smelling with mask. by engin akyurt, unsplash

לונג, לונג קוביד: מחקר חדש חושף - פרוזמיה פנטוסמיה הופכות לתופעות בריאותיות שכיחות לאחר החלמה מקורונה

2 ספטמבר, 2021

קרא עוד
אחת מתופעות הלוואי המדוברות של הקורונה היא איבוד חוש הריח. מחקר חדש בהובלת פרופ' מאשה ניב מהאוניברסיטה העברית, חושף שכיחות גבוהה של שתי תופעות בריאותיות המופיעות בעקבות אובדן חוש הריח, בקרב מחלימים מקורונה. תופעות מתמשכות אלה מפריעות לאורך זמן רב כנראה לעשרות אלפי ישראלים - אך רבים עדיין לא מודעים לחומרתן ושכיחותן

אובדן ריח הוא סימפטום של נגיף הקורונה עם שכיחות מוערכת של בין 40-70 אחוז מהחולים. ליקוי ריח משפיע על הבריאות הפיזית והנפשית ועל ההתנהגות התזונתית של האדם. לכן, קריטי להבין את קצב הזמן ואת מהלך התאוששות הריח. מחקר חדש בהובלת פרופ' מאשה ניב מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית, שפורסם השבוע בארכיב המדעי ''Medrxiv'', לפני ביקורת עמיתים, כי מחלימים רבים מאלה שסבלו מאובדן חוש הריח, ועוד יותר כאלה שחוש הריח שלהם נותר חלש לאורך זמן, מדווחים גם על פרוסמיה ופנטוסמיה.

המחקר הנוכחי בוצע דרך מאגד בינלאומי לחקר פגיעה בחושי הטעם והריח, שהוקם על ידי חוקרים וחוקרות מרחבי העולם, בשם GCCR. פרופ' ניב וצוותה, שלוקחים חלק מרכזי במאגד, פנו ל-12 אלף נבדקים ונבדקות, שהשתתפו בחודש אפריל-ספטמבר 2020 במחקר הקודם של GCCR על תסמיני מחלות נשימתיות. כ-3,000 מתוכם השיבו למחקר הנוכחי, כש-1,468 מהם היו חולי קורונה שאיבדו את חוש הריח והטעם במהלך המחלה והיו רלוונטים למחקר. החוקרים מצאו כי בין  2-11 חודשים לאחר המחלה, 60% מהנשים ו-48% מהגברים דיווחו על פחות מ-80% מיכולת הריח ביחס לטרום מחלה. ככלל, חוש הטעם בדרך כלל התאושש מהר יותר מהריח לאחר שמחלימים מהנגיף, ורק לעיתים רחוקות נמשך אובדן הטעם כשחוש הריח חזר לאיתנו. התמשכות של חוש ריח פגום מלווה במספר גבוה יותר של סימפטומים מתמשכים נוספים (כגון כאב ראש ועייפות), זאת בניגוד למה שחשבו בעבר – שאובדן של חוש הריח בעקבות מחלת הקורונה מעיד על מחלה יותר קלה.

פרוסמיה, היא מצב שבו מתקיים עיוות של ריחות, כך שריחות מסוימים מריחים שונה ולרוב לא נעים. פנטוסמיה היא תופעה של הזיית ריחות שלא קיימים במציאות. הדיווחים האופייניים שהתקבלו לפרוסמיה במהלך המחקר היו "יש דברים שמריחים עכשיו שונה ולא נעים" או "כמו כימיקלים", והדיווחים על פנטוסמיה כללו תגובות כגון "לפעמים אני מריחה ריח של שריפה, שאף אחד סביבי לא מריח". זאת ועוד, במחקר נמצא מידע חדש ומפתיע - בעוד שבתקופת המחלה שכיחות הפרוזמיה והפנטוסמיה עמדה על כ-10% מהחולים  שאיבדו את חוש הריח, לאחר ההחלמה מהמחלה עלתה השכיחות בצורה ניכרת - אצל 47% דווח על פרוסמיה ואצל 25% על פנטוסמיה. כלומר, פרוזמיה ופנטוסמיה הופכות לתופעות שכיחות יותר עם הזמן. פרופ' ניב מעריכה, על סמך מספרי המחלימים מקורונה ושכיחות של איבוד ריח מתמשך, כי מיליוני אנשים בעולם סובלים מבעיות אלה כיום.

ומה קורה בגזרה הישראלית? על פי הערכה גסה של פרופ' ניב, אם קיימים כיום כמיליון מחלימים מהמחלה וכמחציתם איבדו את חוש הריח, סביר כי עשרות אלפים "סוחבים" איתם חוש ריח מוחלש, ו/או סובלים מפרוסמיה או פנטוסמיה. "מדובר בעשרות אלפי ישראלים עם פגיעה מתמשכת בחוש הריח. הפרעות בחוש הריח פוגעות בתיאבון, במצב הנפשי ובאיכות החיים באופן כללי. מודעות לבעיה ולהיקפה הרחב חשוב ביותר. בעקבות מחלת הקורונה, יש צורך בהמשך המחקר ופיתוח שיטות טיפול לפגיעות בחוש הריח, המופיעות כחלק מתופעת הפוסט-קורונה, ובהתייחסות רצינית לתופעה רחבת היקף זאת", הסבירה השבוע פרופ' ניב.

למחקר המדעי: https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2021.08.28.21262763v1

פרסומים בתקשורת: makoתוכנית חיסכון (קשת 12), חדשות הלילה (כאן 11)מעריב, 103FM, ערוץ 7, JDN, בחזית,בחדרי חרדים, הידען, וואלה,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
משקולת גרה, צילום - אליהו ינאי, עיר דוד

"משקולת של רמאים" מימי הבית הראשון התגלתה צפונית לעיר דוד

2 ספטמבר, 2021

קרא עוד
משקולת האבן ששימשה למסחר בירושלים לפני כ- 2,700 שנה שוקלת יותר מפי שלושה מהמשקל המצוין עליה, והחוקרים סבורים כי היא שימשה סוחרים שביקשו לרמות בתהליך המסחר. תופעת המרמה במסחר מוכרת גם מן המקרא והיא מופיעה בכמה ציוויים הדורשים להימנע ממעשה זה: "לא-תעשו עול במשפט במידה במשקל ובמשורה; מאזני צדק אבני-צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם" (ויקרא יט, לה - לו)

משקולת גרה, צילום: אליהו ינאי, עיר דוד

משקולת שני גרה ששימשה ככל הנראה זייפנים בסוף תקופת בית המקדש הראשון, התגלתה בעפר ארכיאולוגי שמקורו בתעלת הניקוז הראשית של ירושלים, ביסודות הכותל המערבי צפונית לעיר דוד. היא נדירה מאוד והיא השנייה שנמצאה בחפירות ארכיאולוגיות בישראל.

המשקולת הזעירה שקוטרה 14 מ"מ וגובהה 12 מ"מ, עשויה אבן גיר קשה אדמדמה מוחלקת וממורקת היטב, ועל חלקה העליון מופיעים בחריטה עמוקה שני קוים ישרים, מקבילים ועבים המציינים משקל של שני גרה שהם 0.944 גרם. לאחר שהתגלתה המשקולת, היא נשקלה, והחוקרים הופתעו לגלות כי היא שוקלת לא פחות מ- 3.61 גרם– יותר מפי שלושה ממשקלה הצפוי.

לדברי הארכיאולוג אלי שוקרון שניהל את החפירה וחקר את הממצא יחד עם חגי כהן קלונימוס מהאוניברסיטה העברית, המסקנה המתבקשת היא שמדובר במשקולת ששימשה לזיוף ולמרמה בתהליך המסחר.

"המקרא מעיד על כך שבעיית הרמאות במשקל אינה דבר חדש, סוחרים רימו והחזיקו מערכות משקל נפרדות כבדות וקלות והשתמשו בהן בעת קנייה או מכירה". אומרים החוקרים. על תופעה זו נמתחת ביקורת בכמה מקורות במקרא, למשל בספר דברים נכתב: "לא-יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה, לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה, אבן שלמה וצדק יהיה לך, איפה שלמה וצדק יהיה לך למען יאריכו ימיך על האדמה אשר ה' אלהיך נותן לך כי תועבת ה' אלהיך כל-עשה אלה ,כל עשה עול" (דברים כה ,יג-טז ) . גם בספר משלי נמתחת ביקורת על תופעת הרמאות באמצעות משקולות: "תועבת ה' אבן ואבן ומאזני מרמה לא-טוב" (משלי כ,כג).  

משקולת האבן התגלתה במהלך פעילות סינון עפר ארכאולוגי בגן הלאומי עמק צורים במסגרת "החוויה הארכיאולוגית" שמציעה עיר דוד לקהל הרחב.

משקולות הגרה הן המשקולות הקטנות ביותר במערכת המשקל של ממלכת יהודה בסוף תקופת הבית הראשון. משקלן נמוך משל הבקע שהוא מחצית השקל (5.66 גרם) ובניגוד לשקל גודלן מותיר מקום לכיתוב הספרה בלבד, ללא סימון המציין שזו אכן "גרה".24 גרה יוצרות שקל, ומידת משקל זו מופיעה במקרא: בספר שמות,ל,י"ג  "זה יתנו כל העבר על הפקודים, מחצית השקל בשקל הקדש, עשרים גרה השקל ,מחצית השקל תרומה לה".

המאמר המלא שסוקר את המשקולת הנדירה, יתפרסם היום במסגרת כנס מחקרי עיר דוד של מכון מגלי"ם שיתקיים מחר בגן הלאומי עיר דוד, בירושלים.

פרסומים בתקשורת: N12ynet, ישראל היוםערוץ 7, ירושלמים,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
crying child. by Jordan Whitt, unsplash

ממצאי סקר נרחב בקרב הורים לילדי גנים: 1 מכל 4 ילדים הפכו אלימים יותר בעקבות משבר הקורונה

2 ספטמבר, 2021

קרא עוד
סקר נרחב שנערך בימים האחרונים ושממצאיו מתפרסמים כעת לראשונה, בעקבות תחילת שנת הלימודים בבתי הספר, מבהיר כי לפחות 60% מההורים בישראל לילדי גנים חושבים או בטוחים שהם אינם יודעים את הכללים באשר למתווה החזרה ללימודים (השיבו שאינם יודעים מתי נכנסים או צריכים להיכנס לבידוד, לעבור ללמידה בקפסולות, מי עושה בדיקות קורונה בבית ועוד). בנוסף, ההורים מזהים שינויים מדאיגים רבים במצבם של ילדיהם הקטנים מאז פרוץ המגפה: 43.6% מהם מבלים הרבה יותר מול המסכים, 38% מגלים הרבה יותר מתח וחוסר שקט, 36.2% אוכלים הרבה יותר חטיפים וממתקים, 25.6% מפגינים הרבה יותר אלימות ו-19.6% הרבה יותר עצבנים ומתוחים או מציגים תחושות דיכאוניות.

העבודה על הסקר התבססה על שאלונים מקוונים שהופצו בשפה העברית בקרב 1,292 הורים לילדי גנים (ל-63.2% ילד אחד בגן ולשאר שני ילדים או יותר). כ-51.6% מהילדים שלגביהם ענו ההורים הם בנים, כשליש (35.1%) יהיו בשנה הקרובה בגן חובה, שיעור דומה בגן טרום חובה (33.2%) וכרבע בגן טרום-טרום חובה. מדובר באחד הסקרים היחידים שנערכו עד כה בארץ בנושא הקורונה בקרב הורים לילדי גנים, בניגוד למחקרים אחרים שנערכו עם הורים לילדים בגילים מאוחרים יותר.

הסקר נערך בשיתוף פעולה עם הנהגת ההורים הארצית - מירום שיף יו"ר הנהגת ההורים וסיגל שפיץ טולדנו ראש צוות המוגנות ויו"ר ועד הגנים, ועל ידי חוקרים ממספר אוניברסיטאות בארץ, ביניהם פרופ' (אמריטוס) רמי בנבנישתי מביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית, פרופ' מיכל גרינסטיין-וייס מאוניברסיטת וושינגטון ומהמרכז הבינתחומי הרצליה, ד"ר רות ברקוביץ מאוניברסיטת חיפה, ד"ר שלמה יניב - חוקר בכיר במכון למדיניות חברתית באוניברסיטת וושינגטון, ופרופ' רון אבי אסטור מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס UCLA.

באופן ספציפי, מהסקר עולה החשש גדול ביותר של הורים ישראלים בעת הנוכחית, שהילדים יבלו יותר מדי זמן מול מסכים (21.3% במידה רבה מאוד), וכן שהילד לא ילמד את הדברים שילדים אחרים לומדים בגן (14.8% במידה רבה ועוד 12.5% במידה רבה מאוד). בנוסף, נמצא כי הורים רבים מרגישים שהילדים זקוקים לעזרה בנושאים של יחסים עם חבריהם (45.9% במידה רבה ורבה מאוד), בילוי זמן רב מול מסכים (40.3%), בעיות התנהגות (39.6%), למידה (37%) וקשיים רגשיים 34%).

מהם הצרכים של המשפחה ובמיוחד של ילדים בגילאי הגן בתקופת הקורונה? על פי הסקר, הצורך העיקרי הוא פעילות חוגים אחרי הצהריים (37.4% במידה רבה), עזרה נפשית או טיפול פסיכולוגי בהורים (14%), עזרה נפשית או טיפול פסיכולוגי בילדים (10.9%), עזרה כלכלית למשפחה (18.6%), כשציוד למחשב ותקשורת ואינטרנט נדחקו לסוף הרשימה (13% ו-7%.7 בהתאמה).

לגבי ההורים שהשתתפו בסקר, כמחצית מהם מעל גיל 38 (ממוצע הגיל 39), כמעט כולם יהודים, הרוב הגדול (70%) הגדירו עצמם חילונים, 20% מסורתיים ו-9% דתיים. לשלושה רבעים מההורים במדגם תואר אקדמי, 5.7% השכלה על-תיכונית בלבד ול-9.8% תעודת בגרות בלבד. 63.9% מההורים הגדירו את הכנסתם המשפחתית כגבוהה או גבוהה בהרבה מההכנסה החציונית במשק של 14,700 ש"ח, 18.3% הגדירו את הכנסתם פחות או הרבה פחות מהכנסה זו.

בהקשר זה ראוי לציין כי החוקרים הדגישו שגם בקרב הורים בעלי השכלה גבוהה והכנסה מעל לממוצע, יש מידה רבה של בלבול באשר לכללי הקורונה המחייבים בשנת הלימודים הקרובה ורבים מאוד חוששים מהשלכות הקורונה על ילדיהם, וזקוקים לתמיכה ולהדרכה. "מכיוון שיש הבדלים רבים בין הורים ממקומות וממגזרים שונים, אנו ממליצים על עריכת סקרים מקומיים ברשויות מקומיות ובבתי ספר, כדי לשמוע את קולם של ההורים ולהגיב על הצרכים הרבים שהם מעלים, כדי לקדם את שיתוף הפעולה למענם של הילדים", מסכם פרופ' בנבנישתי.   

סיגל שפיץ טולדנו מהנהגת ההורים הארצית: "הסקר מוכיח, לפני הכל, שאסור לשכוח את ילדי הגנים והגיל הרך בעת בחינת האקלים במוסדות החינוך. יחד עם זאת, כפי שטענו תמיד, ההתייחסות הרגשית חברתית חייבת לקבל תשומת לב משמעותית ורבה, הרבה יותר ממה שיש כיום. ההורים מודאגים וכנראה שיש להם סיבה טובה לכך. הסקר מוכיח שרמת האלימות גדלה והרגלים שליליים רק הולכים ומתגברים, ויש לתת על כך את הדעת. נוסף על כל זה, חוסר הארגון והנחיות שונות שנוחתות בכל רגע מכל מקום מקשים על ההורים וכתוצאה מכך על הילדים, ואינם מאפשרים שגרה סבירה. להורים רבים אין מושג איך לנהוג, מה צריך ואפילו לא מהן ההנחיות הבריאותיות. שנתיים אחרי קרות המשבר הבריאותי יש לחשוב איך להעביר מסרים ברורים שיוכלו להקל מעט על ההתמודדות".

לפרסום בתקשורת: חדשות 13הארץ​​​​​​​

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
hug. adrianna geo, unsplash

מחקר: ילדים מקובלים מוכנים להיות בקשר עם ילדים בודדים יותר ולסייע להם חברתית

1 ספטמבר, 2021

קרא עוד
מחקר שבוצע על ידי חוקרות מהאוניברסיטאות העברית ובן גוריון בחן את תחושות תלמידי כיתות ד'-ו' בתקופת הסגר הראשון, ומצא כי ילדים בודדים בשגרה שימרו את דפוס הבדידות שלהם גם במהלך משבר הקורונה, וגילו פחות נכונות להיות בקשר עם ילד בודד אחר, למרות שקשר כזה יכול היה לסייע להם בהפגת הבדידות. במקביל, נמצא כי ילדים "מקובלים" מוכנים להיות בקשר עם ילדים בודדים יותר ולסייע להם חברתית. המחקר, שנערך על ידי ד"ר חגית סבטו מהמגמה לפסיכולוגיה חינוכית וקלינית של הילד בביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית ופרופ' תהילה קוגוט מהמגמה לפסיכולוגיה חינוכית במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון, יחד עם הפסיכולוגית החינוכית יעל אברהם, פורסם לפני מספר ימים בגיליון מיוחד בנושא השפעות הקורונה על בני נוער ברחבי העולם של כתב העת "Journal of Research on Adolescence".

המחקר ניסה לענות על שאלות שונות - האם ילדים שבמצב רגיל יש להם פחות קשרים חברתיים, ירגישו טוב יותר בתקופה בה הבדידות הופכת למעיין חוויית חיים מוכרת ומשותפת לכולם? האם ילדים כאלו ינצלו את האפשרות ליצירת קשרים וירטואליים בתקופה כזאת, או שמא ישחזרו את מצבם החברתי הרגיל ותחושת הבדידות אף תחריף אצלם עקב ההימצאות לבד, ללא קשרים וירטואליים? כמו כן, החוקרות ביקשו לדעת האם הנבדקים היו מוכנים לסייע ולהיות בקשר עם ילד אחר שאין לו חברים כלל בתקופה כזאת, או במילים אחרות, האם הבדידות תהיה מנוף ליצירת קשר וסיוע לילד אחר הנמצא במצוקה דומה, או דווקא תוביל לצמצום ולהסתגרות מוגברת?

המחקר כלל שני מדגמים. בראשון השתתפו כ-120 ילדים בכיתות ד-ו, שענו על שאלון אינטרנטי. הילדים התבקשו לדווח על מספר הקשרים הווירטואליים שהם מקיימים בזמן הנוכחי (בטלפון, ווטסאפ ורשתות חברתיות), ולהשיב על מספר שאלות בנוגע למצבם הרגשי והחברתי (בשיגרה ובתקופה הנוכחית). בסוף השאלון הופיע תיאור של ילד שאין לו כלל חברים בתקופה הנוכחית, בתוספת של השאלה: "האם תהיה נכון לעזור לילד זה ולהיות איתו בקשר?", וכן התייחסות למוטיבציות שבבסיס הנכונות לעזור לילד זה.

הממצאים העידו על ירידה במצב הרוח הכללי של הילדים, בהשוואה לבסיס נתונים שיש בידי החוקרות ממדגמים דומים בתקופה מקבילה משנים קודמות, באותה קבוצת גילאים. בנוסף, ככל שהילד דיווח על פחות קשרים חברתיים (וירטואליים), כך גברה תחושת הבדידות עליה דיווח. מעניין היה לראות, לדעת החוקרות, כי מספר האנשים בבית בתקופת הסגר לא היה קשור לחוויית הבדידות שחוו הילדים, ממצא שמחזק את ההבנה שהצורך בחברים בגיל זה, לא יכול להיענות דרך קשרי משפחה. לגבי הנכונות לעזור לאחר שחווה בדידות, נמצא קשר מובהק למצב החברתי הנוכחי של הילדים - באופן מעניין, דווקא ילדים בעלי מספר רב יותר של קשרים וירטואליים היו אלו שהראו נכונות גבוהה יותר לעזור לילד שתואר כבודד, זאת מתוך אמפתיה לילד האחר ולמצבו, כמו גם מתוך מוטיבציה הממוקדת בעצמם (האפשרות להרחיב את מעגל החברים שלהם). ילדים בודדים יותר למעשה שימרו את דפוס הבדידות ודיווחו על פחות קשרים וירטואליים, כמו גם על פחות נכונות להיות בקשר עם ילד בודד - זאת על אף שמצבו דומה לשלהם וקשר כזה יכול היה לסייע גם להם בהפגת הבדידות.

המדגם השני כלל כ-50 ילדים בכיתות ו', בו השיבו הילדים על שאלון זהה לזה שהורץ במדגם הראשון, ובנוסף לכך נבחנה באופן ספציפי תחושת המיטביות של הילדים (שביעות הרצון הכללית מהחיים), מעבר למצב רוח ותחושת קושי. מרתק היה לגלות כי הייתה ירידה מובהקת בתחושת המיטביות של הילדים בתקופת הקורונה לעומת התקופה הבית-ספרית נטולת הקורונה קודם לכן.

"למידה מממצאי המחקר יכולה לסייע לנו כמבוגרים (הורים ומורים) לשים לב לילדים ובמיוחד לאלו הבודדים - אל תשאירו אותם לבד בזירה החברתית, בין אם היא וירטואלית ובין אם היא מתקיימת פנים אל פנים", מסכמת ד"ר סבטו. "תווכו, הציעו, דחפו ליצירת קשרים שיכולים להיטיב איתם. זה נכון בימים של שגרה, ונכון עוד יותר במציאות כמו זו של השנה האחרונה שעברה עליהם ועלינו. ויש למחקר גם מסר אופטימי להציע - נראה שילדים מקובלים יותר מוכנים להיות בקשר עם ילדים בודדים יותר ולסייע להם חברתית. כדאי שמורים יהיו מודעים לכך ויסייעו לתהליך באופן אקטיבי".

לפרסום המחקרי: https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/jora.12655

לפרסומים בתקשורת: כל העירבחדרי חרדים, כל רגע, לימודים כחול לבן,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
by the national cancer institute, unsplash

מחקר: מנת ה'בוסטר' מעלה את ההגנה מהדבקה ומתחלואה קשה פי עשרה לעומת מחוסנים במנה שנייה בלבד

31 אוגוסט, 2021

קרא עוד
במסיבת העיתונאים שקיים שר הבריאות ניצן הורוביץ ובכירי מערכת הבריאות בתחילת השבוע, הוצגו תוצאות ראשונות של מחקר משותף של המשרד עם האוניברסיטה העברית - פרופ' מיכה מנדל מהמחלקה לסטטיסטיקה ומדע הנתונים, הטכניון, מכון ויצמן ומכון המחקר גרטנר. הממצאים שהוצגו הראו כי ככל שחולף הזמן מהחיסון השני המוגנות הולכת ופוחתת, ושהמנה השלישית מעלה את ההגנה מהדבקה ותחלואה קשה פי עשרה בהשוואה למחוסנים שקיבלו מנה שנייה לפני יותר מחצי שנה. ההגנה מהמנה השלישית משמעותית כבר שבוע לאחר קבלתה - מנת החיסון השלישית מביאה אותנו להגנה כמו במנת החיסון השנייה.

המחקר חשף גם כי תופעות הלוואי לאחר החיסון השלישי נמוכות יותר מאשר המנה השנייה והראשונה. כמו כן, לא נצפו תופעות לוואי חריגות או חדשות או יוצאות דופן. נתונים נוספים שהוצגו מראים זינוק במספר החולים הקשים בגל הרביעי - בעיקר אלה שנדבקו חמישה, שישה ושבעה חודשים לאחר החיסון השני. לפי הנתונים, 9% מהחולים במצב קשה מעל גיל 60 חוסנו לפני חמישה חודשים, 39% חוסנו לפני שישה חודשים ו-36% חוסנו לפני שבעה חודשים. בקרב חולים במצב קשה בני פחות מ-60, 4% חוסנו לפני שישה חודשים ו-5% לפני שבעה חודשים.

הניתוח השווה את הסיכויים להדבקה ולמחלה קשה של אנשים שהתחסנו במנה השלישית, לאלו של אנשים שהתחסנו בשתי מנות חיסון. נלקחו בחשבון השפעות של גיל, מגדר, מגזר, מועדי החיסון והזמן שחלף מקבלת המנה השנייה. המחקר הראה כי מנת הבוסטר מספקת הגנה טובה יותר של כמעט פי 10 כנגד הידבקות וכנגד תחלואה קשה בקרב מי שהתחסנו במנה השלישית, לעומת מי שחוסנו בשתיים בלבד. 

לפרסום המחקרי: https://www.gov.il/BlobFolder/reports/vaccine-efficacy-safety-follow-up-...

לפרסומים בתקשורת: ישראל היום, דוקטורס אונלי,

קראו פחות
דר מעיין סלטון

בזכות המחקר של ד"ר מעיין סלטון ושרה דהן: התגלה אלמנט נוסף במנגנון שגורם למחלת הלוקמיה

31 אוגוסט, 2021

קרא עוד
במחקר חדשני, שנערך על דוגמאות דם של חולים ומחלימים מלוקמיה, נמצאו רצפים ייחודיים שמבקרים גנים שתורמים להתפשטות המחלה. "מחקירה של גנים אלה נוכל ללמוד כיצד למנוע מהמחלה להתקדם ואף לפתח תרופות עתידיות למניעתה"

בתהליך עריכת הגנים בגופנו, גנים מתפתחים כדי לייצר חלבונים שונים המתאימים לתפקיד של התא. לעיתים התהליך משתבש ואז גן תקין יכול לייצר חלבון בעל פונקציה שמקדמת מחלות - כמו מחלת הסרטן. בשנים האחרונות התגלה שרצפים מרוחקים מהגן יכולים להשפיע על הגן ובכך לגרום לתקלות. אזורים אלו בדנ"א נקראים ״רצפים מקדמים״ והם בעלי יכולת להשפיע על כמויות החלבון שייווצרו ממנו. שינוי במבנה של הרצפים המקדמים יכול לגרום לפעילות יתר של תאים סרטניים וליצירה של כמויות גבוהות של חלבון שיגרמו לתאים להתחלק במהירות וכך להגביר את התקדמות המחלה.

המחקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת NAR Cancer, נערך בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, במעבדה של ד''ר מעיין סלטון על ידי הסטודנטית שרה דהן, ובשיתוף פעולה עם ד''ר שלמה אליאס, רופא בבית החולים הדסה עין כרם. במחקר התגלה מנגנון חדש שגורם לסרטן דם מסוג לוקמיה מיאלואידית כרונית, שהוכיח כי הרצפים המקדמים גם מייצרים חלבון שפעיל ביצירה של כלי הדם ולכן גורם לסרטן להתקדם בצורה מהירה ואלימה יותר. בעזרת הבנה של תהליכים אלה, ניתן יהיה לשלוט גם בהתפתחות של אותם כלי דם ובכך גם לשלוט בהתפתחות של המחלה עצמה.

הגילוי התאפשר הודות לדוגמאות דם של מחלימים מלוקמיה שנבדקו תוך כדי המחלה ולאחר ההחלמה ממנה. במהלך כחצי שנה נלקחו מספר דגימות מ-12 חולי לוקמיה בשלבים שונים של המחלה, עד להירפאות ממנה. החוקרות התמקדו בתהליכי השינוי של גן ספציפי, בעל השפעה מכריעה על הצורה שבה המחלה מתפתחת- הגן עוזר ליצירה של כלי דם בתוך מוח העצם ובכך תורם להפצת המחלה בכל חלקי הגוף.

ד"ר מעיין סלטון הוסיפה בנושא כי ''עריכה של גנים היא תהליך חשוב בכל התאים בגופינו אשר מתבצעת באופן טבעי. העבודה שלנו מקדמת את ההבנה של מנגנון העריכה של הגנים ומובילה אותנו לגלות את התהליכים שמשתבשים בסרטן. בעתיד הבנה זו יכולה לעזור לנו למצוא תרופות שיעצרו גדילה של תאים סרטניים."

לפרסום המחקרי

https://academic.oup.com/narcancer/article/3/3/zcab029/6320115?login=true

לפרסום בתקשורת: mako, בחדרי חרדים, המבשררינונים, מוקזניוז, בחזית

 

 

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
covid19_vaccine._by_hakan_nural_unsplash

מומחים טוענים: יעילות החיסון לקורונה יורדת אצל הסובלים ממחסור בברזל

30 אוגוסט, 2021

קרא עוד
האם קיים קשר בין מחסור בברזל ואנמיה ליעילות החיסון לקורונה וחיסונים אחרים? צוות חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם טוען שכן

מחסור בברזל הוא הנפוץ ביותר ברחבי העולם מכל המינרלים, ומשפיע על יותר מ-2 מיליארד בני אדם. ידוע כי הוא עשוי לגרום לירידה בייצור האנרגיה בתאים בשל ירידה בכמות החמצן שמגיעה אליהם ולהוביל לתסמינים כמו עייפות וחולשה. צוות חוקרים בינלאומי מעולמות הביולוגיה והרפואה, המתמחה בחקר ברזל בבני אדם, טוען כי מחסור בברזל ממקור של חסר תזונתי או מחלות דלקתיות כרוניות, עשוי להפחית בצורה משמעותית את יעילות החיסון לקורונה, לצד חיסונים אחרים.

הצוות, בהובלת פרופ' האל דריקסמיט מאוניברסיטת אוקספורד ופרופ' מיכאל צימרמן מ-ETH ציריך, בשיתוף עם פרופ' יואב קבנצ'יק ופרופ' חיים הרשקו מהאוניברסיטה העברית, התייחס למספר מחקרים שנערכו בנושא, בחן אותם והעלה לראשונה את האפשרות כי אנשים הסובלים ממחסור בברזל ואנמיה עשויים להגיב לחיסונים ביעילות נמוכה יחסית - מאלה שאינם סובלים מכך.

על אף היתרונות העצומים שתוכניות החיסון הביאו לבריאות העולמית, לחיסונים מסוימים יש יעילות משתנה באוכלוסיות שונות, בקבוצות גיל ובהקשר לתנאים בסיסיים מסוימים. הסיבות ליעילות השונה הזאת עדיין אינן ברורות. לדוגמה, חיסונים נגד וירוסים וחיסוני שפעת חיים מוחלשים באוכלוסיות תינוקות במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, חיסוני הפטיטיס B בחולים עם מחלת כליות כרונית או צליאק וחיסוני שפעת בקרב אנשים. כל אותם חיסונים מייצגים מקרים בהם המחסור בברזל שכיח, ודווחה יעילות נמוכה יותר של החיסון.

ארגון הבריאות העולמי אף שם לו למטרה להקטין את שכיחות האנמיה בקרב נשים בגיל הפוריות ב-50% עד שנת 2025. זאת ועוד, מגפת הקורונה מגבירה את חוסר הביטחון התזונתי  בעולם, מה שעלול להחמיר את המחסור בברזל בטווח הקצר יותר. אם מחסור בברזל פוגע גם ביעילותם של חיסונים, בנוסף לתרומות המוכרות לאנמיה ולפגיעה קוגניטיבית, ייתכן שההשפעה הקיימת והעתידית של מחסור בברזל על הבריאות העולמית לא מקבלת את תשומת הלב הראויה.  

על פי המאמר, עוד לא ידוע מה היא מידת המחסור בברזל הנדרשת כדי להשפיע על התגובות החיסוניות לחיסונים, או שמא חסרים תזונתיים אחרים, או מצבים דלקתיים, עלולים להחמיר את ההשפעות של מחסור בברזל. יתר על כן, לא ידוע אילו מהענפים השונים של מערכת החיסון הם הרגישים ביותר לחוסר ברזל, או כיצד התפתחות ותחזוקת הזיכרון החיסוני מושפעת מברזל.

