Doctors performing surgery. unspalsh

מחקר ישראלי חדש חושף ממצאים מדאיגים על שכיחות הפרעות קצב לב אצל חולי קורונה

31 דצמבר, 2020

ד"ר משה רב-אחא, ד"ר אמיר אורלב וד"ר יואב מיכוביץ מהאונ' העברית והמרכז הרפואי שערי צדק מצאו קשר מובהק בין קורונה לבין הפרעות קצב לב, וחשפו לראשונה את הדרך המהירה ביותר עבור רופאים לאפיין מי חולה בסיכון גבוה ומי נחשב בסיכון נמוך, כדי להקל על מערכות הבריאות בגלי תחלואה קשים

מתיחת גבות. engin akyurt, unsplash

כיווץ השפתיים והרמת גבות: חוקרות הצליחו להאיץ את פעילות מעיים הכרחית וחשובה לאחר ניתוח קיסרי בעזרת תרגילים מיוחדים

31 דצמבר, 2020
ראה גם: בתקשורת, מחקר
פרופ' נחמיאס

תרופה לקורונה? נתונים קליניים ראשונים מאששים את התוצאות של פרופ' יעקב נחמיאס לגבי יעילות תרופות ממשפחת הפיבראטים נגד הקורונה

21 דצמבר, 2020

כפי שפורסם ביולי האחרון, פרופ' יעקב נחמיאס, ראש המרכז לביו-הנדסה באוניברסיטה העברית, הצליח לפצח את מנגנון השכפול של נגיף SARS-CoV-2 בתאי ריאה אנושיים, שמשתלט על מנגנון חילוף החומרים של התאים ומונע מהם פירוק שומנים באופן יעיל. בהמשך, איתר פרופ' נחמיאס תרופה בשם Fenofibrate (Ticor), תרופה מוכרת שמאושרת לשימוש על ידי ה-FDA משנת 1975 וייעודה לטיפול ברמות גבוהות של טריגליצרידים בדם. התרופה מאיצה את פירוק השומנים  בתאי הריאה, ובכך עוצרת את התפתחות המחלה.

מפת התחלואה המצטברת לפי אזור סטטיסטי

כלי חדש להחייאת תוכנית ה"רמזור": מפות תחלואת קורונה בישראל שלוקחות בחשבון ניצני התפרצות, "נקודות חמות" והתאוששות מהקורונה

16 דצמבר, 2020
Tiberias excavation casts light on early Islamic-era life

"הצצה נדירה לתהליכי עבודה באזורנו בתקופות קדומות": מטמון תבניות לנרות שמן נחשף בחפירה ארכיאולוגית בטבריה

16 דצמבר, 2020

מטמון נדיר מהתקופה האסלאמית הקדומה התגלה בחפירה מטעם המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, בראשות ד"ר אורן גוטפלד. עשר תבניות של נרות שמן ששרדו בשלמותן, עשויות מחמר ומעוטרות בדגמים גיאומטריים וצמחיים, מאפשרים הצצה נדירה לאופני עבודה בימי קדם

ראה גם: בתקשורת, מחקר
eating. carles rabada, unsplash

ממצאים ראשונים למחקר ייחודי: חדרי הכושר סגורים? הישראלים ממשיכים להשמין

16 דצמבר, 2020

מחקר המשך של האוניברסיטה העברית על הרגלי התזונה וההשמנה של הישראלים חושף כי 60% דיווחו כי העלו במשקלם עד כה, מחצית מהם העלו כ-3.5 ק"ג בממוצע. ד"ר חורש דור-חיים, מראשי המחקר: "התוצאה שמתקבלת היא נזק בלתי הפיך לבריאות הציבור"

חודש המודעות לסרטן השד - אוקטובר

נשים רבות מסרבות לעבור בדיקת ממוגרפיה בגלל שימוש בסמן מתכתי – מחקר חדש מצא פתרון אפשרי לבעיה

10 דצמבר, 2020

מחקר ישראלי חדש הצליח להוביל בפעם הראשונה בעולם הרפואה לפיתוח סמן מתכלה לטובת בדיקת ממוגרפיה. לאחר שפותח סמן מחומרים טבעיים ומוכרים נערך ניסוי בבעלי חיים, שתוצאותיו היו מבטיחות - נשללה רעילות החומר, והוא נעלם תוך מספר מועט של חודשים מגוף החיות. מאמר מדעי לגבי המחקר פורסם בכתב העת ACS applied biomaterials. על הטכנולוגיה רשמה האוניברסיטה העברית פטנט

המיקרוסקופ שבו השתמש פרופ' אילון שרמן. קרדיט צילום - באדיבות דוברות האוניברסיטה העברית

מחקר חדש: האם הדרך לנצח את הסרטן טמונה בשיטת מיקרוסקופיה חדשנית ברזולוצית-על?

