הצמחים שנחקרו. צילום - דר קונור פיצפאטריק

צוות הניקיון של המיקרוביום: איך חיידק אחד מגן על הצמח בפעילות מטבולית פשוטה

מחקר חדש שפורסם בכתב העת המפורסם nature על ידי המיקרוביולוג ד"ר עמרי פינקל, חוקר צעיר שהחל לאחרונה את פעילותו במכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, חושף את הייחודיות של המיקרוביום הצמחי ודרכי פעולתו של חיידק אחד שפועל בתוכו ועשוי לשנות את בריאותו הכללית של הצמח

ראה גם: בתקשורת, מחקר
משמאל: קנקן מטיפוס 'קייאפה', קנקן מטיפוס 'היפו' וקנקן ממלכתי עם טביעת חותם מטיפוס 'למלך'. קוטר הפתח הפנימי מסומן בקו אדום.

חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מכון ויצמן ורשות העתיקות מצאו את עקבותיה של המידה "טפח" בממצאים ארכיאולוגיים

השאלה האם ניתן לזהות את עקבות המידה המקראית "טפח" בממצאים ארכיאולוגיים, מוצאת פתרון אפשרי ממקום בלתי צפוי. שלוש קבוצות קנקני אגירה ומסחר שיוצרו במקומות שונים בא"י במאות ה-10 עד ה-7 לפנה"ס נחקרו, ונמצא כי הפרמטר המשותף היחידי בדיוק רב לשלושתן, הוא קוטר פתחי הקנקנים, ואורכו בטווח ההערכות השונות שניתנו בעבר למידת הטפח * הבדיקה אף תומכת בהשערה שייצור הכלים בתקופה הנידונה הופקד בידי קדרים גברים בלבד

ראה גם: בתקשורת, מחקר
בתמונות - ההבדלים בין קרקע שהכילה חומר נפץ [משבצת שמאלית עליונה] לקרקע נקייה [משבצת שמאלית תחתונה], וכימות של עוצמת ההארה [משבצת ימנית]

מחקר: מוטציות בחיידקי E. coli יסייעו לאתר בקלות רבה יותר מוקשים באדמה

חוקרים מהאוניברסיטה העברית שפיתחו שיטה לאיתור מרחוק של מוקשים החבויים בקרקע על-ידי חיידקי E. coli מהונדסים, ביצעו מחקר המשך, והצליחו לשפר משמעותית את התגלית שלהם. שתי מוטציות של החיידקים זיהו את המוקשים בצורה טובה יותר וגרמו לפליטת אור בצורה הניתנת לזיהוי גם בעין אדם, ללא צורך במכשור. המחקר החדש פורסם בכתב העת New Biotechnology

 

ראה גם: מחקר
cassava

כנימת עש הטבק, מהחרקים המזיקים ביותר בחקלאות העולמית, הורסת יבולים שלמים באפריקה, אסיה וגם בישראל – האם נמצא המנגנון שיאפשר לעצור אותה?

ראה גם: בתקשורת, מחקר
קורונה

מחקר: סגר הקורונה הראשון הפחית את כמות המתים הכללית בישראל (לא בטוח שזה מה שיקרה בסגר השני)

צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב הסיק כי לירידה בעומסים בבתי החולים בישראל בשבועות הסגר הראשון השפעה מכרעת על הירידה בכמות התמותה הכללית באותה תקופה, וחושף את חשיבותם של אשפוזי בית כחלופה לאשפוז בבתי חולים, ואת הצורך בחיזוק שירותי הרפואה הקהילתית

גלויה מאוסף פרלמן

קיבוץ גלויות: אספן גלויות בריטי תרם את אוסף הגלויות ההיסטוריות הגדול בעולם, מעל 130 אלף גלויות, למרכז לחקר הפולקלור באוניברסיטה העברית

