stylized molecule of oxytocin

מקרב לבבות? חוקרים מצאו ש"הורמון האהבה" מגדיל את התחרותיות אצל גברים

24 אוגוסט, 2021

קרא עוד
תחרותיות מהווה מרכיב מרכזי באינטראקציות בין בני-אדם. בעידן של רף קבלה גבוה למסלולי לימוד מבוקשים, של מירוץ בלתי פוסק אחר קידום בעבודה, ושל מחסור במשרות עם שכר גבוה, נכונות להתחרות היא תנאי כמעט הכרחי להצלחה בכל מקום. למרות התפקיד המרכזי שתחרותיות משחקת בחיי היו-יום, עדיין לא ברור מה הם הגורמים הביולוגיים העומדים בבסיסה.

מחקר חדש של הדוקטורנט בועז שרקי וד"ר שלמה ישראל מהמחלקה לפסיכולוגיה ופרופ' אייל וינטר מהמחלקה לכלכלה, שפורסם לאחרונה במגזין הרפואי Psychoneuroendocrinology, התמקד בהשפעה של ההורמון אוקסיטוצין, המשחק תפקיד משמעותי בבני אדם בוויסות התנהגות וקוגניציה חברתית – על תחרותיות. עד כה היה ידוע כי אוקסיטוצין, המכונה גם "הורמון האהבה" קשור מאוד לקשרים חברתיים, אמפתיה ואהבה, עוזר לנו לתפקד טוב יותר במצבים חברתיים ולמעשה גורם לנו גם לרצות אותם יותר ולחפש מגע וקשר חברתי אנושי. לדוגמה, לאחרונה פורסם כי יצירת מוזיקה בצוותא (כמו בקורונה, מוזיקת המרפסות) מביאה להפרשת אוקסיטוצין (פורסם לאחרונה בכתב העת המדעי "American Psychologist"). ההורמון הזה גם מאפשר לנו להתחבר במהירות לרך הנולד או לבן\בת זוג חדש. אלא שהמחקר הנוכחי מצא כי לא רק שאוקסיטוצין משפיע על התחרותיות בין בני אדם, אלא שהוא גם משפיע על הקשר שבין טסטוסטרון לתחרותיות.

במסגרת המחקר, 204 סטודנטים וסטודנטיות מהאוניברסיטה העברית השתתפו בניסוי שנערך בתנאי סמיות-כפולה (double-blind, החוקרים והנחקרים כאחד אינם יודעים מי מהנחקרים משתייך לקבוצת הניסוי ומי לקבוצת הביקורת). מטרת המחקר הייתה להבין את הקשר אוקסיטוצין-טסטוסטרון-תחרותיות. לאחר שהמשתתפים קבלו אוקסיטוצין או פלסבו, הם ביצעו משימה של פתירת תרגילי חשבון פשוטים, שנועדה להעריך את מידת הנכונות שלהם להתחרות זה בזה. לפני ביצוע המשימה, כל משתתף בחר בין תגמול נמוך אך וודאי עבור כל פתרון, לבין תחרות בה הוא יכול היה לזכות בתגמול גבוה יותר, שיתקבל אך רק בתנאי שביצועיו יעלו על ביצועיהם של שלושה משתתפים אחרים - אחרת המשתתפ/ת לא יקבלו דבר. במהלך הניסוי, נאספו מהמשתתפים דגימות רוק, שאמצעותן נמדדו רמות הטסוסטרון לפני ואחרי ביצוע המשימה.

המחקר העלה מספר ממצאים מעניינים. ראשית, בעוד שאצל משתתפים שקבלו פלסבו (טיפול דמה) לא היה הבדל בין גברים לנשים ברמת התחרותיות, תחת אוקסיטוצין גברים היו פי 1.5 יותר תחרותיים מאשר נשים. בנוסף, תוצאות הניסוי הצביעו על קשר בין שינוי ברמות הטסטוסטרון במהלך המשימה לבין רמת התחרותיות אצל גברים. כלומר, גברים עם עלייה חדה ברמות הטסטוסטרון היו פי שלוש תחרותיים יותר מאשר גברים עם ירידה חדה ברמות הטסטוסטרון. החידוש המרכזי של המחקר הוא שאצל גברים, מתן אוקסיטוצין לפני ביצוע המשימה, מבטל את הקשר בין שינוי ברמות הטסטוסטרון לבין תחרותיות. אצל נשים, לעומת זאת, לא נמצא קשר בין שינוי ברמות הטסטוסטרון לבין תחרותיות, ולא נמצאה השפעה של אוקסיטוצין על כך. ההשפעה המשולבת בין אוקסיטוצין, שינוי ברמות הטסטוסטרון ומין על תחרותיות היתה תקפה גם לאחר ניטרול של גורמים אחרים שקשורים בתחרות, כגון, יכולת, בטחון עצמי, ושנאת-סיכון.

ממצאי המחקר מצביעים, איפוא, על כך שבנוסף להשפעה הישירה של אוקסיטוצין על התנהגות חברתית, כגון תחרותיות, יש לו גם תפקיד חשוב בוויסות ההשפעה של הורמונים אחרים על התנהגות זו. "ממצאים אלו, מסייעים לנו להעמיק את ההבנה בנוגע למנגנונים הביולוגיים הסבוכים שעומדים בבסיס התנהגות חברתית בבני-אדם", מסבירים החוקרים.

במחקרים עתידיים, ינסו החוקרים לבחון את ההשפעה של אוקסיטוצין על התנגותיות ותפיסות חברתיות נוספות, כגון, התנהגות בהקשר של קונפליקט קבוצתי ותפיסה של חברי קבוצת החוץ, ואת ההשפעה המשולבת שלו עם הורמונים אחרים על התנהגויות ותפיסות אלה.

למאמר המדעי: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34298279/

לפרסומים בתקשורת: שוונג, שלושה שיודעים - כאן תרבות,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
הצמח Cycas_thorasa, ציקס הגדל בגן הבוטני. צילום - דר' אורי פרגמן-ספיר, הגן הבוטני

מחקר: צמחים שנכחדו לפני עשרות מיליוני שנים שבו "לחיים" מחדש בזכות זרמי האוקיינוסים

24 אוגוסט, 2021

קרא עוד
פרופ' רן נתן, מהמחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות באוניברסיטה העברית, לקח חלק במחקר שפורסם ב-New Phytologist: "הממצאים מהווים עדות ייחודית לתפקיד של מערכות זרמי האוקיינוס בעיצוב דגמי התפוצה וההיסטוריה האבולוציונית של צמחים"

ההיסטוריה האבולוציונית של יצורים חיים תלויה במידה רבה בתפוצה הגיאוגרפית של הקבוצות הטקסונומיות, המשתנה לרוב במהלך התקופות. כאשר משתנים התנאים באזור מסוים, האוכלוסייה המקומית יכולה להיעלם (הכחדה) או להישאר באותו אזור לאחר שינוי תכונות עקב סלקציה (מנגנון עיקרי של האבולוציה) או להתאים לתנאים החדשים באופן גמיש ללא סלקציה (תופעה המכונה פלסטיות פנוטיפית). פרטים או יחידות הפצה מאותה אוכלוסייה יכולים גם להגיע למקומות רחוקים ולייסד שם אוכלוסייה חדשה, בתהליך הקרוי "הפצה ארוכת-טווח".

למרות שציארלס דארווין תיעד בספרו מוצא המינים (1859) עדויות רבות להפצה ארוכת-טווח של צמחים ובעלי חיים, מרבית החוקרים במאה ה-20 המעיטו בחשיבותה של הפצה ארוכת-טווח בטענה שאירועי הפצה אלה הם נדירים ומקריים ביותר, ולכן לא ניתנים למחקר מדעי רציני. מגמה זו השתנתה בשני העשורים האחרונים כאשר חוקרים הדגימו מספר מנגנונים שאחראים על הפצה ארוכת-טווח, כגון זרמי אוקיאנוס, שינויי אקלים ואירועי מזג אוויר קיצוני (סופות), וציפורים נודדות. אולם מעט מאוד מחקרים בחנו באופן ישיר את התפקיד של מנגנונים אלה בקביעת הדינמיקה הגיאוגרפית של קבוצה טקסונומית מסוימת במשך מיליוני שנים.

צמחים מהסוג ציקס (Cycas) שייכים לשושלת האבולוציונית הקדומה ביותר בעולם הצמחים הקיימים היום. בתקופת היורה, לפני כ-200 מיליון שנים, צמחי הציקס נפוצו מאוד בכל העולם, אך בסוף תקופת הקרטיקון, במקביל להכחדת הדינוזאורים לפני כ-65 מיליון שנים, נעלמו מרבית המינים ונותרו מעט שרידים כ"מאובנים חיים" במספר מועט של אתרים בעיקר בדרום מזרח אסיה.

באופן מפתיע, קבוצה עתיקה זו עברה "התרעננות" והרחבת תפוצה מחודשת בתקופות הגיאולוגיות הצעירות ובעיקר בפלייסטוקן (בשני מיליוני השנים האחרונות). כיום מוכרים מעל 100 מיני ציקס הנפוצים במגוון גדול של בתי גידול בחגורה רחבה סביב קו המשווה, באסיה, אוסטרליה, אפריקה ואמריקה. מיני הציקס מזכירים בצורתם דקל (למרות שהם רחוקים מאוד מבחינה אבולוציונית מדקלים) ומוכרים היטב לחובבי גינון וגינות, כמו גם לבעלי כלבים בשל הרעלים המצויים בזרעים המרוכזים באצטרובלי ענק בחלק גדול של המינים. כעשרה מיני ציקס מתאפיינים בהתאמות של הזרעים לציפה במים ונפוצים בעיקר בחופי מערב האוקיינוס השקט והאוקיינוס ההודי סביב קו המשווה. מינים אלה ותהליך ההתפשטות שלהם לאורך השנים היו מוקד מחקר של קבוצת חוקרים בינלאומית מסין (אוניברסיטת פקין ומכון קונמינג לבוטניקה), תאילנד (Global Biodiversity Conservancy) וישראל - פרופ' רן נתן מהמחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות באוניברסיטה העברית. מאמר מדעי בנושא פורסם לפני ימים אחדים בכתב העת New Phytologist.

החוקרים שיערו שזרמי האוקיינוס הם מנגנון ההפצה העיקרי של קבוצה זו. כדי לבחון השערה זו באופן ישיר, שולבו במחקר שתי מתודולוגיות שונות. דגימות גנומיות מדנ"א של הכלורופלסט ואברונים אחרים העוברים בהורשה אימהית ("פלסטומים") שימשו לשחזור האילן הפילוגנטי, המייצג את ההיסטוריה האבולוציונית של 10 המינים. סימולציות מחשב של תנועת עצמים המוסעים על ידי זרמי האוקיינוס שימשו לבדיקת ההתאמה שבין הדגמים הצפויים לפי תהליך הפצה זה ובין דגמי השינוי הגיאוגרפי במהלך ההיסטוריה האבולוציונית המשוחזרת בעזרת הפלסטומים. בהתאם לידע על הקבוצה, ניתוח הפלסטומים הראה שמרנות קיצונית ללא שינויים ניכרים עד להתפצלות דרמטית בתקופת הפלייסטוקן לשלוש תת -קבוצות, אחת באוקיינוס ​​השקט, השנייה במדף הסונדה (דרום-מזרח אסיה) והשלישית באוקיינוס ​​ההודי.

סימולציות ההפצה התאימו היטב לדגם ההתפשטות של עשרה מיני ציקס בתקופת הפלייסטוקן. מסלולי סחיפה בזרמי האוקיאנוס הראו פוטנציאל להסעת זרעים בעלי מנגנון ציפה למרחקים של מאות ואלפי קילומטרים, אך רק במסלולים מסוימים אשר צפויים לייצר חלוקה לאזורים גיאוגרפיים נפרדים בהתאם למצב המוכר כיום.

"ממצאים אלה מהווים עדות ייחודית לתפקיד של מערכות זרמי האוקיינוס בעיצוב דגמי התפוצה וההיסטוריה האבולוציונית של צמחים, והמחקר ממחיש את הפוטנציאל הגלום בשילוב של נתונים גנומיים וסימולציות מחשב לחקר מנגנוני הפצה ארוכת-טווח הקובעים את דפוסי השינוי של המגוון הביולוגי בזמן ובמרחב", סיכם השבוע פרופ' נתן.

לפרסום המדעי: https://nph.onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/nph.17663

לפרסומים בתקשורת: Ynet, הידען, הפורטל לחקלאות טבע וסביבה,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Prof Uriel Levy. Photos by Yoram Aschheim

הטכנולוגיה שתוכל להקפיץ אותנו לדור הבא בסמארטפונים: חוקר הצליח למזער שבבים היברידיים מבלי לפגוע ביעילותם ודיוקם

23 אוגוסט, 2021

קרא עוד
העבודה המחקרית פורסמה בכתב העת המדעי היוקרתי Nature Photonics, אותה הובילו קבוצת חוקרים מהמחלקה לפיסיקה ישומית ומהמרכז לננומדע וננוטכנולוגיה באוניברסיטה העברית. "פריצת דרך, זה חלום!", בישרו החוקרים בהתרגשות בעקבות הממצאים

מהפכת הננו-מדע והננוטכנולוגיה משפיעה על חיי היום יום שלנו במגוון תחומים, החל מחומרים חדשים לאנרגיה, דרך עיבוד מידע ותקשורת, מכשור מדויק וכלה בתחומי הרפואה. המזעור של התקנים ורכיבים לממדים של ננומטרים בודדים מביא איתו תופעות קוונטיות שיש להתמודד איתן מחד, ומאידך ניתן לנצל אותן לטובת פריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות. במעבדה של פרופ' אוריאל לוי מהמחלקה לפיסיקה ישומית ומהמרכז לננומדע וננוטכנולוגיה באוניברסיטה העברית עוסקים מזה מספר שנים בפיתוח שבבים ננופוטונים למגוון יישומים. לאחרונה הצליחו במעבדה לפתח שבבים בגודל מילימטרים, ובתוכם צורות ננומטריות - מבנים אופטים ממוזערים העשויים מסיליקון, ביחד עם תאים ממוזערים המכילים אדים של אטומי רובידיום. אמנם זה נשמע מורכב, אך השבבים הללו הם העתיד שלנו, והם משמשים אותנו כבר היום כבסיס להתקנים מתקדמים כגון שעונים אטומים, חיישני שדה מגנטי, מכשירים לייצוב תדר ועוד.

קושי מרכזי במימוש הטכנולוגיה ובשילובה בצורה מקסימלית בחיי היומיום נעוץ בעובדה שמדובר במכשירים גדולים ומסובכים, המיוצרים בצורה ידנית ובעלויות גבוהות יחסית, צורכים לא מעט הספק, תופסים נפח משמעותי, וקשה לעשות להם אינטגרציה עם מעגלים אלקטרונים מתקדמים על שבב. כאן נכנסה לפעולה המעבדה לננו-פוטוניקה באוניברסיטה העברית. "המעבדה השיגה פריצת דרך חסרת תקדים בעזרת תכנון ויצור של שבב היברידי המכיל מעגלים ננופוטונים, המשלבים בתוכם את אותם אטומי רובידיום", אומר פרופ' לוי. "בעזרת פריצת דרך זו חקרה המעבדה את הפיסיקה של השבבים והדגימה את הפוטנציאל שלהם במגוון יישומים".

אך לא הכל היה ורוד. הסתבר שהמזעור אומנם חשוב מאוד על מנת להקטין נפחים וצריכת הספק, והוא כמובן קריטי להקטנת עלויות ושילוב עם אלקטרוניקה, אך עצם המזעור פוגע בדיוק של המכשיר. "האטומים נעים במהירות רבה, חולפים מהר על פני קרן האור הממוזערת בתוך השבב האופטי, מתנגשים באופן תכוף בקירות התא וכך נגרמת סטייה בתדר העבודה, סטייה המקטינה בצורה משמעותית את דיוק ההתקן", הסביר החוקר את הפן המדעי של הפגיעה. נדרשה פריצת דרך נוספת, שאכן הגיעה.

פריצת הדרך הנוכחית מאפשרת מצד אחד שמירה על עקרונות המזעור והאינטגרציה על השבב, ומצד שני קבלת דיוק מירבי, המתקרב לזה המתקבל בתאים גדולים יותר. "החידוש העיקרי מבוסס על תכנון וייצור של מוליכי גל אופטיים ננומטרים, דמויי חוטים דקיקים בעובי של מספר ננומטרים הממומשים בצורה של ממברנות דקות, ונראים במיקרוסקופ כמו גשרים התלויים באוויר. גודלם של מוליכי גל ננומטרים אלה קטן בהרבה מאורך הגל והם מוקפים באטומי רובידיום מכל הכיוונים. החוטים הללו מנותקים למעשה מהמצע עליו הם יושבים וניתן לתכנן אותם כך שממדי קרן האור הנעה בתוך חוטים אלה מאפשרים את בליעת האור על ידי האטומים, תוך שמירה על דיוק מירבי וביצועים אופטימלים", מדגיש החוקר.

פריצת דרך זו אפשרה גם לקבוצת המחקר לקבל שבבים ייחודיים, עם ביצועים משופרים, וכן להדגים את חשיבותם במגוון יישומים כגון ייצוב תדר של לייזר ברמה גבוהה ביותר, ואפילו תהליכים לא מורכבים המאפשרים את המרת האינפורמציה מאורך גל (צבע) אחד לאורך גל אחר, תוך שמירה על דיוק אטומי. עבודת המחקר כולה, המתארת את כל ההישגים הללו, התפרסמה בעיתון היוקרתי Nature Photonics, בה לקח חלק משמעותי ד"ר רועי זקצר מהמחלקה לפיסיקה ישומית ומהמרכז לננומדע וננוטכנולוגיה.

ומה צופן העתיד? ישנם עדיין אתגרים רבים. בקבוצת הננופוטוניקה ממשיכים לפתח ולשכלל את השבבים, מתוך מטרה להמשיך ולמזער אותם, ולבצע אינטגרציה עם רכיבים נוספים במעגל כגון לייזרים וגלאים. כך ניתן יהיה להוזיל עוד יותר את יצור השבבים ולהפוך אותם לאטרקטיביים עוד יותר. בעתיד ייתכן שנראה את הטכנולוגיה הזאת חודרת לתוך הטלפונים הסלולריים שלנו, ומשמשת כהתקן בסיס ברכיבים של "האינטרנט של הדברים" (היכולת של הטלפון החכם שלנו לשלוט על מכשירי חשמל כגון תאורת הבית, מכונות כביסה ועוד), הדורשים צריכת הספק מינימלית ודיוק רב. כמו כן, בשיתוף עם קבוצת מחקר חדשה במחלקה לפיסיקה יישומית בהובלתו של ד"ר לירון שטרן, שהיה שותף חשוב לפיתוח המקורי של הטכנולוגיה, החוקרים מאמינים כי שבבים אלה יוכלו להשתלב במערכות מדידה וחישה מדויקות, המתאימות לניידים שלנו, המבוססות על טכנולוגיה חדשנית של "מסרקי תדר על שבב".

יתר על כן, ואולי חשוב מכך, החוקרים מאמינים כי לאחר שנים רבות בלי קפיצת דור משמעותית במיוחד ונגלית לעין במכשירים הסלולריים, יישום הטכנולוגיה שפיתחו עשוי להוביל לזינוק הטכנולוגי המיוחל. "בטלפון הסלולרי שלנו יש חיישנים רבים. עצם העובדה שהשבבים שלנו קטנים, זולים וממוזערים יותר, אמורה לאפשר את האינטגרציה שלהם למכשירים כגון הטלפון הסלולרי. השבבים הללו מסוגלים לשמש כחיישנים של זמן, תדר, שדות חשמליים, שדות מגנטיים, מידות וכדומה. לכן, אם נכניס אותם בסופו של דבר לטלפון, נוכל לממש פונקציות ניווט ללא צורך ב-GPS רלוונטי במקומות ללא קליטה, ליצור הולוגרמות של פרצופים או של מספרים ואותיות להקלדה כמו שרואים בסרטים העתידניים, יתאפשר למדוד גלי מוח והטלפון אולי גם יוכל לקרוא את המחשבות שלנו (כאשר נשים את הטלפון קרוב לראש), נצליח כנראה למצוא מתכות אבודות מאחורי קירות – כמו מפתחות לרכב שכולם מחפשים על הבוקר (המתכות משפיעות על השדות החשמליים והמגנטים), ועוד דברים יצירתיים שלא חשבנו עליהם עדיין. הכל כמובן ברמת הספקולציה, לצערי עדיין לא משהו שהולך לקרות מחר בבוקר".

לסיכום אומר פרופ' לוי כי "השבבים ההיברידים הממוזערים יהיו שבבים אולטימטיביים הניתנים ליצור המוני בעלויות נמוכות, משקל קל, אינטגרציה, צריכת הספק מזערית ודיוקים מעולים על פני תחומי תדר רחבים. המידות הקטנות, ההספק הנמוך והעלויות הנמוכות יעשו את הטכנולוגיה המדוברת למשהו פרקטי. המחקר הזה הוא פשוט הגשמת החלום שלי!", מסכם פרופ' לוי.

למאמר המדעי: https://www.nature.com/articles/s41566-021-00853-4

לפרסומים בתקשורת: ynet, ערוץ 7, צ'יפורטל, ישראל דיפנס, סופטניוז, שלושה שיודעים

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
insulin pen, diabetic measurement tools and pills. by twfuqu barbhuiya, unsplash

חוקרים ישראלים חקרו לעומק את הקשר בין רמות סוכר בדם לקורונה – וחשפו ממצאים מדאיגים

22 אוגוסט, 2021

קרא עוד
מחקר ענק שבוצע ע"י קבוצת חוקרים מקופ"ח מאוחדת, האוניברסיטה העברית, המרכז האקדמי לב והדסה, מצא כי ערכי סוכר גבוהים מ-105 מ"ג לד"ל בקרב אוכלוסייה שאינה מאובחנת כסוכרתית - עלולים להיות בסיכון גבוה לתחלואה קשה ולתמותה מנגיף הקורונה. המסקנה, בעקבות ההתפרצות המחודשת של נגיף הקורונה: צאו לבדוק את ערכי הסוכר שלכם!

ידוע שחולי סוכרת הם בסיכון מוגבר לזיהום קשה כתוצאה מווירוס הקורונה, COVID-19, אולם עד עתה לא נבחן הקשר הישיר בין רמת הסוכר (בצום) בבדיקת הדם שקדמה להידבקות בקורונה, לבין הסיכון לתחלואה קשה. מחקר חדש שנערך על ידי חוקרים בקופת חולים מאוחדת, בשיתוף עם האוניברסיטה העברית, המרכז האקדמי לב והמרכז הרפואי הדסה, מצא כי ערכי סוכר גבוהים מהנורמה בגוף האדם, גם בקרב אנשים שאינם מאובחנים כחולי סוכרת, קשורים לסיכון מוגבר לתחלואה קשה ולתמותה ממחלת הקורונה. בחולים עם אבחנה של סוכרת, סוכר נמוך מהנורמה קשור לסיכון מוגבר לסיבוכים מהווירוס. המחקר פורסם בסוף החודש שעבר בכתב העת PLOS ONE.

"מטרת המחקר הייתה לאתר גורמי סיכון לתחלואה קשה בקורונה שבהם ניתן לטפל מבעוד מועד, על מנת שנוכל להעלות את המודעות לאותם גורמים בקרב הציבור הרחב", מסבירה ד"ר מיכל שאולי-אהרונוב מביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית ומהחוג להנדסת תעשייה וניהול במרכז האקדמי לב, שהובילה את המחקר יחד עם ד"ר אשר שפריר מומחה לרפואה פנימית בקופ"ח מאוחדת ובית חולים הדסה. "איתור גורמים הקשורים לתחלואה קשה ואף למוות, חלילה, הוא חשוב גם כדי לשפוך אור על אוכלוסיות בסיכון, על מנת שיקבלו עדיפות במתן החיסונים. למיטב ידיעתנו, לא פורסמו עד כה מחקרים מבוססי אוכלוסייה בנוגע לקשר בין רמות גלוקוז לפני ההדבקה לבין הסיכון לחלות בקורונה, בחולים שסובלים או שאינם סובלים ממחלת הסוכרת".

החוקרים ערכו מחקר קוהורט-היסטורי בקרב כל מבוטחי קופת חולים מאוחדת מעל גיל 18, בעלי בדיקת קורונה חיובית בין מרץ לאוקטובר 2020. אישור הידבקות בנגיף הקורונה הוגדר על ידי תוצאה חיובית של בדיקת PCR בזמן אמת, בבדיקות לוע ואף, בהתאם להנחיות ארגון הבריאות העולמי. בסך הכל היו 37,121 מבוטחים עם בדיקת קורונה חיובית (16.7%), 707 מתוכם חולים קשים (1.9%) - מתוכם 244 מתו (34.5%), 188 אושפזו במחלקה לטיפול נמרץ (26.5%), ו-538 אושפזו במשך 10 ימים או יותר (76%). זיהום קשה הוגדר על ידי החוקרים כאשפוז בטיפול נמרץ ו/או עשרה ימי אשפוז לפחות ו/או מוות. החולים שסבלו מזיהום חמור היו מבוגרים יותר, בעלי BMI גבוה, בעלי אבחנה של סוכרת, ו/או סובלים מיתר לחץ דם.

רמת הסוכר התקינה בדם אצל אדם בוגר או אישה בוגרת הינה 70 עד 100 מ"ג לד"ל סוכר בדם, לאחר צום שנמשך שמונה שעות. במחקר הנוכחי, נמצא קשר מובהק בין רמת סוכר בצום בבדיקת הדם שקדמה להידבקות, לבין הסיכון למחלת קורונה קשה. למעשה, אופי הקשר בקרב חולי סוכרת היה שונה מזה שנמצא בקרב חולים ללא אבחנה של המחלה.

בחולים ללא אבחנה של סוכרת, ככל שערכי הסוכר היו גבוהים יותר, כך גבר הסיכון - חולים עם ערכי סוכר בצום (להלן: "ערכי סוכר") -125105 מ"ג לד"ל היו בסיכון גבוה פי 1.5 למחלת קורונה קשה מאשר חולים עם סוכר נמוך מ- 105. חולים עם סוכר בין 125-140 מ"ג לד"ל היו בסיכון גבוה פי-2 לפתח סיבוכי קורונה מאשר חולים עם סוכר נמוך מ-105. בחולים עם אבחנה של סוכרת, הסיכון הגבוה ביותר היה דווקא בחולים עם ערכי סוכר נמוכים, מתחת ל-80 מ"ג לד"ל (1 מכל 4), והסיכון הנמוך ביותר (1 ל-12) היה בחולים עם ערכי סוכר 106-125 מ"ג לד"ל. "לפיכך, יש לשים דגש גם על מניעת אירועי היפוגליקמיה (מצב בו רמת הסוכר בדם יורדת באופן קיצוני מהרמה הנורמטיבית) באוכלוסיות הנמצאות בסיכון לתחלואת קורונה קשה", קובעת ד"ר אורית ברנהולץ-גולצ'ין, רופאה ב"שערי צדק" ומנהלת מרפאת סוכרת מחוזית במאוחדת.

חשוב לציין שכל ניתוח של קשרים כאלה חייב לנטרל את השפעתם של גורמי סיכון מבלבלים (confounders) הרווחים בקרב חולי סוכרת, כגון גיל, מין, BMI, מחלת לב, ויתר לחץ דם. נטרול הגורמים הללו נעשה באמצעות טכניקות סטטיסטיות ייעודיות כגון רגרסיה לוגיסטית ו-matching. "בשל אופיו התצפיתי, לא ניתן היה להעריך את הסיבתיות באופן מלא במחקר, שכן לעולם לא ניתן לשלוט בכל ההשפעות המבלבלות הנסתרות", אומר ד"ר יהושע סטוקאר, רופא אנדוקרינולוג בבי"ח הדסה. "בנוסף, השימוש בבדיקת דם אחת אינו לוכד באופן מלא את תבנית הגלוקוז בדם של המטופל, אך מכיוון שמצאנו דפוסים דומים מאוד גם כשבחנו המוגלובין A1C (המייצג את רמת הסוכר הממוצעת ב 2-3 החודשים האחרונים), נראה שהממצאים העיקריים של המחקר תקפים. בסופו של דבר, העוצמה העיקרית של המחקר נובעת מהמדגם הגדול שלו".

לסיכום, הן אבחון של סוכרת והן עלייה בערכי הסוכר הם גורמי סיכון משמעותיים להתפתחות מחלת קורונה חמורה. החוקרים ממליצים כי יש לשים לב במיוחד לחולים ללא אבחנה של סוכרת אך עם סוכר בצום או ערכי המוגלובין מסוכררHbA1C  גבוה, וגם לחולי סוכרת עם ערכי סוכר נמוכים, שגם הם בסיכון מוגבר לסיבוכי קורונה. "עלייה ברמות הסוכר בדם לפני ההידבקות מהווה גורם סיכון ל-COVID-19 חמור גם בקרב אנשים שאינם מאובחנים כסוכרתיים. עבור חולים עם אבחנה של סוכרת, הן רמות גלוקוז גבוהות מ-125 מ"ג לד"ל והן נמוכות מ-80 מ"ג לד"ל הן גורמי סיכון ל-COVID-19 חמור. יש להודיע ​​באופן ספציפי לחולים ללא אבחנה רשמית של סוכרת אך עם רמות סוכר חריגות בדם לאחר בדיקה בצום (FBG) או המוגלובין מסוכרר (HbA1C) גבוה, כמו גם לחולי סוכרת עם FBG או HbA1C נמוכים, שגם הם בסיכון מוגבר לחלות ב-COVID-19 חמור", מוסבר במאמר המדעי. זאת ועוד, הם מדגישים שכדאי לצאת ולבדוק ערכי סוכר בדם דווקא בתקופה הזאת, שבה יש התפרצות חוזרת של המגיפה בישראל, גם אם אין חשש לערכי סוכר גבוהים או נמוכים בדם.

