיג בצבא שלו גם מנה יומית של וודקה לכל חייל, שנקראה "כוסית הצאר", ושהייתה נהוגה עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה - אז בוטלה. אולם, לאחר תבוסות הצבא האדום בראשית הפלישה הגרמנית לרוסיה בקיץ 1941, הרגישה ההנהגה שהצבא לא יצעד בלי חזרתה של מכסת הוודקה היומית והיא הוחזרה תחת שם חדש – "כוסית קומיסר העם".

כל התהליכים המוזכרים ורבים אחרים, שקצרה היריעה מלתאר כאן, הביאו להתפשטות תרבות שתיית הוודקה במזרח אירופה בקרב כל המעמדות, הרבדים והקבוצות הלאומיות, כולל שתיה מסיבית בקרב נשים ואנשי כנסייה.

ד"ר יהודית קליק היא מרצה בכירה בחוג ללימודים רוסיים וסלאביים באוניברסיטה העברית.

הפרסום בתקשורת: ynet

קראו פחות
עיראק, Mostafa Meraji, usplash

דעה: כמה מטורף היה סדאם חוסיין? אולי לא כמו שחשבנו

23 ספטמבר, 2021

קרא עוד

כשישראל הצעירה ניהלה בשנות השישים דיון ציבורי ביתרונות ובחסרונות של הצטיידות בנשק אטומי, הזהיר השר יגאל אלון כי במזרח התיכון לא יכול להיווצר "מאזן של אימה". במקום הרתעה הדדית, טען אלון, יתקיים מצב של "אימה ללא מאזן". במילים אחרות, אלון חשב שבעוד שבשאר העולם מנהיגים נמנעים להשתמש בנשק גרעיני בשל החשש מההרס העצום שנשק זה ממיט, במזרח התיכון אי אפשר לצפות לכך. מנהיגי האזור, לפי הלך מחשבה זו, נוהגים בצורה לא רציונלית ולכן לא יירתעו משימוש בפצצה. מעט השתנה מאז. גם כיום רוב של ההנהגה בישראל סבורה, למשל, שאם לאיראן תהיה פצצה, היא תשתמש בה נגד ישראל, אף שהדבר יכול להביא לתגובה ישראלית מוחצת. זהו הרקע לדיון אם ישראל צריכה לפעול נגד מתקני הגרעין באיראן.

לפני 41 שנה ישראל חשבה באותו אופן על סדאם חוסיין, הרודן העיראקי. בספטמבר 1980 הוא החליט החלטה הרת אסון לסבך את ארצו במלחמה עם איראן. איראן גדולה פי 4 מעיראק ומספר התושבים בה כפול מזה של עיראק. לכן היא נחשבה למדינה החזקה ביותר במפרץ הפרסי ובשל כך בשנת 1975 סדאם חוסיין חתם על הסכם עם השאה האיראני, שהיה למעשה הסכם כניעה ובו סדאם קיבל את מרבית דרישותיו של השאה בנוגע לבעלות על הנהר שאט אל-ערב. כאשר החליט לפלוש לאיראן, פרשנים בני הזמן הניחו שסדאם ניסה לנצל הזדמנות. בעקבות המהפכה האיסלאמית של 1979 ותהליכי הטיהור והמעצרים בשורות הצבא, איראן נחלשה משמעותית. למרות זאת, המלחמה נמשכה כשמונה שנים. היא הביאה למותם של מאות אלפי עיראקים והסתיימה למעשה בתיקו. עיראק יצאה מהמלחמה עם חוב חיצוני גדול ובלי אף הישג משמעותי.

האמנם פתח סדאם במלחמה זו מתוך שגעון גדלות? צלילה לנבכי הסיפור מעלה תמונה אחרת. לו רצה סדאם לנצל את הכאוס בתוך איראן, הוא היה יכול לפתוח את המלחמה בתחילת 1979, כאשר כהן הדת הקיצוני, רוחאללה ח'ומייני, עלה לשלטון. במקום זאת סדאם דווקא ברך את השלטון החדש באיראן והביע תקווה ששתי המדינות יוכלו לחיות בשלום. אולם תוך זמן קצר החלה סדרה של התנגשויות על קו הגבול בין כוחות עיראקים ואיראנים. סדאם הבין שח'ומייני מחפש עימות עם עיראק על מנת לחזק את מעמדו בתוך איראן מול הגורמים המתונים, החילוניים והפרו-מערביים. בתגובה, סדאם החל להתייחס בנאומיו לאיראנים שרוצים בעימות עם עיראק וכאלו שלא. אבל מה שסדאם לא היה יכול להבליג עליו היה תמיכה איראנית במחתרת חמושה שפעלה בדרום השיעי. השליטה בדרום עיראק הייתה חשובה מאוד למשטרו של סדאם. המוצא של עיראק אל המפרץ הפרסי עובר דרך אזור זה וחלק משדות הנפט הגדולים נמצאים שם. כאשר המחתרת השיעית בדרום ניסתה להתנקש בחייו של בכיר במשטר, טארק עזיז, נפל הפור בבגדד. סדאם, אם כן, החליט לצאת למלחמה כדי להגן על יציבות שלטונו, לא כדי לנצל את חולשתה של איראן.

גם הסיבה שבגללה המלחמה התארכה קשורה לרגישות הפוליטית שגילה סדאם. צבא עיראק הוא זה שבחר את נקודת הפתיחה של המלחמה כאשר הוציא לפועל מתקפת פתע. זו התמקדה בהתקדמות לתוך חבל חוזיסטאן בדרום איראן, המאוכלס באוכלוסייה ערבית ברובה וכולל את שדות הנפט הגדולים באיראן. השתלטות עיראקית עליו הייתה יכולה להנחית מכת מחץ על כלכלה האיראנית. אבל במקום להתקדם במהירות, הצבא העיראקי נע בזהירות ובאיטיות והפעיל עוצמת אש גדולה. כל זה הבטיח מספר נפגעים נמוך לכוחות העיראקיים, אולם התנהלות זו בזבזה זמן יקר ואפשרה לאיראן להתארגן מחדש ולנצל את היתרון שלה בכוח אדם. איראן גייסה אפילו נערים צעירים ישירות לשדה הקרב. כל זה אפשר לאיראן להטות את הכף, להדוף את הצבא העיראקי ולפלוש לשטחה של עיראק בקיץ 1982. אם כן, המחיר של הניסיון של סדאם לחסוך בחיי חייליו היה יקר. בשנים הבאות עיראק נאלצה לנקוט בצעדים נואשים, בכלל זה שימוש בנשק כימי נגד חיילים איראנים ומורדים כורדים כדי למנוע תבוסה במלחמה.

הפחד של סדאם משינוי לרעה בדעת הקהל בעיראק התבטא גם בהתנהלות הכלכלית של המשטר תוך כדי המלחמה. ממשלת עיראק עשתה מאמצים ניכרים כדי למנוע פגיעה ברמת החיים של האזרחים. למרות ההוצאות העצומות שהמלחמה דרשה, לא נרשם מחסור במוצרים כלשהם בשווקים. החשש של סדאם לא היה מוגזם. בכירי המשטר היו שייכים לאליטה צרה ביותר שכללה בעיקר את חברי המשפחה המורחבת של סדאם. שאר גורמי הכוח בעיראק הורחקו מהשלטון. הדיקטטורה של סדאם שרדה רק בזכות רווחי הנפט העצומים והשימוש בהם כדי לשחד את הנאמנים למשטר ולבנות מנגנוני בטחון חזקים שיוכלו לבלוש אחר האופוזיציה ולדכא אותה.

סדאם, אם כן, היה דווקא מנהיג רציונלי. השיקול העליון שלו היה ניסיון להבטיח את הישרדות המשטר במדינה שחוותה מספר רב של הפיכות צבאיות אלימות. השיקול הזה קבע את מועד המלחמה, וההתנהלות הצבאית והכלכלית של עיראק בזמן המלחמה. ההיסטוריה של האזור מראה ששיקול זה הוא השיקול המכריע עבור רוב שליטי המדינות במזרח התיכון, ובכלל זה איראן. לכן אפשר לצפות שאם ההנהגה בטהראן תיווכח שחזרה להסכם הגרעין עם ארה"ב תוכל דווקא להבטיח את המשך שלטונה, היא תהיה מוכנה לחדש את ההסכם.

ד"ר גיא לרון הוא מרצה בכיר במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית.

הפרסום בתקשורת: ynet

קראו פחות
פרופ' גד יאיר

מאמר דעה של פרופ' גד יאיר: מערכת החינוך היא מתקן האפסנאות הגדול ביותר של מדינת ישראל

30 אוגוסט, 2021

'צריך לפתוח את בתי-הספר ב-1 בספטמבר'. 'לא, צריך לדחות בעשרה ימים', 'לא – בחודש'. כן, לא, כן, לא. 'עם שבעים אחוזים מחוסנים', בשכבה, או בכיתה... דיייי, תפסיקו כבר! אין ספק, הוויכוח על פתיחת שנת הלימודים נמשך עד בחילה. אבל מתחת לו נחשפה אמת מרה: מטרתה של מערכת החינוך היא לאפסן תלמידים למספר שעות ביום בבתי-הספר, כדי שהורים יוכלו לעבוד. כדי שהכלכלה תתפקד. זאת האמת. ועבורנו, אנשי החינוך, זו אמת מרה. 

photo by jonathan borba, unsplash

מחקר בינלאומי חדש על לידות בזמן קורונה: עליות משמעותיות במספר הלידות השקטות ובכמות הניתוחים הקיסריים שבוצעו בחדרי לידה

21 יוני, 2021

קרא עוד
מחקר תצפיתי גדול ונרחב שבוצע ביוזמת פרופ' אלכסנדר יוסקוביץ מנהל מחלקת הרדמה מיילדותית ואמבולטורית של המרכז הרפואי שערי צדק והפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, ניסה לבחון את ניהול ההרדמה המיילדותית והשימוש במשככי כאבים במהלך תקופת הקרונה, בקרב נשים יולדות במספר מרכזים רפואיים בארץ ובעולם. במהלך עבודתם נחשפו החוקרים לנתונים מדאיגים שהתקבלו לגבי נשים שנכנסו לחדרי הלידה כשהם עם תסמיני נשימה ברורים בעקבות הידבקות בנגיף הקורונה SARS-CoV-2. השערת המחקר של החוקרים הייתה כי נשים עם תסמינים נשימתיים (RS) יחוו לידה מורכבת יותר מאשר נשים ללא תסמינים אלו.

