בתמונות - ההבדלים בין קרקע שהכילה חומר נפץ [משבצת שמאלית עליונה] לקרקע נקייה [משבצת שמאלית תחתונה], וכימות של עוצמת ההארה [משבצת ימנית]

מחקר: מוטציות בחיידקי E. coli יסייעו לאתר בקלות רבה יותר מוקשים באדמה

ספטמבר 29, 2020

חוקרים מהאוניברסיטה העברית שפיתחו שיטה לאיתור מרחוק של מוקשים החבויים בקרקע על-ידי חיידקי E. coli מהונדסים, ביצעו מחקר המשך, והצליחו לשפר משמעותית את התגלית שלהם. שתי מוטציות של החיידקים זיהו את המוקשים בצורה טובה יותר וגרמו לפליטת אור בצורה הניתנת לזיהוי גם בעין אדם, ללא צורך במכשור. המחקר החדש פורסם בכתב העת New Biotechnology

 

cassava

כנימת עש הטבק, מהחרקים המזיקים ביותר בחקלאות העולמית, הורסת יבולים שלמים באפריקה, אסיה וגם בישראל – האם נמצא המנגנון שיאפשר לעצור אותה?

ספטמבר 29, 2020
קורונה

מחקר: סגר הקורונה הראשון הפחית את כמות המתים הכללית בישראל (לא בטוח שזה מה שיקרה בסגר השני)

ספטמבר 24, 2020

צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב הסיק כי לירידה בעומסים בבתי החולים בישראל בשבועות הסגר הראשון השפעה מכרעת על הירידה בכמות התמותה הכללית באותה תקופה, וחושף את חשיבותם של אשפוזי בית כחלופה לאשפוז בבתי חולים, ואת הצורך בחיזוק שירותי הרפואה הקהילתית

גלויה מאוסף פרלמן

קיבוץ גלויות: אספן גלויות בריטי תרם את אוסף הגלויות ההיסטוריות הגדול בעולם, מעל 130 אלף גלויות, למרכז לחקר הפולקלור באוניברסיטה העברית

ספטמבר 24, 2020

דיוויד פרלמן, אספן וחוקר גלויות יוצא דופן, תרם כ-130 אלף גלויות מאוספו הפרטי למרכז לחקר הפולקלור באוניברסיטה העברית. האוסף כולל גלויות שהודפסו על ידי מעל 1,500 מו"לים - 80 אלף מהן ממוינות (החל בגלויה הראשונה שנוצרה על ידי הדואר האוסטרי בירושלים בשנת 1883 ועד גלויות שנוצרו ערב הקמת המדינה) ו 50 אלף גלויות בתפזורת שנוצרו אחרי 1948 עם הקמת מדינת ישראל ועד השנים האחרונות (מחציתן של חברת "פלפוט"). אוסף זה של גלויות ארץ הקודש הוא הגדול בעולם, מבסס את המרכז לחקר הפולקלור כמוסד מוביל בחקר הגלויה מבין המוסדות האקדמיים בעולם.

Netai Benaim

פרופ' ענבל גושן והדוקטורנטית עדי קול גילו את המנגנון במוח שבורר חוויות משמעותיות בחיים שלנו ומייצר מהם זיכרונות ארוכי טווח

ספטמבר 21, 2020
קורונה

צוות חוקרים מהאונ' העברית: צפויה עליה מהירה במספר החולים קשה בימים הקרובים. רק מימוש של סגר יעיל יאפשר הגבלה של התמותה מתחת ל-1000 מתים נוספים

ספטמבר 17, 2020

חוקרי האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה, המנטרים באופן יומי את מצב התחלואה בישראל, פרסמו היום (חמישי) דו"ח חדש, שצופה עליה משמעותית בנדבקים, בחולים במצב קשה עד בינוני ובתמותה בימים הקרובים בייחוד לאור סכנה של הדבקה בין דורית מואצת בחגים.

YonatanTzur

מחקר חדש: האם נמצא הפתרון לחידת הפעולה של מולקולות LincRNAs בתאי המין?