לטענת החוקרים, בעזרת מחקרי המשך ובדיקה של ההשפעה של לקיחה של תוספי ברזל, ''ניתן יהיה להעלות את יעילות החיסון ולגרום לשיפור ניכר בתמותה בקנה מידה עולמי. יש לבחון את ההשפעות הפוטנציאליות של מחסור בברזל על איכות, גודל ומשך התגובה החיסונית לחיסון לקורונה''.

למאמר המדעי: https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2352302621002015

לפרסומים בתקשורת: mako, בחדרי חרדים, פורטל הכרמל והצפוןערוץ 7, הידען, שלושה שיודעים,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
School photo created by tirachard - www.freepik.com

מחקר חדש מצא כי היקפי המסחר בבורסה פוחתים בכ-12% ביום הראשון של הלימודים, כיוון שאימהות עובדות מלוות את ילדיהם לבית הספר

30 אוגוסט, 2021

קרא עוד
למרות התוצאות השליליות, לתופעה יש דווקא בסיס חיובי. "העובדה כי נפח המסחר מושפע לרעה מפתיחת שנת הלימודים, מעידה על הצלחה של מדיניות הנאבקת באפליה מגדרית בשוק התעסוקה"

הימים הראשונים בגן או בכיתה א', לרוב נחשבים לימי הסתגלות למערכת. כשם שכך, כדי להקל על המעבר, נדרשים הורי התלמידים לקחת יום חופשה ביום הראשון בשנת הלימודים על מנת ללוות את ילדיהם למסגרות. עם העלייה בהשתתפות נשים בשוק העבודה ובתפקידי מפתח בחברה מסחריות, נצפתה תופעה כלכלית מעניינת הקשורה לתקופת הסתגלות למסגרות הלימודיות. מחקר חדש של פרופ' צבי וינר מהאוניברסיטה העברית יחד עם ד"ר מנחם עבודי מאוניברסיטת בר אילן וד"ר יבגני מוגרמן מהאוניברסיטה העברית ובר אילן, מגלה כי היעדרותן הנרחבת של נשים ביום הלימודים הראשון מורגשת בבורסה באופן מובהק עם נפחי מסחר ופעילות שוק נמוכה יותר באותו יום, בהשוואה לימי לימודים אחרים. במדינות עם חוקים המעודדים שוויון מגדרי במקומות העבודה, מורגשת ירידה בולטת אף יותר בפעילות השוק.

במחקר, שפורסם בכתב העת published in the Journal of International Financial Markets, Institutions and Money, החוקרים ערכו סקר בקרב 607 משתתפים מ-32 מדינות שסיווג את הנשאלים לפי מגדר, רמת ההשכלה, האם הם הורים והאם ליוו את ילדם ביום הלימודים הראשון בשנת 2018. בנוסף, הצוות בדק את אחוזי הנשים בכוח העבודה בכל אחת מהמדינות הללו ואת היקף הירידות בהיקפי המסחר ביום הלימודים הראשון. לאחר מכן השוו החוקרים את הנתונים שהתקבלו עם נתונים דומים שנאספו בין השנים 1968-2017, על מנת לאפיין את תהליך השינוי והשילוב של נשים בשוק העבודה. "בידוד הנתונים, ממחיש את ההשפעה של נשים עובדות על נפחי המסחר", הסביר וינר.

החוקרים מצאו כי בשנת 2018 שני שלישים (67%) מההורים שהשתתפו בסקר אמרו שהם מפנים זמן מהעבודה כדי ללוות את ילדיהם ביום הראשון לגן או לכיתה א', ולא מבקשים מאחרים לעשות זאת במקומם. 23 מתוך 32 המדינות שנבדקו דיווחו על נפח מסחר נמוך יותר ביום הראשון ללימודים, עם ירידה ממוצעת של 12% בפעילות השוק. מספרים אלה גבוהים משמעותית מתקופות בהן נשים ואימהות עבדו פחות מחוץ לבית. "בשנות השישים והשבעים, ועד היום בחברות מסורתיות יותר, היו פחות אימהות עובדות ולכן השפעתן על מסחר בכמויות בכל יום נתון הייתה פחות בולטת", הוסיף וינר ,"עם זאת, ככל שנשים מרחיבות את מקומן בשוק העבודה, ההשפעה שלהן על הכלכלה גדלה משמעותית".

המוטיבציה למחקר נעוצה בהתעניינות הגוברת בקשר בין שיקולים חברתיים לשווקי המניות. "העובדה שנפח המסחר הושפע לרעה, במיוחד במדינות עם חוקי אי-אפליה מגדרית בהן המחוקקים מסדירים את הליך ההעסקה בחברות, מצביעה על כך ששוויון בין המינים הצליח במידה רבה", הוסיף וינר.

למאמר המלא

קראו פחות
חרדים בירושלים. צילום מתוך האתר unsplash, Levi Clancy

מחקר: ערים חרדיות לא בהכרח בעלות סיכויי הדבקה גבוהים יותר

29 אוגוסט, 2021

קרא עוד
צוות מומחים ישראלי מציע להעשיר את מכלול השיקולים בתכנון העירוני תוך בחינת הקשר בין צפיפות אוכלוסין לקורונה. האם כל מי שמתגורר בעיר צפופה בעל סיכוי גבוה יותר לחלות בקורונה?

ישראל היא בין המדינות הצפופות ביותר בעולם. כ-90% מהישראלים חיים באזורים עירוניים. מגפת הקורונה, שפרצה לחיינו, מדאיגה מומחים בגלל הצפיפות הגבוהה בערים. מנגד, הנגישות לשירותי הבריאות בערים צפופות טובה יותר, וגם שיעור הרופאים ביחס לאוכלוסייה גבוה יותר. לכן העברת המידע הרפואי בהתייחס למגיפה צפויה להיות טובה יותר, והטיפול הרפואי איכותי ומהיר יותר.

שני מחקרים חדשים, אחד שהתפרסם לאחרונה בכתב העת "Cities" ומחקר נוסף, שהתפרסם בכתב העת “Annals of Regional Science”, בוחנים את השאלה האם ערים צפופות מגבירות את התפשטות מגפות. המחקרים נערכו בשיתוף ד"ר יובל ארבל מהמכללה האקדמית גליל מערבי, ד"ר חיים פיאלקוף מהאוניברסיטה העברית, ד"ר מרים קרנר מהטכניון וד"ר עמיחי קרנר מהמכללה האקדמית נתניה. התוצאות מלמדות, שעלייה בצפיפות האוכלוסין בינואר 2021 (ערב תחילת מבצע החיסונים) בתחום שבין 4 לכ-20,000 נפשות לקמ"ר גוררת עלייה מובהקת בשיעורי ההדבקה הצפויים (היחס בין מספר מקרי קורונה לבין האוכלוסייה העירונית) מ-6% לשיעור מקסימאלי של 11%. צוות החוקרים שיער, שאחת מהסיבות לכך קשורה להתפשטות המגפה לאורך זמן וכניסת ווריאנטים חדשים.

החוקרים בדקו את הקשר שבין שיעורי ההדבקה לשתי קבוצות משתנים: צפיפות אוכלוסין ומדדים חברתיים-כלכליים. המחקר התבסס על ניתוחים סטטיסטיים אזוריים של גורמים המשפיעים על קצב ההידבקות בקורונה, במטרה לבחון איך הושפע שיעור התחלואה בשני פרקי הזמן הנבחרים: בתחילת גל המגפה בישראל ולקראת סוף הגל השלישי. ההערכה הראשונית הייתה, שככל שהמקום צפוף יותר, כך יעלה שיעור התחלואה.

הערכה זו הובילה את מדינת קליפורניה בארה"ב לשנות תכניות בנייה קומפקטיות, השמות דגש על בנייה צפופה יחסית, בעקבות פרוץ המגיפה. יחד עם זאת, מחקר שנערך לאחרונה בארה"ב על-ידי קבוצת חוקרים, הכוללת את מתכננת הערים שיימה חמידי, מראה, כי שיעור התחלואה בקורונה צפוי לרדת ככל שצפיפות האוכלוסין עולה. ההסבר לכך הוא שבערים צפופות אמנם, מחד גיסא, התושבים חשופים לקשרי גומלין עם מספר רב יותר של אנשים.  אבל, מאידך גיסא, באותם מקומות שירותי הבריאות והתשתיות מפותחים יותר, והנגישות אליהם נוחה יותר.  

החוקרים טוענים, שתוצאות המחקר הן בעלות השלכות חשובות על תחום תכנון הערים בישראל. "שיקולים של תכנון ערים צריכים לכלול היבטים מגוונים של נגישות, וככל שההצדקה לצפיפות היא מוגברת, גם משיקולי קיימות, צריך לראות איך התמודדות עם מגיפות כמו קורונה משתלבת במערך השיקולים הכולל", מדגיש ד"ר פיאלקוף.

עם זאת, שיעור ההדבקה לא צפוי לעלות בכל תחום של צפיפות אוכלוסין. כלומר, ברמות של צפיפות אוכלוסין גבוהה במיוחד (בין כ-20,000 לכ-26,500 נפשות לקמ"ר – הצפיפות בעיר בני ברק, הנחשבת לאחת הערים הצפופות בעולם), ניכרת דווקא ירידה בשיעורי ההדבקה הצפויים בינואר 2021 מ-11% ל-7%. (האופייני לערים עם צפיפות אוכלוסין של בסביבות 10,000 נפשות לקמ"ר). כמו כן, ככל שהמדד החברתי-כלכלי של העיר גבוה יותר, יורד שיעור ההדבקה הצפוי. מסקנה זו מציבה את הנתונים הידועים על מצב התחלואה בערים חרדיות באור שונה. ד"ר ארבל, מוביל המחקרים, מוסיף: "במודל שהצענו נלקח בחשבון גם הדירוג החברתי-כלכלי של ערים בישראל. ירושלים ובני ברק, לדוגמא, הן בתחתית סולם הדירוג החברתי-כלכלי, ולכן שיעורי ההדבקה הצפויים גבוהים יותר בהשוואה לערים בעלות אוכלוסייה מבוססת יותר מבחינה כלכלית, כאשר צפיפות האוכלוסין נשמרת קבועה. מצד שני, המודל שלנו מלמד, כאמור, על ירידה צפויה בשיעורי ההדבקה בערים צפופות, כאשר הדירוג החברתי כלכלי נשמר קבוע". ד"ר פיאלקוף מסכם: "זה לא אומר שצפיפות בפני עצמה מובילה לתחלואה מוגברת, אלא בשילוב של גורמים חברתיים וכלכליים. למרות זאת, הגיוני לשער שהממצאים יוסיפו עוד נדבך במכלול השיקולים לתכנון ערי ישראל".

לפרסום בתקשורת: וואלה, ישראל היום, חרדים 10,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Shai Sabbah, Medicine, Photos by Hadas Parush, Flash90

המחקר של ד"ר שי סבח שינה לחלוטין את מה שמדענים חשבו עשרות שנים על הקשרים בין תאי עצב ברשתית

27 אוגוסט, 2021

קרא עוד
ד"ר שי סבח מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, ממובילי המחקר שפורסם ב-Neuron: "הדעה הרווחת הייתה שכל תא עצב מתפקד כישות עצמאית. לעומת זאת, אנחנו מבינים עכשיו, שכל אחת מהסינפסות (צמתים שדרכם עוברים אותות בין תאים) מתפקדת באופן עצמאי. ניתן לתאר כל תא עצב בתור גוף עם מאות או אלפי זרועות (סינפסות), כשכל אחת מהזרועות יכולה לבצע פעולה אחרת לחלוטין, כמעט ללא תלות בזרועות שמסביבה"

אותות עצביים המגיעים לקצות תא העצב, מעובדים בגוף התא ומועברים לתאי עצב אחרים באמצעות צמתים קטנים, הנקראים סינפסות. במשך עשרות שנים, ההנחה הרווחת הייתה שהפעילות בגוף התא דומה לפעילות בכל אחת מהסינפסות שלו, אולם מחקר חדש של ד"ר שי סבח מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית ופרופ' קיסוקה יונהרה מהמחלקה הביו-רפואית באוניברסיטת ארהוס, שפורסם בכתב העת המדעי היוקרתי Neuron, שינה את התפיסה הקיימת. החוקרים הראו לראשונה כי סינפסות שונות של אותו תא עצב יכולות לשלוח פיסות מידע שונות, כך שלמעשה תא עצב בודד יכול לשלוח מידע שונה למספר רב של תאי עצב. כלומר, החוקרים הראו שהארגון הייחודי של הסינפסות מאפשר לבצע מספר רב של חישובים בו זמנית על ידי תא עצב בודד, ולייצר גיוון עצום בסוג ובכמות המידע המועבר הלאה. גילוי המנגנון הזה עשוי לאפשר למחקרים עתידיים להסביר תופעות רבות אחרות של מערכת העצבים שעדיין לא פוענחו.

החוקרים השתמשו במעגל עצבי ברשתית עכבר המתמחה בגילוי של כיוון התנועה כמערכת מודל. ברשתית, גלאים הנקראים פוטורצפטורים בולעים את האור הנכנס לתוך העין, וממירים אותו לאותות חשמליים. אותות אלה מועברים לאחר מכן לתאי רשתית אחרים, הנקראים תאים דו-קוטביים. תאים אלו נושאים את האות, וכמו רצים במרוץ שליחים, מעבירים את האות דרך סינפסות לתאי עצב אחרים שמדווחים את כיוון התנועה למוח – תאים אלה נקראים תאי גנגליון. תאי הגנגליון פועלים נמרצות כאשר עצמים נעים בשדה הראייה בכיוון אחד, אך אינם פועלים כלל כאשר עצמים נעים בכיוון הפוך. התאים הדו-קוטביים, נתפשו עד כה כשליחים בלבד, המעבירים מסר מהגלאים לתאי הגנגליון, ומשם ליעדו במוח.

מחקרים קודמים מדדו את סך כל האותות שתא דו-קוטבי שולח דרך הסינפסות שלו, ומצאו שסכום זה דומה מאוד לאות שנמדד מגוף התא. לעומת זאת, במחקר הנוכחי מצאו פרופ' יונהרה וד"ר סבח כי הרושם הזה מסתיר תקשורת מעניינת הרבה יותר בין תאי הרשתית. ראשית, על-ידי מדידת הפעילות של כל אחת מהסינפסות בנפרד, נחשף כי כל סינפסה התנהגה אחרת. שנית, החוקרים גילו שחלק מהסינפסות היו רגישות לכיוון התנועה - הן פעלו רק כשהעצם הנצפה נע בכיוון מסוים. להפתעתם, גילו החוקרים שכל תא דו-קוטבי שנבדק כלל ארבע אוכלוסיות של סינפסות, כל אחת עם כיוון תנועה מועדף אחר - למעלה, למטה, קדימה או אחורה.

ידוע שגירוי עצבי יכול להגביר או להנמיך את רמת הפעילות של סינפסות, אבל נראה שהסינפסות בתאים הדו-קוטביים הרבה יותר מתוחכמות – הן מראות רגישות מיוחדת לכיוון תנועה מסוים. החוקרים גם גילו את המנגנון שאיפשר חישוב ייחודי לכל סינפסה שכזאת, ונראה שהמנגנון מבוסס על השוואה בין אותות שנקלטים משני סוגים נוספים של תאי עצב, שכל אחד מהם משתמש בחומר כימי אחר (הנקרא נוירוטרנסמיטר). ממצאים אלה חשפו כי הרגישות לכיוון התנועה מחושבת באופן עצמאי בכל אחת מהסינפסות, כך שתא דו-קוטבי יחיד יכול להעביר אותות על כיווני תנועה שונים לתאי גנגליון שונים. בנוסף לכך, התאים הדו-קוטביים קטנים יותר וצפופים יותר מתאי גנגליון ולכן, המצאות כל ארבע האוכלוסיות השונות של סינפסות, בכל אחד מהתאים הדו-קוטביים, מאפשרת לרשתית להבחין בהבדלים בכיוון התנועה של עצמים ברזולוציה גבוהה במיוחד, על פני כל שדה הראייה.

"מבחינה רעיונית, מחקר זה חושף יכולת חישובית גבוהה באופן בלתי צפוי של סינפסות בתאי העצב של יונקים, ומספק תובנות משמעותיות על האופן שבו ניתן ליצור מספר רב של אותות ייחודיים מתא עצב בודד", סיכם ד"ר סבח השבוע. "עד עתה, הדעה הרווחת הייתה שכל תא עצב מתפקד כישות עצמאית. לעומת זאת, אנחנו מבינים עכשיו, שכל אחת מהסינפסות, שמעבירות אותות לתאים אחרים, מתפקדת באופן עצמאי. באנלוגיה, ניתן לתאר כל תא עצב כגוף עם מאות או אלפי זרועות (סינפסות), כשכל אחת מהזרועות יכולה לבצע פעולה אחרת לחלוטין, כמעט ללא תלות בזרועות שמסביבה. גילויים אלה מהווים פריצת דרך וכיוון חדש בתחום חקר המוח".

העבודה האקדמית בוצעה על ידי שני צוותי מחקר, האחד כלל את אקיהירו מאצומוטו וסטלה סולווייג נולט מהמעבדה של פרופ' קיסוקה יונהרה באוניברסיטת ארהוס שבדנמרק, והשני כלל את ויאם אגבריה, רוואן אנדראוס, והדרה לוי מהמעבדה של ד"ר שי סבח בפקולטה לרפואה שבאוניברסיטה העברית.

לפרסום המדעי: https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0896627321005183

לפרסום בתקשורת: הארץ, הידען

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
taking an evening zoom call teleconference meeting. compare fibe, unsplash

מחקר חדש חושף עד כמה מרצים ומרצות מתקשים בהוראה דרך מסכים שחורים בזום

26 אוגוסט, 2021

קרא עוד
המחקר, שכולל מדגם של מרצים/ות מהאוניברסיטה העברית, חשף עוד כי 70% מהנבדקים/ות היו מסוגלים/ות להתמודד ולעשות שימוש מושכל בסביבות הדיגיטליות החדשות, שאליהם הם היו צריכים להסתגל בתקופת הקורונה

ב-10 למרץ 2020, 5 ימים לפני פתיחת סמסטר ב', הודיעה הנהלת האוניברסיטה העברית שהפתיחה תידחה בשבוע, ושתיפתח כלמידה מקוונת. שבוע זה, בין ה-15 ל-19 במרץ, היה צריך לשמש כשבוע היערכות. ברקע, מדינה שלמה נכנסה בהדרגה למצב של סגר (בדיעבד נודע שמדובר בראשון), ובחוץ התגלה עולם קורס תחת כאוס המגפה, שכמוה לא ידענו מאות שנים. המערכת האוניברסיטאית בארץ ברובה לא הייתה מוכנה לאתגר כזה - מעט מאוד תכניות וקורסים נלמדו בשיטה של הלמידה המקוונת (למעט האוניברסיטה הפתוחה), ורק בשנים האחרונות התחיל המל"ג לעודד ולתמרץ את המוסדות בכיוון זה. לא רק האקדמיה הישראלית סבלה, אלא העולם האקדמי כולו. לפי אונסק"ו, 87% מאוכלוסיית הסטודנטים העולמית ב-165 מדינות סבלו מסגירת מערכות החינוך במהלך משבר הקורונה. על פי דו"ח של ה-OECD, כל שבוע של סגירת מוסד אקדמי שווה לאובדן של 28 שעות מתוכנית הלימודים שהם 2.9% מחינוך החובה הנלמד במשך שנה.

מחקר חדש אותו ביצעו חוקר למידה מרחוק (קרוב ל-20 שנה) ד"ר מרסלו דורפסמן והפסיכולוג החינוכי והחברתי פרופ' גבריאל הורנצ'יק - מרצים וחוקרים ותיקים בביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית, ופורסם במגזין המדעי "Education and Information Technologies", ניסה לבחון את ההתמודדות של המרצים והמרצות עם סביבה שהייתה להם זרה עשרות שנים – הזירה המקוונת, והקשיים טכניים לצד ההסתייגות הפדגוגית ואף האידאולוגית שהציפו את השיח האוניברסיטאי בכלל והמחלקתי בפרט. "כחוקרים באוניברסיטה, היינו מודעים לעשרות מחקרים באוניברסיטה ומחוצה לה, העוסקים בהיבטים השונים שהקורונה פגעה בהם, אך מעט הם המחקרים על מרצים באוניברסיטה וההשפעה של COVID 19 על הפרקטיקה שלהם", ציינו חוקרים.

בשלב הראשון, החוקרים הקימו צוות מחקר שכולל שותפים מאוניברסיטאות שונות בעולם - ארה"ב, גרמניה, שוויץ, וארגנטינה. הצוות פיתח שאלון למחקר כמותני ופרוטוקול לצורך השלב של המחקר האיכותני. קבוצת המדגם כללה מאות ממורי האוניברסיטה העברית. המחקר כלל שלושה חלקים - בחינת ההוראה הקונבנציונאלית לפני סגר הקורונה הראשון, בחינת ההוראה במהלך הסגר - שיא המשבר, והוראה (המשוערת) לאחר סיום הסגר. בחלק הראשון נדרשו הנבדקים לתאר את שיטות ההוראה והשימוש שלהם בטכנולוגיות, בחלק השני נשאלו הנבדקים לגבי היכולת שלהם להתמודד עם המצב החדש שנכפה עליהם בהנחה שכל הקורסים שלהם עלו לסביבה הדיגיטלית, ובחלק השלישי של הסקר הם נשאלו לגבי "היום שאחרי". דרך השאלון ניסו החוקרים לבחון  האם מצב חרום יכול לגרום לשינויים משמעותיים (לטובה) בהוראה או, במילים אחרות, האם מצב חרום יכול "לעשות את העבודה" של שנים על גבי שנים של השקעה ועבודה מאומצת שבסוף לא הביא את המרצים למחוז חפצם - מעבר ללמידה מקוונת. כ-250 מרצים ענו על השאלון.

בסוף השאלון התבקשו המורים לציין האם הם מוכנים להשתתף בשלב נוסף - מחקר איכותי, ראיון עומק בן כשעה שמטרתו הייתה להרחיב ולהעמיק את הממצאים שהתקבלו במסגרת השאלון. כ-110 השיבו בחיוב, ומתוכם נבחר מדגם של 15 משתתפים על פי התפלגות שני משתנים - ותק ותחומי הוראה. כל מורה התייחס באופן ספונטני להיבטים המרכזיים של הוראתו - הדגשים, החששות והשימוש בטכנולוגיות לפני משבר הקורונה ובמהלכו.

בתחילת המחקר עסקו החוקרים בטיפולוגיה של מרצים. לקבוצה הראשונה שמצאו הם קראו "הנלהבים" (Enthusiastic teachers), מורים שהמשבר "חשף בפניהם עולם ומלואו". עבור מרצים ומרצות מקבוצה זו, ההוראה מרחוק הייתה חוויה חדשה לגמרי, לא מוכרת. המורים "הנלהבים" מיקדו את מאמציהם בשליטה בטכנולוגיות, כך שיוכלו להעביר את שיטות ההוראה הקודמות שבהן השתמשו לסביבות חדשות וירטואליות או כדי שיוכלו ליישם שיטות חדשות בעתיד. כמה מהמורים "הנלהבים" ציינו בראיונות שלהם כי חוויית ההוראה מרחוק גרמה להם לירידה של מחסומים פסיכולוגיים, ויש שהסבירו כי שיטה שרכשו ניפצה להרבה מהם דעות קדומות. חלק מהם, לדבריהם, נאלצו "לנהוג במכונית" שאף פעם לא עלו אליה, אך לצערם הם עדיין לא הפכו ל"נהגים עם רישיון".

לצד הנלהבים, ניתן לזהות את קבוצת "המנוסים" (Experienced teachers), מורים ומורות הרואים בכלים הדיגיטליים נגישים ונוחים לשימוש. מורים אלה לא הכירו בהכרח כלים דיגיטליים רבים מדי לפני משבר הקורונה, רובם היו צריכים ללמוד את הכלים החדשים שהציעה האוניברסיטה – בהם הזום וה-Panopto - אך ברור מהרקע האישי שלהם שהם היו בעלי אוריינות דיגיטלית ברמה גבוהה, ולכן הצליחו ללמוד בקלות את הכלים הטכנולוגיים החדשים.

הקבוצה השלישית שהוגדרה הייתה זו של "הזהירים" (Cautious teachers), המורכבת ממורים שלא התלהבו להשתמש בכלים טכנולוגיים חדשים במהלך המשבר, ושלא היו פתוחים לאפשרות או רוצים להשתמש בכלים מקוונים בעתיד, לא בפרק זמן קצר וכנראה שלא בפרק זמן ארוך לאחר חלוף המשבר. דוגמה לכך ניתן למצוא בשיחה עם שולמית (שם בדוי, גם השמות הבאים שיצוינו בדויים): "זה לא עבד בכלל, שיטת ההוראה החדשה הזו, בשום אופן, למרות שאני... הייתי מוכנה לשנות את זה [פורמט ההוראה שלי], [היה] שיתוף פעולה אפסי. אפס. אז ויתרתי".

המורים "הנלהבים" היוו כ-40% מכמות הנבדקים והנבדקות, בעוד שהמורים "הזהירים" היוו כ-30% מסך כל הנבדקים, וכ-30% הנותרים היו מורים "מנוסים". "קיימים באוניברסיטה העברית, וסביר להניח שגם באוניברסיטאות אחרות, כ-30% מרצים "מנוסים" שקרוב לוודאי, אחרי המשבר, ההוראה שלהם בפרט וההתנהלות שלהם בכלל תשתנה לטובת המערכת והסטודנטים. וחשוב מזה, יש פוטנציאל של עוד כ-40% מרצים "נלהבים" שעשויים גם להתקדם לכיוון של שינויים משמעותיים ושימוש מושכל של הסביבות הדיגיטליות שעומדות לרשותנו", ציינו החוקרים בעקבות ממצאיהם.

אחד הממצאים המרתקים ביותר נגע לתגובות הראשוניות של הנבדקים במעבר מהכיתה להוראה מקוונת. המורים דיווחו במחקר בעיקר על תגובות רגשיות קשות כגון שיתוק, פאניקה, פחד, ייסורים ודאגה, בעקבות שינוי שיטת ההוראה. לדוגמה, המרצה מיכל ציינה: "כן, אני די חששתי מהמצב הזה, במיוחד בגלל שיש לי שבעה ילדים שהיו לי בבית בתקופה ההיא, והיה צריך גם איכשהו להסתדר ולהעסיק אותם ולעזור להם עם הלמידה שלהם מרחוק גם", ומיטל הוסיפה: "רציתי להיות מוכנה לא לעשות "פאשלה" בפני התלמידים... איזה כיף שפתאום אני לומדת משהו טכני ש-וואי! זה עולם של העתיד ונותנים לי זמן, מביאים לי הכשרות, ואני יכולה לשאול שאלות טיפשיות".

אחד הנושאים שהדאיגו במיוחד את רוב המרואיינים הייתה בעיית המצלמות בכיתה, או כפי שהמרצה יעל סיפרה: "זה היה מבחינתי האסון. כלומר, לשבת מול הקוביות האלה זה גמר אותי. אני הרגשתי שזה משפיל וזה פשוט נורא. זה היה נורא ולסטודנטים... תודה לאל, היו לי תמיד שלושה-ארבעה נחמדים שהיו איתי והם היו לא נחמדים כי אני ביקשתי ואני התחננתי, תפתחו את המצלמות, ביקשתי שמישהו אם יש לו בעיה בבקשה שיודיע לי מראש שהוא לא יכול לפתוח את המצלמה".  המורה מיכל הוסיפה: "אני לא רואה את הסטודנטים מולי, אני פחות חשה אותם, פעם ראשונה שאני עושה את זה - פחדתי שאולי הם לא יבינו [אותי] מספיק טוב בצורה כזאת ופחדתי שבסוף אני ארגיש לא הוגנת עם המבחן שאני נותנת [בסוף הקורס]".

במילים אחרות, העובדה שהתלמידים - לפעמים רובם - שמים את המצלמות שלהם בזמן השיעור במצב כבוי גרמה לתחושת כישלון של המרצים או להרגשה רעה מאוד. כאשר התלמידים הפעילו את המצלמות שלהם הדבר נחווה על ידי מורים כסימן להצלחה. ומארק הוסיף: "בסוף כשהסטודנטים והסטודנטיות] הציגו את הפרויקטים [שלהם] בפעם האחרונה, עשינו פגישות עם הקבוצה, ואז כולם היו עם מצלמה פתוחה כמובן, לא היה אחד שהעז לכבות [אותן] וזה היה מאוד אפקטיבי, זה היה מאוד יפה, כי הם העבירו מצגת גם בזום וכל אחד עבר ו... היו עבודות מאוד מאוד יפות".

מה לגבי מחקרי המשך? "המשך המגיפה והשלכותיה הביאו את האוניברסיטאות ומוסדות להשכלה גבוהה בפרט, ואת מערכת החינוך בכלל, להסתגל למצב שהפך לסוג של 'חירום שגרתי'. בהתחשב במצב זה, שלב שני עתידי של המחקר שלנו יכול לבחון את ההשפעה של מצב חירום זה על הסמסטרים שהחלו מאוקטובר 2020 ועד היום, כאשר, בניגוד לסמסטר הקודם, היה מספיק זמן למורים להכין את שיעוריהם המקוונים, כשהמורים היו בעלי ניסיון בהוראה מקוונת בתנאי משבר. נרצה לבחון את ההוראה במצב כזה ובעיקר את השאלות כיצד התכוננו המורים לפני השיעורים המקוונים? באילו שיטות הוראה הם השתמשו? מה למדו מהשלב הקודם של המגיפה, וכיצד הם מאפיינים כעת את המגיפה כולה והשפעתה על יכולותיהם הפדגוגיות", ציינו החוקרים.

למאמר המדעי: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34366690/

לפרסומים בתקשורת: ynet, ערוץ 7,

קראו פחות
טריקור

ניסוי קליני ראשון בתרופה TriCor הראה יעילות בטיפול בחולי קורונה קשים

26 אוגוסט, 2021

קרא עוד
פרופ' יעקב נחמיאס מהאוניברסיטה העברית הוכיח בניסוי קליני שנערך בביה"ח ברזילי, כי התרופה שמיועדת להורדת שומנים בדם הפחיתה את הדלקת שנגרמת על ידי נגיף הקורונה תוך 48 שעות בחולי קורונה קשים וייתרה את הצורך בהנשמה מלאכותית

נגיף ה-SARS-CoV-2 הדביק למעלה מ-165 מיליון אנשים ברחבי העולם וגרם לכמעט 3.5 מיליון מקרי מוות מאז הופעתו. מאמצי החיסון האחרונים שהחזירו את ישראל לשגרה לתקופה קצרה, כבר הפכו ליעילים פחות בעקבות מספר וריאנטים של הווירוס שמאתגרים את החיסונים הנוכחיים. בעוד ש-COVID-19 בדרך כלל גורם למחלה קלה, אצל חלק מהחולים היא עלולה להתפתח לדלקת חמורה הדורשת התערבות רפואית.

לפני כשנה, פרופ' יעקב נחמיאס ראש המרכז לביו-הנדסה באוניברסיטה העברית מצא כי נגיף הקורונה גורם להצטברות של שומנים בריאות, דבר שגורם לדלקת חמורה, במאמר שקיבל חשיפה נרחבת מאוד בישראל ובעולם. פרופ' נחמיאס וצוותו זיהו את התרופה להורדת שומנים TriCor (fenofibrate) כתרופה אנטי-ויראלית יעילה, והראו שהיא מפחיתה את הנזק לתאי הריאה וחוסמת את שכפול הנגיפים בניסויי מעבדה. באוקטובר 2020, הצוות דיווח על מחקר תצפיתי שנערך במספר מרכזים קליניים בישראל שתמך בממצאים המקוריים. לאחר מכן השיק הצוות מחקר קליני התערבותי לטיפול בחולי COVID-19 קשים במרכז הרפואי ברזילי בתמיכת Abbott Laboratories.

