חוקרות מהאוניברסיטה העברית גילו פסולת מלפני 11 אלף שנה שנותרה במחצבה במודיעין, וחשפו מידע חדש על היכולות הטכניות של האדם הקדמון והידע שלו על חציבת סוגי אבנים והערכת טיבם
פרופ' אורנה קופרמן מביה״ס להנדסה ולמדעי המחשב, פרופ' צבי פירן ופרופ' נטלי בלבן ממכון רקח לפיזיקה מהאוניברסיטה העברית מצטרפים לרשימת הזוכים במענק ERC Advancedהיוקרתי, שמוענק מדי שנה לחוקרים שצברו 7-12 שנות ניסיון לאחר קבלת תואר הדוקטור ומציגים הישגים בעלי עתיד מזהיר. לפרופ' פירן ופרופ' בלבן, מדובר בזכייה השלישית במענק המכובד – אירוע נדיר שמעיד על החשיבות העולמית של המחקרים אותם הם מובילים.
קרא עוד אודות כבוד למחקר הישראלי: מענקי ERC Advanced לשלושה חוקרים מהאוניברסיטה
ד''ר מורן יסעור, מהמחלקה למיקרוביולוגיה וגנטיקה מולקולרית והחוג לביולוגיה חישובית בביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב וד''ר הייתם עמל, מהמכון למדעי התרופה וביה''ס לרוקחות, זכו בפרס קריל היוקרתי, המוענק על ידי קרן וולף. הפרס ניתן מדי שנה לעד 10 חוקרים צעירים ומצטיינים, בדרגת מרצה או מרצה בכיר שעדיין לא קיבלו קביעות. הבחירה בזוכים ובזוכות נעשית על פי קריטריונים של הצטיינות ונושא המחקר וחשיבותו.
קרא עוד אודות ד"ר מורן יסעור וד"ר הייתם עמל מהפקולטה לרפואה זכו בפרס קריל לשנת 2022!
ההתנצלות של הנשיא פוטין על דבריו של שר החוץ שלו,שלפיהם “גם בהיטלר זרם דם יהודי”, נועדה ככל הנראה בעיקר לשכך את תחושות הכעס שעלו בעקבותיהם בישראל ובחלק ממדינות אירופה, במיוחד אחרי יום השואה.
חוקרות מהאוניברסיטה העברית גילו פסולת מלפני 11 אלף שנה שנותרה במחצבה במודיעין, וחשפו מידע חדש על היכולות הטכניות של האדם הקדמון והידע שלו על חציבת סוגי אבנים והערכת טיבם
פרס ישראל הוא אחד הפרסים היוקרתיים ביותר הניתנים במדינת ישראל. מדי שנה מגישות ועדות השופטים לשר החינוך את המלצתן להענקת הפרס בתחומים שונים ומגוונים בהוויית העשייה והיצירה. השנה, ארבעה חוקרים בוגרי ובוגרות האוניברסיטה העברית זכו בפרס: פרופ' ימימה בן מנחם, פרופ' רות ברמן, פרופ' שמעון שמיר ופרופ' יורם פלטי.
קרא עוד אודות ארבעה חוקרים וחוקרות בוגרי האוניברסיטה זכו בפרס ישראל לשנת 2022
פרופ' אורנה קופרמן מביה״ס להנדסה ולמדעי המחשב, פרופ' צבי פירן ופרופ' נטלי בלבן ממכון רקח לפיזיקה מהאוניברסיטה העברית מצטרפים לרשימת הזוכים במענק ERC Advancedהיוקרתי, שמוענק מדי שנה לחוקרים שצברו 7-12 שנות ניסיון לאחר קבלת תואר הדוקטור ומציגים הישגים בעלי עתיד מזהיר. לפרופ' פירן ופרופ' בלבן, מדובר בזכייה השלישית במענק המכובד – אירוע נדיר שמעיד על החשיבות העולמית של המחקרים אותם הם מובילים.