ספטמבר 14, 2020

הכירו את ה-LincRNA, מולקולות RNA שנחשבו בעבר כרעש חסר שימוש, והתגלו לאחרונה כממלאת תפקיד מרכזי בהתפתחות האדם. במחקר חדש נפתרה חידה מרתקת הקשורה אליהן. את המחקר הוביל ד"ר יונתן צור מהאוניברסיטה העברית, מהמומחים והחוקרים המוכרים ביותר בארץ במחקר בסיסי בפוריות

 

stormy_weather-unsplash, by casey horner

מחקר: נמצא קשר הדוק בין מערכות מזג אוויר חורפיות להתפרצות מחלת השפעת באזורנו

ספטמבר 13, 2020

המחקר מוכיח כי להבנת משטרי אקלים, כלומר שינויים נרחבים ועמוקים במזג האוויר, השפעה מכרעת על בריאות הציבור, וכי הבנת הקשר בין השניים כפי שבוצע במחקר הנוכחי עשויה לשפר משמעותית את יכולת מערכות הבריאות המקומית והעולמית להתמודד עם משברים בריאותיים עתידיים בעונות החורף הקרובות

ייצור קנקן מים בהודו. צילום באדיבות החוקרת

חוקרות מהאוניברסיטה העברית בחנו 300 קנקני מים בהודו – ומצאו הבדלים נסתרים

ספטמבר 13, 2020

מחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי Journal of Anthropological Archaeology חושף כי זהות אתנית ומסורת מקומית עשויה להשפיע על קדרים באופן בלתי מודע, עד כדי כך שהם מייצרים "חתימות" נסתרות בכלים סטנדרטים שהם מייצרים מבלי שהרגישו בכך. המחקר, שנערך על עבודה של מאות כלים בהודו ובוצע באמצעות אנליזה חישובית חדשנית, עשוי להיות בעל השלכות מרתקות לעולמות הארכאולוגיה והתעסוקה

 

Pres. Trump highlights coronavirus during West Point graduation

לא רק בישראל: כך סללו מנהיגי ארה"ב ובריטניה לקבלה שוות נפש של גזירות ממשלתיות קשות במשבר הקורונה

ספטמבר 10, 2020

מחקר שביצע ד"ר יובל בנזימן מהאוני' העברית קבע כי המנהיגים עברו לטעון בהצהרותיהם לתקשורת כי את הקורונה ניתן לנצח במערכה מלחמתית, ויצרו אשליה שיש להם תוכנית מוכנה כיצד להשיג זאת. מהלך זה סייע להם לרתום את אזרחיהם למהלכים ממשלתיים מורכבים, אך גם יצרו מצג-שווא שהמנהיגים לא עמדו בו

 

שלט כניסה

כ-45 מיליון שקלים, מהמענקים הגבוהים שניתנו אי פעם למוסד אקדמי בישראל, מוענקים לאונ' העברית לקידום מחקר בנושא זכויות אדם

ספטמבר 9, 2020
smoking

מחקר: כך חברות הטבק והעישון עוקפות את החוק על חשבון בני הנוער בישראל

ספטמבר 8, 2020

מחקרים שפורסמו לאחרונה מצביעים על כך שככל הנראה עישון מהווה גורם סיכון לתחלואה קשה ולתמותה מנגיף הקורונה. ידוע בוודאות כי העישון הינו גורם סיכון עצמאי למחלות רקע רבות כגון מחלת ריאות כרונית, מחלת לב, סוכרת וסרטן, שכולם מעלים בפני עצמם את הסיכון לתחלואה קשה בנגיף ה-COVID-19. אלא שעד כה, זה לא גרם לשינוי של ממש בדפוסי הפעולה של חברות הטבק והעישון. 