כעת, קבוצת החוקרים מדווחת על תוצאות מבטיחות במחקר קליני התערבותי שמובל ע״י פרופ' נחמיאס ומונחה ע״י פרופ' שלמה מעיין מנהל מערך מחלות זיהומיות מהמרכז הרפואי ברזילי. במחקר טופלו 15 חולי COVID-19 שמאושפזים במצב קשה עם דלקת ריאות הדורשים תמיכה נשימתית. המטופלים קיבלו 145 מ"ג ליום של TriCor (fenofibrate) למשך 10 ימים בנוסף לטיפול הסטנדרטי ומעקב אחר המשך התקדמות המחלה.

"התוצאות מצוינות", אמר פרופ' נחמיאס, "סמני הדלקת המתקדמים, שהם סימן ההיכר של הידרדרות המחלה, פחתו משמעותית תוך 48 שעות מתחילת הטיפול. יתר על כן, 14 מתוך 15 החולים החמורים לא נזקקו לתמיכת חמצן תוך פחות משבוע לאחר תחילת הטיפול, כשנתוני העבר מראים שרוב החולים הקשים זקוקים לשבועיים או יותר של תמיכה נשימתית". תוצאות אלו מבטיחות, שכן TriCor (fenofibrate) היא תרופה מוכרת שכבר אושרה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) בשנת 1975 לשימוש ארוך טווח עם רמת בטיחות שימוש גבוהה מאוד. כיוון שכך, הליך אישור TriCor לטיפול בקורונה יהיה קצר בכמה שנים בהשוואה לתרופות שמיוצרות היום למטרה דומה.  "פנופיבראט בטוח הרבה יותר מתרופות אחרות שהוצעו עד כה״, הדגיש פרופ׳ נחמיאס ״ומנגנון הפעולה אינו ספציפי לזן מסוים של הווירוס, כלומר התרופה יכולה להיות רלוונטית נגד רוב הווריאנטים. אנו ממתינים בדריכות לתוצאות המחקר מבוקר הפלסבו".

"כל החולים שוחררו מבית החולים תוך פחות משבוע לאחר תחילת הטיפול ונשלחו הביתה להשלים את הטיפול בן 10 הימים, ללא דיווחים על תופעות לוואי הקשורות לתרופות", מציין פרופ' שלמה מעיין. "באופן מעניין, פחות חולים דיווחו על תופעות לוואי של COVID-19 במהלך תקופת מעקב של 4 שבועות". ממצאים ראשוניים אלה מראים שבאמצעות התרופה ניתן גם להקל על תסמיני המחלה שחווים חולים ששורדים את השלב הקשה של COVID-19.

החוקרים הדגישו כי למרות שהתוצאות היו מבטיחות ביותר, רק מחקרים מבוקרי פלסבו יכולים לשמש בסיס להחלטות קליניות. "נכנסנו לשלב השני של המחקר ואנו מגייסים מטופלים באופן פעיל", אמר פרופ' נחמיאס וציין כי שני מחקרים מבוקרי פלסבו כבר מתקיימים בימים אלה בדרום אמריקה, ארצות הברית וישראל.

 

צפו בכתבה במהדורה המרכזית של חדשות 12

קראו פחות
tel aviv. by alon sin moshe, hebrew university

מחקר: הסגר שהוטל בשל משבר הקורונה שיפר משמעותית את איכות האוויר בישראל

25 אוגוסט, 2021

קרא עוד
מחקר חדש שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית על שני מחוזות בעלי זיהום אוויר מהגבוהים בישראל, גוש דן וחיפה, תוך התחשבות בתנאים מטאורולוגיים, חושף לראשונה את האפקט של הפחתה משמעותית בפעילות המשק על איכות הסביבה. ממצאי המחקר חשפו כי התרומה היחסית המרבית של הסגר לסך השינוי במזהמים הייתה עד 26%, ויחד עם התנאים המטאורולוגיים עד 47%

סגרי הקורונה הביאו לצמצום חד ודרסטי בתחבורה יבשתית, ימית ואווירית, ובפעילות תעשייתית, ולכן חלה ירידה בזיהום האוויר ברחבי ישראל ואף במדינות אחרות – על כך אין עוררין. אולם מה היקף וגודל הירידה הזאת, ומה ההשפעה של כל תקופת הסגר על איכות האוויר שאנו נושמים? מחקר חדש אותו ערכו שני חוקרים מהאוניברסיטה העברית - ד"ר שרית אגמי מהמחלקה לכלכלה ופרופ' אורי דיין מהמחלקה לגאוגרפיה, שהתפרסם במגזין המדעי Atmospheric Environment, עסק בבדיקת ההשפעה של הסגר הראשון (בתאריכים 2.5.20 - 8.3.20) בשל הקורונה על זיהום אוויר בישראל, תוך התחשבות בתנאים מטאורולוגיים שגם הם בעלי השפעה על כמות הריכוזים עצמם. המחקר התמקד באזורי גוש דן וחיפה, שני מחוזות בעלי זיהום אוויר גבוה בארץ. שני המחוזות כוללים פעילות תחבורתית ותעשייתית, כאשר זיהום אוויר בגוש דן נתרם בעיקר מתחבורה, בעוד שבחיפה הוא בעיקר בשל פעילות תעשייתית. היכן נרשמה ירידה משמעותית יותר בזיהום האוויר?

המחקר כלל שני שלבים. בשלב הראשון נבדק ההבדל בממוצע ריכוז המזהמים ב-2020 בתקופת הסגר, בהשוואה לממוצע בתקופה המקבילה ב-2019. בשלב השני נבחן אפקט הסגר על סך כמות המזהמים, וכן הערכת אפקט זה כאשר מוסיפים את השפעת התנאים מטאורולוגיים אשר שררו בזמן הסגר. החישובים בשלב הראשון הראו ירידה משמעותית בריכוז כלל המזהמים באוויר, למעט עלייה בריכוז האוזון. באופן ספציפי, נרשמה ירידה בחלקיקים באוויר שקוטרם קטן מ-2.5 מיקרומטר (PM2.5), המכונים חלקיקים נשימים עדינים המסוגלים לחדור לריאות, בשיעור של 18% בגוש דן, ו- 10% בחיפה. כמו כן, הייתה ירידה של  19% בפחמן חד-חמצני בגוש דן, שמקורו העיקרי כיום הוא בעיקר ממנועי רכבים השורפים פחמימנים כבנזין, לעומת ירידה של 4% בחיפה. הסיבה המסתמנת לירידה הגבוהה יותר בשני מזהמים אלו בגוש דן לעומת חיפה היא כי זיהום האוויר בגוש דן נובע בעיקר מתחבורה לעומת חיפה.

עבור תחמוצות החנקן) סך החנקן החד חמצני והחנקן הדו-חמצני) המגדילות את הסיכון למחלות בדרכי הנשימה - בחיפה נרשמה ירידה של 46% בריכוז החנקן דו-חמצני, לעומת ירידה של 40% בגוש דן, אך בשאר תחמוצות חנקן אובחנה ירידה דומה בריכוזים בחיפה ובגוש דן. לדוגמה, גפרית דו חמצנית (SO2) הנפלטת משריפת דלקים פוסיליים המכילים גפרית, כגון פחם, מזוט וסולר - נשרפים בעיקר בתחנות כוח ובתי זיקוק, ומכאן ההסבר לירידה המשמעותית של 57% בריכוזה בחיפה לעומת ירידה מתונה הרבה יותר של 14% בגוש דן.

תחנות הניטור המוצבות במרכזי האוכלוסייה הגדולים בארץ מודדות מזהמי אוויר אלו באופן רציף. קיימים שלושה סוגים של תחנות ניטור זיהום אוויר - כלליות, תחבורתיות ותעשייתיות. בהשוואת הירידה של כמות ריכוזי המזהמים לפי סוגי תחנות, הירידה הגבוהה ביותר נמדדה בתחנות התחבורתיות. כמו כן, בתהליך כימי מורכב הנקרא טיטרציה נצרכות תחמוצות חנקן להיווצרות האוזון, ולכן דעיכת ריכוזי תחמוצות החנקן בתקופת הסגר אופיינה בעלייה בריכוז האוזון בשיעור של 5% ו-13% בחיפה ובגוש דן בהתאמה. תוצאות צמצום פעילות כלל המשק והשפעתם על ריכוזי האוזון אינה מפתיעה, לטענת החוקרים, שכן תוצאות קרובות לממצאים שהתקבלו במחקר הנוכחי ניתן לקבל בארץ גם בסופי השבוע, במהלכם התחבורה מצומצמת יותר (הציבורית, לדוגמה, אינה פועלת).

עד כמה משפיעים הגורמים המטאורולוגיים על הממצאים? החישובים מהשלב השני של המחקר הראו כי אפקט הסגר בלבד מבחינת השונות המוסברת של כמות הריכוזים היה גדול יותר בגוש דן לעומת חיפה, ברוב תחנות הניטור שנלקחו בחשבון. למרות זאת חשוב לציין כי האפקט הבולט ביותר היה אפקט הסגר על ריכוז הבנזן (תרכובת אורגנית רעילה ומסרטנת, המגיעות מגזי הפליטה של הרכב ואזורי תעשייה), עם שונות מוסברת של 39% בשכונת הדר בחיפה. להוציא את האפקט על בנזן, האפקט בשאר המזהמים היה לכל היותר 26%. אלא שעם הוספת תנאים מטאורולוגיים (טמפרטורה, מהירות וכיוון רוח) אשר שררו בזמן הסגר עולה סך התרומה היחסית של הסגר, ונעה בין 47%-7% בחיפה, לעומת 41%-3% בגוש דן. כלומר, הירידה החדה בתחבורה ובפעילות תעשייתית הסבירה עד 26% בלבד את הירידה בכמות ריכוזי המזהמים, אך תוספת התנאים המטאורולוגיים מצביעה על שינוי משמעותי באפקט הסגר, הבא לידי ביטוי באחוז השונות המוסברת אשר כמעט והכפיל עצמו, והגיע לשיעור דרמתי של 47%.

"למיטב ידיעתנו מחקר זה הינו הראשון אשר בוצע בארץ על מנת להעריך בצורה כמותית את השפעת הסגר על איכות האוויר", מסכמים החוקרים. "תוצאות מפתיעות אלה, הבליטו את הנחיצות לבחון במחקר המשך, את ההשפעה של תחבורה ותעשייה בצורה נפרדת, וכן לתת דגש בפירוט יתר של התנאים המטאורולוגיים הנילווים בעיתות בהם קיים סגר אשר משפיעים מאוד, כפי שהצביע מחקר זה, על השינוי בריכוז המזהמים בסביבה של מרכזים אורבניים גדולים כפי שהתקבל בחיפה ובגוש דן".

 

למאמר המדעי המלא: https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1352231021004490

לפרסום בתקשורת: מעריב, אייס, News1ערוץ 7שלושה שיודעים - כאן תרבות

קראו פחות
Cells infected with CMV. by Centers for Disease Control and Prevention

מחקר על נשים המשרתות בצה"ל: הסיכון להדבקה ב-CMV בהיריון בקרב המתגוררות באזור ת"א גבוה פי 2.67

24 אוגוסט, 2021

קרא עוד
קבוצת חוקרות ישראליות ביצעו מחקר מרתק על נשים בהיריון שמשרתות בקבע בצה"ל, וחשפו את גורמי הסיכון המשמעותיים להידבקות בנגיף ה-CMV, הזיהום המשמעותי והשכיח ביותר בהריון. התוצאות מפתיעות: "נראה כי מעמד חברתי גבוה מהווה גורם סיכון משמעותי להידבק ב-CMV בהריון, בקרב נשים בצבא"

חוקרות מהאוניברסיטה העברית וצה"ל בדקו היריונות של נשות קבע בצה"ל ומצאו כי הסיכון להדבקה ב-CMV בזמן ההיריון בקרב נשים המתגוררות באזור תל אביב גבוה פי 2.67 לעומת נשים שאינן מתגוררות באזור זה. כמו כן, נמצא כי נשים עם הריונות קודמים מרובים, המעידים בדרך כלל על הימצאות ילדים קטנים בבית, נמצאות גם הן בסיכון מוגבר עד פי 2 להדבקה. תוצאות אלה פורסמו לאחרונה בכתב העת המדעי:International Journal of Gynecology&Obstetrics, בעקבות מחקר אותו הובילה בר זמר טוב, סטודנטית לרפואה במסלול הצבאי "צמרת" של חיל הרפואה באוניברסיטה העברית, בהנחייתן של פרופ׳ אסנת ולפיש - מנהלת מחלקת נשים ויולדות בהדסה הר הצופים וסא״ל ד"ר ורד קלייטמן - ראש תחום נשים בחיל הרפואה של צה"ל.

הדבקה בווירוס הציטומגלווירוס (CMV, cytomegalovirus) בילדים ומבוגרים בריאים לא גורמת בדרך כלל נזק, ופעמים רבות חולפת ללא סימפטומים כלל. לעומת זאת, הדבקה בווירוס לראשונה בזמן היריון מהווה מצב רפואי מורכב משום שהדבקה של האם ובהמשך של העובר, עלולה לגרום להשלכות קשות עבורו, הכוללות בין היתר חירשות, עיוורון ונזק מוחי (פיגור שכלי). נכון להיום, לא קיים חיסון למניעת ההדבקה במהלך ההיריון ולכן הדרך הטובה ביותר למניעת ההדבקה של העובר היא הימנעות של האם מהדבקה בזמן ההיריון, באמצעות שמירה על היגיינה ומעקב באוכלוסיות בסיכון גבוה. נשים הנדבקות בנגיף במהלך הריונן נדרשות לעבור בדיקות מקיפות מדי שבוע כדי לבדוק אם עוברן נדבק אף הוא בנגיף, דרישה לביצוע דיקור מי שפיר ואף לשקול בכובד ראש הפסקת היריון.

במחקר הרטרוספקטיבי של בר זמר טוב, פרופ' ולפיש וסא״ל ד"ר קלייטמן נבדקו ההריונות של נשות קבע בצה"ל לאורך עשור (2009-2019). כל המשתתפות במחקר חיו ושירתו בישראל במהלך כל תקופת המחקר. דרך מאגר הנתונים הממוחשב של צה"ל, נאספו נתונים שכללו את בדיקות הנוגדנים ל-CMV, כמו גם משתנים סוציו-דמוגרפיים (כגון מקום הלידה ורמת ההשכלה) ומשתנים הקשורים לבריאות (כגון מדד מסת הגוף, סולם הבריאות הצבאי. החוקרות בדקו את תוצאות בדיקות הנוגדנים ל-CMV שנלקחה בזמן ההיריון מ-7,665 הריונות. על סמך הנוגדנים, קבעו החוקרות את סטטוס ההדבקה של הנשים בווירוס - זיהום ראשוני בזמן ההיריון, זיהום ישן או היעדר נוגדנים (כלומר לא הייתה הדבקה בווירוס מעולם).

ראוי לציין כי בהתאם לנוהל השגרתי בצה"ל, בכל היריון מתאפשרת בדיקת נוגדנים אחת לפחות ל-CMV בטרימסטר הראשון, ובדיקה נוספת אופציונלית בהמשך ההיריון. במחקר הנוכחי נכללו גם נשים שעברו הפלה או הפסקת הריון. "חשוב לציין כי נבדקו הריונות ולא נשים, כך שיכול להיות לאישה אחת יותר מהיריון אחד ואז בפועל כמות הנשים הנבדקת הייתה קטנה יותר מכמות ההריונות. בהמשך, כאשר השוו המאפיינים שלהן, לכל אישה עם יותר מהיריון אחד נבחר באקראי אחד ההריונות לבדיקה", מבהירות החוקרות.

תוצאות המחקר חשפו כי בכ-6,000 הריונות, המהווים כ-80% מהמדגם, נמצאה עדות להדבקה ישנה בווירוס, כלומר שלא התרחשה בהיריון. כמו כן, בכ-1,500 מהיריונות לא נמצאו נוגדנים לווירוס בתחילת ההיריון, כלומר נשים אלו היו בסיכון להדבקה ראשונה בווירוס בזמן ההיריון. מתוכן, בקרב 66 נשים (4.15%) נצפתה עדות להדבקה בווירוס במהלך ההיריון. כלומר, אחת מתוך 25 נשים נדבקו בווירוס לראשונה בזמן ההיריון, בממוצע לאורך כל תקופת המחקר. "שיעורי ההידבקות ב-CMV היו יחסית יציבים וללא מגמה ברורה לאורך השנים. הנתונים שנמצאו בקבוצתנו היו דומים לשיעורים שתוארו בעבר באוכלוסייה הכללית בישראל. לפיכך, נראה כי שירות הצבא באופן כללי אינו משפיע על הסיכון להידבק מ-CMV", מוסבר במאמר המדעי.

בהמשך, נערכה השוואה של מאפיינים דמוגרפיים, סוציואקונומיים, בריאותיים ומיילדותיים, בין הנשים שעברו הדבקה בזמן ההיריון, לבין נשים שלא נדבקו אף פעם ונשים שנדבקו טרם ההיריון. על סמך השוואה זו, בוצעה אנליזה ממוקדת להערכת גורמי סיכון בלתי תלויים להדבקה ב-CMV בזמן ההיריון. באנליזה זו התגלו תוצאות מפתיעות - התברר כי דווקא רמה סוציואקונומית גבוהה, מספר הריונות קודמים גבוה, ובעיקר מגורים במחוז תל אביב המשויך לרמת הכנסה גבוהה, מהווים גורמי סיכון משמעותיים לסרוקונברסיה (זיהוי של הזיהום דרך בדיקת דם) ל-CMV בזמן ההיריון בקרב הנשים שנבדקו.

זאת ועוד, לדברי החוקרות במאמר, "הוכח כי גורמים אחרים כגון מדד מסת הגוף, שנחשבו לגורמי סיכון להידבקות בנגיפים ויראליים אחרים ובמשך חומרת המחלה, כמו בנגיף הקורונה, אינם קשורים באותה מידה ואינם משפיעים על שכיחות ההידבקות ב-CMV בהיריון".

אמנם תוצאות המחקר אינן מייצגות את כלל אוכלוסיית ישראל (שכן המדגם נאסף מבסיס הנתונים של נשים המשרתות בצה"ל), אך החוקרות מקוות כי הנתונים שמצאו יהוו בסיס למחקר רחב יותר בקרב אוכלוסיות נוספות בישראל ובעולם. "נראה כי מעמד חברתי גבוה מהווה גורם סיכון משמעותי להידבק ב-CMV במהלך ההיריון, בקרב נשים בצבא. נראה כי נשים המתגוררות במחוז תל אביב עלולות להיות בסיכון מוגבר להידבקות", סוכם במאמר המדעי.

בר זמר טוב סיכמה: "אתחיל ואומר שזו זכות גדולה עבורי לקחת חלק במחקר החשוב הזה, ועוד יותר לבצע אותו בהנחייתן של רופאות וחוקרות מעוררות השראה. תוצאות המחקר שופכות אור על נושא חשוב שעדיין חסר בו מידע רב, והפך להיות רלוונטי מתמיד לאור מחקר חדש מישראל שהציג טיפול מוכח חדש לנשים שנדבקו בשלב מוקדם בהיריון. כולנו מקוות שתוצאות המחקר יעזרו להעריך בצורה טובה יותר את האוכלוסיות בסיכון גבוה, ועל ידי כך יהוו בסיס למחקרים עתידיים של תוכניות מניעה ממוקדות".

למאמר המדעי: https://obgyn.onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/ijgo.13679

לפרסומים בתקשורת: רצועת הבטחון - גלי צה"ל (בסוף התוכנית, 25.8.21), ערוץ 7מגזין הבריאות של שרית יוכפז, יתד נאמן,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
stylized molecule of oxytocin

מקרב לבבות? חוקרים מצאו ש"הורמון האהבה" מגדיל את התחרותיות אצל גברים

24 אוגוסט, 2021

קרא עוד
תחרותיות מהווה מרכיב מרכזי באינטראקציות בין בני-אדם. בעידן של רף קבלה גבוה למסלולי לימוד מבוקשים, של מירוץ בלתי פוסק אחר קידום בעבודה, ושל מחסור במשרות עם שכר גבוה, נכונות להתחרות היא תנאי כמעט הכרחי להצלחה בכל מקום. למרות התפקיד המרכזי שתחרותיות משחקת בחיי היו-יום, עדיין לא ברור מה הם הגורמים הביולוגיים העומדים בבסיסה.

מחקר חדש של הדוקטורנט בועז שרקי וד"ר שלמה ישראל מהמחלקה לפסיכולוגיה ופרופ' אייל וינטר מהמחלקה לכלכלה, שפורסם לאחרונה במגזין הרפואי Psychoneuroendocrinology, התמקד בהשפעה של ההורמון אוקסיטוצין, המשחק תפקיד משמעותי בבני אדם בוויסות התנהגות וקוגניציה חברתית – על תחרותיות. עד כה היה ידוע כי אוקסיטוצין, המכונה גם "הורמון האהבה" קשור מאוד לקשרים חברתיים, אמפתיה ואהבה, עוזר לנו לתפקד טוב יותר במצבים חברתיים ולמעשה גורם לנו גם לרצות אותם יותר ולחפש מגע וקשר חברתי אנושי. לדוגמה, לאחרונה פורסם כי יצירת מוזיקה בצוותא (כמו בקורונה, מוזיקת המרפסות) מביאה להפרשת אוקסיטוצין (פורסם לאחרונה בכתב העת המדעי "American Psychologist"). ההורמון הזה גם מאפשר לנו להתחבר במהירות לרך הנולד או לבן\בת זוג חדש. אלא שהמחקר הנוכחי מצא כי לא רק שאוקסיטוצין משפיע על התחרותיות בין בני אדם, אלא שהוא גם משפיע על הקשר שבין טסטוסטרון לתחרותיות.

במסגרת המחקר, 204 סטודנטים וסטודנטיות מהאוניברסיטה העברית השתתפו בניסוי שנערך בתנאי סמיות-כפולה (double-blind, החוקרים והנחקרים כאחד אינם יודעים מי מהנחקרים משתייך לקבוצת הניסוי ומי לקבוצת הביקורת). מטרת המחקר הייתה להבין את הקשר אוקסיטוצין-טסטוסטרון-תחרותיות. לאחר שהמשתתפים קבלו אוקסיטוצין או פלסבו, הם ביצעו משימה של פתירת תרגילי חשבון פשוטים, שנועדה להעריך את מידת הנכונות שלהם להתחרות זה בזה. לפני ביצוע המשימה, כל משתתף בחר בין תגמול נמוך אך וודאי עבור כל פתרון, לבין תחרות בה הוא יכול היה לזכות בתגמול גבוה יותר, שיתקבל אך רק בתנאי שביצועיו יעלו על ביצועיהם של שלושה משתתפים אחרים - אחרת המשתתפ/ת לא יקבלו דבר. במהלך הניסוי, נאספו מהמשתתפים דגימות רוק, שאמצעותן נמדדו רמות הטסוסטרון לפני ואחרי ביצוע המשימה.

המחקר העלה מספר ממצאים מעניינים. ראשית, בעוד שאצל משתתפים שקבלו פלסבו (טיפול דמה) לא היה הבדל בין גברים לנשים ברמת התחרותיות, תחת אוקסיטוצין גברים היו פי 1.5 יותר תחרותיים מאשר נשים. בנוסף, תוצאות הניסוי הצביעו על קשר בין שינוי ברמות הטסטוסטרון במהלך המשימה לבין רמת התחרותיות אצל גברים. כלומר, גברים עם עלייה חדה ברמות הטסטוסטרון היו פי שלוש תחרותיים יותר מאשר גברים עם ירידה חדה ברמות הטסטוסטרון. החידוש המרכזי של המחקר הוא שאצל גברים, מתן אוקסיטוצין לפני ביצוע המשימה, מבטל את הקשר בין שינוי ברמות הטסטוסטרון לבין תחרותיות. אצל נשים, לעומת זאת, לא נמצא קשר בין שינוי ברמות הטסטוסטרון לבין תחרותיות, ולא נמצאה השפעה של אוקסיטוצין על כך. ההשפעה המשולבת בין אוקסיטוצין, שינוי ברמות הטסטוסטרון ומין על תחרותיות היתה תקפה גם לאחר ניטרול של גורמים אחרים שקשורים בתחרות, כגון, יכולת, בטחון עצמי, ושנאת-סיכון.

ממצאי המחקר מצביעים, איפוא, על כך שבנוסף להשפעה הישירה של אוקסיטוצין על התנהגות חברתית, כגון תחרותיות, יש לו גם תפקיד חשוב בוויסות ההשפעה של הורמונים אחרים על התנהגות זו. "ממצאים אלו, מסייעים לנו להעמיק את ההבנה בנוגע למנגנונים הביולוגיים הסבוכים שעומדים בבסיס התנהגות חברתית בבני-אדם", מסבירים החוקרים.

במחקרים עתידיים, ינסו החוקרים לבחון את ההשפעה של אוקסיטוצין על התנגותיות ותפיסות חברתיות נוספות, כגון, התנהגות בהקשר של קונפליקט קבוצתי ותפיסה של חברי קבוצת החוץ, ואת ההשפעה המשולבת שלו עם הורמונים אחרים על התנהגויות ותפיסות אלה.

למאמר המדעי: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34298279/

לפרסומים בתקשורת: שוונג, שלושה שיודעים - כאן תרבות,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
drought. Mike Erskine, unsplash

הגרוע מכל עוד לפנינו: מחקר בינלאומי בהובלה ישראלית מספק הוכחות לבצורות ממושכים בעתיד

14 ספטמבר, 2021

קרא עוד

מחקר חדש המתבסס על ניתוח נתונים אקלימיים שערכו חוקרים באוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת קולומביה שבארה"ב: "ההתחממות הגלובלית צפויה לגרום למגה-בצורות ושריפות נרחבות אף יותר ברחבי אמריקה, כבר בעתיד הקרוב"

בחודש האחרון נחשפנו לתוצאות הנוראיות של יובש, גל חום ורוחות חזקות שגרמו לשריפות רבות ברחבי הארץ והעולם. כבר עכשיו מדעני הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC), ביניהם פרופ' דניאל רוזנפלד מהמכון למדעי כדור הארץ, מזהירים שבצורות וגלי חום קיצוניים יגרמו לסבל רב עבור מיליוני בני אדם בעשרות השנים הקרובות ויובילו לשריפות נרחבות אף יותר מאלה שראינו בהרי ירושלים או מעבר לים, בארה"ב (קליפורניה) ובאירופה (יוון). בדומה לכך, בצורות קשות מתרחשות בעשור האחרון במרכז צ'ילה ובדרום מערב אמריקה הצפונית ומובילות לאבדות חקלאיות נרחבות.

מחקר חדש בהובלת ד"ר נתן ס טייגר מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, חושף סיכונים עתידיים לאזורים חקלאיים מרכזיים בצפון ודרום אמריקה. המחקר, שהתפרסם לפני מספר ימים בכתב העת הבינלאומי Nature Geoscience מבית Nature, מתחקה אחר שינויי הטמפרטורות בעקבות תופעת "לה נינה" (La Niña), שדפוס האקלים שלה באלף השנים האחרונות הוביל שוב ושוב למגה-בצורות ממושכות בצפון ובדרום אמריקה במקביל. הממצאים מגלים ששינויי האקלים באזורים אלה, הכוללים את אזור קליפורניה שבארה"ב ואזורים מרכזיים בצ'ילה ובארגנטינה, בעלי השלכות אקולוגיות, חקלאיות וחברתיות הרסניות.

ד"ר סטייגר ועמיתיו מאוניברסיטת קולומביה שבארה"ב התבססו על ניתוח מאגרי נתונים נרחבים מארכיונים, המתעדים גשמים וטמפרטורות בעבר שהראו כי בצורות ממושכות התרחשו באופן קבוע ביבשת אמריקה. "שילבנו רשומות גיאולוגיות והדמיות מחשב של האקלים הגלובלי במטרה לאתר את דפוסי ההתרחשות של הבצורות בצפון ודרום אמריקה לאורך ההיסטוריה. גילינו שהסוגים הקשים ביותר של הבצורות, המכונות בלועזית "מגה-בצורות", התרחשו שוב ושוב באזורים הדרום מערביים של צפון ודרום אמריקה במקביל. הממצאים שלנו מראים שבצורות רצופות כאלה הן יותר מסתם צירוף מקרים", מסביר ד"ר סטייגר.

"מצאנו שבמהלך האלף האחרון התרחשו כ-12 מגה-בצורות קיצוניות גם בדרום מערב אמריקה הצפונית וגם בדרום מערב אמריקה הדרומית. מדובר בבצורות קיצוניות מאוד שבממוצע ארכו כשלושה עשורים בצפון אמריקה וכשני עשורים בדרום אמריקה ברציפות", מוסיפים החוקרים. בהקשר זה, חשוב לציין כי 7 מהאירועים הללו התרחשו בו-זמנית בשני האזורים כתוצאה מהטמפרטורות הקרות החריגות במרכז האוקיינוס השקט שגורמת תופעת "לה נינה". "תנאי 'לה נינה' יוצרים גלים אטמוספריים עצומים הדוחפים סערות יותר לכיוון הקטבים, ומרחיקים אותן ממקומות כמו מרכז צ'ילה ודרום מערב אמריקה הצפונית", מפרט ד"ר סטייגר.

התוצאות מצביעות על כך שבעתיד צחיחות קיצונית שתימשך עשרות שנים עלולה לפגוע בכל אזורי המערב של אמריקה. תחת ההתחממות הגלובלית, האזורים המערביים בצפון ודרום אמריקה צפויים להתייבש עוד יותר. לטענת החוקרים, זה יוביל לבצורות חמורות וקיצוניות אף יותר באזורים אלה, אשר אנו יודעים כיום שניתן לסנכרן אותם על-ידי שינויי טמפרטורות באוקיינוס השקט הטרופי.

 

לפרסום המדעי: https://www.nature.com/articles/s41561-021-00819-9

פרסומים בתקשורת: ynet,

 

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Doctors performing surgery. unspalsh

מחקר חדש: האם לידת מלקחיים אכן מסוכנת?

13 ספטמבר, 2021

קרא עוד
בשנים האחרונות מעדיפים רופאים ורופאות מיילדים לבצע ניתוח קיסרי במקום לנסות לידת מלקחיים או ואקום, בשל החשש מפגיעה מוחית או גופנית, או התפתחות תחלואה קשה לאחר הלידה. במקביל, פוחתים הלימודים בבתי הספר לרפואה לגבי לידה שכזאת. מחקר חדש מגלה כי החשש שכזה הוא לא בהכרח מוצדק

בשנים האחרונות חלה ירידה חדה בכמות הלידות בהן נעשה שימוש במלקחיים (שתי כפות מצטלבות), כאמצעי להפחתת שיעור הלידות הקיסריות. למרות זאת, ישנם רופאים שעדיין המשתמשים בשיטה זו בעיקר במקרים של לידה מתחת ל-34 שבועות, כאשר קיים קושי להמשיך את הלידה, כשמאמצי הדחיפה האימהיים בלידה ירודים, או בעקבות כשל בחילוץ הולד מנרתיק האם באמצעות ואקום. במקביל, תוכניות ההכשרה הרפואיות מצמצמות את הלימודים בנושא. לאחרונה אף דווח במחקרים אמריקאים כי 14% מהמוסדות הרפואיים שנסקרו בצפון אמריקה ציינו כי הם לא מבצעים כלל לידת מלקחיים, וכי פחות מ-1% מכלל הלידות בארה"ב הן לידות שכאלה. מחקר חדש רחב היקף, שפורסם במגזין המדעי "The Journal of Maternal-Fetal & Neonatal Medicine", מבהיר כי במרבית המקרים של לידות מלקחיים הן בטוחות לביצוע.