דיוויד פרלמן, אספן וחוקר גלויות יוצא דופן, תרם כ-130 אלף גלויות מאוספו הפרטי למרכז לחקר הפולקלור באוניברסיטה העברית. האוסף כולל גלויות שהודפסו על ידי מעל 1,500 מו"לים - 80 אלף מהן ממוינות (החל בגלויה הראשונה שנוצרה על ידי הדואר האוסטרי בירושלים בשנת 1883 ועד גלויות שנוצרו ערב הקמת המדינה) ו 50 אלף גלויות בתפזורת שנוצרו אחרי 1948 עם הקמת מדינת ישראל ועד השנים האחרונות (מחציתן של חברת "פלפוט"). אוסף זה של גלויות ארץ הקודש הוא הגדול בעולם, מבסס את המרכז לחקר הפולקלור כמוסד מוביל בחקר הגלויה מבין המוסדות האקדמיים בעולם.

Netai Benaim

פרופ' ענבל גושן והדוקטורנטית עדי קול גילו את המנגנון במוח שבורר חוויות משמעותיות בחיים שלנו ומייצר מהם זיכרונות ארוכי טווח

קורונה

צוות חוקרים מהאונ' העברית: צפויה עליה מהירה במספר החולים קשה בימים הקרובים. רק מימוש של סגר יעיל יאפשר הגבלה של התמותה מתחת ל-1000 מתים נוספים

חוקרי האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה, המנטרים באופן יומי את מצב התחלואה בישראל, פרסמו היום (חמישי) דו"ח חדש, שצופה עליה משמעותית בנדבקים, בחולים במצב קשה עד בינוני ובתמותה בימים הקרובים בייחוד לאור סכנה של הדבקה בין דורית מואצת בחגים.

YonatanTzur

מחקר חדש: האם נמצא הפתרון לחידת הפעולה של מולקולות LincRNAs בתאי המין?

הכירו את ה-LincRNA, מולקולות RNA שנחשבו בעבר כרעש חסר שימוש, והתגלו לאחרונה כממלאת תפקיד מרכזי בהתפתחות האדם. במחקר חדש נפתרה חידה מרתקת הקשורה אליהן. את המחקר הוביל ד"ר יונתן צור מהאוניברסיטה העברית, מהמומחים והחוקרים המוכרים ביותר בארץ במחקר בסיסי בפוריות

 

ראה גם: מחקר
stormy_weather-unsplash, by casey horner

מחקר: נמצא קשר הדוק בין מערכות מזג אוויר חורפיות להתפרצות מחלת השפעת באזורנו

המחקר מוכיח כי להבנת משטרי אקלים, כלומר שינויים נרחבים ועמוקים במזג האוויר, השפעה מכרעת על בריאות הציבור, וכי הבנת הקשר בין השניים כפי שבוצע במחקר הנוכחי עשויה לשפר משמעותית את יכולת מערכות הבריאות המקומית והעולמית להתמודד עם משברים בריאותיים עתידיים בעונות החורף הקרובות

ראה גם: בתקשורת, מחקר
ייצור קנקן מים בהודו. צילום באדיבות החוקרת

חוקרות מהאוניברסיטה העברית בחנו 300 קנקני מים בהודו – ומצאו הבדלים נסתרים

מחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי Journal of Anthropological Archaeology חושף כי זהות אתנית ומסורת מקומית עשויה להשפיע על קדרים באופן בלתי מודע, עד כדי כך שהם מייצרים "חתימות" נסתרות בכלים סטנדרטים שהם מייצרים מבלי שהרגישו בכך. המחקר, שנערך על עבודה של מאות כלים בהודו ובוצע באמצעות אנליזה חישובית חדשנית, עשוי להיות בעל השלכות מרתקות לעולמות הארכאולוגיה והתעסוקה

 

ראה גם: מחקר
cover

מחקר: פרופ' ליעוז אתגר הצליח לשפר את תפקודם של תאים סולאריים – ולהיות ידידותיים מאוד לסביבה