הצמחים שנחקרו. צילום - דר קונור פיצפאטריק

צוות הניקיון של המיקרוביום: איך חיידק אחד מגן על הצמח בפעילות מטבולית פשוטה

אוקטובר 8, 2020

מחקר חדש שפורסם בכתב העת המפורסם nature על ידי המיקרוביולוג ד"ר עמרי פינקל, חוקר צעיר שהחל לאחרונה את פעילותו במכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, חושף את הייחודיות של המיקרוביום הצמחי ודרכי פעולתו של חיידק אחד שפועל בתוכו ועשוי לשנות את בריאותו הכללית של הצמח

תחבורה ציבורית2

מחקר חדש: 70% חוששים להידבק בקורונה במהלך הנסיעה בתחב"צ, 50% חוששים להידבק בזמן ההמתנה בתחנה

אוקטובר 8, 2020

מחקר חדש הכולל שיתוף פעולה בין צוות החוקרים פרופ' סיגל קפלן מהאוני' העברית, ד"ר דורון גרינברג מאוניברסיטת אריאל בשומרון, ד"ר איציק ספיר מכללת אפקה וד"ר ענת צ'צ'יק מאוניברסיטת בר-אילן בדק השפעות של תפיסות סיכון, פחד מהדבקה ואמון הציבור ברשויות על הפחתת השימוש בתחבורה ציבורית (תחב"צ), לצורך נסיעה לעבודה בתקופת הקורונה. המחקר נערך לאחרונה באמצעות סקר שבוצע על מדגם של 850 נוסעים בתחב"צ שהשתמשו בה באופן תדיר לפני משבר הקורונה, זאת בעזרת חברת פאנל4אול, והוא צפוי להתפרסם בקרוב בכתב עת מדעי.  

dorongazit

שו"ת עם פרופ' דורון גזית ממכון רקח לפיסיקה: מתי יש להתחיל לדון בהקלות לסגר והאם הוא אפקטיבי?

אוקטובר 7, 2020

מהן המגמות העולות מנתוני התחלואה?

על פי מדד החולים במצב בינוני וקשה, אנחנו עדיין לא רואים את השפעת הסגר בצורה מובהקת. בפועל, מדי יום מגיעים לבתי החולים מאושפזים חדשים במצב בינוני וקשה במספר גבוה יותר מהיום הקודם בכ־2 אחוזים. אנחנו מקווים שנראה בעוד כמה ימים עצירה בתוספת הזו, כחלק מהשפעת הסגר. 

פרופ' אלון פלד

מאמר דעה: כמחצית מהנדבקים בגל השני אותרו בסיוע איכוני השב"כ – האם הביקורת הקשה כלפיו הוגנת?

אוקטובר 4, 2020

המונח ״איכוני השב״כ״ הפך למטבע לשון נפוץ. כותרות עיתונים משדרות מסר קליט - האיכונים לא מדויקים, יש תחליפים טכנולוגיים טובים לאיכונים אלו, והפגיעה בפרטיות האזרח בלתי נסבלת. אבל אם נבחן את משימת המאבק בקורונה של שירות הביטחון הכללי במונחים של מבצע ביג דאטה נראה כי בפועל עבודת השירות משתפרת בהתמדה, האיכונים רבי ערך, והפגיעה בפרטיות האזרח כמעט ולא קיימת.

img

תוכנית יוקרתית חדשה בפקולטה לרפואה: מסלול ישיר לדוקטורט בחקר מחלות אדם לבוגרים מצטיינים בתואר ראשון

אוקטובר 1, 2020

מי הראשון שימצא את החיסון לקורונה, ומי הראשונה שתפתח תרופה נגד אלצהיימר? תוכנית יוקרתית חדשה בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים תיפתח בשנה"ל הקרובה במסלול לימודים לתואר תואר דוקטורט במדעים ביו-רפואיים. התוכנית מאתרת בימים אלה בוגרי תואר ראשון מצטיינים בתחומי מדעי החיים, הרפואה, או בתחומים משיקים כגון כימיה, מדעי המחשב, הנדסה או פיזיקה, ממוסדות אקדמיים מוכרים, שיוכלו לעמוד בחזית המדע העתידי ולהביא לפריצות דרך משמעותיות בחקר מחלות. מדובר בתוכנית ייחודית אליה יוכלו להירשם שמונה סטודנטיות וסטודנטים בלבד.

משמאל: קנקן מטיפוס 'קייאפה', קנקן מטיפוס 'היפו' וקנקן ממלכתי עם טביעת חותם מטיפוס 'למלך'. קוטר הפתח הפנימי מסומן בקו אדום.

חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מכון ויצמן ורשות העתיקות מצאו את עקבותיה של המידה "טפח" בממצאים ארכיאולוגיים

ספטמבר 30, 2020

השאלה האם ניתן לזהות את עקבות המידה המקראית "טפח" בממצאים ארכיאולוגיים, מוצאת פתרון אפשרי ממקום בלתי צפוי. שלוש קבוצות קנקני אגירה ומסחר שיוצרו במקומות שונים בא"י במאות ה-10 עד ה-7 לפנה"ס נחקרו, ונמצא כי הפרמטר המשותף היחידי בדיוק רב לשלושתן, הוא קוטר פתחי הקנקנים, ואורכו בטווח ההערכות השונות שניתנו בעבר למידת הטפח * הבדיקה אף תומכת בהשערה שייצור הכלים בתקופה הנידונה הופקד בידי קדרים גברים בלבד

cassava

כנימת עש הטבק, מהחרקים המזיקים ביותר בחקלאות העולמית, הורסת יבולים שלמים באפריקה, אסיה וגם בישראל – האם נמצא המנגנון שיאפשר לעצור אותה?

ספטמבר 29, 2020
קורונה

מחקר: סגר הקורונה הראשון הפחית את כמות המתים הכללית בישראל (לא בטוח שזה מה שיקרה בסגר השני)

ספטמבר 24, 2020

צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב הסיק כי לירידה בעומסים בבתי החולים בישראל בשבועות הסגר הראשון השפעה מכרעת על הירידה בכמות התמותה הכללית באותה תקופה, וחושף את חשיבותם של אשפוזי בית כחלופה לאשפוז בבתי חולים, ואת הצורך בחיזוק שירותי הרפואה הקהילתית

lockdown. pic: engin akyurt

פרופ' אבי שמחון בהרצאה לסטודנטים מביה"ס למנהל עסקים באוני' העברית: "לא חושב שהמשבר יגרום לעלייה במחירי הדיור"

יולי 8, 2020

בסדרת מפגשים וירטואליים ייחודית שנפתחה השבוע (שני) לקהילת בביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים, אירחה ד"ר מרים שוורץ-זיו מסגל ביה"ס את פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, להרצאה קצרה ושו"ת עם סטודנטים ובוגרי ביה"ס בנוגע למשבר הקורונה והשפעתו הכלכלית על המשק הישראלי. נושא ההרצאה של פרופ' שמחון היה "במה שונה משבר הקורונה ממשברים קודמים ומהן ההשלכות על המדיניות הכלכלית?". פרופ' אבי שמחון משמש כיום גם כחבר סגל במחלקה לכלכלת סביבה וניהול באוניברסיטה העברית.

corona mask

הודעה חשובה: החל מה-5.7.20, בשל משבר הקורונה - הקמפוסים של האוניברסיטה העברית יהיו סגורים למבקרים

יולי 5, 2020

 

החל מהבוקר (ראשון, 5.7.2020) בעקבות משבר הקורונה והעלייה בתחלואה ברחבי הארץ, כל הקמפוסים של האוניברסיטה העברית יהיו סגורים למבקרים ולביקורים. עמכם הסליחה.

 

The characteristic (HhH)2 fold and its binding to the minor groove of a modern DNA molecule. How did the first ones form?

מחקר ישראלי חדש: כיצד נוצרו החלבונים הראשונים בטבע?

יוני 23, 2020

ההכרה המדעית בחשיבותם של החלבונים נמשכת מעל מאה שנה, ולמרות זאת טרם התגלה כיצד הם נוצרו. מאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת "PNAS" בהובלת חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומכון ויצמן, מספק תובנות חדשות על האבולוציה של החלבונים ואף הצליחו לשחזר את יצירת החלבון הקדום ביותר

 

צילום: דניאל בר און

נפטר פרופ' אמריטוס זאב שטרנהל: "מופת לאדם ששילב מצוינות אקדמית עם מחויבות עמוקה לחברה ולמדינה שלנו"

יוני 21, 2020

פרופ' אמריטוס זאב שטרנהל במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים ומומחה בעל שם עולמי בפשיזם ולאומיות, נפטר הבוקר בגיל 85. פרופ' שטרנהל היה חתן פרס ישראל לחקר מדע המדינה לשנת ה'תשס"ח 2008 ונבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשנת 2010 וכחבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים ב-2016. הוא הותיר אחריו את רעייתו זיוה, מרצה לאדריכלות, שתי בנות - טלי ויעל, ונכדים.