לידת מלקחיים (המכונה גם לידה מכשירנית) היא אחת משתי פעולות אפשריות לביצוע בשלב השני של הלידה, ונועדה לסייע למשוך את הילוד כאשר הוא אינו מתקדם בתעלת הלידה. השיטה הנוספת היא לידת ואקום. מי שתפס את מקומן של לידות המלקחיים ולידות הואקום בשנים האחרונות הם הניתוחים הקיסריים, מתוך התפישה ששיטה זו תוכל לצמצם את כמות הסיבוכים האופציונליים בלידה. סיכונים אפשריים של לידה מכשירנית כוללים במקרים מסוימים שברים בגולגולת, דימומים מוחיים, נזק לרקמת המוח של הילוד או פגיעה נרתיקית בקרב היולדת. למרות ההעדפה של עולם הרפואה את הלידות הקיסריות על פני הלידות המכשירניות, הניתוח הקיסרי אינו חף מסכנות לילודים וכולל גם סיכונים ובהם דימומים או נזקים אפשריים לאם.

במחקר הנוכחי, אותו הובילו דר' גבריאל לוין, מרצה בכיר בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, ומנהל מיון גינקולוגי בתל השומר דר' רענן מאיר, נחקרו תוצאות לידות מלקחיים אשר מהוות פחות מחצי אחוז מהלידות בישראל, וכהמשך למחקר אשר פורסם לפני כשנה אודות לידות מלקחיים ופגיעה גופנית אפשרית באם - קרעים פרינאליים אפשריים ליולדות בדרגות 3-4 (פגיעה משמעותית ביותר בחיץ-הנקבים, המערבים פגיעה בשרירי הסוגר של פי הטבעת ולעיתים גם ברירית האנוס). במהלך המחקר נבדקו מעל 183,191 לידות סינגלטון (ילוד יחיד) שהתבצעו בשנים 2011-2020, כש-861 מהן הסתיימו בלידת מלקחיים במרכזים הרפואיים הדסה ושיבא (0.5% מכלל ההריונות בוצעו במלקחיים). 9.9% מהן עברו בעבר לידה קיסרית. במסגרת העבודה נלקחו בחשבון גורמים שונים כמו מאפיינים בסיסיים של האם הכוללים את הגיל, מדד ומסת גוף היולדת (BMI); מחלות נלוות והיסטוריה מיילדותית; מאפייני הריון כולל התרחשות של הפרעות יתר לחץ דם בהריון, סוכרת הריונית, מין עובר ועוד; תוצאות לידה כולל גיל הריון בלידה, אופן התחלת הלידה, שימוש בהרדמה אפידורלית, משקל לידה, סיבוכים בילודים ועוד.

ממצאי המחקר חשפו כי ב-15.2% מהלידות שהוגדרו לידת מלקחיים הייתה תחלואה בקרב היילודים אשר כללה אשפוז ביחידה לטיפול נמרץ ליילודים, פגיעות קרקפת, שברים (בגולגולת ובעצם הבריח), דימום תוך-גולגלתי, צפלוהמטומה (הצטברות של דם בין אחת מעצמות הגולגולת והקרום המכסה אותה, תופעה נפוצה לאחר לידת מלקחיים או בעקבות לחץ בזמן המעבר בתעלת הלידה), ציוני אפגר נמוכים (פחות מ-5 ו-7 בחמש הדקות הראשונות לאחר הלידה) ומדדים של אספיקציה (הפרעה באספקת חמצן ודם לגוף התינוק). למרות ממצאים קשים אלה, יש לציין כי תופעות אלה מתרחשות גם כתוצאה מהניתוח הקיסרי ולא בהכרח קשורות ללידה המכשירנית.

כאשר החוקרים עיבדו עוד את הנתונים, הם מצאו עדויות נוספות לכך שלידה מכשירנית היא לא הפקטור העיקרי שמעלה את הסיכון לתחלואת הילוד. התחלואה נמצאה קשורה באופן חזק ומובהק ללידה מוקדמת ולמשקל לידה נמוך וכן בעלייה נמוכה במשקל של היולדת במהלך ההריון, ולאו דווקא לפעולת המלקחיים בלידה. גם לאחר בחינת המדדים התלויים והלא-תלויים והשפעתם על הממצאים, הסיקו החוקרים כי לידת מלקחיים, נדירה ככל שתהיה, קשורה באחוז נמוך יחסית של תחלואת עובר וילוד, ואין כל הצדקה לחשוש מפניה. הדבר מתלווה לתוצאות מחקר קודם של החוקרים, אשר מצא שתחלואה אימהית בישראל היא יחסית נמוכה ביחס למדווח בעולם בקרב לידות מלקחיים.

"הממצאים עשויים להצביע על צורך בחישוב מחדש של שימוש במלקחיים בלידה, וגם לגבי תרגול השיטה. יש לשקול לתת מקום ללידת מלקחיים בפרקטיקה הקלינית", הסבירו החוקרים במאמרם. "יש לציין כי נמצא ש-10% מלידות המלקחיים בוצעו לאחר כישלון לידת ואקום, והדבר מראה כי עדיין ישנה חשיבות מסוימת לביצוע לידות מלקחיים כחלופה לביצוע לידה קיסרית מורכבת. אנו מזמינים ומעודדים סטודנטים נוספים לחקור נושא זה יחד עמנו בעבודות גמר או בעבודות במסגרת לימודים מתקדמים יותר".

למאמר המדעי: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34261419/

לפרסום בתקשורת: וואלה, ערוץ 20, ערוץ 7מגוון החדשות, הידען, Jpost

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
smoking. delfin almonte, unsplash

מחקר: 70% מחנויות שמכרו סיגריות 'אייקוס' נמצאו בקרבת בי"ס – חברות מוצרי טבק ועישון עוקפות את החוק

5 ספטמבר, 2021

קרא עוד
שיווק סיגריית אייקוס בנקודות מכירה מעורר דאגה עקב פרצות בחקיקה, התורמות לחשיפת ילדים ובני נוער למוצרי טבק ועישון. דר' בר-זאב ממובילות מחקר חדש בנושא: "הממשלה צריכה לפעול במהירות כדי למנוע המשך שיווק ופרסום של מוצרים אלו, ואיסור מכירה ברדיוס קרוב לבתי ספר"

מחקר חדש שפורסם בעיתון המדעי המוביל “Nicotine and Tobacco Research”, בהובלת חוקרים מהאוניברסיטה העברית בישראל ואוניברסיטת ג'ורג וושינגטון בארה"ב, מצא כי חברות הטבק בישראל מנצלות פרצות ועושות ככל האפשר כדי לעקוף את חוק איסור פרסום ושיווק מוצרי טבק ועישון, עם המשך חשיפה משמעותית של ילדים ובני נוער לנוכחות מוצרים אלו בנקודות המכירה. לדברי דר' יעל בר-זאב מבית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית, באוניברסיטה העברית בירושלים והמרכז הרפואי הדסה, ויו"ר החברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון בהסתדרות הרפואית בישראל, שהובילה את המחקר, ציינה השבוע כי "זה מעורר דאגה, שכן אנחנו יודעים שחשיפה של בני נוער למוצרי טבק בנקודות מכירה קשורה קשר הדוק לסיכון גבוה יותר להתנסות במוצרים אלו, ובשימוש קבוע בהמשך במוצרים אלו".

סיגריית אייקוס, מוצר טבק בחימום, נכנסה לשוק בישראל בסוף שנת 2016. למרות ניסיונות חוזרים של חברת הטבק להשפיע על קובעי המדיניות כך שהמוצר יהיה תחת רגולציה שונה, משרד הבריאות קבע שאייקוס יוכר כמוצר טבק ככל המוצרים האחרים, ויהיה תחת אותה רגולציה בדיוק כמו סיגריות רגילות, כולל איסור פרסום בנקודות המכירה השונות. המחקר, בשיתוף עם פרופ' חגי לוין מהאוניברסיטה העברית בירושלים והמרכז הרפואי הדסה, ופרופ' קרלה ברג מאוניברסיטת ג'ורג וושינגטון בארה"ב - כלל ביקורים סמויים ב-80 חנויות שמוכרת אייקוס (או היטס, הסיגריות התואמות למכשיר אייקוס) בארבע ערים בישראל – תל-אביב, חיפה, ירושלים, ובאר-שבע. הממצאים הראו כי למרות שמרבית החנויות אכפו לכאורה את חוק איסור הפרסום והשיווק, חברות הטבק מצאו דרכים לעקוף את החוק עם תצוגה מיוחדת, לדוגמה - שלטים המתריעים כי "(בחנות זו) אנו מוכרים סיגריות". יתר על כך, באחוז לא מבוטל של החנויות, אייקוס והיטס, ומוצרי טבק אחרים, הושמו בקרבה של פחות מ-30 ס"מ ממוצרים המיועדים לילדים כגון צעצועים, דברי מתיקה ומכונות ברד. כמעט 70% מכלל החנויות נמצאו במרחק הקטן מ-300 מטר מבית ספר, ו-40% נמצאו במרחק קטן מבתי ספר יסודיים.

 

בנוסף לכך, הממצאים מהמחקר מעידים על כך שייתכן כי החברה משווקת את מוצר האייקוס דווקא לאוכלוסייה מרמה סוציו-אקונומית גבוהה (בהסתמך על מחיר המוצר ומיקום החנויות), זאת בניגוד לטענות החברה כי היא מייעדת את המוצר דווקא למעשנים שלא מצליחים (או לא רוצים) להיגמל מסיגריות. דווקא אוכלוסיות מרמה סוציו-אקונומית נמוכה סובלים משיעורי העישון הגבוהים ביותר, ושיעורי הצלחה נמוכים יותר בגמילה מעישון.

עוד לדברי דר' בר-זאב, "הממצאים הללו מראים כי חברות הטבק ימשיכו לעשות ככל שהם יכולים כדי לעקוף את החקיקה. המטרה העיקרית של חוק איסור פרסום ושיווק מוצרי טבק ועישון הינו למנוע חשיפה של ילדים ובני נוער למוצרים אלו. לחברות הטבק לא אכפת, והם יעשו מה שצריך כדי להבטיח המשך שיווק של מוצרים אלו והגדלת הרווח שלהם. הממשלה צריכה לפעול במהירות כדי למנוע המשך שיווק ופרסום של מוצרים אלו על ידי יצירת מנגנון רשיון לממכר טבק, ואיסור מכירה של כלל מוצרי טבק ועישון ברדיוס קרוב לבתי ספר".

פרופ' חגי לוין: "שר הבריאות ניצן הורוביץ התחייב לקדם חקיקה בנושא המאבק בעישון תוך מניעת השפעת שיקולים לא מקצועיים. ממצאי המחקר שלנו מצביעים על פרצות בחקיקה הקיימת. יש לחסום פרצות אלו בהקדם על ידי עדכון החקיקה ואכיפתה, על מנת להגן על בריאות הציבור בישראל ועל בני נוער מחשיפה לשיווק מסוכן של מוצרי טבק. למחקר יש השלכות גם על רגולציה של טבק במדינות אחרות, שכן הוא חושף את טקטיקות השיווק שלהן".

 

למחקר המדעי: https://academic.oup.com/ntr/advance-article/doi/10.1093/ntr/ntab142/6314314?rss=1

פרסומים בתקשורת: דוקטורס אונלי,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Image by PublicDomainPictures from Pixabay

במאמר ב-Science: צוות בינלאומי מצא קשר בין ההתחממות הגלובלית לעלייה באירועי הקור הקיצוניים בחורף

5 ספטמבר, 2021

קרא עוד
במאמר פורץ דרך שפורסם בכתב העת Science, צוות החוקרים מארה"ב ומהאוניברסיטה העברית הציגו מנגנון המסביר איך שינויי האקלים באזור הארקטי משפיע על קווי הרוחב הבינוניים באופן שלא הוצג בעבר. "מגמת העלייה באירועי חורף קיצוניים  מתיישבת בקו אחד עם שינויי האקלים הידועים ואינה תירוץ לעיכוב ההפחתה בפליטת גזי חממה"

 

במהלך שלושת העשורים האחרונים, האזור הארקטי, הסובב את הקוטב הצפוני, חווה את שינויי האקלים הגדולים ביותר מכל מקום על פני כדור הארץ, כולל קצב עליית הטמפרטורות, התכה של קרח בים והפחתת כיסוי השלג יבשתי בזמן האביב. התחממות מהירה באזור הארקטי ביחס לשאר כדור הארץ מכונה הגברה ארקטית. על אף ההתחממות הגלובלית, לתהליך ההגברה הארקטית יש קשר ישיר, באופן לא צפוי, דווקא לתדירות אירועי קור קיצוניים. מחקר חדש שנערך על ידי צוות חוקרים בינלאומי והתפרסם בכתב העת הנחשב Science, בחן האם שינוי האקלים יכול להוביל דווקא לאירועי קור בקווי הרוחב הבינוניים, למרות המגמה הנחזית של עלייה בטמפרטורה.

צוות החוקרים בהובלת פרופ' יהודה כהן מאוניברסיטת MIT ומ-AER ובהשתתפות פרופ' חיים גרפינקל וד"ר איאן וויט מהאוניברסיטה העברית, יחד עם פרופ' מתיו ברלאו ופרופ' לורי אגל מאוניברסיטת מסצ'וסטס, ערך מחקר מקיף על פני 42 שנים, בו בחנו את השינויים במערבולות הארקטיות והפריסה שלהן לאזורים הקרובים יותר לקו המשווה בעקבות שינויי האקלים. מאז שנת 1979, המערבולות הארקטיות משנות את פריסתן, "נמתחות" ומרחיבות את תחומי ההשפעה שלהן. על ידי ניתוח תצפיתי בשילוב מודלים חישוביים, הראו החוקרים כי שינויים באזור הארקטי הנובעים מהתחממות מואצת, דוגמת התכה של קרח ים והגברת ירידה של שלג סיבירי בסתיו, מובילים לשינוי הפריסה של המערבולת הארקטית, שבעקבותיו נוצרים אירועי קור קיצוניים בצפון אמריקה ממזרח לרוקי.

המאמר מציג מנגנון פיזיקלי של שינויי האקלים בכלל והשינוי הארקטי בפרט באופן שלא הוצג בעבר. החוקרים הראו כיצד ההגברה הארקטית תורמת למזג אוויר חורפי קשה יותר למרות תופעה כוללת של התחממות האקלים. עד כה, מרבית התיאוריות על הקשר בין הגברה ארקטית למזג אוויר חורפי בקווי הרוחב הבינוניים טענו כי הקשר הוא דרך זרם הסילון (זרם אוויר חזק בגובה כ-11 קילומטר מעל פני הים) או התחממות פתאומית בסטרטוספרה (שכבת אטמוספירת  בין 10 ל-50 ק"מ מעל השטח), שהן ההפרעות הגדולות והנלמדות ביותר במערבולת הארקטיות. המחקר החדש מספק עדות משכנעת לכך שהקשר החזק ביותר בין מזג האוויר הארקטי לקווי הרוחב הבינוניים, לפחות בארה"ב, עשוי להיות באמצעות חריגה פחות נרחבת וחלשה יותר: "מתיחה" של מערבולת הקוטב.

"השתמשנו בניתוח של תצפיות בשילוב עם פלט ממודלים שהרצנו", הסביר פרופ' גרפינקל. "הראינו שעל אף שבממוצע גלובלי ישנה ירידה באירועי קור קיצוניים, בקווי הרוחב הבינוניים בחורף יש עלייה והעלייה הזאת נובעת ממנגנון חדש. היה ידוע לפנינו שהיחלשות במערבולות הארקטיות כ-30 ק"מ מעל השטח יכולה להוביל לגל קור בסיביר וצפון אירופה, אך חשבו שההשפעה על צפון אמריקה יחסית קטנה. בניגוד לדעה המקובלת, המחקר שלנו דווקא הראה שכחודש אחרי תחילת האירוע ההשפעה בצפון אמריקה יותר חזקה. גם הראנו שיש מגמה של עלייה במנגנון החדש הזה".

"אנחנו נמצאים בעיצומה של ההתחממות הגלובלית שנגרמה כתוצאה ממעשי ידי אנוש, ושמצד אחד גורמת לקיץ להתארך, אך מצד שני מובילה לתדירות גבוהה יותר של אירועי קור קיצוניים בחורף", הוסיף פרופ' יהודה כהן. "החורף האחרון היה רווי באירועי קור קיצוניים בכל העולם, סיביר, אירופה, אסיה ואמריקה, כשהזכור ביותר היה בפברואר השנה במדינת טקסס בארצות הברית, שם נזקי גל הקור וכמויות השלג חסרות התקדים נאמדים בכ-200 מיליארד דולר. תוצאות המחקר מוכיחות שהעובדה שכדור הארץ מתחמם, לא תגן עלינו מהשפעות הרסניות של מזג אוויר חורפי קשה".

פרופ' חיים גרפינקל מסכם: "קיימת סתירה ארוכת שנים בין עלייה לכאורה של אירועי הקור הקיצוני בחורף בקווי הרוחב הבינוניים, בזמן שהטמפרטורות בעולם מתחממות. המחקר שלנו מסייע בפתרון סתירה זו. אירועי הקיצון באמצע החורף כבר אינם תירוץ לעיכוב בפעולה הדרושה בדחיפות להפחתת פליטת גזי החממה".

 

למאמר ב-Science

לכתבה באתר ynet

קראו פחות
מתוך דוח חוקרי הקורונה לתאריך 3 בספטמבר 2021

דוח חדש של החוקרים והחוקרות המנטרים את מצב תחלואת הקורונה בישראל: נשמרת ההערכה שגל התחלואה הנוכחי נבלם

3 ספטמבר, 2021

קרא עוד

** הדו"ח המלא מצורף בקובץ למטה! **

המשך האטה בתחלואה קשה, והמשך הירידה במאומתים בקרב בני 40+. נשמרת הערכה על בלימת הגל.
חשש לחידוש התפרצות במקרה של חריגה מההנחיות.

 

נמשכת הירידה החזויה במספר חולים קשה חדשים ומספר חולים קשים באשפוז.

האצה בקצב העליה במספר המאומתים בקרב גילאי 0 -18.
עצירה בירידה במקדם ההדבקה האפקטיבי בשכבת גיל 20-60.
נמשכת הירידה בקצב איתור המאומתים בקרב גילאי 40+ .

להערכתנו העליה הגבוהה בקצב איתור החולים החדשים בגילאי 0 -18 קשורה לבדיקות הרחבות של שכבת גיל זו.  איתור חולים בשכבת גיל זו יכול להוביל לעליה קטנה במקדם ההדבקה בגילאים 20-60. במידה ואכן העליה נגררה מאיתור תחלואה, הצפי הוא שמספר המאותרים לא ימשיך לעלות בימים הקרובים ויחל לרדת. המשך הירידה בתחלואה בקרב האוכלוסיה מעל גיל 60 וההתאמה לירידה הנצפית בתחלואה קשה ובינונית מצביע על המגמה הצפויה של המשך הירידה בעומס האשפוזים בזמן הקרוב. וזאת בהתאם לתחזית.

מקדם ההדבקה של אוכלוסיה מבוגרת, יחד עם המיגון המסופק ע״י מנת הדחף מובילים לצפי להמשך ירידה לפחות בתווך הזמן של כשבועיים קרובים וירידה מתחת ל 500 חולים קשה באשפוז בתוך כשבוע עד שבועיים. נשמרת ההערכה שגל התחלואה הנוכחי נבלם בזכות השילוב בין מבצע הבוסטר ויישום מגבלות רכות. יש לציין שחריגה ממגבלות בהתקהלות המוניות יכולה לגרור חידוש התפרצות תחלואה לאור מספר החולים הגבוה כיום. לאור זאת יש להקפיד על שימור ההגבלות הנוכחיות.

את הדו"ח כתבו: פרופ' ינון אשכנזי, פרופ' דורון גזית ופרופ' נדב כץ ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית, יחד עם פרופ' רונית קלדרון-מרגלית ופרופ' רן ניר-פז מבית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית באוניברסיטה העברית בירושלים ומבית חולים הדסה, ומאיר בינג מהאוניברסיטה העברית.

לפרסומים בתקשורת: N12וואלה ,מעריב, הארץבחדרי חרדים, מבזק ynet, eatwell, ynet, N12, חמל

 

קראו פחות
smelling with mask. by engin akyurt, unsplash

לונג, לונג קוביד: מחקר חדש חושף - פרוזמיה פנטוסמיה הופכות לתופעות בריאותיות שכיחות לאחר החלמה מקורונה

2 ספטמבר, 2021

קרא עוד
אחת מתופעות הלוואי המדוברות של הקורונה היא איבוד חוש הריח. מחקר חדש בהובלת פרופ' מאשה ניב מהאוניברסיטה העברית, חושף שכיחות גבוהה של שתי תופעות בריאותיות המופיעות בעקבות אובדן חוש הריח, בקרב מחלימים מקורונה. תופעות מתמשכות אלה מפריעות לאורך זמן רב כנראה לעשרות אלפי ישראלים - אך רבים עדיין לא מודעים לחומרתן ושכיחותן

אובדן ריח הוא סימפטום של נגיף הקורונה עם שכיחות מוערכת של בין 40-70 אחוז מהחולים. ליקוי ריח משפיע על הבריאות הפיזית והנפשית ועל ההתנהגות התזונתית של האדם. לכן, קריטי להבין את קצב הזמן ואת מהלך התאוששות הריח. מחקר חדש בהובלת פרופ' מאשה ניב מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית, שפורסם השבוע בארכיב המדעי ''Medrxiv'', לפני ביקורת עמיתים, כי מחלימים רבים מאלה שסבלו מאובדן חוש הריח, ועוד יותר כאלה שחוש הריח שלהם נותר חלש לאורך זמן, מדווחים גם על פרוסמיה ופנטוסמיה.

המחקר הנוכחי בוצע דרך מאגד בינלאומי לחקר פגיעה בחושי הטעם והריח, שהוקם על ידי חוקרים וחוקרות מרחבי העולם, בשם GCCR. פרופ' ניב וצוותה, שלוקחים חלק מרכזי במאגד, פנו ל-12 אלף נבדקים ונבדקות, שהשתתפו בחודש אפריל-ספטמבר 2020 במחקר הקודם של GCCR על תסמיני מחלות נשימתיות. כ-3,000 מתוכם השיבו למחקר הנוכחי, כש-1,468 מהם היו חולי קורונה שאיבדו את חוש הריח והטעם במהלך המחלה והיו רלוונטים למחקר. החוקרים מצאו כי בין  2-11 חודשים לאחר המחלה, 60% מהנשים ו-48% מהגברים דיווחו על פחות מ-80% מיכולת הריח ביחס לטרום מחלה. ככלל, חוש הטעם בדרך כלל התאושש מהר יותר מהריח לאחר שמחלימים מהנגיף, ורק לעיתים רחוקות נמשך אובדן הטעם כשחוש הריח חזר לאיתנו. התמשכות של חוש ריח פגום מלווה במספר גבוה יותר של סימפטומים מתמשכים נוספים (כגון כאב ראש ועייפות), זאת בניגוד למה שחשבו בעבר – שאובדן של חוש הריח בעקבות מחלת הקורונה מעיד על מחלה יותר קלה.

פרוסמיה, היא מצב שבו מתקיים עיוות של ריחות, כך שריחות מסוימים מריחים שונה ולרוב לא נעים. פנטוסמיה היא תופעה של הזיית ריחות שלא קיימים במציאות. הדיווחים האופייניים שהתקבלו לפרוסמיה במהלך המחקר היו "יש דברים שמריחים עכשיו שונה ולא נעים" או "כמו כימיקלים", והדיווחים על פנטוסמיה כללו תגובות כגון "לפעמים אני מריחה ריח של שריפה, שאף אחד סביבי לא מריח". זאת ועוד, במחקר נמצא מידע חדש ומפתיע - בעוד שבתקופת המחלה שכיחות הפרוזמיה והפנטוסמיה עמדה על כ-10% מהחולים  שאיבדו את חוש הריח, לאחר ההחלמה מהמחלה עלתה השכיחות בצורה ניכרת - אצל 47% דווח על פרוסמיה ואצל 25% על פנטוסמיה. כלומר, פרוזמיה ופנטוסמיה הופכות לתופעות שכיחות יותר עם הזמן. פרופ' ניב מעריכה, על סמך מספרי המחלימים מקורונה ושכיחות של איבוד ריח מתמשך, כי מיליוני אנשים בעולם סובלים מבעיות אלה כיום.

ומה קורה בגזרה הישראלית? על פי הערכה גסה של פרופ' ניב, אם קיימים כיום כמיליון מחלימים מהמחלה וכמחציתם איבדו את חוש הריח, סביר כי עשרות אלפים "סוחבים" איתם חוש ריח מוחלש, ו/או סובלים מפרוסמיה או פנטוסמיה. "מדובר בעשרות אלפי ישראלים עם פגיעה מתמשכת בחוש הריח. הפרעות בחוש הריח פוגעות בתיאבון, במצב הנפשי ובאיכות החיים באופן כללי. מודעות לבעיה ולהיקפה הרחב חשוב ביותר. בעקבות מחלת הקורונה, יש צורך בהמשך המחקר ופיתוח שיטות טיפול לפגיעות בחוש הריח, המופיעות כחלק מתופעת הפוסט-קורונה, ובהתייחסות רצינית לתופעה רחבת היקף זאת", הסבירה השבוע פרופ' ניב.

למחקר המדעי: https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2021.08.28.21262763v1

פרסומים בתקשורת: makoתוכנית חיסכון (קשת 12), חדשות הלילה (כאן 11)מעריב, 103FM, ערוץ 7, JDN, בחזית,בחדרי חרדים, הידען, וואלה,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
משקולת גרה, צילום - אליהו ינאי, עיר דוד

"משקולת של רמאים" מימי הבית הראשון התגלתה צפונית לעיר דוד

2 ספטמבר, 2021

קרא עוד
משקולת האבן ששימשה למסחר בירושלים לפני כ- 2,700 שנה שוקלת יותר מפי שלושה מהמשקל המצוין עליה, והחוקרים סבורים כי היא שימשה סוחרים שביקשו לרמות בתהליך המסחר. תופעת המרמה במסחר מוכרת גם מן המקרא והיא מופיעה בכמה ציוויים הדורשים להימנע ממעשה זה: "לא-תעשו עול במשפט במידה במשקל ובמשורה; מאזני צדק אבני-צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם" (ויקרא יט, לה - לו)

משקולת גרה, צילום: אליהו ינאי, עיר דוד

משקולת שני גרה ששימשה ככל הנראה זייפנים בסוף תקופת בית המקדש הראשון, התגלתה בעפר ארכיאולוגי שמקורו בתעלת הניקוז הראשית של ירושלים, ביסודות הכותל המערבי צפונית לעיר דוד. היא נדירה מאוד והיא השנייה שנמצאה בחפירות ארכיאולוגיות בישראל.

המשקולת הזעירה שקוטרה 14 מ"מ וגובהה 12 מ"מ, עשויה אבן גיר קשה אדמדמה מוחלקת וממורקת היטב, ועל חלקה העליון מופיעים בחריטה עמוקה שני קוים ישרים, מקבילים ועבים המציינים משקל של שני גרה שהם 0.944 גרם. לאחר שהתגלתה המשקולת, היא נשקלה, והחוקרים הופתעו לגלות כי היא שוקלת לא פחות מ- 3.61 גרם– יותר מפי שלושה ממשקלה הצפוי.

לדברי הארכיאולוג אלי שוקרון שניהל את החפירה וחקר את הממצא יחד עם חגי כהן קלונימוס מהאוניברסיטה העברית, המסקנה המתבקשת היא שמדובר במשקולת ששימשה לזיוף ולמרמה בתהליך המסחר.

"המקרא מעיד על כך שבעיית הרמאות במשקל אינה דבר חדש, סוחרים רימו והחזיקו מערכות משקל נפרדות כבדות וקלות והשתמשו בהן בעת קנייה או מכירה". אומרים החוקרים. על תופעה זו נמתחת ביקורת בכמה מקורות במקרא, למשל בספר דברים נכתב: "לא-יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה, לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה, אבן שלמה וצדק יהיה לך, איפה שלמה וצדק יהיה לך למען יאריכו ימיך על האדמה אשר ה' אלהיך נותן לך כי תועבת ה' אלהיך כל-עשה אלה ,כל עשה עול" (דברים כה ,יג-טז ) . גם בספר משלי נמתחת ביקורת על תופעת הרמאות באמצעות משקולות: "תועבת ה' אבן ואבן ומאזני מרמה לא-טוב" (משלי כ,כג).  

משקולת האבן התגלתה במהלך פעילות סינון עפר ארכאולוגי בגן הלאומי עמק צורים במסגרת "החוויה הארכיאולוגית" שמציעה עיר דוד לקהל הרחב.

משקולות הגרה הן המשקולות הקטנות ביותר במערכת המשקל של ממלכת יהודה בסוף תקופת הבית הראשון. משקלן נמוך משל הבקע שהוא מחצית השקל (5.66 גרם) ובניגוד לשקל גודלן מותיר מקום לכיתוב הספרה בלבד, ללא סימון המציין שזו אכן "גרה".24 גרה יוצרות שקל, ומידת משקל זו מופיעה במקרא: בספר שמות,ל,י"ג  "זה יתנו כל העבר על הפקודים, מחצית השקל בשקל הקדש, עשרים גרה השקל ,מחצית השקל תרומה לה".

המאמר המלא שסוקר את המשקולת הנדירה, יתפרסם היום במסגרת כנס מחקרי עיר דוד של מכון מגלי"ם שיתקיים מחר בגן הלאומי עיר דוד, בירושלים.

פרסומים בתקשורת: N12ynet, ישראל היוםערוץ 7, ירושלמים,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
crying child. by Jordan Whitt, unsplash

ממצאי סקר נרחב בקרב הורים לילדי גנים: 1 מכל 4 ילדים הפכו אלימים יותר בעקבות משבר הקורונה

2 ספטמבר, 2021

קרא עוד
סקר נרחב שנערך בימים האחרונים ושממצאיו מתפרסמים כעת לראשונה, בעקבות תחילת שנת הלימודים בבתי הספר, מבהיר כי לפחות 60% מההורים בישראל לילדי גנים חושבים או בטוחים שהם אינם יודעים את הכללים באשר למתווה החזרה ללימודים (השיבו שאינם יודעים מתי נכנסים או צריכים להיכנס לבידוד, לעבור ללמידה בקפסולות, מי עושה בדיקות קורונה בבית ועוד). בנוסף, ההורים מזהים שינויים מדאיגים רבים במצבם של ילדיהם הקטנים מאז פרוץ המגפה: 43.6% מהם מבלים הרבה יותר מול המסכים, 38% מגלים הרבה יותר מתח וחוסר שקט, 36.2% אוכלים הרבה יותר חטיפים וממתקים, 25.6% מפגינים הרבה יותר אלימות ו-19.6% הרבה יותר עצבנים ומתוחים או מציגים תחושות דיכאוניות.

העבודה על הסקר התבססה על שאלונים מקוונים שהופצו בשפה העברית בקרב 1,292 הורים לילדי גנים (ל-63.2% ילד אחד בגן ולשאר שני ילדים או יותר). כ-51.6% מהילדים שלגביהם ענו ההורים הם בנים, כשליש (35.1%) יהיו בשנה הקרובה בגן חובה, שיעור דומה בגן טרום חובה (33.2%) וכרבע בגן טרום-טרום חובה. מדובר באחד הסקרים היחידים שנערכו עד כה בארץ בנושא הקורונה בקרב הורים לילדי גנים, בניגוד למחקרים אחרים שנערכו עם הורים לילדים בגילים מאוחרים יותר.

הסקר נערך בשיתוף פעולה עם הנהגת ההורים הארצית - מירום שיף יו"ר הנהגת ההורים וסיגל שפיץ טולדנו ראש צוות המוגנות ויו"ר ועד הגנים, ועל ידי חוקרים ממספר אוניברסיטאות בארץ, ביניהם פרופ' (אמריטוס) רמי בנבנישתי מביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית, פרופ' מיכל גרינסטיין-וייס מאוניברסיטת וושינגטון ומהמרכז הבינתחומי הרצליה, ד"ר רות ברקוביץ מאוניברסיטת חיפה, ד"ר שלמה יניב - חוקר בכיר במכון למדיניות חברתית באוניברסיטת וושינגטון, ופרופ' רון אבי אסטור מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס UCLA.