פרובוסקייט, חומר מוליך למחצה שהתגלה לאחרונה ע"י פרופ' ליעוז אתגר וצוותו מהאוניברסיטה העברית כיעיל מאוד בבליעת אור השמש, ושכלולו עשוי להוביל לשינויי דרמטי בשימוש העולמי באנרגיה סולארית, מתברר כעת כחומר שניתן להחליפו בתאים סולאריים מבלי לחכות שיתפרק או ייהרס ובכך יפגע בסביבה

ראה גם: בתקשורת, מחקר
thunder. by jeremy thomas

מחקר חדש חושף את הקשר בין אבק מדברי וזיהום עירוני לסופה הקטלנית שאירעה בתחילת השנה בת"א

באסון שאירע ב-4 בינואר 2020 נהרגו שני בני אדם במעלית ותשתיות רבות ניזוקו. בסוף השבוע שטפה סופה את ערי החוף של ישראל. האם הסיבה לקיומן של סופות אלה קשורה אך ורק לשינוי האקלים? מחקר שנערך בהובלת חוקרים מהאונ' העברית ו-IDC הרצליה, מצא סינרגיה מרתקת בין מספר גורמים, ביניהם אירסולים וחלקיקי אבק, שעלולים לגרור סופות ברקים וגשמים שהתרבו בעת האחרונה באזורנו

ראה גם: בתקשורת, מחקר
Woman wearing face mask during coronavirus outbreak. by engin akyurt

סקר: נשים חוות לחץ נפשי רב יותר מגברים במשבר הקורונה, דואגות יותר מגברים לבריאות בני המשפחה ונשארות אופטימיות

עוד עולה מהסקר החדש, שבוצע על ידי פרופ' גד יאיר מהאונ' העברית, כי אנשים שחלו בקורונה הפכו שאננים ופחות שומרים על היגיינה, לציבור לא בוער להעמיק את הידיעות לגבי מגיפת הקורונה ותסמיניה והוא פחות סומך על התקשורת ומסריה, והמשיבים לא מאמינים שהצעירים ישנו את נוהגי החתונה שלהם בעתיד הקרוב

COVER דף קרב חטיבת הראל

מחקר חדש חושף את השינוי שנוצר בדפי הקרב שהובילו את חיילי צה"ל לקרב, לפני ואחרי מלחמת יום הכיפורים

לפי מחקר חדש, שפת דפי הקרב השתנתה ממיקוד ביהדות והמורשת היהודית לפני מלחמת יוה"כ, לשפה רציונלית הממוקדת במילוי משימות והשבת השקט והביטחון לאזרחי ישראל לאחר המלחמה. לטענת מובילת המחקר, נטע גל-נור מהאונ' העברית, בחברה בישראל המפולגת לשבטים בה היהדות כבר איננה גורם מלכד, המיקוד במשימות וערכי הצבא שרתו את המפקדים בבואם לדרבן חיילים לצאת לקרב

ראה גם: בתקשורת, מחקר
multiple entangled photons

פריצת דרך מדעית: חוקרים הצליחו לשזור קוונטית ארבעה פוטונים במערכת קומפקטית

קבוצת המחקר של פרופ' חגי איזנברג בשיתוף מכון מחקר צרפתי והדוקטורנטים דניאל איסטרטה ויהודה פילניאק מהאונ' העברית, שפורסם בכתב העתNature Communications , הוליד מחקר חדש המבשר על מערכת קוונטית קומפקטית חדשה ופורצת דרך המאפשרת שזירת מספר שרירותי של פוטונים

ראה גם: בתקשורת, מחקר
איתן סטיבה עם נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן. צילום ברונו שרביט, האוניברסיטה העברית

לא רק האסטרונאוט הישראלי השני בחלל: התפקיד של איתן סטיבה באוניברסיטה העברית

נשיא המדינה רובי ריבלין וקרן רמון בשיתוף משרד המדע והטכנולוגיה הכריזו היום (שני) כי איתן סטיבה (62), טייס קרב בעברו, אחד מאנשי העסקים הישראלים המצליחים ביותר הפועלים ביבשת אפריקה וממקימי קבוצת LR., יטוס לחלל בסוף שנת 2021 למשימה מדעית בתחנת החלל הבינלאומית. סטיבה יעבור בחודשים הקרובים אימונים והכשרות בארה"ב, גרמניה ורוסיה, והשיגור צפוי להיות מפלורידה.