4 פברואר, 2021

פרופ' אילון שרמן, תלמיד המחקר במעבדתו ארן יעקוביאן ופרופ' ירדנה סמואלס ממכון ויצמן הצליחו לזהות לראשונה מקבצים של חלבונים אונקוגניים בתאי מלנומה ולהתבונן באינטראקציה בין החלבונים בשיטה זו, בדיוק של כ-20 ננומטר. המחקר פותח צוהר לטיפולים חדשניים נגד סוגי סרטן רבים

ראה גם: בתקשורת, מחקר
מעבדת ניר פרידמן

חוקרים מהאונ' העברית פיתחו שיטה לאבחון מגוון רחב של מחלות על ידי בדיקת דם פשוטה, שיכולה לייתר את הצורך בביופסיה ובדיקות פולשניות נוספות

4 פברואר, 2021

דגימת ביופסיה של תאים מאיברים חולים משמשת כיום כלי מרכזי לאבחון מחלות. לשיטה זו חסרונות רבים; פולשניות ההליך שבמקרים רבים כרוך בכאב רב למטופל, חוסר גישה אל התאים החולים במקרים מסוימים ולעתים גם חוסר הידיעה בצורך של בדיקה כזאת עד התפתחות מסוכנת של המחלה - למשל בשלבים המוקדמים של תהליך סרטני כאשר עדיין לא הופיעו תסמינים. מסיבות אלו מתעורר הצורך המשמעותי בפיתוח חלופות לא פולשניות לאבחון מוקדם של מחלות ומעקב רפואי.

תולעת סי אלגנס

חוקרים מהאונ' העברית הצליחו במחקר פורץ דרך להחדיר חיבורים מלאכותיים למערכת עצבים פגועה של תולעת, ובכך לשקם את תפקודה

3 פברואר, 2021
חופן חרצני זיתים מהמתקן באתר חישולי כרמל (צילום: אהוד גלילי)

מחקר: נמצאה העדות הקדומה ביותר להפקת זיתים למאכל – מלפני כ-6,600 שנים

2 פברואר, 2021

העדות הקדומה ביותר להפקת זיתים למאכל, מלפני כ-6,600 שנים, נמצאה באתר הכלקוליתי המוצף "חישולי כרמל" מול חופי חיפה, כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת היוקרתי Scientific Reports על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית, אוניברסיטת חיפה, הטכניון, אוניברסיטת אביב, מכון וולקני ומוסדות מחקר נוספים מהארץ והעולם. בכך מקדים הגילוי בכ-4000 שנים את העדויות הקדומות שהיו ידועות עד כה על הפקת זיתים למאכל. הגילוי האחרון משלים את רצף השימוש בעץ הזית, החל מהשימוש בעץ זה להסקה, דרך הפקת שמן לפני כ-7000 שנים ועד לממצא החדש שהתגלה, בו השתמשו בזית למאכל.

ראה גם: בתקשורת, מחקר
יאיר

פרופ' יאיר זקוביץ נבחר כחתן פרס ישראל

2 פברואר, 2021

בחירתו של פרופ׳ זקוביץ כחתן פרס ישראל התקבלה על ידי פרופ' דבורה דימנט יו"ר הוועדה, כשלצדה החברים – פרופ' שמואל אחיטוב ופרופ' מיכאל סיגל.

מנימוקי הוועדה: "יאיר זקוביץ הוא מחוקרי המקרא המקוריים בארץ ובעולם. בעבודותיו חקר את ההיבטים הספרותיים של המקרא, ואת הפרשנות הפנים-מקראית והשתלשלותה לאחר המקרא. בחיבוריו פיתח שיטה מיוחדת לזיהוי קשרי גומלין בין ספרי המקרא, דרך משחקי מילים ושזירת מוטיבים. פרסם ספרים ומאמרים רבים וחשובים בעברית ובלועזית והעמיד תלמידים הרבה. זקוביץ גם תרם רבות לקרב את המקרא אל הציבור הרחב בפרסומיו ובהרצאותיו".

ראה גם: בתקשורת, סגל
macrovector

מחקר חדש של חוקרים מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית מתאר מה מאפשר לצמחים שונים ליצור מגוון אינסופי של צורות

1 פברואר, 2021
אין לימודים. צילום מתוך האתר unsplash, על ידי MChe Lee

נייר עמדה של מומחי בריאות הציבור של האונ' העברית והדסה: תחלואת ילדים בגל ה-3 והשלכותיה על פתיחת מערכת החינוך

28 ינואר, 2021
משפחת אלעסיבי נפרדת מהנהלת ביה"ס. קרדיט צילום: פרופ' גד בנעט.

