צעד אחד לפני העבריינים: הסוף לזיוף טביעות אצבע?

צעד אחד לפני העבריינים: הסוף לזיוף טביעות אצבע?

10 נובמבר, 2021

קרא עוד

מחקר חדש שנערך בשיתוף פעולה בין המכון לכימיה באוניברסיטה העברית ואוניברסיטת לוזאן שבשוויץ מנסה לשבש את פעילותם העתידית של עבריינים המתמחים בזיוף טביעות אצבעות ובכך למנוע פרצות אבטחת מידע. "אם נדע איך ייראה הדור הבא של זיופי טביעות האצבע, נוכל להכין אמצעי נגד מבעוד מועד"

לאחרונה, אנחנו עדים לעלייה בהיקף הפריצות של האקרים למאגרי מידע ודליפות של פרטים אישיים של משתמשים רבים ברחבי העולם. זה מעורר דאגה גם מפני שטכנולוגיות רבות משתמשות בטביעות האצבע שלנו כדי לאפשר לנו לבצע פעולות מסוימות, החל מהפעלת המחשב האישי ועד לבקרת הכניסה במשרד. עם כל הנוחות שבעניין, ככל שהשימוש בטביעות אצבע גובר, כך גוברת פעילות זיוף טביעות האצבע. באמצעות תוכנות זיוף מתוחכמות, עבריינים כבר מצליחים להשתמש בחלקי נתונים ביומטריים בצורה מושלמת, כזו שאיש לא יחשוד בה. במטרה להתמודד עם עבריינות עתידית, החלו לפתח במכון לכימיה את תחום "המדע הפורנזי היוזם", שבבסיסו ההנחה שהמדע הפורנזי יעזור יותר למלחמה בפשע, מפני שהוא מסוגל לחזות את המהלכים הצפויים של העבריינים באמצעות כלים פורנזיים קיימים.

מחקר חדש שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Journal of Forensic Sciences לוקח את המדע הפורנזי צעד אחד קדימה ומנסה לנבא כיצד עבריינים יזייפו טביעות אצבע בעתיד במטרה למנוע זאת. המחקר נערך על-ידי פרופ' יוסף אלמוג ופרופ' דניאל כהן מהאוניברסיטה העברית, יחד עם פרופ' כריסטוף שמפו והדוקטורנט מישל שגיא מאוניברסיטת לוזאן שבשוויץ. צוות החוקרים ניסה לאמץ צורת מחשבה של זייפנים ומצא כי ניתן לתכנן חומרים מתוחכמים, המכונים פולימרים, לזיוף טביעות אצבעות, אשר נמצאו כיעילים באופן ניכר מחומרים המשמשים לכך כיום וניתנים לגילוי על-ידי קוראים חכמים. החומרים החדשים התגברו על 3 מתוך 4 הקוראים החכמים שנבדקו.

לטענת המומחים, עם הופעתה של טכנולוגיה חדשה כלשהי לאבטחת מידע, העבריינים המתוחכמים כבר יחפשו דרך לעקוף אותה. בתחום טביעות האצבע, ניתן לעשות זאת על-ידי תכנון מושכל של פולימרים, שמחקים את תכונות העור שלנו, כדי להתגבר על הקוראים החכמים שלא יצליחו לזהות שמדובר בחומר זר. "במטרה לחזות שיטות זיוף עתידיות, ביצענו תכנון פולימרים שיהיו יותר דומים לעור אדם מבחינת המבנה הכימי שלהם מאשר פולימרים הנפוצים כיום לזיוף טביעות אצבע", מסביר פרופ' כהן. הכנת החומרים בוצעה במעבדה, כאשר נלקחו בחשבון המבנה הכימי והתכונות הפיזיקליות של העור האנושי במטרה לפתח יכולת להתגבר גם על הקוראים המתוחכמים ביותר.

"המחקר הראה שכבר עכשיו ניתן לפתח חומרים יעילים יותר לזיוף טביעות אצבע, ומן הסתם, זה מה שיעשו העבריינים בדור הבא של הזיופים. להערכתנו, ראוי ליידע את הקהילה הבינלאומית של סוכנויות אכיפת החוק כדי להתכונן מראש ולפתח קוראים טובים יותר", מדגישים החוקרים. המדע הפורנזי היוזם יכול לסייע לגורמי אכיפת החוק למנוע פשעים מסוגים אחרים ולא רק זיופי ביומטריה. למשל, ניבוי הדור הבא של סמים אסורים שאינם מכוסים בפקודת הסמים. פרופ' אלמוג מסכם כי "אנחנו יכולים להימצא צעד אחד לפני העבריינים. אם אנחנו נדע מה הם יכולים לעשות, נוכל לפתח כלים להתגבר על התופעה עוד לפני שהיא נוצרת בשטח".

המחקר המדעי: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34617603

פרסום בתקשורת: N12, ערוץ 7, בחזית, Chiportal, News1

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
מחקר חדש: החורף מגיע והוא לא נראה מבטיח – ''ייתכן שיגיעו אלינו סופות בעוצמות שלא הכרנו''

מחקר חדש: החורף מגיע והוא לא נראה מבטיח – ''ייתכן שיגיעו אלינו סופות בעוצמות שלא הכרנו''

10 נובמבר, 2021

קרא עוד

מחקר חדש חושף כי העלייה בריכוז גזי החממה תוביל להתעצמותן של סופות קיצוניות, לצד ירידה של כ-25 אחוז בכמויות הגשמים. התחזית העגומה, אך החוקרים מאמינים: 'השליטה עדיין בידיים שלנו''

אחת ההשלכות הבולטות ביותר של משבר האקלים, היא שינויי מזג האוויר הקיצוניים שהוא מביא איתו. פליטת גזי החממה, מובילה לעלייה בטמפרטורה ולשינויים בתנאים בהם נעביר את השנים הבאות על פני כדור הארץ. חוקרי האקלים, משתמשים במודלים ותצפיות על מנת לנסות ולהבין איך וכיצד מזג האוויר בעולם יושפע מעלייה בריכוז גזי החממה. מחקר חדש בודק כיצד הים התיכון בכלל ומזרח הים התיכון וישראל בפרט יושפעו משינויי האקלים בעשרות השנים הקרובות.

במחקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי ''Climate Dynamics'', השתתפו חוקרים מרחבי העולם, ביניהם  ד''ר אסף הוכמן, ממרכז האקלים במכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים ומהמכון הטכנולוגי של קרלסוהה בגרמניה , והוא הובל על ידי ד"רמרקו ריאלה ממכון המחקר ICTP באיטליה. החוקרים מצאו שככל שריכוז גזי החממה עולה, כך יש ירידה משמעותית של כ-30 אחוז בשכיחות הסופות באזורינו. בנוסף לכך, ישנה גם ירידה של כ-25 אחוז בכמויות הגשם וירידה זהה בעוצמת הרוח בכל סופה. 

ככלל, הים התיכון נחשב כ-''Hot spot'' ל שינויי אקלים, כלומר הוא מאופיין בעליות יותר גדולות בטמפרטורה מאזורים אחרים בכדור הארץ, ובשינויים קיצוניים יותר בסופות המתרחשות בו. החוקרים השתמשו  במודלים מהסוג המתקדם ביותר, שאפשרו לבדוק את הקשר בין העלייה בריכוז גזי החממה לשינויים במאפייני סופות החורף בים התיכון, בעשרות השנים הבאות. מדובר במודלים מדויקים יותר, בעלי רזולוציה גבוהה יותר, שיכולים לצפות את הגעתן ועוצמתן של סופות בים התיכון באופן ספציפי. החוקרים, ביניהם ד"ר הוכמן, צופים באזור מזרח הים התיכון וישראל ירידה מהותית בכמויות הגשמים וחורפים שחונים במיוחד - שעשויים להשפיע בצורה דרסטית על החיים בישראל.

האם זה אומר כי אנחנו לא צפויים לראות בארץ סופות קשות, המובילות לנזקים גדולים ברכוש ובנפש, בעשורים הקרובים? לא בהכרח. למרות הירידה היחסית הצפויה בכמויות הגשם הכוללות, העוצמה של הגשם בפרקי זמן קצרים צפוייה לעלות משמעותית, כך שגם הגשם שירד עלול לייצר הצפות ושטפונות. כלומר, אמנם יהיו פחות סופות באזור ישראל, אבל אלה שיגיעו אלינו יהיו עוצמתיות, אולי אפילו בעוצמות שלא הכרנו לפני כן. בחופי אירופה לעומת זאת, המצב הפוך - המודלים צופים דווקא עלייה בכמויות הגשם הכוללות ובעוצמת הרוח שנובעות מסופות חורף.

למרות שהמודלים צופים חורפים שחונים בעשורים הקרובים, לא מדובר בגזירה משמיים. ד''ר הוכמן טוען כי "כאשר אנחנו בוחנים במודלים אפשרות של ירידה בריכוז גזי החממה, ניתן לראות כי האקלים מגיב לכך בצורה חיובית. כלומר, השינויים באקלים עשויים להתמתן במידה ונפעל לשינוי כמויות פליטת גזי החממה. אם המצב יישאר כפי שהוא, צפויות תוצאות הרסניות - אך השליטה עדיין נמצאת בידיים שלנו."

המחקר המדעי: https://link.springer.com/article/10.1007/s00382-021-06018-x

הפרסום בתקשורת: גלובס, makoהידען, בחדרי חרדים, פורטל כרמל והצפון

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
תל לכיש ושרידי הסוללה

מחקר חדש חושף כיצד נבנתה סוללת המצור האשורית בלכיש (והיחידה שמוכרת בעולם)

9 נובמבר, 2021

קרא עוד

המחקר מוכיח את כוחו, גודלו, עוצמתו וכישוריו המדהימים לאותה תקופה של הצבא האשורי, ולאמת ציטוטים תנ"כיים הנוגעים לדברי הנביא ישעיהו שחי באותה העת

מחקר חדש שפורסם לאחרונה ב-Oxford Journal of Archaeology, כתב העת לארכיאולוגיה של אוניברסיטת אוקספורד, תחת הכותרת "בניית רמפת המצור האשורי בלכיש: טקסטים, איקונוגרפיה, ארכיאולוגיה ומיפוי דיגיטאלי", בחן לעומק את אופן יצירת והקמת סוללת המצור האשורית בתל לכיש - סוללת המצור הקדומה בעולם והיחידה המוכרת במזרח הקדום, ששרדה בצורה טובה עד ימינו. במחקר זה נבדקה הטופוגרפיה של המקום בו נחשפה לפני עשרות שנים, לראשונה, הרמפה – והחוקרים השתמשו בשיטות תיעוד דיגיטליות כדי לנתח את הטופוגרפיה המקומית, ונפח חומרי הגלם שהיו נדרשים לבניית הסוללה.

במחקר השתתפו משלחת חפירות נרחבת מטעם המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, בראשות פרופ' יוסי גרפינקל וד"ר מדלן מומצוגלו, ופרופ' ג'ון קארול וד"ר מייקל פיטליק מטעם אוניברסיטת אוקלד, במישיגן בארה"ב. האתר נחפר בעבר בהרחבה על ידי מספר משלחות. שתי המשלחות הראשונות חפרו בשנות השלושים ובשנות השישים של המאה הקודמת. התיעוד הראשון של הרמפה, ששרד מעבודות החפירה הראשוניות בשטח, הוא תצלום מסוף שנת 1932 (מצורפת תמונה). בתצלום ניתן לראות גבעה תלולה, הממוקמת בסמוך לתל הראשי, ליד הפינה הדרומית-מערבית של האתר. אולם באותה תקופה הרמפה לא הוכרה ככזאת על ידי החופרים, וכתוצאה מכך נעשו בשטח עבודות חפירה, שלא בהכרח תרמו להשתמרות הסוללה. בהמשך חפרה במקום משלחת שלישית בראשות פרופ' דוד אוסישקין מאוניברסיטת תל אביב בין השנים 1974 ל-1994. במהלך ביקור בחפירות בשנת 1973 הציע הרמטכ"ל והארכיאולוג פרופ' יגאל ידין כי ערימות האבנים בפינה הדרומית-מערבית של האתר עשויות להיות שרידים רמפת המצור האשורית. חפירות אוסישקין אכן הוכיחו דבר זה. המשלחת הרביעית בהובלת פרופ' יוסי גרפינקל מהאוניברסיטה העברית חפרה בלכיש בין השנים 2013 ל-2017, ובדקה מחדש היבטים שונים השופכים אור על בניית הסוללה הצבאית.

תל לכיש ושרידי סוללת המצור האשורית. אבני הסוללה נבדקו בשש נקודות שונות, המסומנות בצילום.

האימפריה האשורית השתלטה על רוב חלקי המזרח הקרוב ומצרים במהלך המאות התשיעית, השמינית והשביעית לפנה"ס. היא כבשה את ממלכת ישראל, והרסה את שומרון בשנת 722 לפנה"ס. הצבא האשורי פיתח טכנולוגיות וטקטיקות צבאיות יעילות, והצליח לנצח כל קרב פתוח או לכבוש כל עיר מבוצרת. בשנת 701 לפנה"ס יצא סנחריב מלך אשור עם צבא גדול לדכא את המרד שפרץ בממלכת יהודה בימי המלך חזקיהו. האירוע הבולט במסע זה היה כיבוש העיר לכיש. לכיש הייתה עיר כנענית פורחת באלף השני לפני הספירה, והעיר השנייה בחשיבותה בממלכת יהודה מסוף העשירית עד תחילת המאה השישית לפני הספירה. רמפת המצור שנבנתה באתר על ידי האשורים היא הדוגמה הפיזית היחידה שנותרה בשטח המלמדת על צורת כיבוש העיר באותם ימים.

על אירוע הכיבוש ישנו מידע מארבעה מקורות שונים - במספר ספרים במסורת המקראית (מלכים ב, פרקים יח-יט, דברי הימים פרק לב, ישעיהו לו-לז), בכתבי סנחריב, בתבליט גדול שעיטר את חדר הכס בארמון סנחירב בעיר נינווה, והמחקרים בלכיש שנערכו על ידי משלחות שונות.

שיטת הלחימה האשורית הייתה להצמיד לחומת העיר מכונת מצור, שבתוכה הייתה תלויה קורת עץ גדולה, הנקראת 'אייל ניגוח'. אייל הניגוח היה מתנדנד ומכה בחומת העיר שוב ושוב, עד שהחומה התפוררה ונוצר פתח שאפשר לצבא האשורי לפרוץ לעיר. כיוון שהחומה בלכיש הייתה בראש תל גבוה, האשורים בנו סוללה אלכסונית, שהובילה מבסיס התל אל החומה שבראשה. פעולת הבנייה, לפיכך, הייתה צריכה להיות מחושבת ואסטרטגית ובעיקר מדויקת ומקצועית.

שאלת המחקר הייתה כיצד נבנתה אותה סוללה ומהיכן נלקחו חומרי הגלם שהיו דרושים להקמתה. מסקנות המחקר מצביעות על כך שהסוללה נבנתה מהקצה הרחוק, והיא הלכה והוגבהה ככל שהתקרבה לחומת העיר. הסוללה נבנתה מכשלושה מיליון אבנים, שמשקלן הכולל הגיע לכ-20,000 טון. משקל ממוצע לאבן אחת היה כ-6.5 קילו (ומכאן שניתן היה לשאת אותה בקלות ביד, כדי לבנות את הרמפה). האבנים נחצבו מגבעה סמוכה, ויצרו מצוק תלול הנראה במקום עד היום. שורה של אנשים עמדה מקצה המחצבה ועל גבי הסוללה, ואבנים הועברו מיד ליד והושלכו לכיוון העיר. על פי ההערכות החוקרים, כ-160,000 אבנים הוזזו בצורה זאת מדי יום. בקצה הסוללה הוצבו מגנים גדולים, שהוזזו קדימה ככל שהעבודה התקדמה. כך בוני הסוללה היו מוגנים מחיצים ואבני קלע שנורו מכיוון העיר עצמה.

הצבא האשורי יכל לבנות סוללה כזאת במשך כשלושה שבועות במאמץ מרוכז של 24 שעות ביום. "הזמן היה הדאגה העיקרית של צבא אשור. מאות פועלים עבדו יומם וליל כדי לחצוב את האבנים וכדי לשאת את האבנים, אולי שתיים או שלוש משמרות כל יום. כנראה כוח האדם סופק על ידי שבויי מלחמה ועבודת כפייה של האוכלוסייה המקומית", מצוין במאמר. 

מידע חשוב נוסף התקבל בשטח לגבי ריצוף המשטח העליון של הרמפה. הריצוף כלל שלוש שורות של עצמים מוארכים. "נראה לנו שמדובר בלוחות עץ הממוקמים זה לצד זה, כדי ליצור משטח נוח לדחיפת מכונות המצור הכבדות במעלה הרמפה, ממפלס הקרקע למרגלות התל ועד לבסיס חומת העיר", מוסבר עוד במאמר. זאת ועוד, על רמפת המצור בלכיש נמצאה שרשרת ברזל. שרשרת כזאת מעולם לא נמצאה בלכיש או בעיר אחרת במלכת יהודה קדומה. לפיכך, לדעת החוקרים, סביר להניח ששרשרת הברזל שנמצאה על הרמפה מקורה באייל הניגוח אשורי. ממצא זה מעיד כי אייל הניגוח התנדנד הלוך ושוב כשהוא קשור בשרשראות ברזל.

לסיכום, המחקר מפרש שני קטעים תנ"כיים, המופיעים בדברי הנביא ישעיהו שחי באותה תקופה. בפרק ה' פסוק כז' מתוארת עוצמת הצבא האשורי: "אין עיף ואין כושל בו, לא ינום ולא יישן, ולא נפתח אזור חלציו, ולא נתק שרוך נעליו". היכן פעל הצבא האשורי 24 שעות ביממה אם לא בזמן הקמת סוללת מצור והתקפת עיר? נבואה נוספת של ישעיהו מוזכרת בספר מלכים ב פרק יט, פסוק לב: "לכן כה אמר ה' אל מלך אשור, לא יבא אל העיר הזאת, ולא יורה שם חץ, ולא יקדמנה מגן, ולא ישפך עליה סללה". במילים אחרות, בפסוק זה תואר מה שלא יקרה לעיר ירושלים, וניתן ללמוד מכך את שיטת ההתקפה האשורית - ירי חצים אל חומת העיר כדי למנוע מהנצורים לפגוע באנשים הבונים את הסוללה, קידום מגן על ראש הסוללה ההולכת ומתקרבת את חומת העיר, ושפיכת אבנים מהקצה הרחוק של הסוללה – כפי שהסיקו החוקרים במחקר הנוכחי. 

למאמר המדעי: https://onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1111/ojoa.12231

לפרסומים בתקשורת: ynet, הידען,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
40 על 40 של דה מרקר

הצעירים המבטיחים לשנת 2021 של "דה מרקר" (40 על 40) מהאוניברסיטה העברית: ד"ר הייתם עמל והרב נחמיה שטיינברגר

8 נובמבר, 2021

קרא עוד
מתוך אתר the marker:

 

הייתם עמל, 36
המכון לחקר התרופה, בית הספר לרוקחות - הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית בירושלים | גר בחיפה, נשוי ואב לשניים

ד"ר הייתם עמל פיתח שיטה חדשנית שמסייעת לזהות יעדים טיפוליים, ובעזרתה כבר הצליח להגדיר שינויים משמעותיים במוח בהפרעות נוירולוגיות כמו אוטיזם ואלצהיימר. הגילוי המשמעותי שלו היה במסגרת עבודת המחקר ב־MIT כשמצא, לראשונה בספרות, קשר בין רמות גבוהות של חנקן חמצני (NO), מולקולה המווסתת את הפעולות של איברים שונים, כולל המוח – לבין אוטיזם. הוא אף גילה כי ישנם חלבונים חשובים שעברו שינויים על ידי NO, ועלולים לשנות תפקודים עצביים. השלב הבא הוא לתכנן טיפול תרופתי שישנה את תפקוד החלבונים, ויגרום לריפוי או שיפור ההתנהגות האוטיסטית. מטרה נוספת במעבדות של עמל היא למצוא סמנים ביולוגיים בדם של ילדים אוטיסטים.

לפני כשנתיים חזר עמל מ־MIT לאוניברסיטה העברית והוא עומד בראש קבוצת מחקר במכון לחקר התרופה בפקולטה לרפואה. לאחרונה היתה לו תגלית שעוררה תהודה כשגילה שאוטיזם ואלצהיימר חולקים מנגנון מולקולרי משותף שיכול להוביל להפרעות נוירולוגיות. ההבנה הזאת יכולה לעזור לפתח טיפולים אפקטיביים חדשים.

https://www.themarker.com/magazine/EXT-INTERACTIVE-1.10355111

 

 

נחמיה שטיינברגר, 37
רב ומנהל המכינה החרדית באוניברסיטה העברית | גר בירושלים, נשוי ואב לחמישה

עד גיל 27 היה הרב נחמיה שטיינברגר אברך בכולל. הוא גדל בבית חרדי, ללא לימודי ליבה. עם זאת, שני הוריו עבדו, והוא ידע אנגלית מהבית. שני היתרונות הללו אפשרו לו, בגיל המופלג של 27, לצאת לשירות אזרחי בישיבה לנוער בסיכון, ולאחר מכן ללימודים אקדמיים. שטיינברגר עשה תארים בחינוך ובמחשבת ישראל, ומשם השתלב במאמץ הגדל לשלב את החרדים בשוק ההשכלה והעבודה.

פרט להיותו רב של בית כנסת ברחביה, שטיינברגר עסק כל השנים בשילוב חרדים באקדמיה ובמגזר הציבורי. הוא מנהל את המכינה החרדית של האוניברסיטה העברית, וגאה בכ־600 בוגרים שלומדים בקמפוס של האוניברסיטה. "הלימודים במכינה הם בהפרדה", הוא מדגיש, "אבל לאחר מכן בוגרי המכינה משתלבים בקמפוס הכללי". כל שנה מתקבלים 70 איש למכינה, כשהרוב מסיימים וממשיכים לתואר אקדמי באוניברסיטה – אבל זאת מאחר שהמכינה היא מסננת. ה־70 שמתקבלים הם מתוך יותר מ־300 פונים. "אנחנו עושים מבדק אישי וראיון אישי, כדי לוודא שמי שמתקבל מבין עד כמה המסלול עומד להיות קשה".

שטיינברג גם הפעיל את תוכנית "משפיעים" של נציבות שירות המדינה, לקליטת חרדים בוגרי תואר ראשון במגזר הציבורי. אחרי שהצליחה לשלב 45 חרדים במשרות בממשלה, הופסקה התוכנית בעקבות עתירה נגד ההפרדה המגדרית שהיתה בה. מאז לא הופעלה תוכנית דומה. אך זה לא עצר את שטיינברגר. כל השנים הוא העמיק את העיסוק שלו בחינוך החרדי עם לימודי ליבה, וליווה את הרב בצלאל כהן בהקמתה של "חכמי לב", ישיבה תיכונית חרדית שמגישה לבגרות מלאה. כיום הוא עובד בקרן הפילנתרופית מימונידיס, שמתכוונת להשקיע מיליוני דולרים בהקמתן של ישיבות תיכוניות חרדיות נוספות.

בעוד עשור הוא רואה את עצמו ממשיך לעסוק בקידום לימודי הליבה בחברה החרדית, כקובע מדיניות. "הייתי אברך ויצאתי לעבוד", הוא אומר. "אני מכיר את הקושי מקרוב, וארצה להגיע לתפקיד עם השפעה רוחבית על קביעת המדיניות בתחום".

 

https://www.themarker.com/magazine/EXT-INTERACTIVE-1.10357738

 

 

קראו פחות
brain. by fakurian design, unsplash

שימוש חדש ומפתיע לשיטה בת 140 שנה בחקר המוח

8 נובמבר, 2021

קרא עוד
במחקר חדש, שפורסם בכתב העת ''Science'',  השתמשו  לראשונה חוקרים בשיטה חדשה כדי לחשוף את דפוסי הקישוריות במוח ברמה התאית וקבעו כי ליישום השיטה יש פוטנציאל רב בהבנת מצבים פתולוגיים במוח. 

המוח האנושי רוחש פעילות – כ-86 מיליארד תאי העצב (נוירונים) המרכיבים אותו שולחים זה לזה אותות חשמליים ללא הרף. האותות העצביים הללו נשלחים לאורך מערכת של סיבים המכונה "החומר הלבן", והם הבסיס לכל תפקודי המוח. מיפוי הסיבים המקשרים בין אזורי המוח השונים הוא אתגר מתמשך במדעי המוח. השיטות הקיימות כיום למיפוי החומר הלבן מוגבלות למחקר בבעלי חיים, או דורשות ציוד מתקדם לאיסוף הנתונים ולעיבודם.

לאחרונה, פותחה גישה חדשה למיפוי סיבי העצב המוח על ידי פרופ' אביב מצר וד"ר רועי שור ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח (ELSC) באוניברסיטה העברית בירושלים, שפורסמה היום (חמישי) בכתב העת הבינלאומי Science. צוות החוקרים השתמש בטכניקה נפוצה שקיימת כמעט 140 שנה, אך מעולם לא שימשה לחקר הקישוריות במוח. היא מבוססת על צביעת תאי מוח המכונה צביעת ניסל (Nissl), שפותחה בשנות השמונים של המאה התשע-עשרה על ידי החוקר הגרמני פרנץ ניסל. שיטה זו, בה נצבעים התאים בצבע סגלגל, משמשת כבר למעלה ממאה שנה בחקר הנוירונים במוח, והשימוש בה הביא למהפכה באופן שבו אנחנו מבינים את מבנה קליפת המוח (השכבה האפורה החיצונית של המוח). ואולם, צוות האוניברסיטה העברית הוא הראשון שהשתמש בצביעת ניסל כדי לחשוף את מסלולי הסיבים בחומר לבן של המוח.

החומר הלבן מורכב בעיקר מסיבים המכונים אקסונים (סיב עצבי) ומתאים המכונים תאי גלייה (תאי תמיכה לא-עצביים לנוירונים, המספקים הגנה לעצבי המוח ומחזיקים את תאי העצב במקומם). עד לשנים האחרונות, תאי הגלייה לא זכו לתשומת לב רבה במחקר, מפני שחשבו שתפקידם במוח שולי. למעשה, השם "גלייה" נגזר מיוונית עתיקה, ופירושו "דבק".

לפני מספר שנים הצטרף ד"ר שור למעבדתו של פרופ' מצר כדוקטורנט, והחליט לחפש תמונות של רקמת מוח הצבועות בשיטת ניסל. "זה פשוט סקרן אותי", נזכר ד"ר שור, "ספרי הלימוד מלאים באיורים, אבל רציתי להבין איך סיבי החומר הלבן של המוח נראים במציאות". להפתעתו, הוא הבחין שתאי הגלייה יוצרים תבנית של שורות קצרות. יתר על כן, נראה כי שורות הגלייה היו מסודרות לאורך סיבי העצב המקומיים. "ערכנו סקירת ספרות כדי לראות אם מישהו אחר כבר הבחין בכך", שיתף ד"ר שור, "ונתקלנו במאמר משנת 1992 שהראה כי אכן נמצא שתאי הגלייה מאורגנים בשורות קצרות לאורך סיבי העצב. המאמר הזה לא זכה לתשומת הלב הראויה לו״.

שור התפנה לעסוק במחקרים אחרים, אך לאחרונה חזר לעבודתו על תאים אלה. בעבודה הנוכחית, החוקרים הבינו שבאמצעות כלים חישוביים פשוטים מתחום עיבוד התמונה, הם יוכלו לנצל את הסידור המרחבי של תאי הגלייה ולהסיק מהו כיוון מסלולי הסיבים בחומר הלבן. ״מיד כשראיתי את התמונות המרהיבות של ה-Nissl-ST הבנתי שמצאנו אוצר, לא פחות מכך, שחוקרים מחפשים אחריו מזה שנים", משתף פרופסור מצר ומוסיף: "מצאנו שיטה פשוטה לזהות את התיאור המבני של החומר הלבן ברמה התאית״.

לסיכום, לדברי החוקרים, הפרעות מוחיות רבות מקושרות לשינויים בקישוריות העיצבית, ולכן ליישום של Nissl-ST יש פוטנציאל רב לשימוש במחקרים עתידיים של חומר לבן בהתפתחות תקינה, הזדקנות תקינה ומצבים פתולוגיים המשפיעים על החומר הלבן במוח, כמו במחלות נוירו-דגנרטיביות וסכיזופרניה.

למאמר המדעי: http://science.sciencemag.org/lookup/doi/10.1126/science.abj7690

לפרסומים בתקשורת: ynet, הידען,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
שיגור הרקטה

שאפו להם: סטודנטים וסטודנטיות מהאוניברסיטה שיגרו בהצלחה רקטה ניסויית בדרום הארץ

7 נובמבר, 2021

קרא עוד
ביום שישי האחרון שוגרה רקטה ניסויית משטחי קיבוץ בית-ניר. מדובר בשיגור לא מסווג, ייחודי, מהבודדים שנעשו באזורנו

חברי המועדון הרקטי לסטודנטים מצטיינים מהאוניברסיטה העברית שיגרו בסופ"ש האחרון רקטה ניסויית משטחי קיבוץ בית-ניר. מדובר בשיגור רקטה בגודל בינוני, לראשונה מזה זמן רב בישראל, באופן לא מסווג, בלתי פורמלי ולמטרות אזרחיות - מהשיגורים הניסויים הבודדים שנערכו עד כה בארץ. הרקטה הצליחה להגיע לגובה שיא של כ-720 מטר, ולמהירות של 430 קמ"ש שהם כחצי מאך. לאחר מכן נחתה הרקטה בבטחה על פני הקרקע. במהלך שהיית הרקטה באוויר צוות הקרקע בוצע ניסוי וכן שודרה טלמטריה של מדידות טיסה מהרקטה אל תחנת קרקע.

כ-30 מחברי וחברות המועדון הרקטי האוניברסיטאי הגיעו לחזות בשיגור הרקטה יחד עם עשרות צופים נוספים, ביניהם נציגים מהאקדמיה והתעשייה, וכן חברת 'זיק דינור' שהייתה אמונה על הצד הפירוטכני של השיגור הרקטי. לאחר השיגור המוצלח, הרקטה הוחזרה לקרקע באמצעות מצנח שעצר את מהירות נפילתה - כדי למנוע את הפגיעה במכשור הרגיש ואמצעי האלקטרוניקה שהותקנו עליה. "ההישגים החשובים מבחינתנו הושגו. עלינו לגובה הנדרש, הצלחנו לפתוח את המצנח והצלחנו לקבל טלמטריה בזמן אמת את המידע מהטלמטריה מהניסוי ומהזיכרון של הרקטה נפענח בהמשך. בקרוב יתחיל תהליך ארוך של ניתוח התוצאות", ציינו עוד במועדון הרקטי.

במועדון הרקטי מציינים עוד כי מטרת השיגור הייתה בראש ובראשונה לאזן ולו במעט את הקונוטציה השלילית של המילה 'רקטה', ולהזכיר שישנם שימושים חיוביים ברקטות כמו לקידום מדע וטכנולוגיה. הרקטה נקראת בשם RAM-1:RAM  או "רם" על שם מיקום הרכבתה, קמפוס ספרא של האוניברסיטה העברית בגבעת רם. רם, גם כי הרקטה צפויה לעוף לגבהים, למקום רם. כמו כן ראשי התיבות של ר"ם הם רקטת מחקר. והספרה 1 - כי מדובר ברקטה הראשונה מסוגה. הרקטה נצבעה בוורוד, צבע שנבחר על ידי כלל חברי המועדון במטרה להעלות את המודעות לסרטן השד, שכן השיגור תוכנן לקרות בחודש המודעות למחלה.

הפרויקט כולו מתקיים בסיוע מספר רב של חברות, ארגונים ועמותות, ביניהם קונדור פסיפיק, רפאל, התעשייה האווירית, הטכניון, סי.אס.אס מע' מדויקות, ב.א. מיקרוגלים מקבוצת קומיט וקרן ענת ואמנון שעשוע - שהציבו עבור הסטודנטים מומחי תוכן שונים וציוד מתקדם כמו מערכת מדידה אינרציאלית מערכות שידור וקליטה וחניכה בהקמת תחנת קרקע.

השנה זו השנה השלישית בה מועברת במכון רקח לפיזיקה, אשר באוניברסיטה העברית, תכנית העשרה של המועדון. הפעילות פתוחה לכל סטודנט מן המניין באוניברסיטה וכל דיסציפלינה באה לידי ביטוי בפעילות השנתית של המועדון הרקטי, ממנהל ציבורי ועד כימיה פיזיקה מנהל עסקים וחינוך. פרופ' ראם סרי, חבר בוועדת ההיגוי של המועדון וראש הרשות למחקר ופיתוח באוניברסיטה העברית, הוסיף ומסר לגבי הפרויקט: "הכלים אותם רוכשים הסטודנטים בתחילת דרכם הינם קריטיים להמשך הדרך, אך אם זאת החשיפה לשימושים בכלים אלו אינה מתאפשרת עקב האינטנסיביות של התארים התובעניים באוניברסיטה. מועדון כזה מאפשר קיום אינטראקציה מעט פחות פורמלית, ולשמוע מפי חוקרים ומומחי תוכן על עצמם על המחקרים והניסויים אותם הם מבצעים. בנוסף הסטודנטים מתנסים בעבודת צוות ומביאים את הידע המגוון אותו רכשו במהלך התואר לכדי ביטוי בדרך לפתרון בעיה הנדסית אמיתית. "

לפרסומים בתקשורת:  ישראל היוםערוץ 20ערוץ 7ישראל דיפנס, המחדש, הידען,  מבזקלייב

קראו פחות
Joshua Hoehne, unsplash

מחקר חדש בוחן את ההשפעה של מצבי לחץ וטראומה על מבוגרים בגילאי 65 ומעלה

4 נובמבר, 2021

קרא עוד
העלייה בתוחלת החיים הובילה לשלל מחקרים שמתמקדים בגורמי הסיכון להידרדרות המצב הבריאותי בגיל מבוגר. גורם סיכון בולט הוא התמודדות עם מצבי טראומה, לחץ ומתח, מה שעשוי להוביל למחלות ולבריאות לקויה. כאשר מדובר במצבים חוזרים ונשנים, כלומר לחץ מצטבר, ההשלכות עשויות להיות משמעותיות אף יותר, על אחת כמה וכמה בגילאים מבוגרים.

מחקר חדש של הדוקטורנטית מיכל לוינסקי, בהנחיית פרופ' מרים שיף מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, בחן לראשונה את הקשר בין מצבי לחץ מצטברים וההתדרדרות במצב הבריאותי של אנשים מבוגרים לאורך תקופת זמן ארוכה בתהליך ההזדקנות - 14 שנים ושש נקודות זמן. הנתונים נאספו בסקר הבריאות, הזקנה והפרישה באירופה ובישראל (SHARE) שנערך על האוכלוסייה המבוגרת החל משנת 2004. ניתוחים על מדגם של כ-7,000 איש מתוכו הראו כי מבוגרים בני 65 ומעלה, שדיווחו על מצבי לחץ וטראומה מצטברים, נמצאים בסיכון גבוה להידרדרות בריאותית מהירה וחמורה יותר. התוצאות חזרו על עצמן גם כאשר משתנים כמו גיל, מין, הכנסה, מדינת המגורים ובריאות נפשית נלקחו בחשבון.

ממצאי מחקר זה מחזקים את הטענה כי חשוב לבחון את ההשלכות של הצטברות של מצבי לחץ שמתרחשים לאורך כל החיים, ולא בעיקר בילדות כפי שבוחנים מרבית המחקרים. עם זאת, הנתונים הראו כי ההשלכות של לחץ וטראומה לא זהות על היבטים שונים בבריאות. כך, ההשלכות על ההתדרדרות במדד האובייקטיבי, בו בדקו את מגבלות התנועה של הנבדקים, הייתה משמעותית יותר מאשר ההתדרדרות במדד הסובייקטיבי בו המשתתפים נדרשו לדרג בעצמם את הערכת הבריאות הכללית שלהם.

ממצא זה עשוי להצביע על מורכבות ההשלכות של לחץ וטראומה על הבריאות – על אף שקיימת התדרדרות אובייקטיבית מהירה יותר בבריאות, אנשים עשויים לתפוס את הבריאות שלהם באופן שונה, ולדווח על תחושת התדרדרות מועטה יותר. הסבר אפשרי אחד לכך עשוי להיות טמון בעובדה שטראומה יכולה להיות גם בעלת השלכות חיוביות לבריאות לעתים, וליצור דווקא חוסן פיזי או נפשי במצבים מסוימים, ויתכן שהמדד הסובייקטיבי משקף גם את ההיבט הבריאותי הזה.

לסיכום, החוקרות אמרו כי "בהתחשב בכך שממוצע הגילאים באוכלוסיות במדינות רבות עולה במהירות, חשוב להבין את גורמי הסיכון הקשורים להידרדרות הבריאותית, במיוחד עבור קובעי המדיניות ומומחי הבריאות הרפואיים. אנו יודעים כיום, ובמיוחד לאור המחקר הנוכחי, שהצטברות לאורך החיים של אירועים מלחיצים מבחינה רגשית עשויים להשפיע שנים רבות אחר כך על הבריאות הפיזית. התופעה בולטת במיוחד כשמדובר בתקופת ההזדקנות בה יש אתגרים רבים, ויתכן שאפשר לאפיין מבוגרים מסוימים כבעלי סיכון גבוה להתדרדרות מוגברת בשל האירועים שחוו לאורך החיים. יש להעלות את המודעות לקשר בין לחץ וטראומה לבין ירידה בריאותית בגיל המבוגר, ולבנות מנגנונים שיספקו מענה מותאם, ויעזרו בהתמודדות של אותם מבוגרים עם השלכות אלה".

*'סקר SHARE' (The Survey of Health, Aging and Retirement in Europe), עליו מבוסס המחקר, התחיל בשנת 2004 ונמשך עד היום ב-28 מדינות אירופה וישראל. הסקר נערך בחסות מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל באוניברסיטה העברית, ומבוצע במסגרת התקשרות של המשרד לשוויון חברתי עם מרכז הידע, במימונו השתתפו משרד ראש הממשלה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, משרד המדע והטכנולוגיה, משרד הבריאות, המוסד לביטוח לאומי והוועדה לתכנון ותקצוב.

 

טור אישי- לחץ בגיל המבוגר וההתמודדות עמו/ מיכל לוינסקי

תוחלת החיים ב־100 השנים האחרונות היא הארוכה ביותר בהיסטוריה האנושית. אחוז בני הגיל המבוגר מתוך אוכלוסיית העולם ממשיך לעלות, ושנות החיים הארוכות עלולות לגרום לחשיפה גדולה יותר לאירועי לחץ לאורך החיים. מעבר לאירועי הלחץ האישיים שאנשים עשויים להיתקל בהם לאורך חייהם, חשיפה ללחץ מצויה על סדר היום העולמי לאור המלחמות, אירועי הטרור ואסונות הטבע המתחוללים בעולם, או לאור דוגמה אקטואלית במיוחד - מגיפת הקורונה.
בעוד שההשלכות הפוטנציאליות השליליות של לחץ הן אוניברסליות וחלות לאורך כל החיים, בני הגיל המבוגר עשויים להיות פגיעים במיוחד. תקופת חיים זו מאופיינת באובדן רב וכן בירידה במשאבים הזמינים וביכולות. מודלים שונים של חוסן מתארים את המרכיבים שעשויים לסייע לאדם לפתח יכולת להתמודדות עם מצבי לחץ ולהסתגל לנסיבות החיים.
הם מצאו מרכיבים שונים שעשויים לסייע עם השלכות של לחץ בגיל מבוגר, בהם גורמים פסיכולוגיים, רגשיים, סביבתיים והתנהגותיים. מבחינה מעשית, מספר אסטרטגיות להפחתת לחץ נמצאו יעילות בתקופת הזקנה. משמעותית במיוחד היא שמירה על חיים חברתיים פעילים ועל קשרים קרובים עם בני משפחה וחברים, דבר שמאפשר שיתוף בקשיים וברגשות, מקנה תחושת ביטחון ואף מהווה כלי ללמידה על אסטרטגיות התמודדות נוספות. בהמשך לכך פעילות התנדבותית נמצאה כשימושית לשיפור התחושה החיובית והמסוגלות של האדם בגיל המבוגר, וכן אורח חיים בריא הכולל פעילות גופנית, תזונה מאוזנת ותרגילי הרפיה.

 

המאמר המדעי

פרסומים בתקשורת: מעריב, רינונים, ישראל היום, בחזית

קראו פחות
ראה גם: מחקר
christopher catbagan, unsplash, depression;

טוב יותר מציפרלקס: גילויים חדשים על מבנה ותפקוד תאים במוח יובילו לתרופות יעילות יותר נגד דיכאון

3 נובמבר, 2021

קרא עוד
קבוצת חוקרים חושפת לראשונה את מנגנון הפעולה של טיפול בשוק חשמלי, הפרוצדורה היעילה ביותר לטיפול בדיכאון קליני, ופיתחו בעקבות כך תרופה שמחקה את מנגנון הפעולה שלו ומפחיתה תסמיני דיכאון

בכל זמן נתון כ-5-7% מאוכלוסיית העולם סובלת מדיכאון קליני, ואחד מכל ששה בני אדם יסבלו מאפיזודה דיכאונית לפחות פעם אחת במהלך חייהם. למרות עשרות שנות מחקר בתחום, הגורמים הביולוגיים שאחראים להתפתחות מחלת הדיכאון עדיין לא ברורים. כיום, על פי מחקרים מדעיים רבים בתחום הפסיכיאטריה, הפרוצדורה היעילה ביותר לטיפול במחלה היא טיפול בשוק חשמלי, למרות שהמנגנון הביולוגי שעומד בבסיס טיפול זה לא היה ברור עד כה.