ראה גם: בתקשורת
AM

חוקרים מהאוניברסיטה העברית פענחו במחקר פורץ דרך את אופן ההשפעה של תאי עצב מתחדשים על פעילות המוח הבוגר

במהלך החיים, הגוף הבוגר מייצר מספר רב של תאים חדשים, דוגמת תאי שערה ותאי דם. עם זאת, תאי עצב (נוירונים), התאים האחראים לכלל התקשורת במוח שלנו, במרבית המקרים אינם מתחדשים במהלך החיים. המוח מכיל מספר קבוע של תאי עצב איתם אנחנו נולדים ובמקרים בהם תאי עצב מתים, למשל בעקבות שבץ מוחי או מחלות הפוגעות במערכת העצבים המרכזית כמו אלצהיימר, חוסר היכולת של המוח לחדש את עצמו ניכר באובדן תפקודי הולך ומחמיר.

ראה גם: בתקשורת, מחקר
Toxoplasma gondi

מחקר מרתק: חמורים רבים בישראל נחשפו לטוקסופלזמה גונדי - טפיל שעלול לסכן נשים בהיריון

במחקר שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומהמכון הווטרינרי ע"ש קימרון במשרד החקלאות נמצא כי חמורים רבים בישראל נחשפו במהלך חייהם לטפיל  Toxoplasma gondii, שעלול להיות מסוכן לנשים בהיריון. זהו המחקר האפידמיולוגי הראשון שביקש לבחון מה מידת החשיפה של חמורים בישראל לטפילי טוקסופלזמה, ובו נמצאה עדות לחשיפה לטפיל ב-94% מהחמורים

ראה גם: בתקשורת, מחקר
בדיקות קורונה באוניברסיטה העברית

מחקר חדש: הדסה והאונ' העברית ביצעו 130,000 בדיקות קורונה תוך חיסכון של 76% מערכות הבדיקה

קבוצת חוקרות בראשות ד״ר מורן יסעור ופרופ' דנה וולף מציגה ממצאים ראשונים מסוגם אודות הרגישות והיעילות של שיטת האיגום, המאפשרת לבדוק עד שמונה נבדקים בעזרת בדיקה יחידה. כתב העת nature שיבח את תוצאות המחקר בעדכון הקורונה העתי שפרסם לחודש נובמבר

ננו נוגדנים [בסגול] מתיישבים על הספייק של וירוס הקורונה. צילום מתוך מעבדתה של דר דינה שניידמן

מחקר ישראלי-אמריקאי: קוקטייל ננו-נוגדנים שהופק מהחיה למה יצליח לעצור את נגיף הקורונה החדש, ביעילות ובעלות נמוכה

 המחקר פורסם ב-"Science" ובוצע בין היתר בהובלת ד"ר דינה שניידמן וצוותה מהאונ' העברית, שטוענת כי "בהשוואה לטיפולים בנוגדנים סטנדרטיים שנמצאים כרגע בשלבים קליניים מתקדמים, שהם יקרים מאוד ויכולים בקלות לעלות מעל 100,000 דולר לחולה, ניתן לייצר ננו-נוגדנים מהונדסים בזול, בקנה מידה גדול - התואם היטב למשבר הנוכחי". קוקטייל ננו-נוגדנים שיצרו החוקרים במחקרם נמצא כעת בשלב הניסויים הפרה-קליניים

children. from pixabay

פרופ' אורה פלטיאל: "קשה לי מאוד להבין מדינה שמעודדת ילודה ולא דואגת למה שקורה לילדים"