קרא עוד אודות כבוד למחקר הישראלי: מענקי ERC Advanced לשלושה חוקרים מהאוניברסיטה
תוכנית "מסעות דעת" היא תוכנית מנהיגות אינטלקטואלית ייחודית ללימודים בתחומי הרוח והחברה, המבקשת לטפח בקרב קבוצה נבחרת של סטודנטיות/ים – כישורי התבוננות ויכולת ניתוח של שאלות עומק רעיוניות ופילוסופיות בהקשר של בעיות השעה בארץ ובעולם, ולחבר בין שאלות אלו ובין המציאות החברתית והפוליטית.
ד''ר מורן יסעור, מהמחלקה למיקרוביולוגיה וגנטיקה מולקולרית והחוג לביולוגיה חישובית בביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב וד''ר הייתם עמל, מהמכון למדעי התרופה וביה''ס לרוקחות, זכו בפרס קריל היוקרתי, המוענק על ידי קרן וולף. הפרס ניתן מדי שנה לעד 10 חוקרים צעירים ומצטיינים, בדרגת מרצה או מרצה בכיר שעדיין לא קיבלו קביעות. הבחירה בזוכים ובזוכות נעשית על פי קריטריונים של הצטיינות ונושא המחקר וחשיבותו.
קרא עוד אודות ד"ר מורן יסעור וד"ר הייתם עמל מהפקולטה לרפואה זכו בפרס קריל לשנת 2022!
פרס ישראל הוא אחד הפרסים היוקרתיים ביותר הניתנים במדינת ישראל. מדי שנה מגישות ועדות השופטים לשר החינוך את המלצתן להענקת הפרס בתחומים שונים ומגוונים בהוויית העשייה והיצירה. השנה, ארבעה חוקרים בוגרי ובוגרות האוניברסיטה העברית זכו בפרס: פרופ' ימימה בן מנחם, פרופ' רות ברמן, פרופ' שמעון שמיר ופרופ' יורם פלטי.
קרא עוד אודות ארבעה חוקרים וחוקרות בוגרי האוניברסיטה זכו בפרס ישראל לשנת 2022
תוכנית "מסעות דעת" היא תוכנית מנהיגות אינטלקטואלית ייחודית ללימודים בתחומי הרוח והחברה, המבקשת לטפח בקרב קבוצה נבחרת של סטודנטיות/ים – כישורי התבוננות ויכולת ניתוח של שאלות עומק רעיוניות ופילוסופיות בהקשר של בעיות השעה בארץ ובעולם, ולחבר בין שאלות אלו ובין המציאות החברתית והפוליטית.
פרופ' אורנה קופרמן מביה״ס להנדסה ולמדעי המחשב, פרופ' צבי פירן ופרופ' נטלי בלבן ממכון רקח לפיזיקה מהאוניברסיטה העברית מצטרפים לרשימת הזוכים במענק ERC Advancedהיוקרתי, שמוענק מדי שנה לחוקרים שצברו 7-12 שנות ניסיון לאחר קבלת תואר הדוקטור ומציגים הישגים בעלי עתיד מזהיר. לפרופ' פירן ופרופ' בלבן, מדובר בזכייה השלישית במענק המכובד – אירוע נדיר שמעיד על החשיבות העולמית של המחקרים אותם הם מובילים.
קרא עוד אודות כבוד למחקר הישראלי: מענקי ERC Advanced לשלושה חוקרים מהאוניברסיטה
פרס נשיא המדינה חיים הרצוג ז"ל, הניתן על-ידי האוניברסיטה העברית בירושלים, כאות הערכה לתרומה ייחודית למדינת ישראל, הוענק היום בטקס חגיגי בבית הנשיא
הפרס הוענק השנה לעמוס חורב וישעיהו (שייקה) גביש, בהוקרה על תרומתם הייחודית למדינת ישראל לאורך חייהם עתירי הפעילות. החל משרות צבאי ארוך ותובעני שכלל את בניית הכוח, ועד תפקידי הנהגה במערכות החינוך והכלכלה, תוך הובלת פרויקטים משמעותיים שהשפיעו על דמותה של החברה הישראלית. חורב וגביש הפכו עם השנים לאנשי מופת ודוגמה לרבים שהולכים בעקבותיהם.