המחקר בוצע בסך הכל בשמונה מרכזים רפואיים בישראל, ספרד ופורטוגל בין התאריכים 1 באפריל ל- 31 ביולי 2020. הנתונים נאספו בזמן אמת במהלך התצפיות על חולות קורונה בזמן לידה וכן מהתיעוד הרפואי הממוחשב שנאסף בבתי החולים. בנוסף, נבדקו משתנים דמוגרפיים אימהיים, סימנים חיוניים לקורונה, ערכי מעבדה במהלך הלידה, מהלך הלידה, משככי כאבים שניתנו בלידה ו/או במהלך הניתוח הקיסרי, הרדמה לאחר ניתוח כולל טיפול במסכת חמצן, משך האשפוז, פרטים רפואיים ראשוניים לגבי הילודים (כגון מבחן אפגר, משקל לידה וכל סיבוך כמו מוות עוברי תוך-רחמי, הגבלת גדילה תוך רחמית ולידה מוקדמת - לפני 37 שבועות שלמים להריון), ועוד.

על פי תוצאות המחקר, 165 נשים עם זיהום לקורונה ילדו בשמונת המרכזים במהלך תקופת המחקר - 0.9% מסך 18,250 הנשים שילדו בכל המרכזים הרפואיים בתקופה זו. 12% סבלו מתסמונת נשימתית בעקבות ההידבקות הנגיף ו-88% (היתר) היו ללא תסמינים. בקרב נשים עם תסמינים נשימתיים, 7% מהיולדות סבלו גם מדלקת ריאות ו-4% מהיולדות סבלו מהתפתחות והחמרה בתסמונת הנשימתית שנגרמה בעקבות הקורונה. ראוי לציין כי מרבית הנשים שסבלו מתסמיני נשימה בעייתיים לא נזקקו בסופו של דבר לתמיכה באמצעות חמצן - רק 4.25% הונשמו דרך צינורית אף, כ-2% נעזרו במסכת פנים, ורק כ-1% הזדקקו להחדרת חמצן גבוהה באף.

הנתונים המשמעותיים ביותר קשורים לעלייה בכמות היילודים בניתוחים קיסריים - גידול של פי 5 מבזמן שגרה! 30% מהנשים שנדבקו בקורונה וסבלו מתסמינים נשימתיים נאלצו לעבור לידה קיסרית בהרדמה כללית. כ-16% מתוכו עברו לידה קיסרית בגלל אי התקדמות בלידה, כ-27% בשל מצוקה עוברית וכ-3% בעקבות מצוקה נשימתית מצד האם וכל היתר (57%) בשל סיבות עובריות אחרות. כן נרשם שיעור גבוה מהצפוי של מוות עוברי תוך-רחמי, IUFD - Intrauterine Fetal Demise - 3% (על פי הספרות הרפואית-מחקרית, רק כ-0.2-0.3% מהלידות במדינות מתקדמות הן לידות שקטות).

זאת ועוד, בקרב נשים שסבלו מתסמינים נשימתיים חמורים, החוקרים שמו לב לעלייה בשיעור גיל ההיריון המוקדם (כ-50% לידות לפני השבוע ה-37) ובשיעור הלידות הקיסריות - עד 65% (לעומת 22.1% בקבוצה ללא תסמיני נשימה). למרבה המזל, לא נגרם שום סיבוך כתוצאה מההרדמה בעקבות הניתוחים או שינוי בריאותי משמעותי אחר. כמו כן, במהלך תקופת המחקר התרחש מוות של יולדת כתוצאה מתסחיף ריאתי מסיבי - חמישה ימים לאחר הלידה הקיסרית באישה עם עבר בריאותי תקין, לה היו תסמינים נשימתיים בעקבות הידבקות בקורונה. בעקבות כל הממצאים קבעו החוקרים במאמר כי "נשים הסובלות מקורונה עם תסמינים חמורים הן אוכלוסייה מיוחדת הדורשת שיקולים פרטניים וניהול זהיר".

במחקר לקחו חלק חוקרות וחוקרים, רופאות ורופאים, ביניהם פרופ' אמיליה גואש אחראית הרדמה מיילדותית של בית חולים אוניברסיטאי La Paz שבמדריד, בשיתוף פעולה הדוק עם פרופ' יהודה גינוסר מבית חולים הדסה עין כרם, ד"ר דניאל שטלין מהמרכז הרפואי שערי צדק, פרופ' קרולין וייניגר מנהלת היחידה להרדמה מיילדותית, מערך הרדמה, כאב וטיפול נמרץ ממרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי, פרופ' חיים ברקנשטט מנהל מערך ההרדמה של המרכז הרפואי שיבא, וקבוצה נוספת של אנשי ונשות מחקר נוספים מהארץ, ספרד ופורטוגל (סה"כ 17).

לפרסום המדעי: https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/14767058.2021.1937105

פרסומים בתקשורת: mako, N12, mamy, בחדרי חרדים, הידען.

קראו פחות
הילד שבתמונה אינו קשור לכתבה. photo by Jelleke Vanooteghem, unsplash

מחקר חדש קובע: איך הילדים שלנו ישנו במהלך משבר הקורונה? לא רע

13 מאי, 2021

מחקר שפורסם לאחרונה בהשתתפות חוקרים מהאוניברסיטה העברית והדסה, מצא שאיכות השינה של ילדים מגילאי 3-17 לא נפגעה משמעותית בתקופת משבר הקורונה, למרות שהם הלכו לישון מאוחר יותר והתעוררו בשעות מאוחרות יותר. החוקרים: "תוצאות המחקר הנוכחי הבהירו שלמתבגרים יש חסך שינה באמצע השבוע, אך השינוי שקרה בעקבות המגיפה אפשר להם להשלים אותו"

קורונה

מחקר בינלאומי ענק מחזק את הקשר שנמצא בין קורונה לשבץ מוחי – בעיקר בקרב צעירים שחלו בנגיף

3 מאי, 2021

קרא עוד
במחקר, בו השתתפו חוקרים מישראל, ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, מצרים, איראן, לבנון ואיחוד האמירויות, ועוד נמצאו בעיקר חסימות של כלי דם גדולים במוחם של הנבדקים הצעירים. את הצד הישראלי ייצג הנוירולוג והחוקר פרופ' רונן לקר, מנהל יחידת השבץ במרכז הרפואי הדסה והאוניברסיטה העברית

מחקרים שבוצעו בעת האחרונה ניסו למצוא את הקשר בין תחלואה בקורונה והסיכון לסבול מאירועים מוחיים. דיווח של בית החולים מאונט סיני בניו יורק בתחילת השנה על מקרי שבץ של חמישה חולי קורונה צעירים, העלה חשש לעלייה בשכיחות של שבץ מוחי גם בקרב חולים צעירים ללא גורמי סיכון וסקולריים, כמו יתר לחץ דם, סוכרת או עישון. מחקר חדש ונרחב שפורסם לאחרונה בכתב העת Stroke, בו לקח חלק הנוירולוג והחוקר פרופ' רונן לקר מהמרכז הרפואי הדסה והאוניברסיטה העברית, ניסה לבחון לעומק את הקשר בין מחלת הקורונה לשבץ מוחי, ומצא מספר לא מבוטל של מקרי שבץ מוחי בקרב חולי קורונה בגילאים צעירים בהשוואה למקרי שבץ קודמים באוכלוסייה דומה לפני פרוץ המגפה.

במחקר השתתפו לא פחות מ-89 חוקרים וחוקרות מ 136 מוסדות אקדמיים שונים ברחבי העולם – ביניהם גם מאיראן, לבנון ואיחוד האמירויות. הם ערכו מחקר תצפיתי על חולים שלקו בשבץ מוחי איסכמי חריף, דימום תוך גולגולתי, ופקקת ורידית מוחית (נוכחות של קריש דם בורידי המוח או בסינוסים הורידים הדוראליים, המנקזים את הדם מהמוח) בקרב חולי קורונה שאושפזו בבתי החולים ובדקו את חומרת השבץ ותת-סוג שבץ. בנוסף, ביצעו החוקרים לאותם חולים הדמיה עצבית, ובחנו את ההבדלים הין חולים סימפטומטיים ללא-סימפטומטיים לאחר שנדבקו ב-SARS-CoV-2 תוך הופעת שבץ מוחי. בנוסף, נבדקה ההשפעה של תחלואה באזורים גיאוגרפיים שונים על חומרת המחלה.

מבין 136 מרכזים ב-32 מדינות שהשתתפו במחקר זה, ב-71 מרכזים מ-17 מדינות היו לפחות מטופל או מטופלת אחד/אחת שסבלו מקורונה ושבץ מוחי בו זמנית או מיד לאחר ההחלמה מקורונה. מתוך 432 חולים שנמצאו סובלים משבץ מוחי, 323 (74.8%) סבלו משבץ מוחי איסכמי הנובע מחסימת כלי דם במוח, 91 (21.1%) מדימום תוך גולגולתי ו-18 (4.2%) מפקקת ורידי המוח.

מסתמן כי גיל חולי הקורונה שלוקים בשבץ מוחי הוא נמוך. "לא הגבלנו את עצמנו לקבוצת גיל מסוימת במהלך עבודת המחקר שלנו, אבל שמנו לב שאחוז נכבד מהחולים היו מתחת לגיל 55, שזה יותר משאנחנו רואים בדרך כלל במקרים של שבץ", מבהיר השבוע פרופ' לקר. "הגיל הממוצע של חולי קורונה שסבלו משבץ מוחי היה 68, כשבימים ללא קורונה הגיל הממוצע של חולי שבץ בארץ עמד על 80. זה פער משמעותי. הממצא הזה הוכיח לנו שיש כיום יותר חולים צעירים בשבץ בעקבות הידבקות קורונה, ושהגיל הממוצע לחטוף שבץ בימי קורונה יורד. בנוסף, נמצא ש24% מחולי הקורונה שסבלו משבץ היו מתחת לגיל 55 – אחוז הרבה יותר גבוה מתקופה מקבילה ללא קורונה בגילאים אלו".