מחקר חדש חושף לראשונה את מנגנון הפעולה של הטיפול בשוק חשמלי, שמבוסס על בלימת ההיווצרות של מולקולות שמשבשת את המבנה והתפקוד של תאים מסוג מיקרוגליה במוח. המחקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת ''Molecular Psychiatry'', נערך על ידי פרופ' רז ירמיה, ראש המעבדה לפסיכונוירואימונולוגיה במחלקה לפסיכולוגיה, יחד עם הפוסט-דוקטורנטית דר' נטע רימרמן וחוקרים נוספים במעבדה, במימון הקרן הלאומית למדע. החוקרים מצאו שבמודל של דיכאון בחיות ניסוי, טיפול בשוק חשמלי בולם את ההיווצרות של מולקולות שמנטרלות ומנוונות את תאי המיקרוגליה במהלך ההתפתחות של דיכאון. כמו כן, הם גילו תרופה חדשה שמחקה את מנגנון הפעולה של שוק חשמלי על תאי מיקרוגליה ומפחיתה תסמיני דיכאון בצורה יעילה יותר מתרופות קונבנציונליות, כמו ציפרלקס.

תאי מיקרוגליה, המהווים כעשרה אחוזים מתאי המוח, הם הנציגים של מערכת החיסון במוח, ויש להם תפקיד מרכזי בהתמודדות עם גורמי מחלה כגון וירוסים, חיידקים, נזק מוחי ומצבי לחץ פיזיים ופסיכולוגים. החוקרים גילו כי ההשפעה של שוק חשמלי על תאי מיקרוגליה מהווה את הבסיס המנגנוני של התכונות נוגדות הדיכאון של הטיפול. בהמשך, החוקרים בחנו איזה גנים מופעלים ביתר או בחסר במוח בתגובה לשוק חשמלי, וגילו שינויים ב-15 גנים, כאשר רק אחד מהם, ,LAG3 ייחודי לתאי מיקרוגליה.  במצבי דיכאון, הביטוי של הגן עולה וגורם לירידה ולשיבוש בתאי המיקרוגליה, בעוד שהטיפול בשוק חשמלי מוריד בחזרה את הביטוי שלו למצב נורמלי.

באופן מעניין, הייצור של LAG3 וחומרי נקודות בקרת חיסון דומים עולה גם בגידולים סרטניים בגוף, וגורם לשיבוש היכולת של מערכת החיסון לחסל את הסרטן. אי לכך, התרופות הביולוגיות החדשניות לסרטן (שמגליהן קיבלו פרס נובל ברפואה ב-2018) מבוססות על נוגדנים שחוסמים מנגנון זה. החוקרים השתמשו בגישה דומה וגילו שטיפול בנוגדן ל-LAG3, החזיר את תאי המיקרוגליה למצבם הנורמלי, העלה את ההיווצרות של נוירונים חדשים במוח, והיווה טיפול מהיר פעולה ויעיל, אפילו יותר מהתרופה הפופולרית ציפרלקס.

לדברי פרופ' ירמיה, "במחקר זה, מצאנו שתיקון השיבושים בתאי מיקרוגליה מהווה את מנגנון הפעולה של טיפול בשוק חשמלי, שהוא אחת הפרוצדורות הרפואיות היחידות שנמצאות בשימוש כבר כמעט 100 שנים. הממצאים מראים שבדומה למנגנונים שבהם סרטן משבש את מערכת החיסון שאמורה להתמודד נגדו, לחץ פסיכולוגי מפעיל גם הוא מולקולות בקרת חיסון כמו LAG3, שמשבשות את התפקוד של תאי המיקרוגליה, ובדרך זאת תורמות לתחלואה פסיכיאטרית ונוירולוגית."

פרופ' ירמיה סיכם ואמר כי ''אני מאמין שעל בסיס הממצאים שפרסמנו נוכל בקרוב לפתח תרופות חדשניות, שבדומה לשוק חשמלי יהוו תרופות נוגדות דיכאון מהירות פעולה ויעילות יותר מהתרופות הקיימות כיום."

המחקר המדעי

פרסומים בתקשורת: mako, ישראל היום, הידען

קראו פחות
ראה גם: מחקר
החסה המשופרת

מחקר חדש הופך את החסה ל"סופר פוד"

3 נובמבר, 2021

קרא עוד

העתיד כבר כאן- חוקרים באוניברסיטה העברית הצליחו לערוך גנטית חסה ולהפוך אותה לבריאה במיוחד ועשירה בערכים תזונתיים. חמישה עלים מהחסה המשופרת ביום, יספקו את תצרוכת וויטמין המומלצת לאדם

חסה היא ירק מאכל פופולרי שכולנו מכירים, אך מעניין לדעת שלמרות שיש לה דימוי בריא, בהשוואה לעלים ירוקים אחרים שאנחנו אוכלים, היא ענייה יחסית בערכים תזונתיים. היא מכילה כמות קטנה יחסית של חומצה פולית (בתרד יש פי 4), ויטמין K (בעלי סלק ומנגולד יש פי 8), או ויטמין C (בקייל יש פי 20). מחקר חדש משפר את הערך התזונתי של החסה באמצעות טכנולוגיית "עריכה גנטית" והופך אותה לירק אטרקטיבי יותר מבחינה תזונתית.

במחקר, הצליחה הדוקטורנטית ירין ליבנה, בליווי פרופ' סשה ויינשטיין מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה, לערוך גנטית עלי חסה ולהוסיף להם וויטמינים וערכים תזונתיים חשובים. לדוגמא, העלים החדשים מכילים עד פי 4 יותר ויטמיןC  או כ- 50% יותר בטא קרוטן, ממנו הגוף מפיק ויטמין A, לעומת הגידולים המקוריים.

הטכנולוגיה בה השתמשו החוקרים, מאפשרת לגשת לחומר התורשתי (ה-DNA) של החסה, ולעשות שינויים קטנים מאוד, אך משמעותיים ליכולת הצבירה של ויטמינים. "היתרון בטכנולוגיה הוא שאפשר להחליט מראש בדיוק מה השינוי שרוצים לעשות ולקבל אותו בזמן קצר יחסית ל'דרך הטבעית'", הסבירה ירין. "הטכנולוגיה קיימת כבר כמה שנים ומתאפשרת בזכות מערכת שנקראת CRISPR. למערכת יש פוטנציאל רב גם בעולם הרפואה, עבור ריפוי מחלות גנטיות וגם בתחומי החקלאות והסביבה, עבור ייצור זני צמחים עם תכונות רצויות משופרות, כמו הגדלת ערכים תזונתיים, שיפור טעם וריח, הגדלת יבול ועמידות טבעית למזיקים שתחסוך בריסוס".

"בחרנו בכוונה להשתמש בחסה מסוג 'נגה', זן מסחרי של חסה רומית ('חסה ערבית') המותאמת לגידול באקלים הישראלי, בעלת עלים ירוקים בהירים וטעם עדין. הכוונה הייתה לייצר חסה משופרת שתוכל לצאת במהרה מגבולות המעבדה והלכה למעשה לתרום לתזונה בריאה יותר", המשיכה ירין. "ייתכן כי כבר בקרוב נוכל לראות חסה משופרת ועשירה בערכים תזונתיים ברשתות השיווק".

''חוץ מהיתרון הברור של אכילת חסה בריאה יותר, אני חושבת שההשפעה החשובה של המחקר היא ההוכחה שאכן אפשר להשתמש בטכנולוגיית העריכה הגנטית בפרקי זמן קצרים יחסית כדי להשביח גידולים חקלאיים. חברות הזרעים והחקלאים מעוניינים בשיפור תכונות של הגדלת יבול ועמידות למזיקים, אבל לצרכן בבית אולי יותר חשוב שהאוכל שלו יהיה בריא, מזין וטעים יותר.''

בנוסף למעבדתו של פרופ' סשה ויינשטיין מהפקולטה לחקלאות, לקחו חלק במחקר גם פרופ' יוסי הירשברג, דור אגמון, טל מקוב-בואניש וד"ר יוליוס בן-ארי מהאוניברסיטה העברית, וד"ר ארי שפר, ילנה יסלסון, ד"ר דנה חרובי וד"ר ויווקאננד טיווארי ממכון וולקני.

פרסומים בתקשורת: N12, EATI, הידען, שלושה שיודעים

קראו פחות
ראה גם: מחקר
ivf. by maxpixel

איך נבחר את העובר הבריא ביותר? מחקר ישראלי בוחן דרך חדשנית לבחירת עובר בהפריה חוץ-גופית

27 אוקטובר, 2021

קרא עוד
היכולת של הורים לבחור עובר כחלק מהפריה חוץ-גופית, מעלה שאלות רפואיות ואתיות. מחקר ישראלי חדש בוחן את החידושים בתחום וסיכויי ההצלחה שלהם

ישראל היא אחת מהמדינות המובילות בעולם בביצוע הפריות חוץ-גופיות, בהן מספר ביציות מופרות מחוץ לגוף האם, ולאחר מכן נבחר עובר אחד לקליטה ברחם (השרשה). מזה מספר שנים שהורים פוטנציאליים יכולים לבדוק האם העוברים שלהם נושאים פגמים גנטיים נדירים העשויים להתפתח למחלות קשות, דוגמת סיסטיק פיברוזיס או מחלת טיי-זאקס, כדי להחליט אם להמשיך בלידה. טכנולוגיה חדשה, הקיימת כיום רק בארה''ב, מאפשרת להורים לבדוק האם עוברים הנושאים גורמי סיכון גנטיים למחלות כרוניות נפוצות כמו סוגים שונים של סרטן, סוכרת, מחלת קרון, מחלות לב או סכיזופרניה, ולבחור מהם עובר מתאים, הבריא ביותר.

פרופ' שי כרמי מביה''ס לבריאות הציבור וד''ר אור צוק מהמחלקה לסטטיסטיקה, שניהם מהאוניברסיטה העברית, ביחד עם פרופ' טוד לנץ ממכון פיינשטיין למחקר רפואי בניו יורק, מפרסמים כעת בכתב העת המדעי eLife מחקר הבוחן את היעילות הצפויה של השיטה החדשה, ומספק הערכה מהו הסיכוי שהעובר הנבחר יפתח במהלך חייו מחלה גנטית ספציפית. תהליך בחירה זה נועד להפחית תחלואה עתידית, אך יש לו גם השלכות אתיות וחברתיות משמעותיות, והוא  עשוי לשנות את האופן שבו יתבצע בעתיד תהליך ההפריה החוץ גופית.

החוקרים בחנו תרחיש שבו ההורים מקבלים את הערכת הסיכון של כל עובר לחלות במחלה נתונה. הורים אלה יעמדו אז בפני שתי אסטרטגיות בחירה: לסנן את העוברים להם סיכון גנטי גבוה במיוחד למחלה לא רצויה, ואז לבחור באקראי באחד מהעוברים הנותרים, או לחלופין לבחור מראש את העובר בעל הסיכון הנמוך ביותר. האסטרטגיה הראשונה מורכבת פחות מבחינה אתית, מכיוון שאף עובר לא מסומן כ"טוב ביותר". עם זאת, החוקרים הראו כי בחירה זו לא הפחיתה באופן משמעותי את הסיכון לפתח מחלה. כלומר, מבחינה סטטיסטית עדיף לפעול על פי האסטרטגיה השנייה ולבחור את העובר בעל הסיכון הנמוך ביותר. בדרך זו, תחת תנאים מסוימים ומספר מגבלות מעשיות, ניתן יהיה להוריד את הסיכון לחלות במחלות כמו סכיזופרניה או קרון בכ-40-50%.

יש לציין כי כרגע תהליך זה רלוונטי בעיקר לזוגות צעירים, להם בדך כלל מספר עוברים רב יותר, וכן לזוגות ממוצא אשכנזי, מכיוון שהמחקרים הגנטיים עליהם מתבססת השיטה התבצעו בעיקר באוכלוסיות ממוצא אירופאי.

ביחס להיבטים האתיים והחברתיים שעשויים לעלות מהטכנולוגיה, פרופ' כרמי מסביר כי חוקרים רבים נרתעים מטכנולוגיות הדורשות להחליט אילו עוברים ''אינם ראויים'' שיוולדו. טכנולוגיות מסוג זה מעלות חשש מהתדרדרות ל-"אאוגניקה", תנועה שהיתה פופולרית במחצית הראשונה של המאה ה-20, ובמסגרתה נרצחו או עוקרו בכפייה מאות אלפי אנשים שנחשדו כנחותים מבחינה גנטית. בחירת עוברים על פי מדדי סיכון למחלות נפוצות גם עלולה להוביל לסטיגמטיזציה של חולים, להגדלת אי-שיוויון חברתי, ולבלבול ולתסכול בקרב מטופלים. מאידך, הטכנולוגיה החדשה מהווה, במובן מסוים, התפתחות טבעית של בדיקות לגילוי מוטציות המעלות סיכון לסרטן השד והשחלה שקיבלו זה מכבר לגיטימציה ציבורית. בנוסף, חוקרים אחרים טוענים כי החובה המוסרית של ההורים היא לבחור את העובר בעל הסיכון הנמוך ביותר לחלות.

פרופ' כרמי מוסיף כי בשלב הבא של המחקר יתבצעו "ראיונות עם הורים ורופאים, גם מישראל, כדי לגלות את עמדותיהם בנוגע לשימוש בטכנולוגיה החדשה. בהתחשב במורכבות, אנו קוראים לכל בעלי העניין – רופאים, הורים המעוניינים לעבור הפריה חוץ גופית, איגודים מקצועיים, וקובעי מדיניות – לדון בתוצאות''.

 

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
drought. Mike Erskine, unsplash

ד"ר אסף הוכמן: "כמעט כל המודלים מראים יובש קיצוני בחורף הקרוב"

27 אוקטובר, 2021

קרא עוד

היכולת לחזות מה תהיה הטמפרטורה או כמה גשם ירד יותר משבוע או שבועיים קדימה נחשבת לכמעט בלתי אפשרית. למרות זאת, המודלים בהם משתמשים כיום חוקרי האקלים מסוגלים לתת תחזית מדויקת למדי של השינויים הצפויים במערכות מזג האוויר במקום מסוים, גם לתקופות ארוכות. ד"ר אסף הוכמן, קלימטולוג בכיר מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, מפתח בימים אלה כלים מתמטיים פשוטים באמצעותם ניתן לחקור שינויים רחבים יותר במזג האוויר, מה שנקרא "משטרי אקלים" או "מערכות מזג אוויר".

במאמר מדעי חדש שפורסם לאחרונה ב-Geophysical Research Letters, תחת הכותרת המרתקת "Do Atlantic-European Weather Regimes Physically Exist?", בו לקחו חלק חוקרים וחוקרות מהאוניברסיטה השבדית Uppsala University, ומהמכון הטכנולוגי של קרלסרוהה שבגרמניה (בו סיים ד"ר הוכמן את הפוסט דוקטורט שלו), יחד עם שני מאמרים נוספים שפרסם ד"ר הוכמן לאחרונה, נבחנה ההיתכנות של גישה חדשה לחיזוי מזג אוויר קיצוני לטווח קצר, אך גם  לטווחים "בינוניים", של בין 10 ל-30 ימים (לא ימים ספורים ולא לעונות הבאות). טווחים אלו מאפשרים למקבלי ההחלטות להחליט החלטות חשובות, כמו אם למשל יש היתכנות לסופה גדולה או שרב כבד, בטווח של כשבועיים ויותר.

חיזוי מזג אוויר היום נעשה באמצעות מודלים ממוחשבים, שמשלבים מדדים שונים מהאטמוספירה, למשל טמפרטורה ולחות, כדי לחזות את השתנות מזג האוויר בעתיד. "כל תחזית מזג אוויר בחדשות משתמשת בשיטה שכזאת", מסביר ד"ר הוכמן. במחקר הנוכחי בחנו החוקרים גישה לשילוב בין מודלים ממוחשבים ובין שיטות מתמטיות פשוטות שפיתחו בתחום של חקר מערכות דינמיות, כלומר מערכות שמשתנות עם הזמן. באמצעות הגישה הנ"ל מצאו החוקרים כי קיימות מערכות מזג אוויר מסויימות שניתן לחזות את השתנותם לטווחי זמן בינוניים בדיוק גבוה בהרבה מבעבר, ובכך לשפר משמעותית את תחזית מזג האוויר לטווחי זמן אלו. כמו כן, צוות המחקר טען כי שימוש בגישה שפיתחו ייאפשר לחזות בדיוק גבוה יותר, למשל, עד כמה אירועי מזג אוויר הקרובים עשויים לכלול אירועי גשם קיצוניים.

"אנחנו עוזרים למודלים הקיימים לחזות את העתיד", מוסיף ומסביר ד"ר הוכמן, "אנחנו מוסיפים למודל מידע שהוא לא יודע על אי הוודאות בחיזוי מערכת מזג האוויר, ובכך נוכל לשפר משמעותית את התחזית בטווחי זמן בינוניים, כלומר שבועיים ואפילו שלושה שבועות קדימה. זה טווח זמן משמעותי, קודם כל עבור אזרחים שעושים תוכניות המשלבות שהייה בחוץ, אך גם ובעיקר עבור כל מי שמקבל החלטה לגבי אירוע קיצוני שהולך להגיע לאזורינו. החלטות מתאימות ובזמן מאפשרות הצלת חיים וצמצום נזקים כלכליים".

ד"ר הוכמן משוכנע כי אין בשורות טובות לגבי עונת החורף המתקרבת. "כמעט כל המודלים לעונה הבאה מראים יובש קיצוני", הוא קובע ומוסיף באותה נשימה: "זאת אומרת, חיזוי עונתי הוא משהו שהוא עדיין מורכב, בגלל איך שהאטמוספירה שלנו מתנהגת, והשיטה החדשה שלנו עדיין לא מסוגלת לבדוק זאת, אבל אם נסתכל על כמעט כל המודלים הקיימים השנה נראה יובש קיצוני כמשהו שמתאים לשינויי האקלים באזור שלנו. זה לא אומר שלא יהיו אירועי גשם קיצוניים בתקופה הקרובה, אגב, אלא שכמויות הגשם הכוללות כנראה יהיו נמוכות בחורף 2021-22".

ומה לגבי סופה קרובה בחודש נובמבר, סופות גשמים עזות שבשנים האחרונות קורות יותר ויותר באזורנו? "המחקר שאנחנו עשינו הוא עדיין לא אופרטיבי", הוא מבהיר, "בשלב הבא, כשנוכל להפעיל את השיטה החדשה נוכל להגיד מה יקרה בתקופה הקרובה בדיוק גבוה יותר. כרגע אנחנו מתכננים שיתוף פעולה עם השירות המטאורולוגי בישראל וחוקרים שותפים בגרמניה ובשבדיה, שהמאמר הנוכחי הוא שיתוף פעולה נרחב איתם, כדי לאפשר חיזוי בטווח של החודש הקרוב. חשוב לציין שאחד הדברים שאנחנו בעיקר מתמקדים בהם הם אירועי מזג האויר קיצוני במיוחד, כמו למשל שלג בירושלים, שמאז ומתמיד נחשבים כקשים מאוד לחיזוי. כירושלמי בדימוס אני יכול להעיד על כך. קשה לקבוע כרגע אם בינואר השנה יהיה שלג או לא, אבל אם העבודה שלנו תהפוך לאופרטיבית יהיה קל לקבוע תחזיות שלג לטווחים קצרים יותר, או לפחות לשפר אותן בצורה משמעותית. גם גלי חום בקיץ נוכל לבחון באותה השיטה", מסכם ד"ר הוכמן.

למאמר המדעי: https://agupubs.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1029/2021GL095574

לפרסומים בתקשורת: ynet, בימה

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
clouds. Daniel Páscoa, unsplash

מחקר חדש חושף את ההשפעות של הקרינה הקוסמית על העננים וחשוב מכך - על האקלים של כדור הארץ!

26 אוקטובר, 2021

קרא עוד

השיח סביב משבר האקלים הולך ותופס מקום נרחב בשיח הציבורי בשנים האחרונות. בעוד לרוב נוהגים לדון בגורמים למשבר כמו פליטת גזי החממה וכריתת יערות, חוקרים מביאים כעת עדות לגורם מפתיע שלא ידענו שצריך לקחת בחשבון - השמש, הכוכבים והעננים. הדבר מפתיע במיוחד, לאור כך שהקונצנזוס בקהילת האקלים עד היום היה שהשפעת הקרינה הקוסמית על גרעיני התעבות לעננים חלשה מכדי להשפיע על האקלים, ולא קיים קשר חזק בין קרינה קוסמית ועננות.

מחקר חדש של פרופ' ניר שביב ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים וחוקרי מכון החלל הלאומי הדני, באוניברסיטה הטכנית של דנמרק, שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי היוקרתי "Scientific Reports", חושף כיצד השמש והכוכבים משפיעים על העננות, ובעקבות כך, על מאזן האנרגיה של כדור הארץ. החוקרים התחקו אחר השלכות התפרצויות של השמש על העננים, וגילו שהתפרצויות אלה מקטינות את שטף הקרינה הקוסמית שמגיע לכדור הארץ. קרינה זו מורכבת מחלקיקים אנרגטיים, שמגיעים לכוכב הלכת שלנו מכוכבים שהתפוצצו בשביל החלב.

למעשה, כאשר משבי רוח השמש מפחיתים את שטף הקרינה קוסמית שמגיע לכדור הארץ, ישנה יצירה מופחתת של ''אירוסולים קטנים'' - צבירים מולקולריים קטנים באוויר שגדלים בדרך כלל עד שאדי מים יכולים להתעבות עליהם, וכך ליצור עננים. החוקרים גילו שניתן לכמת את ההשפעה של התהליך על מאזן האנרגיה של כדור הארץ, באמצעות תצפיות לוויין מפורטות על ידי מערכת סרס (CERES) על לווייני הטרה והאקווה של נאס"א. בעזרת מדידות באור ניראה וכן באינפרה אדום, הצליחו החוקרים לכמת את ההשפעה הזו על מאזן האנרגיה ולראות שישנה עליה במאזן האנרגיה של 2 ואט למטר רבוע (מאד דומה להשפעה של גזי החממה על כדור הארץ). גילוי נוסף הוא שבגלל הרזולוציה הזמנית שנוצרת ממשבי הרוח, ניתן לראות כעת כיצד העננות מגיבה לשינויים בשטף הקרינה הקוסמית, כך שאפשר לראות את התהליך מתרחש, במקום לראות רק את ״התוצר״ שלו.

מחקר זה תומך במעל לשני עשורים של תגליות המצביעות על תפקיד משמעותי של הקרינה הקוסמית בשינויי אקלים על פני כדור הארץ. פרופ' שביב מסכם ואומר כי ״השפעות השמש במחקר זה הן על סקלות זמן קצרות מכדי להשפיע על האקלים לאורך זמן, אך הן ממחישות את המנגנון בו עננות מושפעת מקרינה קוסמית. מנגנון זה פועל להשפיע על האקלים גם על סקלות זמן ארוכות יותר, של עשרות ומאות שנים בעקבות שינויים איטיים בפעילות השמש, וסקלות זמן גיאולוגיות כתוצאה משינויים בשטף שמגיע מחוץ למערכת השמש''.

למאמר המדעי: https://www.nature.com/articles/s41598-021-99033-1

לפרסומים בתקשורת: N12מעריב, news1, בחזית

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
קרדיט: מוקי שוורץ

פרס דן מידן לשנת 2022 הוענק לפרופ' פבלו ג'רילו-הררו מאוניברסיטת MIT

25 מאי, 2022

קרא עוד
חתן הפרס היוקרתי, שמוענק זו השנה הרביעית, הוא מוביל עולמי בתחומו, שכן תגליותיו מאפשרות לייצר התקנים לוגיים חדשניים המבוססים על מוליכי-על

היום (25.5) הוענק פרס דן מידן היוקרתי לחקר הננו-מדעי זו השנה הרביעית באירוע חגיגי, מטעם המרכז לננו-מדע ולננו-טכנולוגיה שבאוניברסיטה העברית (HUCNN). הפרס, אשר גובהו עומד על 10,000 דולר, מוענק מדי שנה למדענים צעירים ומצטיינים מישראל או מחו"ל המבטאים הישגים אקדמיים משמעותיים בתחום הננו-מדעים והננו-טכנולוגיה. הזוכים נבחרים בקפידה על-ידי ועדת הפרס, הכוללת את פרופ' אורי בנין, יו"ר הועדה ולשעבר מנהל מייסד של המרכז, פרופ' אוריאל לוי,  מנהל המרכז כיום, ופרופ' ראם סרי, סגן נשיא האוניברסיטה העברית למחקר ופיתוח.

השנה, חתן הפרס היוקרתי הוא פרופ' פבלו ג'רילו-הררו מהמחלקה לפיזיקה שבאוניברסיטת MIT. הפרס מוענק לפרופ' ג'רילו-הררו על עבודתו החלוצית בתחום הננו-חומרים הדו-ממדיים, הבנויים משכבות חד-אטומיות מוגדרות ומוכוונות. יו"ר ועדת הפרס, פרופ' בנין מסביר כי "למעשה, פרופ' ג'רילו-הררו פתח חזית מחקר חדשה בתחום הננו-חומרים, הפיזיקה שלהם והתקנים הננו-מטריים הנגזרים מכך. כתוצאה מתגליותיו, ניתן כעת לייצר טרנזיסטורים מבוססי מוליכי-על ומכשירים נוספים שמהווים בסיס להתקנים לוגיים חדשניים".

פרופ' ג'רילו-הררו נחשב למוביל עולמי במחקר של חומרים דו-ממדיים שמהם הכין מבנים שכבתיים מוכוונים. מחקרו יוצא הדופן הראה כי הזווית היחסית של השכבות השונות יכולה לשנות את תכונות המבנה באופן בסיסי ומהותי. "תרומתו פורצת הדרך כוללת, בין היתר, יצירה והבנה של מבנים דו-ממדיים טופולוגיים ומגנטיים, וכן גילוי של מוליכות-על ומצבים מתואמים בגרפן דו-שכבי מוכוון ב'זווית קסם'," מדגישים חברי ועדת הפרס. פרופ' ג'רילו-הררו מצטרף לשורת חתני פרס דן מידן הקודמים: פרופ' יי צ'וי (2019), פרופ' עלי ג'ווי (2020), פרופ' מקסים ו' קובלנקו (2021) ופרופ' אנדריאה אלו (2021).

פרס דן מידן לחקר הננו-מדע נוסד על-ידי האוניברסיטה העברית בשיתוף עם הידידים האמריקאים של האוניברסיטה (AFHU) ותרומתו הנדיבה של ד"ר מידן, אשר מילא תפקיד מרכזי בהקמת היוזמה הלאומית הישראלית לננו-טכנולוגיה (INNI). יוזמה זו סייעה למצב את ישראל כמובילה בננו-טק והובילה להקמת 10 מרכזי ננו-טק בארץ. המרכז לננו-מדע ולננו-טכנולוגיה באוניברסיטה העברית מטפח מזה 21 שנה מחקר חוצה תחומים ברמה עולמית בתחומי כימיה, פיזיקה, הנדסה, מדעי החיים, חקלאות, רוקחות ורפואה. פועלות בו מעל 100 קבוצות מחקר ויותר מ-600 סטודנטים לתואר מוסמך ודוקטורט. המרכז מאפשר למדענים, מהנדסים, ובעיקר לסטודנטים הטובים והמבריקים בישראל, לעבוד בחזית החדשנות הננו-טכנולוגית המובילה כיום.

קראו פחות
Lionel Hesry, unsplash

ציפוי חדשני ימנע היווצרות חלודה גם בתנאים סביבתיים קיצוניים

18 מאי, 2022

חוקרי המכון לכימיה באוניברסיטה פיתחו שכבה אורגנית דקה שאינה נראית לעין ומסוגלת לשמור על יעילותם של התקנים אלקטרוניים לאורך זמן. השכבה מספקת הגנה מפני חלודה והיא יעילה וזולה מאוד בהשוואה לציפויים אחרים הקיימים כיום בשוק

חלודה נשמעת כמו בעיה לא מדאיגה במיוחד, אך העלות הציבורית שמושקעת במניעתה משמעותית מאוד – ארה"ב לבדה מוציאה על כך כ-276 ביליון דולר בשנה. החלודה משנה את תכונות המתכת, מורידה את המוליכות החשמלית וגורמת לסדקים הפוגעים במוליכים חשמליים, עליהם מבוססים מכשירי אלקטרוניקה רבים. מחקר חדש פיתח דרך חדשנית להגן על משטחי נחושת בפני התחמצנות והיווצרות חלודה. יישום הפיתוח יאפשר לא רק לחסוך מיליוני דולרים בהשקעות בתחזוקת נחושת ברחבי העולם, אלא גם יגדיל את העמידות של מכשירים אלקטרוניים מבוססי נחושת, ביניהם מחשבים וסמארטפונים. המחקר, שהתקבל לפרסום בכתב העת הבינלאומי Angewandte Chemie, נערך על-ידי הסטודנטיות עינב עמית ואיריס ברג, בהובלת פרופ' אלעד גרוס מהמכון לכימיה באוניברסיטה.

קרא עוד

לשיטות הנהוגות כיום למניעת היווצרות חלודה, כמו עירוב מתכות או ציפוי משטח בציפויים שונים, יש חסרונות שונים, כגון רעילות עקב שימוש במתכות כבדות, פגיעה בגמישות ובמוליכות החומר לאורך זמן או מחיר יקר. מגבלות אלו הובילו את צוות המחקר להשתמש בסוג חדשני של מולקולות שפותחו בעשור האחרון, המסוגלות ליצור שכבה פולימרית דקיקה נוגדת-חלודה על פני משטחי מתכת. הציפוי זול וקל להכנה, יציב מאוד בתנאים קיצוניים כמו חשיפה לטמפרטורות גבוהות ולכימיקלים, וגם לא משנה את תכונות המתכת עצמה. "המולקולות בהן השתמשנו במחקר נקשרות חזק מאוד למתכת ובמקביל גם למולקולות סמוכות, כך שלמעשה הן יוצרות רשת הדוקה בעובי 2 ננו-מטרים, שהם מיליארדית המטר. השכבה האורגנית מספקת הגנה מפני חלודה ועמידה מאוד בתנאים שבהם ציפויים אחרים מאבדים יעילות", מסביר פרופ' גרוס.

באחד הניסויים שערך צוות המחקר, חצי משטח נחושת צופה בשכבה הננו-מטרית האורגנית והחצי השני נותר ללא ציפוי. לאחר חשיפה לבסיס חזק למשך שעתיים, תכונות החלק המצופה לא השתנו, בעוד שהחלק הלא מצופה התחמצן ושינה את צבעו את תכונותיו החשמליות. פרופ' גרוס מסכם כי "היכולות לצפות משטחי נחושת בצורה אפקטיבית שתמנע היווצרות חלודה היא בעלת פוטנציאל משמעותי בתחומי המיקרו-אלקטרוניקה, בהם ישנו צורך בציפוי דק ונקודתי שלא יפריע לפעילות ההתקן החשמלי". הפיתוח הייחודי יאפשר פעילות תקינה וסדירה של התקנים חשמליים תחת תנאים סביבתיים שונים ויוביל לעמידות גבוהה יותר של מערכות אלקטרוניות.

הכתבה המלאה ב-ynet

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
kevin-schmid-j-nlxwk3ybk-unsplash

ד''ר יעל בן משה: רוסיה מושכת את אירופה בכל כוחה לזיכרונות של מלחמת העולם השנייה

11 מאי, 2022

 ההתנצלות של הנשיא פוטין על דבריו של שר החוץ שלו, שלפיהם “גם בהיטלר זרם דם יהודי”, נועדה ככל הנראה בעיקר לשכך את תחושות הכעס שעלו בעקבותיהם בישראל ובחלק ממדינות אירופה, במיוחד אחרי יום השואה.

בינתיים דבר לא מפריע לרוסיה להמשיך להצדיק את המלחמה ב”נאצים”. הנרטיב הרוסי של מלחמה בנאצים הוא בעל אפקט פסיכולוגי חשוב ומכריע במלחמה הנוכחית. הנרטיב הזה כבר נבנה לפני כמה שנים, עוד במלחמה בחצי האי קרים, והוא הצליח לגייס את תמיכתם של חלק מהאוקראינים שצורכים חדשות מרוסיה.

מתוך המחקר

כיצד פעלו החוצבים הקדמונים בארץ ישראל?

11 מאי, 2022

 חוקרות מהאוניברסיטה העברית גילו פסולת מלפני 11 אלף שנה שנותרה במחצבה במודיעין, וחשפו מידע חדש על היכולות הטכניות של האדם הקדמון והידע שלו על חציבת סוגי אבנים והערכת טיבם

ראה גם: בתקשורת, מחקר
צילום: עמוס בן גרשום, דוברות

ארבעה חוקרים וחוקרות בוגרי האוניברסיטה זכו בפרס ישראל לשנת 2022

10 מאי, 2022

פרס ישראל הוא אחד הפרסים היוקרתיים ביותר הניתנים במדינת ישראל. מדי שנה מגישות ועדות השופטים לשר החינוך את המלצתן להענקת הפרס בתחומים שונים ומגוונים בהוויית העשייה והיצירה. השנה, ארבעה חוקרים בוגרי ובוגרות האוניברסיטה העברית זכו בפרס: פרופ' ימימה בן מנחם, פרופ' רות ברמן, פרופ' שמעון שמיר ופרופ' יורם פלטי.

ראה גם: בתקשורת, סגל
Bruno van der Kraan, unsplash

מאמר דעה: כך נגן על המערות של ישראל

3 מאי, 2022

קרא עוד
במאמר דעה ל-ynet, פרופ' עמוס פרומקין והדוקטורנט בועז לנגפורד מסבירים כי בישראל מצויות מערות ייחודיות ומרהיבות בקנה מידה עולמי - אך הן לא זוכות להגנה חוקית מתוקף קיומן, ונמצאות תחת איום תמידי. כדי להגן עליהן, יש לחוקק בישראל חוק להגנת מערות

בנבכיה של ארץ ישראל מתחבאות אלפי מערות: ממערות הנטיפים היפהפיות, דרך מערות המפלט ששימשו כמחבוא בימי המרידות ברומאים והמערות שמגילות קומראן הוטמנו בהן, ועד למערת המכפלה שבה קבורים על פי המסורות אבותיהן ואימותיהן של האומות שמתגוררות כאן. לא רבים יודעים זאת, אבל מערות "חדשות" מתגלות בישראל מדי שבוע. לרוב זה קורה באופן יזום ובשטחים פתוחים, אך לעיתים הדבר מתרחש בטעות, במהלך פיתוח תשתיות ובינוי. עם זאת, לא קיים כל חוק קשיח שמגן על המערות הללו.

כמה מהמערות החשובות ביותר בעולם נמצאות כאן בישראל. דוגמה אחת היא מערות הר סדום, שבה נכללת בין השאר מערת מלח"ם, המערה הארוכה ביותר בישראל. לאחרונה הוכרה מערה זאת, שאורכה עומד על יותר מ-10 קילומטרים, כמערת המלח הארוכה בעולם. עם זאת, על אף חשיבותה העצומה ומעמדה הבינלאומי, מערת מלח"ם נמצאת בגבולות שטח זיכיון הכרייה של מפעלי ים המלח – ולכן, מהבחינה החוקית, הנכס הישראלי האדיר הזה יכול פשוט להיחצב ולהיעלם, והוא לא זוכה לכל הגנה שהיא.

מערות ישראליות חשובות אחרות נכללות במערכת המערות של נשר-רמלה - ובהן מערת איילון. מדובר במערה שכמעט כל עובדה שקשורה אליה היא במסגרת הבלתי-יאומן. המערה נתגלתה במקרה ב-2006, כשכלי הנדסי חשף פתח בדופן מחצבת נשר-רמלה. במהלך המחקר במערה נמצאו בה מספר מינים ייחודיים של בעלי חיים, בהם עקרב עיוור ששונה בכל מאפיין ומאפיין של צורתו מכל שאר העקרבים המוכרים בעולם, ושהוכר לא רק כמין חדש לחלוטין למדע (שזכה לשם "עקרב-סומא-איילון") - אלא כמשפחה חדשה למדע. בעלי החיים שנמצאו במערה מקיימים מערכת אקולוגית, שכולה מתנהלת בחושך מוחלט, במנותק לגמרי מאור השמש, מתחת לאדמה. לשם כך, הם מתבססים על גופרית מאגם שנמצא בתוך המערה. מדובר באתר בעל חשיבות אדירה בכל הקשור לחקר ראשית החיים ולחיים בתנאי קיצון, שלו מקבילות בודדות מאוד בשאר העולם - וגם הן שונות ממנו. הנכס העולמי הזה, יחד עם מערות שכנות שנמצאו במחצבה, נמצא גם הוא בשטח כרייה, ואיום בהשמדה מרחף כל העת מעל ראשו.

הן מערות המלח והן מערות נשר-רמלה מהות דוגמאות קיצוניות למצב הנוכחי, שבו אין חוק להגנת מערות. אך גם מערות "רגילות" נפגעות בשל המצב העקום. מערות נטיפים מרהיבות מתגלות מעת לעת במסגרת עבודות תשתית. לרוב, הקבלנים ינסו למלא אותן בבטון או לחצוב אותן כליל. לא קיימת כל חובה לדווח על קיומן לגופים הרלוונטיים – הדבר יתרחש רק אם הקבלנים מתקשים להתמודד איתן, או אם הם בוחרים לעשות זאת מתוך רצון טוב. רק במקרים כאלה מגיעים החוקרים ומתעדים את המערה. יש לציין שהניסיון מלמד שבסיום המחקר, הקבלן לא יידרש תמיד לשמור אותה – אבל גם כשלא, יש חשיבות לכך שהמקום ורמת ערכיותו נבדקו.

כך למשל, שתי מערות מרהיבות נתגלו במיזם כריית מנהרה להובלת מים לירושלים (הקו החמישי). לאור חשיבות ומורכבות המיזם, ועל אף ערכיותן הגבוהה, המערות לא נשמרו - וביצוע המיזם לא נפגע. במקרה הזה, הקבלן קיבל חוות דעת הנדסית מבוססת, שמסתמכת על פרטים ומדידות של החלל - והחוקרים קיבלו הזדמנות ללמוד ולתעד את החלל לפני השמדתו. מיזמים אחרים כוללים מערות ששולבו בתכנון המבנה - כך שתושבי האזור הרוויחו מערה מתחת לביתם או מתחת למדרכה ברחוב שלהם.

המערות היחידות שזוכות בישראל להגנה עקיפה כלשהי הן כאלה שהן במקרה חלק מאתר ארכאולוגי, או שמשתכנים בהן ערכי טבע מוגנים – וגם אז, יש צורך להוכיח שהפגיעה במערה אכן תפגע בהם, והשמירה עליהן רחוקה מלהיות ברורה מאליה.

שמירה על מערות דורשת התייחסות פרטנית לכל אתר ואתר. המצב שונה בשמורת טבע, למשל: במקרים רבים, כששמורת טבע מוכרזת, היא משמרת דוגמה מייצגת של בית גידול מסוים, שאי-אפשר לשמר את כולו. כך לדוגמה, שמורת הטבע הר מירון נשמרה כדוגמה מייצגת לחורש הים תיכוני שמאפיין את הגליל העליון – ובמקביל, נבנו בשטח זה גם ישובים, כמו צבעון ומתת. בשונה מכך, מערות דומות יותר לאתרי עתיקות ומורשת: הרי לא נוכל לטעון שאפשר להרוס את קבר רחל כי קברי הצדיקים של הגליל "מייצגים את התופעה". באתרי עתיקות ומורשת, וגם במערות – לכל אתר יש חשיבות בפני עצמו. עתיקות מוגנות כיום בחוק בכל מקום שבו הן מתגלות. במקרים רבים ניתנים היתרים להריסה של אתרי עתיקות – אלא שהדבר נעשה לאחר חפירת המקום ומיצוי המידע ממנו. כך אנחנו מבקשים שינהגו גם במערות. רק חוק כזה להגנה על מערות ישראל יוכל לאפשר לנו לשמור באופן מבוקר ויעיל על הנכסים הלאומיים הללו.

בועז לנגפורד הוא דוקטורנט במרכז לחקר מערות (המלח"ם): גוף מחקר במכון למדעי כדור הארץ שבאוניברסיטה, שאוסף מידע על מערות ישראל כבר קרוב ל-50 שנה, משמש כארכיון המערות הלאומי ופעיל בהגנה על מערות וערכי טבע ומורשת בתת-הקרקע. פרופ' עמוס פרומקין הוא פרופסור אמריטוס במכון למדעי כדור הארץ, המקים והמנהל של המלח"ם

קראו פחות
קאנביס

לראשונה בעולם: חוקרים מהאוניברסיטה העברית הנדסו גנטית קאנביס ''משודרג'' המכיל כ 20% יותר חומר פעיל

2 מאי, 2022

קרא עוד

''תוצאות המחקר יסייעו לתעשייה להגדיל את התפוקה של החומרים הפעילים המופקים מהצמחים ולמחקר לפתח זנים חדשים למטופלי קנאביס רפואי.''

צמח הקאנביס הולך וצובר פופולאריות ברחבי העולם ועוזר לטיפול במגוון רחב של מחלות. כעת, הצליחו חוקרים במעבדתו של פרופ' סשה ויינשטיין מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית להנדס גנטית את הצמח ולהעלות את רמות הביטוי של החומרים בעלי המשמעות הרפואית בצמח. החוקרים הצליחו להגביר את רמות החומר הפעיל THC, החומר הפסיכואקטיבי המרכזי בצמח בכ 17% ואת רמות ה CBG, החומר ממנו נוצרים שאר החומרים הפעילים בצמח, בכ 25% וכן השפיעו על רמות החומרים הטרפניים, שאחראים למיקסום השפעות הצמח, ב 20-30%.

מטרת המחקר, הייתה למצוא דרך להתערב במסלולים הביוכימיים שבצמח הקנאביס במטרה להעלות או להוריד ייצור של חומרים מסוימים בעלי משמעות רפואית. החוקרים השתמשו בווירוס, נטרלו את הגנים בתוכו שעשויים לפגוע בצמח והרכיבו אותו מחדש כך שהוא יביא לידי ביטוי את הגנים שמשפיעים על החומרים הפעילים בצמח הקאנביס.  מדובר בשימוש חדשני בכלים אלה, שנבנו בשיטות של ביולוגיה סינתטית בלבד. לאחר מכן, פיתחו החוקרים טכנולוגיה חדשנית שהדביקה את הצמח בווירוס שהונדס גנטית. בשיתוף פעולה עם החברה המסחרית MARIANA BIOSCIENCE LTD, נבדק הצמח שנדבק ונמצא כי רמות החומרים הרלוונטים אכן עלו. זוהי הפעם הראשונה בעולם שחוקרים מצליחים לבצע מהלך כזה על צמחי קנאביס.