באופן ספציפי, מהסקר עולה החשש גדול ביותר של הורים ישראלים בעת הנוכחית, שהילדים יבלו יותר מדי זמן מול מסכים (21.3% במידה רבה מאוד), וכן שהילד לא ילמד את הדברים שילדים אחרים לומדים בגן (14.8% במידה רבה ועוד 12.5% במידה רבה מאוד). בנוסף, נמצא כי הורים רבים מרגישים שהילדים זקוקים לעזרה בנושאים של יחסים עם חבריהם (45.9% במידה רבה ורבה מאוד), בילוי זמן רב מול מסכים (40.3%), בעיות התנהגות (39.6%), למידה (37%) וקשיים רגשיים 34%).

מהם הצרכים של המשפחה ובמיוחד של ילדים בגילאי הגן בתקופת הקורונה? על פי הסקר, הצורך העיקרי הוא פעילות חוגים אחרי הצהריים (37.4% במידה רבה), עזרה נפשית או טיפול פסיכולוגי בהורים (14%), עזרה נפשית או טיפול פסיכולוגי בילדים (10.9%), עזרה כלכלית למשפחה (18.6%), כשציוד למחשב ותקשורת ואינטרנט נדחקו לסוף הרשימה (13% ו-7%.7 בהתאמה).

לגבי ההורים שהשתתפו בסקר, כמחצית מהם מעל גיל 38 (ממוצע הגיל 39), כמעט כולם יהודים, הרוב הגדול (70%) הגדירו עצמם חילונים, 20% מסורתיים ו-9% דתיים. לשלושה רבעים מההורים במדגם תואר אקדמי, 5.7% השכלה על-תיכונית בלבד ול-9.8% תעודת בגרות בלבד. 63.9% מההורים הגדירו את הכנסתם המשפחתית כגבוהה או גבוהה בהרבה מההכנסה החציונית במשק של 14,700 ש"ח, 18.3% הגדירו את הכנסתם פחות או הרבה פחות מהכנסה זו.

בהקשר זה ראוי לציין כי החוקרים הדגישו שגם בקרב הורים בעלי השכלה גבוהה והכנסה מעל לממוצע, יש מידה רבה של בלבול באשר לכללי הקורונה המחייבים בשנת הלימודים הקרובה ורבים מאוד חוששים מהשלכות הקורונה על ילדיהם, וזקוקים לתמיכה ולהדרכה. "מכיוון שיש הבדלים רבים בין הורים ממקומות וממגזרים שונים, אנו ממליצים על עריכת סקרים מקומיים ברשויות מקומיות ובבתי ספר, כדי לשמוע את קולם של ההורים ולהגיב על הצרכים הרבים שהם מעלים, כדי לקדם את שיתוף הפעולה למענם של הילדים", מסכם פרופ' בנבנישתי.   

סיגל שפיץ טולדנו מהנהגת ההורים הארצית: "הסקר מוכיח, לפני הכל, שאסור לשכוח את ילדי הגנים והגיל הרך בעת בחינת האקלים במוסדות החינוך. יחד עם זאת, כפי שטענו תמיד, ההתייחסות הרגשית חברתית חייבת לקבל תשומת לב משמעותית ורבה, הרבה יותר ממה שיש כיום. ההורים מודאגים וכנראה שיש להם סיבה טובה לכך. הסקר מוכיח שרמת האלימות גדלה והרגלים שליליים רק הולכים ומתגברים, ויש לתת על כך את הדעת. נוסף על כל זה, חוסר הארגון והנחיות שונות שנוחתות בכל רגע מכל מקום מקשים על ההורים וכתוצאה מכך על הילדים, ואינם מאפשרים שגרה סבירה. להורים רבים אין מושג איך לנהוג, מה צריך ואפילו לא מהן ההנחיות הבריאותיות. שנתיים אחרי קרות המשבר הבריאותי יש לחשוב איך להעביר מסרים ברורים שיוכלו להקל מעט על ההתמודדות".

לפרסום בתקשורת: חדשות 13הארץ​​​​​​​

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
hug. adrianna geo, unsplash

מחקר: ילדים מקובלים מוכנים להיות בקשר עם ילדים בודדים יותר ולסייע להם חברתית

1 ספטמבר, 2021

קרא עוד
מחקר שבוצע על ידי חוקרות מהאוניברסיטאות העברית ובן גוריון בחן את תחושות תלמידי כיתות ד'-ו' בתקופת הסגר הראשון, ומצא כי ילדים בודדים בשגרה שימרו את דפוס הבדידות שלהם גם במהלך משבר הקורונה, וגילו פחות נכונות להיות בקשר עם ילד בודד אחר, למרות שקשר כזה יכול היה לסייע להם בהפגת הבדידות. במקביל, נמצא כי ילדים "מקובלים" מוכנים להיות בקשר עם ילדים בודדים יותר ולסייע להם חברתית. המחקר, שנערך על ידי ד"ר חגית סבטו מהמגמה לפסיכולוגיה חינוכית וקלינית של הילד בביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית ופרופ' תהילה קוגוט מהמגמה לפסיכולוגיה חינוכית במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון, יחד עם הפסיכולוגית החינוכית יעל אברהם, פורסם לפני מספר ימים בגיליון מיוחד בנושא השפעות הקורונה על בני נוער ברחבי העולם של כתב העת "Journal of Research on Adolescence".

המחקר ניסה לענות על שאלות שונות - האם ילדים שבמצב רגיל יש להם פחות קשרים חברתיים, ירגישו טוב יותר בתקופה בה הבדידות הופכת למעיין חוויית חיים מוכרת ומשותפת לכולם? האם ילדים כאלו ינצלו את האפשרות ליצירת קשרים וירטואליים בתקופה כזאת, או שמא ישחזרו את מצבם החברתי הרגיל ותחושת הבדידות אף תחריף אצלם עקב ההימצאות לבד, ללא קשרים וירטואליים? כמו כן, החוקרות ביקשו לדעת האם הנבדקים היו מוכנים לסייע ולהיות בקשר עם ילד אחר שאין לו חברים כלל בתקופה כזאת, או במילים אחרות, האם הבדידות תהיה מנוף ליצירת קשר וסיוע לילד אחר הנמצא במצוקה דומה, או דווקא תוביל לצמצום ולהסתגרות מוגברת?

המחקר כלל שני מדגמים. בראשון השתתפו כ-120 ילדים בכיתות ד-ו, שענו על שאלון אינטרנטי. הילדים התבקשו לדווח על מספר הקשרים הווירטואליים שהם מקיימים בזמן הנוכחי (בטלפון, ווטסאפ ורשתות חברתיות), ולהשיב על מספר שאלות בנוגע למצבם הרגשי והחברתי (בשיגרה ובתקופה הנוכחית). בסוף השאלון הופיע תיאור של ילד שאין לו כלל חברים בתקופה הנוכחית, בתוספת של השאלה: "האם תהיה נכון לעזור לילד זה ולהיות איתו בקשר?", וכן התייחסות למוטיבציות שבבסיס הנכונות לעזור לילד זה.

הממצאים העידו על ירידה במצב הרוח הכללי של הילדים, בהשוואה לבסיס נתונים שיש בידי החוקרות ממדגמים דומים בתקופה מקבילה משנים קודמות, באותה קבוצת גילאים. בנוסף, ככל שהילד דיווח על פחות קשרים חברתיים (וירטואליים), כך גברה תחושת הבדידות עליה דיווח. מעניין היה לראות, לדעת החוקרות, כי מספר האנשים בבית בתקופת הסגר לא היה קשור לחוויית הבדידות שחוו הילדים, ממצא שמחזק את ההבנה שהצורך בחברים בגיל זה, לא יכול להיענות דרך קשרי משפחה. לגבי הנכונות לעזור לאחר שחווה בדידות, נמצא קשר מובהק למצב החברתי הנוכחי של הילדים - באופן מעניין, דווקא ילדים בעלי מספר רב יותר של קשרים וירטואליים היו אלו שהראו נכונות גבוהה יותר לעזור לילד שתואר כבודד, זאת מתוך אמפתיה לילד האחר ולמצבו, כמו גם מתוך מוטיבציה הממוקדת בעצמם (האפשרות להרחיב את מעגל החברים שלהם). ילדים בודדים יותר למעשה שימרו את דפוס הבדידות ודיווחו על פחות קשרים וירטואליים, כמו גם על פחות נכונות להיות בקשר עם ילד בודד - זאת על אף שמצבו דומה לשלהם וקשר כזה יכול היה לסייע גם להם בהפגת הבדידות.

המדגם השני כלל כ-50 ילדים בכיתות ו', בו השיבו הילדים על שאלון זהה לזה שהורץ במדגם הראשון, ובנוסף לכך נבחנה באופן ספציפי תחושת המיטביות של הילדים (שביעות הרצון הכללית מהחיים), מעבר למצב רוח ותחושת קושי. מרתק היה לגלות כי הייתה ירידה מובהקת בתחושת המיטביות של הילדים בתקופת הקורונה לעומת התקופה הבית-ספרית נטולת הקורונה קודם לכן.

"למידה מממצאי המחקר יכולה לסייע לנו כמבוגרים (הורים ומורים) לשים לב לילדים ובמיוחד לאלו הבודדים - אל תשאירו אותם לבד בזירה החברתית, בין אם היא וירטואלית ובין אם היא מתקיימת פנים אל פנים", מסכמת ד"ר סבטו. "תווכו, הציעו, דחפו ליצירת קשרים שיכולים להיטיב איתם. זה נכון בימים של שגרה, ונכון עוד יותר במציאות כמו זו של השנה האחרונה שעברה עליהם ועלינו. ויש למחקר גם מסר אופטימי להציע - נראה שילדים מקובלים יותר מוכנים להיות בקשר עם ילדים בודדים יותר ולסייע להם חברתית. כדאי שמורים יהיו מודעים לכך ויסייעו לתהליך באופן אקטיבי".

לפרסום המחקרי: https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/jora.12655

לפרסומים בתקשורת: כל העירבחדרי חרדים, כל רגע, לימודים כחול לבן,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
פרופ שרוני שפיר, מתוך אתר האוניברסיטה

"מחקרים כיום ממשיכים להראות לנו עד כמה היכולות הקוגניטיביות של דבורת הדבש מדהימות"

1 ספטמבר, 2021

קרא עוד
ראש השנה כבר כאן, ואיתו אחד המנהגים האהובים ביותר: אכילת התפוח בדבש. כדי שהדבש יגיע אל הצלחות שלנו, הדבורים, שהן ללא ספק אחד מבעלי החיים המרשימים והחשובים בטבע, משקיעות עבודה רבה – שתחילתה בבניית הכוורות המפורסמות, על תאיהן המשושים הרבים. במחקר אמריקאי-גרמני חדש נבחן האופן שבו הדבורים בונות את כוורותיהן בטבע, ונמצא שהתכנון האדריכלי שלהן אף יעיל ומתוחכם יותר משחשבנו עד כה.

"כוורת היא דוגמה מעולה לבנייה ירוקה", אומר פרופ' שרון שפיר, ראש המרכז לחקר דבורים בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, בראיון מיוחד לקראת ראש השנה בחדשות 12. "הן משתמשות בדונג, שהוא חומר טבעי, ובונות תאים שיש להם כמה שימושים – אחסון ולדות או אחסון מזון, בהתאם לעונה".

לדברי שפיר, קיים היגיון פנימי בחלוקת התאים בתוך הכוורת. "בחודשי האביב, התאים שבמרכז יאחסנו את הוולדות הזכרים, שלא עובדים – אלו תאים טיפה יותר גדולים, בגודל של כ-37.5 מילימטר רבוע", הוא אומר. "מסביב לתאים אלו יש פס צר של תאים שבהם מאוכסנת אבקת פרחים, שאותה אוכלים הוולדות". לדבריו, בפריפריה של הכוורת יש תאים קטנים יותר, בגודל 25.5 מילימטר רבוע, שבהם מאוחסנים דבש וכן ביצים שיופרו ושמהן יבקעו העמלות – הדבורים שבונות את הכוורת ושאוספות את הדבש, שהוא המזון לטווח הארוך. "בזכות הדבש, החלק הפנימי של הכוורת הוא המבודד ביותר, ולכן הוולדות, שרגישים לטמפרטורה משתנה, ממוקמים שם".

התאים בכוורת לא מקבילים לחלוטין לקרקע, אלא נבנים בשיפוע של כ-13 מעלות ביחס אליה. "הזווית הזו מונעת מהמזון ומהוולדות ליפול אל מחוץ לכוורת", מסביר שפיר. בכוורות מסחריות שמשמשות להפקת דבש, הדבורים מקבלות תבנית של משושים מושלמים, שעליה הן בונות את הכוורת. עם זאת, כשדבורים בונות כוורות בטבע, הן לא "מושלמות", ולא מורכבות אך ורק ממשושים: פעמים רבות הדבורים נאלצות לבנות את הכוורות במיקומים לא אופטימליים, לשפץ את הכוורת בעקבות פגיעה בה או להתאים אותה לעונה אחרת של השנה. לכן, הדבורים נאלצות לפעמים "לאלתר" בעת בניית הכוורת – לאחד תאים שונים או לשנות את זווית התאים או את צורתם כך, אפשר לראות כוורות עם תאים שצורתם היא לא משושה – אלא מחומש, מתומן או מצולע אחר, בהתאם לתנאי השטח.

במחקר החדש, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי PNAS, נבחן האופן שבו דבורת הדבש בונה ומשפצת את הכוורת שלה בטבע. "על אף שהאנושות מכירה ומתפעלת מהדרך המדהימה שבה דבורי הדבש בונות את חלות הדבש כבר מאות שנים ויותר, עד היום לא היו מצלמות וכלים חזקים ומדויקים מספיק מבחינה חישובית כדי לאפשר לבחון לעומק את השאלות שנוגעות למה שמתרחש בתהליך הבניה", אומר שפיר.

במחקר בחנו החוקרים 12 מושבות של דבורים, שבנו במצטבר 23 כוורות שכללו מעל 12 אלף תאים. לאחר שהדבורים סיימו לבנות כל כוורת - תהליך מהיר שלוקח יומיים-שלושה, החוקרים צילמו את הכוורות וביצעו ניתוח ממוחשב של המבנה שלהן. הבנייה נעשית כאמור על ידי הדבורים העמלות, ודבורים שונות מתחילות במקביל את בניית התאים הגדולים והקטנים מנקודות שונות. החוקרים התמקדו בשלב הבנייה שבו רצועות התאים בגדלים השונים "נפגשות", ועל הדבורים לדאוג לחיבור חלק ביניהן. על פי ממצאי המחקר, העמלות נקטו בשתי טכניקות הנדסיות שונות כדי להתמודד עם הבעיה.

הטכניקה הראשונה שימשה את הדבורים בנקודות החיבור בין תאים גדולים וקטנים. הן שיפצו את צלעות התאים המשושים הקטנים והאריכו אותן, עד שהתקבלו משושים בגודל "בינוני" מתאים, שאיפשרו לחבר בין התאים בגדלים השונים.

בטכניקה השנייה, הדבורים עברו לבנות תאים בצורת מצולעים אחרים במקום בצורת משושה. כך לדוגמה, כשהדבורים נאלצו לחבר בין תא משושה שנבנה בזווית של 9 מעלות בלבד מהקרקע לבין כזה שנבנה בזווית של 17 מעלות, הן בנו ביניהם תאים בצורת מצולעים משוכללים - כאלו שכל צלעותיהם שוות - אחרים: בין אם היו אלה ריבועים, בעלי 4 צלעות, או אף מתושעים, בעלי 9 צלעות. בניית התאים בצורות אלה אפשרה לדבורים להטות חזרה את הזווית הממוצעת של חלת הדבש ל-13 מעלות. על פי ניתוח התמונות, מתוך מספר כולל של כ-12 אלף תאים שנבנו בכל הכוורות, צורתם של לא פחות מ-530 תאים הייתה של מצולע שהוא לא משושה. הצורות שבחרו הדבורים לבנות לא היו אקראיות, ושילובים מסוימים חזרו יותר – למשל צמד של תא מחומש לצד תא משובע (בעל 7 צלעות).

לטענת שפיר, ממצאי המחקר החדש מראים עד כמה המערכת שהדבורים מקיימות מורכבת ורגישה, ועד כמה האדם צריך להיזהר בהשפעתו על הסביבה. "גם אם נחיל על כימיקלים כמו חומרי הדברה מסוימים רגולציה שתמנע מהם להרוג את הדבורים, לא נוכל לדעת איך הכימיקלים ישפיעו על היכולות הקוגניטיביות והיצירתיות ההנדסית שמתוארות במאמר המדעי", הוא אומר. "אולי לא נהרוג אותן, אבל ייתכן שהדבורים לא יוכלו לבנות כוורות כמו בעבר. מחקרים כמו זה ממשיכים להראות לנו עד כמה היכולות הקוגניטיביות של דבורת הדבש מדהימות. בכל פעם אנחנו חושבים שגילינו הכול – וממצאים כאלה מראים לנו שהידע שלנו הוא עדיין מוגבל מאוד".

לפרסום בתקשורת: mako, המבשר

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, סגל
by the national cancer institute, unsplash

מחקר: מנת ה'בוסטר' מעלה את ההגנה מהדבקה ומתחלואה קשה פי עשרה לעומת מחוסנים במנה שנייה בלבד

31 אוגוסט, 2021

קרא עוד
במסיבת העיתונאים שקיים שר הבריאות ניצן הורוביץ ובכירי מערכת הבריאות בתחילת השבוע, הוצגו תוצאות ראשונות של מחקר משותף של המשרד עם האוניברסיטה העברית - פרופ' מיכה מנדל מהמחלקה לסטטיסטיקה ומדע הנתונים, הטכניון, מכון ויצמן ומכון המחקר גרטנר. הממצאים שהוצגו הראו כי ככל שחולף הזמן מהחיסון השני המוגנות הולכת ופוחתת, ושהמנה השלישית מעלה את ההגנה מהדבקה ותחלואה קשה פי עשרה בהשוואה למחוסנים שקיבלו מנה שנייה לפני יותר מחצי שנה. ההגנה מהמנה השלישית משמעותית כבר שבוע לאחר קבלתה - מנת החיסון השלישית מביאה אותנו להגנה כמו במנת החיסון השנייה.

המחקר חשף גם כי תופעות הלוואי לאחר החיסון השלישי נמוכות יותר מאשר המנה השנייה והראשונה. כמו כן, לא נצפו תופעות לוואי חריגות או חדשות או יוצאות דופן. נתונים נוספים שהוצגו מראים זינוק במספר החולים הקשים בגל הרביעי - בעיקר אלה שנדבקו חמישה, שישה ושבעה חודשים לאחר החיסון השני. לפי הנתונים, 9% מהחולים במצב קשה מעל גיל 60 חוסנו לפני חמישה חודשים, 39% חוסנו לפני שישה חודשים ו-36% חוסנו לפני שבעה חודשים. בקרב חולים במצב קשה בני פחות מ-60, 4% חוסנו לפני שישה חודשים ו-5% לפני שבעה חודשים.

הניתוח השווה את הסיכויים להדבקה ולמחלה קשה של אנשים שהתחסנו במנה השלישית, לאלו של אנשים שהתחסנו בשתי מנות חיסון. נלקחו בחשבון השפעות של גיל, מגדר, מגזר, מועדי החיסון והזמן שחלף מקבלת המנה השנייה. המחקר הראה כי מנת הבוסטר מספקת הגנה טובה יותר של כמעט פי 10 כנגד הידבקות וכנגד תחלואה קשה בקרב מי שהתחסנו במנה השלישית, לעומת מי שחוסנו בשתיים בלבד. 

לפרסום המחקרי: https://www.gov.il/BlobFolder/reports/vaccine-efficacy-safety-follow-up-...

לפרסומים בתקשורת: ישראל היום, דוקטורס אונלי,

קראו פחות
דר מעיין סלטון

בזכות המחקר של ד"ר מעיין סלטון ושרה דהן: התגלה אלמנט נוסף במנגנון שגורם למחלת הלוקמיה

31 אוגוסט, 2021

קרא עוד
במחקר חדשני, שנערך על דוגמאות דם של חולים ומחלימים מלוקמיה, נמצאו רצפים ייחודיים שמבקרים גנים שתורמים להתפשטות המחלה. "מחקירה של גנים אלה נוכל ללמוד כיצד למנוע מהמחלה להתקדם ואף לפתח תרופות עתידיות למניעתה"

בתהליך עריכת הגנים בגופנו, גנים מתפתחים כדי לייצר חלבונים שונים המתאימים לתפקיד של התא. לעיתים התהליך משתבש ואז גן תקין יכול לייצר חלבון בעל פונקציה שמקדמת מחלות - כמו מחלת הסרטן. בשנים האחרונות התגלה שרצפים מרוחקים מהגן יכולים להשפיע על הגן ובכך לגרום לתקלות. אזורים אלו בדנ"א נקראים ״רצפים מקדמים״ והם בעלי יכולת להשפיע על כמויות החלבון שייווצרו ממנו. שינוי במבנה של הרצפים המקדמים יכול לגרום לפעילות יתר של תאים סרטניים וליצירה של כמויות גבוהות של חלבון שיגרמו לתאים להתחלק במהירות וכך להגביר את התקדמות המחלה.

המחקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת NAR Cancer, נערך בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, במעבדה של ד''ר מעיין סלטון על ידי הסטודנטית שרה דהן, ובשיתוף פעולה עם ד''ר שלמה אליאס, רופא בבית החולים הדסה עין כרם. במחקר התגלה מנגנון חדש שגורם לסרטן דם מסוג לוקמיה מיאלואידית כרונית, שהוכיח כי הרצפים המקדמים גם מייצרים חלבון שפעיל ביצירה של כלי הדם ולכן גורם לסרטן להתקדם בצורה מהירה ואלימה יותר. בעזרת הבנה של תהליכים אלה, ניתן יהיה לשלוט גם בהתפתחות של אותם כלי דם ובכך גם לשלוט בהתפתחות של המחלה עצמה.

הגילוי התאפשר הודות לדוגמאות דם של מחלימים מלוקמיה שנבדקו תוך כדי המחלה ולאחר ההחלמה ממנה. במהלך כחצי שנה נלקחו מספר דגימות מ-12 חולי לוקמיה בשלבים שונים של המחלה, עד להירפאות ממנה. החוקרות התמקדו בתהליכי השינוי של גן ספציפי, בעל השפעה מכריעה על הצורה שבה המחלה מתפתחת- הגן עוזר ליצירה של כלי דם בתוך מוח העצם ובכך תורם להפצת המחלה בכל חלקי הגוף.

ד"ר מעיין סלטון הוסיפה בנושא כי ''עריכה של גנים היא תהליך חשוב בכל התאים בגופינו אשר מתבצעת באופן טבעי. העבודה שלנו מקדמת את ההבנה של מנגנון העריכה של הגנים ומובילה אותנו לגלות את התהליכים שמשתבשים בסרטן. בעתיד הבנה זו יכולה לעזור לנו למצוא תרופות שיעצרו גדילה של תאים סרטניים."

לפרסום המחקרי

https://academic.oup.com/narcancer/article/3/3/zcab029/6320115?login=true

לפרסום בתקשורת: mako, בחדרי חרדים, המבשררינונים, מוקזניוז, בחזית

 

 

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
פרופ ישי יפה, האוניברסיטה העברית. צילום תומר אפלבאום

פרופ' ישי יפה מביה"ס למנהל עסקים - ברשימת 100 המשפיעים והמשפיעות של ישראל ע"פ עיתון "דה מרקר"

30 אוגוסט, 2021

קרא עוד

אסא ששון בחר בפרופ' ישי יפה, חוקר ומרצה למימון באוניברסיטה העברית וראש הוועדה לבחינת דמי הניהול, ברשימה המכובדת!



מתוך ההחלטה לבחור בו:

בפברואר 2020 מונה ישי יפה ליו"ר ועדה שהקימה רשות שוק ההון, במטרה לתת מענה קבוע לסוגיית ההוצאות הישירות בגין ביצוע עסקות על ידי הגופים המוסדיים עבור לקוחותיהם. עוד חברים בוועדה פרופ' אסף חמדני (עד אפריל 2021), פרופ' אלון ברב, פרופ' אתי איינהורן, ד"ר נדין בודו טרכטנברג, עו"ד ורו"ח מיכל עבאדי־בויאנג'ו וד"ר הראל פרימק. מסקנות הוועדה היו לא פחות ממהפכניות, ואם יתקבלו במלואן, הן עשויות לשנות את שוק הפנסיה בישראל.

הוצאות ישירות – או "דמי ניהול חיצוניים" – הן תוספת לדמי הניהול השוטפים שמשלמים החוסכים עבור ניהול חיצוני שרוכש מנהל השקעות בגוף מוסדי עבור חלק מכספי הפנסיה. דמי הניהול החיצוניים מועברים על ידי קופות הגמל, קרנות ההשתלמות, ביטוחי המנהלים וקרנות הפנסיה, לגופים חיצוניים, עבור ניהול השקעות – לרוב אלטרנטיביות, כמו קרנות גידור, נדל"ן וקרנות השקעה פרטיות. סכום זה מגדיל בפועל את דמי הניהול שהחוסך משלם, ללא דיווח מסודר וללא שקיפות.

בוועדה טענו כי השימוש בהשקעות אלטרנטיביות לא בהכרח אפקטיבי, ולכן מומלץ לשנות את מבנה דמי הניהול באמצעות מעבר למחיר ידוע מראש, המחושב כשיעור מהצבירה, וכולל את דמי הניהול מצבירה ומהפקדה וגם סוגי הוצאות ישירות שונות. בנוסף הם קבעו כי יש לעודד מסלולי השקעה פסיביים בעלות נמוכה, שכל אחד מהם יעקוב אחרי כמה מדדי מניות ומדדי אג"ח בולטים בעולם בכלל ובארץ בפרט; לאפשר לגופים המוסדיים להציע מסלולי השקעה בדמי ניהול מבוססי ביצועים, שיחושבו באופן סימטרי על בסיס ארוך טווח, מעל מדדי הייחוס ומתחתם; לשפר את שקיפות המידע המוצג לרשות שוק ההון ולחוסכים; להגביר את העצמאות, לחזק את הסמכויות ולהגדיל את התקציב של הרשות; ולשפר את יכולת הפיקוח שלה על תהליכי השקעה, בפרט על השקעות באפיקים לא סחירים. באופן צפוי, בשוק לא ממש אהבו את ההמלצות, ועכשיו הקרב רק מתחיל.

https://www.themarker.com/magazine/EXT-STATIC-1.10160215?fbclid=IwAR1-rU...

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, סגל
prof Alex retzker. YITZ WOOLF PHOTOGRAPHY for huji

"רגע ייחודי בתולדות המדע": האוניברסיטה העברית ואמזון ווב סרוויס AWS סיכמו על ביצוע מחקרים בתחום המחשוב הקוונטי

12 אפריל, 2021

 המרכז למחשוב קוונטי של האוניברסיטה העברית יערוך מחקר ממוקד בחומרה של מחשוב קוונטי

זהו הסכם ראשון ראשון בין אמזון ווב סרוויס AWS ומוסד אקדמי בישראל לפיתוח טכנולוגיות קוונטים

דר גודה קולר. צילום ארקדי ורונין

דר' ג'ודה קולר במאמר דעה לרגל חודש קבלת האוטיזם: אוטיזם היא לא מילה גסה

11 אפריל, 2021

קרא עוד
בשנה שעברה הופנתה למעבדה שלנו משפחה לצורך מחקר על ילדים צעירים עם אוטיזם. המשפחה בהחלט התאימה למחקר אבל הייתה בעיה אחת: ההורים לא ידעו שילדם מאובחן עם אוטיזם. הסיבה לכך היא שגם בשיחה עם הצוות המאבחן וגם בדו"ח האבחון שנמסר להם, נאמר להם שלילדם יש "בעיית תקשורת". המונח הבעייתי הזה נפוץ היום במידה כזאת שהשם הרשמי לכיתות המיועדות לילדים עם אוטיזם הוא "כיתות תקשורת". ריכוך זה של המונח להורים אינו משרת אף אחד, והוא גם לא מדויק.

כדי לאבחן א/נשים עם אוטיזם, צריכים להימצא ליקויים בתקשורת ובאינטראקציה החברתית, כמו גם התנהגויות מוגבלות וחזרתיות ו/או תחומי עניין סטריאוטיפיים שמקשים על היכולת של האדם לתפקד באופן יומיומי. תקשורת נמצאת במרכז הסיפור, אך אינה עומדת בפני עצמה. כאן ראוי לציין כי ישנם אנשים עם אוטיזם בעלי יכולות תקשורת תקינות (כלומר מסוגלים להעביר ולקבל מסרים מאחרים), המתקשים רק בשימוש החברתי או הפרגמטי בשפה.

השימוש היופמיסטי ב"תקשורת" אינו האתגר היחיד בטרמינולוגיה בתחום האוטיזם כיום. האם עלינו לומר שמישהו הוא "אוטיסט" או "על הספקטרום"? "הפרעת ספקטרום האוטיסטי" או פשוט "אוטיזם"? במקרה הזה אין נכון או לא נכון, אלא רק ביטוי של השקפות שונות בנוגע לקטגוריה האבחנתית ומוגבלויות בכלל. לעומת זאת, למונח "תקשורת" אין מקום בשיח על אוטיזם. תחשבו רגע על המשפחה מהמחקר שקבלה אבחנה אבל למעשה לא קבלה. שעברה את כל החששות והספקות, לגבי ילדם ולגבי עצמם כהורים, שעברו את רשימת ההמתנה, את התהליך האבחוני ובסוף יצאו עם אבחנה שהיא לא אבחנה. בלי לדעת לאן פניהם ואפילו איזה מילים להכניס לגוגל. כל זה בגלל שמישהו חשש לפגוע, להגיד ולכתוב משהו שאולי יוביל לדמעות, לעצב, לכעס. אלא שזה גם עלול להוביל לתמיכה, ולתהליך של השלמה והתקדמות.

אפשר רק להניח, באופן דומה, שהשימוש המקורי במונח "תקשורת" במשרד החינוך היה ניסיון להגן על משפחות וילדים מפני אמירת המילה "אוטיזם" בקול. אך אנחנו יודעים שכאשר אנו נמנעים משימוש במילה מסוימת, הסטיגמה סביבה גדלה וגדלה, מהדהדת דרך גני ילדים, חצרות בית ספר ומקומות עבודה. כך המונח "אוטיסט" הופך למונח שנעשה בו שימוש מפחית ערך על-ידי ילדים ומבוגרים כאחד. אולי אם ילדים לא-אוטיסטים היו שומעים את התלמידים מהכיתה בהמשך המסדרון, או את הילד בכיתה שלהם, מדברים בפתיחות על היותם אוטיסטים, הם היו מרגישים פחות בנוח עם שימוש בלתי הולם במונח.

בתחילת מרץ פרסמה אגודת האוטיזם באמריקה וארגוני מוגבלויות מובילים אחרים הצהרה כי תפסיק לקרוא לחודש אפריל חודש המודעות לאוטיזם ותתחיל לקרוא לו חודש קבלת האוטיזם. אי לכך, הוחלט על ידי רבים ברחבי העולם כי נציין בסופ"ש הקרוב את יום המודעות והקבלה הבינלאומי לאוטיזם. מודעות? כולם שמעו כבר על אוטיזם, החברה מודעת למונח. בכך שאנו מקבלים ולא רק מודעים לשם הזה, על ידי אמירתו בקול רם, על ידי דחיית הסטריאוטיפים וההטיה הנמשכים, אנו יכולים להתקדם כחברה ממודעות לקבלה.