תופעה מעניינת נוספת שהתגלתה הייתה שרוב מקרי השבץ נגרמו כתוצאה מפגיעה בכלי דם גדולים לעומת כלי דם קטנים במוח, מה שאינו שגרתי כיוון שבשנים בהן לא הייתה קורונה כמות המקרים המשניים לחסימה של כלי דם קטנים עולה על זאת הנובעת מחסימת כלי דם גדולים. בנוסף, שכיחות השבץ האיסכמי בקרב צעירים ללא גורמי סיכון קלאסיים לשבץ הייתה גבוהה הרבה יותר מהצפוי, דבר שאשרר את תוצאות המחקר הקודם של חוקרי מאונט סיני על שכיחות יתר של שבץ בצעירים חולי קורונה.

זאת ועוד, מתוך כלל חולי השבץ, 183 (42.4%) חולים היו נשים ולפיכך, אין מדובר בתופעה המאפיינת מגדר מסוים. במדינות שבהן יש השקעה גבוהה בבריאות, נמצאו שיעורים גבוהים יותר של טיפולים באמצעות צינתורי מוח בחולים צעירים עם חסימה של עורק גדול במוח לעומת מדינות עניות יותר, כך שיותר חולים ניצלו בהן ממוות משני לשבץ. בנוסף, 380 מתוך 432 חולים במחקר שידוע כי סבלו מנגיף הקורונה ושבץ מוחי בו זמנית נבדקו, ונמצא כי 144 (37.8%) מהם היו ללא תסמינים (א-סימפטומטיים) של קורונה (ללא חום שיעול שלשולים כאבי בטן וכדו') ורק בדיקה של כלל חולי השבץ המתקבלים לבית החולים לקורונה גילתה שלקו בקורונה. במילים אחרות, 72% מחולי הקורונה שנפגעו בשבץ מוחי סבלו גם מתסמיני קורונה בדרגות שונות. 

"המחקר מחזק את הקשר בין קורונה לשבץ כתוצאה מחסימת כלי דם גדולים בקרב צעירים הסובלים מקורונה, אם כי קשר זה לא הוכח כנפוץ מאוד", מסביר השבוע פרופ' לקר. "מדובר באחד המחקרים הגדולים שנעשו בנוגע לקשר הזה, מחקר בינלאומי שנועד ללמוד על מאפייני תחלואת שבץ בתקופת הקורונה, בו נמצא שיש יותר חולים צעירים ויותר חסימות של כלי דם גדולים בקרב אותם חולים צעירים, אך פחות חסימות של כלי דם קטנים כגורם לשבץ - לעומת התקופה המקבילה לפני הקורונה. תוצאות המחקר גם מעודדות לבצע בדיקת קורונה לכל מטופל צעיר עם שבץ מוחי, כתוצאה מחסימה של כלי דם גדול במוח שאין לו גורמי סיכון קלאסיים שמסבירים את השבץ. נדגיש שאין מדובר כאן במקרי שבץ איסכמי או פקקת ורידית מוחית משניים לחיסוני קורונה (תופעות אילו לא היו קיימות בזמן איסוף הנתונים שנעשה עוד טרם להמצאות חיסונים בארץ או בעולם). מחקר זה מהווה עוד סיבה ללכת ולהתחסן כיון שהחיסון מוריד את התחלואה בקורונה ומכאן שגם את הסיכון לשבץ משני למחלת הקורונה בגיל צעיר. אני מקווה שמחקרים נוספים בתחום זה יוכלו לתרום עוד להבנת הקשר בין קורונה לשבץ מוחי".

לפרסום המדעי 

פרסומים בתקשורת המקומית:

מאקו - https://www.mako.co.il/health-illnesses-and-medicines/illnesses-the_novel_coronavirus/Article-7f42db420513971027.htm

Ynet אתר: https://www.ynet.co.il/health/article/r1Cbmq0wu

אולפן ynet: http://www.ifatmediasite.com/ms/radiomp4/2021/05/04/10653437.mp4

רדיו ירושלים: https://www.jerusalemnet.co.il/%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%97%d7%93/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%99-%d7%a2%d7%a0%d7%a7-%d7%9e%d7%97%d7%96%d7%a7-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%a9%d7%a8-%d7%a9%d7%a0%d7%9e%d7%a6%d7%90-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%a9%d7%91%d7%a5-%d7%9e%d7%95%d7%97%d7%99-%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%a7%d7%a8-%d7%91%d7%a7%d7%a8%d7%91-%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%97%d7%9c%d7%95-%d7%91%d7%a0%d7%92%d7%99%d7%a3-476472

ערוץ 20 - https://www.20il.co.il/%d7%97%d7%95%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%90%d7%9f-%d7%95%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%a9/

מקור ראשון - https://www.makorrishon.co.il/news/343781/

כאן תרבות, שלושה שיודעים - https://omny.fm/shows/three-who-know/48046dcc-bea5-46c5-8efb-ad18008b09b6

דוקטורס אונלי - https://doctorsonly.co.il/2021/05/227510/

הידען - https://www.hayadan.org.il/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%9C-%D7%A2%D7%A0%D7%A7-%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%A7-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%9C

בחזית - https://www.bahazit.co.il/%d7%94%d7%a7%d7%a9%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%a9%d7%91%d7%a5-%d7%9e%d7%95%d7%97%d7%99-%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%a7%d7%a8-%d7%91%d7%a7%d7%a8%d7%91/

מדפייג - https://medpage.co.il/%d7%9e%d7%94%d7%a9%d7%9c%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%94%...

כל רגע - https://kore.co.il/viewArticle/81426

עיתון המבשר - http://www.ifatmediasite.com/CustomerMedia/S_ShowItem.aspx?FromMail=true&ItemID=KKEIEMGGJ&CustomerID=EDDHFHE&InfoTypeID=0&PageIndex=1&EmailGroupID=FEHIF

עיתון שחרית - http://www.ifatmediasite.com/CustomerMedia/S_ShowItem.aspx?FromMail=true&ItemID=KKEIFDKFE&CustomerID=EDDHFHE&InfoTypeID=0&PageIndex=1&EmailGroupID=FEHIF

עיתון יתד נאמן - https://www.ifatmediasite.com/CustomerMedia/S_ShowItem.aspx?FromMail=tru...

קראו פחות
לקיחת דם מסוס. צילום באדיבות דר גילי שוורץ

מחקר בינלאומי חדש חושף לראשונה: נגיף ממשפחת הקורונה שפוגע בסוסים אובחן לראשונה בישראל

29 אפריל, 2021

אבחון של קורונה בישראל – הפעם לא בבני אדם. קבוצת חוקרים מביה"ס לרפואה וטרינרית ע"ש קורט בשיתוף עם חוקרים מהמחלקה לווירולוגיה במכון הווטרינרי ע"ש קימרון וחוקרים מביה"ס לרפואה וטרינרית בדייויס )ארה"ב( הצליחו למצוא לראשונה עדות לנוכחות של נגיף הקורונה בסוסים בישראל (ECoV) אשר למעט דיווח בודד מערב הסעודית הינו היחיד מהמזרח התיכון. העבודה המחקרית בוצעה כחלק מעבודת הדוקטורט של ד"ר גילי שורץ, ופורסמה לאחרונה בז'ורנל המדעי Animals.

תעודת הוראה

מחקר חדש: האם מורים ומורות רבים יעזבו בקרוב את מקצוע ההוראה?

28 אפריל, 2021

קרא עוד
"תקופת הקורונה תביא לעזיבה של מורים רבים וטובים את המערכת בעקבות תחושת הזלזול של המערכת עצמה והציבור בישראל": כך נטען, בין היתר, במחקר חדש שבוצע על ידי חוקרות מביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית, ובחן את תחושותיהם של המורים והמורות בישראל

עם הירידה בתחלואת הקורונה, במערכת החינוך חזרו להוראה ולמידה פנים-אל-פנים בכיתה, אך את השפעות הקורונה והלמידה מרחוק על המורים השחוקים ותלמידיהם, כנראה שנרגיש עוד זמן רב. במחקר חדש, בחנו ד"ר טוני גוטנטג ופרופ' קריסטה אסטרחן מביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים את שחיקת המורים והמורות בישראל עקב ההוראה מרחוק בקורונה והקשר שלה לאיכות הלמידה. במחקר השתתף מדגם מייצג של כ-500 מורים בבתי ספר ממלכתיים וממלכתיים דתיים בשיא הסגרים השני והשלישי. המחקר התבסס על סקר אינטרנטי שהופץ לאנשי ההוראה בבתי הספר. המורים והמורות שנבחרו למחקר מלמדים בחטיבות ביניים שלמדו מרחוק במהלך רוב שנת הלימודים הנוכחית.

המחקר שילב מתודה כמותית ושאלות פתוחות. השאלות הכמותיות בחנו את תחושותיהם של המורים והמורות במהלך משבר הקורונה. בין היתר נדרשו הנבדקים לסמן את שביעות הרצון שלהם בעבודה: האם הם מרגישים שעבודתם מוערכת, האם הם עצמם מרגישים שעבודתם חסרת משמעות, המידה שבה חווים קשיים ביורוקרטיים בעבודה,  המידה שבה הם חווים מחלוקות בינם לבין המורים/ות שעמם הם עובדים וכו'. בנוסף, נדרשו לסמן את מידת השחיקה שלהם - באיזו מידה הם מרגישים סחוטים נפשית מעבודתם, האם אכפת להם ממה שקורה לתלמידיהם ועד כמה העבודה עם התלמידים הפכה עבורם למעמסה והאם הם מוצאים משמעות בעבודתם. שאלה משמעותית לגבי כוונות עזיבה, שהוצגה לנבדקים, הייתה: "באיזו תדירות את/ה חושב/ת ברצינות על לעזוב את מקצוע ההוראה?". בסוף הסקר ניתן למורים מקום להוסיף הערות ותגובות משלהם.