כיום, קיימת פעילות מחקרית ענפה בניסיון לאפיין חומרים נוספים שניתן להפיק מהקאנביס והתגלו עד היום מעל ל-200 חומרים בעלי פעילות ביולוגית הנמצאים בצמח. יחד עם זאת, שיטות המאפשרות טיפוח של זנים המיועדים לייצור של חומרים מסוימים או התאמה של יחס ספציפי בין חומרים אלו חסרות. לפי פרופ' ויינשטיין,  ''תוצאות מחקר זה ישתלבו הן בתעשייה על-מנת להגדיל את התפוקה של החומרים הפעילים המופקים מהצמחים והן במחקר, לצרכי טיפוח ופיתוח זנים חדשים למטופלי קנאביס רפואי.'' לדבריו, ניסויים נרחבים יותר בצמח נערכים בימים אלה והוא צפוי להיות זמין לתעשייה ולמחקר כבר בחודשים הקרובים.

פרסומים בתקשורת: mako

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
1

כבוד למחקר הישראלי: מענקי ERC Advanced לשלושה חוקרים מהאוניברסיטה

28 אפריל, 2022

פרופ' אורנה קופרמן מביה״ס להנדסה ולמדעי המחשב, פרופ' צבי פירן ופרופ' נטלי בלבן ממכון רקח לפיזיקה מהאוניברסיטה העברית מצטרפים לרשימת הזוכים במענק  ERC Advancedהיוקרתי, שמוענק מדי שנה לחוקרים שצברו 7-12 שנות ניסיון לאחר קבלת תואר הדוקטור ומציגים הישגים בעלי עתיד מזהיר. לפרופ' פירן ופרופ' בלבן, מדובר בזכייה השלישית במענק המכובד – אירוע נדיר שמעיד על החשיבות העולמית של המחקרים אותם הם מובילים.

קרדיט: רוני פוסטן קורן

ברשימת הצעירים המבטיחים של Forbes: ד״ר רוני פוסטן-קורן מהפקולטה לרפואה

28 אפריל, 2022

קהילת האוניברסיטה מברכת את ד״ר רוני פוסטן-קורן מהפקולטה לרפואה על ההישג המדהים בכניסתה לרשימת הצעירים המבטיחים בפרויקט של המגזין הבינלאומי Forbes

Avery Evans, unsplash

זהירות: גם התוכנה להערכת דירוג אשראי עלולה להפלות נשים

22 מרץ, 2022

קרא עוד
לאחרונה מדינת ישראל יזמה והקימה מערכת מרכזית לדירוג אשראי. כתוצאה מכך, כיום, כאשר מוגשת בקשה להלוואה, המלווה יכול לשלם לסוכנות דירוג אשראי כדי להעריך את דירוג האשראי של המבקש/ת. אחד המניעים בבסיס היוזמה החדשה היה להגביר את הגישה ההוגנת והשוויונית לאשראי, על-ידי שימוש במחשבים במקום בבני אדם כדי ליצור הערכות אלו.

זה לא מפתיע שפקידים המאשרים מתן הלוואות יכולים להיות מוטים, ולהפלות לרעה נשים, מיעוטים אתניים, מיעוטים דתיים, קהילת הלהט"ב, אנשים עם מוגבלויות וקשישים, וכיוצא בזה. עם זאת, עצם העברת הסמכות לאלגוריתם אינה מבטיחה שהחלטות אלה לא יהיו מוטות אף הן.

מדוע שמחשבים יהיו לא הוגנים? האם הם לא צריכים להיות תמיד קרים ורציונליים? למעשה, מחשבים אינם "יודעים" אם מישהו עם פרטים מסוימים בבקשת ההלוואה וההיסטוריה הפיננסית שלו צפוי להחזיר הלוואה, ומי צפוי לעמוד בהחזר. מחשבים יכולים להיות טובים מאוד בניחוש כזה, אבל הניחושים שלהם יתבססו על הנתונים של האנשים שקיבלו הלוואות בעבר. והנתונים ההיסטוריים הזמינים כמעט תמיד מוטים ומפלים.

ניתן לתאר עולם שבו הנתונים ההיסטוריים על הלוואות מגיעים מהחלטות של פקידי הלוואות מוטים, ונניח שאותם פקידים נתנו באופן היסטורי ריבית גבוהה יותר לנשים מאשר לגברים (כלומר, גרמו לנשים לשלם יותר עבור אותן הלוואות), קיבלו החלטות גרועות יותר לגבי אילו נשים היו ראויות לאשראי (מה שהגדיל את השיעור שבו נשים שמקבלות הלוואות לא עמדו בהלוואותיהן), וקיבלו פחות בקשות להלוואות מנשים מאשר מגברים מלכתחילה. סביר להניח שאלגוריתם שהתבסס על הנתונים ההיסטוריים המעוותים הללו יורש חלק מההטיות שהנתונים משקפים: אם באופן היסטורי נשים היו מקבלות שיעורי ריבית גבוהים יותר מאשר גברים בעלי כישורים שווים, הריבית הגבוהה הזו הייתה יכולה לגרום לנשים להיכשל בהחזר ההלוואות בשיעורים גבוהים יותר, ולכן לגרום להן להיראות כמו מלוות מסוכנות יותר.

אלגוריתם יכול ללמוד שמתן תעריפים גבוהים יותר לנשים הוא הדבר ה"נכון" לעשות, גם אם זה היה למעשה תוצאה של טיפול לא הוגן בידי פקידי הלוואות אנושיים. בנוסף, אם היסטורית, פקידי הלוואות לא היו הוגנים לגבי מתן הלוואות לנשים כמו לגבי מועמדים גברים (אולי בגלל שהם היו מוטים או חסרי ניסיון בפענוח בקשות של נשים), אלגוריתם המשתמש בנתונים המתקבלים עשוי להסיק שנשים הן לוות מסוכנות יותר ממה שהן באמת, רק בגלל הטעויות של המלווים האנושיים. יתר על כן, אלגוריתמים בדרך כלל מתוכננים לביצועים טובים במקרה ה"טיפוסי", על חשבון היותם פחות מדויקים במקרים "נדירים" יותר. אז אם היסטורית גברים היו רוב הלווים, אלגוריתמים היו נוטים להתמקד בשימוש במשתנים שהם מנבאים טובים להחזר של גברים, ולעתים קרובות היו משתמשים באותם מנבאים על נשים, גם אם ההחזר של נשים מנובא טוב יותר על-ידי משתנים אחרים.

החדשות הטובות הן שקל יותר לתקן הטיות אלגוריתמיות מאשר הטיות אנושיות. אבל זה לא אומר שזה פשוט. חשוב להבין שכדי להבטיח שאלגוריתמים של דירוג אשראי יהיו הוגנים לנשים, לא עוזר פשוט למחוק את עמודת "המין" מהנתונים המשמשים לאימון האלגוריתם. הסיבה לכך היא שהנתונים של נשים וגברים נוטים להיות שונים בהמון דרכים אחרות מעבר לשאלה אם האדם מסומן כ"אישה" או "גבר", ומחשבים טובים מאוד בזיהוי הבדלים מסוג זה. אז אלגוריתמים עדיין יכולים ללמוד לתת ריביות גבוהות יותר לאנשים ש"נראים כמו נשים", לפי הנתונים שלהם. אלגוריתמים עדיין יושפעו מבחירות היסטוריות גרועות של הלוואות שהגדילו את שיעורי הריבית  של אנשים ש"נראים כמו נשים". ואם אנשים ש"נראים כמו נשים" הם מיעוט במערך הנתונים, אלגוריתמים עדיין ייטו להזניח את הדיוק עליהם, לטובת דיוק על אנשים ש"נראים כמו גברים".

הדרך להבטיח שקבלת ההחלטות האלגוריתמית תהיה הוגנת היא לא על-ידי מחיקת עמודות הנתונים "הרגישות" והחזקת אצבעות, אלא על-ידי ביסוס נהלים רשמיים ושקופים לניטור אקטיבי של מתאמים בעייתיים. אם הניטור הזה היה מעלה הטיות, ניתן היה לשנות את התהליכים המאמנים את האלגוריתמים כדי לתקן באופן אקטיבי את ההטיה. דירוג אשראי הוא רק דוגמה אחת משלל ההחלטות החשובות שהאלגוריתמים מקבלים לגבי חיינו. קבלת החלטות אלגוריתמית מציעה לנו הזדמנות ענקית להשאיר מאחור כמה מההטיות של מקבלי ההחלטות האנושיים, כי אלגוריתמים – בניגוד לבני אדם – ניתנים בקלות לתכנות מחדש. אבל ללא גישה שקופה לביקורת, ככל הידוע לנו, אלגוריתמים עשויים למעשה להחמיר את המצב.

לקריאת הטור המלא באתר גלובס

קראו פחות
annie-spratt-z6m8dagrfc0-unsplash

מחקר חדש: עלייה ברמת החנקן בקרקע הביאה להכחדה של כ-20% ממיני הצמחים

17 מרץ, 2022

קרא עוד
חוקרים מהאוניברסיטה העברית מצאו כי לזיהום חנקני הנגרם מפעולות האדם יש השפעה ישירה על הירידה במגוון המינים בכמאה אתרים בעולם, ביניהם בית גוברין: "לא נעשו די מאמצים בישראל לאמוד את חומרת הבעיה"

ידוע כי הוספת משאבים כגוון חנקן, זרחן ואשלגן למערכות אקולוגיות גורמת להכחדה של מיני צמחים, אך הסיבות לתופעה נמצאות במחלוקת. בעוד שמחקרים מסויימים קישרו את התופעה לעלייה במסה הכוללת של הצמחים, שמגבירה את התחרות בין המינים, אחרים ייחסו את הכחדת המינים לרעילות של עודף חנקן בקרקע. צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מצא שרעילות החנקן היא הגורם המרכזי להכחדה, בעוד שלעלייה במסה הייתה השפעה שולית על מגוון המינים.

המחקר שהתבצע במסגרת עבודת המוסמך של הסטודנט ניר בנד ונערך בהנחיית פרופ' רונן קדמון מהמחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות וד''ר ניב דה מלאך מהמכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות, בשיתוף עם פרופ' מיכה מנדל מהמחלקה לסטטיסטיקה, כולם מהאוניברסיטה העברית, שהתפרסם השבוע בכתב העת המדעי PNAS. הצוות ביצע ניתוח על של נתונים שנאספו מ-630 ניסויים, שבחנו את ההשפעה של הוספת משאבים על מגוון מיני הצמחים בכמאה אתרים שונים בעולם. כך לדוגמא, בחן הצוות את המערכת האקולוגית באזור בית גוברין שבישראל ומצא כי מגוון המינים היה נמוך בעשרות אחוזים בחלקות בהן הייתה נוכחות גבוהה של חנקן, לעומת חלקות אחרות.

באמצעות שיטות סטטיסטיות מתקדמות, החוקרים הפרידו בין ההשפעה הישירה של חנקן לבין ההשפעה העקיפה, שקשורה לעלייה בביומסה כתוצאה מתוספת חנקן. התוצאות הראו שההשפעה הישירה של החנקן הייתה הגורם העיקרי לירידה במגוון המינים והביאה להכחדה של 20% מהמינים בממוצע.  

ניר בנד, מוביל המחקר, טוען  ''מחקר זה מדגיש את חשיבות הצמצום הגלובלי בפעולות שגורמות לעליה ברמת החנקן במערכות אקולוגיות, לאור ההשלכות ההרסניות של הזיהום החנקני". ביחס למצב בישראל, מוסיף בנד ''בעוד שבאירופה ובארה"ב שילוב של ניטור ומאמצים להפחת פליטות חנקן הובילו לירידה בזיהום, בישראל לא קיימת תוכנית ניטור של שקיעת חנקן, למרות שניסויים בישראל הראו שהמערכות האקולוגיות בארץ רגישות מאוד לתוספות חנקן.

מאמר מקורי

פרסומים בתקשורת: YNET

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
קרדיט: עידן עפרוני

מחקר חדש שפורסם בכתב העת Sience בדק מה גורם לצמחים להכות שורשים באוויר

6 מרץ, 2022

קרא עוד
במחקר חדש שהתפרסם בכתב העת המדעי Science, חוקרים הצליחו לבודד את הגנים בצמח שגורמים לשורשים לצמוח באוויר במקום באדמה, ובכך לשרוד מצבי עקה שנוצרו מקעקע שניזוקה

צמחים רבים מייצרים את השורשים שלהם מעל הקרקע, דוגמת הקיסוס שמשתמש בשורשיו בכדי לטפס על מבנים ועץ הפיקוס שמשתמש בהם כדי לתמוך בענפיו הגדולים. אם כך, מה גורם לצמחים מסוימים ליצור שורשים ב"מקום הלא נכון''? מחקר חדש בהובלתו של פרופ' עידן עפרוני מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, שפורסם בכתב העת היוקרתי Science, חושף את המנגנון שגורם לשורשים לצמוח באוויר. בעזרת מחקר גנטי קפדני ובידוד הגנום של מספר צמחים נפוצים, צוות המחקר הצליח לזהות את התאים שמאפשרים את התופעה המיוחדת.

פרופ' עופרי, יחד עם  מועתסם עומרי וד"ר נעמה גיל-ירום, בדקו את המטען הגנטי של בטטה, שעועית, עגבנייה, אורז, תירס, חיטה וצמחים נפוצים נוספים, ומצאו שהם חולקים מערכת בקרת שורשים כפולה, שמאפשרת להם גם להשריש באוויר, אם יצטרכו. החוקרים השתמשו בטכניקות חדשניות כדי לסנן מקרוב אלפי תאים, עד שהצליחו לזהות את אלה ששולטים ביכולת הצמח ליצור שורשים באוויר.

"היכולת לייצר שורשי אוויר היא יתרון רב לצמח", הסביר  פרופ' עפרוני. "במקרה שהשורשים התת-קרקעיים מוצפים או ניזוקים, הצמח יכול להצמיח שורשי אוויר ולשרוד", הוסיף. צמחים פיתחו את התכונה הזו מוקדם באבולוציה שלהם והיא נשמרה המרבית הצמחים הקיימים היום.

למרות הממצאים שממחישים נחישות של הצמחים להישאר בחיים, מה שמועיל בטבע עשוי להוות חיסרון בחקלאות. על מנת לאפשר לחקלאים לגדל צמחים עמידים למחלות קרקע, צמחים רבים מושתלים עם מערכת שורשים של צמח אחד ומערכת נוספת של צמח אחר מעל פני הקרקע. עם זאת, במידה והצמח המושתל יצמיח שורש אווירי לפני השורש הקרקעי, מאמץ ההשתלה יהפוך לחסר תועלת. המחקר החדש מציע פתרון לבעיה על ידי פיתוח צמחים ללא שורשי אוויר כלל.

למחקר יש השלכות יישומיות משמעותיות. פרופ' עפרוני: ''בעתיד אנו מקווים למצוא את הדרך לשנות את קוד ה-DNA של הצמח, על מנת לייצר מערכות שורש מותאמות אישית מעל ומתחת לאדמה. כדי להפיק את המרב מהאדמה שיש לנו, עלינו לייעל את ניצול המשאבים של גידולי המזון שלנו. מדובר במשימה מרתיעה ומורכבת, אבל, צעד אחר צעד, אנחנו מגיעים לשם"

המחקר המקורי

פרסומים בתקשורת: הארץ, YNET

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Dimitry Anikin, unsplash

מלגה להשתלמות קיץ של סטודנטים לתואר שלישי במכון הבינלאומי לניתוח מערכות יישומיות – IIASA, בוינה

16 ינואר, 2022

קרא עוד


מידע כללי:

מכון מחקר בינלאומי שעורך מחקרים בינתחומיים ורב תחומיים לסיוע לעושי מדיניות לאתר פתרונות ארוכי טווח לאתגרים גלובליים ואוניברסליים שמדינות מתמודדות עמן. המכון נוסד ב-1972 וכיום חברות בו 23 מדינות מרחבי העולם. במכון שש קבוצות מחקר: אנרגיה, אקלים וסביבה; ניתוח מערכות מתקדם; מגוון ביולוגי ואוצרות טבע; חזיתות בכלכלה; יוזמות אסטרטגית; ודמוגרפיה וקהילות הוגנות; הקבוצות חוקרות מגוון בעיות בעלות אופי גלובלי תוך שימוש במתודות של ניתוח מערכות (Systems Analysis). סגל המכון כלל 6 חתני פרס נובל וכיום מתגאה ב-12 מהמדענים המובילים בתחומם על פי דירוג של חב' קלריווייט. מדינת ישראל הצטרפה לארגון זה ב-2017,  מה שמקנה למדענים ישראליים גישה לתוכניות ההדרכה הכוללות מלגות לפוסט דוקטורט ותוכניות למדענים צעירים וכן משרות לשבתון לחוקרים.
מדינת ישראל חברה באירגון, שהינו אחד הגורמים המובילים בעולם בתחומי מחקר של אקלים, סביבה, קיימות ושלומות, מזה ארבע שנים. משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה מתאם פעילויות אל מול הארגון. החברות בארגון מאפשרת לסטודנטים ישראליים להשתתף בהשתלמות הקיץ.

במסגרת ההשתלמות ישהו הזוכים במלגה במעבדות המחקר של המכון ויעסקו בפעילות מחקרית באחד מנושאי ההשתלמות בהנחיה של חוקרי המכון.

 

ההשתלמות תתקיים במהלך החודשים יוני-אוגוסט 2022.
בתוכנית ישתתפו עד 50 סטודנטים מכלל המדינות החברות בארגון IIASA.

תחומי הפעילות הם:

הננו קוראים למעוניינים להגיש בקשות למלגה בקישור https://iiasa.secure-platform.com/a; נודה לכם על העברת הודעה על הגשת המלגה לד"ר רמי אהרוני, מנהל תחום הנדסה וטכנולוגיה מתקדמת במשרד החדשנות מדע וטכנולוגיה ramiaha@most.gov.il לצורך מעקב ותמיכה בבקשה.

 

פרטים נוספים לגבי הפעילות והמלגות בקישור https://iiasa.ac.at/web/home/education/yssp/Young_Scientists_Summer_Program.html

 

לנתונים נוספים ושאלות ניתן לפנות לד"ר רמי אהרוני: RA-MOS@LISTSERV.BIU.AC.IL
 
קראו פחות
Markus Winkler, unsplash

אֱלִיעֶזֶר בּוֹט יְהוּדָה – לייצר חלופות עבריות למילים לועזיות באופן אוטומטי

5 ינואר, 2022

קרא עוד

החוקרות בנו מערכת המנסה לחקות את תהליך היצירה האנושי ומייצרת באופן אוטומטי חלופות עבריות למילים לועזיות. המערכת נבנתה בהנחייתה של פרופ' דפנה שחף, החוקרות מורן מזרחי וסתיו ירדני זליג, מבית הספר להנדסה ולמדעי המחשב ומהמרכז למדעי המוח באוניברסיטה. הן השתמשו בשיטות מתקדמות מתחום הבינה המלאכותית כדי שפלטי המערכת ישמרו על חוקי לשון בסיסיים והראו כי באפשרותה להיות לעזר למומחי-שפה ולספק להם השראה. כמחווה למחיה השפה העברית, החוקרות העניקו למערכת את השם אֱלִיעֶזֶר בּוֹט יְהוּדָה

(למעבר לאתר הפרויקט)

אל המערכת שבנו החוקרות מזינים מילה באנגלית (הקלט), והמערכת מספקת רשימה של חלופות עבריות (הפלט). לדוגמה, עבור המילה palette (פָּלֵטָה בלעז, כלי המשמש ציירים לארגון וערבוב צבעים), האלגוריתם של המערכת ייצר כמה חלופות: מַצְבֵּעָה, עַרְבֶּלֶת, קַשֶּׁתֶת, לוּחַ צֶבַע, עִרְבּוּלוּחַ ועוד. למען השוואה, החלופה העברית הרשמית למילה זו היא פְּתֵכָה (מהשורש פ-ת-כ ששימש בלשון חז"ל במשמעות עירוב). דוגמה נוספת: עבור המילה debate (דיבייט בלועזית), המערכת הציעה את החלופות: שִׁיחוּחַ, פִּלְמוּס, נְצִיחָה, נְמִיקָה, תגר שיחה, קרב דיון ועוד. החלופה הרשמית היא מַעֲמָת.

מרב המאמצים בבניית המערכת התמקדו ביצירת חלופות על בסיס שילוב של שורש ומשקל, דרך התצורה המועדפת בשפה העברית. תחילה, באמצעות כלים לכריית מידע, איתרו החוקרות שורשים ומשקלים בעלי עניין לתיאור המושג. לאחר מכן, בעבור כל זוג של שורש ומשקל שנמצאו, הציבו את השורש בתוך המשקל. משום שכשני שלישים מהשורשים בשפה העברית הם שורשים בגזרה מיוחדת, נדרשות התאמות לשוניות. לדוגמה, הצבת השורש ר-פ-א במשקל תַּקְטֵלָה תניב את המילה תַּרְפֵאָה, ולאחר התאמות לשוניות המילה המתקבלת היא תְּרוּפָה. כדי ללמד את המחשב לבצע את ההתאמות הלשוניות השתמשו החוקרות במודל רשתות נוירונים (character-based attentional seq2seq model). המודל כמובן אינו מחליף לשונאי, אך הוא הצליח ללמוד לבד חוקי לשון מוכרים, לדוגמה שאותיות בג"ד כפ"ת בראש מילה ולאחר שווא נח מקבלות דגש קל.  לסיום, סיננו החוקרות את החלופות שלא סביר שיהוו מילה עברית ומדרגים את אלו שנותרו. כדי שהסינון האוטומטי יעבוד, אימנו החוקרות מודל נוסף הנקרא בשפה המקצועית מודל שפה. מודל זה קרא הרבה טקסטים מנוקדים זמינים בעברית ולמד מהם איך מילים נראות. בתום תהליך הלמידה, המודל נתן ציון לכל מילה שהאלגוריתם ייצר שמעיד על התאמה לשפה. לדוגמה, המילה "חֲמִירָה" קיבלה ציון גבוה, ואילו "מֶשֶׁ", "מִשְׁוֹן" ו"גְּיִיבָה" קיבלו ציון נמוך מאוד.

לקריאת המאמר האקדמי

כדי לבחון את תוצרי המערכת, עברו החוקרות על פרוטוקולי ישיבות האקדמיה ללשון עברית מהעשורים האחרונים ואספו מילים לועזיות שהיו להן מספר חלופות שהועלו להצבעה, וייצרו עבורן חלופות באמצעות המערכת. בנוסף, החוקרות נתנו למספר מתנדבים, שאינם מומחי שפה, להציע חלופות משל עצמם לפני חשיפה לתוצרי המערכת ולאחריה. לאחר מכן, החוקרות הריצו סקר מקוון ובו ביקשו מכ-200 משתתפים לדרג את החלופות בשלושה מדדים: התאמת החלופה למילת המקור, חיבה לחלופה ויצירתיות החלופה. התוצאות היו מרשימות – לרוב הצעות המומחים קיבלו את הציונים המשוקללים הגבוהים יותר בשלושת המדדים, אך הצעות המערכת זכו גם הן לציונים גבוהים ואף ניצחו לא מעט מההצעות האנושיות. בין החלופות שהציעה המערכת הופיעו החלופה "בָּקְבִּיק" עבור המילה הלועזית אמפולה (החלופה שקבעה האקדמיה היא: בַּקְבּוּקִית), וגְּבִיעוּגָה לקאפקייק (אקדמיה: עוּגוֹנִית). באופן מפתיע, חלק מהחלופות שהציעה המערכת היו זהות לחלופות שהועלו להצבעה בישיבות האקדמיה כדוגמת פִּלְמוּס עבור המילה דיבייט ותַקָּן כחלופה להנדימן.

החוקרות נוכחו גם לגלות שהחשיפה לתוצרי המערכת צמצמה את הפער בין הצעות המתנדבים הלא-מומחים והצעות המומחים. עבור 45% מהמילים, החלופה הטובה ביותר של הלא-מומחים, לאחר החשיפה לתוצרי המערכת, עקפה את זו של המומחים (בהשוואה ל-35% בלבד לפני כן). כמו-כן, עבור 70% מהמילים, החלופה הטובה ביותר של הלא-מומחים לאחר החשיפה עקפה את זו של המומחים ביצירתיות (בהשוואה ל-55% לפני כן).

פרופ' שחף סיכמה: "המצאת חלופות חדשות היא תהליך יצירתי מרתק. חשוב להדגיש שלבעיה יש רמות רבות של מורכבות שלא נכנסנו אליהן – למשל, הבנת קונוטציות: המערכת סיפקה את החלופה סָכָּל-זֵעָה עבור דאודורנט (אקדמיה: תַּכְשִׁיר אַל-רֵיחַ), שמתאימה במשמעות, אך הציבור כנראה לא היה מאמץ אותה בגלל הקונוטציות השליליות שלה. אנחנו מקוות שהעבודה תיתן השראה למחקרים נוספים העוסקים בבניית מערכות יצירתיות."

קראו פחות
thomas-kelley-hhl08lf7ikc-unsplash.jpg

רוצים לדעת מניין השומרית שלי? מהאוניברסיטה העברית

26 דצמבר, 2021

השפה השומרית היא השפה המתועדת הקדומה בעולם. היא הייתה נפוצה  באלף הרביעי והשלישי לפנה"ס, בדרום מסופטומיה- אזור עיראק של ימינו. נכתבו בה יצירות ספרותיות משמעותיות, שנחקרות עד היום ומשמשות אבני דרך בחקר השפה והתרבות השומרית, כמו "ירידת האלה איננה לשאול" ואפוסים על המלך  גילגמש''. למרות החשיבות ההיסטורית שלה, השפה נלמדת במספר מצומצם של מוסדות אקדמיים בעולם.

אומיקרון

אומיקרון: נוקטים אמצעי זהירות / أوميكرون: نتّخذ إجراءات الحيطة والحذر / Omicron: Taking precautionary measures

19 דצמבר, 2021

חברות וחברי קהילת האוניברסיטה העברית היקרים,

 

לשמחת כולנו, שנת הלימודים מתנהלת כסדרה, והכיתות, המשרדים, הספריות ומעבדות המחקר שוקקי חיים. אולם, לאור הסיכון להתפרצות מחודשת של מגפת הקורונה, עם התגברות גרסת האומיקרון של הנגיף, עלינו לנקוט צעדי זהירות, כדי להגדיל את הסיכוי להמשיך במתכונת הפעילות הסדירה.

לאחר היוועצות עם צוות המומחים של האוניברסיטה העברית, שגם מייעץ לממשלת ישראל, החליטה הנהלת האוניברסיטה לנקוט כבר כעת בשני צעדים עיקריים:

צילום: ריקי רחמן

קומנדו קיימות: מאות סטודנטים וסטודנטיות ירושלמים התגייסו כדי למצוא פתרונות למשבר האקלים בהאקתון קיימות נושא פרסים שנמשך 27 שעות רצופות

19 דצמבר, 2021

"אנו מאמינים ששילוב של מדע, הנדסה ועיצוב, תחומי המומחיות של שלושת שותפי המאגד הירושלמי - JLM-Impact - ייצרו סינרגיה שתעזור לפתור חלק מהבעיות הגדולות שמאתגרות את האנושות בעתיד הקרוב"

משבר האקלים הוא סוגיה בולטת ומרכזית בדיון הציבורי בשנים האחרונות, לאור ריבוי אירועי קיצון כמו בצורות, שיטפונות, שריפות ומזג אוויר קיצוני. מדינות רבות, בכללן ישראל, והחברות הגדולות והמתקדמות בעולם מנסות להגות פתרונות למשבר האקלימי – אבל אולי הפתרון יגיע דווקא מסטודנטים ירושלמים מצטיינים?

alain-bonnardeaux-tlxgw_its7k-unsplash.jpg

מחקר חדש מנתח את הקשר בין התפרצויות געשיות לשינויים אקלימיים

13 דצמבר, 2021

קרא עוד

באמצעות הדמיות ממוחשבות של התפרצויות געשיות על פני אלף השנים האחרונות ותאוריות המנתחות את מאזן האנרגיה הגלובלי, מחקר חדש מאתר ומנתח את הקשר בין התפרצויות געשיות לבין שינויים אקלימיים שונים 

במאמר שמתפרסם בכתב העת המדעי Journal of climate בוחנים החוקרים מורן ארז וד"ר אורי אדם מהמכון למדעי כדור הארץ של האוניברסיטה העברית בירושלים את ההשפעה תלוית הזמן של התפרצויות געשיות על רצועת הגשם הטרופית, המכילה כחצי מאוכלוסיית העולם. בניגוד למחקרים קודמים, התגלתה תגובה ייחודית בחלקיה השונים של האטמוספירה ובאוקיאנוסים: כל אחד מקושר בצורה שונה לתהליכים אקלימיים ולכן התגובה להתפרצויות געשיות מובילה לספקטרום של תופעות שונות, אותן המאמר מנסה להסביר.

הגורם העיקרי לשינויי אקלים  בעקבות התפרצויות געשיות הוא שחרור אפר געשי באטמוספירה. חלקיקי האפר סופגים את קרני השמש ולכן מחממים את רום האטמוספירה אך מקררים את הקרקע. בממוצע, חסימת קרני השמש בעקבות שחרור אפר געשי מובילה לקירור גלובלי, ובעיקר לקירור עודף של חצי כדור הארץ  בו התרחשה ההתפרצות. ידוע כי שינויי אקלים נרחבים ומגוונים מלווים התפרצויות געשיות. אלה כוללים ירידה בכמות הגשם הגלובלית, גדילה משמעותית בכיסוי הקרח הגלובלי, הסטה של רצועת הגשם הטרופית, היחלשות מונסונים, אירועי אל-ניניו כשנה לאחר התפרצויות, ואירועי לה ניניה כשלוש שנים אחרי התפרצויות.

סדרה של התפרצויות געשיות בתחילת המאה ה-19 הובילו לירידה של מעלה בקירוב של הטמפרטורה הגלובלית בעקבות זיהום האוויר הגעשי, עד כדי כך ש-1816 הוכתרה כ-״שנה ללא קיץ״. נזק חקלאי עצום ממדים בעקבות שטפונות, גלי קור, והפחתת אור השמש הובילו לרעב כלל עולמי. סדרה דומה של התפרצויות געשיות הובילה ל״עידן הקרח הקטן״ בחצי הארץ הצפוני בין המאות ה-15 וה-18.

הקירור הגלובלי המלווה התפרצויות געשיות, כתוצאה מהפחתת אור השמש, מהווה השראה לפתרונות ״הנדסת אקלים״ עתידיים באקלים מתחמם, ועל כן מעורר עניין מחקרי נרחב בתהליכים הקשורים באירועים עוצמתיים אלה. המחקר הנוכחי מתבסס על ניתוח שחזור שינויי האקלים באלף השנים האחרונות על ידי מודל אקלימי של המרכז הלאומי האמריקני לחקר האטמוספירה (National Center for Atmospheric Research Community Earth System Model). נתוני ההתפרצויות הגעשיות עצמן (מועד, עוצמה ואופן חלוקת האפר בין ההמיספרות) מבוססים על חקר ליבות קרח מגרינלנד ואנטרקטיקה שביצעו מחקרים קודמים.

המחקר מסביר תופעות אקלימיות שונות על ידי שימוש במאזן האנרגיה הגלובלי. הוא עושה זאת על ידי  בחינת הקשר בין שטפי האנרגיה באטמוספירה ובאוקיאנוסים למשובים תלויי זמן כגון אלה המקשרים את כיסוי הקרח הגלובלי ואת הטמפרטורה הגלובלית, את רוחות קרקע וזרמי ים, ואת ריכוז האפר הגעשי ומשטר הזרימה באטמוספירה. השימוש במסגרת תיאורטית אחידה המבוססת על מאזני אנרגיה מאפשר הבנה ותיאור האופן בו משובים אלה מכתיבים את התפתחות התופעות האקלימיות השונות. בנוסף, החוקרים גילו במאזן האנרגיה סימנים מקדימים לתופעות שונות. בפרט, הם מראים כי ניטור מאזן האנרגיה ברום האטמוספירה, על ידי שימוש בנתוני לוויין, מאפשר חיזוי התגובה הטרופית להתפרצויות געשיות כשישה שבועות מראש. ממצא זה יוכל להוות בסיס ליישומים עתידיים של היערכות להשפעות התפרצויות געשיות.

המאמר המדעי

פרסומים בתקשורת- מעריב

 

קראו פחות
Green Chameleon, unsplash

מספר שיא של נרשמים ל"פסיכומטרי היפני" שיתקיים השנה בישראל

12 דצמבר, 2021

קרא עוד

מדובר במבחן הקבלה הממשלתי החשוב ביותר למוסדות האקדמיים ולחברות העסקיות ביפן, שייערך השנה באוניברסיטה העברית בירושלים. עד כה נרשמו לבחינה 174 סטודנטים ישראלים שיתמודדו מול מאות אלפים ברחבי העולם על האפשרות לעבוד וללמוד בארץ השמש העולה

ביום ראשון (5.12) ישתתפו 174 סטודנטים מרחבי הארץ במבחן השנתי הרשמי של ממשלת יפן לבקיאות בשפה היפנית, הידוע כ"פסיכומטרי היפני" (JLPT). אגב, זו כמות המשתפים הגדולה ביותר בישראל, במועד הקודם נבחנו 150 משתתפים. הבחינה תיערך בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים בפיקוח שגרירות יפן בישראל, היא נכתבה ותיבדק על ידי הממשלה היפנית, ומיועדת למעוניינים להתקבל לאוניברסיטאות ביפן ולחברות המובילות במדינה. המבחן ייערך בחסות הפקולטה למדעי הרוח של האוניברסיטה והאגודה הישראלית ללימודי יפן.

לדברי פרופ' דני אורבך ראש מדור יפן בחוג ללימודי אסיה "ההרשמה הגבוהה למבחן היא עדות לגידול העצום שחל בשנים האחרונות בארץ בלימודי יפן ומזרח אסיה. אני שמח שהצלחנו, כבר מזה מספר שנים, להביא את הבחינה לישראל ובכך חסכנו מסטודנטים את הצורך לכתת את רגליהם עד ליפן או למדינות באירופה כדי להיבחן. מעבר לכך, אנחנו גאים במיוחד שסייענו לסטודנטים מהרשות הפלסטינית להשתתף במבחן גם כן.

מעבר להכרה הרשמית המקבלים אלו העוברים את הבחינה בהצלחה, עבור הסטודנטים של האוניברסיטה העברית הבחינה נתפסת בין השאר כאתגר. לימודי השפה היפנית בחוג ללימודי אסיה נמשכים שלוש שנים ובמהלכן הסטודנטים רוכשים מיומנויות שיחה, קריאה וכתיבה ביפנית, במסגרת תוכנית לימודים מהחדשניות בארץ הדורשת מהם לדבר אך ורק ביפנית מיום הלימודים הראשון. בתואר המוסמך דורשת האוניברסיטה מהסטודנטים לעשות שימוש בספרים ובמאגרי המידע בשפה היפנית המצויים בספריה. הבחינה, שהחלה בשנת 1984, מתקיימת ברחבי העולם. מדי שנה למעלה מ-600 אלף איש ניגשים לבחינה זו.

פרסומים בתקשורת: מעריב, NEWSru

קראו פחות
זבוב

מחקר שמתנהל בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה מצא כי שמן מזחלים של זבוב מראה פוטנציאל טיפולי עתידי בחולי מחלת מעי דלקתית

8 דצמבר, 2021

קרא עוד
מחקר שמתנהל במעבדתה של פרופ' בטי שוורץ מהאוניברסיטה העברית חושף לראשונה את התכונות האנטי-דלקתיות של שמן זבוב החייל השחור והשימושים העתידיים שלו - ראשית בתעשיית המזון לבעלי חיים ובהמשך לאנשים

זה עלול להישמע מוזר, אך זבוב החייל השחור (Hermetia illucens, BSF) נחשב לכוכב עולה בקטגוריית מזונות ברי קיימא עתידיים בתעשיית המזון לבעלי חיים. שימוש בזחלי הזבוב כחלופה לחלבונים שמופקים מפסולת שנפוצה בתעשיית המזון לחיות מחמד, מהווה תחליף חלבון הולם ומספק תוצרים איכותיים בעלי תכולת חלבון גבוהה שעשירים בחומצות אמינו חיוניות. הרימות של זבוב החייל השחור מכילות כ-40% חלבון וכ-35% שומן, אך בעוד שהחלבון הממוצה מהרימות משמש כמוצר פרימיום להזנת חיות מחמד ולתחום החקלאות הימית כבר היום, הפוטנציאל היישומי של מיצוי השמן לא מוגדר.

מחקר שמתקיים בימים אלה על ידי הדוקטורנטית הדס ריכטר במעבדתה של פרופ' בטי שוורץ, במחלקה לביוכימיה מזון ותזונה בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית, בתמיכתן של חברות Entoprotech Ltd ו-BioBee Sde Eliyahu Ltd, בוחן לראשונה את היתרונות התזונתיים של שמן הBSF, ספציפית את השפעתו על דלקת. המחקר הוצג לראשונה בכנס מדעי החקלאות בישראל שהתקיים בשבוע שעבר."שמן ה-BSF מכיל כ 40-50% חומצה לאורית, חומצת שומן בעלת תכונות אנטי-מיקרוביאליות והשפעות אנטי-דלקתיות במעי הגס", אמרה הדס ריכטר. "בנוסף לחומצה לאורית, השמן מכיל חומצה פלמיטולאית וחומצה אולאית, אשר דווחו במחקרים כבעלות השפעה חיובית על הרכב המיקרוביום ועל הפחתת דלקת במעי. לכן, לשמן המופק מהרימות של זבוב החייל השחור פוטנציאל להציע מנגנון ייחודי למניעה או טיפול במצבי דלקת, אולם השמן לא נחקר בתחום זה, עד עכשיו".החוקרות מצאו כי שמן זבוב החייל השחור הפחית דלקת בתאי מאקרופאג' של מערכת החיסון, ע"י דיכוי ביטוי והפרשה של ציטוקינים פרו-דלקתיים (חלבונים שמהווים את הבסיס לתקשורת בין תאים בתגובות של מערכת החיסון).

בנוסף, בניסוי בעכברי מעבדה במודל קוליטיס אקוטי (מחלת מעי דלקתית), שמן זבוב החייל השחור הפחית בצורה מובהקת סימנים קליניים של המחלה. "תזונה המבוססת על 20% שמן BSF מיתנה את התקצרות אורך המעי ומנעה הגדלה של הטחול, בהשוואה לדיאטות המכילות 20% שמן דקלים או 20% שמן סויה", הסבירה ריכטר. בניתוח של רקמת המעי, נמצא כי רמות תאי דם לבנים מסוג לימפוציטים B ברקמת המעי של העכברים הסובלים מקוליטיס אשר ניזונו על דיאטת BSF היו נמוכות משמעותית בהשוואה לעכברים שניזונו על דיאטת דקלים או דיאטת סויה. לימפוציטים הינם תאים לבנים של מערכת החיסון הנרכשת (האדפטיבית) והם מגויסים עם התפתחות השלב הכרוני של המחלה במטרה לנטרל את הפתוגן ולייצר זיכרון חיסוני.

פרופ' בטי שוורץ מסכמת: "תזונה אנטי-דלקתית מותאמת לחולי קוליטיס יכולה לשמש קו הגנה לנסיגה ושלמירה על הפוגה של המחלה. המטרה שלנו היא לחקור את הפוטנציאל של שמן זבוב החייל השחור כמרכיב בתזונה מותאמת לטיפול במחלות מעי דלקתיות. תוצאות המחקר שלנו יכולות לשמש לתעשיית המזון לבעלי חיים בשלב הראשון, אך בהמשך גם לאנשים".

לפרסום באתר mako

קראו פחות
משרד החוץ לוגו

קול קורא של מלגות משרד החוץ לקורסי שפה בקיץ 2022-23 לסטודנטים בינלאומיים

7 דצמבר, 2021

קול קורא של מלגות משרד החוץ ל 2022-23 למלגות לסטודנטים בינלאומיים - לקורסי שפה בקיץ  (אולפן) ומלגות לסטודנטים  MA, PhD, Post Doc – לשנה אחת (8 חודשים).

Photo by fauxels from Pexels

מנהלים בחברות בינלאומיות מרוצים יותר מבוגרי האוניברסיטה העברית, לפי מדד GEURS היוקרתי

7 דצמבר, 2021

מדד GEURS, הבודק שביעות רצון של מנהלים בכירים בחברות בינלאומיות מבוגרי אוניברסיטאות מובילות ומפורסם בשיתוף עם מדד TIMES, דירג את האוניברסיטה העברית במקום הראשון מבין האוניברסיטאות הישראליות ובמקום 68 בדירוג בינלאומי

12

מחקר חדש מהפקולטה לחקלאות: עלייה מדאיגה בחוסר ביטחון תזונתי בקרב ילדים בעקבות הקורונה

4 אפריל, 2022

מחקר חדש מצא כי במהלך המגפה כחצי מיליון תלמידים בישראל הזכאים לתוכנית ההזנה איבדו 30-50% מהארוחות שלהם, כיוון שלא נכחו בבתי הספר

ראה גם: מחקר, סגל
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

ד"ר מורן יסעור וד"ר הייתם עמל מהפקולטה לרפואה זכו בפרס קריל לשנת 2022!