פרופ' אורה פלטיאל מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, שהשתתפה במחקר, מסכמת: "המחקר מדגים בצורה יפה עד כמה ניתן ללמוד מתיעוד רפואי איכותי ורציף, כפי שיש לנו במערכת הבריאות הישראלית". ד"ר שפריר, מקופת חולים מאוחדת, ציין עוד כי "הקורונה הדגישה את החשיבות של הקפדה על אורח חיים בריא ועל ערכי סוכר מאוזנים בקרב חולי סוכרת וגם בקרב כאלה שאינם מאובחנים כסוכרתיים".

לפרסום המדעי: https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0254847

לפרסומים בתקשורת: מקור ראשון, ישראל היום, News1סרוגים, שלושה שיודעים (כאן תרבות), בחזית, דוקטורס אונלי, בחדרי חרדיםערוץ 7jdn, medpagetheworldnewsnewsbeezer, אשדוד בכותרות

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Necrotizing fasciitis

גישה חדשנית לטיפול בחיידק טורף: "המעכבים שמצאנו מאפשרים לגוף לסלק את החיידק הטורף לחלוטין"

19 אוגוסט, 2021

קרא עוד
סטרפטוקוקים מקבוצה A (GAS) גורמים למגוון מחלות בבני אדם, החל מזיהומים שטחיים כמו דלקת גרון ועד למחלות חודרניות מסכנות חיים, כמו דלקת רקמות נמקית (Necrotizing fasciitis -NF) שהיא המחלה שבעטיה קיבל החיידק את הכינוי "החיידק הטורף". בעשורים האחרונים חלה עליה בשכיחות המקרים של NF. שיעורי התמותה ממחלה זו הם כ-30% שהמחלה מאופיינת בזמן וגם כשהטיפול בחולה הוא מהיר וכולל הסרה כירורגית של רקמות נגועות, מתן אנטיביוטיקה דרך הוריד, ותמיכה בטיפול נמרץ. מכיוון שהתסמינים הראשוניים לא תמיד ברורים, לא תמיד מתאפשר זיהוי מהיר. זיהוי מאוחר של NF עלול לגרום לתמותה של כ-70%.

במחקר משותף של פרופ' עמנואל הנסקי מהפקולטה לרפואה ופרופ' בעז תירוש, מרצה וחוקר מביה"ס לרוקחות - שניהם מהאוניברסיטה העברית, שהתפרסם החודש ב-Science Translational Medicine, נראה שהחיידק הטורף מגביר את אלימותו דרך עידוד יצירה ושחרור של חומצה אמינית, אספארגין, מרקמת החולה תוך כדי התהליך הדלקתי. הוא משתמש בחומצה אמינית זאת לבנות את יכולת האלימות והפולשנות שלו. במאמר הנוכחי צוות המחקר זיהה במדויק את המסלול המולקולרי ליצירת אספארגין בתא המודבק. מתברר שהחיידק באמצעות הרעלנים שלו משרה בתאי החולה מצב עקה ידוע אשר התגלה לפני מספר עשורים כמרכזי בוויסות יכולת ההפרשה של חלבונים בתאים. למסלול זה פותחו מספר מעכבים. השערת העבודה שלנו הייתה שאם נחסום את המסלול הזה נמנע את אלימות החיידק ונחזק את המערכת האימונית שלנו שתאפשר לגוף לסלק את החיידק הטורף ללא שימוש באמצעים אחרים. פרופ' עמנואל הנסקי הסביר השבוע כי "השתמשנו במעכבים של המסלול הספציפי והראנו במודל עכבר של הדבקה בחיידק טורף, שמחקה היטב את המחלה באדם, שאכן המעכבים הללו מאפשרים לגוף לסלק את החיידק הטורף לחלוטין על ידי הגברת הפעילות של המערכת החיסונית".

הצוות זיהה שהמעכבים פעלו גם אם ניתנו אחר ההדבקה - כלומר קיים חלון זמן טיפולי. יתרון נוסף הוא שמאחר והמעכבים פועלים על רקמת החולה, לא סביר שתתפתח עמידות לטיפול. טיפול במאכסן ולא בחיידק מהווה פריצת דרך לפיתוח טיפולים חדשניים ויעילים שלא גורמים להתפתחות עמידויות לאנטיביוטיקה. 

למאמר המדעי: https://stm.sciencemag.org/content/13/605/eabd7465

קראו פחות
ראה גם: מחקר
eye. Victor Freitas, unsplash

לראות להם בעיניים: חוקרים שבחנו את הפניית המבט של עשרות נבדקים חשפו את היכולת המדהימה שלנו לחפש ביעילות

18 אוגוסט, 2021

קרא עוד
מחקר של חוקרי האוניברסיטאות העברית ו-וירצבורג הגרמנית, בראשות פרופ' יוני פרצוב ואוריה לנקרי-דיין, מצא כי היכולת של האדם לעבד חלקים נרחבים בשדה הראייה מייעלת את פעולת החיפוש שהוא מבצע. כתוצאה מכך מציעים החוקרים כי הבדלים בין-אישיים ביכולת העיבוד של שדה הראייה יכולים להסביר הבדלים בין-אישיים בביצוע במשימת חיפוש

חיפוש הוא חלק אינטגרלי ויומיומי של החיים האנושיים - אנחנו מחפשים מפתחות, פלאפונים, מצרכים בסופר, חולצה בארון, רכב בחניה ועוד. לפי סקר שנערך לפני כעשור אנו מבלים כ-10 דקות ביום בחיפוש אחר דברים שונים, מה שמסתכם בכ-153 ימים לאורך החיים. ליכולות החיפוש האנושיות יכולות להיות גם השלכות מצילות חיים; אם אתה מציל, רדיולוג או מאבטח, חשוב להבין מה יאפשר לחיפוש שלך להיות יעיל ומהיר. אין פלא אם כך, שמשימות חיפוש הפכו לאחד מנושאי המחקר המרכזיים בפסיכולוגיה קוגניטיבית, אשר מעוררים עניין בקרב קהילת החוקרים ומחוצה לה מזה מספר עשורים. בלב תחום המחקר הזה עומדת ההנחה כי על מנת שאנשים יוכלו להכווין את החיפוש אל עבר המטרה בצורה יעילה, נדרש ידע בנוגע למטרת החיפוש שיאפשר להם לבנות תבנית של המטרה שתנחה את החיפוש. נראה כי ההנחה הזו הינה טריוויאלית – כיצד ניתן להכווין את החיפוש אל עבר המטרה מבלי לדעת איך היא נראית?

חוויה אנושית שכיחה, מאתגרת את ההנחה הזו. תארו לעצמכם שאתם הולכים לכנס או לאיצטדיון הומה אדם, ומחליטים לחפש מישהו מוכר לשבת לצידו. אתם לא יודעים מי מהמכרים שלכם צפוי להיות בכנס או באיצטדיון, אבל פתאום "קופץ" לכם לשדה הראיה אדם מוכר שלא ציפיתם לראותו. בחיפוש מסוג זה, לא ייתכן שהייתה לכם תבנית שהנחתה את החיפוש, משום שיש מספר גדול מאוד של ייצוגים בזיכרון לטווח ארוך שיכלו להוות את מטרת החיפוש. אם אין מנגנון פעיל של תבנית מוחית מנחה ופעילה, מה התהליכים הקוגניטיביים העומדים בבסיס חיפוש מסוג זה?

במחקר בינלאומי חדש שפורסם בתחילת החודש במגזין המדעי "Psychological Science", תחת הכותרת "Search for the Unknown", הדגימה קבוצת חוקרים מישראל וגרמניה, מהמחלקות לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית ואוניברסיטת וירצבורג, כי גם אם זה נראה פרדוקסלי, אנשים יכולים למצוא את מטרת החיפוש ביעילות, אפילו אם היא אינה ידועה להם. על מנת להדגים את היכולת הזאת, גויסה קבוצת נבדקים בת עשרות ישראלים ועשרות גרמנים, לה הראו החוקרים מעגל של חמש תמונות פנים. בכל מעגל, אחת מהתמונות הייתה של מפורסם ישראלי ואחת של מפורסם גרמני. הנבדקים התבקשו למצוא את האדם המוכר להם, מבלי שנמסר להם שום פרט בנוגע לזהותו של אותו אדם. כל אחת מתמונות הפנים הוצגה פעם אחת בלבד, מה שהקשה על הנבדקים לבנות תבנית מנחה פעילה לאורך כל הניסוי. בנוסף, לאור הכמות הרבה של אנשים מפורסמים, במקרה זה, לא הייתה לנבדקים שום יכולת ליצור דימוי מנטלי של המטרה אשר יכווין את החיפוש.

למרות שבמחקר נבדקו שתי קבוצות משתתפים בשתי מעבדות שונות ובשתי יבשות שונות, תנועות העיניים שנבדקו על ידי החוקרים היו דומות בצורה מרשימה בשתיהן. בפרט, נמצאו אינדיקציות לחיפוש יעיל - הנבדקים הסתכלו על הפנים המוכרות להם מהר יותר, הן ביחס לחיפוש רנדומלי והן ביחס למטרת החיפוש של הקבוצה השנייה. בנוסף, תנועות העיניים לעבר הפנים המוכרות הוצאו לפועל ממרחקים גדולים יותר. ממצא זה מעיד על כך שלמרות היעדר הידע בנוגע למאפיינים החזותיים של המטרה, המטרה זוהתה ומשכה את הקשב של הנבדקים, מה שאפשר ביצוע מהיר יותר של משימת החיפוש. "ממצאינו מצביעים על כך שהיכרות ארוכת טווח עם הדמויות, ביניהם הסלבס, הספיקה כדי להנחות את המבט לעבר המטרה, גם בהיעדר תבנית חיפוש פעילה", הסבירו החוקרים במאמרם.

הממצאים עולים בקנה אחד עם תיאוריה שפורסמה לאחרונה, לפיה המפתח להבנת ההתנהגות האנושית במשימות חיפוש טמון בהבנת היכולת של האדם לעבד מידע מחלקים נרחבים של שדה הראיה, גם כאלו שהוא אינו מתבונן בהם ישירות. בפרט, ככל שלאדם קל יותר לעבד מידע הנקלט בזווית העין, כך אותו מידע יוכל להכווין את החיפוש ביתר קלות; בהתאם לכך, למשל, חיפוש אחר מטרה בצבע שונה יהיה מהיר יותר מחיפוש אחר פנים מוכרות. ובמילים אחרות, יכולת לעבד חלקים נרחבים יותר של שדה הראייה עוזרת להקל על פעולת החיפוש שאנו מבצעים.

לאור זאת, הבדלים בין-אישיים ביכולת העיבוד של שדה הראייה יכולים להסביר הבדלים בין-אישיים בביצוע במשימת חיפוש. כך, אדם המסוגל לעבד חלקים נרחבים משדה הראייה יהיה גם טוב יותר במשימת חיפוש, וככל הנראה יהיה גם מציל או מאבטח טוב יותר. "באופן זה הממצאים התיאורטיים במחקר הנוכחי מתקשרים אל החיים עצמם", מדגישה הדוקטורנטית אוריה לנקרי-דיין, ממובילי המחקר באוניברסיטה העברית, ומוסיפה כי "הבנה של היכולת האנושית לעיבוד חלקים שונים של שדה הראיה משליכה על היכולות במשימות חיפוש אשר רלוונטיות לתפקוד יומיומי, ולעיתים קריטיות להצלת חיים".

פרופ' יוני פרצוב מהאוניברסיטה העברית, אף הוא ממובילי המחקר, מסר בנוסף כי "המחקר מאתגר את המודלים הקיימים המתארים את המנגנון הקוגניטיבי האחראי לחיפוש חזותי. מחקרי המשך עשויים לתרום לשיפור יכולות החיפוש במקרים בהם יש השלכות מצילות חיים (כגון רדיולוגיה) ובמקרים בהם יכולת החיפוש נפגעת בעקבות בעיה מוחית (כגון אלצהיימר)".

למאמר המדעי: https://journals.sagepub.com/doi/10.1177/0956797621996660

לפרסומים בתקשורת: מדינט, הידען, עיתון שחרית

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
דר ברק רווה

ד"ר ברק רווה ביצע ניתוח מחקרי חדש של תחלואת הקורונה ומציג נתונים המדגישים את הדחיפות לתת אישור-חירום לחיסון ילדים בני 5-12

17 אוגוסט, 2021

ניתוח מחקרי ראשון מסוגו בוצע על בסיס נתוני תחלואה אותם הפיץ לאחרונה משרד הבריאות, ואותם ניתח ד"ר ברק רווה, חוקר ביולוגיה חישובית בביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית

ראה גם: בתקשורת, מחקר
prof Batsheva Kerem. byDouglas Guthrie, hebrew university

מחקר חדש של פרופ' בת שבע כרם: פיתוח תרופה חדשה לטיפול בחולי סיסטיק פיברוזיס

17 אוגוסט, 2021

קרא עוד
החוקרים ביצעו את מחקרם על מוטציה במחלה, שכיחה בקרב אוכלוסיות מסויימות כגון יהודים אשכנזים. פרופ' בת-שבע כרם מהאוניברסיטה העברית וצוותה היו מעודדים מממצאי המחקר, ובישרו כי "התוצאות שהושגו מהוות את הבסיס לפיתוח קליני על ידי חברת SpliSense. התרופה החדשה שבפיתוח תינתן באינהלציה לחולי CF"

סיסטיק פיברוזיס (CF) הינה מחלה תורשתית מקצרת ומסכנת חיים, הנגרמת על ידי מוטציות שונות בגן הסיסטיק פיברוזיס (CFTR). המחלה פוגעת קשות במערכות גוף רבות וגורמת נזק חמור לתפקוד הריאות והלבלב. הגן CFTR שנפגע מקודד לתעלת כלוריד(Cl) , הממוקמת על פני תאי אפיתל לאורך מערכת הנשימה, דרכי העיכול והבלוטות האקסוקריניות. פעילות לקויה של תעלת ה-CFTR מובילה להצטברות של ריר סמיך, המצטבר לאורך עץ סימפונות הריאה ומהווה מצע להתרבות חיידקים, פוגע ביכולת חילוף הגזים, ומוביל למחלת ריאות כרונית אשר מהווה את הגורם העיקרי לתחלואה ולתמותה.

המחלה אמנם אינה מדבקת אך היא נחשבת כיום למחלה חשוכת מרפא. קבוצת חוקרים נרחבת מהאוניברסיטה העברית וחברת SpliSense, בשיתוף עם האוניברסיטאות אלבמה האמריקאית, אמורי האמריקאית, פריס הצרפתית, מורדוך האוסטרלית, והמרכז הרפואי הדסה - בהובלת פרופ' בת-שבע כרם מהמחלקה לגנטיקה באוניברסיטה העברית, הציבה לעצמה למטרה לפתח טיפול חדש לחולי CF הנושאים מספר מוטציות למחלה. אחת המוטציות, המוגדרת בשם "3849+10 KB C-to-T", מובילה לפירוק מולקולות ה-RNA מגן ה-CFTR או לחילופין ליצירת חלבון CFTR קצר ולא פעיל. למעשה, מוטציה זו היא השביעית בשכיחותה בארה"ב והשמינית בשכיחותה באירופה, ונישאת על ידי כ- 1600 חולי CF בעולם. זאת ועוד, המוטציה שכיחה בקרב אוכלוסיות מסוימות כגון יהודים אשכנזים. "היות והטיפולים התרופתיים הזמינים כיום לחולי CF נותנים מענה רק לחלק מהחולים, יש צורך באסטרטגיות נוספות לפיתוח תרופות אשר יתנו מענה לחולים נושאי מוטציות שאינן מגיבות לתרופות הקיימות, ביניהן מוטצית השחבור 3849+10 KB C-to-T", מסבירים החוקרים.

המחקר שפורסם לאחרונה במגזין המדעי Journal of Cystic Fibrosis, התמקד בגישה ייחודית המתבססת על מולקולות המכונות אנטיסנס אוליגונוקליאוטידים (antisense oligonucleotides), אשר ביכולתן להיקשר לרצפים ספציפיים לאורך מולקולות ה-RNA ולמנוע את השפעת המוטציה. סריקה של כ-30 מולקולות אלה במודל תאי הובילה לזיהוי של מספר מולקולות מסוימות, שהצליחו לתקן באופן יעיל את דפוס שחבור ה-RNA ולמנוע את הכללת הרצף השגוי התורם להתעוררות המחלה.

לאחר מכן נבדקה יעילות המולקולות הנבחרות בתאי אפיתל עצמם שמקורם במערכת הנשימה של חולי CF, הנושאים לפחות עותק אחד של המוטציה 3849+10kb C-to-T. נמצא כי למולקולות הנבחרות הייתה יכולת משמעותית לתקן את דגם שחבור ה-RNA וכן את פעילות תעלת ה- CFTR. במילים אחרות, מולקולות האנטיסנס אוליגונוקליאוטידים הצליחו לחדור ביעילות לתאי האפיתל, ללא שימוש בנשאים ש"יסיעו" אותם למקום הדרוש תיקון, ולבצע בהן את השינויים הגנטיים הנדרשים. לאחר בחינה של יעילות המולקולות הנבחרות במערכות תאיות שונות, שמקורן מחולי CF שונים, זיהו החוקרים מולקולה אחת מרכזית, אשר הראתה יעילות גבוהה בתיקון דגם השחבור ושיקום מלא של התפקוד התקין של התעלה.

"רמות פעילות תעלת ה-CFTR לאחר הטיפול במולקולה שנמצאה צפויות להעניק יתרון קליני משמעותי לחולים ולשפר את איכות חייהם", אמרה פרופ' כרם השבוע. "התוצאות שהושגו במחקר הנוכחי מהוות את הבסיס לפיתוח קליני של המולקולה המובילה על ידי חברת SpliSense. התרופה החדשה שנפתח תינתן באינהלציה לחולי CF הנושאים את המוטציה".

לפרסום המדעי: https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S156919932101287X?via%3Dihub

לפרסום בתקשורת: mako, שלושה שיודעים, ערוץ 7, הידעןעיתון המבשר, עיתון המחנה החרדי,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Photo by Mathew Schwartz on Unsplash

מחקר ראשון מסוגו בעולם בחן עצמות של בני אדם בין השנים 10,000 לפנה"ס עד המאה ה-17, ומצא כי ריכוז עופרת רעילה בעצמות משתנה בהתאם לקצב הכרייה

16 אוגוסט, 2021

פרופ' יגאל אראל: "לאור העלייה הדרמטית הצפויה בהפקת עופרת ומתכות רעילות נוספות, אנחנו מתריעים מפני סיכון בריאותי רחב היקף, בעיקר במדינות שבהן אין רגולציה ומעקב מסודר אחרי זיהום הסביבה והרעלת בני אדם"

 

 

Pollution. by patrick hendry, unsplash

מחקר: הלחץ הבינלאומי המופעל על ישראל כדי לצמצם את פליטת גזי החממה - משפיע על שיח המדיניות המקומי

15 אוגוסט, 2021

אברי איתן מהאוניברסיטה העברית, מוביל המחקר, מסביר: "ההסכמים הבינלאומיים עליהם חתמה ישראל וכן הלחץ המופעל עליה מטעם מדינות שונות להפחית את פליטת גזי החממה באמצעות הגדלת השימוש באנרגיות מתחדשות, אכן נושאים פרי ומשפיעים בפועל על שיח המדיניות הישראלית בנושא, אשר נוטה להזניח סוגיות הנוגעות להסתגלות לשינוי האקלים"

ראה גם: בתקשורת, מחקר
האוניברסיטה העברית

האוניברסיטה העברית במקום ה-90 בדירוג העולמי של מדד שנגחאי ובמקום ה-1 בישראל מבין כל מוסדות הלימוד האקדמיים!

15 אוגוסט, 2021

הישג: האוניברסיטה העברית חזרה להיות

בין 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם והמובילה בישראל

 

האוניברסיטה העברית במקום ה-90 בדירוג העולמי

ובמקום ה-1 בישראל מבין כל מוסדות הלימוד האקדמיים!

 

3d corona gif, by Matthew Butler, giphy

תקווה באופק: קוקטייל ננו-נוגדנים שהופק מ-למה (חיה) הצליח לעצור את הווריאנט דלתא של נגיף הקורונה ביעילות רבה

12 אוגוסט, 2021

המחקר כלל שיתוף פעולה בין חוקרים ישראלים ואמריקאים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת פיטסבורג, פורסם לאחרונה בכתב העת המוביל Nature Communications, וחשף ממצאים מדהימים לגבי יכולתם של ננו-נוגדנים המגיעים מבעלי חיים לנטרל את נגיף הקורונה, על מוטציותיו. בנוסף, המחקר עשוי לסייע במיגור מחלות דומות לקורונה בעתיד

ראה גם: בתקשורת, מחקר
x-ray image of a chest. by the National Cancer Institute, Unsplash

בזכות מחקר מדעי באוניברסיטה העברית: זוהו תתי-אוכלוסיות שונות בקרב תאי סרטן ריאה, שלא היו ידועים לעולם הרפואה

12 אוגוסט, 2021

במסגרת מחקר נחשפה שיטה חדשנית לקבלת מידע רב יותר מתאים. בעקבות כך, התאפשר לחוקרים לזהות לראשונה תתי-אוכלוסיות שונות בקרב תאי סרטן שמקורם בסרטן ריאה ולהבין תהליכים הקשורים בשלבים מוקדמים של התמיינות תאית

ראה גם: בתקשורת, מחקר
taylor-wilcox-4nkoeaqatga-unsplash

סקר חדש בוחן את המחיר הנפשי שגובה הקורונה ממורים ומנהלים

2 פברואר, 2022

קרא עוד

 סקר בהשתתפות 350 צוותי הוראה בישראל (מורים, רכזים ומנהלים) בוחן את המידה בה נחווית מגפת הקורונה כמשבר פסיכולוגי בקרב צוותים מזרמי החינוך השונים

עפ"י תוצאות המחקר, כ-50% מהם נמצאו בסיכון להפרעת חרדה,  13%נמצאו בסיכון לדיכאון ולמעלה מ-50% מהם דיווחו על תשישות חמלה ברמה בינונית, הכוללת תסמיני טראומה משנית (סימפטומים של הפרעה פוסט-טראומטית, הנובעים מחשיפה לטראומות תלמידיהם) ושחיקה. עוד עולה מהמחקר שכ-50% המשתתפים דיווחו על רמות נמוכות בלבד של סיפוק מהענקת עזרה לתלמידיהם ורק רבע מהם דיווחו על רמות גבוהות של סיפוק. באופן מעניין, דווקא אנשי צוות הנמצאים בזוגיות מדווחים על רמות שחיקה וטראומה משנית גבוהות יותר ועל ורמות נמוכות יותר של סיפוק מהענקת עזרה לתלמידיהם.

המחקר התבצע בהזמנת המדען הראשי של משרד החינוך, ע"י ד״ר דנה לסרי מבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה באוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת קולג׳ לונדון, פרופ׳ מונא חורי-כסאברי, סגנית נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים וד״ר רות גוטפריד מהמכללה האקדמית לחינוך ע״ש דוד ילין, ירושלים. החוקרות מצאו, שלמרות שלא נמצאו הבדלים בתסמינים הפסיכולוגיים בין זרמי החינוך, צוותי הוראה המלמדים בחינוך הערבי, מתמודדים עם מצוקה סביב הקורונה גבוהה משמעותית מזו של צוותי ההוראה בחינוך היהודי ממלכתי, בעיקר בשל שוני ברמת הדאגות הבריאותיות והכלכליות. בנוסף, צוותים ממסגרות החינוך הממלכתי-דתי והערבי דיווחו על רמות גבוהות יותר של מצוקה סביב חזרה להוראה בבתיה״ס בהשוואה לצוותים ממסגרות החינוך הממלכתי.

עוד מדווחות החוקרות על קשר חיובי גורף בין רמת המצוקה של צוותי ההוראה סביב הקורונה לבין עוצמת הדיכאון, החרדה, הטראומה המשנית והשחיקה. ממצא מעניין נוסף הוא שככל שהביקורת העצמית של הצוותים גבוהה יותר, כך גם תסמיני הדיכאון ורמות השחיקה גבוהים יותר, וככל שהחמלה העצמית שלהם גבוהה יותר, כך רמות החרדה והטראומה המשנית נמוכות יותר.

לדברי החוקרת הראשית ד"ר לסרי "התמודדות עם רמות גבוהות של חרדה, דיכאון, טראומה משנית ושחיקה ועם העדר סיפוק – עלולות לפגוע משמעותית באיכות חייהם של צוותי ההוראה. נראה שדווקא סקרנותם כלפי תלמידיהם והניסיון להבין מה עובר עליהם, ממתנת את השפעת הדאגה מפני הקורונה, שומרת עליהם עצמם מלפתח תסמינים פסיכולוגיים ואף מסייעת להם לחוות סיפוק מהענקת העזרה". לסרי מדגישה כי "ליחס כלפי צוותי ההוראה השפעה רבה על תחושותיהם "ככל שהתמיכה החברתית והמוסדית כלפיהם גבוהה יותר, כך הם דיווחו על רמות נמוכות יותר של דיכאון ושחיקה  ועל רמות גבוהות יותר של סיפוק מהענקת עזרה לתלמידיהם."

פרסומים בתקשורת: YNET

קראו פחות
priscilla-du-preez-xm4wunvbckk-unsplash

מיניות וזוגיות בצל הטראומה

25 ינואר, 2022

קרא עוד
חרדה, אשמה, גועל, בעיות בתפקוד, טריגרים והמנעות. מחקר חדש של ד״ר דנה לסרי וד״ר עטרת גבירץ-מידן מגלה כיצד משפיעה טראומה מינית בגיל צעיר על האינטימיות ועל היחסים הזוגיים בעתיד

נועה (שם בדוי) נפגעה מינית בילדותה בידי אחיה. כל חייה התמודדה עם השלכות הפגיעה וניסתה לאחות את פצעיה, אך רק לאחר שנכנסה לקשר זוגי נחשפה לקשיים זוגיים ומיניים שאף אחד לא הכין אותה אליהם. האינטימיות הזוגיות וקיום של יחסי מין זורקים אותה באחת לחוויות הטראומטיות שהתרחשו בילדותה.

נועה חווה מצוקה גדולה בכל הקשור למין ולאינטימיות עם בן זוגה. לעיתים הגוף שלה קופא, ולעיתים המחשבות שלה נודדות והיא לא מצליחה להישאר ברגע. במקרים אחרים, היא חווה ערך עצמי מיני נמוך ומתמודדות עם תחושות של אשמה, בושה ואף גועל כלפי כל מה שנוגע לכך. זיכרונות, פלשבקים או תמונות מהאירוע הטראומטי צפים אצלה ברגעים אינטימיים, והטריגר יכול להיות כל דבר כמעט – מריח, מבט ועד רגש אפילו, כולל הנאה.

חרדה ואשמה נוראית

השכיחות של בעיות בתפקוד המיני בקרב נשים שעברו פגיעה מינית בילדות נע בין 58% ל־94% (לפי הערכות המשרד לביטחון הפנים, 84 אלף נשים נפגעות בשנה) ואצל גברים שעברו פגיעה מינית בילדות היא מגיעה עד ל־80%.

לאור השכיחות הגבוהה של פגיעה מינית בילדות ולאור הקשיים הבולטים ביחסים רומנטיים ובתפקוד המיני בקרב נפגעי.ות פגיעה מינית, ד"ר דנה לסרי מהאוניברסיטה העברית וד"ר עטרת גבירץ־מידן מאוניברסיטת חיפה ערכו מחקר חדשני בנושא.

החוקרות יצרו שאלון הבוחן היבטים שונים של מיניות המתקיימת בצל הטראומה המינית, ובחנו אותו ביחס למאפיינים שונים בקרב שני מדגמים שכללו קרוב ל־800 נבדקים.ות בהם שורדי.ות התעללות מינית הושוו לכאלו שלא חוו פגיעה מינית. במחקר הן הדגימו כיצד הפרעת הדחק הפוסט טראומטית נשזרת ובאה לידי ביטוי במיניותם של שורדי.ות פגיעה מינית בילדות.

״מבחינת שינויים במחשבות, הפגיעה יכולה לעצב את התפיסה בנוגע למהי מיניות ומהי אינטימיות״, הן כותבות. ״למשל, עלולה להתפתח תפיסה כי מין הוא דבר ׳דוחה׳, ׳מגעיל׳ או ׳מסוכן׳, או עלול להתפתח פיצול בין אהבה למין, או, לעיתים, בלבול בין מין לאהבה. כך שנפגע.ת יכול.ה בטעות לחשוב ש׳כדי שיאהבו אותי אני צריכה למלא את הצורך שלו (של בן הזוג) במין׳״ (סכמות שקשורות לאני-המיני).