ממצאי הסקר חשפו כי ההוראה מרחוק בתקופת המגפה גבתה מחיר רב מהמורים. המורים דיווחו כי בהוראה מרחוק הם חשו יותר לחץ ופחות אמפתיה כלפי התלמידים בהשוואה ללמידה פנים-אל-פנים. 63% חשו לחץ בינוני עד גבוה ו-20% דיווחו על שחיקה בינונית עד רבה. השחיקה התבטאה בעיקר בתשישות רגשית של 47% ודה-פרסונאליזציה של התלמידים בקרב 14%. ד"ר גוטנטג הוסיפה וציינה בהקשר לממצא זה כי "מצאנו ששחיקת המורים – רובן מורות, אגב – נבעה מהימצאותם 'בין הפטיש לסדן' בקונפליקט הבית-עבודה: מחד מחוייבותם למקצוע ההוראה, ומאידך מחוייבותם למשפחתם". מורה לאנגלית שענתה על הסקר טענה כי "אני חושבת שמבחינתי הכי מאתגר היה ללמד מרחוק בזמן ששני ילדים שלי - בני 3 ו-4 - נמצאים בבית, ואני צריכה גם להשגיח עליהם וגם להיות בזום. זה הפך את הלמידה מרחוק מבחינתי לסבל". לכך הצטרף הקושי הטכנולוגי להפעיל לראשונה למידה מרחוק, שתרם אף הוא לשחיקה. מהעבר השני, החוקרות מצאו ממצא מעודד – המורים שציינו שיש להם יותר שליטה על המתרחש דיווחו על פחות שחיקה במהלך משבר הקורונה.

המורים השחוקים דיווחו שהם פחות שבעי רצון מעבודתם כמורים, וחושבים יותר על עזיבת מקצוע ההוראה.  מבחינת שביעות הרצון, מורים שחוקים הרגישו שפחות מעריכים את עבודתם, דיווחו על קשיים בירוקרטיים בעבודתם, מחלוקות עם- וחוסר חיבה כלפי- המורים הקולגות, פחות אהבה כלפי מקצוע ההוראה ותחושה שמקצוע ההוראה חסר משמעות. מבחינת כוונות עזיבה, 1 מתוך 6 מורים חשב/ה במידה רבה או במידה רבה מאוד לעזוב את מקצוע ההוראה. במילותיה של מורה לתיאטרון: "עד תקופת הקורונה מאוד אהבתי את מקצוע ההוראה. השנה מצאתי את עצמי כל כך הרבה פעמים במשבר אמיתי בעבודה שלי". מורה לאסטרטגיות למידה ומקצועות רבי מלל: "תקופת הקורונה גרמה ותביא לעזיבה של מורים רבים וטובים את המערכת בעקבות תחושת הזלזול של המערכת עצמה והציבור בישראל".

כמו כן, באופן רחב יותר, מורים שחוקים דיווחו על יותר הרגשת דיכאון וחרדה ועל פחות שביעות רצון מחייהם. 26% דיווחו על הרגשת דיכאון לעיתים עד כל הזמן ו-25% דיווחו על חרדה יותר ממחצית מהזמן עד כמעט כל יום. מורה לספרות ותנ"ך: "אני סבורה שהלחץ הנפשי נובע בכללי משיגרת הקורונה והאווירה המלחיצה. הלחץ בעבודה נובע מדרישות רבות של המערכת, הדרישות הכפילו את עצמן... ולכן הלחץ הנפשי של המורים גדל".

בנוסף להשלכות על רווחת המורים עצמם, יש לשחיקה בתקופת ההוראה מרחוק גם מחיר עבור איכות ההוראה. מורים שחוקים נטו פחות להשתמש בטכניקות הוראה איכותיות בזום, בהשוואה למורים פחות שחוקים. פרופ' אסטרחן הסבירה כי: "הם פחות השתמשו בשיח לימודי פורה עם תלמידיהם. מחקרים שבוצעו במקומות שונים בעולם  הראו ששיח לימודי פורה עם תלמידים מקדם הישגים, למידה משמעותית ואף פיתוח כישורי חשיבה. שיח כזה מאופיין על-ידי כך שהמורה מעודד שאילת שאלות, הסברים מפורטים ונימוקים, בחינת פרספקטיבות מגוונות, ההשתתפות ערה ושוויונית ועיגון של דעות והסברים במקורות ידע מקובלים. הוראה כזאת קשורה לאופני הוראה שמשתפים יותר את התלמידים בשיעור (כגון עבודה בקבוצות, עידוד שאילת שאלות), אך לא לאופנים שלא משתפים אותם (כגון הוראה פרונטאלית, שאילת שאלות 'סגורות')".

שימוש מועט יותר בעקרונות הוראה איכותית מסוג זה הלך יד ביד עם לחץ רב יותר של המורים, אמפתיה נמוכה יותר כלפי תלמידיהם ותחושת מסוגלות נמוכה יותר בהוראה של אותם המורים. כמו כן, נמצאה "עייפות זום": 60% דיווחו שההוראה המקוונת מעייפת יותר מההוראה בכיתה; 15% דיווחו שההוראה המקוונת מעייפת כמו ההוראה בכיתה; ורק 25% דיווחו שההוראה המקוונת מעייפת פחות מההוראה בכיתה.

ד"ר גוטנטג: "כשבחנו את הסוגייה בקרב תלמידי חטיבות הביניים באותה התקופה, הם הסכימו עם המורים שמתקיים פחות שיח לימודי פורה בהוראה מרחוק (זום ודומיו) בקורונה. תלמידיהם של מורים שבכל זאת השתמשו בעקרונות הוראה איכותית בכיתתם, דיווחו כי למרות הלמידה הווירטואלית, חשו נוכחות חברתית רבה יותר של המורה ושל חברי הכיתה, יותר מעורבות בלמידה, תחושת מסוגלות לימודית גבוהה יותר, שחיקה לימודית נמוכה יותר ולמידה לשם למידה (להבדיל מלמידה לשם ציונים או תגמולים חיצוניים אחרים)".

החוקרות ציינו לאור ממצאי המחקר שנותר להן לקוות שעם החזרה לשגרה וללמידה פנים-אל-פנים בכיתה, המחירים של ההוראה מרחוק הן עבור המורים והן עבור התלמידים יתגמדו. עם זאת, גם בזמן החזרה לשגרה, אל לנו לשכוח את המורים השחוקים. במילותיה של מורה לספרות: "אני שמחה לראות שיש מישהו שמתענין במצב של עובדי ההוראה וחוקר זאת לעומק, ולא אומר כי הם 'מרוויחים' ו'מכייפים', כי האמת היא ההיפך הגמור". יש לתת להם מענה, אחרת השחיקה תתרגם לעזיבה המונית של מקצוע ההוראה, ולפגיעה ממשית בבריאות הנפש של המורים.

לפרסום בתקשורת: 

מעריב-

http://www.ifatmediasite.com/CustomerMedia/S_ShowItem.aspx?FromMail=true&ItemID=KKDKFIEGF&CustomerID=EDDHFHE&InfoTypeID=0&PageIndex=1&EmailGroupID=FEHIF

https://www.maariv.co.il/news/Education/Article-836818

קראו פחות
Pillivery

כל הכבוד לכם, "פיליברי"! סטודנטים תרמו לקהילה במהלך משבר הקורונה - וזכו בפרס כספי

21 אפריל, 2021

קרא עוד
ות"ת מקדמת ומתמרצת עשייה איכותית אשר מנצלת את משאבי האקדמיה לטובת סביבתה הקרובה, תורמת לה ומחזקת את השפעות האקדמיה החיוביות על החברה הישראלית. לאור חשיבות הנושא מתקצבת הות"ת שבמועצה להשכלה גבוהה שורה של פרויקטים חברתיים בכ-30 מיליון שקלים בשנה. בנוסף, ועדת ההיגוי בוחרת סטודנטים מצטיינים מהמוסדות השונים, סטודנטים אשר פעלו לאורך כל השנה, התנדבו ופעלו למען הקהילה והפגינו מעורבות חברתית יוצאת דופן בשנה שבה התמודדה ישראל, כמו רוב מדינות העולם, עם מגפת הקורונה. הות''ת מכבדת אותם כעת בפרס כספי. 

מהאוניברסיטה העברית היו אלה נעמה מיטלמן, יונתן אגר, שרון שרייבר, יוגב כהן -  שהקימו את "פיליברי" (Pillivery = Pill + Deliver), יוזמה מקורית של סטודנטיות וסטודנטים לרפואה, אשר בעת הסגר הראשון של מגיפת הקורונה זיהו מהר (עוד לפני מערכת הבריאות הציבורית!) את הצורך של חולים כרוניים בסיכון לקבל את התרופות שלהם מבלי להסתכן ולצאת לבית המרקחת ולהחשף לנגיף. מדובר על מאגר מתנדבים שמטרתו איסוף תרופות לפי מרשם מבית המרקחת השכונתי עבור חולים כרוניים, מדוכאי חיסון, קשישים ושאר קבוצות סיכון, והבאתן עד דלת המטופל. הרציונל - צמצום חשיפתן של קבוצות הסיכון אל גורמים מזהמים, הנמצאים בשכיחות גבוהה בבתי המרקחת. מפתיחת המיזם, גייסו הסטודנטים מעל 150 מתנדבים באזור ירושלים והשרון אשר הגיעו וסייעו למעל 1200 מטופלים ברחבי הארץ (גויס גם רכב חלוקה ייעודי כדי להגיע למרפאות מרוחקות.

נעמה, יונתן, שרון ויוגב, כל הכבוד לכם! 