4 אפריל, 2022

ד''ר מורן יסעור, מהמחלקה למיקרוביולוגיה וגנטיקה מולקולרית והחוג לביולוגיה חישובית בביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב וד''ר הייתם עמל, מהמכון למדעי התרופה וביה''ס לרוקחות, זכו בפרס קריל היוקרתי, המוענק על ידי קרן וולף. הפרס ניתן מדי שנה לעד 10 חוקרים צעירים ומצטיינים, בדרגת מרצה או מרצה בכיר שעדיין לא קיבלו קביעות. הבחירה בזוכים ובזוכות נעשית על פי קריטריונים של הצטיינות ונושא המחקר וחשיבותו.

l._barry_hetherington

פרופ' ג'רילו-הררו זוכה פרס דן מידן לחקר הננו-מדע לשנת 2022

24 מרץ, 2022

קרא עוד

פרס דן מידן לחקר הננו-מדע לשנת 2022 יוענק על-ידי המרכז לננו-מדע ולננו-טכנולוגיה באוניברסיטה העברית (HUCNN). חתן הפרס היוקרתי לשנת 2022 הוא פרופ' פבלו ג'רילו-הררו מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת MIT

פרס דן מידן לחקר הננו-מדע לשנת 2022 מוענק לפרופ' ג'רילו-הררו על עבודתו החלוצית בתחום הננו-חומרים הדו-מימדיים הבנויים משכבות חד-אטומיות מוגדרות ומוכוונות. תרומותיו פורצות הדרך כוללות יצירה והבנה של מבנים דו-מימדיים טופולוגיים ומגנטיים, וגילוי של מוליכות-על ומצבים מתואמים בגרפן דו-שכבתי מוכוון בזווית קסם.

פרס דן מידן לחקר הננו-מדע מוענק מדי שנה למדען/ית מצטיין/נת בשלב של עד אמצע הקריירה, מישראל או מחו"ל, על הישגים האקדמיים יוצאי דופן בתחום הננומדע והננוטכנולוגיה ונבחר על-ידי ועדת הפרס: פרופ' אורי בנין (יו"ר, לשעבר מנהל מייסד של HUCNN), פרופ' אוריאל לוי (מנהל HUCNN) ופרופ' ראם סרי (סגן נשיא האוניברסיטה העברית למחקר ופיתוח).

פרופ' ג'רילו-הררו מצטרף לשורת חתני פרס דן מידן הקודמים: פרופ' יי צ'וי (2019), פרופ' עלי ג'ווי (2020), פרופ' מקסים ו' קובלנקו (2021) ופרופ' אנדריאה אלו (2021). פרופ' ג'רילו-הררו הוא חלוץ בהכנה ומחקר של מערכת גרפן דו-שכבתי מוכוון ב"זוית קסם". הוא מוביל עולמי במחקר של חומרים דו-מימדיים שמהם הכין מבנים שכבתיים מוכוונים. פרופ' ג'רילו-הררו הראה כי הזוית היחסית בין השכבות השונות יכולה לשנות את תכונות המבנה באופן בסיסי ומהותי. תרומותיו כוללות מחקר של מבנה הפסים עבור שכבות גרפן, מחקר תכונות מגנטיות של חומרים דו-מימדיים שכבתיים, גילוי של מצבים טופולוגיים ועוד.

בשנת 2018 פרסם עבודה מרעישה בה הצליח להכין מערכת של שתי שכבות של גרפן המוכוונות ביניהן בזוית קסם קטנה ומדויקת. בסדרת עבודותיו בתחום זה חשף עם שותפיו מצבים אלקטרוניים מתואמים במערכת זו וכן תכונות על-מוליכות מפתיעות. למעשה, נפתחה כאן חזית מחקר חדשה בתחום הננו-חומרים, הפיזיקה שלהם ותקנים ננומטריים שנגזרים מכך. כתוצאה מתגליות אלו, ניתן כעת לייצר טרנזיסטורים מבוססי מוליכי-על והתקנים נוספים שמהווים בסיס להתקנים לוגיים חדשניים.

התגליות גם הובילו למחקר פורה ומתפתח במהירות בתחום החומרים דו-מימדיים הנשלטים עם הרכבים שונים מעבר לגרפן. פרופ' ג'רילו-הררו זכה בפרס וולף בפיזיקה (2020) ובפרס בקלי. הוא פרסם מעל 110 עבודות שמצוטטות באופן נרחב. הוא ללא ספק אחד המדענים המובילים בעולם בתחום פיזיקת המצב המוצק וננו-פיזיקה.

פרס דן מידן לחקר הננו-מדע נוסד על-ידי האוניברסיטה העברית בשיתוף עם הידידים האמריקאים של האוניברסיטה העברית (AFHU) והתרומה הנדיבה שנתן ד"ר מידן, שמילא תפקיד מרכזי בהקמת היוזמה הלאומית הישראלית לננו-טכנולוגיה (INNI). ארגון זה סייע למצב את ישראל כמובילה בננו-טק והוביל להקמת 10 מרכזי ננו-טק בישראל.

מאז הקמתו בשנת 2001, המרכז לננו-מדע ולננו-טכנולוגיה באוניברסיטה העברית מטפח מחקר חוצה תחומים ברמה עולמית בתחומי כימיה, פיזיקה, הנדסה, מדעי החיים, חקלאות, רוקחות ורפואה ומאכלס מעל 100 קבוצות מחקר ויותר מ-600 M.סטודנטים לתואר מוסמך ודוקטורט. המרכז מאפשר למדענים, מהנדסים, ובעיקר לסטודנטים הטובים והמבריקים בישראל, לעבוד בחזית החדשנות הננו-טכנולוגית. ננו-מדעים וננוטכנולוגיה נמצאים בחזית המחקר הבסיסי והיישומי בתחומי מחקר אלה.

הפרס יוענק באירוע חגיגי שיתקיים במאי 2022 באוניברסיטה העברית.

קראו פחות
ראה גם: מחקר, סגל
Glenn Carstens-Peters, unsplash

שני חוקרים מהאוניברסיטה זכו במענק מחקר יוקרתי מהנציבות האירופית

22 מרץ, 2022

קרא עוד
13 חוקרים בולטים מישראל, ביניהם שני חוקרים מהאוניברסיטה העברית, זכו במענק יוקרתי שניתן לחוקרים שצברו בין שבע ל-12 שנות ניסיון לאחר קבלת תואר הדוקטור, על מחקריהם פורצי הדרך

במענקי ERC Consolidator זוכים חוקרים בולטים שצברו בין שבע ל-12 שנות ניסיון אחרי קבלת תואר הדוקטור, על הישגים מזהירים ומשמעותיים במחקר. התנאי לקבלת המענק הוא שהמחקר חייב להיערך בגוף מחקר ציבורי או פרטי הפועל באחת ממדינות האיחוד האירופי או באחת מהמדינות המשויכות לתוכנית. גובה המימון עומד על סכום של עד 2 מיליון יורו למענק, ולעתים מקבלים עוד מיליון יורו לתמיכה ברכישת ציוד או שימוש בתשתיות ייעודיות. התוספת ניתנת לתקופה של חמש שנים ומכסה בעיקר את עלות ההעסקה של החוקרים הזוכים ושל אנשי צוות נוספים המגבשים את צוותי המחקר.

שני חוקרי האוניברסיטה העברית שזכו במענק הם פרופ' קרים אדיפרסיטו ממכון איינשטיין למתמטיקה, הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע על מחקרו "מתורת הודג' ועד קומבינטוריקה וגיאומטריה" ופרופ' גיל שגב מבית הספר להנדסה ולמדעי המחשב על המחקר "יסודות הקריפטוגרפיה נטולת הזמן".

כבר בגיל 27, פרופ' אדיפרסיטו זכה בפרס האירופי בקומבינטוריקה. מחקרו עוסק בקשר בין קומבינטוריקה, אלגברה, טופולוגיה וגיאומטריה. במחקר שזיכה אותו במענק היוקרתי, הוא מציע גישה חדשה להשערת דודזיוק-זינגר. פרופ' שגב בילה שנתיים כחוקר פוסט-דוקטורט ב-Microsoft Research Silicon Valley לפני שהצטרף לאוניברסיטה העברית. מחקרו מתמקד בקריפטוגרפיה ובמשחק הגומלין שלה ביסודות וביישומי מדעי המחשב. החוקר משתף כי "התקדמות משמעותית לקראת היעדים שלנו תאפשר לנו להבין את הנחת היסוד של קריפטוגרפיה עם שחרור בזמן, ותהיה לה השפעה ארוכת טווח בתחום".

קראו פחות
ראה גם: מחקר, סגל
Becca Tapert, unsplash

פרס א.מ.ת הוענק לשלושה חוקרים מהאוניברסיטה

13 מרץ, 2022

קרא עוד

ברכות לפרופ' חרמונה שורק, פרופ' רות לפידות ופרופ' גדעון שלח, זוכי פרס א.מ.ת לשנת 2022!

פרס א.מ.ת לאומנות, מדע ותרבות, מוענק מידי שנה ע"י קרן א.מ.נ. - לקידום המדע התרבות והאמנות בישראל ובחסות ראש הממשלה, על הצטיינות והישגים אקדמאים או מקצועיים בעלי השפעה מרחיקת לכת ותרומה מיוחדת לחברה, בחסות ראש הממשלה.

פרופ' חרמונה שורק, מהמכון למדעי החיים ומרכז אדמונד ולילי ספרא לחקר המוח, היא זוכת פרס א.מ.ת למדעי החיים בתחום חקר המוח, בעקבות תרומתה יוצאת הדופן למדעי העצב המולקולריים הבסיסיים והישומיים בישראל ומחוצה לה. פרופ' שורק היא מדענית מובילה במיזוג תחומי הגנומיקה והביוכימיה בפענוח המסלולים המולקולריים שמווסתים את אחד המוליכים העצביים החשובים ביותר במוח, אצטילכולין, במצבי בריאות וחולי.

פרופ' רות לפידות, מהפקולטה למשפטים ומהמחלקה ליחסים בינלאומיים בפקולטה למדעי החברה, היא זוכת פרס א.מ.ת למדעי החברה בתחום משפטים, בעקבות פעילותה האקדמית כחוקרת וכמורה וכן פעילותה הציבורית הענפה. פרופ' לפידות היא זוכת פרס ישראל בחקר המשפט ונחשבת לחלק מגדולי המשפט במדינת ישראל וככזאת היא הטביעה את חותמה במחקר, בהוראה, ובעשייה מגוונת למען החברה בישראל ומדינת ישראל.

פרופ' גדעון שלח-לביא, מהחוג ללימודי מזרח אסיה בפקולטה למדעי הרוח, הוא זוכה פרס א.מ.ת למדעי הרוח בתחום הארכיאולוגיה, בשל היותו הארכאולוג הישראלי הראשון שהצליח לבסס קריירה אקדמית כחוקר מוביל בתחום הארכאולוגיה של אזורים המצויים מחוץ לארץ-ישראל והמזרח הקרוב. עבודתו של פרופ' שלח מרחיבה את אופקי הארכיאולוגיה הישראלית לאזורים ותרבויות שלא היו קודם לכן חלק מן המחקר האקדמי הישראלי והעניקה כבוד רב למדינת ישראל בזירה הבינלאומית.

ברכות!

קרדיט לתמונה של פרופ' שלח: Teng Mingyu

קראו פחות
ראה גם: מחקר, סגל
פרסי הרקטור 2021

ברכות לזוכי פרס הרקטור 2022!

10 מרץ, 2022

קרא עוד
 אתמול, יום ד', ה-9 במרץ, קיבלו את פרס הרקטור 79 סטודנטים ו 11 חברי סגל על הצטיינותם במחקר, הוראה והשתתפות פעילה בקהילת האוניברסיטה.

להלן רשימת הזוכים: 

 

פרופ' ענבל גושן ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח היא כלת פרס הרקטור לחוקרת ומורה מצטיינת לשנת הלימודים תשפ"א.

פרופ' גושן היא מדענית מצטיינת. בשורה של מחקרים פורצי-דרך היא גילתה, יחד עם צוות החוקרות והחוקרים במעבדה שלה, את תפקידם של תאים בשם אסטרוציטים בפעילות של למידה ויצירת זיכרון במוח. הפעילות של תאים אלה היא שקובעת אילו חוויות ייצרבו רק בזיכרון לטווח קצר ואילו יישמרו גם בזיכרון ארוך הטווח. למחקרים אלה עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת בהבנה של סיבות לפגיעה בזיכרון ולאיתור דרכים לשיפור הזיכרון. בזכות מחקריה בנושא יצירת זיכרון ובהבנת תפקידם של האסטרוציטים, פרופ' גושן נמנית עם חוקרי המוח המובילים בעולם.

פרופ' גושן מצטיינת בהוראה, והיא מדריכה מעולה. טובי הסטודנטיות והסטודנטים באוניברסיטה, מהארץ ומהעולם, משתפים איתה פעולה במחקר. ענבל מסייעת בנדיבות לחוקרות ולחוקרים אחרים. היא מנהיגה אקדמית ותורמת רבות לקידום הפעילות האקדמית במרכז אלס"ק לחקר המוח. היא גם פעילה רבות בקידום שוויון הזדמנויות לנשים במדע, בייזום מפגשים עם מדעניות מובילות אחרות, בסיוע בהכוונה ובייעוץ ובדוגמה האישית שהיא נותנת למדעניות צעירות.

בזכות ההצטיינות יוצאת הדופן שלה במחקר ובהוראה, פרופ' ענבל גושן היא כלת פרס הרקטור לשנה זו.

 

פרופ' ישי יפה מבית-הספר למנהל עסקים הוא חתן פרס הרקטור לחוקר ומורה מצטיין לשנת הלימודים תשפ"א.

פרופ' יפה הוא חוקר מוביל בעולם בתחום המימון. התמחותו היא בתחום ממשל תאגידי בעיקר בהקשר של קבוצת אחזקות, שפעילה בו-זמנית במספר שווקים. הוא מומחה להבנת ההשלכות של פעילות של גופים כאלה על היבטים של תחרות ומחירים בשוק וכוחם של צעדים רגולטוריים לצמצם את ההשפעות השליליות של קבוצות כאלה. הוא עוסק גם בבחינה היסטורית של התהליכים הכלכליים והתאגידיים שמובילים לגלובליזציה והוא מומחה בתחום של השקעות בינלאומיות. לצד כל אלה, הוא אחד החוקרים המובילים בעולם בתחום הממשל התאגידי של בנקים. בין היתר, הוא היה מבין הראשונים שזיהו בעיות מבניות באופן הפעולה של הבנקים ביפן, במחקר שהפך לקלאסיקה, והוסיף לכך מחקרים חדשניים רבים בתחום הממשל התאגידי בתחום הבנקאות.

למחקריו הרבים של ישי השפעה לא רק בקהילה האקדמית אלא גם בקרב קובעי מדיניות. הוא מוביל ועדות ציבוריות בארץ ובעולם, להסדרת הפעילות של קרנות הפנסיה ושל חברות אחזקות, ופעיל מאד בתחום של צעדים להגברת התחרותיות במשק, בין היתר להוזלת יוקר המחייה.

בנוסף לפעילותו האקדמית והציבורית הנרחבת, ישי הוא מורה מחונן, שזוכה להערכה רבה של תלמידיו ותלמידותיו. משקיע מאד, משיב במהירות לכל פנייה, ומוביל את תכניות הלימודים הייחודיות באוניברסיטה לשילוב מנהל עסקים ולימודי מזרח אסיה. הוא פעיל מאד בבית-הספר למנהל עסקים. הוא השלים תקופת כהונה מוצלחת מאד כדיקן וממשיך למלא תפקידים בכירים בבית-הספר. בזכותו מבקרים בבית-הספר חוקרים בינלאומיים מובילים והוא גורם מחבר, מוערך על-ידי כלל חברי הסגל בבית-הספר, ממגוון תחומי הדעת.

בזכות הצטיינותו במכלול פעילותו האקדמית, פרופ' ישי יפה הוא חתן פרס הרקטור לשנה זו.

 

פרופ' לירן כרמל המכון למדעי החיים בפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע הוא חתן פרס הרקטור לחוקר ומורה מצטיין לשנת הלימודים תשפ"א.

פרופ' כרמל הוא מורה מצטיין, שזוכה להערכה רבה של הסטודנטיות והסטודנטים הרבים שהוא מלמד. הוא מלמד קורסים קשים ומאתגרים, ומצליח בהם מאד. הוא מגלה עניין רב בהצלחת הסטודנטים, ובמאור פנים והשקעה רבה מוביל את הסטודנטים להצליח בלימודים. הוא מתנדב לכל משימה במכון, וכאשר חבר במכון חלה ולא יכל ללמד עוד, לירן לא היסס למלא את מקומו ולהשלים את הוראת הקורס. לירן מצטיין גם בתרומה לאוניברסיטה ולקהילה, והוא מכהן, בין היתר, כראש החוג לתלמידי תיכון שלומדים באוניברסיטה.

פרופ' כרמל הוא חוקר מצטיין. תחום המחקר שלו הוא ייחודי: לירן הוא בעל תארי בוגר ומוסמך בפיזיקה, דוקטורט במתמטיקה ומדעי המחשב והוא עוסק במחקר במדעי החיים. הרקע הייחודי שלו מכשיר אותו לעיסוק בתחום החדשני של חקר ד.נ.א. קדום. הוא הפך להיות אחד החוקרים המובילים בעולם בתחום זה, בעקבות כך שפיתח, עם ערן משורר, שיטה לשחזור תבניות פעולה של גנים מתוך הפקת ד.נ.א. קדום, תהליך שמאפשר להסיק מסקנות מרתקות על מאפיינים של אנשים שחיו לפני אלפי שנים, לרבות מראה הפנים שלהם. למחקר פוטנציאל להניב תרומה רבה להבנת האבולוציה של האדם. לירן מיישם שיטות חישוביות להבנת הגנטיקה של אוכלוסיות שנכחדו, והוא משתף פעולה במחקר עם ביולוגים ניסיונאים ועם ארכיאולוגים חוקרי מאובנים. בעקבות הישגיו המצוינים, לירן מוביל, עם קבוצת חוקרים במכון למדעי החיים ובמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה את ההקמה של מרכז לחקר ד.נ.א. קדום והאבולוציה של האדם.

בזכות הצטיינותו במכלול פעילותו האקדמית, פרופ' לירן כרמל הוא חתן פרס הרקטור לשנה זו.

 

פרופ' אורנה קופרמן מבית-הספר להנדסה ולמדעי המחשב על שם רחל וסלים בנין היא כלת פרס הרקטור לחוקרת ומורה מצטיינת לשנת הלימודים תשפ"א.

פרופ' קופרמן היא חוקרת מצטיינת, העוסקת באימות פורמלי של מערכות, כלומר בחקר הבטחת נכונות של תוכנה, דבר שהוא קריטי במערכות רבות. היא בעלת מעמד בינלאומי מוביל בקהילת החוקרות והחוקרים במדעי המחשב, ובמסגרת זו היא פעילה במערכות של כתבי עת מובילים ובארגון כנסים בינלאומיים וזכתה בשורה של פרסים יוקרתיים בגין הצטיינותה האקדמית.

פרופ' קופרמן מצטיינת בהוראה. היא מלמדת קורס בנושא מודלים חישוביים, חישוביות וסיבוכיות, שנחשב הקשה ביותר בתחום מדעי המחשב. היא זוכה להערכות ההוראה הגבוהות ביותר בבית-הספר למדעי המחשב, בזכות יכולת הפשטה והסבר מעולים, הקפדה על ארגון וסדר ובעיקר בזכות יחס נפלא לסטודנטיות ולסטודנטים. היא גם מנחה מבוקשת מאד של תלמידות ותלמידים לתארים מתקדמים.

בצד כל זאת, אורנה היא אזרחית נהדרת באוניברסיטה ומחוצה לה. בעבר היא שימשה כסגנית הרקטור, כראש בית הספר למדעי המחשב וכיועצת נשיא האוניברסיטה לשוויון מגדרי. היא פועלת להנגשת המדע בהרצאות בבתי-ספר תיכוניים ובמרכזי גמילה. בצד זאת, היא מובילה פעילות לעידוד נשים ללמוד מקצועות בתחום ההנדסה ומדעי המחשב, להבטחת שוויון הזדמנויות לנשים ולסטודנטים מקבוצות אחרות שאינן מיוצגות כראוי בתחומים אלה. בצד כל אלה, אורנה אקטיבית מאד בהבטחת שוויון מגדרי, באמצעות פעילות נמרצת לקידום שוויון לחרדים ולחרדיות. היא מובילה את המאבק להשתלבות סטודנטים חרדים באקדמיה, תוך הצבעה על העוולה הקשה שגורמות תכניות לימודים בהפרדה מגדרית ומגזרית. בפעילותה מוכיחה פרופ' קופרמן שאפשר לשלב בין מצוינות במחקר ובהוראה עם מעורבות ציבורית נרחבת, לכינון חברה טובה יותר.

בזכות הצטיינותה הייחודית במגוון התחומים של הפעילות האקדמית והציבורית, פרופ' אורנה קופרמן היא כלת פרס הרקטור לשנה זו.

 

פרופ' אריה קצוביץ' מהמחלקה ליחסים בינלאומיים בפקולטה למדעי החברה הוא חתן פרס הרקטור לחוקר ומורה מצטיין לשנת הלימודים תשפ"א.

פרופ' קצוביץ' הוא מעמודי התווך של המחלקה ליחסים בינלאומיים, דבר שבא לידי ביטוי בכל המישורים המקצועיים. מחקריו של פרופ' קצוביץ' עוסקים בחקר השלום ויישוב סכסוכים ובגלובליזציה. הוא פיתח תיאוריות ייחודיות באשר  להשלכות של הסכמי שלום על קשרים חוצי-גבולות בינלאומיים.

בתחום ההוראה, פרופ' קצוביץ' מלמד קורסים מרכזיים בתכנית הלימודים של המחלקה בתארים השונים. במשך עשרות שנים הוא מתנדב ללמד את קורס המבוא של תואר הבוגר. זהו קורס מאתגר מבחינה פדגוגית ומינהלית, וחרף היותו מבכירי החוקרים במחלקה, אריה ממשיך ללמדו באהבה ותוך השקעה רבה, שזוכה להכרה ולהערכה רבה של מאות הסטודנטים שלומדים בקורס מדי שנה. בתקופת מגפת הקורונה אריה הוכיח את מחויבותו להוראה כאשר התייצב, כמעט לבדו בכל הקמפוס, ללמד את הקורס בכיתה, בפני מצלמה בלבד, וכאשר הסטודנטים שלו הבחינו שהוא מלמד מאולם הכיתה, אט אט החלו גם הם להגיע לקמפוס, ולהצטרף אליו במאבק לשמור על שגרת הפעילות האקדמית גם בימים הקשים. אריה מלמד גם קורסים מתקדמים וסמינרים, ובכולם הוא מצטיין.

פרופ' קצוביץ' מחויב מאוד להנחיית תלמידי מחקר, ועד כה הכשיר עשרות תלמידי מוסמך, דוקטורט ופוסט-דוקטורט. רק לאחרונה השלים ספר פורץ-דרך, בשיתוף עם שלושה מתלמידי המחקר שלו. הוא מרכז מדי שנה כנס דוקטורנטים בינלאומי, בהשתתפות קרוב למאה תלמידי מחקר מכל העולם, אף זאת בהתנדבות ובמשך שנים רבות. אריה הוא לא רק מנחה אלא גם מנטור בכל רמ"ח איבריו.

בנוסף לכל אלה, אריה פעיל מאד בתחום הניהול האקדמי באוניברסיטה ומחוצה לה. הוא מילא שורה של תפקידי ניהול באוניברסיטה, הוביל את העמותה ללימודים בינלאומיים, ייעץ למשרד החינוך ועוד. אריה הוא דוגמה לחברי הסגל באוניברסיטה.

בזכות הצטיינותו במחקר, בהוראה ובפעילות ציבורית, פרופ' אריה קצוביץ' הוא חתן פרס הרקטור לשנה זו.

 

פרס ע"ש מיכאל מילקן למורים מצטיינים על הצטיינות נמשכת בהוראה

השנה הזוכים בפרס הם:

פרופ' נורה בונה                         החוג לבלשנות, הפקולטה למדעי הרוח

 

ד"ר הדר אריהן-זכאי                 ביה"ס לרוקחות, הפקולטה לרפואה

 

פרופ' דורון טייכמן                     הפקולטה למשפטים

 

פרופ' יהודה ניומרק                    ביה"ס לבריאות הציבור ולרפואה קהילתית, הפקולטה לרפואה

 

ד"ר נועה ניצן                             בית הספר למנהל עסקים

ומכון איינשטיין למתמטיקה, הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע

 

פרס הוקרה מיוחד- פרופ' תמר אלאור, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בפקולטה למדעי החברה

פרס הוקרה מיוחד ניתן לפרופ' תמר אלאור מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בפקולטה למדעי החברה.

הפרס ניתן לתמר על תרומתה האקדמית המצוינת, במחקר ובהוראה ועל הפעילות הציבורית הנרחבת שלה. מחקריה של פרופ' אלאור משלבים אנתרופולוגיה, ארכאולוגיה, שימור ואומנות. הפעילות של פרופ' אלאור כוללת ייזום תערוכות שבהן מוצגים מחקריה והובלה של פסטיבל הסרטים האנתרופולוגי, בשיתוף עם סינמטק ירושלים.

פסטיבל הסרטים האנתרופולוגי הוא אירוע בין-לאומי, שבו משתתפים במאים, יוצרים, חוקרים ואנתרופולוגים בעלי ובעלות שם עולמי, וסטודנטיות וסטודנטים מהארץ והעולם. הפסטיבל הוא מוסד רב ערך, שתורם תרומה חשובה מאד לחקר האנתרופולוגיה והבנה והכרה של תרבויות, ואגב כך תורם גם לקידומה של האוניברסיטה ושל ירושלים.

הפסטיבל הפך למוסד עבור כל מי שהאנתרופולוגיה, וחקר התרבויות קרוב לליבם. בפסטיבל נבחרים סרטים ייחודיים, המבוססים על אתנוגרפיה בתרבויות שונות מרחבי העולם. בכל שנה מוצגים כ- 15 סרטים, שנבחרים על ידי צוות בהובלתה של פרופ' אלאור. ארוע הפתיחה של הפסטיבל מלווה  בהופעה חיה, בנושא קרוב לתחום של הסרט הנבחר, ובכל שנה משתתפים בו מאות אנשים, מכל רחבי הארץ. הסרטים מלווים בהרצאות אקדמיות של חוקרות וחוקרי המחלקה, ונכתבות עבודות מחקר של סטודנטים בהשראת סרטים שהוצגו בפסטיבל. הנחישות של תמר, היוזמה, המעמד המקצועי הבכיר ובעיקר הנדיבות ועבודת הצוות, הניבו פרי הילולים בדמות פסטיבל שהפך להיות עמוד תווך בתחום חקר האנתרופולוגיה.

לצד הפסטיבל, פרופ' אלאור משתפת פעולה עם מוזאונים, שבהם היא מציגה את עבודותיה במתכונת של תערוכה ולא רק כפרסומים אקדמיים. בין היתר, היא הציגה במוזיאון תל-אביב את הפרויקט שלה על הנעליים כאובייקט תרבותי אוניברסלי במוזאון האומנות בחולון הציגה את המחקר שלה על אשפה ומחזור.

פעילויות אלה, הפקת פסטיבל הסרטים הבינלאומי והתערוכות, מחזקות את הקשר שבין האוניברסיטה לבין הציבור הרחב ותורמות רבות להנגשה לציבור הרחב של הידע שמושג במחקר ולכינון דיאלוג בין האקדמיה לציבור.

הפרס הוא ביטוי להערכה הרבה שרוחשים לפרופ' אלאור חבריה וחברותיה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה וכלל קהילת האוניברסיטה העברית.

 

פרס הרקטור לתלמידים מצטיינים לתואר בוגר ולתואר מוסמך

הפקולטה למדעי הרוח

תואר בוגר: דור היימברג, אורי מיר, יהונדב צדקה

תואר מוסמך: שיר ונטורה, ניצן ישראלי, עמיר לקח אביבי

בית הספר לחינוך ע"ש סימור פוקס

תואר בוגר: תמר בן-שלמה

תואר מוסמך: בתשבע ויגודה, שני כהן, האלה מחול, תמרה מנין אנג'ל

הפקולטה למשפטים

תואר בוגר: אביתר אברהמי, נועה בלוך

תואר מוסמך: מריה טרוצקי, שני סבג אילוז, אוריה פרץ, ספיר שבו

בית הספר למנהל עסקים

תואר בוגר: שקד כהן

תואר מוסמך: צופית ורהפטיג, אור ישראלי, אייל פונצ'ק, ירון פרדקוב, לירן שוסיוב

הפקולטה למדעי החברה

תואר בוגר: דוד אביכזר, אלעד דהאן, אפרת מלכה, שקד צימרמן, עידן שבו

תואר מוסמך: מריה ארהרד, נתנאל בן פורת, רחל ברוך,  אודיאה גבאי,  אילנית דאר-יחזקאל,

יוליה מרי ויטורף,  דניאל זוהר,  אמיר שמר

ביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד

תואר בוגר: אילאיל לוין

תואר מוסמך: הדס בן-מאיר גבריאלוב, נועה למברגר, גל עוזיאל, ליר ראובן, הדס שור, ניצן שרון-לביא

הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע

תואר בוגר: יובל אילני, מעיין ליבנה, אפק ציפרמן-לוטן

תואר מוסמך: אלון יובל גוטפרוינד, יואב מירון, עומר שוסיוב

ביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב ע"ש רחל וסלים בנין

תואר בוגר: עידן אורזך, נועם בלום, אלון ויזנר, עינבר ליבוביץ

תואר מוסמך: ניר לביא, נעמה שמש הלוי

הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית

תואר בוגר: דניאלה הבר, שני לייזר, ינאי שרם

תואר מוסמך: נופית וקנין, נעה נח, פלג שלום שניידר

ביה"ס לרפואה וטרינרית ע"ש קורט

תואר מוסמך: חן שרר גיבשטיין

הפקולטה לרפואה

תואר בוגר: נועה ברקוביץ, גאריק הויכמן, שקד יצקן, אוריה קדוש, טל קצובר דואק, דניאל שפקטורוב

תואר מוסמך: מאיה ברוך דוסקלוביץ, ד"ר תהילה כהן-אביטן, רנאל יוסף לוטטי, הודא נזאל, גיא פסקין, אוריה צובארי, אלישיב צנגן

הפקולטה לרפואת  שיניים

תואר בוגר: יובל ירושלמי

תואר מוסמך: רון בראונשטיין, יהונתן מעטוף

מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח

תואר מוסמך: חביבה מושבי מרקיינד

קראו פחות
ראה גם: מחקר, סגל
חזון סביבתי

חזון הקיימות של האוניברסיטה העברית - פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה

9 מרץ, 2022

האמת הפשוטה:

בשלושת העשורים האחרונים עלתה הטמפרטורה הממוצעת באזורנו בחצי מעלה לעשור; כמות המשקעים בעשורים האלה קטנה בכ 25 מ"מ לעשור;  מפלס הים בתקופה הזאת עלה כל שנה בין 4 ל-17 מילימטר.  למעשה, כל המודלים הקיימים מנבאים כי מגמת ההתחממות בצירוף עם ירידה בכמות המשקעים ועליית מפלס הים באזורנו תימשך.

חזון ותכנית פעולה:

steven-weeks-mtsmkhym-unsplash.jpg

יום האישה 2022: איך שומרים על מגוון ומה למדתי מעולם הצמחים?

7 מרץ, 2022

קרא עוד

תופעת ההפרייה העצמית אומנם מאפיינת צמחים רבים, אך גם עשויה לפגוע במגוון הגנטי ולהשפיע על ההתפתחות האבולוציונית של הצמח

רבים מאיתנו רגילים לחשוב על צמחים כיצורים פאסיביים ומשעממים, אשר לא זזים ולא מתקשרים עם סביבתם. אבל צמחים הם גם דוגמה מצוינת לכך שהכורח הוא אבי ההמצאה: מבחינה אבולוציונית, צמחים הם יצורים מרתקים ורבגוניים ביותר החיים במגוון עצום של בתי גידול ומשתמשים בטווח רחב של התנהגויות רבייה, אשר חלקן לא קיימות כלל אצל צורות חיים אחרות. כחוקרים, התבוננות בשיטות הרבייה של הצמחים מאפשרת לנו לבדוק שאלות ביולוגיות כלליות במעין "מעבדה אבולוציונית חיה". בקבוצת המחקר שלי אנו חוקרים מנגנון רבייה שהוא ייחודי לצמחים.

בניגוד לבעלי חיים אשר אצל רובם יש פרטים שהם זכרים ופרטים אחרים שהם נקבות, אצל צמחים קיימות אפשרויות נוספות: יש צמחים שהם גם זכר וגם נקבה, ולעתים איברים זכריים ונקביים אף נמצאים יחד באותו הפרח. במצב זה קיימת אפשרות של רבייה ע"י הפריה עצמית, אשר אינה קיימת אצל בעלי חיים: אותו הצמח יכול להיות גם האם וגם האב של הצאצא. תוסיפו לכך את העובדה שצמחים אינם ניידים ואינם יכולים לחפש לעצמם בני זוג, ולכן מוגבלים למי שנמצא בקרבתם. בנסיבות אלה, הפרייה עצמית היא האפשרות הקלה והזמינה ביותר לרבייה, בפרט כאשר האוכלוסייה דלילה ואין בני זוג פוטנציאליים בקרבת מקום. אז איפה כאן הבעיה? אוכלוסייה צריכה לשמור על מגוון גנטי כדי להתקיים, והפרייה עצמית גורמת לצמצום המגוון. זו בדיוק הסיבה שאצל בני אדם, נישואים בין קרובי משפחה אינם רצויים, ומרבית התרבויות האנושיות אף אסרו עליהם. זאת משום שנישואי קרובים עלולים להגביר את הסיכון להופעת מחלות גנטיות שונות אצל הצאצאים. שיקול זה תקף גם לגבי צמחים. גם אצלם הפרייה ע"י צמחים קרובים גנטית ובייחוד הפרייה עצמית, עלולה לגרום לצאצאים להיות פגיעים ובעלי שרידות נמוכה יותר.

אז איך הצמחים מתמודדים עם הבעיה? כדי לצמצם הפרייה עצמית, צמחים פיתחו במהלך האבולוציה מנגנונים שונים שיצמצמו את התופעה ויגבירו הפריה זרה (הפרייה ע"י פרטים אחרים). מנגנונים כאלה נקראים בשם הכללי "אי-התאם עצמי" (self-incompatibility). לדוגמה: באבוקדו האיברים הזכריים והנקביים של הפרח פעילים בשעות שונות של היממה וכך מגדילים את הסיכוי להאבקה ע"י עץ אחר. צמחים מסוימים פיתחו מבנה פרח שמונע הפריה עצמית. בנוסף למבנה פיזי ו"חלוקת משמרות" בין זכר לנקבה, קיימים גם מספר מנגנונים גנטיים יחודיים, שהם מנגנוני זיהוי המבחינים בין "עצמי" ל"זר". בקבוצת המחקר שלי אנו מתמקדים באחד המנגנונים האלה. מנגנון זה נמצא בעצי פרי מוכרים כגון תפוח, אגס, שקד ועוד, בחלק ממיני העגבניות ותפוחי האדמה ובפרח הנוי המוכר, פטוניה. כדי לאפשר בצמחים הללו הפרייה זרה, יש לתכנן את המטעים כך שיכללו צמחים  שונים גנטית.

מנגנון האי-התאם שאנו חוקרים מבוסס על קיום של מספר רב של תת-סוגים בתוך אוכלוסיית הצמחים, כאשר "סוג" מאופיין ע"י צרוף מסוים של חלבונים המבוטאים באיברי הרבייה של הצמח: האבקנים (האיברים הזכריים) ועמוד העלי (האיבר הנקבי). האבקן המגיע לעמוד העלי בניסיון להפרות את הצמח, עובר תהליך "זיהוי". אם החלבונים שהוא מכיל מזוהים כחלבונים זרים – ההפריה מתאפשרת. אחרת, אלה עלולים להיות חלבונים עצמיים ואז ההפריה נחסמת והצמח ממשיך להמתין לאבקן אחר שיגיע ואולי יתאים להפריה. באופן זה, הצמח מוודא שהפריה תתבצע ע"י אבקנים זרים ושונים ממנו גנטית, וכך שומר על המגוון הגנטי של אוכלוסיית הצמחים. הרעיון של אבחנה בין חלבונים עצמיים לחלבונים זרים מזכיר במידת מה את העיקרון על פיו פועלת מערכת החיסון שלנו, שגם היא מבחינה בין חלבונים עצמיים (שאין לפגוע בהם) לחלבונים זרים (שעשויים להיות מחוללי מחלות ויש לתקוף אותם). עם זאת, במערכת החיסון השימוש בזיהוי הוא לצורך ההפוך של מניעת פלישה של גורם זר, בעוד שבצמחים המערכת מיועדת דווקא לעודד את הזר והשונה.

קיום מנגנון זה דורש מגוון גדול של חלבונים באוכלוסיית הצמחים שיאפשרו שונות גנטית מספקת כדי שמרבית (אם לא כל) הצמחים ימצאו בני זוג מתאימים וימשיכו להתרבות. הגנים המקודדים את החלבונים של מערכת זו מתאפיינים במגוון גנטי גבוה במיוחד, ביחס למרבית הגנים המוכרים לנו. קיימים סימני שאלה לגבי המנגנונים הגנטיים שיצרו את המגוון העצום הזה מלכתחילה וממשיכים לשמר אותו לבל יאבד. בקבוצה שלי אנו חוקרים שאלות כגון: איך נוצרים חלבונים חדשים? איך המנגנון שורד אבולוציונית? באילו תנאים עדיף לצמח לאבד את המנגנון ולפנות דווקא להפריה עצמית למרות המחיר שהיא גובה? ועוד. דרך מחקר מערכת זו אנו שואלים גם שאלות אבולוציוניות כלליות.  

אז לסיכום, בפעם הבאה שתסתכלו על העציצים שבמרפסת, תזכרו שצמחים הם יצורים מתוחכמים למדי ואולי אף יכולים ללמד אותנו פרק או שניים על מגוון ואיך אפשר לשמר אותו.

 

ד"ר תמר פרידלנדר,הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה

 

קראו פחות
marek-levak-mkhshbym-unsplash

יום האישה 2022: למה נשים (לא) לומדות מדעי המחשב?

7 מרץ, 2022

קרא עוד

האם הסיבה לרתיעה של נשים מלימודי המחשב נעוצה בסביבה הגברית המאפיינת אותם? נתונים חדשים מראים שכן

לימודי מדעי המחשב הם קרש קפיצה לתעסוקה מעניינת והשתכרות טובה. בשנים האחרונות נעשה מאמץ מצד ות"ת לעודד נשים ללמוד מקצוע זה לצד מקצועות היי טק נוספים, למשל על ידי מתן מענק למוסדות לההשכלה הגבוהה בהן לפחות 35% מהלומדים מקצועות היי טק הם נשים. עם זאת מקצוע זה עדיין נשלט על ידי רוב גברי. למה? איך ניתן לשנות זאת?

 

 

מחקרים במערב הראו שנשים נרתעות מללמוד מדעי המחשב, כי הוא נתפס כמקצוע גברי, "גיקי", לא חברתי, ומקשה על שילוב קריירה עם חיי משפחה. הסברים נוספים הם חוסר היחשפות למקצוע, למשל בתיכון, והיעדר מודלים נשיים.

האמנם מדעי המחשב הוא מקצועי גברי? לא בהכרח, אחרת איך נסביר שבמדינות מתפתחות, כגון מלזיה, טאיוון, קניה ומאורציוס יש אחוז גבוה של נשים שלומדות מדעי המחשב, לפחות מחצית מהסטודנטים? גם שם נשים מודעות לאתגר בשילוב קריירה ומשפחה, ומגד מקצועות מדעי המחשב נתפשים (ובצדק) כמאפשרים הזדמנויות מעניינות לפרנסה בעבודה משרדית מוערכת ומימוש עצמי באקלים בטוח וידידותי לנשים.

ערכנו מספר מחקרים במרכז האקדמי לב, שם שיעור הלומדות מדעי המחשב  גבוה ממחצית הסטודנטים. רצינו להבין מדוע בחרו במקצוע ומדוע נשארו בו. במרכז לב נשים לומדות בנפרד מגברים. יתרה מזאת, המרכז יש מגון קבוצות נשים: דתיות לאומיות, חרדיות, חרדיות לאומיות ואף קבוצה קטנה של תלמידות מחסידויות שונות. גילינו שאף קבוצה לא דמתה בשיקוליהן לנשים קבוצות המערביות או למדינות המתקדמות. הן גם לא דמו בשיקוליהן זו לזו. כל הנשים ציינו את האתגר שבשילוב קריירה עם חיי משפחה. אך זה לא הרתיע אותן.

החרדיות נמשכו ללימודים מהשיקול הכלכלי וגם כי מדעי המחשב הוא מקצוע שניתן ללמדו ללא תכנים בסתירה עם אמונות דתיות וניתן איתו לפרנס משפחה ולתמוך בבעל לומד תורה. בראיונות שערכנו איתן לא עלה באופן ספונטני הרעיון שמדעי המחשב הוא מקצוע גברי. כששאלנו מפורשות שללו. היה נראה שהופתעו. חלקן אף סיפרו על החשיבות המיוחסת בסביבתן ללימודי מתמטיקה ברמה גבוהה, כגשר ללימודי ההמשך, וסיכוי לשידוך טוב.

לעומן יש נשים, דתיות לאומיות ברובן, שנמשכו ללימודי הביואינפורמטיקה, מקצוע אינטר-דיסציפלינארי המתיך ביולוגיה ומדעי המחשב. רובן כשנרשמו, תפשו את הלימודים כביולוגיה, נמשכו לערכים החברתיים של עזרה וקידום החברה ומאוחר יותר למדו ליהנות ממדעי המחשב, הטבועים בהם. בוגרות רבות ממסלול זה משתלבות בתעשייה ובמחקר, או ממשיכות באקדמיה ללמוד תואר שני במדעי המחשב או רפואה. גם באוניברסיטה העברית בחוג לביולוגיה חישובית מחצית הלומדים הם נשים. שילוב מדעי המחשב במסלול דו-חוגי עם מקצעות עם תדמית חברתית כגון פסיכולוגיה יכול גם הוא למשוך נשים אל ספסל הלימודים במדעי המחשב.

במוסדות אלו ניתנת הדעת על אקלים בטוח, כשהקונטקסט הוא חברה מעורבת גברים-נשים. למשל, מצאו כי  למידה בקבוצות קטנות ועידוד נשים להשמיע את קולן אפקטיבי. מחקרים באנגליה מצאו כי נשים מתנהלות במעבדה באופן שונה מגברים ומבקשות עזרה אחרת.