 

דר' ג'ודה קולר הוא ראש המגמה לחינוך מיוחד ומרצה לפסיכולוגיה קלינית של הילד באוניברסיטה העברית. שם הוא מנהל את המעבדה לחקר אוטיזם בילדים ומשפחות ובין מייסדי המרכז לאוטיזם של האוניברסיטה.

 

פרסום בתקשורת: https://www.zman.co.il/writer/13964/

קראו פחות
Racool_studio

מחקר בהובלת פרופ' מונסונגו אורנן מהפקולטה לחקלאות קבע: אכילת "ג'אנק פוד" בתקופת הגדילה פוגעת בהתפתחות התקינה של העצמות, גם בצריכה מתונה

24 מרץ, 2021

פרופ' ברק מדינה

רקטור האוניברסיטה העברית פרופ' ברק מדינה ימשיך בתפקידו שנה נוספת

21 מרץ, 2021

קרא עוד
פרופ' ברק מדינה, רקטור האוניברסיטה העברית, ימשיך שנה נוספת בתפקידו, עד ל- 30.9.2022.

פרופ' מדינה מכהן בתפקיד הרקטור החל משנת הלימודים תשע"ח (2017-18). בנוסף, הוא מכהן בקתדרה לזכויות האדם על שם השופט חיים כהן בפקולטה למשפטים. הוא כיהן כדיקן הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית והמנהל האקדמי של התכנית לצדק מעברי.

פרופ' מדינה הוא בעל תארי בוגר במשפטים ובוגר ומוסמך בכלכלה באוניברסיטת תל-אביב, מוסמך במשפטים באוניברסיטת הרווארד ודוקטור לכלכלה באוניברסיטה העברית. הוא כיהן כפרופסור אורח באוניברסיטאות קולומביה (בניו-יורק) וברקלי. פרופ' מדינה עוסק במחקר ובהוראה בתחומים משפט חוקתי ודיני זכויות אדם, וכן בניתוח כלכלי של המשפט. הוא חיבר שבעה ספרים, לרבות הספר היסודי במשפט חוקתי של מדינת ישראל (עם פרופ' אמנון רובינשטיין) וספר מקיף על דיני זכויות האדם, וכן למעלה מ-50 מאמרים בכתבי עת אקדמיים.

לפי חוקת האוניברסיטה העברית, הרקטור הוא הראש האקדמי של האוניברסיטה ובידיו מלוא הסמכויות בעניינים אקדמיים; בתפקידו זה הוא אחראי לפני הסינט, בכפוף לחוקה ולתקנון הכללי". הרקטור מכהן לצד נשיא האוניברסיטה, שהוא "ראש האוניברסיטה ונושא באחריות לפני חבר הנאמנים לניהול האוניברסיטה, לרמתה ולאיכותה". חברי סינט האוניברסיטה, שבו מכהנים נציגים של הסגל האקדמי ונציגי אגודת הסטודנטים, בוחרים את הרקטור מבין חברי הסגל בדרגת פרופסור מן-המניין באוניברסיטה. הרקטור נבחר לתקופת כהונה של ארבע שנים. הרקטור ממלא, מתוקף תפקידו, שורה של תפקידים באוניברסיטה, ובהם: חבר הוועד המנהל של האוניברסיטה, יו"ר הסינט ויו"ר הוועדה המתמדת של הסינט, ונשיא בפועל בהיעדר הנשיא מן הארץ או אם נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו. הרקטור מופקד על מכלול ההיבטים האקדמיים שבפעילות האוניברסיטה, ובכלל זה הוראה, מחקר ופעילות ציבורית של חברי הסגל.

 

 

קראו פחות
ראה גם: סגל, סטודנטים
Gerd Altmann from Pixabay

עם זכיית פרופ' אבי ויגדרזון, לשעבר חוקר באונ' העברית וכיום ב-IAS בפרינסטון, בפרס ABEL - האונ' ממצבת את מעמדה כפס ייצור למצוינות מתמטית

18 מרץ, 2021

האירוע השנתי של תכנית סגול לרפואה חישובית תשפא

בשלישי הקרוב: האירוע השנתי של תוכנית סגול לרפואה חישובית תשפ"א

15 מרץ, 2021

 

אנו שמחים להזמינכם/ן לאירוע השנתי של תכנית סגול לרפואה חישובית, תשפ"א, 2021.

האירוע יתקיים ביום שלישי, 16.03.2021, בשעה 18:00-20:00 בפורמט און-ליין

 

lodgif

גמר חתימה טובה: הסכם שת"פ ייחודי בין העיר לוד לאוניברסיטה העברית

9 מרץ, 2021

קרא עוד
המטרה: הגדלה של מספר הסטודנטים בעיר ב – 25%. ראש העיר לוד, עו"ד יאיר רביבו: "זו הבעת אמון נוספת בקפיצת המדרגה של העיר לוד". רקטור האוניברסיטה העברית, פרופ' ברק מדינה: "מאמינים כי המיזם יוביל לשינוי חיובי ומהותי"

האם לוד בדרך להפוך לעיר אקדמית? הסכם ראשון מסוגו נחתם היום (רביעי) בין מוסד אקדמי – האוניברסיטה העברית, לעיר בישראל - לוד, כדי להנגיש את ההשכלה הגבוהה לצעירים ולעודד מסוגלות ללימודים אקדמיים בפריפריה העירונית.

שיתוף הפעולה צפוי לכלול עבודה מעמיקה בבתי ספר בלוד, הפעלת תוכניות חינוכיות משותפות ואיתור סטודנטים פוטנציאלים עבור לימודים באוניברסיטה. ראש העיר לוד עו"ד יאיר רביבו ורקטור האוניברסיטה העברית פרופ' ברק מדינה נפגשו בהיכל התרבות בלוד וחתמו על אמנת שיתוף פעולה, בנוכחות דיקן הסטודנטים של האוניברסיטה העברית פרופ' גיא הרפז, מנכ"ל כלכלית לוד עו"ד בן מיוסט, ומנהל אגף החינוך בעיריית לוד שלום עזרן, ונציגים מרכז הצעירים בלוד. שיתוף הפעולה בין הצדדים נועד להגדיל תוך חמש שנים את אחוז הסטודנטים והאקדמאיים בגילאי 25-50 בכ-25%.

העיר לוד בחרה בשת"פ עם האוניברסיטה העברית, האוניברסיטה המובילה בישראל, כדי לקדם מצוינות אקדמית ולאפשר לצעירי וצעירות לוד להתקדם ולממש את הפוטנציאל שלהם. בשנים האחרונות, עיריית לוד משקיעה רבות בחינוך, וזהו עוד נדבך חשוב ביותר בקידום העיר בתחום זה. שיתוף הפעולה יהיה גם בהקמת צוותי חשיבה לימודיים משותפים, בהענקת מלגות ובחשיפת הידע המדעי והמחקרי לילדי העיר לוד ולכלל תושבי העיר.

ראש עיריית לוד, עו״ד יאיר רביבו: "זו הבעת אמון נוספת בקפיצת המדרגה של העיר לוד ובהליכתה למרכז מגורים, תעסוקה ותחבורה בלב ישראל. העיר עוברת מהפיכה של ממש בתחום החינוך, כאשר היא עולה שנה אחר שנה בסולם הארצי, ממשיכה את מגמת העלייה באחוזי הזכאות לבגרות ואף זוכה בפרסים יוקרתיים. כעיר מובילה בתחום החינוך, ובאמצעות מרכז הצעירים הפועל מטעמה, ההשקעה בקידום והנגשת ההשכלה הגבוהה לתושביה הינו המשך טבעי למימוש חזון ופיתוח העיר".

נעמה יונה ממשרד הבריאות, בוגרת תואר ראשון במשפטים, ובוגרת תואר שני במדיניות ציבורית כחלק מהתכנית "צוערים לשירות המדינה" באוניברסיטה העברית שנאמה בכנס, סיפרה כי "כל האירוע הזה היה מרגש מאוד. כילידת העיר לוד, תמיד חלמתי ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. החוויה האקדמית שלי החלה למעשה עוד בהליך הקבלה לאוניברסיטה – אם זה בלגשת פעמיים לפסיכומטרי, הדאגה לחסוך כסף לטובת הלימודים והמחייה בירושלים וההחלטה לוותר על הטיול הגדול של אחרי הצבא, שרבים מחבריי עשו. הלימודים עצמם באוניברסיטה היו מעצימים ומפתחים, החל מלמידה משותפת בקורסים יחד עם בן של פרופסור ובן של חבר כנסת, וכלה ביציאה לתכנית חילופי סטודנטים בחו"ל שנתנה נופך בינלאומי ללמידה האקדמית. התחושה הטובה בלימודים הובילה אותי יחד עם עוד חברים מהאוניברסיטה להקים את תכנית 'הזדמנות אמתית' עבור תושבים מהפריפריה החברתית והגאוגרפית בישראל, דרכה הזמנו צעירים להגיע ליום פתוח אלטרנטיבי באוניברסיטה העברית שבמהלכו הציגו להם מלגות, מסלולי מעבר, הטבות והקלות בלימודים ואת כל האופציות להצליח להגיע לאקדמיה איכותית ומובילה בישראל. בסוף התוכנית הוטמעה ביחידה למעורבות חברתית באוניברסיטה העברית".

רקטור האוניברסיטה העברית, פרופ' ברק מדינה, סיכם: "חלק מהחזון של האוניברסיטה העברית הוא להגדיל את מספר הסטודנטים המגיעים אלינו מאזורי פריפריה גיאוגרפית וכלכלית-חברתית, ולחתור לשוויון הזדמנויות בתחומי ההשכלה הגבוהה. לפיכך, הוחלט על שיתוף הפעולה בין האוניברסיטה לעיריית לוד. מטרתנו לפתוח את שערי האוניברסיטה עבור צעירים רבים מערים שונות ברחבי הארץ, ולעורר אצל כל מי שרק אפשר את הרצון להצליח ולהצטיין בלימודים אקדמיים. אנחנו מאמינים כי המיזם יוביל לשינוי חיובי ומהותי, ולקידום מערכת החינוך והחברה בישראל".

באמנה המשותפת נכתב, בין היתר, כי "האוניברסיטה העברית, המוסד האקדמי המוביל בישראל, חרטה על דגלה מחויבות עמוקה לקידום שוויון בחברה הישראלית. האוניברסיטה פועלת להגדלת מספר הסטודנטים המגיעים אליה מאזורי פריפריה גיאוגרפית וכלכלית-חברתית. עיריית לוד נבחרה להיות השותף האסטרטגי הראשון של האוניברסיטה מחוץ לעיר ירושלים, לאחר בחינת הנתונים המעידים כי קיים בה פוטנציאל משמעותי להגדלת מספר הסטודנטים מהעיר לוד באוניברסיטה העברית. עיריית לוד והאוניברסיטה העברית יאמצו תוכנית אסטרטגית משותפת ליצירת מרחב בעל אפשרויות מעשיות על מנת להתגבר על החסמים הקיימים כיום עבור הצעירים הניגשים ללימודים. נוסף על כך, מתוכננת השקעה ייחודית בקידום תוכניות לתואר ראשון ושני בקרב העובדים במסגרות השונות בעיריית לוד".

 

פרסומים בתקשורת:

https://www.inn.co.il/news/470333

https://yehudili.co.il/%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%91%d7%a8%d7%a1%...

http://www.ezori.net/articles/lodnews/10517/

קראו פחות
ריח בתמונה

הדוקטורנט ולד שומייקו ופרופ' עודד שוסיוב מהפקולטה לחקלאות פיתחו אף אופטי ממוחשב שיכול לזהות ריחות ולהפוך אותם לתמונה על מסך המחשב

9 מרץ, 2021

לימודים באוניברסיטה העברית

האוניברסיטה תחדש את הלימודים והפעילות המחקרית בכל הקמפוסים לבעלי "תו ירוק" או תשובה שלילית לבדיקת קורונה!

7 מרץ, 2021

קרא עוד
הנהלת האוניברסיטה העברית הודיעה היום לכל קהילת האוניברסיטה העברית כי בשבועות הקרובים הסטודנטים וצוותי המחקר יוחזרו לשגרת לימודים פרונטליים כבר בשבועות הקרובים.

החזרה לשגרה תיערך בשתי פעימות: הפעימה הראשונה תחל ביום ראשון, 14.3.21, מועד פתיחת סמסטר ב' תשפ"א, ומסתיימת בחופשת פסח. בתקופה זו, הכניסה לקמפוסים של האוניברסיטה תמשיך להיעשות בהתאם למגבלות "התו הסגול", שעיקרן הצהרת בריאות או הצגת תו ירוק בכניסה לקמפוס. בתקופה זו, ההוראה בקורסים ה"רגילים" תעשה מרחוק, בדומה להוראה בסמסטר א'. הפעילות במעבדות המחקר תותר אך ורק למי שברשותם "תו ירוק" שהנפיק משרד הבריאות (מתחסנים ומחלימים) או שקיבלו תשובה שלילית בבדיקת קורונה עדכנית (עד 72 שעות לפני מועד הכניסה לקמפוס). גם ההשתתפות בפעילות במעבדות ההוראה, הכשרות מעשיות ולימודים קליניים תפעל לפי אותה מתכונת תותנה בהצגת "תו ירוק" או תשובה שלילית עדכנית, ובכפוף להנחיות המוסד שבו נערכות ההכשרות והפעילות הקלינית. סטודנטים שאינם יכולים לעמוד בתנאים אלה יפנו אל רכז\ת הקורס לקביעת הסדר המיוחד.

הפעימה השנייה תחל ביום ראשון, 4.4.21, עם סיום חופשת פסח. במועד זה תתחדש ההוראה הפרונטלית בכיתות בכל הקמפוסים. החל ממועד זה, הכניסה לכל הקמפוסים של האוניברסיטה העברית תותנה בהצגת "תו ירוק" או תשובה שלילית עדכנית (מי שלפי הנחייה רפואית אינם רשאים להתחסן יוכלו לקבל אישור כניסה מיוחד). ההסדרים המדויקים לעניין הוראה בכיתות ייקבעו בהתאם להנחיות משרד הבריאות שיהיו בתוקף.

הנהלת האוניברסיטה הדגישה בהודעה שהנחיות אלה אינן סופיות ויתכנו בהם שינויים בהתאם להנחיות של משרד הבריאות. בקורסי החובה תהיה אפשרות גם לצפייה מרחוק על ידי הרואה מקבילה.

נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן: "האוניברסיטה העברית ממשיכה לפעול מתוך שאיפה למלא את ייעודה בתחומי ההוראה, המחקר, הפעילות המינהלית והתרומה הציבורית, תוך הגנה על הבריאות של כלל חברי קהילת האוניברסיטה ותוך נקיטת יוזמה והובלה הנדרשים להגשמת מטרותינו. אנו מבקשים לחזור ולהדגיש שהתחסנות היא אחריות  אזרחית ראשונה במעלה שמוטלת על כולנו; היא נחוצה לשם הגנה על הבריאות של הפרט ושל זולתו ולשם המשך החזרה לשגרה והסרת המגבלות ששיבשו את הפעילות שלנו בשנה האחרונה".

פרסומים בתקשורת:

חמל (וואלה!) - https://www.hamal.co.il/post/-MVCkj1Nrj2MJPNFA3uD

News1 - https://www.news1.co.il/Archive/001-D-437860-00.html

כל העיר - https://www.kolhair.co.il/jerusalem-news/154537/

מבזקים - https://www.mivzaklive.co.il/archives/415554

לימודים אינפו - http://www.limudim-info.co.il/one_news.asp?IDNews=15560#.YEZeqGgzY2w

לימודים כחול לבן - https://limudimisrael.co.il/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%A1%D7%A0%D7%99%D7%9D-%...

קראו פחות
sleeping

ישן כמו תינוק? מחקר חדש קובע - שנת לילה לקויה של תינוקות עלולה להשפיע על היכולת של ההורים להיות טובים יותר

25 פברואר, 2021

קרא עוד
קשיי שינה בגיל הרך הינה סוגיה שמטרידה הורים רבים. חלקם מנסים לקבל את המצב ו"להתעלם" מקשיי השינה, מתוך תקווה או אמונה שקשיים אלה יחלפו באופן טבעי, בעוד שהורים אחרים נעזרים בטיפולים שמטרתם לעזור לילדים לרכוש את היכולת להירדם באופן עצמאי ולישון ברציפות. לא משנה כיצד ההורים מתמודדים עם סוגיה זו, אחת השאלות המרכזיות שמעסיקה את אנשי המקצוע בתחום היא האם קשיי השינה של הילדים משפיעים לרעה גם על שנת ההורים ועל תפקודם במהלך היום. קבוצת חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת בן-גוריון בנגב התעניינה כיצד קשיי השינה הללו, הנפוצים אצל משפחות רבות ברחבי העולם, קשורים ליחסים שמתפתחים ונוצרים בין הורים לילדיהם בגילים מוקדמים. "מעניין אם הורים חושבים בכלל ששינה לא טובה של ילדיהם עלולה להשפיע  או להיות קשורה להתנהגות היומיומית שלהם כלפי ילדיהם", תוהה ד"ר דנה ורצברגר, בעבר דוקטורנטית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית וכיום פוסט דוקטורנטית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה סטנפורד.

במחקר חדש שהתפרסם לאחרונה על ידי ד״ר ורצברגר יחד עם אוריה ברוכי ופרופ׳ אריאל כנפו-נעם מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, ובשיתוף פרופ' ליאת טיקוצקי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בכתב העת המדעי Journal of developmental and behavioral pediatrics, נבחן הקשר בין הרגלי השינה של פעוטות לבין איכות ההורות אותה הם מקבלים, ומצא כי שנת תינוקות וילדים קטנים קשורה להתפתחות היחסים בין הילדים עם הוריהם, ובעיקר עם אמם. עד כה היה ידוע כי בין 20% –30% מכלל התינוקות והילדים חווים נדודי שינה התנהגותיים, ואם לא ניקח זאת בחשבון ונתייחס לכך בהתאם - עלולות להיות לכך השלכות שליליות על תפקודנו כהורים, קובעים החוקרים. למרבה הפלא, מעט מאוד ידוע כיום במחקר לגבי הקשר בין שנת הלילה של התינוקות לדפוסים השליליים שמפתחים הורים כלפי ילדיהם עם הזמן, ולגבי עוצמת אותן תחושות.

במחקר הנוכחי השתתפו 392 משפחות ישראליות והוא נערך במעבדה להתפתחות חברתית בראשות פרופ׳ כנפו-נעם, במסגרת המחקר הישראלי להתפתחות המשפחה (מ.י.ל.ה). במסגרת המחקר הוזמנו הורים והתינוקות שלהם למעבדה - פעם אחת כשהפעוטות היו בני 9 חודשים, ופעם נוספת כשהיו בני 18 חודשים. בנוסף למטלות שונות שהפעוטות והוריהם עשו במעבדה, כגון מטלות שבודקות את האמפתיה של התינוקות או הפחד שלהם מזרים, ההורים התבקשו לענות על שאלון שבחן את ההורות שלהם ואת הרגלי השינה של ילדיהם - למשל, באיזו שעה הפעוטות הולכים לישון, כמה שעות הם ישנים במהלך הלילה, ומשך זמן הערות שלהם בשעות הלילה, משך חביון השינה הלילי (הזמן שלקח לתינוק להירדם). בנוסף, ההורים מילאו שאלון שנוגע להתנהגות ההורית שלהם כלפי ילדיהם. כדי לבחון את תחושות ההורים, הם נדרשו להתייחס בשאלון למשפטים כמו "אני לא מתייחס לתינוק שלי", "אני מעניש את הילד שלי בצורה קשה כשאני כועס", "התינוק שלי הוא מטרד בעיניי" ועוד. על השאלון הם נדרשו לענות פעמיים – בכל פעם שהגיעו למעבדה.

מתוצאות המחקר עולה בבירור כי חלה עלייה ברגש השלילי של הורים לתינוקות מגיל 9 חודשים לגיל 18 חודשים, שהייתה קשורה, בחלקה, לבעיות השינה של אותם תינוקות בגיל 9 חודשים. "התוצאות הללו התקבלו בעקבות הדיווחים של ההורים על עצמם. הניתוח הסטטיסטי הראה שבעיות השינה של התינוקות ניבאו עליה בהורות השלילית כלפי התינוקות מצד ההורים", מסבירה ד"ר ורצברגר. עוד נמצא במחקר כי תפיסת ההורים את שנת ילדיהם כבעייתית יותר בגיל 9 חודשים ניבאה עלייה ברגש השלילי של האם, ולא אצל האב, כלפי אותו הילד עד גיל 18 חודשים (שנה וחצי). החוקרים הציעו כי "הבדלים בין אמהות לבין אבות (בממצאים) עשויים להתרחש במידה שאמהות מעורבות יותר בטיפול בתינוקות בלילות מאשר האבות (סוגיה שלא הייתה יכולה להיבדק במסגרת המחקר הנוכחי)". כמו כן, נבדק אם התוצאות הושפעו בעקבות הרגלי האכלה שונים של התינוקות (כלומר, הנקה או בבקבוק) או סידורי שינה שונים של התינוקות (למשל, שינה לבד או עם אחים), אך לא נמצאו עדויות לכך. עוד התגלה שבממוצע שנת הילדים משתפרת ככל שהפעוטות גדלים והופכים לילדים.

"בעיות שינה של פעוטות, שאמנם טבעיות בינקות, עלולות להשפיע על איכות השינה של ההורים בלילה, אשר בתורה עלולה להשפיע על איכות ההורות שהפעוטות חווים. התוצאות אליהן הגענו מדגישות שהורים לא רק משפיעים על התפתחות ילדיהם, אלא עשויים להיות גם מושפעים מנטיות ילדיהם (במקרה זה שנת ילדיהם), כבר מהינקות, ומדגישה את העובדה שגם לילד יש תפקיד משמעותי ביחסי הורה-ילד. על ההורים להיות מודעים להשפעה שיש לילדיהם עליהם ועל התנהגותם כלפי ילדיהם, על מנת שיוכלו לצמצם השפעה שלילית אפשרית, ויאפשרו לילד לגדול בסביבה מטיבה", מסכמת ד"ר ורצברגר. 

לפרסום המדעי:https://journals.lww.com/jrnldbp/Abstract/9000/Parents__Perceptions_of_Infants__Nighttime_Sleep.98995.aspx

לפרסום בתקשורת:

https://www.mako.co.il/home-family-kids/education/Article-a32249ebf12d77...

קראו פחות
פרופ' נחמיאס

טכנולוגיה חדשנית שפיתח פרופ׳ יעקב נחמיאס מהמכון למדעי החיים מאפשרת פיתוח מהיר של תרופות בעזרת שבבים ביוניים, ללא צורך בניסויים בבעלי חיים

25 פברואר, 2021

מחקר חדש בהובלת פרופ' יעקב נחמיאס, ראש המרכז לביו-הנדסה באוניברסיטה העברית ומייסד חברת טישו דינאמיקס שפורסם בכתב העת היוקרתי Science Translational Medicine, פיתחו החוקרים מערכת כליה על שבב שמכילה סנסורים זעירים המדווחים על ההשפעה הישירה של תרופות על הרקמה האנושית. הטכנולוגיה אפשרה לצוות לפתח תרופה חדשה למניעת זנק כיליתי בטיפולי כימותרפיה על רקמות אנושיות. הטכנולוגיה מאפשרת לראשונה לבטל את השימוש בחיות מעבדה לצרכי ניסוי. 

פרופ' אלי קשת. קרדיט צילום - קרן א.מ.ן

חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ"א הוא פרופ' אלי קשת מהפקולטה לרפואה

25 פברואר, 2021

קרא עוד
פרופ' אלי קשת מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ"א. ועדת הפרס התכנסה בראשותו של פרופ' יוסף ירדן ובהשתתפותם של החברים: פרופ' יהודית ברגמן, פרופ' שולמית מיכאלי ופרופ' גרא נויפלד. בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ"א מוענק לפרופ' אלי קשת, מהאוניברסיטה העברית, על תרומותיו החלוציות בהבנת המנגנון בו תנאי מחסור בחמצן מעוררים צמיחה של כלי דם חדשים. לתהליך זה יש השפעות מרחיקות לכת על התפתחות מחלות רבות כגון מחלות רשתית העין וסרטן. תגליותיו אלו הביאו להכרה בכך שעודף חמצן הניתן בטיפול בפגים מוביל לעיוורונם והביא לשינוי  בטיפול בפגים לאחר לידתם".

עוד הדגישה הועדה כי "תגליותיו הביאו לזיהוי הפקטור העיקרי האחראי לעידוד צמיחת כלי דם חדשים אל תוך גידולים סרטניים. תגליות אלו תרמו לפיתוח תרופות המעכבות התפתחות של גידולים. פרופסור קשת הוא מורה בחסד והעמיד תלמידים רבים הממשיכים את דרכו המדעית". 

פרופ' אלי קשת נולד בישראל ב 1945 ולאחר שירותו הצבאי למד ביולוגיה באוניברסיטה העברית. את עבודת הדוקטור ביצע בשנים 1970 עד 1975 בהנחית פרופ' נתן דה-גרוט במחלקה לביוכימיה, בנושא האינטראקציות בין ריבוזומים ו-tRNA .לאחר סיום הדוקטורט נסע להשתלמות בתר דוקטורט באוניברסיטה של ויסקונסין, בהנחייתו של חתן פרס נובל לרפואה, מגלה הרברס- טרנסקריפטזה, פרופ' Temin Howard. לאחר השתלמות בנושא רטרווירוסים ומנגנוני האינטגרציה שלהם לגנום, התמקדה עבודתו של פרופ' קשת כחוקר עצמאי ברטרוטרנספוזונים תאיים ומנגנוני יצירת סרטן. במשך כעשור חקר נושא זה במעבדתו בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, והגיע לתגליות חשובות של משפחות טרנספוזונים חדשות, וכן הדגמה כיצד טרנספוזונים משנים את דגמי הביטוי של גנים תאיים שבסמיכותם.

בשנת 1982 מונה למרצה בכיר בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, בשנת 1986 מונה לפרופסור חבר ומאז 1993 הינו פרופסור מן המנין. בשנת 1991 שינה פרופ' קשת את כיוון מחקרו באופן דרמטי בעקבות ממצאים מפתיעים שהתקבלו במעבדתו ותובנות תאורטיות חדשות אליהן הגיע, ופנה לחקור את תהליך היצירה של כלי דם חדשים (אנגיוגנזה). בתחום זה הוא עוסק עד היום ובו הפך למוביל עולמי האחראי למספר פריצות דרך קונצפטואליות בעלות משמעות לטיפול במספר רב של מחלות חשובות. עבודתו הראשונה בתחום האנגיוגנזה נחשבת עד היום לעבודה המכוננת של התחום, שזיהתה את הפקטור האנגיוגני המרכזי (VEGF) ואת המנגנון הבסיסי השולט על ביטוי הגן ל-VEGF ועל תהליך היצירה של כלי דם בבריאות ובחולי: מחסור רקמתי בחמצן.

בשלושת העשורים שחלפו פרסם קשת מספר רב של עבודות שגילו זוויות חדשות על תהליכי היצירה של כלי דם, על המשמעות הפיסיולוגית והפתולוגית של יצירת כלי דם, ועל הפוטנציאל התרפויטי הגלום בתובנות חדשות אלה. בשנים האחרונות מתמקד מחקרו בהבנת האינטראקציות ההדוקות של המערכת הוסקולרית והפקטור VEGF עם התפתחות ותפקוד מערכת העצבים והמערכת ההמטופואטית, אינטראקציות המגלמות בחובן משמעויות תרפויטיות מלהיבות למגוון מחלות אנושיות.

בסך הכל פרסם פרופ' קשת מעל 130 מאמרים בעיתונים מהשורה הראשונה ואשר צוטטו למעלה מ-33,000 פעמים. פרופ' קשת זכה בפרסים יוקרתיים רבים לאורך השנים, כולל פרס א.מ.ת. בשנת 2006 שהוענק לו "על מחקריו החלוציים ופורצי הדרך בחקר מערכת כלי הדם ונגיעותיה לסרטן ולמחלות קרדיו וסקולריות ועל שילוב נדיר של מצויינות וגישות מחקר חדשניות שהביאו לתובנות כיצד ניתן ליישם את הידע אודות יצירת כלי דם למטרות רפואיות". פרס רוטשילד (2014) הוענק לו על מחקריו פורצי הדרך בביולוגיה של כלי דם, בהם גילוי חשיבותו של גורם גידול האנדותל (VEGF) בתהליכי היווצרותם של כלי דם, גילויים שתרמו רבות לפיתוח שיטות ריפוי חדשות לסרטן וברפואת העין". הוא גם זכה בפרס המייסדים של "טבע" (2014) ,ופרס מפעל-חיים האמריקאי הגבוה ביותר למחקר מחלות כלי-דם (2016 ,Award Meritorious Beneditt). בשנת 2015 נבחר פרופ' קשת כחבר באקדמיה הישראלית למדעים.

תלמידיו הרבים לתארים מתקדמים (18 דוקטורנטים, 10 פוסט-דוקטורנטים) מאיישים כיום משרות בכירות באקדמיה, בתעשיה, ובמערכות החינוך והבריאות.

 

קראו פחות
מתייחדים מול האנדרטה

"טרור נבזי": נחשף מכתב שנשלח מטעם הילארי קלינטון לנשיא האונ' העברית לאחר הפיגוע בהר הצופים, לפני 19 שנה בדיוק

3 אוגוסט, 2021

ביום חמישי התקיים הטקס השנתי לציון הפיגוע בקמפוס הר הצופים באונ' העברית, בנוכחות קהל. נשיא האוניברסיטה פרופ' אשר כהן: "אנו מייצגים את כל מה שמנוגד לטרור ולרוע". רקטור האוניברסיטה פרופ' ברק מדינה: "האוניברסיטה הזאת שייכת לכל העמים, גם ליהודים וגם לערבים, ואנשיה מסרבים להיות מיואשים"

Image by PicsbyFran from Pixabay

מחקר חדש של פרופ' גד בנעט מביה"ס לרפואה וטרינרית: מקרה ראשון בישראל של תולעת מסתורית שגורמת לעיוורון בכלבים וחתולים ויכולה להדביק גם אנשים

29 יולי, 2021

מקרים של הדבקה בתולעת Onchocerca lupi תועדו בעבר בצפון אמריקה, אירופה, אסיה והמזרח התיכון וכעת לראשונה גם בישראל. פרופ' בנעט: " העובדה שהתולעת נתגלתה בישראל בכלב שמעולם לא עזב את המדינה מעידה שישנו מעגל הדבקה בטפיל בישראל, ולכן קיימת סכנה עתידית גם לבני אדם ולכלבים נוספים"

 

Croes, Rob C. / Anefo - [1] Dutch National Archives, The Hague, Fotocollectie Algemeen Nederlands Persbureau (ANeFo), 1945-1989

"פיסיקאי מחונן, יהודי חם ותומך ישראל נלהב": פרופ' צבי פירן ממכון רקח לפיסיקה על זוכה פרס הנובל הפיסיקאי פרופ' סטיבן ויינברג, שהלך לעולמו

27 יולי, 2021

כיתת לימוד בבית ספר יסודי. צילום באדיבות MChe Lee, מאתר unsplash

נייר עמדה של מומחי בריאות הציבור לקראת דיון הקבינט בנושא היערכות לשנת הלימודים תשפ"ב

27 יולי, 2021

קרא עוד
לאחר כשנה וחצי של התמודדות עם מגפת הקורונה, למדנו שוב ושוב כי ילדים הנדבקים בקורונה חולים במחלה לרוב קלה, והדבר נכון גם לגבי וריאנט הדלתא. לאור גל התחלואה הנוכחי המתרחש כשבישראל רמת מתחסנים גבוהה, ניתן להניח שהתחלואה בקורונה תישאר ברמה של מחלה אנדמית או בצורה של התפרצויות חוזרות. ניתן לקבוע בזהירות שהתחלואה בקורונה בנגיף הדלתא יחד עם רמה גבוהה של התחסנות באוכלוסייה מלווה בסיכון נמוך לתחלואה קשה ולתמותה. לא קיימת כיום הערכה מדוייקת המבוססת על מחקרים גדולים ואיכותיים לגבי תחלואה מתמשכת בילדים, גם לאחר מחלה קלה. עם זאת, מחקר מעקב עדכני מאנגליה וויילס הכולל 4,678 ילדים, מתוכם 3.7% חיוביים ל- SARS-CoV-2, מצביע על קיומם של סימפטומים מתמשכים בשיעור של 1.6% בילדים שאין עבורם עדות של הדבקה, לעומת שיעור של 4.6% בקרב חיוביים.