קרא עוד אודות פרס הרצוג לתרומה ייחודית למדינה הוענק לעמוס חורב ויהושע גביש
ד''ר מורן יסעור, מהמחלקה למיקרוביולוגיה וגנטיקה מולקולרית והחוג לביולוגיה חישובית בביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב וד''ר הייתם עמל, מהמכון למדעי התרופה וביה''ס לרוקחות, זכו בפרס קריל היוקרתי, המוענק על ידי קרן וולף. הפרס ניתן מדי שנה לעד 10 חוקרים צעירים ומצטיינים, בדרגת מרצה או מרצה בכיר שעדיין לא קיבלו קביעות. הבחירה בזוכים ובזוכות נעשית על פי קריטריונים של הצטיינות ונושא המחקר וחשיבותו.
קרא עוד אודות ד"ר מורן יסעור וד"ר הייתם עמל מהפקולטה לרפואה זכו בפרס קריל לשנת 2022!
בשלושת העשורים האחרונים עלתה הטמפרטורה הממוצעת באזורנו בחצי מעלה לעשור; כמות המשקעים בעשורים האלה קטנה בכ 25 מ"מ לעשור; מפלס הים בתקופה הזאת עלה כל שנה בין 4 ל-17 מילימטר. למעשה, כל המודלים הקיימים מנבאים כי מגמת ההתחממות בצירוף עם ירידה בכמות המשקעים ועליית מפלס הים באזורנו תימשך.
בראש הפרויקט החדש שהחל לפני שבוע ונועד בעיקרו לסייע לתלמידי תיכון לקראת הבגרויות, בצל משבר הקורונה, עומדת דר' ענבל גושן ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח (ELSC) באוניברסיטה העברית, שציינה כי "יש עוד הרבה מה לעשות, אני מקווה שהפרסום יביא סטודנטים נוספים להתנדב"
הפיתוח מיועד לילדים שמתקשים בתקשורת בסיסית ובהבעת רגשות, בעקבות מוגבלות פיזית, שכלית או רגשית ונעשה בשיתוף בית החולים השיקומי לילדים אלי"ן. באמצעות התוכנה יכולים הילדים לצלם את עצמם ולבטא את רגשותיהם על ידי העיניים בלבד. צוות ביה"ח אלי"ן: "התוכנה משנה חיים ומאפשרת לילדים להשתלב עם שאר בני גילם – מה שלא יכלו לעשות לפני"
במהלך החודש שעבר הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית והיחידה לציוד בין-מחלקתי הצטרפו למאמצי הבדיקות שנערכים במרכז הרפואי הדסה. שילוב הכוחות המדהים עם המעבדה הווירולוגית של מרכז הרפואי הדסה הביא לכך שהמעבדה המורחבת אחראית למעל ל-40,000 דגימות מתחילת חודש מרץ (כ-20% מכלל הבדיקות שבוצעו בארץ). בתוך כך, בימים האחרונים נחצה סף ה-2,500 דגימות ליום, זאת תוך כדי פיתוח שיטות חדשניות לבדיקה ולרובוטיקה.
קרא עוד אודות הפקולטה לרפואה נלחמת בקורונה: 40,000 בדיקות מחודש מרץ, 2,500 דגימות ליום
ההתנצלות של הנשיא פוטין על דבריו של שר החוץ שלו,שלפיהם “גם בהיטלר זרם דם יהודי”, נועדה ככל הנראה בעיקר לשכך את תחושות הכעס שעלו בעקבותיהם בישראל ובחלק ממדינות אירופה, במיוחד אחרי יום השואה.
בשלושת העשורים האחרונים עלתה הטמפרטורה הממוצעת באזורנו בחצי מעלה לעשור; כמות המשקעים בעשורים האלה קטנה בכ 25 מ"מ לעשור; מפלס הים בתקופה הזאת עלה כל שנה בין 4 ל-17 מילימטר. למעשה, כל המודלים הקיימים מנבאים כי מגמת ההתחממות בצירוף עם ירידה בכמות המשקעים ועליית מפלס הים באזורנו תימשך.