"הילדים נשכחו פה. הילדים הם הקורבנות של ניהול מגפת הקורונה, ופחות של המגפה, וצריך להגן עליהם", כך קובעת אורה פלטיאל, פרופסור לאפידמיולוגיה בבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית-הדסה בראון, המשמשת כאחת מחברות קבוצת המומחים לבריאות הציבור שניהלה את המאבק להחזרת כיתות א'-ד' ללימודים. מתוך ראיון שנערך עם פרופ' אורה פלטיאל בכלכליסט.

ד"ר יונית הוכברג וד"ר תאופיק דעאדלה

2 חוקרים צעירים ומבטיחים מהאוני' העברית - מצטרפים לאקדמיה הצעירה הישראלית

שישה מדענים ומדעניות מובילים בתחומם נבחרו השבוע לחברים באקדמיה הצעירה הישראלית, מייסודה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. כל ששת המדענים שנבחרו הם אנשי ונשות מדע מצטיינים ובולטים בתחומם, חוקרים וחוקרות שהוכיחו הצטיינות במחקר וחשיבה מקורית וכן יוזמה ותרומה לחברה בתחום הציבורי. שניים מבין ששת חברי האקדמיה הצעירה שנבחרו הם חברי סגל באוניברסיטה העברית (יותר מכל מוסד אקדמי אחר בארץ):

ראה גם: סגל
קורונה

פוענח המנגנון בקרב חולי קורונה שגורם לתמותה מוגברת מהנגיף

במחקר שבוצע לראשונה בארץ, במרכז הרפואי הדסה על ידי פרופ' עבד אל-ראוף חג'אזי, מנהל מערך המעבדות בהדסה וחוקר באוני' העברית, נמצא המנגנון האחראי על יצירת קרישיות יתר בדמם של חולי COVID-19, שהביא לתמותה נרחבת בקרב חולים בנגיף ברחבי העולם. החוקר: "אם נצליח למנוע את היווצרות קרישי הדם לפני שהם נוצרים כנראה שהחולים לא יזדקקו למכונות הנשמה או לטיפול נמרץ"

דיקן

ברכות לדיקנים הנבחרים!

שמחים לעדכן כי הושלמה נבחרת הדיקנים/ות לשנת הלימודים הבאה. אלה החידושים:

  • אסף פרידלר נבחר לתפקיד דיקן הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע.
  • ניקול אדלר נבחרה לתפקיד דיקנית בית הספר למינהל עסקים.
  • תמיר שפר נבחר לתקופת כהונה שנייה בתפקיד דיקן הפקולטה למדעי החברה.

ברכות חמות לשלושת הדיקנים הנבחרים,

ותודה רבה לג'אי פיינברג ולצבי וינר, שמסיימים בסוף שנת הלימודים הנוכחית תקופת כהונה מוצלחת מאד בתפקידי דיקן.

ראה גם: סגל
רון גרליץ

מעסיקים, אל תיתנו לעובדים החלשים לשלם את מחיר המגפה

בימים אלה המשק חוזר לפעילות, ומעסיקים מחזירים לעבודה חלק מהעובדים שהוצאו לחל"ת – אך לא את כולם. על פי הערכות של שירות התעסוקה, כחמישית מהעובדים שהוצאו לחל"ת, כ־200 אלף עובדים, לא יחזרו לעבודה עד סוף השנה ואולי אף מעבר לכך. מי הם העובדים שייחרץ גורלם להישאר מחוץ לשוק העבודה, ואולי אף לזמן רב?