יוסף אלעסיבי, הבדואי הראשון שסיים תואר דוקטור לרפואה וטרינרית בביה"ס לרפואה וטרינרית, חולם להקים עמותה למגדלי כבשים וגמלים

28 ינואר, 2021

יוסף אלעסיבי (Yosif Alasibi), בדואי תושב חורה ואב לשישה ילדים, מאמין במשפט "מי שאוהב ללמוד לא מפסיק ללמוד". לאחרונה הוא סיים את תואר דוקטור לרפואה וטרינרית, בגיל 46, בביה"ס לרפואה וטרינרית ע"ש קורט של האוניברסיטה העברית, והגיע עם משפחתו כדי להודות להנהלת ביה"ס לאחר שקיבל לידיו את הרישיון לרופא וטרינר מהשירותים הווטרינריים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר. קודם לכן הוא סיים תואר ראשון בהנדסה כימית במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, תעודת הוראה באוניברסיטת בן גוריון, ותואר ברוקחות מהאוניברסיטה העברית אותו התחיל בשנת 2007 וסיים בשנת 2011.

ראה גם: בתקשורת
אמילי לנדקר ואלברט ריימן ג'וניור

האב תומך של היטלר, האם יהודיה שאביה נספה בשואה - הסיפור המדהים של המשפחה שתרמה מיליוני שקלים לאונ' העברית למטרת קידום מחקר בנושא זכויות אדם

27 ינואר, 2021
צילום: דניאל בר און

נפטר פרופ' אמריטוס זאב שטרנהל: "מופת לאדם ששילב מצוינות אקדמית עם מחויבות עמוקה לחברה ולמדינה שלנו"

21 יוני, 2020

פרופ' אמריטוס זאב שטרנהל במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים ומומחה בעל שם עולמי בפשיזם ולאומיות, נפטר הבוקר בגיל 85. פרופ' שטרנהל היה חתן פרס ישראל לחקר מדע המדינה לשנת ה'תשס"ח 2008 ונבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשנת 2010 וכחבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים ב-2016. הוא הותיר אחריו את רעייתו זיוה, מרצה לאדריכלות, שתי בנות - טלי ויעל, ונכדים.

ראה גם: מחקר, סגל
ד"ר יונית הוכברג וד"ר תאופיק דעאדלה

2 חוקרים צעירים ומבטיחים מהאוני' העברית - מצטרפים לאקדמיה הצעירה הישראלית

21 יוני, 2020

שישה מדענים ומדעניות מובילים בתחומם נבחרו השבוע לחברים באקדמיה הצעירה הישראלית, מייסודה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. כל ששת המדענים שנבחרו הם אנשי ונשות מדע מצטיינים ובולטים בתחומם, חוקרים וחוקרות שהוכיחו הצטיינות במחקר וחשיבה מקורית וכן יוזמה ותרומה לחברה בתחום הציבורי. שניים מבין ששת חברי האקדמיה הצעירה שנבחרו הם חברי סגל באוניברסיטה העברית (יותר מכל מוסד אקדמי אחר בארץ):

ראה גם: סגל
קורונה

פוענח המנגנון בקרב חולי קורונה שגורם לתמותה מוגברת מהנגיף

17 יוני, 2020

במחקר שבוצע לראשונה בארץ, במרכז הרפואי הדסה על ידי פרופ' עבד אל-ראוף חג'אזי, מנהל מערך המעבדות בהדסה וחוקר באוני' העברית, נמצא המנגנון האחראי על יצירת קרישיות יתר בדמם של חולי COVID-19, שהביא לתמותה נרחבת בקרב חולים בנגיף ברחבי העולם. החוקר: "אם נצליח למנוע את היווצרות קרישי הדם לפני שהם נוצרים כנראה שהחולים לא יזדקקו למכונות הנשמה או לטיפול נמרץ"

דיקן

ברכות לדיקנים הנבחרים!

10 יוני, 2020

שמחים לעדכן כי הושלמה נבחרת הדיקנים/ות לשנת הלימודים הבאה. אלה החידושים:

  • אסף פרידלר נבחר לתפקיד דיקן הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע.
  • ניקול אדלר נבחרה לתפקיד דיקנית בית הספר למינהל עסקים.
  • תמיר שפר נבחר לתקופת כהונה שנייה בתפקיד דיקן הפקולטה למדעי החברה.

ברכות חמות לשלושת הדיקנים הנבחרים,

ותודה רבה לג'אי פיינברג ולצבי וינר, שמסיימים בסוף שנת הלימודים הנוכחית תקופת כהונה מוצלחת מאד בתפקידי דיקן.

ראה גם: סגל