לפרסום בתקשורת: https://www.ynet.co.il/environment-science/article/H1w00DmhUu
 

קראו פחות
children. from pixabay

מחקר: 1 מכל 5 ילדים בישראל סובל מתסמיני חרדה, כמחצית מהילדים זקוקים לסיוע נפשי בעקבות משבר הקורונה

18 אפריל, 2021

קרא עוד
מחקר חדש ונרחב מציג בפעם הראשונה מאז פרוץ משבר הקורונה נתונים מספריים מדאיגים, המצביעים עד כמה גדולה המצוקה שגורם משבר הקורונה לילדים, ואת תפיסות ההורים את תפקוד מערכת החינוך בעת המשבר. את המחקר הובילה פרופ' מיכל גרינשטיין וייס מהמכון למדיניות חברתית באוניברסיטת וושינגטון והמרכז הבינתחומי הרצליה יחד עם פרופ' רמי בנבנישתי (בתמונה מימין) מהאוניברסיטה העברית, ובשיתוף פעולה עם מכון אדלר. הוא התבצע בישראל בסוף חודש מרץ 2021, בקרב מדגם מייצג של כ-1000 הורים לילדים במערכת החינוך. במסגרת המחקר התבקשו ההורים לענות על שאלון בו נדרשו לתאר את מצבם הרגשי, התנהגותי והחברתי של ילדיהם, וכיצד הם רואים את התרומה של מערכת החינוך לילדיהם. 

מדיווחי ההורים עולה כי כל ילד חמישי בישראל (21%) סבל מסימנים של חרדה קלינית - פי שלושה מאשר בימי שגרה. שיעורים אלו גדולים יותר בקרב ילדים ששני הוריהם עבדו מחוץ לבית. בקרב תלמידים חרדים השיעורים היו נמוכים במיוחד (7%) בהשוואה לתלמידים חילוניים (23%). כמו כן, נבדקו השפעות רגשיות התנהגות התנהגותיות ולימודיות של השיעורים המקוונים בימי הקורונה והתגלה כי כמחצית מהתלמידים התייחסו ללימודים המקוונים ברצינות ומשקיעים בלימודים המקוונים, אולם פחות מחמישית מההורים (18%) העריכו שהלימודים המקוונים מקדמים אותם מבחינה לימודית (18%). פחות ממחצית הילדים הנבדקים (44%) ציינו כי הם הצליחו לשמור על קשרים טובים עם חברים. זאת ועוד, מהממצאים עולה ש-42% מהילדים חרדים היו מתוחים ולחוצים מהמצב. יותר מחצי מהילדים התקשו להשתלב בלמידה המקוונת (55%), וציינו שהשיעורים הטילו עליהם עומס גדול (55%). כ-60% אף הרגישו בודדים. אי לכך, לא מפתיע שההורים העריכו שכמחצית מהילדים היו זקוקים לסיוע רגשי (46%) במהלך משבר הקורונה.

ההורים מדווחים כי כמחצית מהילדים שהו זמן ממושך מאוד עד כדי התמכרות מול המסכים, ובמקביל קרוב לשליש (28%) מהמתבגרים נמצאים במצב של 'היפוך שעות שינה', מידי יום או מספר פעמים בשבוע. כרבע מהילדים סבלו מהתקפי חרדה (24%), ביטאו אלימות פיזית (23%) וסבלו מהפרעות אכילה (24%) לפחות פעם בחודש במהלך המשבר.

במקביל, ההורים נשאלו לגבי תפקוד בית הספר, צוות המורים וההנהלה בתקופת הקורונה. רוב ההורים (60%) תפסו את המורים והמנהל כמי שעושים כמיטב יכולתם, אך רק מיעוט מההורים (פחות מ-40%) חשבו שבית ספר התארגן היטב ונתן פתרונות טובים. "ממצאים אלו מראים כי למרות כל הקשיים והכעס של ההורים, חלק גדול רואים את המורים והמנהלים באור חיובי על שניסו ועשו כמיטב יכולתם, אך מערכת החינוך בכללותה לא הייתה מאורגנת היטב בעת המשבר ולא סיפקה פתרונות טובים", מסבירים החוקרים. 

החוקרים מציינים כי לאור ממצאי המחקר ניתן להסיק כי לתקופת קורונה היו השלכות משמעותיות על מצבם ההתנהגותי והרגשי של ילדים רבים. יש לתת את הדעת על ההשפעות ארוכות הטווח על חלק מהילדים שעלולים להמשיך ולחוות פערים בתחום הלימודי וקשיים רגשיים והתנהגותיים משמעותיים. הם גם מדגישים את הצורך בהתארגנות לאומית לתהליכי ההחלמה והצמיחה מתוך המשבר. בנוסף, מומלץ להמשיך את המאמץ המערכתי כדי לתמוך בתלמידים ובצוותים החינוכיים. חשוב אף לשמוע את קולו של כל ילד, הורה ומורה, כדי לתת את המענים המתאימים שימנעו נזקים ארוכי טווח. לכולם אין ספק שהמשבר חשף פערים גדולים בין חלקים שונים בחברה הישראלית, וביציאה מהמשבר יש לגשר על הפערים ולצל את המשבר כהזדמנות לקידום של כל חלקי החברה. 

לפרסום בתקשורת:

https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.9716063
https://www.msn.com/he-il/health/health/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-%d7%90%...


 

קראו פחות
Close up of a recycle garbage bin logo. by gary chan, unsplash

מחקר חדש: בעקבות משבר הקורונה – גידול משמעותי בשיעור הישראלים שהביעו נכונות למחזר יותר ולצרוך פחות

8 אפריל, 2021

סקר מיוחד מצא שיפור משמעותי בעמדות הציבור בנוגע לשימור הסביבה במהלך הסגר הראשון בישראל. הסקר בוצע במסגרת מחקר ישראלי, בו לקחו חלק ד"ר ורד בלאס מבית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב, ד"ר ענת צ'צ'יק מהמחלקה לגיאוגרפיה וסביבה באוניברסיטת בר אילן, ופרופ' סיגל קפלן מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים. תוצאותיו פורסמובכתב העת Resources, Conservation and Recycling.

pills. by elsa olofsson, unsplash

מחקר חדש: רבים מתקשים לבלוע תרופות בגלל טעמן הדוחה – האם שיטה חדשה תהפוך אותן לידידותיות יותר לאדם?

18 מרץ, 2021

קרא עוד
חוקרים מהאונ' העברית פיתחו אלגוריתם ייחודי שחוזה כבר בשלבי תכנון החומר אם יהיה בעל טעם מר ודוחה, על בסיס המבנה הכימי שלו. האלגוריתם, שנוצר באמצעות Machine Learning, יוכל לזרז ולהוזיל תהליכי פיתוח תרופות ולמנוע ניסויים בבע"ח לצורך הערכת מרירות החומרים הנמצאים בפיתוח

המאמץ המחקרי בפיתוח תרופות מתרכז בפיתוח של תרופות יעילות ובטיחותיות, כך שיוכלו לרפא ממחלה במינימום של תופעות לוואי. השימוש בתהליכים מתוחכמים ואוטומטיים הוביל לאישורים של אלפי תרופות על ידי ה-FDA, כאשר רק ב-2020 אושרו 53 תרופות חדשות. עם זאת, ישנה בעיה שלא מקבלת מענה אופטימאלי  - לתרופות רבות יש טעם מר מאוד שמקשה על נטילתן דרך הפה. אמנם הכנסת התרופה לקפסולות לרוב פותרת את בעיית הטעם, אך מדובר בפתרון שלא תמיד אפשרי היות והוא מגדיל את התרופה ועלול ליצור קושי ממשי בבליעה.

בעוד שרבים מאיתנו מצליחים לבלוע את התרופה למרות הטעם הנורא שלה או גודלה הבעייתי, יש אוכלוסיות שמאוד מתקשות בכך, כולל פעוטות ומבוגרים עם קשיי בליעה. מחקרים הראו כי כאשר לתרופות היה טעם מר מאוד, נצפתה ירידה בהיענות לטיפול בקרב ילדים, מה שגרר סכנה בריאותית עקב אי השלמת הטיפול התרופתי. לדוגמה, מחקר שפורסם לפני זמן לא רב קבע כי למעלה מ-90% מרופאי הילדים מדווחים על ילדים רבים שאינם מוכנים לקבל תרופות בשל טעמן, והדבר חושף אותם לפגיעות בריאותיות ולהיעדר טיפול רפואי ראוי. זאת ועוד, בגלל הסיכונים הפוטנציאליים הנגרמים בעקבות טעמן המרתיע של תרופות רבות, ה-FDA האמריקאי ביקש לאחרונה להוסיף הערת טעם לרשימת תופעות הלוואי במרשמים של התרופות לילדים, כדי להזהיר הורים מפני אותם טעמים בעייתיים.

כיום, חברות התרופות יזהו שישנה בעיה של טעם מר מאוד רק בשלבים מתקדמים של פיתוחה, או בשלב הניסויים הקליניים עצמם, כאשר התרופה ניתנת לאלפי בני אדם המשמשים כנסיינים על מנת לבדוק את יעילותה. במקרה שזוהתה בעיית טעם חריגה במיוחד, החברות ייאלצו לחזור ולשנות את הפורמולציה של התרופות על מנת לנסות ולמסך את הטעם הנוראי (מה שלא תמיד אפשרי), דבר שיגרור דחייה נוספת בשחרור התרופה לשוק, הפסדים כספיים של מיליוני דולרים וניסויים נוספים ולא רצויים בבעלי חיים. לרוב חברות התרופות  יעדיפו להוציא לשוק תרופה גם אם כבר הבינו שהיא מרה מאוד, בתקווה שנתמודד עם הטעם הבלתי נסבל.

בקבוצת המחקר של פרופ' מאשה ניב, חוקרת טעם במכון לביוכימיה, מזון ותזונה בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית, הבינו את חומרת הבעיה, והצליחו לפתח אלגוריתם שחוזה מרירות חזקה של מולקולה רק על סמך המבנה הכימי התיאורטי שלה, עוד לפני שהיא נוצרה במעבדה. המחקר פורסם לאחרונה בעיתון Computational and Structural Biotechnology Journal.