המחקר מראה כי יש מקום לחשיבה על אקלים בטוח גם בקבוצות ללא גברים. חקרנו קבוצת נשים חסידיות שהגיעו אחרי שבדקו את המקום (בדרך כלל עם אמן), בעיקר מבחינה ערכית-אמונית. הן העזו ובאו ללמוד מדעי המחשב, משום ששאפו גם הן לתמוך בבן הזוג לומד התורה. השיקול המרכזי בבחירת המוסד והפקטור שניהל אותן במהלך לימודיהן הוא הרצון להתבדל מהעולם מחוץ לקהילותיהן. במוטיבציה אדירה הן התגברו על פערי ידע גבוהים וציוניהן לא נפלו משל תלמידות אחרות למדעי המחשב. עם זאת היה ניכר כי הדאגה שמטען הקודש שלהן ייפגם (והרי הן אמונות על חינוך הדור הבא) הקשה עליהן. מספיק היה שמורה תיתן דוגמא "חילונית"  או תאמר "סבבה",  כדי שייחרדו, ויפנו לרב לעצתו.

מדעי המחשב אינו מקצוע "גברי" , גבריותו היא שיקוף של החברה בה אנו חיים וזאת אנו רואים משיקוף של תפישות בחברות אחרות לגביו. לכל קבוצת לומדים, מתעניינים ואפילו נרתעים יש רקע תרבותי שונה שמתכתב עם שיקול הדעת (לא) לבחור מדעי המחשב ועם התחושה, אפילו ההגדרה, שונה של אקלים בטוח במהלך הלימודים.

למה זה חשוב? ישראל היא מדינה מרובת תרבויות וקבוצות. כאשר שואפים לגוון את הלומדים במקצועת מדעי המחשב חשוב לקחת את הרקע, את המטען התרבותי איתו מגיעים מועמדים ומועמדות ולמצוא את הדרך להגיע לכל אחד ואחת ולייצר להם אקלים בטוח. אין זה עניין של מה בכך. לעיתים ערכים של קבוצה מתנגשים עם ערכי המדינה והמוסד ויש לפתור זאת ברגישות.

פרופ' יפעת בן-דוד קוליקנט מביה''ס לחינוך ושרה גנוט מהמרכז האקדמי לב.

קראו פחות
anastasiia-chepinska-hryvn_bqdmyh-unsplash.jpg

יום האישה 2022: "למען הדורות הבאות"

7 מרץ, 2022

קרא עוד

פנייה של צוות חוקרות להנהלת האוניברסיטה, הובילה לגיבוש ראשון מסוגו של הנחיות מקיפות המגנות על זכויותיהן של חוקרות הנמצאות בחופשת לידה

היום אנחנו מציינות ומציינים את יום האישה הבינלאומי. היום הזה מסמל, בין היתר, את השאיפה להסרה של חסמים מגדריים ולחתירה לשוויון בין המינים. ואמנם, אנחנו בעיצומו של תהליך שינוי. בארגונים ובמוסדות רבים נופצו מחסומים - אך תקרת הזכוכית עדיין שרירה וקיימת. לדוגמה, באקדמיה, בעוד שנשים מיוצגות היטב בקרב הסטודנטים, בדרגות האקדמיות הגבוהות ובהנהלה המרחק משוויון מגדרי עוד רב.

כיצד ניתן להוביל לשינוי?

בתקופה האחרונה היינו שותפות לתהליך ארגוני מקיף באוניברסיטה העברית בירושלים, שביקש לטפל באחד החסמים המשמעותיים במהלך הקריירה האקדמית של נשים: הריון ולידה. מחקרים רבים, גם בישראל, מצאו כי לידה משפיעה לרעה על השתתפות נשים בשוק העבודה ומעכבת את קידומן המקצועי. בתקופת ההיריון וגם בתקופה שאחרי הלידה, נשים נושאות בדרך כלל ברוב הנטל, ומשלמות במונחי בריאות, זמן ומאמץ. נתאר כאן בקצרה את הניסיון של האוניברסיטה העברית בירושלים להתמודד עם האתגרים הללו, ואת המודל לפתרון. אנחנו מאמינות שהמקרה של הזה יכול לשמש כדוגמא למוסדות אקדמיים אחרים, וכן לארגונים מחוץ לאקדמיה.

התהליך שלנו "נולד" לפני כשנתיים, כששלושתנו, חברות סגל צעירות בפקולטות שונות באוניברסיטה העברית, יצאנו לתקופת לידה והורות (המכונה בדרך כלל בשם המטעה "חופשת" לידה). שלושתנו חווינו חוסר ודאות סביב ההתנהלות המצופה מאתנו באוניברסיטה בתקופה הזו. איך מלמדים סמינר שנתי כשהלידה נופלת באמצע השנה? מי יבדוק את המבחנים של הסטודנטים אם הלידה נופלת על תקופת המבחנים? זאת עוד לפני שהגענו למחקר, שאי אפשר באמת להוציא ל״חופשה״. יש מסטרנטים, דוקטורנטיות ושותפים אשר תלויים בנו, מעבדות שיש להמשיך להפעיל, ומועדי הגשה נוקשים למאמרים מדעיים. 

בקבוצת הווטסאפ שפתחנו, "מרצות יולדות", ניסינו ללמוד אחת מהשנייה. זו ביררה אילו התאמות ניתנו במקרים קודמים, ההיא הצליחה לאתר את מקור הבעיה בשכר. התינוקות גדלו מעט, ובכוחות משותפים נראה שהצלחנו להתגבר על הבעיות האישיות שלנו. אבל מתוך המקרים הפרטיים, גילינו שהמערכת האוניברסיטאית הגדולה והמורכבת לא גיבשה הסדרים ברורים בכל הנושאים העולים במקרה של מרצות שיולדות, ובכך פותחת פתח לקשיים ועיכובים לא הכרחיים בתקופה מאתגרת ממילא.

מחוזקות ב"מרצות יולדות" נוספות (ד"ר ענת פרי וד"ר אנסטסיה ברג), פנינו ליועצת הנשיא הממונה על הוגנות מגדרית באוניברסיטה, פרופ' חיה לורברבאום-גלסקי. ביקשנו לחבר מסמך שיבהיר מה מותר, ומה אסור, לבקש מחוקרת בתקופת לידה. לשמחתנו, מצאנו לא רק אוזן קשבת, אלא מוכנות אמיתית לפעול לשינוי. לפני שנה בדיוק, ביום האישה 2021, פרופ' לורברבאום-גלסקי הדהימה אותנו כשאמרה לנו: "תחשבו בגדול". היא ביקשה שנציע הסדרים חדשים, אופטימליים בעינינו, שימזערו את הפגיעה בחוקרות בעקבות לידה.

ההצעות המקיפות שגיבשנו התקבלו בזרועות פתוחות. לא כל מה שהצענו ניתן היה ליישום באופן מיידי, אולם הנהגת האוניברסיטה, בהובלת רקטור האוניברסיטה פרופ' ברק מדינה, לקחה את עיקר ההצעות ותרגמה אותן לנהלים ממוסדים. המדיניות שאומצה בסופו של דבר משלבת פתרונות מגוונים. עומס ההוראה של היולדות בשנת הלידה הופחת, לא רק בזמן שבו לא ניתן ללמד בשל חופשת הלידה אלא גם בחצי השנה שלאחריה, כדי לאפשר התקדמות במחקר שנפגע ושהכרחי לקידום. תקציב מיוחד יועד לסיוע בפעילות המחקר והמעבדות בזמן ההיעדרות של החוקרת שילדה. תקציב נוסף יועד לתמיכה בנסיעה של מרצות מניקות לכנסים אקדמיים יחד עם התינוק ועם מלווה, על מנת לאפשר לחוקרות פעילות רציפה בזירה הבינלאומית. בנוסף, לראשונה יוחדו גם התאמות למרצים גברים היוצאים לתקופת לידה והורות או זקוקים לזמן נוסף בעקבות הולדת ילדם. האוניברסיטה העברית היא האוניברסיטה הראשונה בישראל שאימצה מכלול איזונים כה רחב לתקופת הלידה וההורות – וכל שנותר הוא לקוות שאוניברסיטאות וארגונים נוספים ילכו בדרך זו, בהקדם האפשרי.

התחלנו עם מטאפורה מוכרת סביב אי-שוויון מגדרי - "תקרת הזכוכית". נסיים עם מטאפורה מוכרת פחות מאותו עולם: "לשלוח את המעלית למטה." במטאפורה הזו, אלו שהצליחו להתקדם ולהגיע לדרגות בכירות סוללים וסוללות את הדרך, כדי שלבאות אחריהם יהיה מעט פחות קשה – או לפחות, מעט יותר הוגן. המקרה הנוכחי מעיד על החשיבות של שיתוף פעולה בין-דורי לקידום שוויון מגדרי, המעודד יוזמות שעולות מהשטח ומאפשר להן להתרומם ולהגיע ליעדן. אנו מודות למי ששלחו לנו את המעלית ומחויבות להמשיך לשלוח אותה מטה. יש עוד עבודה רבה לעשות – למען הדורות הבאות.

ד''ר שהם חשן-הלל מביה''ס למנהל עסקים ומרכז פדרמן לחקר הרציונליות, פרופ' נטע קליגלר-וילנצ'יק מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות, ופרופ' נטע ברק-קורן מהפקולטה למשפטים ומרכז פדרמן לחקר הרציונליות.

קראו פחות
anh-nguyen-unsplash_ndvmtryvzys

יום האישה 2022: אנדומטריוזיס - מחלה אחת, נשים שונות

7 מרץ, 2022

קרא עוד

למרות שמדובר במחלה שמשפיעה על 10% מהנשים בעולם וגובה מחיר פיזי ונפשי משמעותי מהנשים המתמודדות עימה, אנדומטריוזיס עדיין לא נמצאת מספיק בשיח.

אנדומטריוזיס הינה מחלה גניקולוגית כרונית נפוצה (כ-10% מהנשים והנערות) המאופיינת בכאב כרוני וקשיי פריון. לאנדומטריוזיס השלכות שליליות רבות על בריאותן הפיזית והנפשית של נשים רבות בישראל. היא נחשבת לאחת המחלות האניגמטיות ביותר ברפואה והמודעות אליה לוקה בחסר בקרב אנשי רפואה, רווחה וטיפול, כך שהאיחור באבחנה עומד על ממוצע של כעשר שנים. למרות המודעות הגוברת לשכיחותה, כמו גם לחשיבותם של גורמים ביו-פסיכוסוציאליים בהבנת השפעותיה השליליות על רווחתן ותפקודן של נשים, הנושא טרם נחקר בהיקף נרחב. לפיכך, המידע אודות המנגנונים העומדים בבסיס הקשר בין אנדומטריוזיס לרווחה נפשית ובפרט אודות גורמי חוסן היכולים להסביר הבדלים בין הנשים בהתמודדותן עם המחלה לוקה בחסר. כמו כן, הן המחקר והן הפרקטיקות הקליניות באנדומטריוזיס התמקדו בעיקר בהיבט הרפואי, אשר אינו מוביל לעלייה הרצויה ברווחתן של הנשים.

במחקר שערכנו בקרב 989 נשים המתמודדות עם אנדומטריוזיס ו/או אדנומיוזיס בחנו את רווחתן הנפשית ומנגנוני פגיעות וחוסן אישיותיים ופ סיכו-חברתיים חוצי-אבחנות, תוך שימוש בגישה ממוקדת-אדם לניתוח הנתונים (ניתוח פרופילים לטנטיים), המאפשרת לזהות פרופילים שונים של התמודדות עם המחלה על בסיס מנגנוני פגיעות וחוסן מרובים. ככלל, 78% מהמשתתפות דיווחו על רמות בינוניות ומעלה של דיכאון ו54% על רמות בינוניות ומעלה של חרדה, כאשר כ-28% מהמשתתפות דיווחו על סימפטומים של דיכאון בעוצמה חמורה וכ- 25% על סימפטומים של חרדה בעוצמה חמורה. זיהינו שלושה פרופילים של נשים עם אנדומטריוזיס: סיכון גבוה (נשים המדווחות על רמות גבוהות של גורמי סיכון ורמות נמוכות של גורמי חוסן), סיכון בינוני (רמות בינוניות של גורמי פגיעות וחוסן) וחוסן יחסי (רמות גבוהות של גורמי חוסן ורמות נמוכות של גורמי פגיעות). בהתאמה, אכן נמצאו הבדלים מובהקים בין תתי הקבוצות הללו במדדי דיכאון, חרדה, סומטיזציה, עוצמת כאב והשפעתו על חיי היומיום, איכות חיים, שביעות רצון מיחסים רומנטיים ותפקוד מיני. כך לדוגמה, 61% מהנשים בקבוצת הסיכון דיווחו על דיכאון ברמה חמורה בעוד שבקבוצת החוסן רק כ6% דיווחו על דיכאון חמור. אנו תקווה כי מחקר מקדים זה יהווה בסיס למחקר רב היקף ומעמיק שמטרתו לתרגם ידע זה לכדי תכניות מניעה והתערבות אינטגרטיביות המותאמות למידת הסיכון והחוסן, בקרב נשים עם אנדומטריוזיס.

ד״ר דנה לסרי מביה''ס לעבודה סוציאלית ואיה ורטהיימר מנכ''לית שותפה בקהילת אנדומטריוזיס ישראל

קראו פחות
linkedin-sales-solutions-mnhygvt_nshyt-unsplash

יום האישה 2022: פרספקטיבה אישית על מיעוט נשים בעמדות הובלה באוניברסיטאות

7 מרץ, 2022

קרא עוד
התפיסות החברתיות של תכונות אופי של מנהלות ומנהלים, מובילות לפער בין גברים ונשים בהגעה למשרות ניהוליות בכירות באקדמיה - כיצד אנו יכולות לשנות את המציאות הזו?

כאשר אני חושבת על מצב הנשים באקדמיה, נגלה לעיני "גרף המספריים" המפורסם שמראה כי אחוז הנשים הולך וקטן עם הקידום במעלה הסולם האקדמי. הסיבות לכך רבות ומגוונות, וכמו כל אישה זה פגש אותי בצמתים השונים של הקרירה האקדמית. כיום כחברת סגל בדרגת פרופ' חבר, אני מתבוננת באחוזון זה (29% נשים בדרגת פרופ' חבר) ובאחוזון של פרופ' מן המניין (17% נשים), ותוהה מדוע ישנה עוד "קפיצה" מטה בקצה הגרף? בדרגות אלה, מצופה מחברי וחברות הסגל ליטול חלק בוועדות חשובות, וכן לשמש בתפקידי ניהול בהובלת האוניברסיטה. כאן אנחנו נכשלות באופן בולט.

למעשה הנתונים העולים מדו"ח מבקר המדינה לשנת 2014, מראים תשקיף עגום בסקירת ההתפלגות המגדרית בתפקידים בכירים באוניברסיטאות (נכון לשנת 2011). בשנת 2011, כיהנו 11 נשים לעומת 45 גברים במשרות דיקן, 11 לעומת 24 למשרות משנים וסגני דיקן, 1 לעומת 3 רקטורים ו-1 לעומת 4 נשיאים. האחוז המצטבר של נשות אקדמיה בתפקידים הללו עומד על 22%. לא נכללו תפקידי ניהול אחרים כגון ראשי מחלקות, חוגים ותוכניות, כך שסביר להניח שהמצב חמור מהנתונים הללו. תת-ייצוג במשרות בחירות באקדמיה מדיר נשים ממוקדי קבלת החלטות ויכול אף להנציח את אי-השיוון ואי-מיצוי הפוטנציאל הניהולי וההון האנושי של מחצית מהאוכלוסייה. ואכן, בהסתכלות על הסגל המוביל את האקדמיה בארץ, החסר הנשי בולט ומדגיש תקרת זכוכית, שכנראה אין די דגש עליה.

חלק יטענו שאחוז הנשים בדרגות הניהוליות משול לאחוזון הנשים בדרגת פרופ' מן המנין, אבל כאמור, התפקידים שנבדקו על-ידי מבקר המדינה בשנת 2014 אינם משקפים את כלל התפקידים הניהוליים באוניברסיטה, ביניהם נכללים מנהלי תוכניות, מחלקות, חוגים, וועדות ופורומים אקדמיים אחרים שבפעילותם מהווים מוקדים מרכזיים לקבלת החלטות. בנוסף, מצב בו נשים הינן מיעוט בפורומים הללו, אינו מאפשר להן באמת להשפיע, אלא דומה יותר לכורח מציאות שמכתיבה איזושהי נוכחות נשית. מעבר לכך, אני תוהה מהי התרבות הארגונית שמרפה את ידיהן של נשים כה רבות וכה מוכשרות מליטול חלק בפעילויות במוסדות אקדמיים?

השאלה הזו מחזירה אותי לאירוע שהתקיים לפני מספר שנים בבית השגריר הגרמני לציון שיתופי הפעולה בין המדינות תוך דגש על תרומתן של נשות האקדמיה. בשולחן שלי ישבה פרופ' אוה אילוז ודברה ברהיטות על האופן שבו נשים מצליחות נתפסות. היא הביאה אוסף מאמרים וסקרים שהצביעו על כך שתדמית האישה האימהית, המכילה והרכה לעיתים נמצאת בקונפליקט כשאותה אישה צריכה להוביל, להחליט, לדרוש או ליזום - כל אלה נכנסו תחת מושג שהיה חדש לי דאז המכונה "הטייה מגדרית". בשיחה עמה, פרופ' אילוז האירה את עיני על כך שישנם מחקרים רבים שמראים כי נשים מוערכות על-פי האישיות שלהן ולא על-פי יכולותיהן או ביצועיהן המקצועיים. בנוסף, היא ציינה בפני כי במקרים בהם שאישה נחשבת כמצליחה, אישיותה נתפסת לעיתים כ"בעייתית". אווירה זו מקשה על נשים להתקדם ולהוכיח את עצמן בסביבת העבודה.

שיחה זו באותו ערב מהדהדת בי עד היום וגורמת לי להעריך הרבה יותר את קשייהן של נשות האקדמיה שבוחרות כן ליטול חלק בהובלת המוסד. ההתמודדות המתמדת עם "הטייפ קאסט" יוצרת קושי יומיומי בביצוע תפקידן, ואני מתארת לעצמי שזה יכול לעיתים לגרום אף ל"קיצור קדנציה" או להימנעות מהצגת מועמדות לתפקיד זה או אחר. מיעוט הנשים בעמדות אלה והקושי שנובע מהטייה מגדרית רווחת, יכולים להזין עוד יותר את חוסר הרצון בקרב חלק מחברותיי למקצוע ליטול חלק בהובלה האקדמית.

ברמה האישית, אני מודה שהיו לא מעט פעמים שהפגנתי אסרטיביות ודרשתי דבר מה, אם בזכות או מתוך צורך שעלה מתפקידי, אלא שבקשותיי לא התקבלו באותה הבנה שהופגנה למול הקולגות הגבריים. היה נדמה לי שלקולגות הגבריים היה קל יותר לזכות לאוזן קשבת, שיתוף פעולה או לקבל הכרה וקידום בעבודה. הסביבה שופטת לחומרה התנהגות אסרטיבית בקרב נשים, כך שלעיתים מתייגים את חברות הסגל הללו כ"קשות אופי" או "קשוחות". כל אלה פידבקים מהסביבה שמחלישים את מעמדן של נשים ומרפים את ידיהן מלקחת חלק בתפקידים מובילים באקדמיה. מצאתי את עצמי לא פעם מביטה בגיחוך בסיטואציות הללו, אך האמת המרה היא שהשיח הזה צריך להיפסק. שיח כזה עובר גם לדור הבא ומנציח עוד יותר את תקרת הזכוכית. כולנו צריכים לשים לב שלא לחטוא באמירות הללו או להשתתף בשיח כזה בשל הפגיעה הברורה בנשים.

ישנן לא מעט נשים מנהלות שהצליחו בתפקידן למרות הקושי והתרבות הארגונית המגמתית הזו. יש לעודד נשים נוספות להצטרף לשורות הקדמיות באקדמיה ולחגוג את אשר השיגו בעמלן. הרי שאם התכונות הניהוליות והאסרטיביות שלנו הביאו אותנו להישגים עד כה - למה שהמוסדות לא יראו זאת כמשאב יקר ערך שיכול להצעיד את המוסד קדימה?

הכותבת מודה לפרופ' אוה אילוז, פרופ' נטלי קרבצ'נקו-בלשה וד"ר אריאל גינזברג על השיח והפידבקים שתרמו לכתיבת המאמר.

פרופ, מונה דביר-גינזברג, הפקולטה לרפואת שיניים.

קראו פחות
emil-kalibradov-ms_nshym-unsplash

יום האישה 2022: כמה עולה להיות אישה?

7 מרץ, 2022

קרא עוד

המס הורוד הוא מס סמוי שמוטל על נשים בלבד, ומשמעותו מחיר גבוה יותר על מוצרי צריכה בסיסיים. למה זה קורה וכיצד אנחנו יכולות לשנות את זה?

תארו לעצמכם שהייתם נכנסים לחנות, ועל מוצרים מסוימים היו שתי תוויות מחיר - מחיר אחד למי שנולד בקיץ ומחיר אחר, גבוה יותר, למי שנולד בחורף. נשמע הזוי? זה מה שקורה לנשים. את נכנסת לחנות בגדים לקנות חולצה, קונה שמפו, דאודורנט, סכין גילוח, הולכת להסתפר "רק להוריד קצוות"- תשלמי יותר. למה? כי אולי לא נולדת בחורף אבל נולדת אישה.

בפברואר 2016 עלתה על המוקד רשת בתי המרקחת הבריטית "Boots". נחשף כי הרשת נהגה לגבות מחיר גבוה בעשרות אחוזים על סכיני הגילוח החד פעמיים לנשים שמכרה, שהיו זהים בכל צורה ואופן לסכיני הגילוח לגברים, פרט לעובדה ש… היו ורודים. הצרכניות זעמו, Boots הורידה את המחיר, והפרלמנט הבריטי נדרש לדון בשאלה האם מדובר בתופעה חד פעמית או שמא, באמת, נשים משלמות יותר?

מסתבר, ש Boots לא לבד, ושתמחור מגדרי הוא לא רק בעיה של אנגלים. בדיקה שנערכה בעקבות הדיון בפרלמנט העלתה שנשים, ילדות, ונערות משלמות בממוצע 37% יותר על בגדים, מוצרי טיפוח וצעצועים. בדיקה מקיפה שנעשתה על ידי עיריית ניו יורק, השוותה את המחיר של למעלה מ- 800 מוצרים עם גרסה נשית וגרסה גברית, והגיעה למסקנה שאחרי שקלול פרמטרים של איכות, הגרסה הנשית יקרה ב 7% מגרסת המוצרים הגברית. מחקר שנעשה ב- 2009 בארצות הברית מראה כי נשים משלמות ריבית גבוהה יותר אפילו על משכנתאות לדיור.

הבדלי המחירים מתחילים כבר מינקות - כסא תינוק ורוד לרכב יעלה יותר מכסא כחול, אופני ילדים פרחוניים יעלו יותר מאשר אופני ילדים חלקים, יותר ממחצית הפעמים הצעצועים לבנות עולים יותר וזה לא כי הלו קיטי נחשבת יותר מספיידרמן.

התוספת הזאת, או כמו שקוראים לה, המס הורוד (The Pink Tax), שייכת למחלקה של המיסים הסמויים. אלה מיסים שלא מדברים עליהם, המדינה לא מטילה אותם באופן רשמי, הם נמצאים שם כמובנים מאליהם ולא פשוט למדוד ולכמת אותם. מס כזה יכול להיות למשל, דמי משלוח שעולים יותר לאנשים שחיים בפריפריה, או תשלום גבוה יותר לאינסטלטור במקומות בהם אין תחרות. לגבי נשים, המס הזה מרגיז במיוחד, כי הוא לא נגרם באמת מעלות נוספת בייצור המוצרים, הובלה, או מתן השירות. אותו מקום, אותו מוצר ואותן עלויות ייצור - אבל מחיר אחר.

מלבד המס זה, ישנן עלויות רבות נוספות שאנחנו כנשים משלמות על מנת להמשיך להתנהל בחיי היום-יום שלנו, למשל מוצרי ההיגיינה לווסת החודשית. גם כאשר דיברו בשלהי חודש נובמבר האחרון על ״רפורמת הפארם״, שמטרתה הייתה להוריד בעלויות שוק התמרוקים, התייחסו למוצרי הקוסמטיקה והבישום אבל, למרבה ההפתעה, שכחו ממוצרי המחזור, כאילו אין מדובר במוצר בסיסי שנמצא בשימוש של חצי מאוכלוסיית המדינה. כך יוצא שגם ההוצאות של נשים גדולות יותר, גם ההזדמנויות שלהן פחותות וגם הן מרוויחות פחות כסף (אבל זה כבר ענין לטור אחר). יקר לנו וזה קשה לנו.

למה זה קורה? הסיבה הראשונית היא החלוקה הבסיסית של מוצרים רבים למוצרי נשים ומוצרי גברים, חלוקה, שיושבת על נטייה אנושית בסיסית לדיכוטומיה מגדרית. חברות מסחריות רוכבות על הנטייה הטבעית הזאת ועל החלוקה המובנית הטבועה בנו ומנצלות אותה כדי לגבות מחירים גבוהים יותר. בנוסף לזה, נשים מראות יותר נאמנות למותגים, בממוצע, מגברים, ונשים נאמנות יותר לנותני שירות ספציפיים (למשל מותג שמפו מסוים, או הנאמנות לאילנה הספרית) מאשר גברים. התוצאה היא שנשים מצד אחד "זוכות" למחיר גבוה יותר, ומהצד השני ממשיכות לרכוש את אותו המותג בגלל הנאמנות שלהן.

מה עושים? מדברים על זה - דרך מימון מחקרי השוואה, שיציפו את התופעה, עד למחאות צרכניות  שכבר הוכיחו את עצמן. השלב הבא, חקיקה - מקומות שונים בארצות הברית כמו עיריית ניו יורק, או מדינת ורמונט אסרו בחוק על תמחור שונה. אז למה אצלנו זה עדיין לא קורה?

אנחנו, בתור נשים באקדמיה, כבר מרימות את הכפפה וקוראות לאוניברסיטה להצטרף למאבק ולהכניס מוצרי היגיינה לשירותים, באותה צורה שבה היא מספקת נייר טואלט.

יום האישה הוא ההזדמנות שלנו לאחד כוחות -   מנהלי ומנהלות מותגים, משרדי פרסום, יצרנים ורשתות שיווק, צרכניות וצרכנים, ונקדיש מחשבה למסים הסמויים. נבין שגם פעולות עסקיות יומיומיות כמו קביעת מחירים, או סימון צעצועים כמיועדים לבנות בלבד או או לבנים בלבד, יכולות להיות חלק מהמנגנון החמקמק של המיסוי הסמוי. מודעות, שבעקבותיה יבואו פעולה וחקיקה, יקרבו אותנו עוד צעד בדרך לשוויון הזדמנויות אמיתי.

פרופ' רננה פרס מביה''ס למנהל עסקים, יחד עם הסטודנטיות דנה טיילר ונסיה מוראי

קראו פחות
christina-wocintechchat-rypvy_bysvqunsplash

יום האישה 2022: איפה אתם הגברים? ריפוי בעיסוק קורא לכם!

7 מרץ, 2022

 

קרא עוד

מהי תופעת "ההדרה העיסוקית", כיצד היא משפיעה על בחירותיהם המקצועיות של גברים ונשים ומהם הפערים החברתיים שנוצרים בעקבות כך?

 

הטבלה לא משקרת: לפי נתוני משרד הבריאות נכון לחודש מאי 2021 אחוז הגברים העוסקים בריפוי בעיסוק בארץ מתוך כלל המרפאים.ות בעיסוק עמד על 4%. כמרפאות בעיסוק, חוקרות ומרצות באקדמיה, אנו חייבות לשאול: האם למרות כל השיח על שילוב של נשים בכל תחומי העשייה, אנחנו עדיין מוסללות למקצועות טיפוליים, אשר דורשים רגישות, חמלה, נתינה, עדינות, יצירתיות, סבלנות? והשאלה שאולי פחות נשאלת היא מדוע הגברים נמנעים  מלעסוק במקצועות הללו?? אין ספק בכך ששורשי המצב הקיים נטועים בצורה עמוקה בתהליכים היסטוריים, חברתיים, כלכליים, תרבותיים רבים. עם זאת, אפשר להניח כי המצב מוביל לכך שרבים ורבות -גברים ונשים עוסקים.ות ביומיום במקצועות שלא בהכרח משקפים את הנטיות הטבעיות שלנו, הרצונות שלנו, הערכים שלנו או המיומנויות שלנו. למצב הזה יש שם. קוראים לו "הדרה עיסוקית".  

המושג הדרה עיסוקית, מגיע ממדע העיסוק אשר דן באדם ובעיסוק כשתי ישויות הנמצאות ביחסי גומלין הדוקים ותמידיים. אנחנו, בני האדם – ישות עיסוקית – והעיסוק ממלא עבורנו פונקציות שונות, מעבר לפרנסה. למשל, העיסוק מהווה את הזהות שלנו, מאפשר לנו להתפתח ולרכוש מיומנויות (חשבו על תינוק שמגלה את העולם ואת עצמו באמצעות משחק, בזמן אמבטיה, תוך ניסיונות לחבוש כובע), למלא את הצרכים הבסיסיים שלנו (למשל: להכין אוכל ולאכל, לבלות עם חברים בכדי לממש את תחושת השייכות שלנו), ולהביע את הערכים שלנו (באמצעות הבחירה בפעילות זו או אחרת). כאשר אנו חיים במצב של הדרה עיסוקית ונמנעים מאיתנו עיסוקים משמעותיים דרכם יש לנו פוטנציאל לממש את עצמנו, שנועדו לספק את הצרכים שלנו, לפגוש את הערכים שלנו ולהוות את הביטוי שלהם, אנו חווים פגיעה בבריאות ובתחושת הרווחה האישית שלנו. ייתכן כי הסטטיסטיקה הכואבת המעידה על תחלופה של מקומות עבודה כל 3 שנים בממוצע בעשור האחרון, במקביל לנתוני שימוש הולך וגובר בנוגדי דיכאון, כדורי הרגעה, שינה ומשככי כאבים (שהפכו בפני עצמם למגפה) קשורה למשמעות החשובה של העיסוק על חיינו ולהשפעותיה של הדרה עיסוקית.

התופעה של הדרה עיסוקית לא עוצרת ברמת הפרט, ויש לה השלכות רבות גם ברמת החברה. כך, נשאל את עצמנו, כיצד נוכחות בולטת של מגדר מסוים (והדרה של השני) משפיעה על המקצועות עצמם בהיבטים שונים של תוכן, צורה, מעמד, ערך, תגמול? למשל, האם העובדה שבמדינת ישראל רוב העוסקים בתחום ההוראה הנן נשים שינתה את מעמד המקצוע וההתנהלות המקצועית? האם המציאות בה יותר נשים הן רופאות כיום שינתה את חשיבות ערך החמלה ברפואה?  מעבר לכך, חוסר גיוון מגדרי במקצועות יכול ליצור תקרת זכוכית אשר כשלעצמה תגדיל ותרחיב את ההדרה העיסוקית, אי שיוון עיסוקי ואף חוסר צדק עיסוקי עם אלה שהיו מעוניינים להשתלב במקצוע אך אינם דומים לפרופיל המייצג שלו. ומה עם הפיל שבחדר? אולי גברים לא באים ללמוד ריפוי בעיסוק בשל הסטיגמה (שלצערי במקרים רבים מדי נכונה) והיא כי התגמול הכספי במקצוע נמוך והם עדיין המפרנסים העיקריים? כל זאת ועד לא דיברנו על הלקוחות שלנו, האם הם מקבלים את השירות הטוב ביותר כאשר כל המרפאים בעיסוק הן למשה מרפאות?

למרות התמונה הקודרת במקצת העולה ממאמר זה, אל לנו לומר נואש. מודעות, ושיח פתוח על מגדר ותעסוקה, יכול לסייע לנו להפחית את ההשפעה של סטיגמות הבחירות התעסוקתיות שלנו, ובכך תאפשר לנו להביא לידי ביטוי בעיסוקים שמתאימים לנו בדיוק.

ד"ר יפית גלבוע, ד"ר לנה ליפסקיה וד"ר מור נחום מביה''ס לריפוי בעיסוק

קראו פחות
nadine-shaabana-lymvt-unsplash.jpg

יום האישה 2022: מעורבותן של נערות ערביות באלימות ועבריינות

7 מרץ, 2022

קרא עוד
התרגלנו לשמוע על אלימות גברית, אבל ממה נובעת אלימות נשית? אלימות נשים במגזר הערבי קשורה לחוויות פרסונליות של אפליה מגדרית ואתנית ודורשת מאנשי מקצוע רגישות יותר אל מול הדרה כפולה.

במהלך השנים האחרונות האלימות בחברה הערבית תופסת תשומת לב תקשורתית וציבורית רבה, וזאת לאור גל האלימות הקשה המתרחשת בה ואשר מבוצעת ברובה על ידי בני נוער וגברים בעוד שקורבנותיה הם גברים, נשים וילדים/ות. מציאות זו הביאה לכך שרוב המחקר, התיאוריה וההתערבות שנבנו להתמודדות עם אלימות, התמקדה בעיקר בבני נוער ובגברים. עבודת הדוקטורט שלי שמבוצעת בימים אלו בהנחיית פרופ' מונא חורי-כסאברי, סגנית נשיא האוניברסיטה לאסטרטגיה ומגוון, באה להרחיב את הידע הקיים בתחום ולאפשר לנו להכיר לעומק את מידת מעורבותן של נערות באלימות והגורמים המנבאים התנהגות זו. המחקר יאפשר לאנשי מקצוע בתחום העבודה הסוציאלית לתכנן ולבנות תכניות התערבות מותאמות מגדרית תוך התמקדות מבוססת מחקר בהתנהגותן של נערות.

המחקר שלי מתבסס על תיאוריה מוכרת ומקובלת במחקר סוציאלי-פמיניסטי, הנקראת תיאוריית הצטלבות מיקומי השוליים. התיאוריה מנחה אותנו לבחון את האלמנטים הזהותיים של הנערות שמשתייכות לקבוצות שוליים (מעמד, מגדר, גזע, שיוך אתני, נטייה וזהות מינית וגיל) והקשרים ביניהם, שעלולים להשליך על מעורבותן באלימות. במחקר, מונא ואני מנסות להתחקות אחר גורמי סיכון להתנהגות אלימה בקרב נערות ערביות, הקשורים לאוריינטציה מגדרית-לאומית: אפליה אתנית-לאומית, אפליה מגדרית, קורבנות התעללות מינית והימצאות במצבי סיכון.

איסוף הנתונים החל בחודש ספטמבר 2020 ונמשך כחצי שנה. ממצאי המחקר שהתבססו על מדגם של 400 נערות ערביות (מחציתן נערות בסיכון), העלו כי יותר משליש מהנערות (35.6%) דיווחו על אלימות פיזית קשה כלפי אחרים כגון, להרביץ לאחד ההורים או לבני משפחה, או לתת מכות חזקות לאחר;  שיעור דומה (35.9%) ציינו כי נקטו באלימות פיזית מתונה כגון איומים על פגיעה במישהו אחר; ושני שליש (66.1%) מהנערות ציינו כי ביצעו תוקפנות עקיפה כלפי אחרים לפחות פעם אחת במהלך החודש האחרון שקדם למחקר, כג ון, לרכל על מישהו או להטיל עליו חרם.

ומה גורם להן לנהוג באלימות?

גורם סיכון עיקרי המעלה את הסבירות להתנהגות אלימה של הנערה כלפי אחרים בסביבתה הוא אפליה מגזרית ואתנית. רוב הנערות ערביות שנשאלו (85.5%), דיווחו על אפליה מגדרית על ידי אנשים שונים בסביבתן. מגמה דומה נמצאה לגבי אפליה אתנית-לאומית (79%) מצד גורמים שונים בציבור. אפליה אתנית, מעבר להיותה גורם המגביר מעורבות באלימות, מגבירה את הסיכון להשלכות שליליות וגורמי סיכון אחרים בהתנהגותן של הנערות. חוויה של אפליה אתנית-לאומית הגבירה את המעורבות בעבריינות של נערות במצבי סיכון, דוגמת נערות שחוו התעללות מינית.

גורם סיכון נוסף הינו קשר קרוב ומשמעותי עם ההורים. נערות שחוות אפליה מגדרית בסביבתן, על ידי משפחתם ומקורביהן, מרגישות קרובות פחות להוריהם, מה שהוכח כמעלה את הסבירות שהם יהיו מעורבות במעשי אלימות.

ההקשר התרבותי של התפקידים המגדריים הוא קריטי בנטייה של הנערות להשתמש באלימות. הרי נערות ערביות בחברה הישראלית מודרות כפליים. מצד אחד, על רקע אתני-לאומי בשל היותן מיעוט בישראל, ומצד שני בשל היותם נקבות/נערות בחברה פטריארכלית. בהקשר זה, לא אפליה מגדרית כשלעצמה הביאה להתנהגות אלימה, אלא הצטלבות של מקומי שוליים מרובים, וגורמי סיכון רבים שהובילו להתנהגות אנטי-סוציאלית ומעורבות רבה יותר של נערות אלו באלימות.

אמנם המחקר שלי עוד לא תם, אך כבר ממצאים אלו אפשר להסיק כי אנשי ציבור ואנשי המקצוע בתחומים הטיפוליים צריכים להיות רגישים שבעתיים למצבן המיוחד של נערות בסיכון שמשתייכות גם למספר קבוצות שוליים, כמו מיעוט אתני-לאומי ולחברה מסורתית פטריארכלית. בנוסף, קשר פתוח ומכיל בין הורים לנערות - קרבה להורים, מיומנויות תקשורת עם הנערה, לצד הצבת גבולות וניטור הורי - הוא חשוב מאין כמותו בהפחתת הנטייה של הנערות להתנהגות אנטי-סוציאלית.

פרופ' מונא חורי-כסאברי, סגנית נשיא האוניברסיטה לאסטרטגיה ומגוון ולנא ג'יריס-לולו, דוקטורנטית בביה"ס לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית

קראו פחות
סגר

יכול להיות שהסגרים היו לשווא? מאמר דעה של פרופ' אורי חפץ מהמחלקה לכלכלה שפורסם במגזין G של גלובס

5 דצמבר, 2021

עם איום האומיקרון, נדמה ששאלת הסגר שוב מרחפת. אך הצניעות המדעית מחייבת להודות: אחרי קרוב לשנתיים של מאמץ מחקרי חסר תקדים, עדיין לא ידוע מספיק על המדיניות הדרמטית ביותר שננקטה במגפה • זה קורה גם כי אנחנו נמנעים מלהשתמש במידע הכי מועיל: האנושות עצמה • כשמדובר בחיסונים מובן מאליו שיש צורך בקבוצת ביקורת - אז איך זה שמחוץ לגבולות הרפואה אנחנו כל כך מפחדים מניסויים בבני אדם?

Charanjeet Dhiman, unsplash

20 שנה למותו של ג'ורג' האריסון: איך דווקא "החיפושית" הצנועה ביותר שינתה את פני הרוק?

29 נובמבר, 2021

קרא עוד
מבין שלושת החיפושיות היוצרות, תשׂואתו של ג'ורג' הריסון באומר ובצליל הייתה לכאורה הצנועה ביותר. לנון ומקרטני הקפידו לגונן על הדומיננטיות שלהם ברפרטואר הביטלאי ולא הרבו לפָנות לג'ורג' דריסת רגל יצירתית. אולי דווקא מפאת הסינון הקפדני שכפתה עליו עריצותם של חבריו, כל שיר הריסוני שמצא מקומו באלבומי הביטלס הטביע את רישומו האיכותי והמקורי. הספקטרום הסגנוני של הריסון היה ומגוון להפליא. תרומתו לרפרטואר מזוהה במיוחד עם שיריו ההודיים החלוציים שסללו את הדרך למה שנודע אחר כך כ'מוזיקת עולם'. עם זאת, הוא מיעט להכניס אלמנטים הודיים מובהקים לשיריו ה"מערביים", אף שכמה מהם ניחנים במעין אמורפיות מלודית שנודפת ממנה ארומה מזרחית מסוימת.

שיריו משקפים את האקלקטיות הסגנונית הביטלאית הרב-סוּגתית אך עם קווים עצמאיים בולטים משלו שאינם נופלים בייחודיותם מאלו של שני חבריו ה"בכירים". אחדים מהם נרגנים, מרירים ואפילו יבבניים, המשקפים אולי את תסכולו כחיפושית מדרג ב'. כמה משיריו משקפים מקורות השפעה ייחודיים לו (כמו If I Needed Someone שקיבל השראתו מלהקת ה-Byrds). הוא עשוי להיות לירי ואווירתי (כמו Something או Here Comes The Sun) אך גם רוקיסטי ואסרטיבי (כמו Savoy Truffle). אפשר להצביע על ניגוד מובנה בין הריפים העוצמתיים והמעברים הסולניים האסרטיביים שהפיק מהגיטרה שלו לבין קולו העצל שמסגיר כביכול נרפות מסוימת, שעולה בקנה אחד עם קווים מלודיים בשיריו הניחנים באיפוק וריחוק. ניגוד פרדוקסאלי אחר אפשר למצוא בין תשוקתו לאמץ השפעות הודיות באורח אותנטי ככל האפשר, אך לסגל אותן לממדי שיר פופולרי מערבי של אמצע הסיקסטיז, וזאת מבלי להיכשל בקלישאות אוריינטליסטיות.

דוגמה מושלמת לשילוב הפרדוקסאלי של זמן מוזיקלי מזרחי המתפתח לאטו, עם זמן מוזיקלי מערבי קצר-רוח, אפשר למצוא Love You Too - שירו ההודי הראשון מתוך האלבום "ריבולבר". הריסון רותם את הדיכוטומיה שבין הזמן הנזיל לבין הזמן הפועם, המובנה במוזיקה ההודית עצמה, כדי להשמיע בתמלילו כמה השגות נוקבות באשר למרוץ העכברים המערבי נגד מחוגי השעון וסכנת ההחמצה שהוא נושא עמו. היחס בין המבוא לבין גופו של השיר מגלם אפוא את היחס שבין השעון שמחוגיו ניטלו ממנו לבין השעון המתקתֵק. אלא שתהליכים מוזיקליים שבמוזיקה הודית אותנטית מתרחשים על פני עשרות דקות נדחסים כאן למיטת-סדום מערבית בת שלוש דקות. למבוא המדיטטיבי המגשש (המכוּנה אָלָפּ), העשיר בקישוטים (המכונים 'גַ'מָקָה') מוקצות שניות ספורות לפני שמתרחש המעבר מ"טמפו רובטו" (ממצב של טשטוש ריתמי) ל"טמפו ג'וסטו" (לטמפו קצוב וערני), מעבר המתבצע באמצעות תופי הטָבּלַה ו'דְרוֹן פועם' (פעמות קצובות על צליל אחד), והשיר הקצבי (המכונה 'גָט') יוצא לדרך.