ד"ר יונית הוכברג וד"ר תאופיק דעאדלה

2 חוקרים צעירים ומבטיחים מהאוני' העברית - מצטרפים לאקדמיה הצעירה הישראלית

יוני 21, 2020

שישה מדענים ומדעניות מובילים בתחומם נבחרו השבוע לחברים באקדמיה הצעירה הישראלית, מייסודה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. כל ששת המדענים שנבחרו הם אנשי ונשות מדע מצטיינים ובולטים בתחומם, חוקרים וחוקרות שהוכיחו הצטיינות במחקר וחשיבה מקורית וכן יוזמה ותרומה לחברה בתחום הציבורי. שניים מבין ששת חברי האקדמיה הצעירה שנבחרו הם חברי סגל באוניברסיטה העברית (יותר מכל מוסד אקדמי אחר בארץ):

קורונה

פוענח המנגנון בקרב חולי קורונה שגורם לתמותה מוגברת מהנגיף

יוני 17, 2020

במחקר שבוצע לראשונה בארץ, במרכז הרפואי הדסה על ידי פרופ' עבד אל-ראוף חג'אזי, מנהל מערך המעבדות בהדסה וחוקר באוני' העברית, נמצא המנגנון האחראי על יצירת קרישיות יתר בדמם של חולי COVID-19, שהביא לתמותה נרחבת בקרב חולים בנגיף ברחבי העולם. החוקר: "אם נצליח למנוע את היווצרות קרישי הדם לפני שהם נוצרים כנראה שהחולים לא יזדקקו למכונות הנשמה או לטיפול נמרץ"

דיקן

ברכות לדיקנים הנבחרים!

יוני 10, 2020

שמחים לעדכן כי הושלמה נבחרת הדיקנים/ות לשנת הלימודים הבאה. אלה החידושים:

  • אסף פרידלר נבחר לתפקיד דיקן הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע.
  • ניקול אדלר נבחרה לתפקיד דיקנית בית הספר למינהל עסקים.
  • תמיר שפר נבחר לתקופת כהונה שנייה בתפקיד דיקן הפקולטה למדעי החברה.

ברכות חמות לשלושת הדיקנים הנבחרים,

ותודה רבה לג'אי פיינברג ולצבי וינר, שמסיימים בסוף שנת הלימודים הנוכחית תקופת כהונה מוצלחת מאד בתפקידי דיקן.

informs_logo_new

הישג אקדמי בזמן משבר הקורונה: סטודנטים מביה"ס למנהל עסקים זכו במקום ה-1 בתחרות בינלאומית

מאי 14, 2020
ד"ר אורן קולודני. צילום נדיה בלקינד

חוקרים מציעים גישה חדשה להתמודדות עם הקורונה: הכנסת מערכת החיסון לפעולה עוד לפני שהגוף מותקף ע"י הנגיף

אוגוסט 17, 2020

לדברי חוקרים מהאוני' העברית, אוני' סטנפורד והמרכז הבינתחומי הרצליה, גישה זו עשויה לשפר את תגובת המערכת החיסונית לווירוס, לקצר את תקופת המחלה, להפחית את הסיכון לסיבוכים, ואף לקצר את תקופת ההדבקה. החוקרים: "אנו מקווים שבעקבות המאמר ייצאו לדרך ניסויים קליניים שיבחנו את הגישה החדשה"

שירת המרפסות

סקר בעברית ובערבית: המוסיקה מקלה על הלחץ והבדידות בזמן משבר הקורונה? استبيان ألموسيقى والتعامل مع أزمه الكورونا

אוגוסט 13, 2020

בימים אלה נערך מחקר בין-לאומי (הכולל את ישראל, ארבע מדינות מדרום אמריקה, סין, ארה"ב ושש מדינות מאירופה), במסגרתו נחקר העיסוק בפעילויות שונות ובהן מוסיקה, במטרה להקל על המתח, החרדה, והבדידות, ולחזק את החוסן והרווחה הנפשית שלהם בשגרת החיים הלא-צפויה והמורכבת שנכפתה על כולנו. נשמח להבין ממך כיצד עובר עליך משבר הקורונה ומה הן דרכי ההתמודדות שלך עם המצב. תשובותיך תוכלנה ללמד אותנו כיצד ניתן להתמודד עם משברים מורכבים ולשמור על בריאות נפשית מיטבית.