איתן מרגוליס, דוקטורנט במעבדה של פרופ' ניב, מספר על המהלך המחקרי ותהליך יצירת האלגוריתם באמצעות שיטת למידת מכונה (Machine Learning) לגבי מרירות עזה: "אספנו מולקולות ממאגר ה-BitterDB שהוקם במעבדה שלנו ומכיל מידע על מעל 1000 תרכובות מרות. שילבנו מידע על טעמן של מולקולות שקיבלנו מעמיתינו בחברת התרופותGSK  ובחברת חומרי טבע AnalytiCon Discovery. לימדנו את המחשב להבין אילו קומבינציות של תכונות כימיות הכי חשובות על מנת שחומר מסוים ייתפס כבעל טעם מר מאוד ובכך 'אימנו' אותו לזהות במהירות האם מולקולה מסוימת עלולה להיות מרה מאוד או לא. כך, בעצם, יצרנו את האלגוריתםBitterIntense . לאחר בדיקת ביצועי המודל ראינו שהוא צודק ביותר מ-80% מהמקרים, מה שמחזק את פוטנציאל השימוש בו לצורך פיתוח תרופות ידידותיות מבחינת הטעם - ללא צורך בסינתזה מוקדמת של החומר ובבדיקתו בבני אדם או בבעלי חיים. בנוסף, היות ומדובר במודל חישובי, נוכל להמשיך ולשפר את דיוקו ככל שיצטבר עוד מידע על מולקולות מרות".

בניגוד לסברות מדעיות קודמות, נמצא מתוצאות החיזויים כי תרופות מרות מאוד לא נוטות להיות רעילות יותר לכבד מאשר תרופות פחות מרות. עם זאת חומרים מאוד מרים נראו כיותר רעילים ללב עקב יכולתם לחסום תעלות אשלגן. "העובדה שחומרים מאוד מרים הם עם פוטנציאל גבוה יותר להיות רעילים ללב מעניינת במיוחד משום שקולטנים לטעם המר מתבטאים גם בלב. מחקרים עכשוויים מתרכזים בתפקידיהם הפיזיולוגיים של קולטני טעם המתבטאים מחוץ לפה", מסבירה פרופ' ניב.

ומה לגבי תרופות למחלת הקורונה? הדוקטורנט איתן מרגוליס מוסיף ומסביר כי "ראינו ששכיחות התרופות המרות מאוד בקרב אלה שנמצאות כרגע בשלבי פיתוח או באישור לטיפול בקורונה, גבוה יותר מאשר בקבוצת התרופות הכללית. תוצאה זו מעניינת היות ואיבוד חוש הטעם הוא תסמין משמעותי מאוד ונפוץ בקרב הנדבקים בנגיף, כפי שהראו גם מחקרים במעבדתה של פרופ' ניב. עם זאת, העובדה שתרופות מאוד מרות יכולות להיות בעלות אפקט פיסיולוגי מיטיב, מדגיש את הצורך שלא לפסול על הסף את אותן תרופות מרות מאוד רק על סמך טעמן, אלא רק להיערך בהתאם".

לסיכום, החוקרים מאמינים כי BitterIntense היא שיטה שעשויה להפחית את העלויות הכספיות, את הניסויים בבעלי חיים ולקצר את זמן הגעת התרופה לקליניקה. היכולת לאתר מרירות גבוהה באופן אינטגרטיבי בתהליך גילוי ופיתוח, יעזור בפיתוח תרופות מתאימות לילדים ולמטופלים גריאטריים. בנוסף, BitterIntense רלוונטית גם לחברות ביוטכנולוגיה וחברות שעובדות על פיתוח ממתיקים חדשים (שלעתים גם מרירים) או מרכיבים טבעיים שמטרתם להשתלב במוצרי מזון.

איתן מרגוליס משתף בחווייה אישית לאור המחקר: "לאחר פרסום המאמר המדעי, פנו אלי צעירים ומבוגרים רבים דרך הרשתות החברתיות, וסיפרו לי שהם מאוד מזדהים עם בעיית המרירות של התרופות. חלקם סיפרו שעד עכשיו הם נאלצים ללעוס תרופות או לאכול אותן עם אוכל בעל טעם דומיננטי וגם אז זה לא תמיד עובד. אחרים שיתפו על התסכול של לתת כדורים מרים לילדים שבהרבה מקרים פולטים את הכדור, ואז לא יודעים אם לתת התרופה שוב או באיזה צורה ומינון. אנחנו מקווים שבזכות המחקר שלנו יינתן מענה טוב יותר לבעיית הטעם של התרופות, ומרכיבי מזון חדשניים".

 

קראו פחות
graph up

פרופ' אורי חפץ מהמחלקה לכלכלה: השפל הגדול של שנות 30 במאה הקודמת לא חזר ב-2020, אפילו לא קרוב לכך

11 מרץ, 2021

 

קרא עוד

זה לא נגמר. וזה עשוי להידרדר שוב במפתיע. אבל שנה מאז שזה התחיל אפשר כבר לומר בזהירות: החששות הכלכליים הקודרים ביותר התבדו. משבר עולמי בממדי השפל הגדול של שנות ה-1930 לא חזר ב-2020. אפילו לא קרוב .

שנת 2020 הייתה שנה קשה, ואת הנזקים שלה, שממשיכים להצטבר אל תוך 2021 ושילוו אותנו שנים רבות, עוד נלמד ונחקור בעשורים הבאים. היא הייתה שנה שחילקה את הסבל - בריאותי, כלכלי, חברתי, ונפשי - באי שוויון משווע. המדינות התחלקו: אלו שנפגעו יותר ואלו שפחות. גם העובדים התחלקו: ענפים עתירי מדע מול ענפים עתירי מגע; עבודה מרחוק מול רחוק מעבודה. זו הייתה שנה ששינתה את הכול, ולא הכול יחזור להיות כשהיה: הבריאות, אורח החיים, האמון במוסדות השלטון, הסולידריות החברתית, הזכות לפרטיות, המערכת הפוליטית, מצב הדמוקרטיה במדינות השונות, ואפילו היחס שלנו לעובדות - הם כולם השתנו, בדרכים שעוד נגלה, לטוב ולרע. אבל בתוך כל זה, כשבוחנים את מצב הכלכלה העולמית, יכול היה להיות הרבה יותר גרוע.

נראה שהתגובה המאקרו-כלכלית, במיוחד בכלכלות המובילות, הצילה אותנו משפל גדול נוסף, לעת עתה. אולי עוד נפשל. עשינו טעויות ואולי עוד נעשה. פה לא עשינו מספיק, ושם הגזמנו, או עוד נגזים. אנחנו רק מתחילים להבין מה עבד ומה לא, איפה היה בזבוז ואיפה הישג, אילו מדינות הצליחו יותר ואילו פחות. אבל ביחד שלחנו מסר חד משמעי: אנחנו על זה. נעשה מה שצריך, בתעוזה ובהיקפים חסרי תקדים. ונראה שבגדול, זה הצליח. הצליח בגדול.

השפל הגדול והמלחמה

בסופו של דבר, מה שהוציא את העולם מהמשבר הכלכלי החמור ביותר במאה השנים האחרונות הייתה טרגדיה נוראה, מהמזוויעות שידעה האנושות. השפל הגדול של שנות ה-1930 הסתיים בעזרת מלחמת העולם השנייה. האבטלה המייאשת בארצות רבות, שהגיעה בשיאה לכמעט רבע (בארה״ב) ואפילו שליש (בגרמניה) מכוח העבודה, נעלמה כלא הייתה כשהמשקים המתועשים גויסו לטובת המאמץ המלחמתי. בארצות הברית, שיעור האבטלה, שהגיע לשיא ב-1933, היה עדיין 17% בשנת 1939, טרם המלחמה, למרות הניו דיל של פרנקלין רוזוולט, הרגולציה והחוקים החדשים, מפעלי העבודות הציבוריות, ולמרות קמפיין התקווה - לפחות כלפי הציבור - שהנשיא האמריקאי הביא.

בסופו של דבר, זה היה עניין של ביקוש מצרפי. עניין בסיסי במאקרו-כלכלה, בחשבונאות לאומית. ערב פרוץ המלחמה, ההוצאה הצבאית האמריקאית הייתה פחות מ-2% תוצר. בשנת 1944, כשהיא הגיעה לשיעור המדהים של 43% תוצר, האבטלה התאדתה, ושיעורה ירד לאחוז בודד, הנמוך ביותר שידעה ארה״ב מאז השנים ההן ועד היום.

היום אנחנו חושבים שהשפל הגדול היה, כמו המלחמה, טרגדיה מעשה ידי אדם, ויכול היה להימנע. היסטוריונים כלכליים מאשימים מדיניות מאקרו-כלכלית שגויה. הטראומה הכלכלית הזו, עם הייאוש שהיא הביאה ושתרם לעלייתו של היטלר ואחרים, הולידה גם אופטימיות, אמונה שאפשר לנהל את הכלכלה טוב יותר, שאפשר גם אחרת. היום אנחנו חושבים שהשפל הגדול לא היה גזירה משמיים. מאז, אנחנו הכלכלנים התנצלנו קולקטיבית בשם אבות אבותינו, והבטחנו לילדינו לא לוותר. הבטחנו שנעשה הכול בשביל למנוע שפל גדול נוסף. והפעם בלי מלחמת עולם. לא עוד.

מתוך השפל הגדול נולדה דיסציפלינה חדשה. ג׳ון מיינרד קיינס הבריטי, אבי המאקרו-כלכלה, פרסם את ספרו ב-1936, והפך את המחשבה השמרנית השלטת על פיה. הוא טען בין היתר, כנגד הדעה הרווחת בזמנו, שממשלות יכולות לסיים את השפל הגדול, להקטין אבטלה ולייצב את המשק באמצעות הגדלת הביקושים. המלחמה, שהגדילה את ההוצאה הציבורית, נהייתה בעל כורחה תצוגת תכלית של התיאוריה הקיינסיאנית החדשה. בארצות הברית, רכיב ההוצאה הציבורית בתוצר האמריקאי התנדנד סביב ה-15% בשנות השלושים, אבל זינק בחדות ב-1941, והגיע ל-48% תוצר ב-1943. הגירעון בתקציב הפדרלי, שבמרבית שנות השלושים היה בין 0% ל-5% תוצר, התנפח ל-27%. רק אחרי המלחמה חזרה ההוצאה הציבורית לרמתה המקורית, והגירעון הפך ליתרה (וגם זה, באופן זמני). אבל בינתיים, נראה שהתרופה הקיינסיאנית כבר עבדה: לא רק המלחמה נגמרה; גם השפל כבר לא חזר.