מאחר שחינוך הינו ערך עליון לילדים ולחברה, שמירה על הזכות לחינוך חייבת לעמוד בראש סדר העדיפות של הממשלה. מחובתנו לפעול על מנת למנוע פגיעה נוספת בזכותם של ילדי ישראל לחינוך בבתי הספר ובגנים.

אנו מציעים לנקוט בצעדים הבאים:

  1. יצירת מתווה שיאפשר המשך שגרת הוראה פרונטלית במסגרות החינוך ושיצמצם למינימום אפשרי בידוד תלמידים וצוותי הוראה, תוך הבאה בחשבון של סטטוס ההתחסנות של צוותי הוראה, הורים ותלמידי חטיבות ותיכונים.
  2. האצלת סמכויות והקצאת משאבים לרשויות המקומיות ולבתי הספר והגנים לנהל את שנת הלימודים בצל המגפה, תוך סיוע ליישובים מתקשים.
  3. עידוד פעילויות לימודיות, חברתיות וספורטיביות בחוץ, עד כמה שניתן.
  4. עידוד תכניות לאיתור ושיקום הנזקים הלימודיים, הנפשיים והחברתיים שחוו ילדי ישראל מסגרים ממושכים ובידודים ארוכים.

כאמור, ישראל נמצאת כיום במצב בו הכיסוי החיסוני הינו גבוה באוכלוסייה בכלל ובאוכלוסייה בסיכון בפרט. מצב זה מאפשר לפעול בנחישות ומחויבות להשארת מסגרות החינוך פתוחות לאורך כל השנה. מחויבות כזו דורשת הקצאת המשאבים המתאימים.

למרות שהילדים אינם מחוללי המגפה וכמעט שאינם נפגעים מהמחלה עצמה, הם מהנפגעים העיקריים של המדיניות לצמצום התחלואה וצפוי שהם ישלמו מחירים חינוכיים, בריאותיים ורגשיים לטווח ארוך. מוטלת עלינו חובה חברתית, בריאותית ומוסרית למנוע נזקים עתידיים ולדאוג לשיקום וצמצום הפערים שכבר נוצרו.

על החתום: הצוות הבין תחומי לילדים וקורונה של האוניברסיטה העברית והדסה - דר' אלכס גיללס-הלל, דר' חגית הוכנר, פרופ' דוד חיניץ, דר' קטיה יז'מסקי, פרופ' אמנון להד, פרופ' אורלי מנור, פרופ' רן ניר-פז, פרופ' אורה פלטיאל, מר ארי פלטיאל, פרופ' רונית קלדרון-מרגלית.

פרסום במעריב על נייר העמדה: https://www.maariv.co.il/news/Education/Article-855562
 
קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, סגל
Image by PublicDomainPictures from Pixabay

לא דמיינתם: הקיץ בישראל מתארך ויש יותר סופות מסוכנות בחורף

22 יולי, 2021

מחקר חדש, בהובלת ד"ר אפרת שפר מהאונ' העברית, בחן את השינויים בעונה הגשומה בישראל ב-45 השנים האחרונות. "שינוי האקלים לא פסח על ישראל. הממצאים מראים מגמה שתציב את התשתיות העירוניות בבעיה, אבל גם עשויה לשנות את המערכת האקולוגית כולה באזור שלנו בשנים הקרובות"

israel observatory on femicide

מחקר: פחות נשים נרצחו השנה בישראל - ירידה של 43% בסך מקרי הפמיסייד בחציון הראשון של 2021 לעומת 2020

20 יולי, 2021

קרא עוד
דר' שלוה וייל, חוקרת בכירה בביה"ס לחינוך ע"ש סיימור פוקס באוניברסיטה העברית, יוזמת מחקר חדש מטעם 'התצפית הישראלית על רצח נשים': "ההד התקשורתי בנושא עצירת אלימות, שירה איסקוב שנבחרה להדליק משואה עם שכנתה עדי גוזי שהצילה אותה ממוות, תגובות הפוליטיקאים, וממשלה שרוצה לשנות את המציאות – ככל הנראה הובילו לתוצאות המעודדות שהתקבלו"

אלימות כלפי נשים הפכה בעת האחרונה למגיפה של ממש, היא חוצת מגזרים, אזורים גאוגרפיים וחתכים סוציו-אקונומיים, ונדמה כי הקורונה ותקופת הפוסט-קורונה שלאחריה הובילו לעלייה דרסטית במקרי האלימות במשפחה. בשבוע שעבר נרצחה אישה נוספת, מייסר עותמאן (27), לעיניי ילדיה בדירה בחיפה, הפעם ביריות. בתחילת החודש נמצאו בני זוג מבוגרים ללא רוח בבית ביישוב כפר יונה שבשרון - נבדק החשד שהגבר ירה באישה ולאחר מכן נטל את חייו בידיו. אם נסתמך על הסיקור התקשורתי הנרחב לאירועים האחרונים, התחושה היא שמגיפת הפמיסייד (מוגדרת בספרות המחקרית כרצח נשים על ידי גברים בגלל היותן נשים) נמצאת בשיאה. האמנם?

בחודש נובמבר האחרון, לפני הקמת ממשלת השינוי של בנט-לפיד, זעק נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת בוועדה לקידום מעמד האיש כי באותה תקופה לא היה גורם שלטוני שבוחן באופן שיטתי את כלל מקרי הרצח שיש חשד שבוצעו על רקע מגדרי. מנובמבר 2020 החלה לפעול "התצפית הישראלית על רצח נשים", המטפלת בנושא באופן יסודי. גוף זה הוקם על ידי דר' שלוה וייל, חוקרת בכירה בביה"ס לחינוך ע"ש סיימור פוקס באוניברסיטה העברית (אשר שואף להיות הסמכות הרשמית לאיסוף נתונים כאלה במדינת ישראל), ומפרסם מעת לעת נתונים לגבי רציחות נשים ופמיסייד בארץ ומנתח אותם בצורה מעמיקה.

השבוע התפרסם דו"ח חדש של 'התצפית הישראלית על רצח נשים', המציג תמונת מצב מרגיעה. מסד הנתונים של הדו"ח נבנה מתוך מעקב רציף אחר דיווחים באתרי חדשות מקומיים וארציים, שימוש בהתראות גוגל והצלבה עם מאגרי נתונים אחרים. על פי המסמך, בחציון הראשון של שנת 2021 נרשמו שמונה רציחות נשים לעומת 14 אשתקד. כלומר, חלה ירידה של 43% בסך מקרי הפמיסייד בחציון זה. בפרט, בחודש מרץ של השנה שעברה, החודש שבו הוכרזה מגפת הקורונה, נרצחו חמש נשים - בעוד שהשנה חודש מרץ היה נטול קורבנות.

"נראה כי הפעילות המשמעותית של ארגוני הנשים והמודעות הגוברת לנושא מניעת אלימות נגד נשים בעולם ובישראל, יצרו הד תקשורתי רב בישראל וגרמו להתגברות העיסוק הציבורי במגפה הנשכחתרצח נשים. העובדה ששירה איסקוב זכתה להדליק משואה בטקס המשואות יחד עם שכנתה עדי גוזי, שהצילה אותה ממוות, גרמה להגדלת החשיפה לנושא ולשינוי היחס בציבור. הלחץ הציבורי בא לידי ביטוי גם  בהצהרות של פוליטיקאים לקראת הבחירות בחודש מרץ2021 , והן בכך שהטיפול באלימות נגד נשים נרשם כקו יסוד רשמי של ממשלת האחדות שקמה. כל אלה ככל הנראה הובילו לתוצאות המעודדות שהתקבלו", הסבירה השבוע ד"ר וייל.

עוד על פי המסמך, ישנם 1.3 מקרי פמיסייד בממוצע בכל חודש בישראל מתחילת שנת 2021, לעומת 2.3 בחציון הזהה של 2020. בחציון הראשון של שנת 2021 הגיל הממוצע עומד על 50.1 שנים, בהשוואה לגיל הממוצע אשתקד של 39.6 - כלומר מרבית הקורבנות משמעותית מבוגרות יותר. בחציון הנוכחי הקורבן הצעירה ביותר הייתה בת 27, והמבוגרת ביותר הייתה בת 76. כ-38% מהמקרים בחציון הנוכחי היו מקרים של female geronticide, כלומר רצח של קשישות. בנוסף, שני מקרים היו מטריסייד (matricide) - אמא שנרצחה על ידי בנה. היה מקרה אחר שבו גם הבן וגם בן הזוג היו חשודים ושוחררו, שלא נכנס לסטטיסטיקה. כ-38% מהמקרים היו מקרים של רצח על ידי בן הזוג , בעוד שבחציון הראשון אשתקד הנתון עמד על 57%.

לגבי הזהות האתנית של הקורבן והרוצח, גם בשנה הנוכחית (בדומה לשנה שעברה) התפלגות הזהות האתנית של הרוצחים הייתה דומה לזו של הקורבנות. בחציון הראשון של 2021, כ-38% מהנשים שנרצחו היו ממוצא ערבי או דרוזי. ב-25% מהמקרים הקורבן והרוצח השתייכו לקהילת יוצאי ברית המועצות, ובמקרה אחד הקורבן והרוצח היו יוצאי קהילת העבריים מדימונה. לשם השוואה, בשנת 2020 57% מהמקרים הקורבן השתייכה לחברה הערבית, כאשר מתוכן שש היו בדואיות. מתוך שאר המקרים, אחת הייתה יוצאת אתיופיה, ארבע היו יוצאות בריה"מ לשעבר, וארבע היו ישראליות ותיקות.

לקריאת הדו"ח במלואו - לחצו כאן

לפרסומים בתקשורת: ישראל היום, ישראל היום - באנגליתערוץ 7.

קראו פחות
ליעם גל מקבל את הפרס

פרס דיקן הסטודנטים על פעילות התנדבותית לקהילה ניתן למייסד הפורום הסטודנטיאלי לרפואת להט"ב

15 יולי, 2021

קרא עוד
היחידה למעורבות חברתית בדיקנט הסטודנטים באוניברסיטה העברית קיימה לאחרונה אירוע סיום למלגאיות ולמלגאים, וטקס הענקת פרס דיקן הסטודנטים על פעילות התנדבותית לקהילה. האירוע נערך בהשתתפות 200 סטודנטים מכל הפקולטות באוניברסיטה שלקחו חלק במהלך השנה החולפת באחת מתכניות היחידה. במרכז האירוע התקיים דיון בשולחנות עגולים על האימפקט החברתי של האוניברסיטה, וכן נדונו הנושאים - כיצד האוניברסיטה יכולה למנף את היותה מקום מפגש בין סטודנטים ערבים ויהודים ולאפשר שיח משותף, כיצד האוניברסיטה יכולה לתת יותר מקום וביטוי לנשים במרחב האקדמי והציבורי, לעודד חינוך לערכים דמוקרטיים ולקדם אותם בחברה ועוד.

בין מקבלי פרסי ההצטיינות מטעם דיקן הסטודנטים על פעילות התנדבותית לקהילה היה ליעם גל מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה, עתודאי בשנתו השישית במסלול צמרת אשר ייסד לראשונה בארץ את הפורום סטודנטיאלי לרפואת להט"ב, שמטרתו להעלות את מודעות הסטודנטים למקצועות הבריאות לסוגיות מרכזיות ברפואת להט"ב. במסגרת עבודתו ההתנדבותית, ליעם הבחין בחוסר מודעות לרפואה ייחודית המותאמת לקהילה הגאה בקרב מקצועות הבריאות השונים, והחל לפעול להקמת פורום מסודר ונגיש. הפורום מארגן שיעורים חודשיים לסטודנטים ממקצועות הבריאות, המועברים מפי רופאים מובילים בתחום, מעודד מחקר לעבודות גמר ברפואת להט"ב, ואף גייס 10,000 שקלים מתורמים לשם הענקת מענקי מחקר בנושא. בנוסף, הוא מעורר מודעות בקרב רופאים לפורום.

פעילותו החברתית של ליעם כוללת גם את התנדבותו בפרויקט "לביא", במסגרתו מנגן ליעם בחצוצרה כדי להנעים למאושפזים והמאושפזות הצעירים בבית החולים לילדים בהדסה עין כרם בירושלים, וכן את היותו רכז האחווה הסטודנטיאלית הגאה בקמפוס עין כרם בין השנים 2017 – 2019.

"ליעם גל הינו סטודנט אשר הבחין בחוסר מערכתי כלל-ארצי, אשר פעל והקים פרויקט בסדר גודל לאומי לשם שינוי באספקט התודעתי והן באספקט המעשי", הסבירו השבוע בדיקנט הסטודנטים באוניברסיטה העברית והוסיפו כי "באופן כללי, אחרי שנה של עבודה מאתגרת שחלקה התקיים מרחוק ולאחר אירועי מאי והמתיחות שהכניסו לקמפוס, היה מרומם לראות את ההתכנסות הגדולה פנים אל פנים, מהמפגש הבלתי אמצעי של סטודנטים מקהילות תרבותיות שונות ששוחחו יחד בפתיחות, כבוד ורצינות והביעו את דעתם ביחס להשפעה שראוי שיהיה לאוניברסיטה בסוגיות חברתיות מרכזיות".

יתר הזוכים בפרסי ההצטיינות השנה מטעם דיקן הסטודנטים על פעילותם ההתנדבותית לקהילה: חנה בחלריס ממדעי הקוגניציה, שמתנדבת מזה כשלוש שנים בפרויקט "יזהר" - פרויקט למזעור נזקים בקרב סובלים מבעיות סמים, דרות רחוב וזנות; נועם אפל מביוטכנולוגיה, שמתנדב למעלה משבע שנים בעמותת "בית הגלגלים" שהינה עמותה לילדים עם צרכים מיוחדים ונכויות פיזיות שונות; שירה ורטיקובסקי נימני מבית הספר לחינוך (תכנית "עמיתי מלטון"), אשר שותפה להקמת מיזם "עושים שכונה" - יוזמה חברתית המתמקדת בשכונות מצוקה וכוללת הקמת מרכז עשייה קהילתי, הפרחת השטחים המוזנחים, שיפוץ גינות, בתים ובניינים ויצירת קשרים עם תושבי השכונה; גלי קרונזון מהחוגים סוציולוגיה, אנתרופולוגיה ויחסים בינלאומיים, שותפה להקמת מיזם הנקרא "עולים על הגל" אשר נולד בתקופת הקורונה המזמין עולים חדשים לתרגל עברית עם מתנדבים בשיעורי זום בחינם; ויפתח סחאוטן ממדעי בעלי חיים, שהתנדב בארגון "תרבות של סולידריות" - התארגנות אזרחית לעזרה הדדית שתומכת בקהילה ובאנשים מוחלשים שנפגעו ממשבר הקורונה ובכלל.  "האוניברסיטה גאה בסטודנטים שלצד לימודים תובעניים מגלים אחריות אזרחית, ואקטיביזם ומבקשים להשפיע ולחולל שינוי חברתי באמצעות פעולות ומיזמים מעוררי השראה" נמסר מטעם דיקנט הסטודנטים בסיום האירוע.

פרסום בתקשורת - ynet

קראו פחות
צילום: יוסי זמיר

השרה לביטחון מזון ומים של איחוד האמירויות, ביקרה בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה על מנת לקדם שיתופי פעולה בתחום הפודטק והאגריטק בין המדינות

14 יולי, 2021

מדובר בביקור הראשון של בכירי ממשלת איחוד האמירויות במוסד אקדמי ישראלי. פרופ' חפץ: "יש לנו הזדמנות לאחד כוחות ומקורות ידע בין שתי מדינות קטנות במזה"ת ולהביא בשורה משמעותית לעולם"

 

הרקטור עורך את טקס ההכתרה. צילום - יוסי זמיר

השיא של כל הזמנים נשבר: הענקנו השנה 383 תארי דוקטור, יותר מבעבר ומכל מוסד אקדמי בישראל!

11 יולי, 2021

מקבלת התואר המבוגרת ביותר בת 76 והצעיר ביותר בן 28 ולראשונה מעל ממחצית ממקבלות התואר הנשים הן מתחומי המדעים הניסויים. רקטור האוניברסיטה העברית, פרופ' ברק מדינה: "אני מאחל לכולנו שתעשו חיל, בקידום הידע האנושי"

intel huji

בזכות הקורונה: האוניברסיטה העברית ואינטל מרחיבות את שיתוף הפעולה לטובת הסטודנטים

8 יולי, 2021

קרא עוד
פרופ' דן מרום, ראש המחלקה לפיזיקה יישומית באוניברסיטה: "כמות הסטודנטים בתוכנית צפויה לגדול משמעותית. ייתכן שבזכות הקורונה נפתרה לנו בעיה משמעותית שהייתה יוצרת קשיים רבים עבורנו בחוג בעתיד". מרצה קורסי מעבדות האלקטרוניקה, גבריאל זיני: "ההצלחה עצומה". אינטל: "שמחים לראות ששיתוף הפעולה ההדוק עם החוג להנדסת חשמל ופיזיקה יישומית מביא לתוצאות"

מגיפת הקורונה אילצה את האוניברסיטאות 'לחשב מסלול מחדש' לגבי שיטות ההוראה והתאמתן למציאות שבה סטודנטים אינם נוכחים בקמפוס לתקופות ארוכות ומסוגרים בביתם. הוראה מרחוק באמצעות 'זום' אפשרה את המשך השיעורים העיוניים, אך קיום מעבדות ההוראה בלימודי ההנדסה ומדעי הטבע היווה מכשול גדול יותר ואילץ פתרונות יצירתיים להעברת הקורסים הניסויים.

במסגרת לימודי הנדסת חשמל באוניברסיטה העברית נדרשים תלמידי שנה ג' לקחת שתי מעבדות אלקטרוניקה, אנלוגית וספרתית (דיגיטלית), המהווים הכשרה בסיסית לכל מהנדס אלקטרוניקה. הפתרון שהגו באוניברסיטה העברית לכל אחת מהמעבדות התבסס על הצטיידות בערכות אלקטרוניקה ייעודיות שהושאלו לסטודנטים לעבודה עצמאית מהבית למשך הסמסטר. ההתנסות הראשונית במעבדה לאלקטרוניקה אנלוגית הוכתרה בהצלחה רבה, ואפשרה לסטודנטים לערוך את הניסויים בביתם עם ליווי מקוון מצוות הדרכת הקורס.

לקראת המעבדה באלקטרוניקה ספרתית, נדרשה השקעה גדולה יותר לאור החומרה היקרה בהרבה. חברת אינטל, המקיימת קשרי תעשייה-אקדמיה הדוקים עם האוניברסיטה העברית בכלל ועם התוכנית בהנדסת חשמל ופיזיקה יישומית בפרט, נרתמה למאמץ ותרמה לוחות FPGA מתקדמים שבאמצעותם ניתן לממש מעגלים ספרתיים ברי תכנות. כרטיסים אלו הושאלו לסטודנטים ואפשרו את קיום ואף שדרוג המעבדה לחומרה החדישה ביותר ואפשרה לתלמידי המעבדה לקיים את מערך הניסויים מהבית ולהתנסות בחומרה העדכנית ביותר. 

מרצה קורסי מעבדות האלקטרוניקה, מר גבריאל זיני, ציין השבוע כי "הלוחות שהשאלנו לסטודנטים הפך את מודל המעבדה ממקום מרכזי אליו כולם מתנקזים לסוג של מעבדה מבוזרת. סיפקנו לתלמידים ערכותFPGA  מהמתקדמות ביותר שיש. באמצעותם הוצאנו את המעבדה מתוך הקמפוס והעברנו את העשייה לבתי הסטודנטים. ההצלחה הייתה עצומה".

האם גם בשנה"ל הבאה ילמדו סטודנטים להנדסת חשמל באמצעות אותם כרטיסים, מרחוק? פרופ' דן מרום, ראש המחלקה לפיזיקה יישומית באוניברסיטה העברית, סיפר כי "עד השנה מספר הסטודנטים בשנתון אופייני בתואר היה כ-40, שהתחלקו לשתי קבוצות שבאו למעבדה בשני מועדים שונים בשבוע. כמות הסטודנטים בתוכנית צפויה לגדול באופן משמעותי לאור השקת התואר החדש בהנדסת חשמל ופיזיקה יישומית, כשהיעד הוא להגיע ל-100 סטודנטים בשנתון. עם כמות עצומה כל כך של סטודנטים, נצטרך לפתוח חמש קבוצות מעבדה כל שבוע, וזה מאתגר את שיבוץ המעבדה בלוח הזמנים הצפוף של התלמידים ומעמיס על צרכי ההדרכה. הפתרון שמצאנו, בסיוע חברת אינטל, יאפשר לקיים בעתיד את אותן מעבדות גם מבתיהם של הסטודנטים. ייתכן שבזכות הקורונה נפתרה לנו בעיה משמעותית שהייתה יוצרת קשיים רבים עבורנו בחוג בעתיד".

נועם אבני, מנכ"ל מרכז הפיתוח אינטל ירושלים: "אנחנו שמחים לראות ששיתוף הפעולה ההדוק עם החוג להנדסת חשמל ופיזיקה יישומית בירושלים מביא לתוצאות. חשיבות זו עצומה למיצוב מדינת ישראל כמרכז עולמי לתכנון שבבים ועקב הדרישה האדירה בישראל למהנדסי חומרה ולמתכנני צ'יפים. השימוש ב-FPGA במהלך הקורס נותן טעימה והכנה טובה לסטודנט. הוא מדמה את שלבי תיכנון הרכיב (צ'יפ) ע"י מהנדס מנוסה במרכז פיתוח, ובכך מכין אותו לשילוב בתעשייה".

לפרסום בתקשורת: ynet, בחדרי חרדים, ירושלמים,

קראו פחות
The distribution of 385 REMPEC spills in the Mediterranean Sea for the period 1977–2000

מחקר חדש: איך ניתן להיערך לקראת דליפת הנפט הבאה בים-התיכון בזמן שמאגרי הנתונים על המרחב הימי סותרים אחד את השני?

7 יולי, 2021

קרא עוד
חוקרים מהאונ' העברית וחיפה בדקו האם ניתן להיערך לקראת דליפת הנפט הבאה באמצעות בסיסי הנתונים הקיימים לחקר דליפות בים-התיכון. התוצאות מדאיגות: לא קיים כיום מאגר מידע פתוח לציבור לגבי דליפות נפט, המאפשר ניטור ואכיפה יעילה יותר של הסכמים ואמנות בינלאומיות באזורים ימיים, או לבחינת הפחתה של אירועי זיהום ים

זיהום ים בנפט שמקורו באוניות מהווה איום משמעותי למערכת האקולוגית של הים-התיכון. דליפות נפט מכוונות או נגרמות כתוצאה מתאונות גורמות לפגיעה בסביבה הימית והחופית, במגוון הביולוגי, ובאיכות חיי אדם. בחודש פברואר האחרון אירעה דליפת הזפת החמורה ביותר שנרשמה בישראל, כתוצאה מדליפה מספינה בלב ים (יש לציין כי נסיבות האירוע בחקירה). כתם נפט גדול הגיע אל חופי ישראל, נשטף לחופים בצורה של זפת שחורה ודביקה ופגע בכ-160 ק"מ של רצועת חופים ישראלית (מתוך 195 ק"מ), מחוף בצת בצפון ועד לחופי ניצנים בדרום. למרבה הצער, עד היום מתקשים המומחים בתחום לאמוד את ההשפעות האקולוגיות שנגרמו בעקבות האירוע, ואת הפגיעה לחי ולצומח במערכות האקולוגיות הימיות המקומיות (ולעולם לא נוכל לאמוד את כל ההשפעות האקולוגיות שנגרמו מהאסון במדויק).

מחקר חדש שבוצע על ידי קבוצת חוקרים, במסגרת עבודת הדוקטורט של סמיון פולינוב מאוניברסיטת חיפה, בהנחיית ובהשתתפות ד"ר רויטל בוקמן מביה"ס למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה ופרופ' נעם לוין מהמחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית, ניסה לבדוק האם ניתן להיערך לקראת דליפת הנפט הבאה באמצעות בסיסי הנתונים הקיימים היום לחקר דליפות בים-התיכון – והאם ניתן לאתר אזורים "בעייתיים" במרחב הימי? המחקר פורסם בגיליון חודש יוני של המגזין המדעי "Marine Pollution Bulletin", תחת הכותרת "הדגמים המרחביים והעיתיים של דליפות נפט בים התיכון".

על פי המידע שהוצג במאמר, הים התיכון הוא בין מסדרונות בתעבורה העמוסים בעולם המהווה כ-15% מהספנות העולמית וחלק ניכר מהובלת הנפט הגולמי ברחבי העולם. בנוסף, יש בו יותר מ-300 נמלים. התרומה השנתית של הנפט שנשפך באופן בלתי חוקי בים התיכון נאמדת בכ-100,000–400,000 טון, בעוד שתאונות הביאו לדליפות נפט בהיקף כולל של כ-310,000 טון בין השנים 1977 ל 2010.

המחקר בחן נתוני דליפות נפט בין השנים 1970 ל-2018. לצרכי המחקר נעשה שימוש בשלושה מסדי נתונים: דליפות נפט שאותרו על ידי EMSA - ארגון אירופאי שעושה שימוש בהדמאות לוויין בתחום הרדאר לאיתור דליפות (שמקורן כולל תאונות, דליפות מכוונות, וכן נביעות טבעיות של נפט) ושהנתונים שלו זמינים רק לנציגים של המדינות השותפות בארגון, ושני מסדי נתונים אודות דליפות כתוצאה מתאונות (ITOPF, REMPEC), אשר מבוססים על איסוף מידע על מסד דיווחים מרשויות מקומיות וכן חברות פרטיות. מכיוון שמסדי נתונים אלו מבוססים על מתודולוגיות שונות וכוללים סוגים שונים של אירועי זיהום ים בנפט, הדגמים המרחביים והעיתיים שעולים מהם אינם זהים, לעיתים סותרים האחד את השני.

החוקרים ניסו להצליב את כל הנתונים בשלושת בסיסי הנתונים כדי לקבל תוצאות מדויקות ככל האפשר. תוצאות הבדיקה של שינויים בזמן הראו כי חלה ירידה משמעותית במספר דליפות הנפט בשלושים השנים האחרונות כתוצאה מתאונות ((ITOPF, REMPEC, וזאת כתוצאה משיפורים הטכנולוגיים של ספנות ובטיחות השייט. בניתוח גיאו-סטטיסטי נמצא כי כ-88% מדליפות טנקרים (לפי REMPEC) נמצאו בצמוד לנמלים ותשתיות חופיות, במים טריטוריאליים של מדינות הים התיכון. לעומת זאת, כ-65% מאירועי דליפות הנפט שזוהו על ידיEMSA  התרחשו במרחק שבין 22-100 ק"מ מהחוף, דהיינו מעבר למים הטריטוריאליים, ככל הנראה בגלל שבדליפות מכוונות יש אינטרס של צוות האוניה להימנע מענישה ולהתרחק מגופי אכיפה שפועלים בקרבת החוף. כלומר, אזורים שנחשבים "מועדים לפורענות" במרחב הים-התיכון, בהם יש חשש לאירועי דליפות נפט ימיים בעתיד – בעיקר בקרבת נמלים ולאורך נתיבי הספנות. זאת ועוד, המדינות עם השכיחות הגבוהה ביותר של דליפות נפט מול החופים שלהן היו לבנון (ערך של 2.18 דליפות ל -1000 קמ"ר) וטורקיה (2.14 דליפות ל-1000 קמ"ר).

למרות המגמה החיובית של ירידה על ציר הזמן בשכיחות דליפות הנפט, החוקרים מבהירים בשלב המסקנות שלהם במאמר המדעי כי יש בעייתיות רבה בהסתמכות מוחלטת על מאגרי המידע הקיימים כיום. כך, לדוגמה, הם מציינים כי "ניתוח מפורט של מתודולוגיות איסוף נתונים גילה הבדלים משמעותיים בין שלושת מאגרי המידע. בעוד ש-REMPEC ו-ITOPF מדווחים בעיקר על דליפות נפט לא מכוונות על ידי מכליות, על סמך מידע של רשויות מקומיות וכלי תקשורת מקצועיים, מאגר ה-EMSA נגזר מחישה מרחוק של תמונות לוויין המסוגלת לזהות את מיקום נזילות הנפט, מבלי להבחין במקורן. יתר על כן, נמצאו סתירות מתודולוגיות בין מאגרי המידע REMPEC ו-ITOPF, למרות שהם חלים על אותו אזור גיאוגרפי ומבוססים כביכול על מתודולוגיות איסוף דומות. בעוד הים-התיכון כולו מכוסה על ידי נתוני ה-EMSA, הכיסוי אינו אחיד".

מסקנות המחקר מצביעות עוד על הצורך בפיתוח מאגר מידע פתוח ושקוף של דליפות נפט, אשר יתבסס על שילוב של שיטות איסוף מידע הן מדיווחי שטח והן על-בסיס שיטות חישה מרחוק. ההתפתחות הנוכחית של טכנולוגיות חישה מרחוק תרחיב את המידע שנאסף על דליפות נפט, כך שתכלול לא רק את מיקומן האפשרי, אלא גם תכלול מידע על הפגיעה המרחבית, התפשטותן ושקיעתן במעמקי המים. "בסיס נתונים פתוח של דליפות נפט יאפשר ניטור וכן אכיפה יעילה יותר של הסכמים ואמנות בינלאומיות באזורים ימיים, הפחתה של אירועי זיהום ים, ושיפור המדדים הסביבתיים תוך לקיחת אחריות של מדינות ברמה הלאומית על תחום המים הכלכליים שלהן", טוענים השבוע החוקרים.

לפרסום המדעי: https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0025326X21003726?via=...

לפרסום בתקשורת: https://www.ynet.co.il/article/sk5kxag6u#autoplay

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, סגל
פרופ ישי יפה, האוניברסיטה העברית. צילום תומר אפלבאום

דו"ח חדש של פרופ' ישי יפה מביה"ס למנהע"ס: "למען הבריאות הפיננסית של הציבור, חשוב ליישם את ההמלצות הללו בהקדם"

4 יולי, 2021

 

קרא עוד
בדו"ח שפורסם בשבוע שעבר, הוזמן על ידי הממונה על רשות שוק ההון משה ברקת, ובוצע על ידי צוות חוקרים בראשות פרופ' ישי יפה מביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים — נבדקו התשואות של כל הקרנות הפרטיות שבהן השקיעו הגופים המוסדיים בישראל בעשור האחרון. החוקרים מצאו כי קרנות הגידור, קרנות הון הסיכון וקרנות הפרייבט אקוויטי שבהן השקיע הציבור בישראל באמצעות המוסדיים לא הצליחו להכות את השוק הסחיר. ליתר דיוק, הקרנות אמנם "ניצחו" את המדדים בשיעור קל, אבל לאחר קיזוז דמי הניהול וההצלחה הגבוהים שהן גובות מהציבור — כ–2% לשנה ועוד 20% מהרווח — התברר שהקרנות הניבו תשואות דומות למדדי הבורסה של תל אביב, ותשואות שפיגרו אחרי מדד S&P 500 האמריקאי. במילים אחרות: אם מנהלי הקרנות בכלל השיגו תשואות עודפות על השוק, הם לקחו אותן לעצמם באמצעות דמי ניהול.