הושגה שליטה על הגל השני של הקורונה - חלק מדוח החוקרים

6 חוקרים מהאוני' העברית מדווחים: מתחזקים הסימנים שהושגה שליטה על הגל השני של הקורונה, מודל התמותה נותר ללא שנוי

יולי 31, 2020
Israel Defense Forces. צילום מתוך ויקישיתוף, באדיבות IDF

הקרב נגד הקורונה: כך הצליח צה"ל להימנע מהתפרצות הנגיף בבסיסים

יולי 30, 2020

מאמר שהתפרסם בכתב העת "הרפואה הצבאית" בתחילת החודש שעבר, על ידי רופאים-חוקרים מהחוג לרפואה צבאית באוניברסיטה העברית וחיל הרפואה, הוסברו הצעדים שננקטו במהלך הגל הראשון של התפרצות נגיף ה-COVID19 בבסיסי צה"ל, בדגש על הפעולות שננקטו בפיקוד הצפון. ד"ר דודי סגל, ממובילי המחקר: "העבודה המשמעותית של צוותי הרפואה הצבאיים בנקודות הקצה, בשילוב שינויים ארגוניים מושכלים הביאה להגבלת ההשלכות של המגיפה על כוחות צה"ל"

פרופ' קובי נחמיאס. צילום: דניאל חנוך

חוקר מהאוניברסיטה העברית פיצח את מנגנון הפעולה של נגיף הקורונה ואיתר תרופה קיימת שמנטרלת אותו במעבדה

יולי 15, 2020
img

מומחים ישראלים: בחלל סגור ניתן להידבק בקורונה דרך האוויר – אוורור נכון ושהות קצרה בתוכו יצמצמו את הסיכון

יולי 9, 2020

צוות מולטי-דיסיפלינרי של מומחים ישראלים שיגר למשרד הבריאות מכתב פתוח, בו הודגש החשש מפני הישארות בחללים סגורים לא מאווררים, וביקשו שתינתן התייחסות רבה יותר לדרכי מניעה יעילות של הדבקה דרך האוויר, לא רק דרך רסיסים טיפתיים – זאת בהמשך למכתב שנשלח אתמול בנושא על ידי 239 מדענים לארגון הבריאות העולמי

 

lockdown. pic: engin akyurt

פרופ' אבי שמחון בהרצאה לסטודנטים מביה"ס למנהל עסקים באוני' העברית: "לא חושב שהמשבר יגרום לעלייה במחירי הדיור"

יולי 8, 2020

בסדרת מפגשים וירטואליים ייחודית שנפתחה השבוע (שני) לקהילת בביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים, אירחה ד"ר מרים שוורץ-זיו מסגל ביה"ס את פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, להרצאה קצרה ושו"ת עם סטודנטים ובוגרי ביה"ס בנוגע למשבר הקורונה והשפעתו הכלכלית על המשק הישראלי. נושא ההרצאה של פרופ' שמחון היה "במה שונה משבר הקורונה ממשברים קודמים ומהן ההשלכות על המדיניות הכלכלית?". פרופ' אבי שמחון משמש כיום גם כחבר סגל במחלקה לכלכלת סביבה וניהול באוניברסיטה העברית.

corona mask

הודעה חשובה: החל מה-5.7.20, בשל משבר הקורונה - הקמפוסים של האוניברסיטה העברית יהיו סגורים למבקרים

יולי 5, 2020

 

החל מהבוקר (ראשון, 5.7.2020) בעקבות משבר הקורונה והעלייה בתחלואה ברחבי הארץ, כל הקמפוסים של האוניברסיטה העברית יהיו סגורים למבקרים ולביקורים. עמכם הסליחה.