אז מה למדנו?

כשפרץ משבר הקורונה בתחילת 2020, הייתה הסכמה כמעט גורפת בקרב קהילת הכלכלנים העולמית - בהובלת עמיתינו בארה״ב ובאירופה - שבנוסף למדיניות מוניטרית מרחיבה מאוד, הממשלות צריכות להקדיש משאבים גדולים, תוך כניסה לגירעונות גדולים, כדי למנוע את קריסת המשקים הלאומיים. ואכן, הכלכלות המובילות תמכו באופן מסיבי וחסר תקדים במשקי הבית ובעסקים המקומיים. פרטי התוכניות היו שונים ממדינה למדינה, אבל העיקרון היה דומה: ללוות כסף ולהזרים אותו לידי הציבור, העובדים, המובטלים, והמעסיקים. זה יהיה יקר, הזהירו הכלכלנים, ומסוכן. אבל ההססנות, אמרנו באותה הנשימה, תהיה יקרה ומסוכנת יותר.

וזה אכן היה, ועודנו, יקר ומסוכן. כפי שהובטח. הגירעונות ב-2020 הרקיעו שחקים: אומדנים מצביעים על כ- 15% תוצר בארה״ב ובבריטניה, וכ-10% בגוש האירו וביפן. (בישראל, הגירעון היה כ-11% תוצר, כנראה שקצת מתחת לממוצע ה- OECD , מועדון המדינות המובילות.) החובות הלאומיים תפחו גם הם-בדיוק לפי הוראות ההפעלה. נראה שמילטון פרידמן צדק, אם כן, כשאמר לפני יותר מחמישים שנה שבמובן מסוים, כולנו קיינסיאנים עכשיו.

וזה עדיין מסוכן, וזה עדיין לא נגמר. ומה נעשה אם הריביות יעלו? אם האינפלציה תחזור? אם וריאנט חדש יגיע? דאגנו מאוד, ואנחנו עדיין דואגים. אבל כמו שאמר חסידו של קיינס, הכלכלן המנוח ג׳ון קנת גלבריית, על הניו דיל של רוזוולט: דאגנו-ועשינו את זה בכל זאת.

סיכום ביניים: המצב קשה, אבל יש מקום לאופטימיות זהירה

רק לפני שנה, האבטלה בארה״ב זינקה מ-3.5% בפברואר 2020 לכמעט 15% באפריל. זה זינוק, תוך חודשיים בלבד, משיעור האבטלה הנמוך ביותר בחמישים השנים האחרונות, לגבוה ביותר מאז השפל הגדול. התחזיות באפריל 2020 היו שהאבטלה, שהייתה כבר קרובה להחריד ל-17% של 1939, עוד תמשיך לטפס. התמונה במקומות אחרים בעולם נראתה מפחידה לא פחות.

בשבועות האחרונים, עם פרסום הנתונים המצרפים הראשוניים לגבי משקי העולם ב-2020, אפשר לעצור לרגע ולעשות סיכום ביניים. לחזור ולשאול: אז מה היה לנו שם?

היה לנו שם רע. מאוד. אבל יחסית לתרחישים הקודרים ביותר מהם חששנו, הצלחנו מעל ומעבר לציפיות. בדיעבד, מהרבה בחינות, אפריל המר של 2020 היה השיא, נקודת המפנה. הכלכלה העולמית השתפרה מאוד מאז. בארה״ב למשל, שיעור האבטלה מאז רק ירד, ובחודש שעבר כבר התקרב ל-6%. קרן המטבע הבינלאומית העריכה בינואר השנה שכלכלת העולם איבדה 3.5% תוצר ב-2020. זה כואב, אבל זה הרבה יותר טוב ממה שיכול היה להיות. זה אפילו יותר טוב, בלמעלה מאחוז, מהתחזית הקודמת של הקרן, מאוקטובר 2020, ומהעדכון שלפניה, מיוני. וזה צפוי להשתפר במהירות: הקרן צופה צמיחה עולמית של 5.5% ב-2021 ומעל 4% ב-2022, שני עדכונים חיוביים נוספים של התחזית הקודמת. בקרן מסבירים את העדכון בהתקדמות מבצעי החיסונים, אבל גם בתמריצים פיסקליים בכלכלות הגדולות, כמו ארה״ב ויפן.

וזו לא רק קרן המטבע. מגזין האקונומיסט, למשל, ליקט לאחרונה 14 תחזיות לצמיחה כלכלית בארה״ב ב-2021. החציונית קרובה ל-6%. וגם אצלנו, בנק ישראל חזה בתחילת ינואר השנה צמיחה שנתית של כ-6% בשנתיים הקרובות, תחת תרחיש התחסנות מהירה-וזה עוד לפני בשורת פברואר מהלמ״ס שהתוצר הישראלי התכווץ ב-2020 ב-2.4%, ולא ב-3.7% כפי שהעריכו בבנק. הפעם האחרונה בה ישראל צמחה בקצב של 6% בשנה הייתה לפני עשור, בשנים שלפני ואחרי המשבר הפיננסי העולמי. ארה״ב צמחה בכזה קצב רק שנה אחת בחמישים השנים האחרונות.

אז למרות שהצמיחה המצרפית הצפויה הזו מסתירה מאחוריה הרבה סבל ואי שיוויון, היא עדיפה בהרבה על מה שיכול היה להיות, ועל מה שעד לא מזמן צפינו שיהיה. האופטימיות שהיא מציגה חוזרת גם במדדים אחרים. בישראל למשל, שניים מתוך ארבעת הרכיבים של מדד אמון הצרכנים של הלמ״ס חזרו בשבועות הראשונים של 2021 לרמה קרובה לרמתם אשתקד. שניהם פונים אל העתיד: הם אומדים את השינוי הצפוי במצב הכלכלי בשנה הקרובה - האחד, של משקי הבית, והשני, של המדינה.

שני הרכיבים הנותרים במדד אמון הצרכנים של הלמ״ס פונים פחות אל העתיד ויותר אל ההווה והעבר: הם אומדים כוונות לרכישות גדולות בשנה הקרובה בהשוואה לשנה האחרונה, ואת השינוי במצב הכלכלי של משק הבית בשנה האחרונה. גם הם התאוששו לאחרונה, אבל הם עדיין רחוקים ממצבם בתחילת השנה שעברה. כי המצב הכלכלי עדיין קשה. וזה מבלי לדבר על הבריאות, החברה, החירות, החיים עצמם. עם מאות אלפים בישראל ומיליונים רבים בארצות אחרות שאיבדו את מקור ההכנסה בשנה האחרונה ושלא רואים את הסוף. עם סבל עולמי שמרוכז, כרגיל, בקרב בעלי השכלה נמוכה יותר, נשים, צעירים, אלו שאינם מועסקים פורמאלית, ובאופן כללי אלו שחיים במדינות החלשות.

מוכרחים להמשיך לסייע לכל אלו. אבל הסיוע כעת צריך להיות ממוקד. מבחינת המאקרו-כלכלה, אם הכל יילך כשורה, כנראה שהביקושים המצרפיים כבר החלו לחזור. חיברנו את המשק העולמי למכונת הנשמה, והוא התייצב. 2020 הייתה שנה נוראית, וזה עוד לא נגמר, אבל היא לא מתקרבת לטרגדיה של השפל הגדול. בהינו בתהום, אבל הפעם הכלכלות המובילות עשו את הדבר הנכון, והעולם לא נפל. יש מקום לאופטימיות זהירה.

* הכותב הוא פרופסור במחלקה לכלכלה ע״ש משפחת בוגן ובמרכז פדרמן לרציונליות באוניברסיטה העברית בירושלים; ובבית הספר ס.ק. ג׳ונסון למנהל עסקים באוניברסיטת קורנל.

*המאמר פורסם בעיתון גלובס: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001363428&after_registra...

קראו פחות
לימודים באוניברסיטה העברית

האוניברסיטה תחדש את הלימודים והפעילות המחקרית בכל הקמפוסים לבעלי "תו ירוק" או תשובה שלילית לבדיקת קורונה!

7 מרץ, 2021

קרא עוד
הנהלת האוניברסיטה העברית הודיעה היום לכל קהילת האוניברסיטה העברית כי בשבועות הקרובים הסטודנטים וצוותי המחקר יוחזרו לשגרת לימודים פרונטליים כבר בשבועות הקרובים.

החזרה לשגרה תיערך בשתי פעימות: הפעימה הראשונה תחל ביום ראשון, 14.3.21, מועד פתיחת סמסטר ב' תשפ"א, ומסתיימת בחופשת פסח. בתקופה זו, הכניסה לקמפוסים של האוניברסיטה תמשיך להיעשות בהתאם למגבלות "התו הסגול", שעיקרן הצהרת בריאות או הצגת תו ירוק בכניסה לקמפוס. בתקופה זו, ההוראה בקורסים ה"רגילים" תעשה מרחוק, בדומה להוראה בסמסטר א'. הפעילות במעבדות המחקר תותר אך ורק למי שברשותם "תו ירוק" שהנפיק משרד הבריאות (מתחסנים ומחלימים) או שקיבלו תשובה שלילית בבדיקת קורונה עדכנית (עד 72 שעות לפני מועד הכניסה לקמפוס). גם ההשתתפות בפעילות במעבדות ההוראה, הכשרות מעשיות ולימודים קליניים תפעל לפי אותה מתכונת תותנה בהצגת "תו ירוק" או תשובה שלילית עדכנית, ובכפוף להנחיות המוסד שבו נערכות ההכשרות והפעילות הקלינית. סטודנטים שאינם יכולים לעמוד בתנאים אלה יפנו אל רכז\ת הקורס לקביעת הסדר המיוחד.