המעב ר האינסטרומנטלי המאולתר, דומה במִשכו למעבר בלוזי שמשתרע על פני מחזור אחד בן 12 תיבות. השיר כולו נראה כמעין פשרה בין ביטוי הודי אותנטי לבין אילוצי הזמן המקובלים בתקליט של מוזיקה פופולרית, אלא שדווקא קוצר היריעה הבלתי אותנטי הנדרש תואם להפליא את מילות השיר – "...Each day just go so fast / I turn around it's past etc…."

בשירו ההודי הבא, Within You Without You משנת 1967, כבר זכה הריסון להקצאת זמן רחבה יותר – כחמש דקות הודיות בתוך המועדון (הבריטי כל-כך) של הלבבות הבודדים (סרג'נט פפר). זה עדיין רחוק מלהיות משך זמן הודי קלאסי, אך יש בו כדי לפרוץ את המסגרת המקובלת של שיר פופ ממוצע, ומהרגע שזו נפרצה לא ניתן להחזיר עוד את הגלגל אחורה ונפתח פתח ליצירות רוק ארכניות להחריד. הריסון לקח אפוא חלק בלתי מבוטל בהתפתחויות ששינו את פני הרוק לקראת שלהי הסיקסטיז.

הכותב הוא פרופ' נפתלי וגנר, מרצה וחוקר בחוג למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
למאמר בערוץ 7

קראו פחות
בעקבות שחרורה של סיגלית חיימוביץ'- ד''ר רונן זיו על שחרור מוקדם של אסירים

בעקבות שחרורה של סיגלית חיימוביץ'- ד''ר רונן זיו על שחרור מוקדם של אסירים

15 נובמבר, 2021
קרא עוד

שחרורה המוקדם של סיגלית חיימוביץ', מי שהייתה שותפה לרצח אסף שטריימן ז''ל, העלה רגשות שליליים רבים. ד''ר רונן זין, מהמכון לקרימינולוגיה, מסביר בטור מיוחד על ההליך המשפטי של שחרור מוקדם ומה החשיבות החברתית שלו.

החלטת השחרור המוקדם של סיגלית חיימוביץ' ממאסר מעוררת רגשות שליליים בקרב רבים. נראה שקיימת תחושת אי-צדק נוכח ההליך המשפטי וחשש מהסיכון הנשקף מצד מי שהייתה שותפה לרצח של הנער אסף שטיירמן ״ללא מניע, ללא זיק של הגיון, ללא רגש של חמלה או היסוס של חרטה״, כדברי ביהמ"ש שגזר את דינה לעשרים וארבע שנות מאסר. אם כך, מדוע להורות על שחרור לאחר עשרים ואחת שנים בלבד כשאכזריות מעשה הרצח מצדיקה עונש מאסר אפילו ארוך יותר, ולחשוף את הציבור למסוכנות הנובעת ממי שפגעה בערך קדושת החיים ללא סיבה ברורה?

ראשית, ההחלטה לשחרר את סיגלית משקפת הכרה במציאות החיים האנושית. מערכת המשפט הישראלית אימצה תפיסה כי מידת האשם הפלילי של מתבגרים פחותה מזו של בגירים. התפיסה מתבססת על ניסיון מקצועי שנצבר בהתמודדות עם מתבגרים ועל מחקרים שבחנו התפתחות נוירולוגית לאורך החיים. לחלק מהמתבגרים חסרה היכולת הקוגניטיבית הדרושה לקבלת החלטות רציונליות ולהתנהגות אחראית. אישיותם עדיין לא מגובשת והם רגישים להשפעות שליליות ולחצים חיצוניים, בעיקר מצד חבריהם. התגובה הישראלית למתבגרים שהורשעו ברצח אינה פוטרת אותם מעונש מאסר ארוך וכואב, אך היא מניחה שתהליך התבגרות טבעי ותהליכי שיקום צפויים להשפיע לטובה על התנהגותם ולכן אינה מטילה עליהם עונש לא קצוב ולא מונעת מהם לבקש שחרור מותנה טרם ריצוי מאסר מלא, שהינו מפוקח ומלווה לאור שינוי חיובי שחל בבגרותם.

שנית, ההחלטה משקפת הכרה בחשיבות התמיכה באסירים המשתחררים לאחר מאסר ממושך. מחקרים מראים שלמאסר ממושך השלכות שליליות על מצבו הפסיכולוגי של האסיר. מעבר להכרה בהתמודדות האסירים עם משברים אישיים לאורך שנות מאסר ארוכות, בעשורים האחרונים התבססה הבנה ברורה שתמיכה בתהליך היציאה של אסיר מבית הסוהר הופכת את הסביבה החברתית למקום בטוח יותר. המציאות מגלה שכמעט כל האסירים עתידים להשתחרר בשלב מסוים ושתמיכה והכוונה מקצועית בהתמודדות עם אתגרי חיים מורכבים בדרך לא עבריינית מעלה את הסיכוי להשאירם מחוץ לעולם הפשע. אכן, הליך שחרור מוקדם ממאסר אינו משקף רק הטבה המתגמלת אסירים שעברו תהליך אישי משמעותי בתקופת מאסרם אלא מהווה גם מסגרת מקצועית המאפשרת לחברה להמשיך ולפקח על תהליך השחרור והשיקום ולנטרל את הבעיות שהובילו אותם לעבור על החוק. 

לבסוף, ההחלטה משקפת אמון ביכולות המקצועיות של שירותי התקון הישראליים. מחקרים קרימינולוגיים שבחנו מסלולי חיים עבריינים מצאו ש מעורבות עבריינית דועכת ככל שהאדם מתבגר. בנוסף, נתונים ישראליים מראים שהסיכון שאסיר השפוט למאסר של עשור ומעלה יחזור לכלא קטן פי שבע בהשוואה לכלל האסירים. במצב זה, התרשמות גורמי הטיפול והשיקום המלווים את האסיר במשך תקופה ארוכה מאפשרת לגשר על היעדר ידע מדעי באשר לסיכון הנשקף מאסירים השפוטים בגין ביצוע רצח בגיל ההתבגרות.

בדומה לנסיבות שחרורה של סיגלית, ניתן להסיק סיכון מזערי במצב שבו המטפלים והגורמים המקצועיים מתרשמים שאסירים עברו דרך שיקומית ארוכה ומשמעותית שבה חוו תהליך שינוי זהות עצמית עמוק, קיבלו אחריות על מעשיהם, הביעו חרטה על הפגיעה, נמנעו מהתנהגות המפרה את כללי המאסר, הוכיחו שניתן לסמוך עליהם במסגרת תעסוקתית ובחופשות, ועתידים להשתלב במסגרת שיקומית שתקדם ותפקח על תהליך היציאה מפשיעה לאחר השחרור. שחרורה המוקדם של סיגלית חיימוביץ אינו מבטל את התחושות הקשות הנלוות להחלטה, אלא מחדד סוגיות ישראליות חשובות העוסקות בענישת קטינים, אתגרים העומדים בפני אסירים משוחררים, ויכולת ארגוני התיקון לשפר הן את מצבם האישי של העבריינים והן את ביטחון הציבור והאמון במערכת המשפט והתיקון.

הכותב הוא ד״ר רונן זיו מהמכון לקרימינולוגיה שבאוניברסיטה העברית ומכון התקון שבאוניברסיטת סינסינטי, וגם עורך דין המייצג אסירים.

הכתבה המלאה

קראו פחות
ראה גם: מאמרי דעה
Garett Mizunaka,unsplash, machine

האנזימים – מכונה תעשייתית משומנת

7 נובמבר, 2021

קרא עוד

האנלוגיה למכוניות אוטונומיות פותחת אפשרויות להמשך מחקר עתידי, בו אנזימים יתוכנתו על ידי מדענים בשיטות של אינטליגנציה מלאכותית

(מאמר דעה)

אנזימים הם עצמים מורכבים ומופלאים, שאחראים על שלל פעולות ותגובות חיוניות בטבע. בתמונה (1A) ניתן לראות אנזים אחד כזה, השייך למשפחת ציטוכרומים בשםP450  אשר אותו חקרתי לאחרונה עם ד''ר קשטרש ד. דוביי, מאוניברסיטת שיב-נדר בהודו. ה-P450 מורכב מסלילים וחתיכות של יחידות חלבון. ליצור מורכב זה יש אורך ורוחב ממוצעים של 6 ננומטר (לשם השוואה- סנטימטר אחד כולל 10 מיליוני ננומטר), כך שמדובר במכונה מיניאטורית המשמשת את גופנו לביצוע צרכים חיוניים כמו שמירה על הריון, יצירת מולקולות חיוניות חדשות, נטרול מולקולות רעילות וייצור של מולקולות ביו-אקטיביות.

בנוסף, למורכבותם, האנזימים מתאפיינים במהירות תגובה ובמנגנוני תגובה מחזוריים, המתחילים בקבלתה של המולקולה (מולקולת הגלם), שנועדה להשתנות על ידי האנזים, שינוי המולקולה לתוצר הסופי (מולקולת היעד) ואז חזרה למצב ההתחלתי של המעגל, עד כניסת מולקולת הגלם הבאה, וחוזר חלילה. תהליך זה נקרא המחזור הקטליטי של האנזים (,תמונה 1B), והוא מתרחש פעמים רבות (עשרות אלפים עד מיליוני פעמים) בשנייה אחת, כאשר בכל פעם נוצרת מולקולת היעד. ככל שמספר המחזורים בשנייה אחת גדול יותר, כך האנזים יעיל יותר. משפחת ה-P450 מצויה בכל עולם החי והצומח, ומהווה מנועי סינתזה כימית של רבות מהמולקולות המרכיבות את העולם הביולוגי סביבנו.

ככלל, מהירות התגובה של אנזימים היא עצומה (אלפי עד מיליוני פעמים בשנייה) ומהירה יותר מזו של זרזים תעשייתיים. האנזים המהיר ביותר, הנקרא ''Catalase'', מגן על התאים מפני נוגדי חמצון על ידי המרת מי חמצן לחמצן והוא מגיע למהירות של 10 מיליון מחזורים בשנייה. דוגמה נוספת נוגעת לאנזימים העוסקים בסינתזת DNA בגוף האדם. אורך גדילי ה-DNA המיוצרים על ידם  תוך שניה אחת שקול למהירות שהיא בערך פי 12 ממהירות הקול. אם נשלב את אורך ה-DNA אשר מיוצר עבור כל אוכלוסיית האדם, נוכל לומר שהאנזימים הללו יצרו בשנייה אחת  DNAהשקול באורכו ל-247 סיבובים של כדור הארץ סביב השמש.

המחזור הקטליטי של האנזים הוא אחד ההיבטים המרתקים ביותר של פעילות אנזימטית, המתפקד באופן אוטונומי - כמעט כמו מכונה בעלת תוכנה פנימית. במעמקי האנזים, ישנה טבעת שטוחה של אטומים הנקראת פורפירין שקושרת יון ברזל, וכך יוצרת קומפלקס ברזל-פורפירין שהוא האתר בו מתרחשת התגובה של האנזים (C1). הברזל נקשר לחלבון מצד אחד של הטבעת ואילו מהצד השני קושר הברזל את מולקולת החמצן, המתפצלת לאחר מכן לשני אטומים על ידי אלקטרונים ופרוטונים המסופקים לאנזים. כך נוצרת המולקולה הפעילה אשר מבצעת את כל התמורות הכימיות שהאנזים צריך לחולל במולקולת הגלם.

שאר האנזים מורכב מסלילים, לולאות וקבוצות של יחידות חלבון, המסייעות לקומפלקס הברזל לבצע את כל אחד משלבי התגובה בתזמון הנכון. החוקרים במחקר הנוכחי השתמשו בשיטה הנקראת סימולציה דינמית מולקולרית (MD), אשר מאתחלת את האנזים בטמפרטורת החדר ועוקבת לאורך זמן אחר תנועות האטומים או קבוצת האטומים. כאשר האנזים קולט מולקולת גלם, הוא יפרק את אחד מקשרי הפחמן-מימן (CH) ויחמצן  אותו (לקשר לCOH ) תוך יצירת מולקולה שהאורגניזם משתמש בה לצרכיו (למשל: יצירת אנרגיה). הדמיית MD מאפשרת לחוקר למפות את כל התנועות החיוניות שהמכונה הקטנה הזו עושה כדי להשלים מחזור, שהוא לכאורה אוטונומי, ממש כאילו תוכנת ביד נעלמה.

ההדמיות מראות ש-P450 היא ננו-מכונה, המחליפה מולקולות עם החוץ, תוך שימוש בתעלות וסכרי מים ומתפקדת באופן אוטומטי ברגע שמולקולת הגלם נכנסת לחלל האנזים. שאר העבודה נעשית על ידי חלבון המספק אלקטרונים, כמה מקבוצות האטומים של האנזים ומולקולות מים המספקות לנו את התזמון הנכון לשינוי המולקולה שנכנסה לאנזים בתחילת המחזור ולייצור של מולקולת היעד (למשל חומצות שומניות שעברו שינוי חיוני לתפקודם באורגניזם).

במהלך המחקר, גילינו תוצאות מרתקות, הקשורות לפתיחה או לסגירה של האנזים לקליטת מולקולות הגלם, סגירות ופתיחות של סכרי מים המשמשים מעבורות לפרוטונים, וערוצים דרכם יוצאים המוצרים המחומצנים ומספקים לאנזים איתות להפעלה של מחזור חדש. ככל שניתחנו יותר את מסלולי ה-MD, כך התברר לנו שהתכונות המדהימות של אנזימים אלה נטועות בכימיה של אינטראקציות חלשות בחללים צפופים. איתות זה מורגש על ידי החלבון המתאם את כל שלבי המחזור ועל ידי סלקטיביות החמצון של האנזים. אורח הפעילות הזה שונה מזרזים תעשייתיים או מלאכותיים שנוצרו במעבדות.

מאחר והאנזימים הללו נוצרים על ידי גנים ספציפיים, ובהנחה שהגן מהווה תכנת הפעלה של האנזים, אנו מניחים שכל התנועות הקריטיות של האנזים (כגון סגירה ופתיחה של סכרי מים) מתוכנתות לתוך האנזים כאינטליגנציה מלאכותית. אינטליגנציה זו מגיבה למהלך הכימי של התגובה הכימית, ומורגשת על ידי האנזים בעזרת השינויים באינטראקציות החלשות שבין האנזים לבין מולקולת הגלם שעוברת שינוי. האנלוגיה למכוניות אוטונומיות היא בשלב זה רעיון בלבד, אך למרות שהוא לא הוכח עדיין, הוא פותח אפשרויות להמשך מחקר עתידי, בו אנזימים יתוכנתו על ידי מדענים בשיטות של אינטליגנציה מלאכותית.

כותב המאמר הוא פרופ' אמריטוס ששון צחייק, מהמכון לכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

פרסומים בתקשורת: הידען

קראו פחות
ראה גם: מאמרי דעה
tel aviv. by alon sin moshe, hebrew university

ד"ר יאיר דוכין: תוכנית הדיור הממשלתית – לא למדו דבר ולא שכחו דבר!

4 נובמבר, 2021

רשימת צעדי המדיניות הממשלתית לטיפול במה שמכונה "משבר הדיור בישראל" מזכירה את משפטו המיתולוגי של טאליראן לפני כ-200 שנה "לא למדו דבר ולא שכחו דבר".

ראה גם: מאמרי דעה
ניתוח. מתוך האתר unsplash

דעה: לא רק המתמחים שחוקים - פרופ' עמיחי שטנר מסביר למה הרפואה שלנו כיום מבריקה, אך כושלת

24 אוקטובר, 2021

 

קרא עוד

אם בארצות שונות ורחוקות זו מזו, וכן למעשה בכל ענפי הרפואה, מוצאים עשרות אחוזים מבין הרופאים והרופאות הסובלים מ"שחיקה", כלל הנראה שאין זה רק "עוד" ממצא סטטיסטי יבש. שחיקה פירושה להגיע ליום העבודה בבית החולים או במרפאה בחוסר חשק, להרגיש עייפות מתמשכת ורצון לסיים את היום כמה שיותר מהר. רופא הסובל משחיקה – לא רק איכות החיים שלו (ושל משפחתו) נפגעת, אלא גם מתלווה לזה אובדן היכולת להתייחס לחולה באופן אישי, חוסר סבלנות, שטחיות, "נפנוף" החולה על ידי מתן הפניות, בדיקות או תרופות, ונטייה מוגברת לשגיאות באבחון ובטיפול כמו שהוכח במחקרים קודמים.

מהצד השני, גם החולים לעיתים קרובות אינם מרוצים. מי מאתנו לא שמע את התיאור של הביקור אצל הרופא השקוע כולו במחשב ובקושי מעיף מבט בחולה או קם מהכיסא? היבט זה פורסם גם במחקרים אשר כיום מכלילים יותר ויותר את נקודת המבט של החולה. איך ייתכן אפוא, שבשנים בהן הרפואה התקדמה לאין שיעור, עם יכולות וויזואליזציה מדהימות של כל פינה בגוף, טיפולים פולשניים הרבה פחות מאשר בעבר שמתבצעים "כהרף עין", תרופות ביולוגיות יעילות שאי אפשר היה אפילו לדמיין אותן לפני שנים, ובנוסף, מאמץ לבסס את ההחלטות על מידע מבוקר ומבוסס – איך ייתכן שדווקא עכשיו נוצר קרע אצל רופאים רבים בעבודתם וביחסיהם ההדדיים עם החולים, קרע שדומה שלא נצפה בעבר ובוודאי לא בממדים כאלה?

נראה שהשינויים המהירים ברפואה הביאו איתם גם כמה יסודות מזיקים אשר למרות כל ההתקדמות, הרופאים עדיין לא הצליחו להתמודד עמם. הנושא מורכב, וכדי ש"לא לשפוך את התינוק יחד עם מי האמבטיה" יש קודם כל להכיר בשפע המרכיבים הטובים, הישגים אשר הם כאן כדי להישאר ואין מי שחולק עליהם. כך, למשל, מעמדו החדש והמשופר של החולה כבעל/ת ידע, דעה ועצמאות להחליט בעזרת הרופאים, או הזמינות בלחיצת כפתור של מידע מפורט על החולה הכולל אשפוזים, תרופות, רגישות יתר, ומהלך של כל בדיקה והשתנותה על פני השנים – אוצר בלום שעוזר מאד בקבלת החלטות. גם הגישה הקלה למאגרי מידע מעודכנים הכוללים למשל הנחיות מקצועיות לטיפול, או מינונים ותופעות לוואי מפורטות של כל תרופה, מהווה זינוק חיובי קדימה, בתנאי שמשתמשים בה כמובן.

אלא שבמקביל הלכו והתפתחו שלוש 'מכשלות' עיקריות אשר נראה שהן אחראיות במידה רבה ל"קרע" השכיח כיום בין הרופא לעבודתו ובינו או בינה – לחולה. הכוונה היא קודם כל לחוסר הזמן של הרופא לעומת הדרישות והמטלות ההולכות ומצטברות; שנית, לאצבע הקלה מאד על ההדק של הפניות לבדיקות ושל רישום תרופות; ולבסוף, המחיר שגובה הופעת המחשב והפיכת יחסי רופא-חולה ליחסי רופא-חולה-מחשב. בעיות אלו כרוכות זו בזו.

ראשית, זמן המפגש במרפאה (אבל גם משך האשפוז שהלך והתקצר עם השנים) קצר מדי. החולים כיום מבוגרים יותר, מורכבים יותר, מטופלים בתרופות רבות יותר, ובדרך כלל התיק הרפואי שלהם מלא וגדוש בתוצאות בדיקות שנעשו בעבר. להתייחסות ראויה לכל אלה נדרש זמן. מה גם שהרופאים היום נדרשים לתת מענה לא רק לבעיה המידית אלא גם ללמד את החולה, להסביר, להמליץ על שיטות יעילות לקידום הבריאות ומניעה כמו אורח חיים בריא, חיסונים, ובדיקות סקירה מסוימות. כל זאת עוד לפני שהזכרנו את השונות האתנית הנפוצה כיום אצלנו ובכל העולם וכרוכה במכשולי שפה והבדלי תרבות אשר דורשים זמן ומאמץ. הפתרון צריך מן הסתם להיות משולב ולכלול הכרה מערכתית של הממשלה והקופות בצרכים, כלומר תוספת זמן וממילא, תקציב. גם הרופאים חייבים לתרום לפתרון. למשל, ניתן בדרך-כלל לקבוע עם החולה מפגש שני (ושלישי) לעיבוד שיטתי של כל הנתונים. אין חולה שלא יעריך את זה. בינתיים, גישה המבוססת על סקרנות, ריכוז, כבוד כנה לחולה, ורצון אמיתי לעשות עבורו את המיטב יחזירו את האמון לחולים, ולרופאים את הרגשת המשמעות שבתפקידם והשליטה על סדר היום. בתי הספר לרפואה שמים את הדגש על איסוף פרטי המחלה ה"ביולוגיים" (איפה הכאב? ממתי? מה מגביר אותו? וכדומה), אלא שלכל חולה יש לפחות עוד שני סיפורים המשוועים לתשומת לב: מי הבן אדם שנמצא מולנו ומאיזה 'מסגרת' של עבר, משפחה, עיסוק הוא או היא מגיעים? ולא פחות חשוב, איך המחלה משפיעה עליו – חרדה או דיכאון למשל נפוצים מאד. לוקח זמן קצר מאד להתייחס גם לשאלות אלו אם רק מכירים בחשיבותם וכמובן שהתגמול לרופא ולחולה כאחד – מובטח.

שנית, הנטייה להרבות בבדיקות, הפניות, ותרופות נובעת לא פעם מקוצר הזמן, מ"רפואה מתגוננת", מתפיסה (שמתבררת לא פעם כשגויה) שזה מה שהחולה רוצה, ומאבדן ביטחון של הרופא ביכולותיו. בדיקה גופנית מלאה אורכת דקות ויחד עם מהלך התלונות על ציר הזמן מספקת מידע חיובי (מועט) ושלילי (תכוף, וחשוב לא פחות). המגע הקרוב בעת הבדיקה גם תורם מאד לקשר ולאמון בין הצדדים ועשוי להפחית בדיקות מיותרות שלא פעם מזהות ממצא שולי, שאיך לא, מוליד סדרה של בדיקות חדשות הכרוכות לא פעם באבדן זמן, חרדה וקרינה.

שלישית ואחרונה, המחשב הוא כלי רב עוצמה אבל עלול גם להסיח את הדעת מהעיקר (האדם החולה). מערכתית, כדאי לשפר תוכנות כדי ש"יטרידו" את הרופא כמה שפחות (לדוגמא, חלונות קופצים שדורשים התייחסות) ויתמכו בהחלטות כמה שיותר (יש מאגרי מידע כאלה). אבל כדאי שגם הרופאים יתאמצו ובאופן "רפלקסיבי" יעיינו קצרות בתיק האלקטרוני לפני כניסת החולה, כולל אולי כמה רישומים קצרים. בדרך זו, בעת המפגש עם החולה, הרופאים יהיו פנויים יותר להקשיב, להתבונן (גם בשפת הגוף), לחשוב, ומה שלא פחות חשוב – להגיב, בהיעדר "מסיחים" בינם לבין המטופל שלהם.

_ _ _

עמיחי שטנר הוא פרופסור מן המניין לרפואה (אמריטוס), ביה"ס לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה, ירושלים וחוקר פעיל בתחומי איכות הטיפול הרפואי בארץ ובחו"ל.

פרסום בתקשורת: ynet

קראו פחות
Missile. Kurt Cotoaga, unsplash

דעה: שיעור בקבלת החלטות לכבוד יום השנה למשבר הטילים בקובה

20 אוקטובר, 2021

קרא עוד

משבר הטילים בקובה התרחש באוקטובר 1962 כאשר ברית המועצות, תחת הנהגת כרושצ'וב נענתה לבקשת שליט קובה, קסטרו, והקימה על אדמתו ארבעה אתרים לטילים בליסטיים גרעיניים, כ-240 קילומטרים מחופי פלורידה. זאת, במטרה להרתיע את האמריקאים מניסיון לפלוש לקובה ולהפיל את השלטון הפרו-קומוניסטי.

ב-14 באוקטובר, עם גילוי אתרי השיגור לטילים בליסטיים בקובה ואימות שאכן מדובר באתרים מבצעיים, כינס הנשיא קנדי את צוות יועציו הקרובים, שכונה Excomm וכלל 14 אנשים, כדי לדון במצב ולגבש חלופות לפעולה. בדיון הראשון שקיים הצוות דעת מרבית החברים הייתה שארה"ב צריכה להפציץ מהאוויר את אתרי הטילים ולפלוש לקובה. קנדי תמך בכך, אך ביקש לבחון חלופות נוספות לפני קבלת ההחלטה הסופית על דרך הפעולה בה תגיב ארה"ב. למרות המצב הלא צפוי והאיום המתגבש על ארה"ב, פעל הנשיא במספר דרכים במטרה להגיע להחלטה הטובה ביותר ולמנוע הידרדרות נוספת שיכולה הייתה להוביל למלחמה הגרעינית הראשונה בין מעצמות-העל.

Excomm התבקשו לבחון מספר חלופות ולהציג את היתרונות והחסרונות של כל דרך פעולה בפני הנשיא. קנדי בעצמו הקפיד שלא להשתתף בדיונים כדי לא להשפיע על תהליך החשיבה וההחלטה. שנית, הנשיא הנחה את ראשי המטות המשולבים של הכוחות המזוינים לגבש את עמדתם בנפרד ולהציגה בפניו. במקביל, ניהל הנשיא מערכה דיפלומטית חשאית, בה הועברו מסרים חשאיים לכרושצ'וב, ובה דרש קנדי להוציא את הטילים מקובה מבלי להידרש לפעולה צבאית או לעימות בין-מעצמתי גלוי. אולטימטום חשאי נוסף הועבר מטעם קנדי לקסטרו ובו הוצע לו לנתק קשר עם בריה"מ, או לאבד את השלטון בקובה.

בחינת החלופות על-ידי Excomm נמשכה ארבעה ימים. ביום השלישי למשבר נפגש הנשיא עם ראשי המטות המשולבים של הכוחות המזוינים, בהובלת גנרל מקסוול טיילור שהציג את עמדתם: בראייתם קובה מהווה איום ישיר על ארה"ב, ניתן להפיל את קסטרו "ללא כניסה למלחמה כוללת וללא השפעה על דעת הקהל העולמית". לאחר הצגת החלופות, הנשיא פנה בנאום לאומה, הודיע על הימצאותם של טילים גרעיניים סובייטים בקובה, קבע שכל התקפה קובנית תיחשב כהתקפה סובייטית, על כל המשתמע מכך והודיע על החלטת הממשל האמריקאי להטיל על קובה סגר ימי.

בחילופי אגרות חשאיים בין מנהיגי ארה"ב ובריה"מ, ב-26 באוקטובר הציע כרושצ'וב להוציא את הטילים מקובה בתמורה להתחייבות אמריקאית לא לפלוש לקובה ולא לתמוך בכל ניסיון פלישה כזה ודרש לפנות את בסיסי הטילים האמריקאים בטורקיה שהיוו איום ישיר על בריה"מ. קנדי, שלא רצה בעימות "חם", הודיע בפומבי על קבלת התנאי הראשון ובחשאי הודיע לכרושצ'וב גם על קבלת התנאי השני.

ניהול המשבר בצורה שקולה והגעה להחלטה לאחר בחינת כל החלופות מנעו התפרצות אלימה נרחבת: למרות הלחץ שנוצר בקרב בכירי הממשל האמריקני ובניגוד לתיאוריה שבעת משבר הזמן להחלטה קצר, אפשר קנדי לצוות לבחון לעומק חלופות שונות וההחלטה נתקבלה כעבור שלושה ימים בלבד. הנשיא התמודד עם עמדה מיליטנטית של חלק מהאנשים, לרבות ראשי המטות המשולבים אשר תמכו במהלך צבאי לתקיפת הטילים, בעיקר משיקולי שימור ההרתעה האמריקאית מול בריה"מ. אחרים בממשל טענו שיש לפעול דיפלומטית כדי למנוע הסלמה.

הנשיא בחר, לבסוף, בדרך פעולה של דיפלומטיה כפייתית, הפעלה מונעת של כוח בשילוב מסרים דיפלומטיים חשאיים. מדיניות זו מנעה עימות בין-מעצמתי. בעת משבר בעל אופי צבאי נוטים מנהיגים (ויועציהם) לבחור בתגובה צבאית, בעיקר משיקולי שימור ההרתעה. החלטת המנהיג לשקול לעומק את כלל החלופות ולהימנע מעימות צבאי צריכה לשמש נר לרגלי מקבלי ההחלטות בישראל (ובעולם) כיצד נכון להגיב בשעת משבר.

הכותב הוא ד"ר אמנון סופרין – מרצה במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית, תת אלוף במילואים, שימש כקצין מודיעין שדה ראשי הראשון וכראש אגף המודיעין ב"מוסד".

פרסום בתקשורת: מעריב

קראו פחות
tel aviv. by alon sin moshe, hebrew university

דעה: המרדף המתמשך אחרי קרקעות עלול להסתיים בבכי

12 אוקטובר, 2021

קרא עוד
היימשך המרדף אחרי קרקעות ולאן הולכים מחירי הדירות? שאלה אקטואלית זאת חוזרת ועולה באחרונה הן על ידי היזמים והבונים והן על ידי מכלול רוכשי הדירות (זוגות צעירים, משפרי דיור ומשקיעים). כדי לענות על השאלה עלינו להבין תחילה את הקשר בין מחירי הקרקעות, שעולים בשנתיים האחרונות בחדות, למחירי הדירות.

המוצר הסופי הנמכר לציבור צרכני המגורים הוא, כמובן, דירות וקרקע היא חומר גלם מרכזי בעלות הקמת הדירות. בישראל למעלה מ- 90% מהקרקעות נמצאות בבעלות המדינה. שיעור הבעלות של המדינה אינו אחיד. באזורי הפריפריה שעור בעלות המדינה מתקרב ל- 100% ובאזורים המכונים אזורי הביקוש, קרי מחוזות תל אביב והמרכז, שעור הבעלות עומד על כ- 80% - 85%. ניהול קרקעות המדינה מבוצע על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שתפקידה העיקרי הוא לספק קרקע מתוכננת לבנייה. פירוש הדבר הוא שעל רמ"י להפוך קרקע גולמית לקרקע מתוכננת, שאותה ניתן למכור ליזמים שיבנו עליה דירות.

ניהול כלכלי נכון, דהיינו, כזה שתואם את האינטרסים הכלכליים של המדינה, היה צריך להוביל את רמ"י, לייצר מלאי, רצוי גדול, של קרקע מתוכננת, שיאפשר ליזמים להתאים בזמן את היקף הפעילות שלהם לביקושים השוטפים לדירות.

בשלב הזה של הפיכת קרקע גולמית לקרקע מתוכננת, ברת שיווק, טמון עיקר הכשל של רמ"י שלא הצליחה עד כה ליצר מלאי כזה. העדר המלאי מתבטא בין היתר בתנודות חריפות של מחירי הקרקעות. התנודות הללו מתבטאות בהגשת הצעות מחיר במכרזי רמ"י, שמנותקות לעיתים משווי כלכלי, הנובע ממחירי הדירות הנוכחיים, ומשקפות ציפיות לעלייה משמעותית של מחירי הדירות בשנים הקרובות. אולם  בהתנהלות כזאת שמתבססת על הציפיות הללו טמון גם סיכון משמעותי, כפי שיוסבר ויודגם בהמשך.

הגישה הנכונה כלכלית להערכת שווי קרקע, שהיא הבסיס להגשת הצעה במכרז על קרקע, היא גישת החילוץ, שמתבססת על חילוץ שווי הקרקע כ"שארית" (Residual Value) של תחזית המכירות של תמהיל השימושים הסחיר האופטימלי של הקרקע, קרי, דירות, שטחים מבונים מניבים אחרים, בניכוי כלל עלויות ההקמה והרווח היזמי.

שימוש בגישת החילוץ מחייב ניתוח מפורט של הסביבה העסקית גיבוש תמהיל שימושים אופטימלי, הגדרת מסלול מכירות אופטימלי (של מוצרי הנדל"ן) על ציר הזמן, הפחתה מותאמת של עלויות הבנייה והרווח היזמי והיוון תזרים השארית המשקף את שווי הקרקע.

מכאן נובע, שמבחינת היזמים לכיוון ההשתנות החזוי של מחירי הדירות השפעה מכרעת על המחירים המוצעים על ידם, הן במכרזי הקרקעות  של רמ"י והן ברכישת קרקע פרטית.

כדי להדגים את הקשר הגורדי שבין מחירי הדירות למחירים המוצעים על ידי היזמים במכרזי קרקע והסיכון הטמון בהם, להלן דוגמא לחילוץ מחיר קרקע ממחיר מכירה של דירה.

נתוני יסוד:

א.   מחיר מכירה נוכחי של הדירה, כולל מע"מ 17% (אלפי ₪) - 2,340.

ב.   רווח יזמי מתוכנן - 15% ממחיר המכירה נטו.

ג.   שטח דירה - 120 מ"ר.

ד.   עלות בנייה ישירה - 5,000 ₪ למ"ר.

ה.   תוספת בגין שטחי שירות - 20%.

ו.   עלויות עקיפות (אגרות, תכנון, ניהול, שיווק בצ"מ) - 2,000 ₪ למ"ר.

מנתוני היסוד נובע:

א.   סה"כ עלויות הקמה למ"ר - 8,000 ₪.

ב.   סה"כ עלות הקמה לדירה - 960,000 ₪.

ג.   רווח יזמי - 300,000 ₪ לדירה.

חישוב שווי קרקע מחולץ:

 מחיר מכירה נטו  - 2,000,000

-  רווח יזמי - 300,000

-  עלויות הקמה  - 960,000   

שווי קרקע מחולץ -   740,000

שווי קרקע מחולץ זה מותאם כמובן למחיר המכירה הנוכחי ואותו יכול היזם להציע במכרז.

הסיכון טמון בפער הזמן בין רכישת הקרקע למכירה הדירות.

בהנחה שפרק הזמן הצפוי בין רכישת הקרקע להוצאת היתרי בנייה הוא כ- 3 שנים ושהמחירים יעלו במהלך 3 השנים הללו במצטבר ב- 20%.

תחשיב שווי הקרקע יהיה כדלקמן:

מחיר מכירה נטו - 2,400,000

-  רווח יזמי  - 360,000

-  עלויות הקמה -  960,000

שווי קרקע מחולץ - 1,080,000

אם המחירים, ישארו ברמתם הנוכחית (בניגוד לציפיות היזמים) יתקבל התחשיב הבא:

מחיר מכירה נטו - 2,000,000

-  עלויות הקמה - 960,000   

-  תשלום עבור הקרקע - 1,080,000

רווח יזמי  - 40,000-

כלומר, ליזם יהיה רווח יזמי שלילי, שפירושו שחיקת ההון העצמי שהושקע במיזם.

אם המחירים ירדו ב- 10% (וכבר היו דברים מעולם) יתקבל התחשיב הבא:

מחיר מכירה נטו - 1,800,000

-  עלויות הקמה - 960,000   

-  תשלום עבור הקרקע - 1,080,000

רווח יזמי - 240,000-

כלומר, היזם יפסיד בפרויקט זה כ- 240,000 ₪ לדירה.

בהנחה שהיזם מימן כ- 25% מהמיזם בהון עצמי, הון זה ישחק ויעלם.

ציפיות לעליית מחירי הדירות ב- 20% הובילו אפוא לתוספת של 46% לשווי הקרקע המחולץ, לעומת התחשיב המקורי.

ניתוח מכרזי קרקע של רמ"י, במרחב תל אביב-יפו, פתח תקווה, רמת השרון, מודיעין-מכבים-רעות, רמלה ובאר יעקב, שנסגרו בשנים 2015 – 2016, טרום התוכנית "מחיר למשתכן", מעלה שהפער הממוצע בין מחיר השומה (מחושב על יד השמאי הממשלתי) למחיר ההצעה הזוכה עמד על כ- 18%. הפער בין ממוצע ההצעות למחיר השומה היה אפס. בהנחה שמחיר השומה נקבע על פי מחירי הדירות בעת קביעת השומה, משמעות הנתונים הללו היא שבממוצע ציפיות היזמים היו ליציבות במחירי הדירות. לעומת זאת ההצעות הזוכות שיקפו ציפייה לעלייה מצטברת של 8% במחירי הדירות במשך 3 – 4 שנים (פרק הזמן הצפוי כאמור בין זכייה במכרז קרקע מתוכננת להוצאת היתרי בנייה).

ניתוח מכרזי קרקע של רמ"י במרחב תל אביב-יפו, מודיעין-מכבים-רעות, רמת השרון, באר יעקב ואור יהודה, שנסגרו בשנים 2020 ו- 2021, לאחר סיום התכנית "מחיר למשתכן" (בתקופה זאת נמשך שיווק קרקעות במסגרת התכנית "מחיר למשתכן", אולם בהיקף נמוך יותר וכן הוגדל נתח השיווק של קרקע לשוק החופשי), מעלה ,שהפער הממוצע בין מחיר השומה למחיר ההצעה הזוכה עמד על כ- 69%. הפער בין ממוצע ההצעות למחיר השומה היה 54%.

משמעות הנתונים הללו היא שבשנים 2015 – 2016 שיקף ממוצע ההצעות של יזמים ציפיות ליציבות של מחירי הדירות. ההצעות הזוכות שיקפו ציפיות לעליות מחירים של כ- 1.5% - 2.5% לשנה, זאת בדומה לעליית הערך הממוצעת של דירות בישראל, בטווח הארוך, שעמדה בממוצע על כ- 2% - 3%. בשנת 2021 משקפות ההצעות הזוכות במכרזים ציפיות לעליית מחירי הדירות בשיעור מצטבר של כ- 30% במהלך 3 – 4 השנים הקרובות, דהיינו, עלייה שנתית ממוצעת של כ- 6% - 7%.

ממוצע ההצעות משקף ציפיות לעליית מחירי הדירות בשיעור מצטבר של כ- 24%, דהיינו, עלייה שנתית ממוצעת של כ – 5% - 5.5%, דהיינו, התייקרות שנתית גבוהה בהרבה מהממוצע ארוך הטווח.

על רקע נתוני היסוד שהוצגו והמשמעות הכלכלית שלהם, מתחדד באחרונה הוויכוח בין כלכלנים באשר לשאלה אם העלייה המתמשכת בשווי הנכסים, במכלול השווקים (שוק ההון, נדל"ן, נכסים אלטרנטיביים אחרים), משקפת בועת נכסים עצומת מימדים שסופה לפקוע ולהביא לקריסת מחירים משמעותית. הדוגמא המספרית שהוצגה לעיל וכן נתוני המכרזים באזורי הביקוש ממחישים את גודל הסיכון ליזמים, שכן אם אכן תתחולל קריסה כזאת במהלך השנה – שנתיים הקרובות והציפיות לעלייה משמעותית של מחירי הדירות לא תתממשנה, צפויה הזכייה של זוכי המכרזים להסתיים בבכי.

המאמר נכתב על ידי ד"ר יאיר דוכין, ראש תוכנית ה- MBA בהתמחות מימון נדל"ן, בית ספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית.
 

פרסום בתקשורת: גלובס,

קראו פחות
Medical photo created by freepik - www.freepik.com

ד"ר שהם חשן הלל מביה"ס למנהל עסקים ומרכז פדרמן לחקר הרציונליות בקריאה: קבלו את ההחלטה הנכונה וקצרו את תורנויות הרופאים המתמחים

10 אוקטובר, 2021

וודקה, Sam Hojati, unsplash

דעה: האם יש חיים (במזרח אירופה) ללא וודקה? הערות ליום הוודקה הבינלאומי

4 אוקטובר, 2021

 

קרא עוד

אדוארד סלינגרלנד פרסם השנה חיבור מלומד בו טען כי הציביליזציה האנושית כולה הושתתה על המצאת המשקאות האלכוהוליים בתקופה הפרה-היסטורית. ייתכן בהחלט כי מדובר בהגזמה מסוימת ואולם ככל שהדבר נוגע למזרח אירופה הטענה כי הציוויליזציה שלה מבוססת על הוודקה שרירה בהחלט. ולא, לא מדובר רק על כך שבין פולין ורוסיה ניטשת מלחמת עולם מגוחכת בדבר השאלה מי המציא את הוודקה, כבסיס לשאלת הזהות הלאומית העמוקה ביותר. אף לא בטענתו של הסופר הרוסי המפורסם וונדיקט ירופייב, בפואמה שלו "מוסקבה-פיטושקי", כי כל השתלשלותה של ההיסטוריה הרוסית המודרנית, ממרד הדיקבריסטים ועד בעיותיה של החברה הרוסית בתקופה הסובייטית של שנות השישים מקורה בהרגלי שתיית הוודקה בקרב פשוטי העם והאליטות בחברה הרוסית. הדימוי הרווח על אנשי מזרח אירופה, ורוסיה בפרט, כעל שתיינים כרוניים, המזיח את כל העיסוק בשאלה הזאת לתחום הקומי והשולי, מושך אמנם את הסטודנטים לקורס שלי "וודקה, שתיינים ופונדקים במזרח אירופה" באוניברסיטה העברית כמו זבובים לדבש ואולם מצפה להם הפתעה. מדובר במחקר רציני, ואף משעמם בחלקו, של תהליכים כלכליים וחברתיים שחלו במזרח אירופה בעת החדשה ואשר הוודקה שיחקה בהם תפקיד מרכזי.