בין השאר, גם עוררות יתר  הקשורה לטראומה, יכולה להשפיע על התפקוד המיני, בעיקר בחלקים הפיזיולוגיים. כשהגוף נמצא בדריכות יתר, יש תהליכים הפוגעים ביכולת העוררות המינית, אך גם בחשק ובאפשרות להירגע ולהגיע לאורגזמה (המצריכה יכולת לשחרר ולהסיר הגנות).

בכל ההיבטים הללו ניכרות חרדה ואשמה נוראית, הן מסבירות. שורדי.ות פגיעה מינית עלולים לתפוס את עצמם כ"משוגעים" או שהם "הורסים את הזוגיות" הטובה שיש להם. חלק מהנפגעים מתקשים להבין למה זה קורה להם ומדוע הגוף מגיב כך.

״בשלב הזה, חשוב לנרמל את תגובות הגוף ולהסביר את הפונקציונליות והערך שלהן״, אומרות ד״ר גבירץ־מידן וד״ר לסרי ״כך אפשר להסיק שהגוף מגיב באופן המתבטא בבעיות בתפקוד המיני כדי להגן על הנפש מפני זיכרונות טראומתיים, כדי להקנות מרחב של שליטה וביטחון אצל הנפגע או הנפגעת וכן כדי לווסת את הקרבה והאינטימיות בזוגיות הנוכחית, אשר יכולה להיחוות כמציפה".

המשבר של בני הזוג

יריב, בן זוגה של נועה, שלא חווה פגיעה מינית, מתמודד אף הוא עם קשיים. אצל נועה בראש הוא נחווה סביב הנושא המיני כמסוכן, כמעורר חרדה, ואינו מבין שטראומה מהעבר מתערבבת עם קשר בהווה. ייתכן ודברים שהוא עושה מייצרים אצלה טריגרים מהעבר, אך הוא לא רואה זאת.

הספרות המקצועית, על פי החוקרות, מצאה כי בני הזוג של שורדי ושורדות פגיעה מינית בילדות מגיבים לבעיות בתפקוד המיני והאינטימי בזוגיות שלהם במגוון דרכים. יש המרגישים אי־נוחות לבטא את הצרכים המיניים ואף חשים כי ביטוי הצרכים הללו ימקם אותם כ"פוגעים" או כ"לא רגישים". ״הם עלולים לחוש לבד, כבלתי נראים, ולהאמין כי לכאב ולצרכים שלהם אין מקום. חשוב לשקף להם כי הכאב שלהם הגיוני, וכי הם ׳בסדר׳ בכך שהם רוצים אינטימיות בקשר הזוגי״, הן מסבירות.

״בני זוג אחרים מביעים כעס על הנפגע או הנפגעת ואינם מבינים מדוע טראומה מהעבר מתערבבת עם קשר בהווה, ואף מטיחים בבני או בבנות זוגם את המילים ׳אני לא זה שפגע בך!׳. במקרה זה, קשה לבני הזוג להבין כי לעיתים, שלא במכוון, הם מייצרים טריגר עבור הנפגע או הנפגעת״.

רבים מהם, הן אומרות, מוצאים את עצמם מתוסכלים ומרגישים כאילו הם "הולכים על ביצים", חוששים לגרום לבן או בת הזוג שנפגעו לפלשבקים או לניתוק. חלקם אינם מבינים את מנגנוני הטראומה והניתוק, וכועסים על כך שבן או בת הזוג נראים דרוכים או "לא איתי" בזמן קיום היחסים.

נשים וגברים שנפגעו במסגרת יחסי אמון וסמכות מתקשים ליצור קשרים קרובים ואינטימיים, לתת אמון ולבטוח באדם השני. קשר אינטימי עלול להיחוות אצלם כמסוכן וכמעורר חרדה, וכתוצאה מכך הם עשויים לפתח מיניות טראומטית עם דפוסי היקשרות אמביוולנטיים של התקרבות־התרחקות, העשויים להכאיב ולהתיש את בני ובנות זוגם.

בנוגע לבני הזוג, ד"ר דנה לסרי וד"ר עטרת גבירץ־מידן מוסיפות: "בעוד חשוב שבני הזוג יבינו כיצד הם מעוררים את הטריגר, גם חשוב שיכירו בכך שזו לא אחריותם ושהם לא עשו משהו רע במכוון. מהצד השני של הרצף, יש בני זוג שחוששים כל כך לשחזר את המקום של 'הפוגע', עד שהם מפתחים בעצמם בעיות בתפקוד המיני, כדי לא לאפשר קיום יחסים שיכולים להיות מציפים עבור הנפגע או הנפגעת ולהיות מתסכלים עבורם״.

איך מטפלים בטראומה?

ברמה הטיפולית, על המטפל.ת לוודא כי בן או בת הזוג אינם מוותרים על צורכיהם וחוברים למטפל או למטפלת כדי לטפל בנפגע או בנפגעת (מהווים קו-תרפיסט), ויש לאפשר להם לבטא את התסכול ולתת מקום גם לכאבם. בחוויה של בני או בנות הזוג של נפגעי פגיעה מינית, בן או בת הזוג שלהם לא מעוניין/ת בקרבתם ולא נמשך/ת אליהם. תחושת הדחייה הזו היא קשה מנשוא, וצריכה לקבל מקום בתוך המרחב הטיפולי, לצד מתן הסברים על מנגנוני הטראומה.

״יש למסגר את הבעיה בתפקוד המיני לא רק ככזו שצמחה מההיסטוריה של הפגיעה המינית, אלא כבעיה זוגית שלשני בני הזוג יש חלק בהיווצרותה ובשימור שלה״, מסבירות ד״ר לסרי וד״ר גבירץ־מידן. ״בעזרת מסגור כזה, אי אפשר ׳לגלגל את האשמה׳ רק על הנפגע או הנפגעת, וניתן גם לאפשר מרחב בטוח ומרפא לשני בני הזוג לבטא את הכאב שלהם".

מחקרים מראים כי הטיפול בטראומה בלבד אינו משקם באופן מוחלט את הבעיות בתפקוד המיני וכי דווקא התייחסות ישירה למיניות קשורה לשיפור משמעותי יותר בתפקוד המיני. עם זאת, הן מניחות, טיפול מיני "קלאסי", שכולל תרגילים כמו מיקוד חושי, עבודה עם מאמנים להפחתת כאב ועוד, צריך לעבור התאמות להיסטוריה של הטראומה, ולעיתים לא יימצא יעיל כיוון שהוא אינו נוגע בפצע של הטראומה. יש לקחת בחשבון שגם טיפול מיני קלאסי עלול להפעיל את טריגרים מהטראומה.

אי אפשר לדבר על טיפול מיני מבלי להתייחס לתרופות לשיפור התפקוד המיני. גם פה, כשמטפלים בנפגעי ונפגעות טראומה מינית עולות שאלות חשובות ביותר: האם המטרה המרכזית של הטיפול היא השבת התפקוד המיני? האם במתן תרופה לשיפור התפקוד המיני אנחנו סוללים את הדרך לקיום יחסים הצבועים בטראומה?

״עבור נפגעי ונפגעות תקיפה מינית, הבעיות בתפקוד המיני הן מנגנון הגנה זמני, השומר עליהם מפני מה שנחווה עבורם כמסוכן (אינטימיות, פגיעות, עירום וכדומה), ולנטרול מנגנון ההגנה הזה יכולות להיות השלכות כבדות משקל״, ד"ר גבירץ־מידן וד"ר לסרי מסכמות. "בשונה מאוכלוסיות אחרות שיש להן בעיות דומות בתפקוד המיני, עבור אנשים עם טראומה מינית, לבעיות בתפקוד יש פונקציה חשובה בהגנה עליהם, וכך השבתו צריכה להיות תהליך פרוגרסיבי ומבוקר, הנעשה בידי מטפלים שלהם הבנה מעמיקה הן במיניות והן בטראומה.

עבודה מעמיקה כזו, שמכירה בטראומה ובהשפעותיה על המיניות ומערבת את בן או בת הזוג תוך יצירת מרחב אינטימי ובטוח, יכולה להוביל לשיפור ניכר בתפקוד בסיטואציה האינטימית וביחסים הזוגיים".

ד"ר דנה לסרי היא חברת סגל בכירה בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית, האוניברסיטה העברית ופסיכולוגית קלינית. ד"ר עטרת גבירץ־מידן, חברת סגל בכירה בבית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת חיפה, ומטפלת מינית מוסמכת

הכתבה המלאה

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Glenn Carstens-Peters, unsplash

השקעה לטווח ארוך: תקצוב ראוי למערכת ההשכלה הגבוהה

23 ינואר, 2022

קרא עוד
על רקע התפשטות זן האומיקרון והחשש שרופאים רבים ייכנסו לבידוד, במשרד הבריאות שקלו להתיר לרופאים ורופאות שנמצאו חיוביים לקורונה להמשיך לעבוד- כל זמן שאינם מגלים סימפטומים. המצב הזה של מחסור בצוות רפואי אינה בעיה שהחלה עם מגיפת הקורונה. הוא קשור כמובן לשאלות של תקצוב ותכנון ארוך טווח שבוודאי ניתן לפתרון.  

צריך לומר ביושר, רופאים שלומדים ומוכשרים כאן בישראל, הולכים ומתמעטים. על פי נתוני משרד הבריאות מבין הרופאים שקיבלו רשיון לעסוק ברפואה בישראל בשנת 2020 רק 36% למדו בישראל, לעומת כ- 50% לפני עשור. ואילו אחוז הבוגרים ממוסדות ממזרח אירופה, בשנת 2020 עמד על כ- 50%. המצב ברפואת שיניים גרוע עוד יותר. רק 22% בלבד מרופאי השיניים שקיבלו רשיון בשנה שעברה הם בוגרים שלמדו בארץ!

תמונת המצב הזו של לימודי הרפואה בישראל היא רק דוגמא אחת להיחלשות מערכת ההשכלה הגבוהה בארץ.

ההסבר להיחלשות הזו פשוט למדיי. לפי נתוני מרכז המידע והמחקר של הכנסת תקציב ההשכלה הגבוהה שעמד בשנת 2015 על סך של 3% מתקציב המדינה, ירד משמעותית בכ- 10% לשיעור של 2.7% מהתקציב הכולל. גם בהשוואה בינלאומית מצבנו לא טוב. ההשקעה השנתית לסטודנט נמוכה בישראל בכ- 20% ביחס לממוצע במדינות ה-OECD. לא כך צריכים להיות הנתונים במדינה דלת משאבים פיזיים שחרטה על דגלה יצירת כלכלה מבוססת ידע.

על מנת שמערכת ההשכלה הגבוהה תמשיך לייצר את הבסיס לשוויון חברתי ולשגשוג כלכלי במדינה, יש להעלות את התקציב לכל הפחות לרמות היחסיות שהיה בהן, ולהתייצב על תקצוב שאינו נופל מזה של  המדינות המפותחות. השקעה כספית מושכלת יכולה לייצר הצלחות גדולות. כך, לדוגמא, לפני כחמש שנים הגדירה הות"ת בשיתוף פעולה הדוק עם שר החינוך דאז נפתלי בנט, תכנית להגדלת מספר הלומדים במקצועות ההייטק באוניברסיטאות. בתכנית הושקעו כמיליארד שקלים, והיעד היה הגדלת מספר הבוגרים בתחומים אלה ב-40%. התכנית הצליחה מעל למשוער, ובתוך חמש שנים גדל מספר הסטודנטים ב-60%. סטודנטים אלה השתלבו בשנים האחרונות בתעשיית ההיי טק והם חלק מהסיבה לגידול המבורך של הסקטור הזה בשנים האחרונות. השקעה מושכלת הניבה תוצאה מצוינת.

מערכת ההשכלה הגבוהה משוועת לתכנית חומש מתוקצבת באופן מספק ולתכנון מושכל ושאפתני.
אם לא נעשה זאת היום, לא נצליח להגדיל את שיעורם של הסטודנטים החרדים והערבים בקמפוסים שלנו, והמדינה לא תצליח ליישר קו בתחום ההשכלה בין המגזרים השונים בעשורים הקרובים. השקעה שכזו בסטודנטים, בייחוד אלה שבאים מרקע מוחלש, תתרום גם להעלאת הפריון במשק.
אם לא נשקיע מספיק, נמצא עצמנו הולכים ומידרדרים בתחומי ידע שיגדירו את עתידנו – בינה מלאכותית, ביולוגיה סינתטית ומיחשוב קוונטי. אנחנו הולכים ומידרדרים בתוצרי המחקר שלנו בגלל השקעה שהולכת ופוחתת בהשוואה למקבילים לנו בעולם.

אם לא נשקיע מספיק, לא נראה הרבה רופאים שיוכשרו בבאר-שבע, בתל-אביב או בירושלים. השקעה דלה תמשיך ותאלץ את מיטב בנותינו ובנינו לנדוד ללמוד רפואה בחו"ל, פעמים רבות במוסדות שרמתם ירודה. והרי ברור לכולנו שלאזרחי ישראל מגיע להיות מטופלים על ידי הטובים ביותר.

לאחרונה הקימה הממשלה כח משימה לטיפול במחסור באנשי הייטק, ובמקביל פועלות גם כמה ועדות שמייעצות בנושא המחסור באנשי צוות רפואי. צריך לומר ביושר - הפתרונות הנדרשים אינם כאלה שיניבו תוצאה מהירה. הם מצריכים השקעה תשתיתית בהשכלה הגבוהה. לא יספיקו כאן פלסטרים, מעקפים ופטנטים יצירתיים. כבר מאוחר מדי להגדיל באופן משמעותי את היצע המהנדסים בשלוש השנים הקרובות, אולם עבודה מושכלת תשפר את מצבנו בעוד ארבע שנים ויותר. באופן דומה, לא ניתן לתקן את מספר תלמידי הרפואה בישראל בחמש השנים הקרובות. אבל אם נפעל כעת, נוכל לשפר את המצב במחצית השנייה של שנות ה-20.

מערכת ההשכלה הגבוהה נהנית מתכנון עם אופק רחוק יותר ממרבית הסקטורים במדינה. המערכת שלנו פועלת על פי תכניות חמש-שנתיות. שתי תכניות החומש האחרונות הביאו להצלחות בכמה תחומים, אולם אין בכך די. לקראת תכנית החומש הבאה, זו שתתחיל בשנת 2023, נכון שהמדינה תשקיע סכומים שהמערכת ראוייה להם, ולכל הפחות תשווה את ההשקעה למדינות הדומות לנו בגדלן ובאופי המשק והתעסוקה שלהן. השקעה מושכלת תייצר פירות שהחברה והכלכלה בארצנו משוועות להם.

הכותב הוא ישי פרנקל, מנכ"ל האוניברסיטה העברית.

קראו פחות
Colin C Murphy, unsplash

יום השואה הבינלאומי: גרמנים רבים זכו לפיצוי ממשלת מערב גרמניה עבור רכוש אבוד שגזלו מיהודים

16 ינואר, 2022

קרא עוד
מחקר שביצעה חוקרת מהאוניברסיטה מגלה קשר לכאורה, בין הפיצויים לניצולי שואה לבין פיצויים שניתנו לגרמנים ממיעוטים אתניים, שהשתלטו על רכוש יהודי במדינות מזרח ומרכז אירופה וגורשו משם בתום מלחמת העולם השנייה

ד"ר איריס נחום המתמחה בהיסטוריה מודרנית של מרכז אירופה מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים, חוקרת את סוגיית הפיצויים בעבור עוולות היסטוריים, בהקשר היהודי-גרמני והפנים-גרמני. מחקרה מתבסס על ניתוח איכותי של חומר ארכיוני שטרם נחשף לציבור. הארכיון הממוקם בעיר ביירוית בגרמניה ונקרא Lastenausgleichsarchiv "ארכיון השוואת הנטל". ד"ר נחום מצאה בו 55 אלף תיקים העוסקים בגזילת רכוש יהודי במרכז ומזרח אירופה. בנוסף, הארכיון מתעד גירוש גרמנים אתניים לגרמניה מאזורים במרכז ומזרח אירופה שנכבשו או סופחו ע"י גרמניה הנאצית ושוחררו אחרי מלחמת העולם השנייה.

מהמחקר עולה, כי החל משנות ה-50 של המאה ה-20, מערב-גרמניה שילמה פיצויים, לא רק לניצולי שואה, אלא גם למיעוטים גרמנים אתניים, שהשתלטו על רכוש יהודי במרכז ומזרח אירופה, תחת השלטון הנאצי. אותם מיעוטים איבדו את הרכוש כתוצאה מתבוסת גרמניה, אך זכו לפיצויים בגין הרכוש שאבד כתוצאה מגירושם. לטענת המחקר, קיים קשר נסיבתי בין הפיצויים עבור ניצולי השואה לפיצויים עבור המגורשים הגרמניים והוא מראה שגרמנים רבים פוצו על-ידי מערב גרמניה, בעבור רכוש אבוד, שבמקורו בבעלות יהודית.

במחקר, בוחנת ד"ר נחום כיצד הקשר הובא לידי ביטוי בהסכם השילומים משנת 1952, בין ישראל למערב-גרמניה ועורכת השוואה בין טיפול החוק הגרמני בגרמני אתני שביקש פיצויים עבור רכוש אבוד שהיה שייך במקור ליהודי, לעומת פניות של יהודים עבור אותו הרכוש. הממצאים העיקריים הם ש"מערכת הפיצויים" המערב-גרמנית העדיפה ניצולי שואה מרקע גרמני על פני ניצולי שואה ללא רקע גרמני. מסתבר, שככל שמגורש גרמני אתני שכנע את שלטונות המערב-גרמניים שהרכוש היהודי הגיע לידיו במהלך הרייך השלישי באופן "תקין" ו"הוגן" - כך גברו סיכויו לזכות בפיצויים. בעוד שלא כל ניצול שואה יהודי שאיבד רכוש במהלך השואה היה רשאי לבקש פיצויים, אלא רק אם יכול היה להוכיח, שלפני המלחמה הוא היה חלק מהעם הגרמני. ברוב המקרים הפיצוי לגרמנים הלא יהודיים היה גבוה בהשוואה לפיצוי ליהודים.

המחקר מעמיד באור חדש את מתן הפיצויים לניצולי השואה ולמגורשים הגרמנים האתניים ומאיר בזווית חדשה את  היחסים בין יהודים לגרמנים בסוגיית הפיצויים, יחס שלטונות מערב-גרמניה לניצולי השואה ולמגורשים ומעורבותם של גרמנים אתניים בגזלת הרכוש היהודי במרכז ומזרח אירופה במהלך הרייך השלישי.

קראו פחות
תאי שריג, Helmet / Kavli Institute for Systems Neuroscience

מחקר ב-Nature: נחשפו מנגנוני הפעולה של רשתות תאי עצב במח המייצגות את המיקום של בעל-החיים במרחב

13 ינואר, 2022

קרא עוד
מחקר חדש ב-Nature: צוות בינלאומי בהובלת זוכי פרס נובל ובהשתתפות חוקר מהאוניברסיטה העברית, סייע לחשוף מנגנוני פעולה של רשתות תאי עצב במח המייצגות את המיקום של בעל-החיים במרחב

מחקר חדש בכתב העת היוקרתי Nature, שנכתב ע"י צוות בינלאומי בהובלת זוכי פרס נובל ובהשתתפות פרופ' יורם בורק ממכון רקח לפיזיקה וממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המח באוניברסיטה העברית, מסייע לחשוף מנגנונים שבאמצעותם תאי עצב במח פועלים ביחד על מנת לייצג את המיקום של בעל חיים במרחב.

המחקר מאשש תחזיות תיאורטיות מלפני 10 שנים, בנוגע לתבניות הפעילות המשותפת של התאים הללו. להבדיל מהעבר, אז ניתן היה למדוד פעילות של תאים בודדים במח, המחקר בוחן את הפעילות של תאי העצב כרשת שלמה.

תבניות הפעילות של תאי שריג פורשות מרחב בעל טופולוגיה של טורוס, שהמבנה שלו נותר זהה בסביבות שונות ובמהלך שינה. בצהוב: אילוסטרציה של מסלול על הטורוס, אליו ממופה המיקום של בעל החיים במהלך תנועה במרחב.

לאחרונה פותחה טכנולוגיה המאפשרת לרשום בבת אחת את הפעילות של אלפי תאי עצב, בבעלי -חיים תוך כדי התנהגותם הטבעית. קבוצת המחקר של אדוארד מוזר ומיי-בריט מוזר מאוניברסיטת NTNU בנורבגיה, חתני פרס נובל משנת 2014, היו מהראשונים שהטמיעו את הטכנולוגיה הזו בקליפת המח האנטורינלית, האיזור במח שבו נמצאים ״תאי שריג״. (תאי שריג הינם תאי עצב שפעילותם תלויה במיקום של בעל החיים במרחב, ולכן הם מייצגים מידע הנוגע לניווט במרחב).

חוקרים נוספים באותה אוניברסיטה פיתחו שיטה מתמטית שבאמצעותה ניתן לזהות את התכונה המרכזית של תאי שריג: הייצוג של מיקום על טורוס. השיטה ייחודית בכך שניתן ליישם אותה הן בזמן שבעל-החיים נע במרחב, והן כשהוא ישן. אחת המסקנות המרכזיות של המחקר היא שתבניות הפעילות של התאים דומות מאוד בערות ובשינה. באופן נרחב יותר, המחקר שופך אור על האופן שבו תאי עצב פועלים יחד, על מנת לאפשר יכולות קוגניטיביות כמו ניווט.

הניסויים נעשו ע״י ד״ר ריצ׳רד גרדנר תחת ההנחיה של פרופ׳ אדוורד מוזר ופרופ׳ מיי-בריט מוזר. אריק הרמנסן, סטודנט לדוקטורט באוניברסיטת NTNU, ניתח את הרישומים העצביים תוך שימוש בשיטות מתמטיות אותן פיתח יחד עם פרופ׳ נילס באס ופרופ׳ בנג׳מין דאן. למחקר שותפים גם ד״ר מריוס פאצ׳יטריו (HHMI, ארה״ב), ופרופ׳ יורם בורק מהאוניברסיטה העברית.

פרופ' יורם בורק ממכון רקח לפיזיקה וממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המח באוניברסיטה העברית: ״המחקר הוא תוצר של עידן חדש בחקר המח, שבו אפשר להתבונן בבת אחת בפעילות של תאי עצב רבים, ולבחון כיצד הם פועלים ביחד. לכן ניתן לקשר את התצפיות האלה למודלים תיאורטיים העוסקים בדינמיקה של רשתות נוירונים, באופן שלא היה אפשרי בעבר. התוצאות של המחקר מרגשות עבורי, כיון שהן מאמתות תיאוריה שהייתי שותף לפיתוחה לפני כעשר שנים, על הבסיס לפעילות של תאי שריג במח".

למאמר המלא ב-Nature

לפרסום בישראל היום

קראו פחות
אצות פיטופלנקטון מסוג קוקוליתופורים, דרך מיקרוסקופ אלקטרונים

רמזים ראשונים להיכחדות של מינים במפרץ אילת

12 ינואר, 2022

קרא עוד
מחקר חדש מצא כי נצפתה ירידה משמעותית בכמות של אחד ממיני הפיטופלקנטון במפרץ אילת ''אפשר להסתכל על כך בתור ה 'קנרית במכרה הפחם', המאותת כי ההשפעה של שינויי האקלים העולמיים כבר ניכרת''

הים האדום, הוא אחד מהאזורים שסובל מההתחממות הגלובלית בצורה המשמעותית ביותר, עם שיעור עלייה של 0.4 מעלות צלזיוס לעשור. בים סוף, הגירה מעבר למפרץ אילת בלתי אפשרית וכתוצאה מכך, מינים שאינם יכולים להסתגל לטמפרטורות גבוהות יותר עשויים להיכחד.

מחקר חדש, בהובלת ד''ר מיגל פראדה, מהאוניברסיטה העברית והמכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת, בחן את השפעות התחממות מי הים על פיטופלנקטון מסוג קוקוליתופורים, אצות חד תאיות עם  לוחיות שריון עשויות גיר. החוקרים מצאו כי ב-40 השנה האחרונות קיימת ירידה בכמות אחד ממיני הפיטופלנקטון  במפרץ אילת. המחקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Global Change Biology, ממחיש את ההשפעה של ההתחממות הגלובלית על האוקיאנוסים בכלל ומפרץ אילת בכלל.

החוקרים ערכו השוואה בין תצפיות עדכניות וניטור מפורט של המפרץ כיום, לבין נתונים שנאספו בשנות ה-70. הם גילו כי היו שינויים דרסטיים בהרכב חברת הפיטופלנקטון במפרץ אילת בעשורים האחרונים וחלק מהמינים שייחודיים למפרץ הולכים ונעלמים, בשל התחממות המים. התוצאות ממחישות כי התנאים במפרץ אילת משתנים. הדבר משפיע כעת על מיקרואורגניזמים, שנחשבים רגישים יותר לשינויים סביבתיים ומהווים את בסיס מארג המזון במפרץ וסביר לחזות שגם אורגניזמים אחרים, גדולים יותר, כמו דגים ואלמוגים יושפעו בעתיד ככל שההתחממות תתקדם.

בתמונה: אצות פיטופלנקטון מסוג קוקוליתופורים, דרך מיקרוסקופ אלקטרונים

ד''ר פראדה הוסיף ואמר כי: '' יש לתוצאות המחקר השפעה חשובה על האקולוגיה והכלכלה של המפרץ. אפשר להסתכל על כך בתור ה 'קנרית במכרה הפחם', המאותת כי ההשפעה של שינויי האקלים העולמיים כבר ניכרת במערכת האקולוגית של מפרץ אילת.''

המחקר המדעי

פרסומים בתקשורת: N12

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Jeremy Bezanger, unsplash

באמצעות דיגיטציה לתבליטים שנמצאו במצרים, חוקרים חשפו טקסים אינטימיים של הזוג המלכותי

9 ינואר, 2022

קרא עוד

מחקר חדש בהובלת האוניברסיטה העברית חושף לראשונה בהיסטוריה, תבליטי קיר מצריים המתארים סצנות אינטימיות של מלכת מצרים נפרטיטי ופרעה אחנתון, בהם מתוארים טקסים שביצע הזוג המלכותי לפני הנישואים הקדושים שלהם כאלים חיים. המחקר נערך על-ידי פרופ' ארלט דוד מהחוג לארכיאולוגיה והמזרח הקרוב הקדום שבאוניברסיטה העברית, יחד עם ד"ר רוברט ורניה מאוניברסיטת בורדו-מונטן שבצרפת, והתפרסם לאחרונה בכתב העת Journal of Near Eastern Studies.

המחקר התמקד בשברי תבליטים שבעבר היו חלק ממבנה במתחם הפולחן באזור מזרח כרנך שבמצרים, המתוארך לתחילת שלטונו של פרעה אחנתון (1350 לפנה"ס לערך). בעזרת מאגר נתונים הכולל תמונות של כ-12,000 תבליטים שחולצו על-ידי ארכיאולוגים צרפתים מאחד השערים המונומנטאליים באזור, שחזרו החוקרים את הסצנות המתוארות בהם: פרעה אחנתון שוטף את ידיו ומניח צווארון גדול על כתפיו בטקס של טהרה וטיפוח הגוף. בסצנות אחרות רואים אותם גוזזים ציפורניים, מתרחצים ומאפרים את העיניים. "מדובר בפעולות שביצע הזוג המלכותי לפני הנישואים הקדושים שלהם, כאלים חיים. הם למעשה קיבלו על עצמם תכונות אלוהיות" אומרת פרופ' דוד.

החוקרים משערים כי מדובר בתרגום מדויק של פולחן האל המצרי אמון, כפי שהוא מוזכר בפפירוס מאוחר יותר. הסצנות המתוארות בתבליטים הורכבו מחדש באופן דיגיטלי, והחוקרים טוענים כי פרעה אחנתון המונותאיסט, שהוכר כאויבו של האל אמון, למעשה משחזר בעצמו את הטקס המסורתי שבוצע למען האל אמון. לטענת פרופ' דוד מדובר בדימויים ייחודיים באיקונוגרפיה המצרית העתיקה והדבר מלמד גם על הדרך שבה אחנתון העביר את המסר הפוליטי-דתי המונותאיסטי שלו, שבמרכזו עמד פרעה, בן האל אתון.

לכתבה המלאה באתר ynet

פרסומים נוספים בתקשורת: 103FM, הידען

קראו פחות
melanie-wasser-j8a-teakg78-unsplash

ירידה במקרי רצח נשים על רקע מגדרי בישראל, לצד עלייה ברצח אימהות

6 ינואר, 2022

קרא עוד

סיכום שנת 2021 של התצפית הישראלית:

ירידה במקרי רצח נשים על רקע מגדרי בישראל; עלייה ברצח אימהות

מנתוני דוח התצפית הישראלית בנוגע לרצח נשים עולה כי בשנת 2021 חלה ירידה בנרצחות על ידי בני זוג וחברי משפחה (פמיסייד). אולם במקביל חלה עלייה ברצח אימהות על ידי בניהן ("מטריסייד"), כאשר רבע מהמקרים היו רציחות של אימהות. מספר מקרי הרצח של נשים בישראל בשנת 2021 נמוך ב-24% משיעור רציחות הנשים אשתקד בשיא הקורונה והסגרים.