הפעימה השנייה תחל ביום ראשון, 4.4.21, עם סיום חופשת פסח. במועד זה תתחדש ההוראה הפרונטלית בכיתות בכל הקמפוסים. החל ממועד זה, הכניסה לכל הקמפוסים של האוניברסיטה העברית תותנה בהצגת "תו ירוק" או תשובה שלילית עדכנית (מי שלפי הנחייה רפואית אינם רשאים להתחסן יוכלו לקבל אישור כניסה מיוחד). ההסדרים המדויקים לעניין הוראה בכיתות ייקבעו בהתאם להנחיות משרד הבריאות שיהיו בתוקף.

הנהלת האוניברסיטה הדגישה בהודעה שהנחיות אלה אינן סופיות ויתכנו בהם שינויים בהתאם להנחיות של משרד הבריאות. בקורסי החובה תהיה אפשרות גם לצפייה מרחוק על ידי הרואה מקבילה.

נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן: "האוניברסיטה העברית ממשיכה לפעול מתוך שאיפה למלא את ייעודה בתחומי ההוראה, המחקר, הפעילות המינהלית והתרומה הציבורית, תוך הגנה על הבריאות של כלל חברי קהילת האוניברסיטה ותוך נקיטת יוזמה והובלה הנדרשים להגשמת מטרותינו. אנו מבקשים לחזור ולהדגיש שהתחסנות היא אחריות  אזרחית ראשונה במעלה שמוטלת על כולנו; היא נחוצה לשם הגנה על הבריאות של הפרט ושל זולתו ולשם המשך החזרה לשגרה והסרת המגבלות ששיבשו את הפעילות שלנו בשנה האחרונה".

פרסומים בתקשורת:

חמל (וואלה!) - https://www.hamal.co.il/post/-MVCkj1Nrj2MJPNFA3uD

News1 - https://www.news1.co.il/Archive/001-D-437860-00.html

כל העיר - https://www.kolhair.co.il/jerusalem-news/154537/

מבזקים - https://www.mivzaklive.co.il/archives/415554

לימודים אינפו - http://www.limudim-info.co.il/one_news.asp?IDNews=15560#.YEZeqGgzY2w

לימודים כחול לבן - https://limudimisrael.co.il/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%A1%D7%A0%D7%99%D7%9D-%...

קראו פחות
nsp2. צילום באדיבות דר דינה שניידמן

"התחלה עם בשורות טובות": חוקרות וחוקרים הצליחו לפענח את המבנה והפעילות של 3 מחלבוני SARS-COV-2

23 פברואר, 2021

אחד החלבונים הגדולים ביותר של הנגיף, אותו הצליחו החוקרות לפענח בשיטה חדשה וייחודית, הוא חלבון בשם Nsp2, שנודע כ"סרבן" לפיענוח מבני. דר' דינה שניידמן: "עכשיו יש לנו טכנולוגיה ופרוטוקול ניסויי לחקור לא רק את חלבוני הנגיף עצמם, כי אם גם את השותפים שלהם מתוך התא האנושי". פרופ' מיכל ליניאל: "בהמשך יהיה צורך לפצח את הנגיף השלם בהקשר התאי כדי לדמות את כל חלבוני הנגיף והאינטאקציות ביניהם"

covid19_vaccine._by_hakan_nural_unsplash

"חיסונים, התניות ונשיאה בעלויות": נייר עמדה חדש לגבי מדיניות ההבחנה בין מתחסנים ולא מתחסנים בכניסה למקומות ציבוריים

17 פברואר, 2021

קרא עוד
נייר עמדה חדש (מצ"ב למטה) נערך על ידי קבוצת חוקרים בפקולטה למשפטים ובחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, הכוללת את פרופ׳ דוד אנוך, ד״ר נטע ברק-קורן, פרופ׳ מיכל שור-עופרי, פרופ׳ דוד הד וד״ר עופר מלכאי - אודות מדיניות ההבחנה בין מתחסנים ולא מתחסנים בכניסה למקומות ציבוריים וההגבלות שניתן להשית על לא-מתחסנים נוכח המגיפה.

stock photo ig: @hakannural
המסמך נשלח ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט וצוותו וכן למשרד הבריאות!

בניגוד להנחה של בכירי משרד המשפטים (כפי שצוטטו בתקשורת בימים האחרונים היועמ״ש והמשנה ליועמ״ש), אנו טוענים כי אין צורך בחקיקה חדשה על מנת להגביל לא-מתחסנים בכניסה למקומות ציבוריים או להטיל חובת חיסון על אוכלוסיות מסוימות, אם הדבר נדרש מבחינה רפואית ואפידמיולוגית, וכי הגבלות כאלה צפויות להיות מוצדקות ומידתיות, מוסרית ומשפטית, כל עוד יעוצבו לפי השיקולים והתכליות שאנו פורסים בנייר העמדה.

תמצית העמדה:

מדיניות חיסונים להתמודדות עם מגיפת הקורונה ונזקיה היא עניין הנוגע לבריאות הציבור ולא עניין רפואי ייחודי ואישי.

המסגרת המשפטית הכללית שיש להחיל על הסוגיה היא פקודת בריאות העם, שנועדה להתמודדות עם מגיפות ומעניקה סמכות למשרד הבריאות להטיל הגבלות על לא-מתחסנים ואף לחייב חיסון במקרים מתאימים.

אין צורך בחקיקה חדשה על מנת לנקוט בצעדים אלה, בכפוף לכך שיהיו לתכלית ראויה ומידתיים.

ארבעה שיקולים יכולים להצדיק הבחנות בין מתחסנים (ומחלימים) ללא-מתחסנים: מניעת תחלואה וצמצום נזקיה; שיקום הכלכלה וחזרה לחיי שגרה; השתת עלויות ההחלטה שלא להתחסן על מקבליה; מתן תמריצים להתחסנות.

עמדת המומחים: צעדים שנועדו להגשמת תכליות אלה, המשמרים את הגישה של לא-מחוסנים לפעולות חיוניות ואת יכולתם להשתתף בפעילויות ציבוריות מרחוק או בכפוף להוכחת היעדר מסוכנות (באמצעות בדיקת קורונה עדכנית), צפויים להיות ראויים מוסרית, וגם מוצדקים מבחינה משפטית.

כאשר אדם מחליט לא להתחסן ומחליט, בנוסף, לבוא במגע עם אחרים – ההחלטה שלו לא להתחסן אינה רק החלטה אישית ופרטית. להחלטה שלא להתחסן יש עליות חברתיות משמעותיות ביותר.

המומחים דוחים את הטענה כי הבחנה בין מחוסנים ללא-מחוסנים פוגעת בשוויון. כל עוד התחסנות נרחבת דרושה על מנת לבלום את המגיפה ואת נזקיה המערכתיים, הבחנה בין המחוסנים ללא מחוסנים אינה מהווה אפליה כי אם שוני רלוונטי וחיוני.

פתיחת המשק למחוסנים אינה מרעה את מצב הלא-מחוסנים בהשוואה למצב הנוכחי, אלא מיטיבה את מצב המחוסנים. זכויות היסוד הדמוקרטיות אינן דורשות מיתר בני החברה לשאת בעלויות הבחירה שלא להתחסן, והבחנה בין מי שמקיים את חובתו האזרחית ומתחסן למי שבוחר שלא לעשות כן היא הבחנה חיונית ומותרת – משפטית ומוסרית כאחד. וכמובן, בפני מי שבחר שלא להתחסן פתוחה תמיד הדרך ליהנות מהיתרונות שהחיסון מעניק, לקיים את חובתו, ולהטות שכם למאבק הקולקטיבי במגיפה.

פרסומים בתקשורת:

https://www.israelhayom.co.il/article/852743

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001361555

https://103fm.maariv.co.il/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=IFHDEH&c41t4nzVq=EF

סדר עולמי, קשת 12: https://www.ifatmediasite.com/ms/radiomp4/2021/02/20/10495800.mp4

https://www.news1.co.il/Archive/001-D-437204-00.html

https://www.makorrishon.co.il/opinion/316025/, https://www.makorrishon....

https://www.inn.co.il/news/468136

[להאזנה] בוקר טוב ישראל, גל"צ: https://www.ifatmediasite.com/ms/radio/2021/02/17/10489401.mp3

[להאזנה] השורה התחתונה, גל"צ: http://www.ifatmediasite.com/ms/radio/2021/02/22/10501621.mp3

[להאזנה] סדר יום, כאן ב': https://www.ifatmediasite.com/ms/radio/2021/02/17/10490079.mp3

קראו פחות
אמנון שעשוע

עכשיו זה הזמן לפעול | ד"ר אמנון דקל

24 נובמבר, 2020

מה עושים?

ימים קשים עוברים עלינו, על כלל אזרחי המדינה, על כלל אזרחי העולם.

האם זה הזמן להסתכל קדימה או אולי עכשיו צריך להתכנס ולהתגונן מהבאות?

או במילים אחרות -

 

האם נכון להמשיך להקים מיזמים חדשים או לפתח ולגדל מיזמים קיימים בימים נוראים אלו?

התשובה היא כן! עכשיו זה הזמן!

 

כן- אפשר להקים מיזמים חדשים בימים אלו.

ראה גם: יזמות, חדשות
איילת כהן

יש לי רעיון, איך מתחילים | איילת כהן

24 נובמבר, 2020

"אאוריקה" צעק ארכימדס ושינה את העולם. מצאתי, יש לי את הרעיון המנצח!

הבעיה שבעולם האמיתי זה לא עובד ככה, בהבזק יחיד של רעיון - ותכלס, גם הפתרון של ארכימדס הגיע אחרי שנים של התעמקות בבעיה. הרבה פעמים, אנחנו נתקלים בשאלה הזו של - יש לי רעיון, מה עכשיו? אחת השאלות האחרות שאנחנו נתקלים בה הרבה היא דווקא- יש לי מלא רעיונות, איך יודעים מה לבחור?

ראה גם: יזמות, חדשות