לשמחת כולנו, שנת הלימודים מתנהלת כסדרה, והכיתות, המשרדים, הספריות ומעבדות המחקר שוקקי חיים. אולם, לאור הסיכון להתפרצות מחודשת של מגפת הקורונה, עם התגברות גרסת האומיקרון של הנגיף, עלינו לנקוט צעדי זהירות, כדי להגדיל את הסיכוי להמשיך במתכונת הפעילות הסדירה.
עם איום האומיקרון, נדמה ששאלת הסגר שוב מרחפת. אך הצניעות המדעית מחייבת להודות: אחרי קרוב לשנתיים של מאמץ מחקרי חסר תקדים, עדיין לא ידוע מספיק על המדיניות הדרמטית ביותר שננקטה במגפה • זה קורה גם כי אנחנו נמנעים מלהשתמש במידע הכי מועיל: האנושות עצמה • כשמדובר בחיסונים מובן מאליו שיש צורך בקבוצת ביקורת - אז איך זה שמחוץ לגבולות הרפואה אנחנו כל כך מפחדים מניסויים בבני אדם?
'צריך לפתוח את בתי-הספר ב-1 בספטמבר'. 'לא, צריך לדחות בעשרה ימים', 'לא – בחודש'. כן, לא, כן, לא. 'עם שבעים אחוזים מחוסנים', בשכבה, או בכיתה... דיייי, תפסיקו כבר! אין ספק, הוויכוח על פתיחת שנת הלימודים נמשך עד בחילה. אבל מתחת לו נחשפה אמת מרה: מטרתה של מערכת החינוך היא לאפסן תלמידים למספר שעות ביום בבתי-הספר, כדי שהורים יוכלו לעבוד. כדי שהכלכלה תתפקד. זאת האמת. ועבורנו, אנשי החינוך, זו אמת מרה.
קרא עוד אודות מאמר דעה של פרופ' גד יאיר: מערכת החינוך היא מתקן האפסנאות הגדול ביותר של מדינת ישראל
"אנו מאמינים ששילוב של מדע, הנדסה ועיצוב, תחומי המומחיות של שלושת שותפי המאגד הירושלמי - JLM-Impact - ייצרו סינרגיה שתעזור לפתור חלק מהבעיות הגדולות שמאתגרות את האנושות בעתיד הקרוב"
הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בעין כרם ידועה באיכותה האקדמית הבלתי מתפשרת ובמצוינות הסטודנטים ואנשי המקצוע שהיא מטפחת תחתיה, אך גם בצפיפות שנגרמת בעקבות מיקומה בקמפוס אוניברסיטאי קטן בצמוד לשטח המרכז הרפואי הדסה. לסטודנטים הלומדים בפקולטה אין הרבה שטחים שמוקדשים לזמן פנאי בהם הם יכולים להירגע בין השיעורים, כיוון שכיתות הלימוד ומעבדות המחקר תופסות את רוב המרחב הציבורי. דיקנית המשנה של הפקולטה לרפואה, ד"ר רונית הראל, בגיבוי של הנהלת הפקולטה, מצאה פתרון יצירתי להיעדר שטחי פנאי לסטודנטים. אין שטח? נקים גינה בגג!
קרא עוד אודות גן עדן על הגג: הפקולטה לרפואה חונכת שטח פנאי מעוצב אדריכלית לסטודנטים על גג בניין הספרייה בקמפוס עין כרם
הרעיון היצירתי זכה במקום הראשון בהאקתון הירושלמי של מאגד החדשנות JLM IMPACT - , המורכב ממרכזי החדשנות והיזמות של האוניברסיטה העברית, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ו'עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה'. הפרס: 15,000 שקל
מחקר ישראלי חדש הצליח להוביל בפעם הראשונה בעולם הרפואה לפיתוח סמן מתכלה לטובת בדיקת ממוגרפיה. לאחר שפותח סמן מחומרים טבעיים ומוכרים נערך ניסוי בבעלי חיים, שתוצאותיו היו מבטיחות - נשללה רעילות החומר, והוא נעלם תוך מספר מועט של חודשים מגוף החיות. מאמר מדעי לגבי המחקר פורסם בכתב העת ACS applied biomaterials. על הטכנולוגיה רשמה האוניברסיטה העברית פטנט