ד"ר שלוה וייל, חוקרת בכירה בביה"ס לחינוך ע"ש סיימור פוקס באוניברסיטה העברית, הקימה את התצפית ישראלית על רצח נשים)  www.israelfemicide.org) אשר שואפת להיות הסמכות הרשמית לאיסוף נתונים בתחום. היא מסבירה כי מסד הנתונים של התצפית נבנה מתוך מעקב רציף אחר דיווחים באתרי חדשות מקומיים וארציים, שימוש בהתראות גוגל והצלבה עם מאגרי נתונים אחרים של ארגונים. על מנת להתאים את איסוף הנתונים לסטנדרטים בינלאומיים, התצפית אוספת נתונים על מקרי רצח בהם הקורבן היא בגירה מעל גיל 18. כך שלמעשה, מקרי רצח כתוצאה מתאונות, רשלנות או פלילים אינם כלולים בנתונים. גם רצח הנערה בת ה- 17 שניהלה רומן עם גבר בוגר לא נכלל במסד הנתונים.

הממצאים העיקריים:  בשנת 2021 נרצחו 16 נשים בהיותן נשים (לעומת 21 אשתקד), כאשר בשישה מקרים מדובר בבני זוג, בארבעה מקרים מדובר במטריסייד, בשני מקרים מדובר באחים ובארבעה מקרים עדיין לא ידועה זהות הרוצח. התפלגות הזהות האתנית של הרוצחים דומה לזו של הקורבנות. מקרה אחד התרחש בקרב קהילת העבריים. 44% מהנרצחות היו יהודיות ו- 50% מהמגזר הערבי  והדרוזי (31% ממוצא ערבי ו19% ממוצא דרוזי(.

רצח נשים במגזר הערבי: בשנת 2021 נצפתה עלייה חדה בנתוני האלימות במגזר הערבי. 125 איש נרצחו, מתוכם 10%  נשים. מתוך 13 מקרים של רציחות נשים במגזר הערבי, חמישה לא נכללו בנתוני התצפית מאחר ולא התקיימו על רקע פשיעה ולא מגדר. בכל המקרים מהמגזר הערבי שהוכללו בנתוני התצפית, יש חשד לרצח על רקע מה שמכונה "כבוד המשפחה".                              

גיל הקורבנות: גיל הנרצחות הממוצע עמד על  .45.6הנרצחת הצעירה ביותר הייתה בת 27, והמבוגרת ביותר הייתה בת 76. גילן הממוצע מהקורבנות מבוגר יותר בהשוואה לשנה שעברה כתוצאה מעלייה חדה במקרי אימהות שנרצחו ע"י בניהן.

כלי הרצח: ברבע מהמקרים השנה נרצחו נשים על ידי סכין. כשליש מהנשים נרצחו ידי אקדח, כשליש על ידי חניקה וב-13% מהמקרים באמצעים אחרים.

היכרות של הרשויות: מתוך 12 מקרים בהם ידועים פרטים על הקשר שבין הקורבן לרוצח, בארבעה מקרים הייתה היכרות מוקדמת של הרשויות (33%). מתוכם בשני מקרים היה ידוע לרשויות על העבר הפסיכיאטרי של הרוצח.

כתבי אישום: נכון להיום הוגשו שמונה כתבי אישום על מקרי פמיסייד (66%). בשלושה מקרים נקבע כי הרוצח אינו כשיר לעמוד לדין. ראוי לציין כי בשנה זו נפסקו גזרי דין חמורים לרוצחים, כגון מאסר עולם בנוגע למקרי פמיסייד שהתרחשו השנה וגם בשנים קודמות. 

לדברי דר' וייל, הסיבות לירידה בפמיסייד קשורות בין היתר ל"הפסקת הגבלות הקשות של הקורונה ותום הסגר. סיבה נוספת היא הסיקור התקשורתי חסר התקדים של רציחות נשים ופעילות משמעותית של ארגוני הנשים. במקביל, חשוב לציין כי ייתכן שגזרי הדין החמורים שקיבלו כמה מהרוצחים יצרו הרתעה".

פרסומים בתקשורת: ישראל היום

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
cristina-gottardi-ufrmc7o9ci8-unsplash

שפעת העופות באגמון החולה

6 ינואר, 2022

קרא עוד

אחד הסמלים של אגמון החולה, הם עשרות אלפי העגורים שעוברים דרך האיזור מידי סתיו. השנה, מקרה חמור במיוחד של שפעת העופות הוביל למראות קשים של עגורים מתים ברחבי העמק. פרופ' רן נתן והדוקטורנטית סשה פקרסקי, מהמכון למדעי החיים , סיפרו לכתב יגאל מוסקו, מחדשות 12, על הסיבות לאסון וכיצד ניתן יהיה למנוע את מותם של עגורים נוספים.

לכתבה המלאה

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, סגל
Markus Winkler, unsplash

אֱלִיעֶזֶר בּוֹט יְהוּדָה – לייצר חלופות עבריות למילים לועזיות באופן אוטומטי

5 ינואר, 2022

קרא עוד

החוקרות בנו מערכת המנסה לחקות את תהליך היצירה האנושי ומייצרת באופן אוטומטי חלופות עבריות למילים לועזיות. המערכת נבנתה בהנחייתה של פרופ' דפנה שחף, החוקרות מורן מזרחי וסתיו ירדני זליג, מבית הספר להנדסה ולמדעי המחשב ומהמרכז למדעי המוח באוניברסיטה. הן השתמשו בשיטות מתקדמות מתחום הבינה המלאכותית כדי שפלטי המערכת ישמרו על חוקי לשון בסיסיים והראו כי באפשרותה להיות לעזר למומחי-שפה ולספק להם השראה. כמחווה למחיה השפה העברית, החוקרות העניקו למערכת את השם אֱלִיעֶזֶר בּוֹט יְהוּדָה

(למעבר לאתר הפרויקט)

אל המערכת שבנו החוקרות מזינים מילה באנגלית (הקלט), והמערכת מספקת רשימה של חלופות עבריות (הפלט). לדוגמה, עבור המילה palette (פָּלֵטָה בלעז, כלי המשמש ציירים לארגון וערבוב צבעים), האלגוריתם של המערכת ייצר כמה חלופות: מַצְבֵּעָה, עַרְבֶּלֶת, קַשֶּׁתֶת, לוּחַ צֶבַע, עִרְבּוּלוּחַ ועוד. למען השוואה, החלופה העברית הרשמית למילה זו היא פְּתֵכָה (מהשורש פ-ת-כ ששימש בלשון חז"ל במשמעות עירוב). דוגמה נוספת: עבור המילה debate (דיבייט בלועזית), המערכת הציעה את החלופות: שִׁיחוּחַ, פִּלְמוּס, נְצִיחָה, נְמִיקָה, תגר שיחה, קרב דיון ועוד. החלופה הרשמית היא מַעֲמָת.

מרב המאמצים בבניית המערכת התמקדו ביצירת חלופות על בסיס שילוב של שורש ומשקל, דרך התצורה המועדפת בשפה העברית. תחילה, באמצעות כלים לכריית מידע, איתרו החוקרות שורשים ומשקלים בעלי עניין לתיאור המושג. לאחר מכן, בעבור כל זוג של שורש ומשקל שנמצאו, הציבו את השורש בתוך המשקל. משום שכשני שלישים מהשורשים בשפה העברית הם שורשים בגזרה מיוחדת, נדרשות התאמות לשוניות. לדוגמה, הצבת השורש ר-פ-א במשקל תַּקְטֵלָה תניב את המילה תַּרְפֵאָה, ולאחר התאמות לשוניות המילה המתקבלת היא תְּרוּפָה. כדי ללמד את המחשב לבצע את ההתאמות הלשוניות השתמשו החוקרות במודל רשתות נוירונים (character-based attentional seq2seq model). המודל כמובן אינו מחליף לשונאי, אך הוא הצליח ללמוד לבד חוקי לשון מוכרים, לדוגמה שאותיות בג"ד כפ"ת בראש מילה ולאחר שווא נח מקבלות דגש קל.  לסיום, סיננו החוקרות את החלופות שלא סביר שיהוו מילה עברית ומדרגים את אלו שנותרו. כדי שהסינון האוטומטי יעבוד, אימנו החוקרות מודל נוסף הנקרא בשפה המקצועית מודל שפה. מודל זה קרא הרבה טקסטים מנוקדים זמינים בעברית ולמד מהם איך מילים נראות. בתום תהליך הלמידה, המודל נתן ציון לכל מילה שהאלגוריתם ייצר שמעיד על התאמה לשפה. לדוגמה, המילה "חֲמִירָה" קיבלה ציון גבוה, ואילו "מֶשֶׁ", "מִשְׁוֹן" ו"גְּיִיבָה" קיבלו ציון נמוך מאוד.

לקריאת המאמר האקדמי

כדי לבחון את תוצרי המערכת, עברו החוקרות על פרוטוקולי ישיבות האקדמיה ללשון עברית מהעשורים האחרונים ואספו מילים לועזיות שהיו להן מספר חלופות שהועלו להצבעה, וייצרו עבורן חלופות באמצעות המערכת. בנוסף, החוקרות נתנו למספר מתנדבים, שאינם מומחי שפה, להציע חלופות משל עצמם לפני חשיפה לתוצרי המערכת ולאחריה. לאחר מכן, החוקרות הריצו סקר מקוון ובו ביקשו מכ-200 משתתפים לדרג את החלופות בשלושה מדדים: התאמת החלופה למילת המקור, חיבה לחלופה ויצירתיות החלופה. התוצאות היו מרשימות – לרוב הצעות המומחים קיבלו את הציונים המשוקללים הגבוהים יותר בשלושת המדדים, אך הצעות המערכת זכו גם הן לציונים גבוהים ואף ניצחו לא מעט מההצעות האנושיות. בין החלופות שהציעה המערכת הופיעו החלופה "בָּקְבִּיק" עבור המילה הלועזית אמפולה (החלופה שקבעה האקדמיה היא: בַּקְבּוּקִית), וגְּבִיעוּגָה לקאפקייק (אקדמיה: עוּגוֹנִית). באופן מפתיע, חלק מהחלופות שהציעה המערכת היו זהות לחלופות שהועלו להצבעה בישיבות האקדמיה כדוגמת פִּלְמוּס עבור המילה דיבייט ותַקָּן כחלופה להנדימן.

החוקרות נוכחו גם לגלות שהחשיפה לתוצרי המערכת צמצמה את הפער בין הצעות המתנדבים הלא-מומחים והצעות המומחים. עבור 45% מהמילים, החלופה הטובה ביותר של הלא-מומחים, לאחר החשיפה לתוצרי המערכת, עקפה את זו של המומחים (בהשוואה ל-35% בלבד לפני כן). כמו-כן, עבור 70% מהמילים, החלופה הטובה ביותר של הלא-מומחים לאחר החשיפה עקפה את זו של המומחים ביצירתיות (בהשוואה ל-55% לפני כן).

פרופ' שחף סיכמה: "המצאת חלופות חדשות היא תהליך יצירתי מרתק. חשוב להדגיש שלבעיה יש רמות רבות של מורכבות שלא נכנסנו אליהן – למשל, הבנת קונוטציות: המערכת סיפקה את החלופה סָכָּל-זֵעָה עבור דאודורנט (אקדמיה: תַּכְשִׁיר אַל-רֵיחַ), שמתאימה במשמעות, אך הציבור כנראה לא היה מאמץ אותה בגלל הקונוטציות השליליות שלה. אנחנו מקוות שהעבודה תיתן השראה למחקרים נוספים העוסקים בבניית מערכות יצירתיות."

קראו פחות
ousa-chea-gkuc4tmhoiy-unsplash.jpg

נחשף הגורם שאחראי לשיבוש המערכת המוטורית אצל חולי פרקינסון

2 ינואר, 2022

קרא עוד
מחקר מהאוניברסיטה העברית שפורסם בכתב העת ''Nature Communications'', חושף את הקשר בין ירידה בתדירות גלי הבטא למחלה ופותח אפשרות לטיפול ממוקד ויעיל יותר בפרקינסון

מחלת הפרקינסון פוגעת בכ-1% מאוכלוסיית העולם וזוהי אחת ההפרעות הנוירולוגיות הניווניות הנפוצות ביותר. עד היום, חוקרים האמינו כי במחלת הפרקינסון מוות של תאי דופמין מביא לעלייה בעוצמת גלי הבטא במוח, מה שגורם לקשיים המוטוריים האופייניים למחלה. לכן, הדרך הטובה ביותר לטפל במחלה היא לעקוב אחרי עוצמת גלי הבטא ולגרות את המוח כאשר עצמת הבטא גבוהה. מחקר חדש חושף את הקשר בין תדר גלי הבטא במוח למחלה ומציע גישה המאפשרת מתן גירוי ממוקד רק כאשר זוהתה פעילות בתדר חריג.

המחקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת הנחשב ''Nature Communications'', הובל על ידי  הפוסט-דוקטורנטית לילי יצחקובה והדוקטורנטית פנינה רפל, בהנחיית פרופ' חגי ברגמן מהמרכז לחקר המוח באוניברסיטה העברית. החוקרים מצאו וגילו כי קיים קשר הדוק בין רמת הדופמין במוח לבין עלייה וירידה בתדר גלי הבטא ולאו דווקא העוצמה שלהם, הן אצל בני אדם והן אצל קופים. ממצא זה עשוי לאפשר טיפול ממוקד יותר בחולי פרקינסון, כאשר תדר הגלים יור ד , במקום באופן מתמשך (ללא נסיון לזהות פעילות חריגה) או על סמך עוצמת גלי הבטא.

תפקיד גלי בטא, הוא לשמר את ההתנהגות הנוכחית של האדם ולמנוע מעבר להתנהגות חדשה. רמות מוגברות של גלי בטא זוהו באנשים שסבלו ממחלת פרקינסון, ולכן הם נחשבים כתורמים לקושי של חולי פרקינסון ''לעבור" ממצבי אי תנועה למצבי תנועה. גורם מרכזי שמשפיע על התפתחות המחלה, הוא דופמין, שחולי פרקינסון חווים ירידה משמעותית בכמויות שלו. מחקרים בשנים האחרונות, הובילו חוקרים לחשוב שאובדן הדופמין מוביל לעלייה בכמות גלי הבטא ושעלייה זו תורמת לתסמינים המוטורים ויכולה לשמש כסמן למחלת הפרקינסון. עם זאת, פעילות בטא מוגברת זוהתה גם במוחות בריאים וללא פרקינסון.

 במחקר הנוכחי, רשמו החוקרים את גלי הבטא באזורים השייכים למערכת המוטורית אצל קופים ואצל בני אדם חולי פרקינסון במשך מספר חודשים, לפני ואחרי מתן תרופות שמשפיעות על רמות הדופמין במוח. לאחר מכן, זיהו וניתחו החוקרים את הנתונים של גלי הבטא וגילו כי רמת הדופמין נמצאת בקורלציה עם התדר ולא עם העוצמה של  גלי הבטא, זאת בניגוד לדעה הרווחת בקהילה המדעית.

פנינה רפל, ממובילות המחקר, הוסיפה ואמרה כי ''גירוי מוחי עמוק, הוא תהליך נפוץ מאוד לטיפול בשלבים מתקדמים של מחלת הפרקינסון בעשרים השנים האחרונות. זיהוי של גלי בטא בתדרים ספציפיים יכול לשמש כסמן להתאמה אישית של טיפול לכל מטופל, שיתבצע לפי תדר הגלים, כאשר המטופל נמצא במצב לא תקין ולא באופן מתמשך. הדבר יאפשר טיפול יעיל ומדויק יותר, עם פחות תופעות לוואי ושיבוש הפעילות התקינה של המוח.''

המחקר המדעי

פרסום בתקשורת: makoהידען

 

 

קראו פחות
thomas-kelley-hhl08lf7ikc-unsplash.jpg

רוצים לדעת מניין השומרית שלי? מהאוניברסיטה העברית

26 דצמבר, 2021

השפה השומרית היא השפה המתועדת הקדומה בעולם. היא הייתה נפוצה  באלף הרביעי והשלישי לפנה"ס, בדרום מסופטומיה- אזור עיראק של ימינו. נכתבו בה יצירות ספרותיות משמעותיות, שנחקרות עד היום ומשמשות אבני דרך בחקר השפה והתרבות השומרית, כמו "ירידת האלה איננה לשאול" ואפוסים על המלך  גילגמש''. למרות החשיבות ההיסטורית שלה, השפה נלמדת במספר מצומצם של מוסדות אקדמיים בעולם.

aditya-romansa-5zp0jym2w9m-unsplash.jpg

מחקר חדש חושף כיצד התנהגות התינוק מגייסת את מוח האם

26 דצמבר, 2021

קרא עוד

חוקרות מהאוניברסיטה העברית מצאו שאימהות מגיבות בהפרשת דופמין להבעות פנים חיוביות ושליליות של תינוקן

 

 

מחקרים רבים עוסקים בפיצוח המנגנון הביולוגי של ההיקשרות האימהית - מה גורם לאם להרגיש תחושת חיבור לתינוק וכיצד נוצרת המוטיבציה שלה לטפל בו. במחקרים שנערכו בעבר על חיות מעבדה, נמצא כי אימהות מפרישות דופמין, מוליך עצבי, בתגובה לגורים שלהן. עם זאת, לא ידוע מהו תפקיד הדופמין בהתנהגות אימהית, ומה בהתנהגות הגורים מעורר את הפרשתו.

את המחקר ביצעה הדוקטורנטית ליאור זאבי, בהנחיית ד''ר שיר אציל מהמעבדה לחקר מנגנוני מוח והתנהגות של היקשרות במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית והוא פורסם לאחרונה בכתב העת המדעי ''SCAN''. המחקר  בודק לראשונה אצל בני אדם מה בהתנהגות התינוק מפעיל את הפרשת הדופמין במוח האם.

מאחר שתינוקות תלויים לחלוטין בהוריהם לכל צורך פיזיולוגי, הם לא ישרדו יותר מכמה שעות ללא טיפול ודאגה. בהתאם לכך, הורים מפנים קשב רב לסימני הוויסות (affective signals) ששולח התינוק הקשורים לצרכיו הפיזיים והרגשיים. למשל, כאשר התינוק חווה צורך גופני כלשהו כגון רעב וכאב הוא בוכה ומתלונן, וכאשר הוא מתעניין במשהו הוא מתרכז, מחייך ומתבונן. החוקרות שיערו שאותם סימנים שהתינוק מראה יקודדו על ידי הפרשת דופמין במוח האם, וזאת בכדי להבטיח את רגישות האם לצרכיו ההישרדותיים וההתפתחותיים של התינוק.

החוקרות השתמשו בסורק מיוחד שמשלב במקביל סריקות  MRIו PET ומאפשר מדידה של הפרשת דופמין במוח. החוקרות בחנו את תגובת הדופמין בקרב 19 אימהות בזמן שהן צופות בסרטי וידאו של התינוק שלהן. בנוסף, באמצעות ניתוח התנהגותי מפורט, החוקרות כימתו את סימני הוויסות שהתינוקות הביעו באופן טבעי בסרט. החוקרות מצאו שככל שהתינוקות הביעו יותר סימני וויסות, כך גברה הפרשת הדופמין במוח האימהות. ממצא משמעותי נוסף הוא שאין הבדל בכמות הדופמין המופרשת בין הבעות חיוביות ושליליות של התינוק.

הדוקטורנטית ליאור זאבי, סיפרה - ''לתוצאות המחקר יש חשיבות עצומה הן מבחינת הידע שיש לנו על הקשר בין אם ותינוק והן מבחינה קלינית, למשל במקרים של דיכאון לאחר לידה. חוסר ההבחנה בין סימנים חיוביים ושליליים, מרמז על כך שהדופמין משמש כגורם המוביל לקשב וטיפול בצרכי התינוק ולא כמנגנון גמול שאמור לתת רק הנאה וסיפוק לתינוק, כפי שמוצג פעמים רבות.

החשיבות של כך נובעת מהאופן שבו אנחנו חושבים ומבינים את התפקיד האימהי – לא ככזה שאמור לגרום אושר ותחושת סיפוק (למרות שלפעמים גם זה קורה), אלא כתפקוד שמטרתו העיקרית היא לווסת את התינוק ולהשאירו בחיים.''

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34750627/

פרסומים בתקשורת: הארץ

 

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
max-larochelle-uu-jw5sunyi-unsplash.jpg

לקראת הסופה הבאה- הסופות העתידיות בישראל יהיו פחות גשומות אבל עוצמתיות יותר ומרוכזות יותר

23 דצמבר, 2021

קרא עוד

ממחקר חדש עולה כי סופות העתיד יהיו יבשות ומרוכזות יותר, כלומר ממוקדות על פני אזורים קטנים יותר במרחב. הן ימשכו פרקי זמן קצרים אך יהיו עוצמתיות יותר

המחקר, אותו הוביל הדוקטורנט משה (קוקו) ארמון בהנחיית פרופ' אפרת מורין ופרופ' יהודה אנזל, מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, השתמש במודל אזורי לחיזוי מזג אוויר ברזולוציה גבוהה, מהסוג שמשמש בתחזיות לטווח של ימים ספורים. באמצעות המודל נוצר אוסף גדול של הדמיות סופות שהתקיימו בתנאי אקלים עתידי, תוך מיקוד בישראל ובסביבתה הקרובה (לבנון, ירדן, מצרים, סוריה וערב הסעודית).

המחקר בחן סופות עתירות משקעים הגורמות לנזקים, כתוצאה משיטפונות והצפות, ומצא כי מצבים כמו הצפות עירוניות או שיטפונות בנחלים קטנים או מדבריים, עשויים להפוך למסוכנים יותר ואולי אף נפוצים יותר בעקבות ה"התרכזות" של הסופות. מצבים בהם יורדים כמויות גשמים ממושכות על פני שטח גדול, כמו אלה המייצרים שיטפונות בנחלים הגדולים, או שתורמים מים לאקוויפרים ולכנרת- יהפכו ככל הנראה לנדירים יותר בעתיד.

משה (קוקו) ארמון, ממובילי המחקר ציין כי: "על מקבלי ההחלטות להיערך כבר היום למצב שבו מערכות הגשם יהיו קצרות וממוקדות יותר, ויתכן שתהיה לכך השפעה על מקורות המים שלנו. הערכה כמותית של השינויים הצפויים בכמויות המים הטבעיים הזמינים ובעוצמת השיטפונות בעתיד, עשויה לעזור לנו להתמודד טוב יותר עם ההשלכות של ההתחממות העולמית.''

חוקרים נוספים שהשתתפו בכתיבת המחקר הם ד''ר פרנצ'סקו מארה, מהמכון למדעי האטמוספרה והאקלים במועצה האיטלקית הלאומית למדעים שבבולוניה, וחוקרי האוניברסיטה העברית- פרופ' דוריטה רוסטקייר-אדלשטיין, פרופ' חיים גרפינקל, ד''ר אורי אדם, ופרופ' אורי דיין.

המאמר המקורי

פרסומים בתקשורת: N12בחדרי חרדים, הידען

 

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Brooke Cagle, unsplash

מחקר חדש: למה התחלנו לגדל צמחי נוי וחיות שאינן למאכל?

22 דצמבר, 2021

קרא עוד
כבר מראשית ההיסטוריה האנושית, חקלאות וביות צמחים היה נושא שהעסיק את בני האדם, בעיקר בגלל שביות צמחים ובעלי חיים, ובהמשך גם השבחתם למטרות "מעשיות", הם הבסיס של התרבות והחברה האנושית כפי שאנו מכירים אותה היום. לרוב, אנחנו מבייתים ומשביחים צמחים בעיקר למאכל, אבל גם לצרכים חיוניים נוספים כמו ייצור בגדים מסיבי כותנה. למרות חשיבותה, השאלה מדוע האדם התחיל לביית ולהשביח צמחי נוי מעולם לא נבחנה לעומק. הרי אם לא צריך לאכול אותם או להשתמש בהם למטרות "מעשיות" אחרות, אז למה אנחנו בכלל עושים את זה?

מחקר חדש בהובלה ישראלית מוכיח שבני אדם מבייתים צמחי נוי ובעלי חיים ביתיים בעיקר מתוך צורך תרבותי, שכן אבולוציה והשבחה הם לא רק תוצר גנטי, אלא הם מתממשים גם בגלל שיקולים תרבותיים שונים, ביניהם גם של אסתטיקה. המחקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Trends in Plant Science, נערך בהובלתו של פרופ' אריה אלטמן מהמכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית בירושלים (ופרופ' אורח במחקר התרבות באוניברסיטת תל-אביב). צוות המחקר כלל את פרופ' סטיבן שנאן מאוניברסיטת לונדון ופרופ' ג'ון אודלינג-סמי מאוניברסיטת אוקספורד. לפי החוקרים, גם התרבות (לא רק יצורים חיים) עוברת תהליך אבולוציוני מתמיד, ולכן בני אדם התחילו לביית ולהשביח צמחים ובעלי חיים משיקולים תרבותיים, חברתיים ואסתטיים, ולא רק משיקולים תועלתניים של אספקת מזון. בהמשך, הופיעו גם שיקולים כלכליים וצמחי הנוי הפכו לשוק כלכלי עולמי של מיליארדי דולרים בשנה.

החוקרים ניתחו כמה מקרי בוחן, ביניהם ורדים, צבעונים, עצי בונסאי ומדשאות, על מנת להבין מה הניע את האדם לביית ולהשביח אותם. הממצאים מוכיחים שתהליך הביות תואם את "תיאוריית הסינתזה האבולוציונית המורחבת" החדשה, שמציעה כי התורשה הגנטית והאבולוציה אינן תוצרים של שינויים גנטיים בלבד. במילים אחרות, ביות והשבחת צמחים ובעלי חיים מושפעים בבירור מהסביבה הטבעית ומהתהליכים החברתיים והתרבותיים של הסביבה הספציפית בה הם התפתחו, כמו גם של האנושות כולה. מהלך הביות וההשבחה של צמחי הנוי התפתחה בד בבד עם צרכים סוציו-אקונומיים ועם טכנולוגיות מדעיות חדשות שפיתחו בני האדם לאורך ההיסטוריה.

בעבר, הדעה הרווחת בתחום המחקר הייתה שמדובר על ביות והשבחה של צמחים דרך מוטציות בלבד, אך בפועל הם נעשים בהשראת האדם ותרבותו. בהקשר זה, הכותבים מוסיפים כי ביות צמחי נוי אינו בהכרח צורך קיומי לאדם, ולכאורה חסר תועלת מעשית. עם זאת, פרט לאוכל, סיבים וכדומה, האדם זקוק גם לערכים נוספים הקשורים לתרבות היופי והאסתטיקה, מה שיכול להסביר את הדחף שלנו לביית ולגדל צמחים ובעלי חיים. "מקרים ספציפיים רבים של ביות והשבחת צמחי נוי מראים שהיה דחף תרבותי ליצור אותם, כמו במקרה של ורדים, שהם עתה אחד מפרחי הקטיף והנוי הנפוצים ביותר, וצבעונים שנוצרו במאה ה-17 כתוצאה משיקולים כלכליים ומלחמת מעמדות בין הסוחרים והאצולה", מדגיש פרופ' אלטמן.

במידה רבה, המחקר הזה מסביר ותואם מחקרים אחרים המראים גם את הצורך שלנו בתכשיטים, תמונות, פיסול ואומנויות נוספות, כך שאבולוציה היא לא של גנים בלבד, אלא מתפתחת, בין היתר, גם משיקולים של אטרקטיביות אסתטית, חזותית ותחושתית של האדם. לכן, מדובר בחלק מהותי מההתפתחות שלנו כחברה. החוקרים מסכמים כי "בסופו של דבר, לכאורה אין לאדם צורך חיוני בצמחי נוי וחיות בית, אבל אנחנו לא היינו בני אדם כפי שאנו היום ללא דאגה והתחשבות מובנית גם בצרכים תרבותיים וחברתיים".

פרסומים בתקשורת: זמנים+ (ידיעות אחרונות), פורטל הכרמל והצפון

קראו פחות
הדוברות בכנס

Emotions, כנס בינלאומי ראשון מסוגו לזכרה של כלת פרס הנובל ריטה לוי מונטלצ'יני ולפועלה לקידום נשים במדע, התקיים אתמול (א') במרכז למדעי המוח

25 אוקטובר, 2021

 

 

צילום: דוד פרץ

הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית אירחה את שר החקלאות ופיתוח הכפר, עודד פורר

21 אוקטובר, 2021

חוקרי הפקולטה הסבירו לשר על אתגרי החקלאות בעקבות שינויים האקלים, המחקר החדשני והפיתוחים המתהווים באוניברסיטה. השר פורר: "לאוניברסיטה חשיבות עצומה במפת ההזדמנויות שקיימת היום, להעניק יכולות טובות יותר לעולם. לצערי, הממשלה בשנים האחרונות זלזלה בחשיבות הנושא. בניגוד אליהם, אנחנו הולכים להשקיע הרבה מאוד בתחום"

 

קורס חדש בעברית! ״תכנות מונחה עצמים: מתכנית לתכנה״

קורס חדש בעברית! ״תכנות מונחה עצמים: מתכנית לתכנה״

19 אוקטובר, 2021

הקורס פותח במשך מספר שנים על ידי צוות של 20 איש, וכעת עלה לפלטפורמת קמפוסIL. הקורס התחיל להילמד בסמסטר הנוכחי, בתור קורס חובה בבית הספר למדעי המחשב.  עם זאת, הוא בנוי כקורס לקהל הרחב, וזמין לכולם בחינם, כמו גם לשימושם האקדמי של מוסדות אחרים.

 

הקורס פתוח בעברית ובאנגלית.