האמת היא כי את הוודקה לא המציאו הפולנים, הרוסים וגם לא האוקראינים, אלא ככל הנראה עשו זאת הגרמנים. מדוע אם כן היא התפשטה במזרח אירופה וקיבלה שם סלבי, הגזור מהמילה הסלבית למים? הוודקה לא הייתה גם המשקה המסורתי במזרח אירופה, עד שלב מאוחר יחסית – המאה ה-16, שהמשקאות האלכוהוליים המסורתיים בה היו תסיסת הדבש והבירה. אל הבירה הסקנדינבי – ברגי – נושא שם סלאבי ולא גרמני (ראוי לזכור שהוויקינגים ממוצא סקנדינבי הם שהקימו את רוסיה ופולין בימי הביניים המוקדמים). אצל הפינים, שקדמו לשבטים הסלאביים ברוסיה האירופאית של היום, מופיע אפילו מיתוס, הכלול באפוס הלאומי שלהם – "קאלוואלה" - על הולדת הבירה כתוצאה מהאהבה העזה בין השעורה לבין הכשות.

זיקוק האלכוהול המצוי בבסיס ייצור הוודקה הומצא עוד בימי הביניים דווקא על ידי הערבים, ומכאן שמו הערבי. הוא הומצא תוך עיסוק מדעי בכימיה ולא לצרכי שתייה. עצם הרעיון שניתן לשתות את הרעל הזה היה וודאי מעורר בערבים זעזוע נפשי עמוק. תהליך זיקוק האלכוהול הגיע לאירופה במאה השלוש עשרה אך גם שם היה מוגבל במשך תקופה ארוכה למעבדותיהם של אלכימאים. הוודקה המסחרית הומצאה סביב שנת 1500 והתפשטה במהירות שיא ברחבי מזרח אירופה, ובעיקר בממלכת פולין-ליטא וברוסיה המוסקבאית. המשקה החדש התאים ככפפה ליד למזרח אירופה הודות לצירופם של שני גורמים עיקריים: עלייה תלולה בביקוש לתבואה במערב אירופה, כתוצאה מהעיור המתגבר ותהליכים טרום-קפיטליסטיים אחרים, וסגירת הים השחור ליצוא תבואה על-ידי הקיסרות העות'מאנית.

מצד אחד מזרח אירופה הופכת בעת החדשה ל"אסם התבואה" של מערב אירופה, תהליך שהוביל לשינויים מרחיקי לכת במבנה החברתי, הפוליטי, התרבותי וכמובן הכלכלי של האזור כולו. מאידך, יצוא התבואה מחלק מהאזורים במזרח אירופה, דווקא אלה הפוריים יותר מבחינת גידול התבואה – כמו אוקראינה שכל נהרותיה המרכזיים זורמים לים השחור ולא לים הבלטי,  או רוסיה המוסקבאית שהייתה מנותקת אז כמעט מכל מוצא לים (חוץ מארכנגלסק) - נעשה קשה יותר. בנקודה זאת בדיוק נכנסת הוודקה לתמונה. מהר מאוד התברר למחזיקי הזכות לייצר ולשווק משקאות חריפים, בעלי האחוזות בממלכת פולין ליטא ושליטי המדינה הריכוזית ברוסיה המוסקבאית, שהרבה יותר כדאי וקל לשווק עודפי תבואה במקום, בצורת "לחם נוזלי" – הוודקה. כך נוסד הפונדק המזרח אירופי, לא כמקום בילוי לשולי החברה, כמו במערב, אלא כמוסד חברתי, תרבותי וכלכלי מרכזי אחרי המדינה והכנסייה.

לא זו בלבד שאין חיים במזרח אירופה ללא וודקה אלא מסתבר גם שאין היסטוריה יהודית ללא וודקה, לפחות בעת החדשה. בממלכת פולין-ליטא נמצא באותה התקופה היישוב היהודי הגדול והחשוב ביותר בעולם והעיסוק הכלכלי הטיפוסי והמרכזי של היהודים הללו היה בדיוק חכירת הזכויות לייצור ומכירת המשקאות האלכוהוליים, ובראש ובראשונה הוודקה. הדבר גרם לכך שחלקים נכבדים מהאוכלוסייה היהודית, בניגוד לכל סטריאוטיפ של היהודי העירוני, יישבו כחוכרים בכפרים, התנתקו ממערכת החינוך והשירותים הדתיים בקהילה היהודית, הפכו להיות בורים הזקוקים לתיווך בינם לבין הקדוש ברוך הוא והמסורת היהודית. מתווך כזה אמנם הופיע במהרה דמות הצדיק החסידי, והייתה זאת התשתית החברתית והכלכלית לצמיחת החסידות. מצד שני, העובדה כי היהודים נתפסו כסוכנים של המאגנטים הפולנים, שלא רק השקו לשוכרה את האיכרים אלא גם עשקו אותם הביאה להתגברות השנאה כלפיהם ולהתפרצויות אלימות, שהידועה שבהן הייתה פרעות בוגדן חמלניצקי בת"ח-ת"ט.

בניגוד לרפובליקת האצילים הביזורית של ממלכת פולין-ליטא, בה היה המונופול על ייצור היי"ש שייך לבעלי האדמות כולם, ברוסיה המוסקבאית היה זה, כאמור, מונופול של המדינה. איוון האיום הוא שהקים את מערכת פונדקי הצאר במאה השש עשרה ואילו פיוטר הגדול הביא למקסום רווחי המדינה משיווק אלכוהול והיה בעצמו שתיין לא קטן שנהג להשקות לשוכרה את כל סביבתו הקרובה, כולל נשים ודיפלומטים זרים. כך למשל, השקה את דוכס קורלנד, בחתונתו של זה האחרון עם אחייניתו של פיוטר הגדול, עד כדי כך שמת כעבור ימים ספורים לאחר החתונה. פיוטר הגדול הנהיג בצבא שלו גם מנה יומית של וודקה לכל חייל, שנקראה "כוסית הצאר", ושהייתה נהוגה עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה - אז בוטלה. אולם, לאחר תבוסות הצבא האדום בראשית הפלישה הגרמנית לרוסיה בקיץ 1941, הרגישה ההנהגה שהצבא לא יצעד בלי חזרתה של מכסת הוודקה היומית והיא הוחזרה תחת שם חדש – "כוסית קומיסר העם".

כל התהליכים המוזכרים ורבים אחרים, שקצרה היריעה מלתאר כאן, הביאו להתפשטות תרבות שתיית הוודקה במזרח אירופה בקרב כל המעמדות, הרבדים והקבוצות הלאומיות, כולל שתיה מסיבית בקרב נשים ואנשי כנסייה.

ד"ר יהודית קליק היא מרצה בכירה בחוג ללימודים רוסיים וסלאביים באוניברסיטה העברית.

הפרסום בתקשורת: ynet

קראו פחות
עיראק, Mostafa Meraji, usplash

דעה: כמה מטורף היה סדאם חוסיין? אולי לא כמו שחשבנו

23 ספטמבר, 2021

קרא עוד

כשישראל הצעירה ניהלה בשנות השישים דיון ציבורי ביתרונות ובחסרונות של הצטיידות בנשק אטומי, הזהיר השר יגאל אלון כי במזרח התיכון לא יכול להיווצר "מאזן של אימה". במקום הרתעה הדדית, טען אלון, יתקיים מצב של "אימה ללא מאזן". במילים אחרות, אלון חשב שבעוד שבשאר העולם מנהיגים נמנעים להשתמש בנשק גרעיני בשל החשש מההרס העצום שנשק זה ממיט, במזרח התיכון אי אפשר לצפות לכך. מנהיגי האזור, לפי הלך מחשבה זו, נוהגים בצורה לא רציונלית ולכן לא יירתעו משימוש בפצצה. מעט השתנה מאז. גם כיום רוב של ההנהגה בישראל סבורה, למשל, שאם לאיראן תהיה פצצה, היא תשתמש בה נגד ישראל, אף שהדבר יכול להביא לתגובה ישראלית מוחצת. זהו הרקע לדיון אם ישראל צריכה לפעול נגד מתקני הגרעין באיראן.

לפני 41 שנה ישראל חשבה באותו אופן על סדאם חוסיין, הרודן העיראקי. בספטמבר 1980 הוא החליט החלטה הרת אסון לסבך את ארצו במלחמה עם איראן. איראן גדולה פי 4 מעיראק ומספר התושבים בה כפול מזה של עיראק. לכן היא נחשבה למדינה החזקה ביותר במפרץ הפרסי ובשל כך בשנת 1975 סדאם חוסיין חתם על הסכם עם השאה האיראני, שהיה למעשה הסכם כניעה ובו סדאם קיבל את מרבית דרישותיו של השאה בנוגע לבעלות על הנהר שאט אל-ערב. כאשר החליט לפלוש לאיראן, פרשנים בני הזמן הניחו שסדאם ניסה לנצל הזדמנות. בעקבות המהפכה האיסלאמית של 1979 ותהליכי הטיהור והמעצרים בשורות הצבא, איראן נחלשה משמעותית. למרות זאת, המלחמה נמשכה כשמונה שנים. היא הביאה למותם של מאות אלפי עיראקים והסתיימה למעשה בתיקו. עיראק יצאה מהמלחמה עם חוב חיצוני גדול ובלי אף הישג משמעותי.

האמנם פתח סדאם במלחמה זו מתוך שגעון גדלות? צלילה לנבכי הסיפור מעלה תמונה אחרת. לו רצה סדאם לנצל את הכאוס בתוך איראן, הוא היה יכול לפתוח את המלחמה בתחילת 1979, כאשר כהן הדת הקיצוני, רוחאללה ח'ומייני, עלה לשלטון. במקום זאת סדאם דווקא ברך את השלטון החדש באיראן והביע תקווה ששתי המדינות יוכלו לחיות בשלום. אולם תוך זמן קצר החלה סדרה של התנגשויות על קו הגבול בין כוחות עיראקים ואיראנים. סדאם הבין שח'ומייני מחפש עימות עם עיראק על מנת לחזק את מעמדו בתוך איראן מול הגורמים המתונים, החילוניים והפרו-מערביים. בתגובה, סדאם החל להתייחס בנאומיו לאיראנים שרוצים בעימות עם עיראק וכאלו שלא. אבל מה שסדאם לא היה יכול להבליג עליו היה תמיכה איראנית במחתרת חמושה שפעלה בדרום השיעי. השליטה בדרום עיראק הייתה חשובה מאוד למשטרו של סדאם. המוצא של עיראק אל המפרץ הפרסי עובר דרך אזור זה וחלק משדות הנפט הגדולים נמצאים שם. כאשר המחתרת השיעית בדרום ניסתה להתנקש בחייו של בכיר במשטר, טארק עזיז, נפל הפור בבגדד. סדאם, אם כן, החליט לצאת למלחמה כדי להגן על יציבות שלטונו, לא כדי לנצל את חולשתה של איראן.

גם הסיבה שבגללה המלחמה התארכה קשורה לרגישות הפוליטית שגילה סדאם. צבא עיראק הוא זה שבחר את נקודת הפתיחה של המלחמה כאשר הוציא לפועל מתקפת פתע. זו התמקדה בהתקדמות לתוך חבל חוזיסטאן בדרום איראן, המאוכלס באוכלוסייה ערבית ברובה וכולל את שדות הנפט הגדולים באיראן. השתלטות עיראקית עליו הייתה יכולה להנחית מכת מחץ על כלכלה האיראנית. אבל במקום להתקדם במהירות, הצבא העיראקי נע בזהירות ובאיטיות והפעיל עוצמת אש גדולה. כל זה הבטיח מספר נפגעים נמוך לכוחות העיראקיים, אולם התנהלות זו בזבזה זמן יקר ואפשרה לאיראן להתארגן מחדש ולנצל את היתרון שלה בכוח אדם. איראן גייסה אפילו נערים צעירים ישירות לשדה הקרב. כל זה אפשר לאיראן להטות את הכף, להדוף את הצבא העיראקי ולפלוש לשטחה של עיראק בקיץ 1982. אם כן, המחיר של הניסיון של סדאם לחסוך בחיי חייליו היה יקר. בשנים הבאות עיראק נאלצה לנקוט בצעדים נואשים, בכלל זה שימוש בנשק כימי נגד חיילים איראנים ומורדים כורדים כדי למנוע תבוסה במלחמה.

הפחד של סדאם משינוי לרעה בדעת הקהל בעיראק התבטא גם בהתנהלות הכלכלית של המשטר תוך כדי המלחמה. ממשלת עיראק עשתה מאמצים ניכרים כדי למנוע פגיעה ברמת החיים של האזרחים. למרות ההוצאות העצומות שהמלחמה דרשה, לא נרשם מחסור במוצרים כלשהם בשווקים. החשש של סדאם לא היה מוגזם. בכירי המשטר היו שייכים לאליטה צרה ביותר שכללה בעיקר את חברי המשפחה המורחבת של סדאם. שאר גורמי הכוח בעיראק הורחקו מהשלטון. הדיקטטורה של סדאם שרדה רק בזכות רווחי הנפט העצומים והשימוש בהם כדי לשחד את הנאמנים למשטר ולבנות מנגנוני בטחון חזקים שיוכלו לבלוש אחר האופוזיציה ולדכא אותה.

סדאם, אם כן, היה דווקא מנהיג רציונלי. השיקול העליון שלו היה ניסיון להבטיח את הישרדות המשטר במדינה שחוותה מספר רב של הפיכות צבאיות אלימות. השיקול הזה קבע את מועד המלחמה, וההתנהלות הצבאית והכלכלית של עיראק בזמן המלחמה. ההיסטוריה של האזור מראה ששיקול זה הוא השיקול המכריע עבור רוב שליטי המדינות במזרח התיכון, ובכלל זה איראן. לכן אפשר לצפות שאם ההנהגה בטהראן תיווכח שחזרה להסכם הגרעין עם ארה"ב תוכל דווקא להבטיח את המשך שלטונה, היא תהיה מוכנה לחדש את ההסכם.

ד"ר גיא לרון הוא מרצה בכיר במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית.

הפרסום בתקשורת: ynet

קראו פחות
פרופ' גד יאיר

מאמר דעה של פרופ' גד יאיר: מערכת החינוך היא מתקן האפסנאות הגדול ביותר של מדינת ישראל

30 אוגוסט, 2021

'צריך לפתוח את בתי-הספר ב-1 בספטמבר'. 'לא, צריך לדחות בעשרה ימים', 'לא – בחודש'. כן, לא, כן, לא. 'עם שבעים אחוזים מחוסנים', בשכבה, או בכיתה... דיייי, תפסיקו כבר! אין ספק, הוויכוח על פתיחת שנת הלימודים נמשך עד בחילה. אבל מתחת לו נחשפה אמת מרה: מטרתה של מערכת החינוך היא לאפסן תלמידים למספר שעות ביום בבתי-הספר, כדי שהורים יוכלו לעבוד. כדי שהכלכלה תתפקד. זאת האמת. ועבורנו, אנשי החינוך, זו אמת מרה. 

photo by jonathan borba, unsplash

מחקר בינלאומי חדש על לידות בזמן קורונה: עליות משמעותיות במספר הלידות השקטות ובכמות הניתוחים הקיסריים שבוצעו בחדרי לידה

21 יוני, 2021

קרא עוד
מחקר תצפיתי גדול ונרחב שבוצע ביוזמת פרופ' אלכסנדר יוסקוביץ מנהל מחלקת הרדמה מיילדותית ואמבולטורית של המרכז הרפואי שערי צדק והפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, ניסה לבחון את ניהול ההרדמה המיילדותית והשימוש במשככי כאבים במהלך תקופת הקרונה, בקרב נשים יולדות במספר מרכזים רפואיים בארץ ובעולם. במהלך עבודתם נחשפו החוקרים לנתונים מדאיגים שהתקבלו לגבי נשים שנכנסו לחדרי הלידה כשהם עם תסמיני נשימה ברורים בעקבות הידבקות בנגיף הקורונה SARS-CoV-2. השערת המחקר של החוקרים הייתה כי נשים עם תסמינים נשימתיים (RS) יחוו לידה מורכבת יותר מאשר נשים ללא תסמינים אלו.

המחקר בוצע בסך הכל בשמונה מרכזים רפואיים בישראל, ספרד ופורטוגל בין התאריכים 1 באפריל ל- 31 ביולי 2020. הנתונים נאספו בזמן אמת במהלך התצפיות על חולות קורונה בזמן לידה וכן מהתיעוד הרפואי הממוחשב שנאסף בבתי החולים. בנוסף, נבדקו משתנים דמוגרפיים אימהיים, סימנים חיוניים לקורונה, ערכי מעבדה במהלך הלידה, מהלך הלידה, משככי כאבים שניתנו בלידה ו/או במהלך הניתוח הקיסרי, הרדמה לאחר ניתוח כולל טיפול במסכת חמצן, משך האשפוז, פרטים רפואיים ראשוניים לגבי הילודים (כגון מבחן אפגר, משקל לידה וכל סיבוך כמו מוות עוברי תוך-רחמי, הגבלת גדילה תוך רחמית ולידה מוקדמת - לפני 37 שבועות שלמים להריון), ועוד.

על פי תוצאות המחקר, 165 נשים עם זיהום לקורונה ילדו בשמונת המרכזים במהלך תקופת המחקר - 0.9% מסך 18,250 הנשים שילדו בכל המרכזים הרפואיים בתקופה זו. 12% סבלו מתסמונת נשימתית בעקבות ההידבקות הנגיף ו-88% (היתר) היו ללא תסמינים. בקרב נשים עם תסמינים נשימתיים, 7% מהיולדות סבלו גם מדלקת ריאות ו-4% מהיולדות סבלו מהתפתחות והחמרה בתסמונת הנשימתית שנגרמה בעקבות הקורונה. ראוי לציין כי מרבית הנשים שסבלו מתסמיני נשימה בעייתיים לא נזקקו בסופו של דבר לתמיכה באמצעות חמצן - רק 4.25% הונשמו דרך צינורית אף, כ-2% נעזרו במסכת פנים, ורק כ-1% הזדקקו להחדרת חמצן גבוהה באף.

הנתונים המשמעותיים ביותר קשורים לעלייה בכמות היילודים בניתוחים קיסריים - גידול של פי 5 מבזמן שגרה! 30% מהנשים שנדבקו בקורונה וסבלו מתסמינים נשימתיים נאלצו לעבור לידה קיסרית בהרדמה כללית. כ-16% מתוכו עברו לידה קיסרית בגלל אי התקדמות בלידה, כ-27% בשל מצוקה עוברית וכ-3% בעקבות מצוקה נשימתית מצד האם וכל היתר (57%) בשל סיבות עובריות אחרות. כן נרשם שיעור גבוה מהצפוי של מוות עוברי תוך-רחמי, IUFD - Intrauterine Fetal Demise - 3% (על פי הספרות הרפואית-מחקרית, רק כ-0.2-0.3% מהלידות במדינות מתקדמות הן לידות שקטות).

זאת ועוד, בקרב נשים שסבלו מתסמינים נשימתיים חמורים, החוקרים שמו לב לעלייה בשיעור גיל ההיריון המוקדם (כ-50% לידות לפני השבוע ה-37) ובשיעור הלידות הקיסריות - עד 65% (לעומת 22.1% בקבוצה ללא תסמיני נשימה). למרבה המזל, לא נגרם שום סיבוך כתוצאה מההרדמה בעקבות הניתוחים או שינוי בריאותי משמעותי אחר. כמו כן, במהלך תקופת המחקר התרחש מוות של יולדת כתוצאה מתסחיף ריאתי מסיבי - חמישה ימים לאחר הלידה הקיסרית באישה עם עבר בריאותי תקין, לה היו תסמינים נשימתיים בעקבות הידבקות בקורונה. בעקבות כל הממצאים קבעו החוקרים במאמר כי "נשים הסובלות מקורונה עם תסמינים חמורים הן אוכלוסייה מיוחדת הדורשת שיקולים פרטניים וניהול זהיר".

במחקר לקחו חלק חוקרות וחוקרים, רופאות ורופאים, ביניהם פרופ' אמיליה גואש אחראית הרדמה מיילדותית של בית חולים אוניברסיטאי La Paz שבמדריד, בשיתוף פעולה הדוק עם פרופ' יהודה גינוסר מבית חולים הדסה עין כרם, ד"ר דניאל שטלין מהמרכז הרפואי שערי צדק, פרופ' קרולין וייניגר מנהלת היחידה להרדמה מיילדותית, מערך הרדמה, כאב וטיפול נמרץ ממרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי, פרופ' חיים ברקנשטט מנהל מערך ההרדמה של המרכז הרפואי שיבא, וקבוצה נוספת של אנשי ונשות מחקר נוספים מהארץ, ספרד ופורטוגל (סה"כ 17).

לפרסום המדעי: https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/14767058.2021.1937105

פרסומים בתקשורת: mako, N12, mamy, בחדרי חרדים, הידען.

קראו פחות
הילד שבתמונה אינו קשור לכתבה. photo by Jelleke Vanooteghem, unsplash

מחקר חדש קובע: איך הילדים שלנו ישנו במהלך משבר הקורונה? לא רע

13 מאי, 2021

מחקר שפורסם לאחרונה בהשתתפות חוקרים מהאוניברסיטה העברית והדסה, מצא שאיכות השינה של ילדים מגילאי 3-17 לא נפגעה משמעותית בתקופת משבר הקורונה, למרות שהם הלכו לישון מאוחר יותר והתעוררו בשעות מאוחרות יותר. החוקרים: "תוצאות המחקר הנוכחי הבהירו שלמתבגרים יש חסך שינה באמצע השבוע, אך השינוי שקרה בעקבות המגיפה אפשר להם להשלים אותו"

קורונה

מחקר בינלאומי ענק מחזק את הקשר שנמצא בין קורונה לשבץ מוחי – בעיקר בקרב צעירים שחלו בנגיף

3 מאי, 2021

קרא עוד
במחקר, בו השתתפו חוקרים מישראל, ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, מצרים, איראן, לבנון ואיחוד האמירויות, ועוד נמצאו בעיקר חסימות של כלי דם גדולים במוחם של הנבדקים הצעירים. את הצד הישראלי ייצג הנוירולוג והחוקר פרופ' רונן לקר, מנהל יחידת השבץ במרכז הרפואי הדסה והאוניברסיטה העברית

מחקרים שבוצעו בעת האחרונה ניסו למצוא את הקשר בין תחלואה בקורונה והסיכון לסבול מאירועים מוחיים. דיווח של בית החולים מאונט סיני בניו יורק בתחילת השנה על מקרי שבץ של חמישה חולי קורונה צעירים, העלה חשש לעלייה בשכיחות של שבץ מוחי גם בקרב חולים צעירים ללא גורמי סיכון וסקולריים, כמו יתר לחץ דם, סוכרת או עישון. מחקר חדש ונרחב שפורסם לאחרונה בכתב העת Stroke, בו לקח חלק הנוירולוג והחוקר פרופ' רונן לקר מהמרכז הרפואי הדסה והאוניברסיטה העברית, ניסה לבחון לעומק את הקשר בין מחלת הקורונה לשבץ מוחי, ומצא מספר לא מבוטל של מקרי שבץ מוחי בקרב חולי קורונה בגילאים צעירים בהשוואה למקרי שבץ קודמים באוכלוסייה דומה לפני פרוץ המגפה.

במחקר השתתפו לא פחות מ-89 חוקרים וחוקרות מ 136 מוסדות אקדמיים שונים ברחבי העולם – ביניהם גם מאיראן, לבנון ואיחוד האמירויות. הם ערכו מחקר תצפיתי על חולים שלקו בשבץ מוחי איסכמי חריף, דימום תוך גולגולתי, ופקקת ורידית מוחית (נוכחות של קריש דם בורידי המוח או בסינוסים הורידים הדוראליים, המנקזים את הדם מהמוח) בקרב חולי קורונה שאושפזו בבתי החולים ובדקו את חומרת השבץ ותת-סוג שבץ. בנוסף, ביצעו החוקרים לאותם חולים הדמיה עצבית, ובחנו את ההבדלים הין חולים סימפטומטיים ללא-סימפטומטיים לאחר שנדבקו ב-SARS-CoV-2 תוך הופעת שבץ מוחי. בנוסף, נבדקה ההשפעה של תחלואה באזורים גיאוגרפיים שונים על חומרת המחלה.

מבין 136 מרכזים ב-32 מדינות שהשתתפו במחקר זה, ב-71 מרכזים מ-17 מדינות היו לפחות מטופל או מטופלת אחד/אחת שסבלו מקורונה ושבץ מוחי בו זמנית או מיד לאחר ההחלמה מקורונה. מתוך 432 חולים שנמצאו סובלים משבץ מוחי, 323 (74.8%) סבלו משבץ מוחי איסכמי הנובע מחסימת כלי דם במוח, 91 (21.1%) מדימום תוך גולגולתי ו-18 (4.2%) מפקקת ורידי המוח.

מסתמן כי גיל חולי הקורונה שלוקים בשבץ מוחי הוא נמוך. "לא הגבלנו את עצמנו לקבוצת גיל מסוימת במהלך עבודת המחקר שלנו, אבל שמנו לב שאחוז נכבד מהחולים היו מתחת לגיל 55, שזה יותר משאנחנו רואים בדרך כלל במקרים של שבץ", מבהיר השבוע פרופ' לקר. "הגיל הממוצע של חולי קורונה שסבלו משבץ מוחי היה 68, כשבימים ללא קורונה הגיל הממוצע של חולי שבץ בארץ עמד על 80. זה פער משמעותי. הממצא הזה הוכיח לנו שיש כיום יותר חולים צעירים בשבץ בעקבות הידבקות קורונה, ושהגיל הממוצע לחטוף שבץ בימי קורונה יורד. בנוסף, נמצא ש24% מחולי הקורונה שסבלו משבץ היו מתחת לגיל 55 – אחוז הרבה יותר גבוה מתקופה מקבילה ללא קורונה בגילאים אלו".

תופעה מעניינת נוספת שהתגלתה הייתה שרוב מקרי השבץ נגרמו כתוצאה מפגיעה בכלי דם גדולים לעומת כלי דם קטנים במוח, מה שאינו שגרתי כיוון שבשנים בהן לא הייתה קורונה כמות המקרים המשניים לחסימה של כלי דם קטנים עולה על זאת הנובעת מחסימת כלי דם גדולים. בנוסף, שכיחות השבץ האיסכמי בקרב צעירים ללא גורמי סיכון קלאסיים לשבץ הייתה גבוהה הרבה יותר מהצפוי, דבר שאשרר את תוצאות המחקר הקודם של חוקרי מאונט סיני על שכיחות יתר של שבץ בצעירים חולי קורונה.

זאת ועוד, מתוך כלל חולי השבץ, 183 (42.4%) חולים היו נשים ולפיכך, אין מדובר בתופעה המאפיינת מגדר מסוים. במדינות שבהן יש השקעה גבוהה בבריאות, נמצאו שיעורים גבוהים יותר של טיפולים באמצעות צינתורי מוח בחולים צעירים עם חסימה של עורק גדול במוח לעומת מדינות עניות יותר, כך שיותר חולים ניצלו בהן ממוות משני לשבץ. בנוסף, 380 מתוך 432 חולים במחקר שידוע כי סבלו מנגיף הקורונה ושבץ מוחי בו זמנית נבדקו, ונמצא כי 144 (37.8%) מהם היו ללא תסמינים (א-סימפטומטיים) של קורונה (ללא חום שיעול שלשולים כאבי בטן וכדו') ורק בדיקה של כלל חולי השבץ המתקבלים לבית החולים לקורונה גילתה שלקו בקורונה. במילים אחרות, 72% מחולי הקורונה שנפגעו בשבץ מוחי סבלו גם מתסמיני קורונה בדרגות שונות. 

"המחקר מחזק את הקשר בין קורונה לשבץ כתוצאה מחסימת כלי דם גדולים בקרב צעירים הסובלים מקורונה, אם כי קשר זה לא הוכח כנפוץ מאוד", מסביר השבוע פרופ' לקר. "מדובר באחד המחקרים הגדולים שנעשו בנוגע לקשר הזה, מחקר בינלאומי שנועד ללמוד על מאפייני תחלואת שבץ בתקופת הקורונה, בו נמצא שיש יותר חולים צעירים ויותר חסימות של כלי דם גדולים בקרב אותם חולים צעירים, אך פחות חסימות של כלי דם קטנים כגורם לשבץ - לעומת התקופה המקבילה לפני הקורונה. תוצאות המחקר גם מעודדות לבצע בדיקת קורונה לכל מטופל צעיר עם שבץ מוחי, כתוצאה מחסימה של כלי דם גדול במוח שאין לו גורמי סיכון קלאסיים שמסבירים את השבץ. נדגיש שאין מדובר כאן במקרי שבץ איסכמי או פקקת ורידית מוחית משניים לחיסוני קורונה (תופעות אילו לא היו קיימות בזמן איסוף הנתונים שנעשה עוד טרם להמצאות חיסונים בארץ או בעולם). מחקר זה מהווה עוד סיבה ללכת ולהתחסן כיון שהחיסון מוריד את התחלואה בקורונה ומכאן שגם את הסיכון לשבץ משני למחלת הקורונה בגיל צעיר. אני מקווה שמחקרים נוספים בתחום זה יוכלו לתרום עוד להבנת הקשר בין קורונה לשבץ מוחי".

לפרסום המדעי 

פרסומים בתקשורת המקומית:

מאקו - https://www.mako.co.il/health-illnesses-and-medicines/illnesses-the_novel_coronavirus/Article-7f42db420513971027.htm

Ynet אתר: https://www.ynet.co.il/health/article/r1Cbmq0wu

אולפן ynet: http://www.ifatmediasite.com/ms/radiomp4/2021/05/04/10653437.mp4

רדיו ירושלים: https://www.jerusalemnet.co.il/%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%97%d7%93/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%99-%d7%a2%d7%a0%d7%a7-%d7%9e%d7%97%d7%96%d7%a7-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%a9%d7%a8-%d7%a9%d7%a0%d7%9e%d7%a6%d7%90-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%a9%d7%91%d7%a5-%d7%9e%d7%95%d7%97%d7%99-%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%a7%d7%a8-%d7%91%d7%a7%d7%a8%d7%91-%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%97%d7%9c%d7%95-%d7%91%d7%a0%d7%92%d7%99%d7%a3-476472

ערוץ 20 - https://www.20il.co.il/%d7%97%d7%95%d7%a7%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c-%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%90%d7%9f-%d7%95%d7%9e%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%95%d7%a1%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%a9/

מקור ראשון - https://www.makorrishon.co.il/news/343781/

כאן תרבות, שלושה שיודעים - https://omny.fm/shows/three-who-know/48046dcc-bea5-46c5-8efb-ad18008b09b6

דוקטורס אונלי - https://doctorsonly.co.il/2021/05/227510/

הידען - https://www.hayadan.org.il/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%9C-%D7%A2%D7%A0%D7%A7-%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%A7-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%9C

בחזית - https://www.bahazit.co.il/%d7%94%d7%a7%d7%a9%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9c%d7%a9%d7%91%d7%a5-%d7%9e%d7%95%d7%97%d7%99-%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%a7%d7%a8-%d7%91%d7%a7%d7%a8%d7%91/

מדפייג - https://medpage.co.il/%d7%9e%d7%94%d7%a9%d7%9c%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%94%...

כל רגע - https://kore.co.il/viewArticle/81426

עיתון המבשר - http://www.ifatmediasite.com/CustomerMedia/S_ShowItem.aspx?FromMail=true&ItemID=KKEIEMGGJ&CustomerID=EDDHFHE&InfoTypeID=0&PageIndex=1&EmailGroupID=FEHIF

עיתון שחרית - http://www.ifatmediasite.com/CustomerMedia/S_ShowItem.aspx?FromMail=true&ItemID=KKEIFDKFE&CustomerID=EDDHFHE&InfoTypeID=0&PageIndex=1&EmailGroupID=FEHIF

עיתון יתד נאמן - https://www.ifatmediasite.com/CustomerMedia/S_ShowItem.aspx?FromMail=tru...

קראו פחות
לקיחת דם מסוס. צילום באדיבות דר גילי שוורץ

מחקר בינלאומי חדש חושף לראשונה: נגיף ממשפחת הקורונה שפוגע בסוסים אובחן לראשונה בישראל

29 אפריל, 2021

אבחון של קורונה בישראל – הפעם לא בבני אדם. קבוצת חוקרים מביה"ס לרפואה וטרינרית ע"ש קורט בשיתוף עם חוקרים מהמחלקה לווירולוגיה במכון הווטרינרי ע"ש קימרון וחוקרים מביה"ס לרפואה וטרינרית בדייויס )ארה"ב( הצליחו למצוא לראשונה עדות לנוכחות של נגיף הקורונה בסוסים בישראל (ECoV) אשר למעט דיווח בודד מערב הסעודית הינו היחיד מהמזרח התיכון. העבודה המחקרית בוצעה כחלק מעבודת הדוקטורט של ד"ר גילי שורץ, ופורסמה לאחרונה בז'ורנל המדעי Animals.

תעודת הוראה

מחקר חדש: האם מורים ומורות רבים יעזבו בקרוב את מקצוע ההוראה?

28 אפריל, 2021

קרא עוד
"תקופת הקורונה תביא לעזיבה של מורים רבים וטובים את המערכת בעקבות תחושת הזלזול של המערכת עצמה והציבור בישראל": כך נטען, בין היתר, במחקר חדש שבוצע על ידי חוקרות מביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית, ובחן את תחושותיהם של המורים והמורות בישראל

עם הירידה בתחלואת הקורונה, במערכת החינוך חזרו להוראה ולמידה פנים-אל-פנים בכיתה, אך את השפעות הקורונה והלמידה מרחוק על המורים השחוקים ותלמידיהם, כנראה שנרגיש עוד זמן רב. במחקר חדש, בחנו ד"ר טוני גוטנטג ופרופ' קריסטה אסטרחן מביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים את שחיקת המורים והמורות בישראל עקב ההוראה מרחוק בקורונה והקשר שלה לאיכות הלמידה. במחקר השתתף מדגם מייצג של כ-500 מורים בבתי ספר ממלכתיים וממלכתיים דתיים בשיא הסגרים השני והשלישי. המחקר התבסס על סקר אינטרנטי שהופץ לאנשי ההוראה בבתי הספר. המורים והמורות שנבחרו למחקר מלמדים בחטיבות ביניים שלמדו מרחוק במהלך רוב שנת הלימודים הנוכחית.

המחקר שילב מתודה כמותית ושאלות פתוחות. השאלות הכמותיות בחנו את תחושותיהם של המורים והמורות במהלך משבר הקורונה. בין היתר נדרשו הנבדקים לסמן את שביעות הרצון שלהם בעבודה: האם הם מרגישים שעבודתם מוערכת, האם הם עצמם מרגישים שעבודתם חסרת משמעות, המידה שבה חווים קשיים ביורוקרטיים בעבודה,  המידה שבה הם חווים מחלוקות בינם לבין המורים/ות שעמם הם עובדים וכו'. בנוסף, נדרשו לסמן את מידת השחיקה שלהם - באיזו מידה הם מרגישים סחוטים נפשית מעבודתם, האם אכפת להם ממה שקורה לתלמידיהם ועד כמה העבודה עם התלמידים הפכה עבורם למעמסה והאם הם מוצאים משמעות בעבודתם. שאלה משמעותית לגבי כוונות עזיבה, שהוצגה לנבדקים, הייתה: "באיזו תדירות את/ה חושב/ת ברצינות על לעזוב את מקצוע ההוראה?". בסוף הסקר ניתן למורים מקום להוסיף הערות ותגובות משלהם.

ממצאי הסקר חשפו כי ההוראה מרחוק בתקופת המגפה גבתה מחיר רב מהמורים. המורים דיווחו כי בהוראה מרחוק הם חשו יותר לחץ ופחות אמפתיה כלפי התלמידים בהשוואה ללמידה פנים-אל-פנים. 63% חשו לחץ בינוני עד גבוה ו-20% דיווחו על שחיקה בינונית עד רבה. השחיקה התבטאה בעיקר בתשישות רגשית של 47% ודה-פרסונאליזציה של התלמידים בקרב 14%. ד"ר גוטנטג הוסיפה וציינה בהקשר לממצא זה כי "מצאנו ששחיקת המורים – רובן מורות, אגב – נבעה מהימצאותם 'בין הפטיש לסדן' בקונפליקט הבית-עבודה: מחד מחוייבותם למקצוע ההוראה, ומאידך מחוייבותם למשפחתם". מורה לאנגלית שענתה על הסקר טענה כי "אני חושבת שמבחינתי הכי מאתגר היה ללמד מרחוק בזמן ששני ילדים שלי - בני 3 ו-4 - נמצאים בבית, ואני צריכה גם להשגיח עליהם וגם להיות בזום. זה הפך את הלמידה מרחוק מבחינתי לסבל". לכך הצטרף הקושי הטכנולוגי להפעיל לראשונה למידה מרחוק, שתרם אף הוא לשחיקה. מהעבר השני, החוקרות מצאו ממצא מעודד – המורים שציינו שיש להם יותר שליטה על המתרחש דיווחו על פחות שחיקה במהלך משבר הקורונה.

המורים השחוקים דיווחו שהם פחות שבעי רצון מעבודתם כמורים, וחושבים יותר על עזיבת מקצוע ההוראה.  מבחינת שביעות הרצון, מורים שחוקים הרגישו שפחות מעריכים את עבודתם, דיווחו על קשיים בירוקרטיים בעבודתם, מחלוקות עם- וחוסר חיבה כלפי- המורים הקולגות, פחות אהבה כלפי מקצוע ההוראה ותחושה שמקצוע ההוראה חסר משמעות. מבחינת כוונות עזיבה, 1 מתוך 6 מורים חשב/ה במידה רבה או במידה רבה מאוד לעזוב את מקצוע ההוראה. במילותיה של מורה לתיאטרון: "עד תקופת הקורונה מאוד אהבתי את מקצוע ההוראה. השנה מצאתי את עצמי כל כך הרבה פעמים במשבר אמיתי בעבודה שלי". מורה לאסטרטגיות למידה ומקצועות רבי מלל: "תקופת הקורונה גרמה ותביא לעזיבה של מורים רבים וטובים את המערכת בעקבות תחושת הזלזול של המערכת עצמה והציבור בישראל".

כמו כן, באופן רחב יותר, מורים שחוקים דיווחו על יותר הרגשת דיכאון וחרדה ועל פחות שביעות רצון מחייהם. 26% דיווחו על הרגשת דיכאון לעיתים עד כל הזמן ו-25% דיווחו על חרדה יותר ממחצית מהזמן עד כמעט כל יום. מורה לספרות ותנ"ך: "אני סבורה שהלחץ הנפשי נובע בכללי משיגרת הקורונה והאווירה המלחיצה. הלחץ בעבודה נובע מדרישות רבות של המערכת, הדרישות הכפילו את עצמן... ולכן הלחץ הנפשי של המורים גדל".

בנוסף להשלכות על רווחת המורים עצמם, יש לשחיקה בתקופת ההוראה מרחוק גם מחיר עבור איכות ההוראה. מורים שחוקים נטו פחות להשתמש בטכניקות הוראה איכותיות בזום, בהשוואה למורים פחות שחוקים. פרופ' אסטרחן הסבירה כי: "הם פחות השתמשו בשיח לימודי פורה עם תלמידיהם. מחקרים שבוצעו במקומות שונים בעולם  הראו ששיח לימודי פורה עם תלמידים מקדם הישגים, למידה משמעותית ואף פיתוח כישורי חשיבה. שיח כזה מאופיין על-ידי כך שהמורה מעודד שאילת שאלות, הסברים מפורטים ונימוקים, בחינת פרספקטיבות מגוונות, ההשתתפות ערה ושוויונית ועיגון של דעות והסברים במקורות ידע מקובלים. הוראה כזאת קשורה לאופני הוראה שמשתפים יותר את התלמידים בשיעור (כגון עבודה בקבוצות, עידוד שאילת שאלות), אך לא לאופנים שלא משתפים אותם (כגון הוראה פרונטאלית, שאילת שאלות 'סגורות')".

שימוש מועט יותר בעקרונות הוראה איכותית מסוג זה הלך יד ביד עם לחץ רב יותר של המורים, אמפתיה נמוכה יותר כלפי תלמידיהם ותחושת מסוגלות נמוכה יותר בהוראה של אותם המורים. כמו כן, נמצאה "עייפות זום": 60% דיווחו שההוראה המקוונת מעייפת יותר מההוראה בכיתה; 15% דיווחו שההוראה המקוונת מעייפת כמו ההוראה בכיתה; ורק 25% דיווחו שההוראה המקוונת מעייפת פחות מההוראה בכיתה.

ד"ר גוטנטג: "כשבחנו את הסוגייה בקרב תלמידי חטיבות הביניים באותה התקופה, הם הסכימו עם המורים שמתקיים פחות שיח לימודי פורה בהוראה מרחוק (זום ודומיו) בקורונה. תלמידיהם של מורים שבכל זאת השתמשו בעקרונות הוראה איכותית בכיתתם, דיווחו כי למרות הלמידה הווירטואלית, חשו נוכחות חברתית רבה יותר של המורה ושל חברי הכיתה, יותר מעורבות בלמידה, תחושת מסוגלות לימודית גבוהה יותר, שחיקה לימודית נמוכה יותר ולמידה לשם למידה (להבדיל מלמידה לשם ציונים או תגמולים חיצוניים אחרים)".

החוקרות ציינו לאור ממצאי המחקר שנותר להן לקוות שעם החזרה לשגרה וללמידה פנים-אל-פנים בכיתה, המחירים של ההוראה מרחוק הן עבור המורים והן עבור התלמידים יתגמדו. עם זאת, גם בזמן החזרה לשגרה, אל לנו לשכוח את המורים השחוקים. במילותיה של מורה לספרות: "אני שמחה לראות שיש מישהו שמתענין במצב של עובדי ההוראה וחוקר זאת לעומק, ולא אומר כי הם 'מרוויחים' ו'מכייפים', כי האמת היא ההיפך הגמור". יש לתת להם מענה, אחרת השחיקה תתרגם לעזיבה המונית של מקצוע ההוראה, ולפגיעה ממשית בבריאות הנפש של המורים.