מתיחות בעמידה עם חלי קדם, מתוך שיעור שעלה לאתר עמותת קוסל בזמן הסגר, משבר הקורונה

סקר חדש באוני' העברית: 55% עלו במשקל בזמן הקורונה, 60% התאמנו ברשת

סקר חדש שנערך באוניברסיטה העברית בהובלת הפיזיולוג ד"ר חורש דור-חיים, שמנהל את מרכז o2 אגף אד"מ לקידום בריאות ורפואת ספורט באוניברסיטה, בדק את הרגלי האימונים והתזונה של 1,200 נבדקים בתקופת הקורונה - שנוהגים להתאמן במסגרת חוגים, חדר כושר, אימון אישי או כל פעילות ספורט מאורגנת בימי השגרה. הסקר פורסם בכתבה נרחבת בעיתון "ישראל היום". הנתונים מבוססים על דיווח עצמי של הנשאלים ולא על שקילה, וההערכה היא שמדובר בנתוני חסר, כשהנתונים האמיתיים גבוהים בכ-30%.

חוקרי האוני' העברית הפכו משחה אנטיביוטית לעור - לתרופה בהזרקה, שעשויה לסייע בטיפול בחולי קורונה המפתחים זיהום חיידקי משני

חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים פיתחו אנטיביוטיקה להזרקה בעלת מנגנון פעולה חדש בשם ננו-מופירוצין. על פי הודעה שפרסמה היום "יישום", חברת הטכנולוגיות של האוניברסיטה העברית, הפיתוח החדש יוכל להשפיע לטובה על הטיפול בחולי קורונה קשים הסובלים מזיהום חיידקי משני. מדובר בפרויקט ייחודי שנערך בשיתוף פעולה בין חוקרי האוניברסיטה העברית יחד עם עמיתיהם הגרמנים במרכז "הלמהולץ" לחקר זיהומים.

תמונת קאבר ד"ר יובל טבח

פרויקט עולמי בפקולטה לרפואה בהובלת ד"ר יובל טבח: איסוף נתונים מחולים על ידי הפצת שאלון אינטרנטי ייחודי

בנוסף, חוקרת במעבדתו של ד"ר יובל טבח בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית מצאה לא פחות מ-145 תרופות "פופולריות" שעשויות להשפיע על סיכויי ההדבקה והתפתחות המחלה של נגיף הקורונה באדם. רשימת התרופות פורסמה במאמר מדעי באתר המאמרים ssrn. בשיתוף פעולה עם המרכז הרפואי הדסה בירושלים נבדק השפעתן על מאות חולים

היחידה שבתוך הפקולטה לרפואה

הפקולטה לרפואה נלחמת בקורונה: 40,000 בדיקות מחודש מרץ, 2,500 דגימות ליום

במהלך החודש שעבר הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית והיחידה לציוד בין-מחלקתי הצטרפו למאמצי הבדיקות שנערכים במרכז הרפואי הדסה. שילוב הכוחות המדהים עם המעבדה הווירולוגית של מרכז הרפואי הדסה הביא לכך שהמעבדה המורחבת אחראית למעל ל-40,000 דגימות מתחילת חודש מרץ (כ-20% מכלל הבדיקות שבוצעו בארץ). בתוך כך, בימים האחרונים נחצה סף ה-2,500 דגימות ליום, זאת תוך כדי פיתוח שיטות חדשניות לבדיקה ולרובוטיקה.

פרופ' יובל דור

הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי הדסה יוצאים למאבק משותף במלחמה בקורונה

בפקולטה לרפואה שבאוניברסיטה העברית החליטו להירתם ולסייע למרכז הרפואי הדסה, ועשו שימוש ברובוטיקה כדי להגדיל את מספר הבדיקות היומיות לאיתור חולים פוטנציאליים בנגיף הקורונה. פרופ' יובל דור מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה שנרתם למשימה הצליח להשמיש רובוט שיוכל להתרום להוספת מאות בדיקות כאלה מדי יום. מנכ"ל המרכז הדסה זאב רוטשטיין ופרופ' דינה בן יהודה, דיקנית הפקולטה לרפואה, סיכמו בבוקר בשיחה על המהלך והמשך שיתוף הפעולה וסיוע ככל שיידרש.