ראה גם: סגל, סטודנטים
tel aviv. by Magnus S, unsplash

בהובלת פרופ נעם שובל: הוקם המרכז לחדשנות עירונית

17 אוקטובר, 2021

קרא עוד
לעיר חכמה יש את היכולת לרתום טכנולוגיות מידע ותקשורת לשיפור בניית הקהילה, הניידות, השירותים הציבוריים, הבריאות והסביבה. יישומי חדשנות עירונית נעים בין ניטור איכות אוויר וכלה בבקרת תאורת רחוב או ניהול תנועה. התשתית הטכנולוגית אינה נראית לצרכני העיר, אך באופן טבעי יש לה השלכות הן על התפתחות העיר והן על התנהגויותינו כיחידים. בחזית היישום הטכנולוגי לערים חכמות נמצאת האוניברסיטה העברית, המנצלת את המומחיות הרב-תחומית שלה כדי להתמודד עם האתגר של חידוש הערים המודרניות. בשל כך, הוחלט להקים לאחרונה את המרכז לחדשנות עירונית בימים אלה באוניברסיטה, מרכז שיפעל בראשות פרופ' נעם שובל מהמחלקה לגאוגרפיה.

המרכז מוגדר כמרכז פקולטאי ומטרת העל שלו היא לנסות לענות על שאלות גדולות בנושאים עירוניים תוך שימוש בעיבוד נתונים ויכולות טכנולוגיות מתקדמות, ויצירת שיתופי פעולה עם המגזר הציבורי והפרטי. בהקמת המרכז וקידום המחקר והפיתוח לוקחים וייקחו חלק חוקרים וחוקרות בעלי שם המתמחים במחקר בסוגיות תחבורה, אקלים, מדיניות ציבורית, ביטחון במרחב הציבורי, תיירות ועוד. 

"בעבודת המרכז משולבים מחקר מדעי וידע טכנולוגי מתקדם", הסביר השבוע פרופ' שובל. "המחקר האקדמי תומך ונתמך ביכולות טכנולוגיות ומאגרי מידע שנמצאים מחוץ לאוניברסיטה, באמצעות שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיות, משרדי ממשלה ורשויות מקומיות. המטרה היא פיתוח מוצרים עירוניים חדשים, כלים ישומיים לטובת הקהילה, לצד ליווי והובלה של תהליכי חדשנות עירונית. כל זאת, מתוך תפישת המהות של 'ערים חכמות' לצד אידיאולוגיה של השתלבות האקדמיה אל הקהילה בה היא ממוקמת. בכך, המרכז יאפשר הבנה טובה יותר של העיר החדשנית, עיר העתיד, המבוססת על ידע ופרדיגמות מחקריות הקיימות באוניברסיטה".

המרכז פועל כיום באחת הסביבות העירוניות המרתקות והמאתגרות - העיר ירושלים - המשמשת כמעבדה ייחודית למחקר, הוראה והתנסות. אחד המחקרים הבולטים המקודמים כיום במרכז בהקשר לעיר הוא של ד"ר רותם בר-אור מהמחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה, בשיתוף פעולה עם החברות Kanarit ו-EnviroManager. מטרת המחקר היא יצירת תמונת מיקרו-אקלים עירוני מלאה, זאת לאור העבודה שהאקלים העירוני כמעט אינו נמדד בעיר (בה פועלות רק שתי תחנות מדידה מטאורולוגיות). כך, לדוגמה, לא ניתן להעריך כיום במדויק את עומסי החום בתוכה, לנטר את יצירת איי החום העירוניים, וקשה לשלב שיקולים תכנוניים במיתון האקלים העירוני ובהתמודדות עם שינויי האקלים הצפויים. כמו כן, תושבי העיר לא יכולים להעריך את מידת החשיפה שלהם לתנאים אקלימיים וסביבתיים שונים אשר יכולים להשפיע על בריאותם באזורים שונים של העיר.

באמצעות חיישנים לאיסוף מדדים סביבתיים (טמפרטורה, לחות יחסית, רעש, זיהום אוויר ועוד), שיותקנו על ציי כלי רכב בפרישה עירונית רחבה, בזמן אמת ולאורך כל שעות היום, מקווה ד"ר בר-אור כי המערכת תוכל לספק נתוני עתק (big data) שיאפשרו קבלת תמונה רחבה ואמינה של המצב הסביבתי ברחבי העיר. באמצעות נתונים אלה, ניתן יהיה לייצר מפת אקלים עירוני ברזולוציה גבוהה הן בזמן והן במרחב; לאתר איי חום עירוניים; לבחון קשרים בין עומסי תנועה ופרמטרים סביבתיים; לבחון קשרים סוציו-אקונומיים ופרמטרים סביבתיים ועוד.

"יש לציין בהקשר זה כי השנה תפתח תוכנית לימוד בינלאומית חדשה לתואר שני בערים חכמות באוניברסיטה העברית, ביוזמת המחלקה לגאוגרפיה ובשיתוף עם המרכז לחדשנות עירונית", מסכם פרופ' שובל.

 פרסומים בתקשורת: ynet,

קראו פחות
פרסום בעיתון מעריב

שנת הלימודים תשפ"ב תיפתח בשינויים!

12 אוקטובר, 2021

קרא עוד

קידום אקדמי גם לפי איכות ההוראה, הסוף לעומס בקורסי "מבוא", הפחתה דרסטית במבחנים "אמריקאים" ושיטה חדשה לחישוב נ"זים

רקטור האוניברסיטה העברית, פרופ' ברק מדינה: "שינוי התרבות הארגונית שלנו בכל הקשור להוראה הוא בנפשנו"

 

הנהלת האוניברסיטה העברית העבירה לאחרונה החלטה על ביצוע שורת צעדים שנועדו לקדם את איכות ההוראה האקדמית, לחזק את הקשר בין המרצים והמרצות לסטודנטים והסטודנטיות, ולעודד אנשי סגל אקדמי לשים דגש גם על המחקר וההוראה בצורה שווה. בתיאום עם הדיקנים וראשי החוגים והמחלקות, החליטה ההנהלה לבחון שיטה חדשה למדידת נקודות הזכות בקורסים מסוימים לפי "עומס למידה" ולא לפי מספר השיעורים בכיתה, לצמצם דרסטית קורסים בהשתתפות של מעל 150 סטודנטים בכיתה (כמו בקורסי מבואות), ולהפחית את השימוש במבחנים רבי-ברירה (מבחנים "אמריקאים") שנערכים בחלקם בשל נוחות מינהלית של הבדיקה. בכל מקרה לא מדובר בהחלטות גורפות והשינויים יבוצעו עם הזמן.

השינוי המשמעותי ביותר שהחליטה הנהלת האוניברסיטה לבצע הוא שכעת לשביעות הרצון מהוראה יהיה משקל מכריע בהחלטות על קבלה לסגל במוסד, ובעיקר על קבלת קביעות וקידום. לסקר שביעות רצון מההוראה, לפיכך, תהיה משמעות רבה יותר להמשך העתיד האקדמי של כל אחד מחברי הסגל האוניברסיטאי מעתה והלאה. כדי לסייע לחברי סגל חדשים שהחלו ללמד בשנים האחרונות, נקבע כי המרצים והמרצות יונחו בהכנת ביוגרפית הוראה (לצד הביוגרפיה המדעית) כחלק מתיק הקידום התעסוקתי שלהם.

זאת ועוד, כדי לחזק את הקשר בין הסטודנטים למרצים, נקבע עוד כי תורחב ההשתתפות של חברי הסגל בתוכנית ההנחיה האישית של סטודנטים, בדומה לאוניברסיטאות מובילות בארה"ב בהן מופעלת תכנית שכזאת, בה כל סטודנט לתואר ראשון זוכה להנחיה של חבר סגל בכל מהלך התואר, ועל הסטודנט והמנחה להיפגש לפחות אחת לסמסטר. הנהלת האוניברסיטה מעוניינת להעביר מסר חד וברור לגבי חשיבות ההשקעה בהוראה וחיזוק הקשר בין המרצים לסטודנטים, ולא רק בפרסום מחקרים בכתבי עת מובילים.

רקטור האוניברסיטה העברית, פרופ' ברק מדינה, הבהיר השבוע כי "הסברה שהשקעה בהוראה איכותית באה על חשבון המחקר היא שגויה, וכמוה הסברה שיש מי שאינם מתייחסים להוראה ברצינות לאור מעמדה של הערכת איכות ההוראה בהחלטות בדבר קביעות וקידום. הוראה איכותית היא קריטית לשם שיפור המחקר, היא הבסיס להצלחה במחקר. הוראה איכותית היא דרך מצוינת להגדיל את הסיכוי שסטודנטים יבחרו להמשיך ללמוד לתארים מתקדמים בהנחיית חבר הסגל, ולתרום בכך ישירות לקידום מחקרו של חבר הסגל".

עוד טען כי "הסטודנטים מצפים מאיתנו להוראה ברמה גבוהה, לדרישות תובעניות שיאתגרו אותם ויספקו אותם אינטלקטואלית. הם מצפים לבחינות הוגנות, שאינן בוחנות יכולת לאתר מסיחי-דעת ולהתגבר על ניסוחים מתחכמים או יכולות שינון בלבד. הסטודנטים מצפים לתיאום בין הקורסים, לכך שלא תהיה חפיפה בין קורסים שונים ולא יהיו טעויות בהנחות לגבי המיומנויות שכבר נרכשו בקורסים קודמים. הסטודנטים מצפים להכיר אותנו ושנכיר אותם, הם מצפים להנחיה אישית על-ידי חברי הסגל. הם מצפים שראשי היחידות האקדמיות ינהלו את ההוראה, ויכירו בכך שתפקידם הוא להבטיח הוראה איכותית, באמצעות קיום סדנאות הוראה יחידתיות, משוב עמיתים מעמיק, שיחות חתך עם סטודנטים וצעדים רבים נוספים. שינוי התרבות הארגונית שלנו בכל הקשור להוראה הוא בנפשנו".

פרסומים בתקשורת - מעריב:

קראו פחות
tel aviv. by alon sin moshe, hebrew university

דעה: המרדף המתמשך אחרי קרקעות עלול להסתיים בבכי

12 אוקטובר, 2021

קרא עוד
היימשך המרדף אחרי קרקעות ולאן הולכים מחירי הדירות? שאלה אקטואלית זאת חוזרת ועולה באחרונה הן על ידי היזמים והבונים והן על ידי מכלול רוכשי הדירות (זוגות צעירים, משפרי דיור ומשקיעים). כדי לענות על השאלה עלינו להבין תחילה את הקשר בין מחירי הקרקעות, שעולים בשנתיים האחרונות בחדות, למחירי הדירות.

המוצר הסופי הנמכר לציבור צרכני המגורים הוא, כמובן, דירות וקרקע היא חומר גלם מרכזי בעלות הקמת הדירות. בישראל למעלה מ- 90% מהקרקעות נמצאות בבעלות המדינה. שיעור הבעלות של המדינה אינו אחיד. באזורי הפריפריה שעור בעלות המדינה מתקרב ל- 100% ובאזורים המכונים אזורי הביקוש, קרי מחוזות תל אביב והמרכז, שעור הבעלות עומד על כ- 80% - 85%. ניהול קרקעות המדינה מבוצע על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שתפקידה העיקרי הוא לספק קרקע מתוכננת לבנייה. פירוש הדבר הוא שעל רמ"י להפוך קרקע גולמית לקרקע מתוכננת, שאותה ניתן למכור ליזמים שיבנו עליה דירות.

ניהול כלכלי נכון, דהיינו, כזה שתואם את האינטרסים הכלכליים של המדינה, היה צריך להוביל את רמ"י, לייצר מלאי, רצוי גדול, של קרקע מתוכננת, שיאפשר ליזמים להתאים בזמן את היקף הפעילות שלהם לביקושים השוטפים לדירות.

בשלב הזה של הפיכת קרקע גולמית לקרקע מתוכננת, ברת שיווק, טמון עיקר הכשל של רמ"י שלא הצליחה עד כה ליצר מלאי כזה. העדר המלאי מתבטא בין היתר בתנודות חריפות של מחירי הקרקעות. התנודות הללו מתבטאות בהגשת הצעות מחיר במכרזי רמ"י, שמנותקות לעיתים משווי כלכלי, הנובע ממחירי הדירות הנוכחיים, ומשקפות ציפיות לעלייה משמעותית של מחירי הדירות בשנים הקרובות. אולם  בהתנהלות כזאת שמתבססת על הציפיות הללו טמון גם סיכון משמעותי, כפי שיוסבר ויודגם בהמשך.

הגישה הנכונה כלכלית להערכת שווי קרקע, שהיא הבסיס להגשת הצעה במכרז על קרקע, היא גישת החילוץ, שמתבססת על חילוץ שווי הקרקע כ"שארית" (Residual Value) של תחזית המכירות של תמהיל השימושים הסחיר האופטימלי של הקרקע, קרי, דירות, שטחים מבונים מניבים אחרים, בניכוי כלל עלויות ההקמה והרווח היזמי.

שימוש בגישת החילוץ מחייב ניתוח מפורט של הסביבה העסקית גיבוש תמהיל שימושים אופטימלי, הגדרת מסלול מכירות אופטימלי (של מוצרי הנדל"ן) על ציר הזמן, הפחתה מותאמת של עלויות הבנייה והרווח היזמי והיוון תזרים השארית המשקף את שווי הקרקע.

מכאן נובע, שמבחינת היזמים לכיוון ההשתנות החזוי של מחירי הדירות השפעה מכרעת על המחירים המוצעים על ידם, הן במכרזי הקרקעות  של רמ"י והן ברכישת קרקע פרטית.

כדי להדגים את הקשר הגורדי שבין מחירי הדירות למחירים המוצעים על ידי היזמים במכרזי קרקע והסיכון הטמון בהם, להלן דוגמא לחילוץ מחיר קרקע ממחיר מכירה של דירה.

נתוני יסוד:

א.   מחיר מכירה נוכחי של הדירה, כולל מע"מ 17% (אלפי ₪) - 2,340.

ב.   רווח יזמי מתוכנן - 15% ממחיר המכירה נטו.

ג.   שטח דירה - 120 מ"ר.

ד.   עלות בנייה ישירה - 5,000 ₪ למ"ר.

ה.   תוספת בגין שטחי שירות - 20%.

ו.   עלויות עקיפות (אגרות, תכנון, ניהול, שיווק בצ"מ) - 2,000 ₪ למ"ר.

מנתוני היסוד נובע:

א.   סה"כ עלויות הקמה למ"ר - 8,000 ₪.

ב.   סה"כ עלות הקמה לדירה - 960,000 ₪.

ג.   רווח יזמי - 300,000 ₪ לדירה.

חישוב שווי קרקע מחולץ:

 מחיר מכירה נטו  - 2,000,000

-  רווח יזמי - 300,000

-  עלויות הקמה  - 960,000   

שווי קרקע מחולץ -   740,000

שווי קרקע מחולץ זה מותאם כמובן למחיר המכירה הנוכחי ואותו יכול היזם להציע במכרז.

הסיכון טמון בפער הזמן בין רכישת הקרקע למכירה הדירות.

בהנחה שפרק הזמן הצפוי בין רכישת הקרקע להוצאת היתרי בנייה הוא כ- 3 שנים ושהמחירים יעלו במהלך 3 השנים הללו במצטבר ב- 20%.

תחשיב שווי הקרקע יהיה כדלקמן:

מחיר מכירה נטו - 2,400,000

-  רווח יזמי  - 360,000

-  עלויות הקמה -  960,000

שווי קרקע מחולץ - 1,080,000

אם המחירים, ישארו ברמתם הנוכחית (בניגוד לציפיות היזמים) יתקבל התחשיב הבא:

מחיר מכירה נטו - 2,000,000

-  עלויות הקמה - 960,000   

-  תשלום עבור הקרקע - 1,080,000

רווח יזמי  - 40,000-

כלומר, ליזם יהיה רווח יזמי שלילי, שפירושו שחיקת ההון העצמי שהושקע במיזם.

אם המחירים ירדו ב- 10% (וכבר היו דברים מעולם) יתקבל התחשיב הבא:

מחיר מכירה נטו - 1,800,000

-  עלויות הקמה - 960,000   

-  תשלום עבור הקרקע - 1,080,000

רווח יזמי - 240,000-

כלומר, היזם יפסיד בפרויקט זה כ- 240,000 ₪ לדירה.

בהנחה שהיזם מימן כ- 25% מהמיזם בהון עצמי, הון זה ישחק ויעלם.

ציפיות לעליית מחירי הדירות ב- 20% הובילו אפוא לתוספת של 46% לשווי הקרקע המחולץ, לעומת התחשיב המקורי.

ניתוח מכרזי קרקע של רמ"י, במרחב תל אביב-יפו, פתח תקווה, רמת השרון, מודיעין-מכבים-רעות, רמלה ובאר יעקב, שנסגרו בשנים 2015 – 2016, טרום התוכנית "מחיר למשתכן", מעלה שהפער הממוצע בין מחיר השומה (מחושב על יד השמאי הממשלתי) למחיר ההצעה הזוכה עמד על כ- 18%. הפער בין ממוצע ההצעות למחיר השומה היה אפס. בהנחה שמחיר השומה נקבע על פי מחירי הדירות בעת קביעת השומה, משמעות הנתונים הללו היא שבממוצע ציפיות היזמים היו ליציבות במחירי הדירות. לעומת זאת ההצעות הזוכות שיקפו ציפייה לעלייה מצטברת של 8% במחירי הדירות במשך 3 – 4 שנים (פרק הזמן הצפוי כאמור בין זכייה במכרז קרקע מתוכננת להוצאת היתרי בנייה).

ניתוח מכרזי קרקע של רמ"י במרחב תל אביב-יפו, מודיעין-מכבים-רעות, רמת השרון, באר יעקב ואור יהודה, שנסגרו בשנים 2020 ו- 2021, לאחר סיום התכנית "מחיר למשתכן" (בתקופה זאת נמשך שיווק קרקעות במסגרת התכנית "מחיר למשתכן", אולם בהיקף נמוך יותר וכן הוגדל נתח השיווק של קרקע לשוק החופשי), מעלה ,שהפער הממוצע בין מחיר השומה למחיר ההצעה הזוכה עמד על כ- 69%. הפער בין ממוצע ההצעות למחיר השומה היה 54%.

משמעות הנתונים הללו היא שבשנים 2015 – 2016 שיקף ממוצע ההצעות של יזמים ציפיות ליציבות של מחירי הדירות. ההצעות הזוכות שיקפו ציפיות לעליות מחירים של כ- 1.5% - 2.5% לשנה, זאת בדומה לעליית הערך הממוצעת של דירות בישראל, בטווח הארוך, שעמדה בממוצע על כ- 2% - 3%. בשנת 2021 משקפות ההצעות הזוכות במכרזים ציפיות לעליית מחירי הדירות בשיעור מצטבר של כ- 30% במהלך 3 – 4 השנים הקרובות, דהיינו, עלייה שנתית ממוצעת של כ- 6% - 7%.

ממוצע ההצעות משקף ציפיות לעליית מחירי הדירות בשיעור מצטבר של כ- 24%, דהיינו, עלייה שנתית ממוצעת של כ – 5% - 5.5%, דהיינו, התייקרות שנתית גבוהה בהרבה מהממוצע ארוך הטווח.

על רקע נתוני היסוד שהוצגו והמשמעות הכלכלית שלהם, מתחדד באחרונה הוויכוח בין כלכלנים באשר לשאלה אם העלייה המתמשכת בשווי הנכסים, במכלול השווקים (שוק ההון, נדל"ן, נכסים אלטרנטיביים אחרים), משקפת בועת נכסים עצומת מימדים שסופה לפקוע ולהביא לקריסת מחירים משמעותית. הדוגמא המספרית שהוצגה לעיל וכן נתוני המכרזים באזורי הביקוש ממחישים את גודל הסיכון ליזמים, שכן אם אכן תתחולל קריסה כזאת במהלך השנה – שנתיים הקרובות והציפיות לעלייה משמעותית של מחירי הדירות לא תתממשנה, צפויה הזכייה של זוכי המכרזים להסתיים בבכי.

המאמר נכתב על ידי ד"ר יאיר דוכין, ראש תוכנית ה- MBA בהתמחות מימון נדל"ן, בית ספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית.
 

פרסום בתקשורת: גלובס,

קראו פחות
שירים יהודיים-ספרדיים ממזרח הים התיכון בארכיון אי-אם-איי

פרס יוקרתי הוענק לפרסום של המרכז חקר המוסיקה היהודית באוניברסיטה העברית

6 אוקטובר, 2021

המרכז לחקר המוסיקה היהודית שמח להודיע ​​שפרסומו "שירים יהודיים-ספרדיים ממזרח הים תיכון בארכיון EMI (1907-1912)", פענוח ודברי הסבר מאת רבקה הבסי ואדוין סרוסי (אנתולוגיה של מסורות מוסיקה בישראל, כרך 27), זכה בפרס אגודת האוספים של קול מוקלט (ARSC) לשנת 2021 למצוינות בקטגוריית המחקר ההיסטורי הטוב ביותר במוזיקת בלוז, פולק או עולם.

ראה גם: סגל, סטודנטים
Image by David L from Pixabay

פרופ' שמשון בלקין ופרופ' אהרון אגרנט מצאו פתרון לבעיית שדות מוקשים שמסכנת מיליונים: חיידקים מהונדסים גנטית שמזהים מוקשים חיים

6 אוקטובר, 2021

קרא עוד
פיתוח פורץ דרך של חוקרים מהאוניברסיטה העברית מאפשר לזהות מוקשים חיים מרחוק, ללא סיכון חיי אדם או בעלי חיים, ובכך לשחרר שטחים נרחבים בעולם מהאיום של שדות מוקשים פעילים שנותרו ממלחמות עבר

שדות מוקדים שנותרו ממלחמות עבר מהווים איום ממשי למיליוני אנשים ברחבי העולם. בשנת 2019, נפגעו יותר מ-5,500 בני אדם ממוקשים יבשתיים, 80% מהם אזרחים, על פי הארגון הבינלאומי זוכה פרס נובל לשלום לאיסור על השימוש במוקשים (ICBL). ישנם אומדנים שונים לגבי מספר המוקשים ברחבי העולם, אך בכולם מדובר על כ-100 מיליון מוקשים. גם בישראל, נותרו שדות מוקשים בשטחים של כ-200 אלף דונמים, שסילוקם דורש תכנון מדוקדק ועבודה מדויקת עם קרבה פיזית של אנשים או בעלי חיים, לעיתים תוך סיכון ממשי של חיי העוסקים במלאכת הסילוק. נכון להיום, אין כל שיטה בשימוש לגילוי מרחוק של מוקשים חיים. פיתוח של קבוצות המחקר של פרופ' שמשון בלקין מהמכון למדעי החיים ופרופ' אהרון אגרנט מהמחלקה לפיסיקה יישומית מהאוניברסיטה העברית, מאפשר לזהות מוקשים חיים על ידי חיידקים שמגיבים לאדי חומרי הנפץ, וזוהרים באור שגלוי גם לעין בלתי מזוינת. אור זה ניתן לצילום מרחוק, ובכך למנוע את הצורך בכניסה לשדה המוקשים. המחקר נתמך על ידי משרד ההגנה של ארה"ב.

"המחקר עוסק מזה מספר שנים במערכת לגילוי מרחוק של מוקשים מוטמנים", מסביר פרופ' בלקין. "הפתרון המוצע מבוסס על כך שמוקשים אינם לגמרי אטומים, ושרידים של חומרי נפץ 'בורחים' ממעטפת המוקש ומצטברים בקרקע שמעליו. זו הסיבה, למשל, שאפשר לאלף כלבים להריח מוקשים – הם אינם מריחים את המוקש, אלא את חומרי הנפץ שמעליו". במקום כלבים, החוקרים משתמשים בחיידקי E. coli. "במהלך המחקר נבחנו פתרונות בתצורות שונות, כולל פיתוח חיישן ייעודי הניתן לפריסה במספרים  גדולים בשטח החשוד בנוכחות חומר הנפץ" מוסיף פרופ' אגרנט. "המחקר כיום מתמקד בהעצמת הנראות של האור המופק על ידי החיידקים, וזאת על מנת לשפר את הדיוק של הגילוי." 

על ידי הנדסה גנטית של החיידקים, החוקרים גרמו להם לזהות חומר כימי בשם DNT, תוצר לוואי נדיף של חומר הנפץ TNT. עם הזמן, אדי DNT מחלחלים לאדמה שמכסה את המוקש, והחיידקים יכולים "לרחרח" אותם. בתגובה למגע עם DNT, החיידקים פולטים אור זוהר שניתן לזיהוי ומהיר. כדי לייצר אפקט הארה, החוקרים השתמשו בגנים מחיידקים ימיים הפולטים באופן טבעי אור באוקיאנוס. החוקרים מפזרים את החיידקים על הקרקע או כשהם מקובעים בכדוריות הידרוג'ל זעירות, או מכונסים בתוך יחידות אופטו-אלקטרוניות מתוחכמות. את האור הנפלט ניתן לצלם מרחוק, למשל בעזרת רחפן, ובכך להימנע מהצורך להיכנס לשדה המוקשים. זוהי השיטה הראשונה בעולם שמאפשרת גילוי מרחוק של מוקשים, ללא סיכון חיי אדם או בעלי חיים.

"היתרונות בשימוש בחיידקי E.coli הוא העובדה שהם זמינים, זולים, מתכלים וניתן דרכם לבדוק שטח אדמה גדול יחסית", הוסיף פרופ' אגרנט. "בנוסף, החיידקים מצליחים לזהות את המוקשים במהירות, תוך מספר שעות". ופרופ' אגרנט מוסיף:  "חשוב לציין שהשיטה המפותחת על ידנו ורסטילית מאוד, וניתן, ע"י התאמת החיידק להגיב לחומרים אחרים, לרתום אותה לשימושים רבים נוספים".

 

לכתבה ב-N12

קראו פחות
הצוות הזוכה בהאקתון ציריך 2021

hackzurich2021: סטודנטים מהאוניברסיטה זכו בתחרות ה-תכנות הגדולה באירופה – הגו מערכת שנועדה למנוע הצפות

5 אוקטובר, 2021

קרא עוד
מתן לוי בן ה-29 וניר צברי בן ה-24, סטודנטים לתואר שני בביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית, יחד עם עוד שלושה סטודנטים נוספים מהודו, אלבניה והונגריה, זכו השבוע במקום הראשון באחד מאתגרי תחרות ה-תכנות הגדולה ביותר באירופה, HackZurich2021, שנערכה גם השנה בציריך שבשוויץ. למרות משבר הקורונה, התחרות התקיימה באופן פרונטלי. בהאקתון, המורכב מ-18 אתגרים בנושאים שונים, מתחרות מאות קבוצות המורכבות מאלפי צעירים וצעירות מכל רחבי העולם, ונערך במשך 40 שעות (מתפרס על פני שלושה ימים).

המערכת הישראלית שזכתה בתחרות נועדה להציל חיי אדם בזמן אסונות טבע באופן כללי, ושיטפונות והצפות באופן ספציפי. יוצריה החליטו לעבוד עליה בעקבות העלייה בהרוגים בשנים האחרונות בהצפות ושיטפונות בישראל – מאסון המעלית בשכונת התקווה בתל אביב בשנה שעברה ועד לאסון נחל צפית בשנת 2018. "ברקע ההתחממות הגלובלית, אנחנו עדים לתופעות טבע קשות שמגיעות בצורות ותזמונים שלא כל כך הכרנו לפני. זה מגיע עד אלינו הביתה, לישראל, ואנחנו מרגישים את זה. לכן החלטנו לנסות ליצור מערכת שתוכל להתמודד בצורה יצירתית עם הבעיה הקשה הזאת. האמנו שיש למיזם שלנו משמעות אדירה", הסבירו הסטודנטים מיד לאחר התחרות. בקרוב תדון חברת Xylem, שפנתה במהלך התחרות לסטודנטים כדי להתמודד עם אתגר ההצפות והתלהבה מהתוצר הסופי שלהם, אם ניתן להפוך את עבודתם ליישומית.

במהלך אסון טבע, כגון הצפות, נדרשים מקבלי ההחלטות בחפ"ק המבצעי להכין תמונת מצב מהירה ומדויקת ככל האפשר, כדי להבין לאן לשלוח צוותי חילוץ וכוחות ההצלה השונים. כיוון שלרוב האסון מתרחש במספר מוקדים באותו זמן, על מקבלי ההחלטות להבין בזמן אמת מהם האזורים המסוכנים יותר והמסוכנים פחות – ובעיקר היכן נדרש סיוע מיידי של הכוחות. המערכת אותה יצרו הסטודנטים הישראלים מאפשרת להם להקל על זרימת המידע לחפ"ק המבצעי בזמן האירוע.

"בחרנו להתמודד על אתגר #16 של חברתXylem , שאותה לא הכרנו לפני. החברה הציגה נתונים שמראים כי אנשים מקבלים הודעות התראה על הצפות באזור שלהם, אך הם לא יודעים בדיוק מה לעשות - וביקשו ממשתתפי התחרות לחשוב על פתרון. הסתכלנו על הבעיה מנקודת מבט שונה לגמרי - של צוותי החילוץ והחפ״ק. גם כשיש צוותי חילוץ מוכנים ומאומנים היטב, מישהו בסוף צריך להכווין אותם לנקודות הכי קריטיות בשטח", מספר השבוע מתן לוי.