לפרסום בתקשורת: 

מעריב-

http://www.ifatmediasite.com/CustomerMedia/S_ShowItem.aspx?FromMail=true&ItemID=KKDKFIEGF&CustomerID=EDDHFHE&InfoTypeID=0&PageIndex=1&EmailGroupID=FEHIF

https://www.maariv.co.il/news/Education/Article-836818

קראו פחות
Pillivery

כל הכבוד לכם, "פיליברי"! סטודנטים תרמו לקהילה במהלך משבר הקורונה - וזכו בפרס כספי

21 אפריל, 2021

קרא עוד
ות"ת מקדמת ומתמרצת עשייה איכותית אשר מנצלת את משאבי האקדמיה לטובת סביבתה הקרובה, תורמת לה ומחזקת את השפעות האקדמיה החיוביות על החברה הישראלית. לאור חשיבות הנושא מתקצבת הות"ת שבמועצה להשכלה גבוהה שורה של פרויקטים חברתיים בכ-30 מיליון שקלים בשנה. בנוסף, ועדת ההיגוי בוחרת סטודנטים מצטיינים מהמוסדות השונים, סטודנטים אשר פעלו לאורך כל השנה, התנדבו ופעלו למען הקהילה והפגינו מעורבות חברתית יוצאת דופן בשנה שבה התמודדה ישראל, כמו רוב מדינות העולם, עם מגפת הקורונה. הות''ת מכבדת אותם כעת בפרס כספי. 

מהאוניברסיטה העברית היו אלה נעמה מיטלמן, יונתן אגר, שרון שרייבר, יוגב כהן -  שהקימו את "פיליברי" (Pillivery = Pill + Deliver), יוזמה מקורית של סטודנטיות וסטודנטים לרפואה, אשר בעת הסגר הראשון של מגיפת הקורונה זיהו מהר (עוד לפני מערכת הבריאות הציבורית!) את הצורך של חולים כרוניים בסיכון לקבל את התרופות שלהם מבלי להסתכן ולצאת לבית המרקחת ולהחשף לנגיף. מדובר על מאגר מתנדבים שמטרתו איסוף תרופות לפי מרשם מבית המרקחת השכונתי עבור חולים כרוניים, מדוכאי חיסון, קשישים ושאר קבוצות סיכון, והבאתן עד דלת המטופל. הרציונל - צמצום חשיפתן של קבוצות הסיכון אל גורמים מזהמים, הנמצאים בשכיחות גבוהה בבתי המרקחת. מפתיחת המיזם, גייסו הסטודנטים מעל 150 מתנדבים באזור ירושלים והשרון אשר הגיעו וסייעו למעל 1200 מטופלים ברחבי הארץ (גויס גם רכב חלוקה ייעודי כדי להגיע למרפאות מרוחקות.

נעמה, יונתן, שרון ויוגב, כל הכבוד לכם! 

לפרסום בתקשורת: https://www.ynet.co.il/environment-science/article/H1w00DmhUu
 

קראו פחות
children. from pixabay

מחקר: 1 מכל 5 ילדים בישראל סובל מתסמיני חרדה, כמחצית מהילדים זקוקים לסיוע נפשי בעקבות משבר הקורונה

18 אפריל, 2021

קרא עוד
מחקר חדש ונרחב מציג בפעם הראשונה מאז פרוץ משבר הקורונה נתונים מספריים מדאיגים, המצביעים עד כמה גדולה המצוקה שגורם משבר הקורונה לילדים, ואת תפיסות ההורים את תפקוד מערכת החינוך בעת המשבר. את המחקר הובילה פרופ' מיכל גרינשטיין וייס מהמכון למדיניות חברתית באוניברסיטת וושינגטון והמרכז הבינתחומי הרצליה יחד עם פרופ' רמי בנבנישתי (בתמונה מימין) מהאוניברסיטה העברית, ובשיתוף פעולה עם מכון אדלר. הוא התבצע בישראל בסוף חודש מרץ 2021, בקרב מדגם מייצג של כ-1000 הורים לילדים במערכת החינוך. במסגרת המחקר התבקשו ההורים לענות על שאלון בו נדרשו לתאר את מצבם הרגשי, התנהגותי והחברתי של ילדיהם, וכיצד הם רואים את התרומה של מערכת החינוך לילדיהם. 

מדיווחי ההורים עולה כי כל ילד חמישי בישראל (21%) סבל מסימנים של חרדה קלינית - פי שלושה מאשר בימי שגרה. שיעורים אלו גדולים יותר בקרב ילדים ששני הוריהם עבדו מחוץ לבית. בקרב תלמידים חרדים השיעורים היו נמוכים במיוחד (7%) בהשוואה לתלמידים חילוניים (23%). כמו כן, נבדקו השפעות רגשיות התנהגות התנהגותיות ולימודיות של השיעורים המקוונים בימי הקורונה והתגלה כי כמחצית מהתלמידים התייחסו ללימודים המקוונים ברצינות ומשקיעים בלימודים המקוונים, אולם פחות מחמישית מההורים (18%) העריכו שהלימודים המקוונים מקדמים אותם מבחינה לימודית (18%). פחות ממחצית הילדים הנבדקים (44%) ציינו כי הם הצליחו לשמור על קשרים טובים עם חברים. זאת ועוד, מהממצאים עולה ש-42% מהילדים חרדים היו מתוחים ולחוצים מהמצב. יותר מחצי מהילדים התקשו להשתלב בלמידה המקוונת (55%), וציינו שהשיעורים הטילו עליהם עומס גדול (55%). כ-60% אף הרגישו בודדים. אי לכך, לא מפתיע שההורים העריכו שכמחצית מהילדים היו זקוקים לסיוע רגשי (46%) במהלך משבר הקורונה.

ההורים מדווחים כי כמחצית מהילדים שהו זמן ממושך מאוד עד כדי התמכרות מול המסכים, ובמקביל קרוב לשליש (28%) מהמתבגרים נמצאים במצב של 'היפוך שעות שינה', מידי יום או מספר פעמים בשבוע. כרבע מהילדים סבלו מהתקפי חרדה (24%), ביטאו אלימות פיזית (23%) וסבלו מהפרעות אכילה (24%) לפחות פעם בחודש במהלך המשבר.

במקביל, ההורים נשאלו לגבי תפקוד בית הספר, צוות המורים וההנהלה בתקופת הקורונה. רוב ההורים (60%) תפסו את המורים והמנהל כמי שעושים כמיטב יכולתם, אך רק מיעוט מההורים (פחות מ-40%) חשבו שבית ספר התארגן היטב ונתן פתרונות טובים. "ממצאים אלו מראים כי למרות כל הקשיים והכעס של ההורים, חלק גדול רואים את המורים והמנהלים באור חיובי על שניסו ועשו כמיטב יכולתם, אך מערכת החינוך בכללותה לא הייתה מאורגנת היטב בעת המשבר ולא סיפקה פתרונות טובים", מסבירים החוקרים. 

החוקרים מציינים כי לאור ממצאי המחקר ניתן להסיק כי לתקופת קורונה היו השלכות משמעותיות על מצבם ההתנהגותי והרגשי של ילדים רבים. יש לתת את הדעת על ההשפעות ארוכות הטווח על חלק מהילדים שעלולים להמשיך ולחוות פערים בתחום הלימודי וקשיים רגשיים והתנהגותיים משמעותיים. הם גם מדגישים את הצורך בהתארגנות לאומית לתהליכי ההחלמה והצמיחה מתוך המשבר. בנוסף, מומלץ להמשיך את המאמץ המערכתי כדי לתמוך בתלמידים ובצוותים החינוכיים. חשוב אף לשמוע את קולו של כל ילד, הורה ומורה, כדי לתת את המענים המתאימים שימנעו נזקים ארוכי טווח. לכולם אין ספק שהמשבר חשף פערים גדולים בין חלקים שונים בחברה הישראלית, וביציאה מהמשבר יש לגשר על הפערים ולצל את המשבר כהזדמנות לקידום של כל חלקי החברה. 

לפרסום בתקשורת:

https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.9716063
https://www.msn.com/he-il/health/health/%d7%9e%d7%97%d7%a7%d7%a8-%d7%90%...


 

קראו פחות
Close up of a recycle garbage bin logo. by gary chan, unsplash

מחקר חדש: בעקבות משבר הקורונה – גידול משמעותי בשיעור הישראלים שהביעו נכונות למחזר יותר ולצרוך פחות

8 אפריל, 2021

סקר מיוחד מצא שיפור משמעותי בעמדות הציבור בנוגע לשימור הסביבה במהלך הסגר הראשון בישראל. הסקר בוצע במסגרת מחקר ישראלי, בו לקחו חלק ד"ר ורד בלאס מבית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב, ד"ר ענת צ'צ'יק מהמחלקה לגיאוגרפיה וסביבה באוניברסיטת בר אילן, ופרופ' סיגל קפלן מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים. תוצאותיו פורסמובכתב העת Resources, Conservation and Recycling.

pills. by elsa olofsson, unsplash

מחקר חדש: רבים מתקשים לבלוע תרופות בגלל טעמן הדוחה – האם שיטה חדשה תהפוך אותן לידידותיות יותר לאדם?

18 מרץ, 2021

קרא עוד
חוקרים מהאונ' העברית פיתחו אלגוריתם ייחודי שחוזה כבר בשלבי תכנון החומר אם יהיה בעל טעם מר ודוחה, על בסיס המבנה הכימי שלו. האלגוריתם, שנוצר באמצעות Machine Learning, יוכל לזרז ולהוזיל תהליכי פיתוח תרופות ולמנוע ניסויים בבע"ח לצורך הערכת מרירות החומרים הנמצאים בפיתוח

המאמץ המחקרי בפיתוח תרופות מתרכז בפיתוח של תרופות יעילות ובטיחותיות, כך שיוכלו לרפא ממחלה במינימום של תופעות לוואי. השימוש בתהליכים מתוחכמים ואוטומטיים הוביל לאישורים של אלפי תרופות על ידי ה-FDA, כאשר רק ב-2020 אושרו 53 תרופות חדשות. עם זאת, ישנה בעיה שלא מקבלת מענה אופטימאלי  - לתרופות רבות יש טעם מר מאוד שמקשה על נטילתן דרך הפה. אמנם הכנסת התרופה לקפסולות לרוב פותרת את בעיית הטעם, אך מדובר בפתרון שלא תמיד אפשרי היות והוא מגדיל את התרופה ועלול ליצור קושי ממשי בבליעה.

בעוד שרבים מאיתנו מצליחים לבלוע את התרופה למרות הטעם הנורא שלה או גודלה הבעייתי, יש אוכלוסיות שמאוד מתקשות בכך, כולל פעוטות ומבוגרים עם קשיי בליעה. מחקרים הראו כי כאשר לתרופות היה טעם מר מאוד, נצפתה ירידה בהיענות לטיפול בקרב ילדים, מה שגרר סכנה בריאותית עקב אי השלמת הטיפול התרופתי. לדוגמה, מחקר שפורסם לפני זמן לא רב קבע כי למעלה מ-90% מרופאי הילדים מדווחים על ילדים רבים שאינם מוכנים לקבל תרופות בשל טעמן, והדבר חושף אותם לפגיעות בריאותיות ולהיעדר טיפול רפואי ראוי. זאת ועוד, בגלל הסיכונים הפוטנציאליים הנגרמים בעקבות טעמן המרתיע של תרופות רבות, ה-FDA האמריקאי ביקש לאחרונה להוסיף הערת טעם לרשימת תופעות הלוואי במרשמים של התרופות לילדים, כדי להזהיר הורים מפני אותם טעמים בעייתיים.

כיום, חברות התרופות יזהו שישנה בעיה של טעם מר מאוד רק בשלבים מתקדמים של פיתוחה, או בשלב הניסויים הקליניים עצמם, כאשר התרופה ניתנת לאלפי בני אדם המשמשים כנסיינים על מנת לבדוק את יעילותה. במקרה שזוהתה בעיית טעם חריגה במיוחד, החברות ייאלצו לחזור ולשנות את הפורמולציה של התרופות על מנת לנסות ולמסך את הטעם הנוראי (מה שלא תמיד אפשרי), דבר שיגרור דחייה נוספת בשחרור התרופה לשוק, הפסדים כספיים של מיליוני דולרים וניסויים נוספים ולא רצויים בבעלי חיים. לרוב חברות התרופות  יעדיפו להוציא לשוק תרופה גם אם כבר הבינו שהיא מרה מאוד, בתקווה שנתמודד עם הטעם הבלתי נסבל.

בקבוצת המחקר של פרופ' מאשה ניב, חוקרת טעם במכון לביוכימיה, מזון ותזונה בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית, הבינו את חומרת הבעיה, והצליחו לפתח אלגוריתם שחוזה מרירות חזקה של מולקולה רק על סמך המבנה הכימי התיאורטי שלה, עוד לפני שהיא נוצרה במעבדה. המחקר פורסם לאחרונה בעיתון Computational and Structural Biotechnology Journal.

איתן מרגוליס, דוקטורנט במעבדה של פרופ' ניב, מספר על המהלך המחקרי ותהליך יצירת האלגוריתם באמצעות שיטת למידת מכונה (Machine Learning) לגבי מרירות עזה: "אספנו מולקולות ממאגר ה-BitterDB שהוקם במעבדה שלנו ומכיל מידע על מעל 1000 תרכובות מרות. שילבנו מידע על טעמן של מולקולות שקיבלנו מעמיתינו בחברת התרופותGSK  ובחברת חומרי טבע AnalytiCon Discovery. לימדנו את המחשב להבין אילו קומבינציות של תכונות כימיות הכי חשובות על מנת שחומר מסוים ייתפס כבעל טעם מר מאוד ובכך 'אימנו' אותו לזהות במהירות האם מולקולה מסוימת עלולה להיות מרה מאוד או לא. כך, בעצם, יצרנו את האלגוריתםBitterIntense . לאחר בדיקת ביצועי המודל ראינו שהוא צודק ביותר מ-80% מהמקרים, מה שמחזק את פוטנציאל השימוש בו לצורך פיתוח תרופות ידידותיות מבחינת הטעם - ללא צורך בסינתזה מוקדמת של החומר ובבדיקתו בבני אדם או בבעלי חיים. בנוסף, היות ומדובר במודל חישובי, נוכל להמשיך ולשפר את דיוקו ככל שיצטבר עוד מידע על מולקולות מרות".

בניגוד לסברות מדעיות קודמות, נמצא מתוצאות החיזויים כי תרופות מרות מאוד לא נוטות להיות רעילות יותר לכבד מאשר תרופות פחות מרות. עם זאת חומרים מאוד מרים נראו כיותר רעילים ללב עקב יכולתם לחסום תעלות אשלגן. "העובדה שחומרים מאוד מרים הם עם פוטנציאל גבוה יותר להיות רעילים ללב מעניינת במיוחד משום שקולטנים לטעם המר מתבטאים גם בלב. מחקרים עכשוויים מתרכזים בתפקידיהם הפיזיולוגיים של קולטני טעם המתבטאים מחוץ לפה", מסבירה פרופ' ניב.

ומה לגבי תרופות למחלת הקורונה? הדוקטורנט איתן מרגוליס מוסיף ומסביר כי "ראינו ששכיחות התרופות המרות מאוד בקרב אלה שנמצאות כרגע בשלבי פיתוח או באישור לטיפול בקורונה, גבוה יותר מאשר בקבוצת התרופות הכללית. תוצאה זו מעניינת היות ואיבוד חוש הטעם הוא תסמין משמעותי מאוד ונפוץ בקרב הנדבקים בנגיף, כפי שהראו גם מחקרים במעבדתה של פרופ' ניב. עם זאת, העובדה שתרופות מאוד מרות יכולות להיות בעלות אפקט פיסיולוגי מיטיב, מדגיש את הצורך שלא לפסול על הסף את אותן תרופות מרות מאוד רק על סמך טעמן, אלא רק להיערך בהתאם".

לסיכום, החוקרים מאמינים כי BitterIntense היא שיטה שעשויה להפחית את העלויות הכספיות, את הניסויים בבעלי חיים ולקצר את זמן הגעת התרופה לקליניקה. היכולת לאתר מרירות גבוהה באופן אינטגרטיבי בתהליך גילוי ופיתוח, יעזור בפיתוח תרופות מתאימות לילדים ולמטופלים גריאטריים. בנוסף, BitterIntense רלוונטית גם לחברות ביוטכנולוגיה וחברות שעובדות על פיתוח ממתיקים חדשים (שלעתים גם מרירים) או מרכיבים טבעיים שמטרתם להשתלב במוצרי מזון.

איתן מרגוליס משתף בחווייה אישית לאור המחקר: "לאחר פרסום המאמר המדעי, פנו אלי צעירים ומבוגרים רבים דרך הרשתות החברתיות, וסיפרו לי שהם מאוד מזדהים עם בעיית המרירות של התרופות. חלקם סיפרו שעד עכשיו הם נאלצים ללעוס תרופות או לאכול אותן עם אוכל בעל טעם דומיננטי וגם אז זה לא תמיד עובד. אחרים שיתפו על התסכול של לתת כדורים מרים לילדים שבהרבה מקרים פולטים את הכדור, ואז לא יודעים אם לתת התרופה שוב או באיזה צורה ומינון. אנחנו מקווים שבזכות המחקר שלנו יינתן מענה טוב יותר לבעיית הטעם של התרופות, ומרכיבי מזון חדשניים".

 

קראו פחות
graph up

פרופ' אורי חפץ מהמחלקה לכלכלה: השפל הגדול של שנות 30 במאה הקודמת לא חזר ב-2020, אפילו לא קרוב לכך

11 מרץ, 2021

 

קרא עוד

זה לא נגמר. וזה עשוי להידרדר שוב במפתיע. אבל שנה מאז שזה התחיל אפשר כבר לומר בזהירות: החששות הכלכליים הקודרים ביותר התבדו. משבר עולמי בממדי השפל הגדול של שנות ה-1930 לא חזר ב-2020. אפילו לא קרוב .

שנת 2020 הייתה שנה קשה, ואת הנזקים שלה, שממשיכים להצטבר אל תוך 2021 ושילוו אותנו שנים רבות, עוד נלמד ונחקור בעשורים הבאים. היא הייתה שנה שחילקה את הסבל - בריאותי, כלכלי, חברתי, ונפשי - באי שוויון משווע. המדינות התחלקו: אלו שנפגעו יותר ואלו שפחות. גם העובדים התחלקו: ענפים עתירי מדע מול ענפים עתירי מגע; עבודה מרחוק מול רחוק מעבודה. זו הייתה שנה ששינתה את הכול, ולא הכול יחזור להיות כשהיה: הבריאות, אורח החיים, האמון במוסדות השלטון, הסולידריות החברתית, הזכות לפרטיות, המערכת הפוליטית, מצב הדמוקרטיה במדינות השונות, ואפילו היחס שלנו לעובדות - הם כולם השתנו, בדרכים שעוד נגלה, לטוב ולרע. אבל בתוך כל זה, כשבוחנים את מצב הכלכלה העולמית, יכול היה להיות הרבה יותר גרוע.

נראה שהתגובה המאקרו-כלכלית, במיוחד בכלכלות המובילות, הצילה אותנו משפל גדול נוסף, לעת עתה. אולי עוד נפשל. עשינו טעויות ואולי עוד נעשה. פה לא עשינו מספיק, ושם הגזמנו, או עוד נגזים. אנחנו רק מתחילים להבין מה עבד ומה לא, איפה היה בזבוז ואיפה הישג, אילו מדינות הצליחו יותר ואילו פחות. אבל ביחד שלחנו מסר חד משמעי: אנחנו על זה. נעשה מה שצריך, בתעוזה ובהיקפים חסרי תקדים. ונראה שבגדול, זה הצליח. הצליח בגדול.

השפל הגדול והמלחמה

בסופו של דבר, מה שהוציא את העולם מהמשבר הכלכלי החמור ביותר במאה השנים האחרונות הייתה טרגדיה נוראה, מהמזוויעות שידעה האנושות. השפל הגדול של שנות ה-1930 הסתיים בעזרת מלחמת העולם השנייה. האבטלה המייאשת בארצות רבות, שהגיעה בשיאה לכמעט רבע (בארה״ב) ואפילו שליש (בגרמניה) מכוח העבודה, נעלמה כלא הייתה כשהמשקים המתועשים גויסו לטובת המאמץ המלחמתי. בארצות הברית, שיעור האבטלה, שהגיע לשיא ב-1933, היה עדיין 17% בשנת 1939, טרם המלחמה, למרות הניו דיל של פרנקלין רוזוולט, הרגולציה והחוקים החדשים, מפעלי העבודות הציבוריות, ולמרות קמפיין התקווה - לפחות כלפי הציבור - שהנשיא האמריקאי הביא.

בסופו של דבר, זה היה עניין של ביקוש מצרפי. עניין בסיסי במאקרו-כלכלה, בחשבונאות לאומית. ערב פרוץ המלחמה, ההוצאה הצבאית האמריקאית הייתה פחות מ-2% תוצר. בשנת 1944, כשהיא הגיעה לשיעור המדהים של 43% תוצר, האבטלה התאדתה, ושיעורה ירד לאחוז בודד, הנמוך ביותר שידעה ארה״ב מאז השנים ההן ועד היום.

היום אנחנו חושבים שהשפל הגדול היה, כמו המלחמה, טרגדיה מעשה ידי אדם, ויכול היה להימנע. היסטוריונים כלכליים מאשימים מדיניות מאקרו-כלכלית שגויה. הטראומה הכלכלית הזו, עם הייאוש שהיא הביאה ושתרם לעלייתו של היטלר ואחרים, הולידה גם אופטימיות, אמונה שאפשר לנהל את הכלכלה טוב יותר, שאפשר גם אחרת. היום אנחנו חושבים שהשפל הגדול לא היה גזירה משמיים. מאז, אנחנו הכלכלנים התנצלנו קולקטיבית בשם אבות אבותינו, והבטחנו לילדינו לא לוותר. הבטחנו שנעשה הכול בשביל למנוע שפל גדול נוסף. והפעם בלי מלחמת עולם. לא עוד.

מתוך השפל הגדול נולדה דיסציפלינה חדשה. ג׳ון מיינרד קיינס הבריטי, אבי המאקרו-כלכלה, פרסם את ספרו ב-1936, והפך את המחשבה השמרנית השלטת על פיה. הוא טען בין היתר, כנגד הדעה הרווחת בזמנו, שממשלות יכולות לסיים את השפל הגדול, להקטין אבטלה ולייצב את המשק באמצעות הגדלת הביקושים. המלחמה, שהגדילה את ההוצאה הציבורית, נהייתה בעל כורחה תצוגת תכלית של התיאוריה הקיינסיאנית החדשה. בארצות הברית, רכיב ההוצאה הציבורית בתוצר האמריקאי התנדנד סביב ה-15% בשנות השלושים, אבל זינק בחדות ב-1941, והגיע ל-48% תוצר ב-1943. הגירעון בתקציב הפדרלי, שבמרבית שנות השלושים היה בין 0% ל-5% תוצר, התנפח ל-27%. רק אחרי המלחמה חזרה ההוצאה הציבורית לרמתה המקורית, והגירעון הפך ליתרה (וגם זה, באופן זמני). אבל בינתיים, נראה שהתרופה הקיינסיאנית כבר עבדה: לא רק המלחמה נגמרה; גם השפל כבר לא חזר.

אז מה למדנו?

כשפרץ משבר הקורונה בתחילת 2020, הייתה הסכמה כמעט גורפת בקרב קהילת הכלכלנים העולמית - בהובלת עמיתינו בארה״ב ובאירופה - שבנוסף למדיניות מוניטרית מרחיבה מאוד, הממשלות צריכות להקדיש משאבים גדולים, תוך כניסה לגירעונות גדולים, כדי למנוע את קריסת המשקים הלאומיים. ואכן, הכלכלות המובילות תמכו באופן מסיבי וחסר תקדים במשקי הבית ובעסקים המקומיים. פרטי התוכניות היו שונים ממדינה למדינה, אבל העיקרון היה דומה: ללוות כסף ולהזרים אותו לידי הציבור, העובדים, המובטלים, והמעסיקים. זה יהיה יקר, הזהירו הכלכלנים, ומסוכן. אבל ההססנות, אמרנו באותה הנשימה, תהיה יקרה ומסוכנת יותר.

וזה אכן היה, ועודנו, יקר ומסוכן. כפי שהובטח. הגירעונות ב-2020 הרקיעו שחקים: אומדנים מצביעים על כ- 15% תוצר בארה״ב ובבריטניה, וכ-10% בגוש האירו וביפן. (בישראל, הגירעון היה כ-11% תוצר, כנראה שקצת מתחת לממוצע ה- OECD , מועדון המדינות המובילות.) החובות הלאומיים תפחו גם הם-בדיוק לפי הוראות ההפעלה. נראה שמילטון פרידמן צדק, אם כן, כשאמר לפני יותר מחמישים שנה שבמובן מסוים, כולנו קיינסיאנים עכשיו.

וזה עדיין מסוכן, וזה עדיין לא נגמר. ומה נעשה אם הריביות יעלו? אם האינפלציה תחזור? אם וריאנט חדש יגיע? דאגנו מאוד, ואנחנו עדיין דואגים. אבל כמו שאמר חסידו של קיינס, הכלכלן המנוח ג׳ון קנת גלבריית, על הניו דיל של רוזוולט: דאגנו-ועשינו את זה בכל זאת.

סיכום ביניים: המצב קשה, אבל יש מקום לאופטימיות זהירה

רק לפני שנה, האבטלה בארה״ב זינקה מ-3.5% בפברואר 2020 לכמעט 15% באפריל. זה זינוק, תוך חודשיים בלבד, משיעור האבטלה הנמוך ביותר בחמישים השנים האחרונות, לגבוה ביותר מאז השפל הגדול. התחזיות באפריל 2020 היו שהאבטלה, שהייתה כבר קרובה להחריד ל-17% של 1939, עוד תמשיך לטפס. התמונה במקומות אחרים בעולם נראתה מפחידה לא פחות.

בשבועות האחרונים, עם פרסום הנתונים המצרפים הראשוניים לגבי משקי העולם ב-2020, אפשר לעצור לרגע ולעשות סיכום ביניים. לחזור ולשאול: אז מה היה לנו שם?

היה לנו שם רע. מאוד. אבל יחסית לתרחישים הקודרים ביותר מהם חששנו, הצלחנו מעל ומעבר לציפיות. בדיעבד, מהרבה בחינות, אפריל המר של 2020 היה השיא, נקודת המפנה. הכלכלה העולמית השתפרה מאוד מאז. בארה״ב למשל, שיעור האבטלה מאז רק ירד, ובחודש שעבר כבר התקרב ל-6%. קרן המטבע הבינלאומית העריכה בינואר השנה שכלכלת העולם איבדה 3.5% תוצר ב-2020. זה כואב, אבל זה הרבה יותר טוב ממה שיכול היה להיות. זה אפילו יותר טוב, בלמעלה מאחוז, מהתחזית הקודמת של הקרן, מאוקטובר 2020, ומהעדכון שלפניה, מיוני. וזה צפוי להשתפר במהירות: הקרן צופה צמיחה עולמית של 5.5% ב-2021 ומעל 4% ב-2022, שני עדכונים חיוביים נוספים של התחזית הקודמת. בקרן מסבירים את העדכון בהתקדמות מבצעי החיסונים, אבל גם בתמריצים פיסקליים בכלכלות הגדולות, כמו ארה״ב ויפן.

וזו לא רק קרן המטבע. מגזין האקונומיסט, למשל, ליקט לאחרונה 14 תחזיות לצמיחה כלכלית בארה״ב ב-2021. החציונית קרובה ל-6%. וגם אצלנו, בנק ישראל חזה בתחילת ינואר השנה צמיחה שנתית של כ-6% בשנתיים הקרובות, תחת תרחיש התחסנות מהירה-וזה עוד לפני בשורת פברואר מהלמ״ס שהתוצר הישראלי התכווץ ב-2020 ב-2.4%, ולא ב-3.7% כפי שהעריכו בבנק. הפעם האחרונה בה ישראל צמחה בקצב של 6% בשנה הייתה לפני עשור, בשנים שלפני ואחרי המשבר הפיננסי העולמי. ארה״ב צמחה בכזה קצב רק שנה אחת בחמישים השנים האחרונות.

אז למרות שהצמיחה המצרפית הצפויה הזו מסתירה מאחוריה הרבה סבל ואי שיוויון, היא עדיפה בהרבה על מה שיכול היה להיות, ועל מה שעד לא מזמן צפינו שיהיה. האופטימיות שהיא מציגה חוזרת גם במדדים אחרים. בישראל למשל, שניים מתוך ארבעת הרכיבים של מדד אמון הצרכנים של הלמ״ס חזרו בשבועות הראשונים של 2021 לרמה קרובה לרמתם אשתקד. שניהם פונים אל העתיד: הם אומדים את השינוי הצפוי במצב הכלכלי בשנה הקרובה - האחד, של משקי הבית, והשני, של המדינה.

שני הרכיבים הנותרים במדד אמון הצרכנים של הלמ״ס פונים פחות אל העתיד ויותר אל ההווה והעבר: הם אומדים כוונות לרכישות גדולות בשנה הקרובה בהשוואה לשנה האחרונה, ואת השינוי במצב הכלכלי של משק הבית בשנה האחרונה. גם הם התאוששו לאחרונה, אבל הם עדיין רחוקים ממצבם בתחילת השנה שעברה. כי המצב הכלכלי עדיין קשה. וזה מבלי לדבר על הבריאות, החברה, החירות, החיים עצמם. עם מאות אלפים בישראל ומיליונים רבים בארצות אחרות שאיבדו את מקור ההכנסה בשנה האחרונה ושלא רואים את הסוף. עם סבל עולמי שמרוכז, כרגיל, בקרב בעלי השכלה נמוכה יותר, נשים, צעירים, אלו שאינם מועסקים פורמאלית, ובאופן כללי אלו שחיים במדינות החלשות.

מוכרחים להמשיך לסייע לכל אלו. אבל הסיוע כעת צריך להיות ממוקד. מבחינת המאקרו-כלכלה, אם הכל יילך כשורה, כנראה שהביקושים המצרפיים כבר החלו לחזור. חיברנו את המשק העולמי למכונת הנשמה, והוא התייצב. 2020 הייתה שנה נוראית, וזה עוד לא נגמר, אבל היא לא מתקרבת לטרגדיה של השפל הגדול. בהינו בתהום, אבל הפעם הכלכלות המובילות עשו את הדבר הנכון, והעולם לא נפל. יש מקום לאופטימיות זהירה.

* הכותב הוא פרופסור במחלקה לכלכלה ע״ש משפחת בוגן ובמרכז פדרמן לרציונליות באוניברסיטה העברית בירושלים; ובבית הספר ס.ק. ג׳ונסון למנהל עסקים באוניברסיטת קורנל.

*המאמר פורסם בעיתון גלובס: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001363428&after_registra...

קראו פחות
לימודים באוניברסיטה העברית

האוניברסיטה תחדש את הלימודים והפעילות המחקרית בכל הקמפוסים לבעלי "תו ירוק" או תשובה שלילית לבדיקת קורונה!

7 מרץ, 2021

קרא עוד
הנהלת האוניברסיטה העברית הודיעה היום לכל קהילת האוניברסיטה העברית כי בשבועות הקרובים הסטודנטים וצוותי המחקר יוחזרו לשגרת לימודים פרונטליים כבר בשבועות הקרובים.

החזרה לשגרה תיערך בשתי פעימות: הפעימה הראשונה תחל ביום ראשון, 14.3.21, מועד פתיחת סמסטר ב' תשפ"א, ומסתיימת בחופשת פסח. בתקופה זו, הכניסה לקמפוסים של האוניברסיטה תמשיך להיעשות בהתאם למגבלות "התו הסגול", שעיקרן הצהרת בריאות או הצגת תו ירוק בכניסה לקמפוס. בתקופה זו, ההוראה בקורסים ה"רגילים" תעשה מרחוק, בדומה להוראה בסמסטר א'. הפעילות במעבדות המחקר תותר אך ורק למי שברשותם "תו ירוק" שהנפיק משרד הבריאות (מתחסנים ומחלימים) או שקיבלו תשובה שלילית בבדיקת קורונה עדכנית (עד 72 שעות לפני מועד הכניסה לקמפוס). גם ההשתתפות בפעילות במעבדות ההוראה, הכשרות מעשיות ולימודים קליניים תפעל לפי אותה מתכונת תותנה בהצגת "תו ירוק" או תשובה שלילית עדכנית, ובכפוף להנחיות המוסד שבו נערכות ההכשרות והפעילות הקלינית. סטודנטים שאינם יכולים לעמוד בתנאים אלה יפנו אל רכז\ת הקורס לקביעת הסדר המיוחד.

הפעימה השנייה תחל ביום ראשון, 4.4.21, עם סיום חופשת פסח. במועד זה תתחדש ההוראה הפרונטלית בכיתות בכל הקמפוסים. החל ממועד זה, הכניסה לכל הקמפוסים של האוניברסיטה העברית תותנה בהצגת "תו ירוק" או תשובה שלילית עדכנית (מי שלפי הנחייה רפואית אינם רשאים להתחסן יוכלו לקבל אישור כניסה מיוחד). ההסדרים המדויקים לעניין הוראה בכיתות ייקבעו בהתאם להנחיות משרד הבריאות שיהיו בתוקף.

הנהלת האוניברסיטה הדגישה בהודעה שהנחיות אלה אינן סופיות ויתכנו בהם שינויים בהתאם להנחיות של משרד הבריאות. בקורסי החובה תהיה אפשרות גם לצפייה מרחוק על ידי הרואה מקבילה.

נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן: "האוניברסיטה העברית ממשיכה לפעול מתוך שאיפה למלא את ייעודה בתחומי ההוראה, המחקר, הפעילות המינהלית והתרומה הציבורית, תוך הגנה על הבריאות של כלל חברי קהילת האוניברסיטה ותוך נקיטת יוזמה והובלה הנדרשים להגשמת מטרותינו. אנו מבקשים לחזור ולהדגיש שהתחסנות היא אחריות  אזרחית ראשונה במעלה שמוטלת על כולנו; היא נחוצה לשם הגנה על הבריאות של הפרט ושל זולתו ולשם המשך החזרה לשגרה והסרת המגבלות ששיבשו את הפעילות שלנו בשנה האחרונה".

פרסומים בתקשורת:

חמל (וואלה!) - https://www.hamal.co.il/post/-MVCkj1Nrj2MJPNFA3uD

News1 - https://www.news1.co.il/Archive/001-D-437860-00.html

כל העיר - https://www.kolhair.co.il/jerusalem-news/154537/

מבזקים - https://www.mivzaklive.co.il/archives/415554

לימודים אינפו - http://www.limudim-info.co.il/one_news.asp?IDNews=15560#.YEZeqGgzY2w

לימודים כחול לבן - https://limudimisrael.co.il/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%A1%D7%A0%D7%99%D7%9D-%...

קראו פחות
nsp2. צילום באדיבות דר דינה שניידמן

"התחלה עם בשורות טובות": חוקרות וחוקרים הצליחו לפענח את המבנה והפעילות של 3 מחלבוני SARS-COV-2

23 פברואר, 2021

אחד החלבונים הגדולים ביותר של הנגיף, אותו הצליחו החוקרות לפענח בשיטה חדשה וייחודית, הוא חלבון בשם Nsp2, שנודע כ"סרבן" לפיענוח מבני. דר' דינה שניידמן: "עכשיו יש לנו טכנולוגיה ופרוטוקול ניסויי לחקור לא רק את חלבוני הנגיף עצמם, כי אם גם את השותפים שלהם מתוך התא האנושי". פרופ' מיכל ליניאל: "בהמשך יהיה צורך לפצח את הנגיף השלם בהקשר התאי כדי לדמות את כל חלבוני הנגיף והאינטאקציות ביניהם"

covid19_vaccine._by_hakan_nural_unsplash

"חיסונים, התניות ונשיאה בעלויות": נייר עמדה חדש לגבי מדיניות ההבחנה בין מתחסנים ולא מתחסנים בכניסה למקומות ציבוריים

17 פברואר, 2021

קרא עוד
נייר עמדה חדש (מצ"ב למטה) נערך על ידי קבוצת חוקרים בפקולטה למשפטים ובחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, הכוללת את פרופ׳ דוד אנוך, ד״ר נטע ברק-קורן, פרופ׳ מיכל שור-עופרי, פרופ׳ דוד הד וד״ר עופר מלכאי - אודות מדיניות ההבחנה בין מתחסנים ולא מתחסנים בכניסה למקומות ציבוריים וההגבלות שניתן להשית על לא-מתחסנים נוכח המגיפה.

stock photo ig: @hakannural
המסמך נשלח ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט וצוותו וכן למשרד הבריאות!

בניגוד להנחה של בכירי משרד המשפטים (כפי שצוטטו בתקשורת בימים האחרונים היועמ״ש והמשנה ליועמ״ש), אנו טוענים כי אין צורך בחקיקה חדשה על מנת להגביל לא-מתחסנים בכניסה למקומות ציבוריים או להטיל חובת חיסון על אוכלוסיות מסוימות, אם הדבר נדרש מבחינה רפואית ואפידמיולוגית, וכי הגבלות כאלה צפויות להיות מוצדקות ומידתיות, מוסרית ומשפטית, כל עוד יעוצבו לפי השיקולים והתכליות שאנו פורסים בנייר העמדה.

תמצית העמדה:

מדיניות חיסונים להתמודדות עם מגיפת הקורונה ונזקיה היא עניין הנוגע לבריאות הציבור ולא עניין רפואי ייחודי ואישי.

המסגרת המשפטית הכללית שיש להחיל על הסוגיה היא פקודת בריאות העם, שנועדה להתמודדות עם מגיפות ומעניקה סמכות למשרד הבריאות להטיל הגבלות על לא-מתחסנים ואף לחייב חיסון במקרים מתאימים.

אין צורך בחקיקה חדשה על מנת לנקוט בצעדים אלה, בכפוף לכך שיהיו לתכלית ראויה ומידתיים.

ארבעה שיקולים יכולים להצדיק הבחנות בין מתחסנים (ומחלימים) ללא-מתחסנים: מניעת תחלואה וצמצום נזקיה; שיקום הכלכלה וחזרה לחיי שגרה; השתת עלויות ההחלטה שלא להתחסן על מקבליה; מתן תמריצים להתחסנות.

עמדת המומחים: צעדים שנועדו להגשמת תכליות אלה, המשמרים את הגישה של לא-מחוסנים לפעולות חיוניות ואת יכולתם להשתתף בפעילויות ציבוריות מרחוק או בכפוף להוכחת היעדר מסוכנות (באמצעות בדיקת קורונה עדכנית), צפויים להיות ראויים מוסרית, וגם מוצדקים מבחינה משפטית.

כאשר אדם מחליט לא להתחסן ומחליט, בנוסף, לבוא במגע עם אחרים – ההחלטה שלו לא להתחסן אינה רק החלטה אישית ופרטית. להחלטה שלא להתחסן יש עליות חברתיות משמעותיות ביותר.

המומחים דוחים את הטענה כי הבחנה בין מחוסנים ללא-מחוסנים פוגעת בשוויון. כל עוד התחסנות נרחבת דרושה על מנת לבלום את המגיפה ואת נזקיה המערכתיים, הבחנה בין המחוסנים ללא מחוסנים אינה מהווה אפליה כי אם שוני רלוונטי וחיוני.

פתיחת המשק למחוסנים אינה מרעה את מצב הלא-מחוסנים בהשוואה למצב הנוכחי, אלא מיטיבה את מצב המחוסנים. זכויות היסוד הדמוקרטיות אינן דורשות מיתר בני החברה לשאת בעלויות הבחירה שלא להתחסן, והבחנה בין מי שמקיים את חובתו האזרחית ומתחסן למי שבוחר שלא לעשות כן היא הבחנה חיונית ומותרת – משפטית ומוסרית כאחד. וכמובן, בפני מי שבחר שלא להתחסן פתוחה תמיד הדרך ליהנות מהיתרונות שהחיסון מעניק, לקיים את חובתו, ולהטות שכם למאבק הקולקטיבי במגיפה.

פרסומים בתקשורת:

https://www.israelhayom.co.il/article/852743

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001361555

https://103fm.maariv.co.il/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=IFHDEH&c41t4nzVq=EF

סדר עולמי, קשת 12: https://www.ifatmediasite.com/ms/radiomp4/2021/02/20/10495800.mp4

https://www.news1.co.il/Archive/001-D-437204-00.html

https://www.makorrishon.co.il/opinion/316025/, https://www.makorrishon....

https://www.inn.co.il/news/468136

[להאזנה] בוקר טוב ישראל, גל"צ: https://www.ifatmediasite.com/ms/radio/2021/02/17/10489401.mp3

[להאזנה] השורה התחתונה, גל"צ: http://www.ifatmediasite.com/ms/radio/2021/02/22/10501621.mp3

[להאזנה] סדר יום, כאן ב': https://www.ifatmediasite.com/ms/radio/2021/02/17/10490079.mp3

קראו פחות
אמנון שעשוע

עכשיו זה הזמן לפעול | ד"ר אמנון דקל

24 נובמבר, 2020

מה עושים?

ימים קשים עוברים עלינו, על כלל אזרחי המדינה, על כלל אזרחי העולם.

האם זה הזמן להסתכל קדימה או אולי עכשיו צריך להתכנס ולהתגונן מהבאות?

או במילים אחרות -

 

האם נכון להמשיך להקים מיזמים חדשים או לפתח ולגדל מיזמים קיימים בימים נוראים אלו?

התשובה היא כן! עכשיו זה הזמן!

 

כן- אפשר להקים מיזמים חדשים בימים אלו.

ראה גם: יזמות, חדשות
איילת כהן

יש לי רעיון, איך מתחילים | איילת כהן

24 נובמבר, 2020

"אאוריקה" צעק ארכימדס ושינה את העולם. מצאתי, יש לי את הרעיון המנצח!

הבעיה שבעולם האמיתי זה לא עובד ככה, בהבזק יחיד של רעיון - ותכלס, גם הפתרון של ארכימדס הגיע אחרי שנים של התעמקות בבעיה. הרבה פעמים, אנחנו נתקלים בשאלה הזו של - יש לי רעיון, מה עכשיו? אחת השאלות האחרות שאנחנו נתקלים בה הרבה היא דווקא- יש לי מלא רעיונות, איך יודעים מה לבחור?

ראה גם: יזמות, חדשות