המערכת שפיתח הצוות מבוססת על מידע שמתקבל בזמן אמת מכמה מקורות מידע - תמונות לווין, תמונות רחפנים, תמונות מסוקי חילוץ, תמונות דיווח ממשתמשים לרשויות, מצלמות אבטחה ועוד -תוך ניתוח באמצעות טכנולוגיית AI. לאחר מכן היא מסוגלת לדרג כל פיסת מידע שמתקבלת במידת סכנה שהוגדרה מראש (למשל 1 עד 5), ובכך לבנות מפת חום של האזור כולו. בסוף אנשי ניהול החפ״ק מקבלים מערכת תומכת-החלטה, שמרכיבה עבורם את המפה שהם נדרשים להרכיב בצורה ידנית, על ידי הצלבת מידע המתקבל לחדר הניהול.

"כדי לבחון את המודל, צילמנו וידאו של עצמנו שמדגים את רמת הסיכון שנותנת המערכת לכל פריים. לשם כך, קפצתי לנהר ה-limmat בציריך, והראנו שבכל פריים שאני נמצא בתוך המים, המערכת מסווגת אותו בדרגת סיכון גבוהה. כשיצאתי מהמים, המצלמה הסתובבה והראתה אדם על חוף מבטחים, דרגת הסיכון ירדה בצורה משמעותית", מספר מתן ומוסיף כי "בעבודת הצוות הצלחנו להרכיב אב טיפוס שניתן להציגו בסוף התחרות".

הסטודנטים הישראלים גאים במערכת שיצרו על ידי הכלים אותם רכשו בלימודיהם האקדמיים. התזה של ניר צברי עוסקת בחיזוי פוטנציאל עוברי ועיבוד תמונות רפואיות, ושל מתן לוי עוסקת בנושאים הקשורים לשילוב של ראייה ממוחשבת עם עיבוד שפה טבעית. "עבדנו מסביב לשעון במשך שלושה ימים, עם שאר חברי הצוות (לא ישראלים), שיתוף הפעולה בינינו היה מעולה, והפתרון שהצענו עבד בסוף התחרות", סיכם ניר צברי, "כרגע החברה נמצאת איתנו במגעים על האפשרות להמשיך ולפתח את הרעיון, ולבצע השמה שלו. אם זה יצליח זה יהיה הפרס האמיתי עבורנו. אני מאוד מקווה שהמערכת הזאת תצליח לעזור בהצלת חיים".

פרסומים בתקשורת: mako, בחדרי חרדיםשלושה שיודעים - כאן תרבות, בחזית

קראו פחות
האגם במערת אילון צילם י. נעמן

מרגש: ניצחון אדיר לחוקרי וחוקרות האוניברסיטה ושותפיהם במאבק להצלת מערת איילון!

14 ספטמבר, 2021

קרא עוד

בחודש אפריל השנה החלו חוקרים וחוקרות מהאוניברסיטה העברית וגופים נוספים לבחון את דרכי הצלת המערכת ההידרולוגית והאקולוגית של מערת איילון. האיום על המערה הגיע כתוצאה מתכנונים לעבודות תשתית שלפיהם מי הגשמים מנחל איילון יווסתו אל תוך שטח המערה, במקרה כזה, המערה והמערכת האקולוגית שבה צפויים היו להיהרס. במילים אחרות, שמו של האיום על המערה נקרא "תת"ל 33 א'", תוכנית של נתיבי ישראל שביקשה לכלול את מערת איילון במיזם למיתון השיטפונות באגן האיילון. אלא שהיום, החליטה הוועדה לתשתיות לאומיות על שינוי התוכנית וכי יש להסיט את מי הגשמים למקורות חילופיים, ובכך בחרה להציל את החיים הנדירים שנוצרו בתוך המערה - עליהם דווח לאחרונה בהרחבה בתקשורת. 

מערת איילון היא רשת מחילות אדירה וטבעית, באורך של 2,700 מטר, באזור מחצבת מפעל נשר ברמלה שבשפלת יהודה. רשת מחילות זו ידועה כמקום היחיד בעולם שמערכת החי שלו אינה קיימת בשום מקום אחר - כל מיני בעלי חיים שהתגלו בה הם אנדמיים, כלומר אינם מוכרים ממקומות אחרים. לבעלי החיים היבשתיים שנמצאו במערה לא נמצאו קרובים ברמת המין והסוג בשום מקום אחר בעולם - מה שמעיד על ייחודם, בידודם ורמת האנדמיות שלהם. בניגוד לרוב החי בעולם שמנצל את אנרגיית השמש, בעלי החיים שבמערה מתקיימים על מקורות אנרגיה פנימיים במי התהום הנחשפים במערה.

בכתב העת Quaternary International נחשף לאחרונה במאמר מדעי חשיבות החיים במערה, להבנת ההתפתחות הביו-גיאוגרפית והגיאולוגית של ישראל ומזרח הים התיכון. המאמר נכתב בידי פרופ' עמוס פרומקין, ד"ר חנן דימנטמן וישראל נעמן מהאוניברסיטה העברית. במחקר התברר כי האבות הקדומים של בעלי החיים הייחודיים למערת איילון חדרו למערה לפני מיליוני שנים, עוד טרם ירדו פני הים התיכון במה שמכונה "האירוע המסיני". באירוע זה הים-התיכון כמעט והתייבש, כך שבעלי החיים שבמערה מהווים סוג של 'מאובנים-חיים' שמתעדים את האקלים הלח-חם ששרר באזורנו בתקופת המיוקן, עוד לפני תקופות הקרח והיובש שגרמו להכחדת אבותיהם מחוץ למערה. קרוביהם של כמה מבעלי החיים במימי המערה חדרו עוד קודם אל אזור הכנרת וים המלח, אשר היו מחוברים אז אל הים התיכון ויצרו לגונה גדולה. 

גילוי מערת איילון התרחש באופן מקרי, כאשר דחפור עסק בכרייה במחצבה בשנת 2006 ובמהלך עבודתו חתך את אחת ממחילות המערה. בחינת הפתח וגילוי המערה אליה הוא מוביל נעשתה על ידי ישראל נעמן, לשעבר תלמיד תואר שני לגאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. מאז נחקרת המערה על ידי צוותים מהאוניברסיטה העברית ומארצות שונות. חקר מערת איילון הוא דוגמה למחקר רב-תחומי הכולל גיאולוגיה, הידרולוגיה, גיאומורפולוגיה, גיאוכימיה, מיקרוביולוגיה וזואולוגיה. לכן, מעורבים במחקר חוקרים ממוסדות ותחומי מדע רבים.

למזלם של החיים במערה ולשמחת חוקרי וחוקרות האוניברסיטה העברית שנלחמו עליה, בשלב העברת התוכנית לעיון הציבור התקבלו השגות בנוגע להחדרת מים במחצבת נשר בשל מערכת אקולוגית ייחודית שהתגלתה במערה בתחתית המחצבה. חוקרים רבים מהאקדמיה בישראל ובעולם הציגו בפני הוות"ל נתונים לפיהם איגום או החדרה יגרמו להצפת המערה במי נגר ולשינוי דרסטי של התנאים הכימיים במערה, המאפשרים את קיומה של המערכת האקולוגית הייחודית. בסופו של דבר, נראה כי מקבלי ההחלטות קיבלו את דברי אנשי המקצוע שהתנגדו למהלך השנוי במחלוקת והפרסומים הרבים שעלו בנושא, והלחץ הציבורי שנוצר בשל כך, ובחרו להורות על מציאת אתר חלופי במקום המערה הייחודית במסגרת התוכנית למיתון השיטפונות באגן האיילון. למעשה, הוועדה הורתה לחברת נתיבי ישראל, יוזמת התוכנית, כי בתוך פרק זמן של חצי שנה עליה למצוא אתר חלופי לאיגום מי גשמים - במקום אתר מחצבת נשר בו נמצאה המערה. 

ממנהל התכנון - הות"ל נמסר לגבי ההחלטה: "הוועדה לתשתיות לאומיות במינהל התכנון, בראשות יו"ר מטה התכנון, שלומי הייזלר, קיימה היום (שני) דיון בנוגע לתוכנית המשלימה לניהול הנגר באגן נחל איילון (תת"ל 33 א) שמטרתה ריסון מי הנגר (מי גשמים) באגן האיילון לצד התוכנית להקמת מסילה רביעית באיילון. בשלב העברת התוכנית לעיון הציבור בחודשים האחרונים, התקבלו השגות בנוגע להחדרת מים במחצבת נשר בשל מערכת אקולוגית ייחודית שהתגלתה במערה בתחתית המחצבה. חוקרים רבים מהאקדמיה בארץ ובעולם הציגו בפני הות"ל נתונים לפיהם איגום או החדרה יגרמו להצפת המערה במי נגר ולשינוי דרסטי של התנאים הכימיים במערה, המאפשרים את קיומה של המערכת האקולוגית הייחודית. הוועדה הורתה לחברת נתיבי ישראל, יוזמת התוכנית, כי בפרק זמן של חצי שנה ימצא אתר חלופי לאיגום מי גשמים - במקום אתר מחצבת נשר בו נמצאה מערת איילון".

באוניברסיטה העברית הביעו שמחה גדולה על ההחלטה. פרופ' עמוס פרומקין, המכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, הגיב בהתרגשות: "אנו מברכים את הות"ל בראשות יו"ר מטה התכנון, שלומי הייזלר, בנוגע לתוכנית תת"ל 33 א' על שקיבלה את ההחלטה המתבקשת למניעת פגיעה במערת איילון ועולם החי המיוחד שלה. אנו מקווים ששיקולים סביבתיים ימשיכו להנחות את המערכת השלטונית והציבורית בישראל ויובילו לעולם איכותי יותר שנוריש לדורות הבאים. אנו מודים לכל המשתתפים במאבק ולציבור הרחב שתמך בו".

פרופ' אריאל צ'יפמן, ראש החוג למדעי החיים באוניברסיטה העברית, שפעל בצורה נמרצת נגד התוכנית: "משמח מאוד לשמוע שעולם החי היחודי והפגיע של מערת איילון ניצל מהכחדה. בעלי החיים של איילון מהווים דוגמה נדירה ברמה העולמית למערכת אקולוגית שלמה המנותקת מן העולם שבחוץ. עצירת התכנית לנקז מי נגר לתוך המערה מנעה את חשיפת החיים במערה לעולם החיצוני, דבר שהיה משבש את המערכת האקולוגית הייחודית ומעלים אותה. חשוב מאוד שגופי התכנון השכילו להבין את הסכנה בהפרעות מסוג זה למערכות רגישות".

ד"ר אפרת גביש-רגב מאוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית, שלקחה חלק מרכזי במאבק: "החלטה חשובה זו היא צעד חשוב בקידום שמירת המערכת האקולוגית של מערת איילון הייחודית בקנה מידה עולמי. מערת איילון מהווה חלון לביום ה'אופל' הכולל בתי גידול אקווטיים ויבשתיים המתקיימים מיליוני שנים בתת הקרקע. אוצרות אוספי הטבע הלאומיים שבאוניברסיטה העברית בירושלים כוללים פרטים שנאספו ממערת איילון ושימשו למחקר טקסונומי בתיאור המינים הייחודים רק למערה זו. אנו שמחים כי הפרטים המופקדים באוסף לא יישארו כמזכרת למינים שנכחדו, אלא יהוו תזכורת לעולם סמוי מן העין אך בעל חשיבות מדעית רבה".

מרשות הטבע והגנים נכתב: "נצחון לטבע! מערת איילון לא תיפגע! הוועדה לתשתיות לאומיות הורתה על מציאת אתר חלופי במסגרת התכנית למיתון השיטפונות באגן האיילון. רשות הטבע והגנים התנגדה לפגיעה במערה יוצאת הדופן והובילה את המהלכים למציאת חלופות. אנחנו מודים לכל מי שהיה שותף למאבק וגם לציבור שגילה התעניינות".

מהחברה להגנת הטבע: "חדשות טובות לטבע! תקופה ארוכה שאחד מאתרי הטבע הכי ייחודיים בישראל, ואולי בעולם כולו, עמד בפני סכנת השמדה. עד היום. היום אנחנו שמחים לבשר: מערת איילון לא תיפגע! מערת איילון, שנמצאת בסמוך למפעל נשר ליד רמלה, מאכלסת חיים שלא קיימים בשום מקום אחר. סרטנים, עקרבים, ומגוון פרוקי רגליים שפשוט לא חיים באף מקום אחר בעולם, ויחודיים למערה הזאת. הסיבה? הניתוק שלהם מפני השטח. הסיבה שהמערה עמדה בסכנה הייתה ניסיון להזרים למערה מי שיטפונות. היום החליטה הוועדה לתשתיות לאומיות במינהל התכנון שלא לכלול את מערת איילון במסגרת התוכנית למיתון השיטפונות באגן האיילון – בדיוק בגלל הייחודיות המדהימה של המערה, והחיים הנדירים בה, שאסור שייעלמו. אנחנו מברכים את הוועדה על ההחלטה. אין ספק שצריך לשמור על מקום מיוחד כמו מערת איילון, שיש לו מקבילות מועטות בעולם כולו".

אנשי תקשורת ונבחרי ציבור הגיבו אף הם בהתרגשות לגבי הפרסום אודות מערת איילון. דני קושמרו, שהכין את הכתבה הנרחבת על המערה יחד עם אוהד חמו באולפן שישי כתב בטוויטר: "בעקבות הכתבה באולפן שישי עם אוהד חמו מערת איילון תשמר למחקר!", רותם ידלין, ראשת מועצה אזורית גזר, הגיבה: "במסגרת הליכי התכנון, המועצה הגישה התנגדות להפיכת חלק ממחצבת נשר לאתר מיתון שטפונות לאגן איילון, מחשש לפגיעה במערה הייחודית, ואף הכריזה על תמיכה בהפיכת המערה לשמורת טבע, צעד שרשות הטבע והגנים המתינו לו מאז שנת 2008, בכדי להגן על המערה מפני פיתוח בתחום שמורת הטבע. נצחון לטבע. מערת איילון שלנו לא תיפגע!"

פרסומים בתקשורת: N12, ynet, המהדורה הצעירה - ערוץ 12ישראל היום, הידען,

 

 

קראו פחות
Image by PublicDomainPictures from Pixabay

במאמר ב-Science: צוות בינלאומי מצא קשר בין ההתחממות הגלובלית לעלייה באירועי הקור הקיצוניים בחורף

5 ספטמבר, 2021

קרא עוד
במאמר פורץ דרך שפורסם בכתב העת Science, צוות החוקרים מארה"ב ומהאוניברסיטה העברית הציגו מנגנון המסביר איך שינויי האקלים באזור הארקטי משפיע על קווי הרוחב הבינוניים באופן שלא הוצג בעבר. "מגמת העלייה באירועי חורף קיצוניים  מתיישבת בקו אחד עם שינויי האקלים הידועים ואינה תירוץ לעיכוב ההפחתה בפליטת גזי חממה"

 

במהלך שלושת העשורים האחרונים, האזור הארקטי, הסובב את הקוטב הצפוני, חווה את שינויי האקלים הגדולים ביותר מכל מקום על פני כדור הארץ, כולל קצב עליית הטמפרטורות, התכה של קרח בים והפחתת כיסוי השלג יבשתי בזמן האביב. התחממות מהירה באזור הארקטי ביחס לשאר כדור הארץ מכונה הגברה ארקטית. על אף ההתחממות הגלובלית, לתהליך ההגברה הארקטית יש קשר ישיר, באופן לא צפוי, דווקא לתדירות אירועי קור קיצוניים. מחקר חדש שנערך על ידי צוות חוקרים בינלאומי והתפרסם בכתב העת הנחשב Science, בחן האם שינוי האקלים יכול להוביל דווקא לאירועי קור בקווי הרוחב הבינוניים, למרות המגמה הנחזית של עלייה בטמפרטורה.

צוות החוקרים בהובלת פרופ' יהודה כהן מאוניברסיטת MIT ומ-AER ובהשתתפות פרופ' חיים גרפינקל וד"ר איאן וויט מהאוניברסיטה העברית, יחד עם פרופ' מתיו ברלאו ופרופ' לורי אגל מאוניברסיטת מסצ'וסטס, ערך מחקר מקיף על פני 42 שנים, בו בחנו את השינויים במערבולות הארקטיות והפריסה שלהן לאזורים הקרובים יותר לקו המשווה בעקבות שינויי האקלים. מאז שנת 1979, המערבולות הארקטיות משנות את פריסתן, "נמתחות" ומרחיבות את תחומי ההשפעה שלהן. על ידי ניתוח תצפיתי בשילוב מודלים חישוביים, הראו החוקרים כי שינויים באזור הארקטי הנובעים מהתחממות מואצת, דוגמת התכה של קרח ים והגברת ירידה של שלג סיבירי בסתיו, מובילים לשינוי הפריסה של המערבולת הארקטית, שבעקבותיו נוצרים אירועי קור קיצוניים בצפון אמריקה ממזרח לרוקי.

המאמר מציג מנגנון פיזיקלי של שינויי האקלים בכלל והשינוי הארקטי בפרט באופן שלא הוצג בעבר. החוקרים הראו כיצד ההגברה הארקטית תורמת למזג אוויר חורפי קשה יותר למרות תופעה כוללת של התחממות האקלים. עד כה, מרבית התיאוריות על הקשר בין הגברה ארקטית למזג אוויר חורפי בקווי הרוחב הבינוניים טענו כי הקשר הוא דרך זרם הסילון (זרם אוויר חזק בגובה כ-11 קילומטר מעל פני הים) או התחממות פתאומית בסטרטוספרה (שכבת אטמוספירת  בין 10 ל-50 ק"מ מעל השטח), שהן ההפרעות הגדולות והנלמדות ביותר במערבולת הארקטיות. המחקר החדש מספק עדות משכנעת לכך שהקשר החזק ביותר בין מזג האוויר הארקטי לקווי הרוחב הבינוניים, לפחות בארה"ב, עשוי להיות באמצעות חריגה פחות נרחבת וחלשה יותר: "מתיחה" של מערבולת הקוטב.

"השתמשנו בניתוח של תצפיות בשילוב עם פלט ממודלים שהרצנו", הסביר פרופ' גרפינקל. "הראינו שעל אף שבממוצע גלובלי ישנה ירידה באירועי קור קיצוניים, בקווי הרוחב הבינוניים בחורף יש עלייה והעלייה הזאת נובעת ממנגנון חדש. היה ידוע לפנינו שהיחלשות במערבולות הארקטיות כ-30 ק"מ מעל השטח יכולה להוביל לגל קור בסיביר וצפון אירופה, אך חשבו שההשפעה על צפון אמריקה יחסית קטנה. בניגוד לדעה המקובלת, המחקר שלנו דווקא הראה שכחודש אחרי תחילת האירוע ההשפעה בצפון אמריקה יותר חזקה. גם הראנו שיש מגמה של עלייה במנגנון החדש הזה".

"אנחנו נמצאים בעיצומה של ההתחממות הגלובלית שנגרמה כתוצאה ממעשי ידי אנוש, ושמצד אחד גורמת לקיץ להתארך, אך מצד שני מובילה לתדירות גבוהה יותר של אירועי קור קיצוניים בחורף", הוסיף פרופ' יהודה כהן. "החורף האחרון היה רווי באירועי קור קיצוניים בכל העולם, סיביר, אירופה, אסיה ואמריקה, כשהזכור ביותר היה בפברואר השנה במדינת טקסס בארצות הברית, שם נזקי גל הקור וכמויות השלג חסרות התקדים נאמדים בכ-200 מיליארד דולר. תוצאות המחקר מוכיחות שהעובדה שכדור הארץ מתחמם, לא תגן עלינו מהשפעות הרסניות של מזג אוויר חורפי קשה".

פרופ' חיים גרפינקל מסכם: "קיימת סתירה ארוכת שנים בין עלייה לכאורה של אירועי הקור הקיצוני בחורף בקווי הרוחב הבינוניים, בזמן שהטמפרטורות בעולם מתחממות. המחקר שלנו מסייע בפתרון סתירה זו. אירועי הקיצון באמצע החורף כבר אינם תירוץ לעיכוב בפעולה הדרושה בדחיפות להפחתת פליטת גזי החממה".

 

למאמר ב-Science

לכתבה באתר ynet

קראו פחות
cristina-gottardi-ufrmc7o9ci8-unsplash

שפעת העופות באגמון החולה

6 ינואר, 2022

קרא עוד

אחד הסמלים של אגמון החולה, הם עשרות אלפי העגורים שעוברים דרך האיזור מידי סתיו. השנה, מקרה חמור במיוחד של שפעת העופות הוביל למראות קשים של עגורים מתים ברחבי העמק. פרופ' רן נתן והדוקטורנטית סשה פקרסקי, מהמכון למדעי החיים , סיפרו לכתב יגאל מוסקו, מחדשות 12, על הסיבות לאסון וכיצד ניתן יהיה למנוע את מותם של עגורים נוספים.

לכתבה המלאה

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, סגל
Markus Winkler, unsplash

אֱלִיעֶזֶר בּוֹט יְהוּדָה – לייצר חלופות עבריות למילים לועזיות באופן אוטומטי

5 ינואר, 2022

קרא עוד

החוקרות בנו מערכת המנסה לחקות את תהליך היצירה האנושי ומייצרת באופן אוטומטי חלופות עבריות למילים לועזיות. המערכת נבנתה בהנחייתה של פרופ' דפנה שחף, החוקרות מורן מזרחי וסתיו ירדני זליג, מבית הספר להנדסה ולמדעי המחשב ומהמרכז למדעי המוח באוניברסיטה. הן השתמשו בשיטות מתקדמות מתחום הבינה המלאכותית כדי שפלטי המערכת ישמרו על חוקי לשון בסיסיים והראו כי באפשרותה להיות לעזר למומחי-שפה ולספק להם השראה. כמחווה למחיה השפה העברית, החוקרות העניקו למערכת את השם אֱלִיעֶזֶר בּוֹט יְהוּדָה

(למעבר לאתר הפרויקט)

אל המערכת שבנו החוקרות מזינים מילה באנגלית (הקלט), והמערכת מספקת רשימה של חלופות עבריות (הפלט). לדוגמה, עבור המילה palette (פָּלֵטָה בלעז, כלי המשמש ציירים לארגון וערבוב צבעים), האלגוריתם של המערכת ייצר כמה חלופות: מַצְבֵּעָה, עַרְבֶּלֶת, קַשֶּׁתֶת, לוּחַ צֶבַע, עִרְבּוּלוּחַ ועוד. למען השוואה, החלופה העברית הרשמית למילה זו היא פְּתֵכָה (מהשורש פ-ת-כ ששימש בלשון חז"ל במשמעות עירוב). דוגמה נוספת: עבור המילה debate (דיבייט בלועזית), המערכת הציעה את החלופות: שִׁיחוּחַ, פִּלְמוּס, נְצִיחָה, נְמִיקָה, תגר שיחה, קרב דיון ועוד. החלופה הרשמית היא מַעֲמָת.

מרב המאמצים בבניית המערכת התמקדו ביצירת חלופות על בסיס שילוב של שורש ומשקל, דרך התצורה המועדפת בשפה העברית. תחילה, באמצעות כלים לכריית מידע, איתרו החוקרות שורשים ומשקלים בעלי עניין לתיאור המושג. לאחר מכן, בעבור כל זוג של שורש ומשקל שנמצאו, הציבו את השורש בתוך המשקל. משום שכשני שלישים מהשורשים בשפה העברית הם שורשים בגזרה מיוחדת, נדרשות התאמות לשוניות. לדוגמה, הצבת השורש ר-פ-א במשקל תַּקְטֵלָה תניב את המילה תַּרְפֵאָה, ולאחר התאמות לשוניות המילה המתקבלת היא תְּרוּפָה. כדי ללמד את המחשב לבצע את ההתאמות הלשוניות השתמשו החוקרות במודל רשתות נוירונים (character-based attentional seq2seq model). המודל כמובן אינו מחליף לשונאי, אך הוא הצליח ללמוד לבד חוקי לשון מוכרים, לדוגמה שאותיות בג"ד כפ"ת בראש מילה ולאחר שווא נח מקבלות דגש קל.  לסיום, סיננו החוקרות את החלופות שלא סביר שיהוו מילה עברית ומדרגים את אלו שנותרו. כדי שהסינון האוטומטי יעבוד, אימנו החוקרות מודל נוסף הנקרא בשפה המקצועית מודל שפה. מודל זה קרא הרבה טקסטים מנוקדים זמינים בעברית ולמד מהם איך מילים נראות. בתום תהליך הלמידה, המודל נתן ציון לכל מילה שהאלגוריתם ייצר שמעיד על התאמה לשפה. לדוגמה, המילה "חֲמִירָה" קיבלה ציון גבוה, ואילו "מֶשֶׁ", "מִשְׁוֹן" ו"גְּיִיבָה" קיבלו ציון נמוך מאוד.

לקריאת המאמר האקדמי

כדי לבחון את תוצרי המערכת, עברו החוקרות על פרוטוקולי ישיבות האקדמיה ללשון עברית מהעשורים האחרונים ואספו מילים לועזיות שהיו להן מספר חלופות שהועלו להצבעה, וייצרו עבורן חלופות באמצעות המערכת. בנוסף, החוקרות נתנו למספר מתנדבים, שאינם מומחי שפה, להציע חלופות משל עצמם לפני חשיפה לתוצרי המערכת ולאחריה. לאחר מכן, החוקרות הריצו סקר מקוון ובו ביקשו מכ-200 משתתפים לדרג את החלופות בשלושה מדדים: התאמת החלופה למילת המקור, חיבה לחלופה ויצירתיות החלופה. התוצאות היו מרשימות – לרוב הצעות המומחים קיבלו את הציונים המשוקללים הגבוהים יותר בשלושת המדדים, אך הצעות המערכת זכו גם הן לציונים גבוהים ואף ניצחו לא מעט מההצעות האנושיות. בין החלופות שהציעה המערכת הופיעו החלופה "בָּקְבִּיק" עבור המילה הלועזית אמפולה (החלופה שקבעה האקדמיה היא: בַּקְבּוּקִית), וגְּבִיעוּגָה לקאפקייק (אקדמיה: עוּגוֹנִית). באופן מפתיע, חלק מהחלופות שהציעה המערכת היו זהות לחלופות שהועלו להצבעה בישיבות האקדמיה כדוגמת פִּלְמוּס עבור המילה דיבייט ותַקָּן כחלופה להנדימן.

החוקרות נוכחו גם לגלות שהחשיפה לתוצרי המערכת צמצמה את הפער בין הצעות המתנדבים הלא-מומחים והצעות המומחים. עבור 45% מהמילים, החלופה הטובה ביותר של הלא-מומחים, לאחר החשיפה לתוצרי המערכת, עקפה את זו של המומחים (בהשוואה ל-35% בלבד לפני כן). כמו-כן, עבור 70% מהמילים, החלופה הטובה ביותר של הלא-מומחים לאחר החשיפה עקפה את זו של המומחים ביצירתיות (בהשוואה ל-55% לפני כן).

פרופ' שחף סיכמה: "המצאת חלופות חדשות היא תהליך יצירתי מרתק. חשוב להדגיש שלבעיה יש רמות רבות של מורכבות שלא נכנסנו אליהן – למשל, הבנת קונוטציות: המערכת סיפקה את החלופה סָכָּל-זֵעָה עבור דאודורנט (אקדמיה: תַּכְשִׁיר אַל-רֵיחַ), שמתאימה במשמעות, אך הציבור כנראה לא היה מאמץ אותה בגלל הקונוטציות השליליות שלה. אנחנו מקוות שהעבודה תיתן השראה למחקרים נוספים העוסקים בבניית מערכות יצירתיות."

קראו פחות
ousa-chea-gkuc4tmhoiy-unsplash.jpg

נחשף הגורם שאחראי לשיבוש המערכת המוטורית אצל חולי פרקינסון

2 ינואר, 2022

קרא עוד
מחקר מהאוניברסיטה העברית שפורסם בכתב העת ''Nature Communications'', חושף את הקשר בין ירידה בתדירות גלי הבטא למחלה ופותח אפשרות לטיפול ממוקד ויעיל יותר בפרקינסון

מחלת הפרקינסון פוגעת בכ-1% מאוכלוסיית העולם וזוהי אחת ההפרעות הנוירולוגיות הניווניות הנפוצות ביותר. עד היום, חוקרים האמינו כי במחלת הפרקינסון מוות של תאי דופמין מביא לעלייה בעוצמת גלי הבטא במוח, מה שגורם לקשיים המוטוריים האופייניים למחלה. לכן, הדרך הטובה ביותר לטפל במחלה היא לעקוב אחרי עוצמת גלי הבטא ולגרות את המוח כאשר עצמת הבטא גבוהה. מחקר חדש חושף את הקשר בין תדר גלי הבטא במוח למחלה ומציע גישה המאפשרת מתן גירוי ממוקד רק כאשר זוהתה פעילות בתדר חריג.

המחקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת הנחשב ''Nature Communications'', הובל על ידי  הפוסט-דוקטורנטית לילי יצחקובה והדוקטורנטית פנינה רפל, בהנחיית פרופ' חגי ברגמן מהמרכז לחקר המוח באוניברסיטה העברית. החוקרים מצאו וגילו כי קיים קשר הדוק בין רמת הדופמין במוח לבין עלייה וירידה בתדר גלי הבטא ולאו דווקא העוצמה שלהם, הן אצל בני אדם והן אצל קופים. ממצא זה עשוי לאפשר טיפול ממוקד יותר בחולי פרקינסון, כאשר תדר הגלים יור ד , במקום באופן מתמשך (ללא נסיון לזהות פעילות חריגה) או על סמך עוצמת גלי הבטא.

תפקיד גלי בטא, הוא לשמר את ההתנהגות הנוכחית של האדם ולמנוע מעבר להתנהגות חדשה. רמות מוגברות של גלי בטא זוהו באנשים שסבלו ממחלת פרקינסון, ולכן הם נחשבים כתורמים לקושי של חולי פרקינסון ''לעבור" ממצבי אי תנועה למצבי תנועה. גורם מרכזי שמשפיע על התפתחות המחלה, הוא דופמין, שחולי פרקינסון חווים ירידה משמעותית בכמויות שלו. מחקרים בשנים האחרונות, הובילו חוקרים לחשוב שאובדן הדופמין מוביל לעלייה בכמות גלי הבטא ושעלייה זו תורמת לתסמינים המוטורים ויכולה לשמש כסמן למחלת הפרקינסון. עם זאת, פעילות בטא מוגברת זוהתה גם במוחות בריאים וללא פרקינסון.

 במחקר הנוכחי, רשמו החוקרים את גלי הבטא באזורים השייכים למערכת המוטורית אצל קופים ואצל בני אדם חולי פרקינסון במשך מספר חודשים, לפני ואחרי מתן תרופות שמשפיעות על רמות הדופמין במוח. לאחר מכן, זיהו וניתחו החוקרים את הנתונים של גלי הבטא וגילו כי רמת הדופמין נמצאת בקורלציה עם התדר ולא עם העוצמה של  גלי הבטא, זאת בניגוד לדעה הרווחת בקהילה המדעית.

פנינה רפל, ממובילות המחקר, הוסיפה ואמרה כי ''גירוי מוחי עמוק, הוא תהליך נפוץ מאוד לטיפול בשלבים מתקדמים של מחלת הפרקינסון בעשרים השנים האחרונות. זיהוי של גלי בטא בתדרים ספציפיים יכול לשמש כסמן להתאמה אישית של טיפול לכל מטופל, שיתבצע לפי תדר הגלים, כאשר המטופל נמצא במצב לא תקין ולא באופן מתמשך. הדבר יאפשר טיפול יעיל ומדויק יותר, עם פחות תופעות לוואי ושיבוש הפעילות התקינה של המוח.''

המחקר המדעי

פרסום בתקשורת: makoהידען

 

 

קראו פחות
חגי ברגמן

פרס אופזיין לחקר פרקינסון הוענק לפרופ' חגי ברגמן ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח והפקולטה לרפואה

23 דצמבר, 2021

פרופ' חגי ברגמן זכה בפרס יחד עם ד"ר אבנר טלר מאוניברסיטת תל אביב כהוקרה על מחקריהם על פרקינסון ודרכי הטיפול והמניעה של המחלה

פרס חדש על מחקר, אבחון וטיפול בפרקינסון הושק השנה באוניברסיטת תל אביב, על שם משפחת אופזיין. פרופ' חגי ברגמן מהאוניברסיטה העברית, נבחר להיות בין שני החוקרים הראשונים בישראל שיקבלו את הפרס. פרס החוקר הצעיר הוענק לד"ר אבנר טלר מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב והמרכז הרפואי תל אביב-איכילוב.

ראה גם: מחקר, סגל
Brooke Cagle, unsplash

מחקר חדש: למה התחלנו לגדל צמחי נוי וחיות שאינן למאכל?

22 דצמבר, 2021

קרא עוד
כבר מראשית ההיסטוריה האנושית, חקלאות וביות צמחים היה נושא שהעסיק את בני האדם, בעיקר בגלל שביות צמחים ובעלי חיים, ובהמשך גם השבחתם למטרות "מעשיות", הם הבסיס של התרבות והחברה האנושית כפי שאנו מכירים אותה היום. לרוב, אנחנו מבייתים ומשביחים צמחים בעיקר למאכל, אבל גם לצרכים חיוניים נוספים כמו ייצור בגדים מסיבי כותנה. למרות חשיבותה, השאלה מדוע האדם התחיל לביית ולהשביח צמחי נוי מעולם לא נבחנה לעומק. הרי אם לא צריך לאכול אותם או להשתמש בהם למטרות "מעשיות" אחרות, אז למה אנחנו בכלל עושים את זה?

מחקר חדש בהובלה ישראלית מוכיח שבני אדם מבייתים צמחי נוי ובעלי חיים ביתיים בעיקר מתוך צורך תרבותי, שכן אבולוציה והשבחה הם לא רק תוצר גנטי, אלא הם מתממשים גם בגלל שיקולים תרבותיים שונים, ביניהם גם של אסתטיקה. המחקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Trends in Plant Science, נערך בהובלתו של פרופ' אריה אלטמן מהמכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית בירושלים (ופרופ' אורח במחקר התרבות באוניברסיטת תל-אביב). צוות המחקר כלל את פרופ' סטיבן שנאן מאוניברסיטת לונדון ופרופ' ג'ון אודלינג-סמי מאוניברסיטת אוקספורד. לפי החוקרים, גם התרבות (לא רק יצורים חיים) עוברת תהליך אבולוציוני מתמיד, ולכן בני אדם התחילו לביית ולהשביח צמחים ובעלי חיים משיקולים תרבותיים, חברתיים ואסתטיים, ולא רק משיקולים תועלתניים של אספקת מזון. בהמשך, הופיעו גם שיקולים כלכליים וצמחי הנוי הפכו לשוק כלכלי עולמי של מיליארדי דולרים בשנה.

החוקרים ניתחו כמה מקרי בוחן, ביניהם ורדים, צבעונים, עצי בונסאי ומדשאות, על מנת להבין מה הניע את האדם לביית ולהשביח אותם. הממצאים מוכיחים שתהליך הביות תואם את "תיאוריית הסינתזה האבולוציונית המורחבת" החדשה, שמציעה כי התורשה הגנטית והאבולוציה אינן תוצרים של שינויים גנטיים בלבד. במילים אחרות, ביות והשבחת צמחים ובעלי חיים מושפעים בבירור מהסביבה הטבעית ומהתהליכים החברתיים והתרבותיים של הסביבה הספציפית בה הם התפתחו, כמו גם של האנושות כולה. מהלך הביות וההשבחה של צמחי הנוי התפתחה בד בבד עם צרכים סוציו-אקונומיים ועם טכנולוגיות מדעיות חדשות שפיתחו בני האדם לאורך ההיסטוריה.

בעבר, הדעה הרווחת בתחום המחקר הייתה שמדובר על ביות והשבחה של צמחים דרך מוטציות בלבד, אך בפועל הם נעשים בהשראת האדם ותרבותו. בהקשר זה, הכותבים מוסיפים כי ביות צמחי נוי אינו בהכרח צורך קיומי לאדם, ולכאורה חסר תועלת מעשית. עם זאת, פרט לאוכל, סיבים וכדומה, האדם זקוק גם לערכים נוספים הקשורים לתרבות היופי והאסתטיקה, מה שיכול להסביר את הדחף שלנו לביית ולגדל צמחים ובעלי חיים. "מקרים ספציפיים רבים של ביות והשבחת צמחי נוי מראים שהיה דחף תרבותי ליצור אותם, כמו במקרה של ורדים, שהם עתה אחד מפרחי הקטיף והנוי הנפוצים ביותר, וצבעונים שנוצרו במאה ה-17 כתוצאה משיקולים כלכליים ומלחמת מעמדות בין הסוחרים והאצולה", מדגיש פרופ' אלטמן.

במידה רבה, המחקר הזה מסביר ותואם מחקרים אחרים המראים גם את הצורך שלנו בתכשיטים, תמונות, פיסול ואומנויות נוספות, כך שאבולוציה היא לא של גנים בלבד, אלא מתפתחת, בין היתר, גם משיקולים של אטרקטיביות אסתטית, חזותית ותחושתית של האדם. לכן, מדובר בחלק מהותי מההתפתחות שלנו כחברה. החוקרים מסכמים כי "בסופו של דבר, לכאורה אין לאדם צורך חיוני בצמחי נוי וחיות בית, אבל אנחנו לא היינו בני אדם כפי שאנו היום ללא דאגה והתחשבות מובנית גם בצרכים תרבותיים וחברתיים".

פרסומים בתקשורת: זמנים+ (ידיעות אחרונות), פורטל הכרמל והצפון

קראו פחות
חלוקים לאורך חוף ים המלח, באדיבות החוקרים

האבנים המתגלגלות לאורך חופי ים המלח יעזרו בתכנון תשתיות חופיות עמידות לסופות גלים

22 דצמבר, 2021

קרא עוד
מחקר חדש של המכון למדעי כדור הארץ והמכון הגיאולוגי הישראלי בחן כיצד חלוקים נעים לאורך חופים, על מנת לתכנן חופים יציבים ומוגנים יותר בעתיד. הדוקטורנט חגי איל: "אם נבין את תנועת החלוקים, נוכל להתכונן טוב יותר לסופות גלים עוצמתיות"

במציאות של אקלים משתנה צפויה עלייה מדאיגה בתדירות ובעוצמת סופות גלים המשפיעות על חופי העולם. מחקר חדש במכון למדעי כדור הארץ והמכון הגיאולוגי הישראלי, אשר התפרסם לאחרונה בכתב העת "Geophysical Research Letters", התמקד בהבנה ובכימות תנועת חלוקים לאורך חופים תחת השפעת סופות גלים. המחקר נערך במסגרת עבודת הדוקטורט של חגי איל בהנחיית פרופ' יהודה אנזל ופרופ' נדב לנסקי. צוות החוקרים מדד ולאחר מכן פיתח מודל פיזיקלי המתאר את תנועת החלוקים. המחקר, שהתקיים לחופיו של ים המלח, מאפשר לחזות מהו גובה הגל הדרוש להובלת חלוק ממסה מסוימת ולאיזה מרחק לאורך החוף החלוק ינוע בהשפעת הגלים שנוצרים בסופה. ממצאים אלו יאפשרו לתכנן חופים בצורה יעילה יותר ובכך להגן עליהם מפני סופות גלים חזקות בעתיד.

מחקרו של איל נולד מהתבוננות במיון של חלוקים בגדלים שונים לאורך רכסי החוף המודרניים הנוצרים בים המלח. רכסים אלו נוצרים מדי שנה בגובה נמוך מהשנה הקודמת כתוצאה מירידת המפלס. במקומות אחרים בעולם החופים יציבים יחסית ולכן סופות פועלות ויוצרות רכס חוף אחד שלאורכו נעים החלוקים במשך שנים באותו הגובה. לכן, לא ניתן לקשר בין סופת גלים בודדת או אפילו מספר סופות בתקופה כלשהי לתנועת חלוקים. לטענת החוקרים, ים המלח היורד מאפשר תצפיות ייחודיות שבלעדיהן קשה להגיע לכימות, מידול ולתחזית של התהליך. המחקר התמקד בשנים האחרונות בפיתוח שיטות שבאמצעותן יהיה ניתן למדוד את תנועת החלוקים בזמן אמת בסביבת החוף המורכבת. על מנת למדוד את תנועת החלוקים, החוקרים פיתחו שיטת מדידה חדשנית באמצעות 'חלוקים חכמים'. "אלו חלוקים טבעיים בגדלים שונים, בהם קדחנו חורים והשתלנו חיישנים שמודדים את התאוצות והסיבובים של החלוקים, בדומה לחיישנים שיש בטלפונים שלנו", מסביר חגי איל. מדובר בחיישנים עם מארז אנרגיה שמותאם למדידה בתדירות גבוהה במשך כעשרה ימים, כך שהחוקרים היו מסוגלים להציב את 'החלוקים החכמים' לאורך החוף לפני סופה מתקרבת כפי שנחזתה מטאורולוגית, לאתר אותם לאחריה ולאסוף את הנתונים שנרשמו בתוך החלוק.

פרופ' אנזל מתאר כי "באמצעות השוואת נתוני התנועה שנאספו מתוך החלוקים עם מדידות מקבילות של גלים, רוחות וזרמים בים המלח – ניתן ללמוד על התנועה של החלוק בזמן אמת במהלך הסופה וגם על הגורמים לתנועה. המחקר מאפשר הצצה ראשונית לתהליך של תנועת החלוקים לאורך החוף וזהו חידוש חסר תקדים בעולם". צוות החוקרים מפרט כי לפי התאוצות והסיבובים שהחלוק מקליט ניתן לדעת מתי חלוק בכל גודל זז ממקומו והתחיל תנועה, איזו עוצמת וגובה גל גרמה לו לשנות מיקום ולאיזה מרחק. המחקר הוא בעל חשיבות יישומית מעבר לשאלות בסיסיות ותיאורטיות של מדעני כדור הארץ על היווצרות מיון לאורך החופים.

"לפי התצפיות והאנליזות נראה שניתן לשרטט חוקיות המסבירה את תנועת החלוקים גם במקומות אחרים בעולם, אך מדובר כרגע בניסוי ראשוני, אמנם מוצלח מאוד, בים המלח. מחקרים עתידיים יבדקו סביבות נוספות", מדגיש איל. יישומיות המחקר מאפשרת לחזות יציבות של חופים ושל הגנות על חופים, ולכן הוא בעל חשיבות גם בהגנה על תשתיות, אזורי אוכלוסייה וחופים מלאכותיים. החוקרים מסכמים כי "המחקר מאפשר להבין תנועה ויציבות של חלוקים, ולכן יסייע בתכנון עתידי של הגנות על חופים מפני סופות גלים עוצמתיות".

פרסומים בתקשורת: ynet, המכון הגיאולוגי לישראל

קראו פחות
evgeny-tchebotarev-aiwuljlpfnu-unsplash.jpg

כיצד נגן על הרכב שלנו מפני איומי סייבר?

22 דצמבר, 2021

קרא עוד

כלי רכב בימינו מקושרים לאינטרנט ולכן פריצות סייבר לכלי רכב הן כבר מזמן לא מדע בדיוני. כיצד יש להתמודד עם סיכוני הסייבר? מה תפקידן של רשויות המדינה וכיצד יפעלו חברות הביטוח?

כחלק מפרויקט מיוחד בנושא, חוקרים העלו אתגרים שונים הקשורים לאיומיי סייבר בכלי רכב פרטיים חכמים, בהם יש  רכיב שמקושר לאינטרנט. הדו''ח מתמקד בבחינת רמת המעורבות המדינתית הנדרשת בנוגע לרמת הגנת הסייבר ברכב ומניעת סיכוני הסייבר וכן עוסק גם בסוגיית הביטוח של רכבים מסוג זה. בהתאם לדו"ח המסכם למחקרים, יש לשקול תפיסה מקיפה, הכוללת סל כלים מדינתיים פוטנצייאלים, לרבות בחינת הצורך ברגולציה מחייבת בהקשרים מסוימים, בהתאם למאפייני שוק כלי הרכב בישראל ולמידת השפעתו של הרגולטור הישראלי בשלביו השונים של מחזור חיי הרכב.

הפרויקט המחקרי והדו''ח המסכם יוצגו בכנס התחבורה החכמה השני, שעתיד להתרחש באוניברסיטה העברית ביום ד', ה-15 בדצמבר 2021, במסגרתו יערכו פאנלים ויוצגו מחקרים שונים בנושא. הפרויקט מבוסס על מחקרים שנעשו על ידי עמיתי מחקר במרכז פדרמן לחקר משפט ומדיניות סייבר בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית, ד"ר חיים ויסמונסקי וגדי פרל. הדו"ח המסכם לפרויקט נכתב על ידי עמיתת המחקר במרכז, עו"ד ורד זליכה. למימון הפרויקט תרמו איגוד חברות הביטוח.

בהתאם לדו"ח המסכם לפרויקט, הגנת סייבר ב"רכב חכם" עשויה להיחשב כחלק בלתי נפרד מבטיחות הרכב. בנוסף, בין המלצות הפרויקט, נאמר, שישראל צריכה לפעול להשפעה על תקני הגנת סייבר גלובאליים, בפורומים בינלאומיים שונים, ולאמץ תקנים גלובאליים שיתגבשו. בחירת "סל הכלים" להגנת הרכב לשימוש בידי המדינה, צריכה להיעשות בין היתר, בראי מחזור חיי הרכב, לדוגמא עם יבואו לארץ, עם התקנת רכיבים "חכמים" ברכב; במסגרת מבחן כשירות שנתי; לאחר אירוע סייבר וכ'ו.  

ביחס לביטוח כלי רכב מפני איומים אלה, נטען בדו"ח המסכם, כי כמות הרכיבים המקושרים לאינטרנט עשויה להשתנות מרכב לרכב, ורמת הקישוריות משליכה על רמת החשיפה של הרכב לסיכוני הסייבר. הועלתה האפשרות, כי בהיעדר החרגה מפורשת לאירועי סייבר מפוליסת הביטוח, ביטוחי הרכב הקיימים כבר היום עשויים לכסות נזקים מסוימים בגין אירועי סייבר.

במסגרת מסקנות הפרויקט ציינה מחברת הדו"ח המסכם, עו''ד זליכה, המשמשת במקביל להיותה עמיתת מחקר במרכז פדרמן גם כשותפה וכראשת תחום סייבר ובינה מלאכותית במשרד עורכי הדין ליפא מאיר ושות', כי ''ניתן לבחון את האפשרות שכחלק מתמחור הביטוח המקיף כיום, מבטחים יתחשבו גם באמצעי הגנת הסייבר ברכב חכם, בהתאם לרמת החשיפה הספציפית ומידת הקישוריות לאינטרנט של רכב (בדומה להערכת אמצעי אבטחה ובטיחות אחרים). בכך עשויים המבטחים לשמש כעין "רגולטור" להעלאת רמת הגנת הסייבר ברכב החכם, תוך מתן תמריץ עקיף לבעלי הרכב להצטייד באמצעי הגנת סייבר לשם הפחתת תמחור פוליסת המקיף. נראה כי המגמה לבחון את רמת הגנת הסייבר ולתמחר את ביטוח הסייבר בהתאם, משתקפת כיום גם בדרישות מבטחים בחלק מביטוחי הסייבר לארגונים.''

תמצית מנהלים של הדוח באתר איגוד חברות הביטוח

פרסומים בתקשורת: וואלה

קראו פחות
סיתות שוליים ובניית גמלון מורכב ייחודית לאמת הביאר, צילם: יואב נגב

שיטת בנייה מתקדמת באבן גזית התגלתה במנהרות מים מתקופת בית שני

22 דצמבר, 2021

קרא עוד
גילויים חדשים באמות המים הקדומות שהובילו לירושלים: פרויקט התיעוד המורכב ביותר שנעשה עד כה בישראל גילה שיטות מתקדמות וייחודיות לניצול מי תהום בתת הקרקע, שאפשרו אספקת מים לירושלים בתקופת הבית השני. "זוהי עדות יחידה במינה לידע הטכנולוגי המפותח של בוניה"

מחקר חדש, שנערך בתמיכת מרכז סוזן ורוג'ר הרטוג במכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית ובסיוע מתנדבים ממועדון שוחרי המערות, והתפרסם לאחרונה בכתב העת הבינלאומי Geoarchaeology חשף מקטעים ארוכים של מנהרת פירים עתיקה שהובילה מים מעין הביאר לירושלים מתקופת בית שני. החוקרים תיעדו לראשונה קטע בן כ-500 מטרים מן המנהרה, העשוי בבניית גזית משובחת שאין כדוגמתה בישראל וטרם נמצאו לה הקבלות מן העולם הרומי. המחקר נערך במסגרת עבודת הדוקטורט של עזריאל יחזקאל מהמכון לארכיאולוגיה, יחד עם יואב נגב ממועדון שוחרי המערות, עמוס פרומקין מהמכון למדעי כדור הארץ והמרכז לחקר מערות, ועוזי ליבנר ראש המכון לארכיאולוגיה.

אמת הביאר, שהובילה מים מעין הביאר לירושלים דרך בריכות שלמה, היא הקצרה והמשוכללת ביותר מבין האמות שהובילו מים לעיר בעת העתיקה. אורכה כחמישה קילומטרים ובה משולבים מעיין, מנהרה תת-קרקעית באורך שלושה ק"מ המנקזת מי תהום, סכר, אמה עילית ומנהרה נוספת החוצה קו רכס. עשרות הפירים היורדים אל המנהרה שימשו במקור לחציבתה ותחזוקתה. במחקר הנוכחי נערך סקר מעמיק ראשון בחלקה התת-קרקעי של מנהרת הפירים במהלכו מופו בעזרת ציוד מתקדם מעל 1,200 מטרים. לראשונה בהיסטוריה, התגלו ותועדו קטעים ארוכים שלא היו מוכרים קודם לכן. "המחקר שערכנו הוא למעשה פרויקט התיעוד התת-קרקעי הגדול והמורכב ביותר שנעשה עד כה במערכת מים קדומה בישראל. גם כיום, כאלפיים שנים מאז הקמתה, חלקה התת-קרקעי מוביל מים ומהווה עדות יחידה במינה לידע הטכנולוגי המפותח של בוניה", מסביר יחזקאל. "במהלך העבודה גלשנו בחבלים אל תוך הפירים בעומק של כ-18 מטרים וזחלנו במים קפואים ובבוץ טובעני. בנקודות מסוימות מפלס המים הגיע כמעט לתקרה", משתף נגב.

ממצאי המחקר חושפים את חלקה הבנוי של מנהרת הפירים, העשויה בבניית גזית משובחת, תוך שימוש בהנדסת מים מתוחכמת וארכיטקטורה ייחודית. כאמור, טרם נמצאו לה הקבלות מן העולם הרומי העתיק. החוקרים מצאו כי אורך המקטע הבנוי הכולל הוא למעלה מ-500 מטרים והוא מחולק לארבעה מקטעים – כאשר כל מקטע בעל ארכיטקטורה ייחודית שקשורה בהנדסה ובעומס שהאמה הייתה אמורה לעמוד בו. יחזקאל מסביר למשל כי "בחלק הראשון, ולאורך 250 מטרים, בשל חשש מקריסה של סלע אם חלש ולא יציב, נחצבה תחילה מנהרה תת קרקעית רחבה וגבוהה. לאחר מכן, נבנה בתוך המנהרה מעין 'שרוול' של אמה הבנויה מאבני גזית מאסיביות שהורדו דרך הפירים. טכנולוגיה זו, של בניית 'שרוול' מאבן בקטעי מנהרה שמועדת לקריסה, תואמת את ההמלצה שכתב הארכיטקט הרומי המפורסם ויטרוביוס בספרו לפני למעלה מאלפיים שנה".

החוקרים מדגישים כי לאחר 150 שנות מחקר במהלכן הועלו  הצעות רבות לתיארוכה של המערכת, לראשונה היא תוארכה במחקר הנוכחי בכלים אנליטיים מדעיים. "לקחנו שמונה דגימות של טיח המכיל פחם מהפירים היורדים למנהרה וקבענו את זמנן באמצעות שיטה מדעית לתארוך חומר אורגני", מסבירים החוקרים, "הדגימות מלמדות שאמת הביאר הוקמה בסביבות המאה הראשונה לספירה, בשלהי ימי בית שני". ככל הנראה היא הוקמה בפקודת הנציב הרומי הנודע של יהודה – פונטיוס פילאטוס – שגזר את דינו של ישו הנוצרי. מקור בן התקופה מציין כי הוא בנה אמת מים לירושלים, וההצעה תואמת את התיארוך האנליטי. הממצאים מלמדים גם כי האמה שוקמה ושופצה במהלך המאה השנייה לספירה בימי העיר הרומית איליה קפיטולינה, שהוקמה על חורבות ירושלים סביב שנת 130 לספירה. במחקרים עתידיים בכוונת החוקרים להמשיך ולחקור את יתר חלקי אמת הביאר, וכן לנסות ולתארך לראשונה בצורה אנליטית אמות מים נוספות ששימשו במערך אספקת המים לעיר ירושלים.

פרסומים בתקשורת: הארץ, JewishPress.com, הידען

קראו פחות
The Alexander Grass Center for Bioengineering at the Hebrew University

מהפכת הבשר המתורבת של פרופ' קובי נחמיאס

20 דצמבר, 2021

קרא עוד

כשפרופ' קובי נחמיאס, מנהל המרכז לביו הנדסה באוניברסיטה, החל לחקור את האפשרויות ליצירת בשר מתורבת, הוא כנראה לא דמיין שהחברה שיקים תצליח לגייס סכום אסטרונומי, של 347 מיליון דולר, לטובת פתיחת מפעל שני של החברה בארה''ב!

בניגוד לחברות אחרות, שמנסות ליצור תחליפים מעובדים לבשר,Future Meat Technologies מקדמת פלטפורמת לייצור בשר חסכוני, ללא צורך בגידול או פגיעה בבעלי החיים עצמם. הטכנולוגיה, שפותחה כולה באוניברסיטה העברית, הופכת תאי גזע לתאי שריר ושומן ואז משכפלת אותם שוב ושוב מבלי להשתמש בחיות אחרות, תוך שמירה על הטעם והמרקם של הבשר.

 בהשוואה לתהליכי ייצור בשר קיימים, השיטה של Future Meat יכולה להוביל להפחתה של 99% בשטחי הגידול הנחוצים והפחתה של 80% בפליטת גזי חממה! כעת, בזכות הגיוס המוצלח, עתידה החברה לפתוח מפעל חדש בארה''ב, שיביא את בשורת הבשר המתורבת לצרכן בהקדם האפשרי ובמחיר זול יותר מזה של בשר רגיל.

פרופ' יעקב נחמיאס אמר כי "לאחר שנוכחנו כי בשר מתורבת יכול להגיע לשווי מוצר רווחי מהר יותר ממה שהשוק צפה, אנחנו מקימים כעת מפעל ייצור שישנה את חוקי המשחק בתחום. המטרה שלנו היא להפוך בשר מתורבת לזמין עבור כולם, תוך הבטחה שאנו מייצרים אוכל טעים שהוא בריא ובר קיימא כאחד, במטרה להבטיח את עתיד הדורות הבאים".

קישור לכתבה בערוץ 13

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, סגל
פרופ' עומרי ונדל

פרופ' עמרי ונדל על שיגור טלסקופ החלל הבא "ג'יימס ווב" של נאס"א

20 דצמבר, 2021

קרא עוד

ביום שבת, ה-25.12.21 בשעה 14:20 (לפי שעון ישראל), ישוגר טלסקופ החלל ג'יימס ווב, ממשיכו של טלסקופ האבל ודור חדש לטלסקופי החלל, המיועד לספק תשובות לשאלות המסקרנות ביותר באסטרונומיה ואסטרופיזיקה - היווצרות הגלקסיות הראשונות, לידתם של כוכבים, חקר תכונותיהם של כוכבי לכת במערכות שמש מרוחקות והאם יש בהם חיים. לקראת השיגור יערך אירוע לציבור הרחב ולסטודנטים שיועבר ב-Zoom בחסות הפקולטה למדעי הטבע

יותר ויותר אנו שומעים על המרוץ להנחתת אדם על המאדים, ובעתיד הקרוב נאס"א מתכננת שיבה של אסטרונאוטים לירח (תכנית ארטמיס). אולם בעוד מספר ימים מתוכנן שיגור בלתי מאוייש המעורר התרגשות רבה בקרב האסטרונומים. לדעת רוב המדענים, ההישגים הגדולים ביותר של האנושות בתחום החלל אינם כיבוש החלל ומשימות חלל מאוישות, אלא חקר היקום, שנעשה על-ידי טלסקופים לווייניים כמו טלסקופ החלל  האבל הצופה ביקום מזה שלושים שנה באור הנראה,  ספיצר באור תת-אדום, צ'נדרה בקרני X, פלאנק בקרינת מיקרו, קפלר לגילוי פלנטות חוצניות ועוד רבים, שכל אחד מהם הביא למהפכה בהבנתנו את היקום.

ב-25 בדצמבר 2021 צפוי שיגורו של "יורש העצר", טלסקופ החלל על שם ג'יימס ווב – James Webb Space Telescope, יורשו של טלסקופ החלל האבל. בניגוד לקודמו, המקיף את כדור הארץ בגובה של כ-600 ק"מ, ג'יימס ווב יוצב במרחק של  1.5 מיליון ק"מ, פי ארבעה מן המרחק לירח, במקום הנקרא "נקודת לגראנג' L2". קוטר המראה שלו 6.5 מטרים, כמעט פי 3 מהאבל, וכושר איסוף האור שלו יהיה גדול פי 7. מעבר לכך, המכשור שלו מתקדם בהרבה מזה של האבל. תכונות אלו יאפשרו תצפיות חסרות תקדים שעד כה היו מעבר להישג ידה של האנושות, כמו הכוכבים הראשונים והגלקסיות הקדומות ביותר שנוצרו זמן קצר יחסית (כחצי מיליארד שנים) לאחר המפץ הגדול ובחינה מדוקדקת של האטמוספרות של כוכבי לכת חוצניים, כדי לנסות ולגלות בהן גזים העשויים להעיד על התפתחות חיים, כגון אדי מים, חמצן ומתאן. מיקומו המרוחק של ג'יימס ווב מבודד אותו מהקרינה שמפיץ כדור הארץ ומשפרת את רגישותו, אולם מנגד הופך אותו לבלתי נגיש למשימות מאוישות של תיקון ואחזקה, כפי שהיה האבל, אליו נשלחו חמש משימות כאלה. לכן המערכות של ג'יימס ווב, המורכבות בהרבה מאילו של האבל, חייבות להיות חסינות בפני תקלות. שיגורו של ג'יימס ווב נדחה פעמים רבות, וגם התקציב התנפח לכ-10 מיליארד דולר.

הסיבה שסוכנויות חלל כמו נאס"א וסוכנות החלל האירופית משקיעות הון עתק כדי לשלוח טלסקופים למסלול סביב כדור הארץ היא שטלסקופים הבנויים על פני כדור הארץ מוגבלים על ידי האטמוספרה. למרות שלכאורה האטמוספירה שקופה באור הנראה, קרני האור מושפעות ומוסטות בעת המעבר, וזרמי האוויר גורמים לריצוד אור הכוכבים. בשל תופעה זו,  תצלום בחשיפה ארוכה אינו יכול להשיג חדות (רזולוציה) גבוהה. זו הסיבה שמצפי הכוכבים נבנים במידת האפשר בראשי הרים גבוהים – כך יש פחות שכבות אויר מעליהם. התמונות של טלסקופ החלל האבל חדות יותר מתמונות של טלסקופים גדולים בהרבה המוצבים על פני כדור הארץ. בנוסף, האור הנראה הוא רק אחד מסוגי הקרינה הנפלטים מכוכבים וגלקסיות – סוגי קרינה אחרים, כמו על-סגול ((UV, קרני X וקרני גאמא נבלעים (למזלנו) באטמוספרה, ולכן כדי לצפות בהם עלינו לשלוח את הטלסקופים המיועדים לקלוט אותם אל מעבר לאטמוספירה.

טלסקופ החלל האבל, אשר שוגר בשנת 1990 נקרא על שם האסטרונום האמריקאי אדווין האבל, אשר גילה (לפני כתשעים שנה) כי היקום מתפשט, תגלית אשר גרמה לאיינשטיין לשנות את משוואות תורת היחסות. טלסקופ האבל, הפועל זה 30 שנה, השיג תמונות ותוצאות מדהימות, הרבה מעבר לכל טלסקופ אחר שבנה האדם, על פני כדור הארץ או בחלל.  הוא בעל מראה בקוטר 2.4 מ', וכשר קליטת אור נראה ותת-אדום ((IR. הישגיו הבולטים ביותר היו גילוי האצת היקום והאנרגיה האפלה, עליו ניתן פרס נובל בשנת 2011, מדידת גיל היקום, התפתחות הגלקסיות, גילוי כוכבי לכת במערכות שמש אחרות ומדידת הרכב האטמוספירות שלהם, חורים שחורים מסיביים במרכזי גלקסיות, התנגשויות של גלקסיות, היווצרות ומוות של כוכבים, התנגשות שביט בכוכב הלכת צדק ועוד.

טלסקופ האבל הביא לנו כמה מן התמונות היפות והמיוחדות ביותר של היקום באור הנראה, אולם כאמור יש סוגי קרינה אחרים, שונים מאוד, אשר כלל איננו מסוגלים לראותם מפני כדור הארץ, כיון שהאטמוספרה בולעת אותם בגובה רב. כדי לקבל תמונה שלמה של היקום, חשוב לחקור אותו גם באמצעות סוגי קרינה אלה. לשם כך נבנו טלסקופים ייעודיים המסוגלים להבחין בסוגי הקרינה האחרים, ונשלחו למסלולים סביב כדור הארץ, כמו האבל, או אף למסלולים מרוחקים הרבה יותר. מספר דוגמאות הן טלסקופים באור אולטרא-סגול, כמו IUE והטלסקופ הישראלי המתוכנן (בשת"פ עם מדינות אחרות) ,Ultrasat טלסקופים בקרני X כמו ROSAT, XTE ו-Chandra, וטלסקופים בקרני גאמא, כמו Compton, INTEGRAL ו-Fermi.

שתי משפחות נוספות של טלסקופים לווייניים יועדו למחקר קרינת הרקע הקוסמית ולגילוי פלנטות חוצניות. קרינת הרקע הקוסמית שהתגלתה בשנת 1965 וזיכתה את מגליה בפרס נובל היא למעשה ההוכחה המשכנעת ביותר לתורת המפץ הגדול, האומרת שהיקום נוצר לפני כ-14 מיליארד שנה בהתפוצצות אדירה וממשיך להתפשט מאז. אולם רוב הקרינה הזו מרוכזת בגלי מיקרו, שאינם חודרים דרך האטמוספרה ולכן יש לחקור אותה בטלסקופים לווייניים. שלושה טלסקופים כאלה שוגרו בשנים 1990-2010, COBE, WMax ו- Plank, והביאו למהפכה בהבנתנו את היקום ותכונותיו.

המשפחה הנוספת היא טלסקופים לווייניים המיועדים לגילו כוכבי לכת חוצניים, המקיפים שמשות אחרות. בעולמות אלה עשויים להתקיים חיים ואף תרבויות. המפורסמים שבהם הם טלסקופ Kepler, אשר שוגר בשנת 2009 ותוך חמש שנים גילה מעל 4000 כוכבי לכת חוצניים, פי 10 ממה שהיה ידוע לפניו, ויורשו TESS, אשר שוגר ב-2018 וממשיך את המשימה.

כיום הגיע האדם להבנה מעמיקה של היקום, הודות לטלסקופים שנשלחו לחלל בעקבות אותו ספוטניק, ועומד על סף תקופה מרתקת לא פחות, בה אולי יביא הטלסקופ הלווייני המשוכלל מכל קודמיו, לתגליות נוספות ובראשן התשובה לשאלה האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ.

הכותב הוא פרופ' עמרי ונדל ממכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה.

פרסום המאמר בגיליון "מקור ראשון", או באתר
לאירוע הפקולטה שהתקיים דרך הזום

קראו פחות
אומיקרון

אומיקרון: נוקטים אמצעי זהירות / أوميكرون: نتّخذ إجراءات الحيطة والحذر / Omicron: Taking precautionary measures

19 דצמבר, 2021

חברות וחברי קהילת האוניברסיטה העברית היקרים,

 

לשמחת כולנו, שנת הלימודים מתנהלת כסדרה, והכיתות, המשרדים, הספריות ומעבדות המחקר שוקקי חיים. אולם, לאור הסיכון להתפרצות מחודשת של מגפת הקורונה, עם התגברות גרסת האומיקרון של הנגיף, עלינו לנקוט צעדי זהירות, כדי להגדיל את הסיכוי להמשיך במתכונת הפעילות הסדירה.

לאחר היוועצות עם צוות המומחים של האוניברסיטה העברית, שגם מייעץ לממשלת ישראל, החליטה הנהלת האוניברסיטה לנקוט כבר כעת בשני צעדים עיקריים:

פרופ' שלמה מגדסי, AG

פרופ' שלמה מגדסי מונה לחבר באקדמיה הלאומית לממציאים של ארה''ב

16 דצמבר, 2021

 

קרא עוד
פרופ' שלמה מגדסי מונה לחבר באקדמיה הלאומית לממציאים של ארה''ב! מגדסי הוא האקדמאי הישראלי החמישי שזוכה להתמנות לארגון יוקרתי זה, שחבר בו גם זוכה פרס הנובל אהרון צ'חנובר

פרופ' שלמה מגדסי, חוקר במכון לכימיה ובמרכז לננומדע וננוטכנולוגיה באוניברסיטה, מונה לחבר באקדמיה הלאומית לממציאים של ארה"ב (NAI), הכוללת כ - 4000 חברים המייצגים כ-250 אוניברסיטאות ומוסדות מחקר ממשלתיים.

פרופ' מגדסי, עוסק בתחום החומרים ובמיוחד בחלקיקים וטיפות ויישומיהם בין היתר בתחומי אנרגיה והדפסת תלת מימד. לאורך השנים, פרסם מגדסי כ 300 פטנטים, חלקם הפכו למוצרים, תהליכים תעשייתיים והקמת חברות סטארט אפ.

עם קבלת המינוי, הודה פרופ' מגדסי  לחברות וחברי האקדמיה האמריקנית וציין: "זהו כבוד גדול עבורי להיות חבר בקהילה האקדמית של הממציאים בארה"ב, אשר ממחישה את השילוב הנפלא בין מחקר אקדמי ויישומים תעשייתיים, ואת רוח החדשנות באוניברסיטה העברית. אני מודה לחברי קבוצת המחקר שלי ולתמיכת האוניברסיטה במהלך השנים אשר אפשרו להגיע להכרה זו".

האקדמיה הלאומית לממציאים היא ארגון גג של אוניברסיטאות ומכוני מחקר ממשלתיים שנוסדה בשנת 2010, במטרה לעודד ממציאים, לקדם טכנולוגיה וחדשנות אקדמית. עמיתי NAI מחזיקים ביותר מ-48,000 פטנטים רשומים בארה"ב, הקימו למעלה מ-13,000 טכנולוגיות וחברות, ויצרו יותר ממיליון מקומות עבודה. ההמצאות של חברי הארגון מוערכות בהיקף של למעלה מ-3 טריליון דולר.

בארגון ה- NAI, חברים ארבעה אקדמאים ישראלים, בראשם זוכה פרס הנובל פרופ' אהרון צחנובר ובניהם גם פרופ' נעם אליעז, פרופ' יעל  חנין ופרופ' זאב זלסקי. ישראלי נוסף שזכה למינוי כחבר בכיר באקדמיה הוא התעשיין קובי ריכטר.

קרדיט לתמונה: AG

פרסומים בתקשורת: הידען

קראו פחות
ראה גם: מחקר, סגל
צילום: ברונו שרביט

הישג נדיר: ציון לשבח על "תגלית השנה המדעית של אגודת הפיזיקאים הבריטית" לד"ר שלומי קוטלר

14 דצמבר, 2021

קרא עוד

ד"ר שלומי קוטלר מהמחלקה לפיזיקה יישומית באוניברסיטה העברית, זכה בפרס "התגלית המדעית של השנה בפיזיקה" של האגודה הפיזיקאים הבריטית

אפשר ללמוד מעט על המעמד, בהתבסס על התגליות שזכו בשנים הקודמות לציון לשבח:  גילוי חלקיק ה- Higgs Boson שבמשך שנים קיומו היה בגדר היפותזה בלבד, גלי גרביטציה, גילוי ראשון של ניורינט קוסמי עם אנרגיה גבוהה ונחיתה של גשושית על כוכב שביט. חבר השופטים מורכב מחמשת עורכי כתב העת Physics World , שבחרו תגליות פורצות דרך מבין מאות מהעבודות שפורסמו בשנת 2021. הקריטריונים לבחירה הינם התקדמות משמעותית בידע או בהבנה, חשיבות העבודה עבור המדע הבסיסי או פיתוח טכנולוגי, והיותו בעל עניין לכלל קוראי כתב העת.

הציון לשבח ניתן על עבודת המחקר שפורסמה השנה בכתב העת המדעי היוקרתי Science, שבוצעה על ידי ד"ר שלומי קוטלר, מהמחלקה לפיסיקה יישומית באוניברסיטה העברית, במכון הלאומי (האמריקאי) לסטנדרטים וטכנולוגיה, יחד עם קבוצת המחקר לפוטוניקת מיקרו-גל מתקדמת בהובלת ג׳ון טופול וקבוצת התיאוריה של חישוב ותקשורת בהובלת עמנואל קניל וסקוט גלנסי.  החוקרים הצליחו לצפות באופן ישיר במצב קוונטי שזור של שני תופים מכאניים, כל אחד בגודל קרוב לקוטר שערה אנושית.

שזירה קוונטית (quantum entanglement) היא אחת התופעות המרתקות ביותר של מכניקת הקוונטים. אם מתרחשת תופעה זו, שני גופים נפרדים זה מזה יכולים לבטא מתאם חזק גם ללא החלפת מידע ביניהם. בשימוש נכון, השזירה יכולה להועיל לפרוטוקולי תקשורת חדשניים, לייצור של מספרים אקראיים מאומתים, ובסופו של דבר, למה שכולם מייחלים לו – יצירת מחשב קוונטי. השופטים קבעו כי החוקרים התגברו על אתגרים מדעיים מורכבים והעבודה היא אבן דרך חשובה לקראת בנייה של מעבד קוונטי משובץ אובייקטים מכאניים כתאי זיכרון. (קובץ עם נימוקי הפרס באנגלית מצורף הודעה)

 

לדברי ד"ר קוטלר: ״אני שמח ומאוד מתרגש מהזכיה בתואר הכבוד.  צריך להבין- הדרך במחקר שלנו מאוד ארוכה ומתבססת על לא מעט סיכונים. אם נעשה את כל הדברים נכון, יש סיכוי לראות שזירה מאקרוסקופית באופן ישיר. היה לילה שבו הרצנו את הניסוי האחרון בסדרה ואני אישית התפללתי שלמחרת בבקר נראה שזירה. אם התוצאה היתה שלילית כל העבודה שנמשכה 4 שנים, הייתה מסתכמת בכישלון.

תודה לאוניברסיטה העברית ולמחלקה לפיזיקה יישומית והמרכז הקוונטי שהאמינו במחקר שלי לאורך השנים.

פרופ' דן מרום, ראש מחלקת פיזיקה יישומית: " זוהי פריצת דרך בהרחבת גבולות הפיזיקה של מכניקת הקוונטים והתאמתו ליישומים כמו תקשורת וזכרונות קוונטים ארוכי טווח. אגודת הפיזיקה זיהתה בצדק הישג זה כפריצת הדרך המדעית של שנת 2021.

קראו פחות
alain-bonnardeaux-tlxgw_its7k-unsplash.jpg

מחקר חדש מנתח את הקשר בין התפרצויות געשיות לשינויים אקלימיים

13 דצמבר, 2021

קרא עוד

באמצעות הדמיות ממוחשבות של התפרצויות געשיות על פני אלף השנים האחרונות ותאוריות המנתחות את מאזן האנרגיה הגלובלי, מחקר חדש מאתר ומנתח את הקשר בין התפרצויות געשיות לבין שינויים אקלימיים שונים 

במאמר שמתפרסם בכתב העת המדעי Journal of climate בוחנים החוקרים מורן ארז וד"ר אורי אדם מהמכון למדעי כדור הארץ של האוניברסיטה העברית בירושלים את ההשפעה תלוית הזמן של התפרצויות געשיות על רצועת הגשם הטרופית, המכילה כחצי מאוכלוסיית העולם. בניגוד למחקרים קודמים, התגלתה תגובה ייחודית בחלקיה השונים של האטמוספירה ובאוקיאנוסים: כל אחד מקושר בצורה שונה לתהליכים אקלימיים ולכן התגובה להתפרצויות געשיות מובילה לספקטרום של תופעות שונות, אותן המאמר מנסה להסביר.

הגורם העיקרי לשינויי אקלים  בעקבות התפרצויות געשיות הוא שחרור אפר געשי באטמוספירה. חלקיקי האפר סופגים את קרני השמש ולכן מחממים את רום האטמוספירה אך מקררים את הקרקע. בממוצע, חסימת קרני השמש בעקבות שחרור אפר געשי מובילה לקירור גלובלי, ובעיקר לקירור עודף של חצי כדור הארץ  בו התרחשה ההתפרצות. ידוע כי שינויי אקלים נרחבים ומגוונים מלווים התפרצויות געשיות. אלה כוללים ירידה בכמות הגשם הגלובלית, גדילה משמעותית בכיסוי הקרח הגלובלי, הסטה של רצועת הגשם הטרופית, היחלשות מונסונים, אירועי אל-ניניו כשנה לאחר התפרצויות, ואירועי לה ניניה כשלוש שנים אחרי התפרצויות.

סדרה של התפרצויות געשיות בתחילת המאה ה-19 הובילו לירידה של מעלה בקירוב של הטמפרטורה הגלובלית בעקבות זיהום האוויר הגעשי, עד כדי כך ש-1816 הוכתרה כ-״שנה ללא קיץ״. נזק חקלאי עצום ממדים בעקבות שטפונות, גלי קור, והפחתת אור השמש הובילו לרעב כלל עולמי. סדרה דומה של התפרצויות געשיות הובילה ל״עידן הקרח הקטן״ בחצי הארץ הצפוני בין המאות ה-15 וה-18.

הקירור הגלובלי המלווה התפרצויות געשיות, כתוצאה מהפחתת אור השמש, מהווה השראה לפתרונות ״הנדסת אקלים״ עתידיים באקלים מתחמם, ועל כן מעורר עניין מחקרי נרחב בתהליכים הקשורים באירועים עוצמתיים אלה. המחקר הנוכחי מתבסס על ניתוח שחזור שינויי האקלים באלף השנים האחרונות על ידי מודל אקלימי של המרכז הלאומי האמריקני לחקר האטמוספירה (National Center for Atmospheric Research Community Earth System Model). נתוני ההתפרצויות הגעשיות עצמן (מועד, עוצמה ואופן חלוקת האפר בין ההמיספרות) מבוססים על חקר ליבות קרח מגרינלנד ואנטרקטיקה שביצעו מחקרים קודמים.

המחקר מסביר תופעות אקלימיות שונות על ידי שימוש במאזן האנרגיה הגלובלי. הוא עושה זאת על ידי  בחינת הקשר בין שטפי האנרגיה באטמוספירה ובאוקיאנוסים למשובים תלויי זמן כגון אלה המקשרים את כיסוי הקרח הגלובלי ואת הטמפרטורה הגלובלית, את רוחות קרקע וזרמי ים, ואת ריכוז האפר הגעשי ומשטר הזרימה באטמוספירה. השימוש במסגרת תיאורטית אחידה המבוססת על מאזני אנרגיה מאפשר הבנה ותיאור האופן בו משובים אלה מכתיבים את התפתחות התופעות האקלימיות השונות. בנוסף, החוקרים גילו במאזן האנרגיה סימנים מקדימים לתופעות שונות. בפרט, הם מראים כי ניטור מאזן האנרגיה ברום האטמוספירה, על ידי שימוש בנתוני לוויין, מאפשר חיזוי התגובה הטרופית להתפרצויות געשיות כשישה שבועות מראש. ממצא זה יוכל להוות בסיס ליישומים עתידיים של היערכות להשפעות התפרצויות געשיות.

המאמר המדעי

פרסומים בתקשורת- מעריב

 

קראו פחות
רון גרליץ

מעסיקים, אל תיתנו לעובדים החלשים לשלם את מחיר המגפה

19 מאי, 2020

בימים אלה המשק חוזר לפעילות, ומעסיקים מחזירים לעבודה חלק מהעובדים שהוצאו לחל"ת – אך לא את כולם. על פי הערכות של שירות התעסוקה, כחמישית מהעובדים שהוצאו לחל"ת, כ־200 אלף עובדים, לא יחזרו לעבודה עד סוף השנה ואולי אף מעבר לכך. מי הם העובדים שייחרץ גורלם להישאר מחוץ לשוק העבודה, ואולי אף לזמן רב?

ריחוק בין מדינות, שאלוני בריאות בנתב"ג, פריסת כוחות צבאיים? כך עשוי להיראות העולם אחרי הקורונה

12 אפריל, 2020

מוסדות כלכליים, תרבותיים, פוליטיים וצבאיים במדינות שונות נפגעות או משותקות על ידי אויב ביולוגי נסתר. נגיף הקורונה אינו רק מביא אזרחים להיות אחד נגד השני, אלא גם משפיע על היחסים בין מדינות. למרות שאנחנו לא יודעים בוודאות מתי תסתיים המלחמה הנוכחית שאנו מנהלים, נראה יותר ויותר כי הזמן שיידרש לנו להביס את הנגיף – בין אם באמצעות חיסון, תרופה או פשוט החלטה שעלינו לחיות איתו – ישפיע על אופיו של העולם הפוסט-קורונה.

ראה גם: מאמרי דעה

מגפת הקורונה: מדוע הנסיך הרי ומייגן מרקל בבידוד?

19 מרץ, 2020

מדוע הרי ומייגן בבידוד? וסופי טרודו, אשתו של ג'אסטין טרודו בקנדה? ותום הנקס? וקווין דוראנט הענק? באמת -- למה ספורטאים וכוכבי קולנוע מגיעים לבידוד מוירוס הקורונה? ולמה שרים, חברי כנסת וראשי מועצות? ומדוע צוותים רפואיים נמצאים בסיכון? האם האליטות בסיכון גבוה מעמך, והאם הן מסכנות את עמך? מטרת השיחה היום לפתוח צוהר להבנת הקשר בין חברה, רשתות חברתיות ווירוסים. בסוף תופענה המלצות ממשיות – בתקווה עם הגיון ברור לטיבן. בראשן – תשמרו על הצוותים הרפואיים שלנו. לקחים מעבודתו של פרופ' אליהו כ"ץ על התפשטות של חדשנות. גם ויראלית.

משתמש בפייסבוק

הודעה חשובה למשרד הבריאות – אתם מתבססים על מחקר אקדמי מוטעה

3 פברואר, 2020

עכשיו זה רשמי, שימוש מוגבר ברשתות חברתיות עלול לגרום לדיכאון ולאובדנות בקרב מתבגרים. כך לפחות טוענת המועצה הלאומית לבריאות הילד במשרד הבריאות, בנייר עמדה שפורסם לפני כחודש וזכה לתהודה ציבורית רבה. בניסוח מדויק יותר נאמר במסמך כי "קיימות הוכחות ראשוניות למתאם בין משך החשיפה למדיה חברתית לעליה בתסמינים דיכאוניים ומחשבות אובדניות במתבגרים אמריקאים". כותבי המסמך מסתמכים על מחקר רחב היקף הכולל כחצי מיליון (!) בני נוער מארה"ב, ומוסיפים המלצה להורים להגבלת זמן המסך שלהם ושל ילדיהם.

ראה גם: מאמרי דעה
מפת התחלואה המצטברת לפי אזור סטטיסטי

כלי חדש להחייאת תוכנית ה"רמזור": מפות תחלואת קורונה בישראל שלוקחות בחשבון ניצני התפרצות, "נקודות חמות" והתאוששות מהקורונה

16 דצמבר, 2020

eating. carles rabada, unsplash

ממצאים ראשונים למחקר ייחודי: חדרי הכושר סגורים? הישראלים ממשיכים להשמין

16 דצמבר, 2020

מחקר המשך של האוניברסיטה העברית על הרגלי התזונה וההשמנה של הישראלים חושף כי 60% דיווחו כי העלו במשקלם עד כה, מחצית מהם העלו כ-3.5 ק"ג בממוצע. ד"ר חורש דור-חיים, מראשי המחקר: "התוצאה שמתקבלת היא נזק בלתי הפיך לבריאות הציבור"

שוחטר במהלך משבר הקורונה. צילום באדיבות דוברות משטרת ישראל

חוקרי האונ' העברית בניתוח עדכני של נתוני הקורונה: "יש עוד זמן רב עד שיהיה צורך לדבר על סגר מלא"

3 דצמבר, 2020

חוקרי האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה, המנטרים באופן יומי את מצב התחלואה בישראל, פרסמו אמש (רביעי, 2.12.20) ניתוח עדכני של נתוני הקורונה שנשלח לגורמים הרלוונטיים, לפיו ישנה יציבות בתחלואה שמאפשרת התאמת מגבלות. "במצב התחלואה הנוכחי יש עוד זמן רב עד שיהיה צורך לדבר על סגר מלא, ולכן ניתן למנוע הגעה אליו באמצעות פעילות להורדת התחלואה, כי המשך הפעילות הנוכחית מוביל לעליית תחלואה והתפשטות המגיפה. נדרש לתגבר אכיפה ולהגביר שליטה במוקדי ההתפרצות, עיקר ההתפרצות הנוכחית היא מקומית", נכתב במסקנות המסמך. 

מימין לשמאל - jacinda ardern, Mette Frederiksen, angela merkel. צילומים מתוך ויקיפדיה

מחקר חדש בחן נאומים לאומה שהעניקו מנהיגים ומנהיגות במשבר הקורונה - וחשף מדוע נשים מנהיגות טובות יותר מגברים

30 נובמבר, 2020

depressed_by_sholto_ramsay_unsplash

דווקא עכשיו: מקדימים תרופה למכה, נלחמים באובדנות

24 נובמבר, 2020

חוקרים מהטכניון ומהאוניברסיטה העברית בירושלים פיתחו טכנולוגיה חדשנית לאיתור מוקדם של נטיות אובדניות, החשובה במיוחד בימי משבר הקורונה. הטכנולוגיה מבוססת על אנליזה חכמה של טקסטים ברשתות החברתיות. עבודתם המדעית פורסמה בכתב העת Scientific Reports מבית Nature

Woman wearing face mask during coronavirus outbreak. by engin akyurt

סקר: נשים חוות לחץ נפשי רב יותר מגברים במשבר הקורונה, דואגות יותר מגברים לבריאות בני המשפחה ונשארות אופטימיות

22 נובמבר, 2020

עוד עולה מהסקר החדש, שבוצע על ידי פרופ' גד יאיר מהאונ' העברית, כי אנשים שחלו בקורונה הפכו שאננים ופחות שומרים על היגיינה, לציבור לא בוער להעמיק את הידיעות לגבי מגיפת הקורונה ותסמיניה והוא פחות סומך על התקשורת ומסריה, והמשיבים לא מאמינים שהצעירים ישנו את נוהגי החתונה שלהם בעתיד הקרוב

בדיקות קורונה באוניברסיטה העברית

מחקר חדש: הדסה והאונ' העברית ביצעו 130,000 בדיקות קורונה תוך חיסכון של 76% מערכות הבדיקה

15 נובמבר, 2020

קבוצת חוקרות בראשות ד״ר מורן יסעור ופרופ' דנה וולף מציגה ממצאים ראשונים מסוגם אודות הרגישות והיעילות של שיטת האיגום, המאפשרת לבדוק עד שמונה נבדקים בעזרת בדיקה יחידה. כתב העת nature שיבח את תוצאות המחקר בעדכון הקורונה העתי שפרסם לחודש נובמבר

ננו נוגדנים [בסגול] מתיישבים על הספייק של וירוס הקורונה. צילום מתוך מעבדתה של דר דינה שניידמן

מחקר ישראלי-אמריקאי: קוקטייל ננו-נוגדנים שהופק מהחיה למה יצליח לעצור את נגיף הקורונה החדש, ביעילות ובעלות נמוכה

9 נובמבר, 2020

 המחקר פורסם ב-"Science" ובוצע בין היתר בהובלת ד"ר דינה שניידמן וצוותה מהאונ' העברית, שטוענת כי "בהשוואה לטיפולים בנוגדנים סטנדרטיים שנמצאים כרגע בשלבים קליניים מתקדמים, שהם יקרים מאוד ויכולים בקלות לעלות מעל 100,000 דולר לחולה, ניתן לייצר ננו-נוגדנים מהונדסים בזול, בקנה מידה גדול - התואם היטב למשבר הנוכחי". קוקטייל ננו-נוגדנים שיצרו החוקרים במחקרם נמצא כעת בשלב הניסויים הפרה-קליניים

children. from pixabay

פרופ' אורה פלטיאל: "קשה לי מאוד להבין מדינה שמעודדת ילודה ולא דואגת למה שקורה לילדים"

8 נובמבר, 2020

"הילדים נשכחו פה. הילדים הם הקורבנות של ניהול מגפת הקורונה, ופחות של המגפה, וצריך להגן עליהם", כך קובעת אורה פלטיאל, פרופסור לאפידמיולוגיה בבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית-הדסה בראון, המשמשת כאחת מחברות קבוצת המומחים לבריאות הציבור שניהלה את המאבק להחזרת כיתות א'-ד' ללימודים. מתוך ראיון שנערך עם פרופ' אורה פלטיאל בכלכליסט.

מימין לשמאל - פרופ' אורון שגריר סגן נשיא לבינלאומיות; שי פודולר יור אגודת הסטודנטים באונ' העברית; פרופ' אשר כהן נשיא האונ' העברית; ישי פרנקל סגן נשיא ומנכל האונ' העברית. צילום - יוסי זמיר

נשיא האונ' פרופ' אשר כהן וסגן נשיא ומנכ"ל ישי פרנקל עברו בדיקת קורונה – כחלק מחניכת תחנת בדיקות קורונה בקמפוס הר הצופים

1 נובמבר, 2020

הנהלת האוניברסיטה העברית והפקולטה לרפואה יחד עם המרכז הרפואי הדסה עין-כרם הקימו תחנות ייעודיות לביצוע בדיקות קורונה, מתוך דאגה לסטודנטים הלומדים בה. המיזם יצא לדרך בסוף החודש (21.10) בקמפוס הר הצופים. בבדיקות הראשונות השתתפו נשיא האוניברסיטה העברית פרופ' אשר כהן, סגן נשיא ומנכ"ל האוניברסיטה ישי פרנקל, סגן נשיא לבינלאומיות פרופ' אורון שגריר, יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה שי פודולר וסטודנטים ישראלים ובינלאומיים מסוימים שנרשמו מראש לבדיקה.

img

מדאיג: חצי שנה אחרי שחלו, כמעט מחצית מחולי הקורונה שהשתתפו במחקר דיווחו על תסמין אחד לפחות שנשאר

1 נובמבר, 2020

מתוצאות מחקר חדש שבוצע על ידי חוקרות וחוקרים מהאוניברסיטה העברית, בראשות פרופ' מאשה ניב ורופאי הדסה, עולה כי תסמינים של עייפות, שינויים בריח ובטעם וקשיי נשימה היו שכיחים גם לאחר תוצאות מטוש שלילי. 46% מהחולים דיווחו על תסמין אחד לפחות גם חצי שנה לאחר ההידבקות בקורונה