המשמעות של הדו"ח עבור חסכונות הציבור היא גדולה. ראשית, הדו"ח מוכיח פעם נוספת שאף אחד — גם לא המנהלים המתוחכמים ביותר שנהנים כמעט מהיעדר מגבלות השקעה — לא מצליח לאורך זמן לספק תשואה גבוהה יותר מקרן מדדית פשוטה. זו מסקנה שצריכה להבהיר לכל שחקן בורסה חדש, לכל צעיר ולכל בוגר של קורס השקעות או השכלה פיננסית, שגם הוא, לאורך זמן, ייכשל כמעט בוודאות בהשקעות שהוא יבצע.

לכן, הערת האזהרה מפני אי-הבנה על מהותו של חינוך פיננסי היא קריטית: חינוך פיננסי הוא חשוב, אפשר לחסוך הרבה כסף בהתנהלות פיננסית נכונה יותר, בהשוואת מחירים ובמיקוח על עמלות ותעריפים. אפשר גם להימנע מטעויות מביכות. אבל אסור לאדם לחשוב שהוא יכול להשקיע טוב מאחרים או להכות את המדדים. זה פשוט לא יקרה. תובנה זו הוכחה במחקר האקדמי בארה"ב - באופן לא מפתיע, נמצא שככל שאדם משכיל יותר פיננסית, כך הוא משתתף יותר במערכת הפיננסית ולא בורח ממנה. אלא שההשכלה הזאת אינה משפיעה על ההחלטות שלו. גם תוכניות ממשלתיות להשכלה פיננסית בבתי הספר לא שיפרו את ההחלטות של המשתתפים.

מדוע? כי פערי המידע בין ציבור המשקיעים, בוודאי ציבור שנחשף לעולם הפיננסים רק באחרונה, למנהלים ולאנשי השיווק שמוכרים לו את המוצרים הפיננסיים — הם כה גדולים, עד שהסיכוי של המשקיע הפשוט לקבל מהם עסקה טובה במחיר טוב הוא זעום. שנית, וזה חשוב גם למי שכבר הבין את הרמז ואינו מנסה לסחור בשווקים בעצמו, גם המוסדיים אינם מצליחים לספק לציבור החוסכים עסקה הוגנת. הם משקיעים, קונים, מוכרים, רצים, חוקרים, עושים "אנליזות", מגייסים מנהלים בקבלנות משנה (כמו הקרנות האלטרנטיביות) ולוקחים עבור כל זה עמלות גבוהות — אבל בסוף לא מספקים תשואה טובה מקרן מדדית פשוטה.

פרופ' יפה וחברי הוועדה מציעים בדו"ח רפורמה שתתמודד עם הכשל היסודי הזה - היא תכלול מחיר יחיד למוצרי השקעה (במקום מוצרים עם שורה של עמלות שמקשה על השוואה); עידוד משקיעים לטובת אפיקים של קרנות מדדיות זולות; השקה של מוצרים שבהם גם למנהל יהיה חלק בתוצאות ההשקעה, כך שדמי ניהול יוחזרו במקרה של כישלון; וגם הגדלת השקיפות בתעשייה. למען הבריאות הפיננסית של הציבור כולו, חשוב ליישם את ההמלצות הללו בהקדם.

לפרסום המלא שעלה בדה מרקר: דה מרקר.

 

 

 

 

 

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, סגל
הדמייה בתלת ממד של המכשיר. צילום באדיבות מתן עוז

הסוף לפציעות חמורות כתוצאה מנפילות באמבטיה? סטודנטים פיתחו מכשיר אזעקה ייחודי למבוגרים

1 יולי, 2021

קרא עוד
במסגרת האקתון אקדמי שהתקיים לאחרונה בביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית, פותח מכשיר שיוכל לזהות מצבי מצוקה הנגרמים בשל נפילות בחדרי אמבטיה ובשירותים

האקתון ייחודי שנערך לאחרונה בביה"ס למדעי המחשב באוניברסיטה העברית, התעמק במציאת רעיונות יצירתיים ומיזמים חדשניים בנושא 'פוסט קורונה - היום שאחרי', איך מקלים על החזרה לשגרה וכיצד מתמודדים עם בעיות חברתיות שהתעוררו בעקבות משבר הבריאותי העולמי. כמו כן, לנוכח מבצע "שומר החומות", התמקדו חלק מהמיזמים במציאת פתרונות לבעיות שמעורר המצב הביטחוני ומצבי חירום באופן כללי.

במסגרת התחרות השתתפו לא פחות מ-200 סטודנטים, שחולקו ל-40 קבוצות, בנוסף למנטורים רבים מחברות בולטות בתעשייה, שחלקם נוסדו באוניברסיטה העברית - לייטריקס, מובילאי, אורקם, סינמדיה, אלביט, סמסונג וטאבולה. במקום הראשון זכה מוצר שפותח על ידי קבוצת סטודנטים הנקרא "L.S.S - Life saver sensor", מכשיר שנועד להזעיק סיוע מציל חיים למבוגרים וקשישים, שנמצאים במצוקה בחדר האמבטיה או בשירותים, בעקבות נפילות שעלולות להסתיים בפציעה חמורה או במוות.

הצוות כולל את הסטודנטים לתואר ראשון בהנדסת חשמל ומחשבים מביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית: מנהל המוצר מפתח תוכנה וחומרה מתן עוז, מפתח התוכנה רועי רייטר, מפתחת התוכנה מעיין בלוך ומפתח התוכנה מתן הירשהורן; יחד עם סטודנטית לתואר משולב במדעי המחשב ובעיצוב תעשייתי מהאוניברסיטה העברית ובצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים - גיל רוזנברג. הצוות זכה בפרס על סך 10,000 שקל.

מתן עוז סיפר השבוע כי "במהלך הקורונה נחשפתי לסיפור מחריד על אדם מבוגר שנפטר לאחר שהחליק במקלחת. בגלל הריחוק החברתי ומגבלות הקורונה גילו אותו רק לאחר מספר ימים, כשהוא במצב של ריקבון מתקדם. המקרה הזה זעזע אותי כל כך, ולכן החלטתי לצלול למספרים ונדהמתי לגלות שכ-80% ממקרי הנפילות של מבוגרים בגילאי 65+ קרו בשירותים ומהמקלחת. מדובר בכ-244 מיליון פציעות בשנה ברחבי העולם. בנוסף, ידוע כי שברי נפילה בקשישים עולים מיליארדים רבים של דולרים למערכות בריאות ולמכוני השיקום ברחבי העולם. מספר מקרי המוות כתוצאה מנפילות שכאלה מטריד לא פחות. זה נושא שחייבים לפתור".

עוד סיפר הוגה המיזם כי "מבוגרים מתמוטטים לבד בבתים ואין מי שיזעיק להם עזרה. כל דקה קריטית, סיוע חברתי מהיר מציל חיים. לצערנו, חלק מהמכשירים היום לא מותאמים ולא מתאימים לגיל השלישי – צמידים או כפתורי מצוקה דורשים אקטיביות, אך מבוגרים רבים שוכחים לשים אותם, מורידים אותם במקלחת מחוסר נוחות, ולעיתים אף לא מסוגלים ללחוץ על כפתור המצוקה בגלל חולשה. בנוסף, המחירים שלהם גבוהים. כששמעתי לראשונה על ההקאתון בבית הספר להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה, ועל ההקשר שלו לקורונה ולריחוק חברתי, ידעתי, הבנתי ורציתי לפתח את המוצר דרך התחרות". 

המוצר שהוצג דרך ההאקתון פשוט, זול ונוח לתפעול, ונועד לנטר מצוקה על סמך זיהוי התמוטטות באמצעות חיישני תנועה - כשהקריאה לעזרה נעשית מרחוק דרך מיקרופון מובנה על המכשיר או באמצעות הפעלה יזומה של הקריאה בלחיצה על לחצן מצוקה. ל-LSS שלושה מצבים: 1. רגיעה – אין אף אחד בשירו-קלחת, 2. דרוך – מישהו נכנס לשירו-קלחת וה-LSS מחפש סימני מצוקה. 3. רגע מצוקתי – א. אזעקה מקומית, מתריעה לסביבה, ולאדם במצוקה על קריאה לעזרה. ב. הזעקת כוחות חילוץ למקום, מוציא הודעה מסודרת הכוללת פרטים רפואיים חריגים, אלרגיות, כניסה בעייתית. ג. התראה לאיש קשר לבחירה. את כל הפרטים ניתן לעדכן מראש דרך אפליקציה אותה ניתן להוריד למכשירים הניידים, שמסוגלת להתממשק ישירות ל-LSS.

מתן הדגיש השבוע כי המוצר אמנם הוצג במסגרת ההאקתון, אולם יש עוד מספר שלבים כדי שאנשים מבוגרים יוכלו להשתמש בו: "הרעיונות שפיתחנו, למרבה השמחה, עובדים. קיימת כיום גרסת בטא למכשיר. כמו כן, יש לנו מחשבות לגבי העיצוב החיצוני שלו והדמייה מסוימת בתלת-ממד. אנחנו מעוניינים לקבל בקרוב הצעות מחברות בתעשייה שיעזרו לנו להוביל קדימה את המוצר לשלב היישומי שלו, פיתוח מסחרי בהיקפים נרחבים של המכשיר".

במקום השני בהאקתון זכו אלקנה פנחס טובי, טימותי הרמן ווגל, אליסה מאיה כהן ומיכה בנימין קינג, בעקבות הפרויקט שלהם Animal friend connector - שעוזר לילדים לרכוש מיומנויות חברתיות בעידן שבו זמן המסך גדל משמעותית. במקום שלישי זכו אמיר גאנם, מחמוד גזמאוי,עומר עיסא, מהא מחאגנה, סיף עליאן בעקבות הפרויקט Senior Buddy - שמקשר בין מתנדבים צעירים ואוכלוסייה מבוגרת או מרותקת בית שמעוניינת בביקור. בפרס חביבי הקהל זכו טדסה טפרה, אחמד אבו קטיש, אניס מוגרבי, אורן בלייכמן ושחף כהן ישר בעקבות הפרויקטEventUs - שנועד לעזור לאנשים לגלות על אירועים בקרבתם במהירות ופשטות. אל טקס פתיחת ההאקתון הגיעו, בין היתר, ראש העיר ירושלים משה לאון; נשיא האוניברסיטה העברית פרופ׳ אשר כהן; מנכ"ל לייטריקס זאב פרבמן ודיקן בית הספר להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית, פרופ' נעם ניסן.

לפרסומים בתקשורת: ynet, כיפה, בחדרי חרדים, פורטל לימודים כחול לבן,

קראו פחות
משה מילנר, לע"מ

מחקר חדש מהפקולטה לרפואה: כיצד משפיעה מצוקה בילדות על עמידות לפוסט טראומה אצל חיילים?

29 יוני, 2021

במחקר חדש נמצא כי חיילים שנחשפו למצוקה בילדות דיווחו על רמות גבוהות יותר של דיכאון וחרדה וקושי יחסי בויסות רגשי והתנהגותי ויכולת לפתרון בעיות בזמן מנוחה. מנגד, לא דווחה החמרה במרבית המדדים הפסיכולוגיים והקוגניטיביים בקבוצה זו בזמן תרגול המדמה מלחמה, שלא כמו בקבוצה שלא דיווחה על חשיפה למצוקה בילדות, בה נצפתה החמרה מובהקת במרבית המדדים

קרא עוד
חשיפה למצוקה בגיל הילדות, בין אם לאירועים טראומטיים, לפגיעה או חסך רגשי מתמשכים, מגבירה את הסיכוי לפתח הפרעות נפשיות כגון דיכאון, חרדה ותסמונת פוסט טראומטית בהמשך החיים, ולתחלואה גופנית, כגון סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם להתפתחות דמנציה ולקיצור בתוחלת החיים. בנוסף, חשיפה למצוקה בילדות גורמת לשינוי מתמשך בתגובתיות ההורמונלית למצבי לחץ, ולנטייה דלקתית מוגברת בהמשך החיים, אך הבסיס הביולוגי לשינוי המתמשך הזה טרם פוענח במלואו. בעוד שמרבית המחקר עד כה עסק בהשפעה השלילית של מצוקה בילדות באוכלוסיות של חולים, בשנים האחרונות יש ענין גובר בניסיון לאפיין מיעוט שבחשיפה למצוקה בשלבים מוקדמים בחיים דווקא מפתח עמידות למצבי לחץ בהמשך החיים.

פרופ' רונן סגמן מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית וביה"ח הדסה, יחד עם חוקרים נוספים ממחלקות בריאות הגוף והנפש בחיל הרפואה של צה״ל, ביה"ח הדסה והאוניברסיטה העברית, בחנו במחקר חדש שפורסם בכתב העת Molecular Psychiatry האם בני 18 שמתנדבים לשרות קרבי ביחידת הצנחנים בצה"ל לאחר שחוו מצוקה בילדות, מגיבים אחרת ללחץ? האם חשיפה למצוקה בילדות מותירה משקעים פסיכולוגיים קוגניטיביים או ביולוגיים המתמשכים לבגרות גם בצעירים בריאים נפשית וגופנית? האם ניתן לנבא על פי תגובתם ללחץ במהלך הטירונות כי יהיו עמידים או מועדים יותר לפתח תגובות נפשיות בחשיפה בהמשך השירות?

במחקר נבדקה חשיפה למצוקה בילדות בקבוצה של 366 טירוני צנחנים באמצעות שאלונים מובנים. למחקר הנוכחי, נבחרו שתי קבוצות קיצון מבין החיילים שענו על השאלונים: חיילים שדיווחו על טראומה בילדות, בחלקם מדובר במצוקה קשה כולל חסך רגשי הזנחה ופגיעה (כ-17% מהנשאלים) וחיילים שלא דיווחו כלל על חשיפה למצוקה. כל המתנדבים למעקב היו בריאים גופנית ועברו ראיון מובנה על ידי פסיכיאטרים שליוו את הפרויקט, על מנת לוודא שאינם סובלים מתחלואה נפשית. מדדים רלוונטיים של החיילים נבדקו בשתי הזדמנויות. בתחילה, נבדקו אצל החיילים בזמן מנוחה סימפטומים של חרדה, דיכאון, תפקודים קוגניטיביים ניהוליים, רמת הורמון הדחק קורטיזול, רמות הביטוי של הגן המקודד לקולטן לקורטיזול, גן נוסף 2- SKA שלו השפעה על שפעול הקולטן לקורטיזול בתאי מערכת החיסון והדמיה מוחית. נקודת הזמן השנייה בה נדגמו מדדים מהחיילים הייתה בשיא תרגיל ההסמכה המסכם בטירונות המדמה תנאי קרב לוחצים.

בין ממצאי המחקר, חיילים שנחשפו למצוקה בילדות דיווחו בזמן מנוחה על רמות גבוהות יותר של דיכאון וחרדה לעומת חיילים שלא נחשפו למצוקה. בנוסף, נמצאה פגיעה יחסית בתפקודים קוגניטיביים ניהוליים, כמו ויסות רגשי והתנהגותי ויכולת לפתרון בעיות באמצעות תכנון וארגון. לעומת זאת, בשיא התרגיל שמדמה מלחמה, לא דווחה החמרה במרבית המדדים הפסיכולוגיים והקוגניטיביים בקבוצה זו ביחס למדידה במנוחה, וזאת בניגוד לקבוצה שלא דיווחה על חשיפה למצוקה בילדות, בה נצפתה החמרה מובהקת במרבית המדדים בשיא התרגיל לעומת המדידה במנוחה. כלומר, חיילים שנחשפו לטראומה בילדות הגיבו פחות למצבי עקה אליהם נחשפו במסגרת התרגיל, בהשוואה לחיילים שלא נחשפו לטראומה בילדות. בנוסף, בעוד במנוחה לא נמצא הבדל משמעותי ברמות הורמון הקורטיזול בין הקבוצות, רמת הקורטיזול בשיא התרגיל הייתה גבוהה יותר בקרב הקבוצה שלא דיווחה על חשיפה למצוקה בילדות, בהשוואה לקבוצה שנחשפה למצוקה בילדות, אצלה רמת הקורטיזול אף ירדה בשיא התרגיל, ורמת הקולטנים בתאי מע' החיסון היתה מופחתת במנוחה וניבאה את הירידה בקורטיזול בשיא התרגיל. 

פרופ' רונן סגמן מסביר את התוצאות: "מהתוצאות שקיבלנו רואים בבירור כי גם בקרב מתבגרים בריאים שבחרו להתנדב לחיל קרבי, חשיפה למצוקה בגיל הילדות מותירה הבדלים המתמשכים לבגרות במדדים שונים במנוחה ובתגובה למצב לוחץ בחיים. השאלה החשובה העולה מן הממצאים היא האם צעירים אלה יגלו עמידות רבה יותר, או להיפך יהיו מועדים יותר לפתח תגובות נפשיות בלתי מסתגלות כגון חרדה דיכאון והפרעה פוסט טראומטית בחשיפה למצבי לחץ קשים יותר בהמשך החיים?".

"תוצאות המחקר המעידות על העדר החמרה במדדים פסיכולוגיים וקוגניטיביים וכן הנמכה בתגובת קורטיזול בתנאי לחץ, בין אם בשל חווית התרגיל כפחות מעורר לחץ או בשל תכנות מחדש של תגובתיות מופחתת של הורמון הדחק בתנאי לחץ", תומכות בתיאוריות שמציעות שחשיפה מוקדמת לטראומה תורמת להתחסנות ללחץ בקרב מי שמצליחים להתמודד ולפתח חוסן בתגובה. יכולתם של הצעירים שחוו טראומה חסך וסבל בילדותם, להתעמת עם הכאב, לסרב להצטמצם ולסגת, ולמצוא משמעות בבחירה יזומה להתמודד עם מסלול תובעני ומאתגר תוך תרומה לכלל, נראית כבחירה בגדילה והתפתחות.   עם זאת, גם לעובדה שצעירים אלה חווים רמות דיכאון וחרדה מוגברות ותפקוד קוגניטיבי ניהולי פגוע במנוחה, וגם לתגובה המופחתת של הורמון הדחק והשינויים במע' החיסון עשויות להיות השלכות מזיקות בהמשך החיים, כיוון שהצטברות לחצים במהלך החיים עשויה להביא לנזק בריאותי ונפשי מצטבר".

השלב הבא במחקר, לפי פרופ' סגמן, הוא להבין עד כמה ניתן יהיה לעשות שימוש עתידי בסמנים ביולוגיים לניבוי עמידות או מועדות בהמשך החיים לפוסט טראומה, בשילוב מאפיינים פסיכולוגיים וביולוגיים כדוגמת אלה שנמצאו במחקר הנוכחי. "המידע שיתקבל יעזור לאנשי המקצוע לאתר דרכי התערבות שימנעו פגיעות ושחיקה ביולוגית ונפשית, וטיפול יעיל יותר למתמודדים עם פגיעות כאלה".

המחקר התפרסם בעיתון היוקרתי Molecular Psychiatry והוא פרי שיתוף פעולה בין חוקרי המחלקה לפסיכיאטריה והמרכז לפסיכיאטריה של הילד ע"ש הרמן דנה במרכז הרפואי הדסה והפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית והמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, יחד עם המחלקה לבריאות הגוף הנפש בחיל הרפואה של צה"ל. המחקר נערך בתמיכה של קרן הרמן דנה, הקרן ע"ש משפחת מילגרום למחקר צבאי ומענק של תכנית המדע למען שלום וביטחון של ברית נאט"ו. צוות החוקרים שהשתתפו במחקר: אל״ם במיל׳ ד"ר אייל פרוכטר, ובהמשך עם ממשיכו בתפקיד אל״ם ד"ר אריאל בן יהודה ראשי מחלקת בריאות הגוף והנפש בחיל הרפואה של צה"ל, רס״ן ד"ר כרמל קלה כיום הפסיכיאטר החילי של חיל-האויר היה אחראי על כל שלבי הגיוס והמעקב הקליני למחקר והניתוח הפסיכולוגי בהנחיה של דר לאורה קנטי מהחוג לפסיכולוגיה, החלק הביולוגי בוצע ע"י דר' טניה גולצר-דובנר מנהלת המעבדה לפסיכיאטריה מולקולרית ודליה פבזנר תלמידה לתואר שני בחוג לנוירוביולוגיה, פרופ' עמר בונה, פרופ' נטע לוין ואהרון מירמן דוקטורנט בחוג לנוירוביולוגיה ביצעו את ההדמיה המוחית.

למאמר המלא

לכתבה בישראל היום

קראו פחות
סטודנטים וסטודנטיות בינלאומיים שקיבלו את המנה הראשונה של החיסון בקמפוס הר הצופים

נותנים כתף: מבצע חיסונים מיוחד בקמפוס הר הצופים עבור סטודנטים וסטודנטיות בינלאומיים

16 פברואר, 2021

קרא עוד
דואגים שכולם מתחסנים! באוניברסיטה העברית בירושלים הוחלט על מבצע חיסונים מיוחד וחד-יומי, בסיוע צוות ממגן דוד אדום, לטובת סטודנטים ולאנשי מחקר בינלאומיים שעדיין לא זכו להתחסן במנה הראשונה (חלקם הצליחו לעשות זאת בכוחות עצמם, אך יש כאלה שנתקלו בקשיים). וכך, כ-500 סטודנטיות וסטודנטיות ממדינות כגון סין, הודו, דנמרק, צרפת, פינלנד, אירלנד, פרו, מקסיקו, קניה, טיוואן ואחרות שהיו מעוניינים להתחסן קיבלו אתמול (ראשון) באולם מקסיקו שבקמפוס הר הצופים את מנת חיסוני הקורונה הראשונה, כשהיד עוד נטויה – את הסבב השני של החיסונים הם יחזרו לעשות בקמפוס, בעוד כשלושה שבועות.

כעשרה אנשי מד"א שקיבלו את פניהם של הסטודנטים והסטודנטיות הפנו אותם לארבע עמדות חיסונים, שפעלו משעה עשר בבוקר עד חמש אחר הצהריים. לאחר שסיימו לחסן את כולם, יצאו אנשי מד"א לסייר בקמפוס ולהציע לאנשי מחקר ישראלים שחייבים להגיע לקמפוס בימים אלה להתחסן בחיסונים שנותרו. הגיעו לצפות במבצע: נשיא האוניברסיטה העברית פרופ' אשר כהן וסגן נשיא לבינלאומיות פרופ' אורון שגריר.

לפרסום בתקשורת: https://finance.walla.co.il/item/3417904

קראו פחות
בכניסה לתחנת הקורונה. צילום - יוסי זמיר

מחקר: כך הושפעו המורים, הרופאים והשוטרים – "הפנים של המדינה" בקורונה – מההחלטות הלא ברורות של הממשלה

9 פברואר, 2021

המאבק הממושך במגפת הקורונה המאתגר את כל החברה בישראל, מאתגר גם את מערכת היחסים המורכבת שבין עובדי הקצה לבין הפוליטיקאים. עובדי הקצה, אשר במובנים רבים משמשים "הפנים של המדינה", הם אנשי המקצוע המיישמים את מדיניות הממשלה בשטח - רופאים, מורים, שוטרים, עובדים סוציאליים ועוד. הציפייה של קובעי המדיניות מעובדים אלה היא לרוב לא ברורה מאליה ולעיתים גם לא ריאלית. לא רק שמצופה מהם ליישם מדיניות בהתאם לכללים ולהנחיות, המתאפיינים פעמים רבות בעמימות ובסתירות פנימיות, אלא שבמקביל נדרש מהם להיות להיענות לצרכים העולים מהשטח ומהציבור.

אין לימודים. צילום מתוך האתר unsplash, על ידי MChe Lee

חוקרי האונ' העברית והדסה במכתב לראש הממשלה נתניהו ולשרי הממשלה: "הילדים הפכו לקורבנות הקשים ביותר של ההתמודדות עם הנגיף"

8 פברואר, 2021

קרא עוד
מגיפת הקורונה צפויה להשאר איתנו עוד זמן רב ומחייבת מדיניות בת קיימא בכל הנוגע לחינוך ילדי ישראל. הזכות לחינוך הינה זכות בסיסית וגם חובה בחוק בישראל כבר משנת 1949. למעשה, ילדי ישראל סגורים בבתיהם זמן ממושך בהרבה מבני גילם ברוב מדינות ה-OECD. יש לזכור שגם בין הסגרים מערכת החינוך פעלה באופן חלקי ביותר ואין דין הוראה מרחוק כהוראה בכתה. הבנו מהתקשורת ששוב יש מתווה קצר טווח שאינו משמש פתרון לטווח הארוך.

העדר אסטרטגיה בת קיימא לחינוך פרונטאלי פוגע בילדי ישראל ושולל מהם את הזכות לחינוך. זכות זו צריכה לעמוד בראש סדרי העדיפויות הלאומיים באופן בלתי קשור לזכות הוריהם להתפרנס או לצרכי המשק הכלכליים.

כמומחים בתחומים שונים של רפואה ובריאות הציבור, חתרנו בעקביות להשפיע על קובעי המדיניות לאזן את הגישה הצרה לריסון התחלואה והתמותה מקורונה על ידי התחשבות בהשלכות הרחבות של המגיפה, בעיקר בכל הנוגע בילדים. עמדנו על כך שהחלטות הדרג הפוליטי חייבות להיות מבוססות על מידע אמין ומקיף.  מאז תחילת המגפה דגלנו בחזרה זהירה, בטוחה ומנוטרת למסגרות החינוך תוך ביצוע שינויים אפשריים וחשובים להפחתת הצפיפות בכיתות על מנת לצמצם הדבקה ולאפשר רציפות לימודית. הזהרנו מפני השפעה שלילית אפשרית של סגירת מסגרות החינוך על בריאות הילדים ולצערנו חששותינו התאמתו וכיום ניתן לקבוע בוודאות כי ההעדרות הממושכת ממסגרות חינוכיות היא בעלת השפעות הרסניות. נתונים אמפיריים מראים שמצוקה נפשית, הפרעות אכילה ושינה, שימוש באלכוהול ובידוד חברתי אינן רק השלכות תיאורטיות של מדיניות המתעלמת מצרכי הילדים אלא תוצאותיה בפועל. אנו גם יודעים כי רכישת השכלה הינה אחד הגורמים החברתיים החשובים ביותר הקובעים את בריאות האוכלוסיה. לפיכך, למניעת חינוך ראוי ממליוני ילדים ולפגיעה בהתפתחותם צפויות להיות השלכות כלכליות ובריאותיות קשות לטווח ארוך.

אנו מודעים לחומרת המגיפה והשלכותיה. חלקנו מעורבים ישירות בטיפול בחולים בבית החולים ובקהילה ומודעים לחלוטין לעומס שמגפת הקורונה משיתה על מערכת הבריאות. איננו מזלזלים בסיכונים לילדים, שיישארו ללא אפשרות להתחסן, גם כאשר יופיעו וריאנטים חדשים. אנו עוקבים מקרוב בשנה האחרונה אחר תחלואת הקורונה בילדים ומנתחים אותה. אנו מודעים היטב לכך שבגל השלישי, ילדים נדבקו יותר, אפילו במהלך הסגר. עם זאת, לשמחתנו הרבה, מרבית הילדים עדיין מוגנים מהשלכות קליניות קשות של הנגיף  וגם מתחלואה נילווית מאוחרת. לא נכון ואף לא מוסרי להטיל עליהם את האחריות להעברת המחלה בקהילה. לאורך כל המגפה הייתה נטיה להתיחס לאוכלוסיית הילדים כקבוצה מאיימת ולסרב להכיר בכך שהם קבוצה פגיעה ונפגעת. אמנם ישנה אפשרות שילדים ידביקו את הסובבים אותם (דוגמת צוות חינוכי ובני משפחה), אך למקבלי ההחלטות היה במשך הסגר האחרון (והסגרים הקודמים) די והותר זמן לגיבוש צעדים להקטנת סיכונים אלו וליצירת שגרה חינוכית הולמת, תוך מתן מענה לצרכים החינוכיים, החברתיים והרגשיים של הילדים ובני הנוער.

למרות שהילדים נפגעים לרוב בצורה קלה ממחלת הקורונה עצמה, הם הפכו לקורבנות הקשים ביותר של ההתמודדות עם הנגיף. חוסר מידתיות זה חייב להיפסק לאלתר. הדבר פוגע בבריאות הציבור עליה אתם מופקדים. אנו, שעוקבים אחר מדיניות הממשלה בשנה האחרונה, לא יכולים עוד לעמוד מנגד לנוכח סדר העדיפויות המעוות, לפיו אישור לטייק-אווי קודם לפתיחת מסגרות החינוך. לילדים, למרבה הצער, אין לובי, אין קול במדיה ואין זכות הצבעה, ומכאן שאינם יכולים להשפיע על גורלם. חובתנו המקצועית לזעוק את שוועתם.

אנו קוראים לממשלת ישראל לפעול באופן מיידי להבטחת סביבה בטוחה ורצף חינוכי שיאפשרו שגרת לימודים עם נוכחות פיזית עד תום המגיפה ולאחריה. בטחון חינוכי הוא חלק אינטגרלי מבטחון לאומי.

על החתום: הצוות הבין תחומי לילדים וקורונה של הדסה והאוניברסיטה העברית, דר' אלכס גיללס-הלל, דר' חגית הוכנר, פרופ' דוד חיניץ, דר' קטיה יז'מסקי, פרופ' אמנון להד, פרופ' אורלי מנור, פרופ' רן ניר-פז, פרופ' אורה פלטיאל, מר ארי פלטיאל, פרופ' רונית קלדרון-מרגלית.

המכתב נשלח ל: ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הבריאות יולי אדלשטיין, שר החינוך יואב גלנט ואחרים (בתאריך 7.2.21).

פרסומים בתקשורת -

ידיעות אחרונות:

כלכליסט: https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3892438,00.html

חמל מבית וואלה: https://www.hamal.co.il/post/-MT-IIkZWESgzlkoFVWI

103FM: https://103fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=IFFKLM&c41t4nzVQ=ELD

News1: https://www.news1.co.il/Archive/001-D-436917-00.html

בחזית המדע: https://www.bahazit.co.il/%d7%a1%d7%93%d7%a8-%d7%a2%d7%93%d7%99%d7%a4%d7...

בוקרא: https://www.bokra.net/Article-1456189

קראו פחות
אין לימודים. צילום מתוך האתר unsplash, על ידי MChe Lee

נייר עמדה של מומחי בריאות הציבור של האונ' העברית והדסה: תחלואת ילדים בגל ה-3 והשלכותיה על פתיחת מערכת החינוך

28 ינואר, 2021

איך מתמודדים מוזיאונים ואנדרטאות להנצחת השואה תחת מגבלות מגפת הקורונה בישראל ובעולם

יום השואה הבינלאומי: איך הקורונה שינתה את הנצחת השואה בארץ ובעולם, בדגש על אנדרטאות השואה ומוזיאונים?

26 ינואר, 2021

קרא עוד
מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית בוחן איך מתמודדים מוזיאונים ואנדרטאות להנצחת השואה עם מגבלות מגפת הקורונה, וחושף דרכים מקוריות, חדשות ודיגיטליות להנצחת זיכרון השואה

כמדי שנה ב־27 בינואר יציינו בעולם ובישראל את יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, היום שבו שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ מידי הנאצים. ביום זה, בתקופה שגרתית, פוקדים מאות אלפי יהודים את אתרי ההנצחה המרכזיים לשואה ולגבורה. מדינות רבות לוקחות חלק בהנצחה, וברחבי העולם קיימים כיום מעל 400 מוזיאונים, אתרי הנצחה ואנדרטאות לזכר השואה. התפשטות נגיף הקורונה (COVID-19) עצרה את היכולת להנציח את השואה בדרכים המקובלות עקב המגבלות המשמעויות שהוטלו בעולם. מגבלות אלה השפיעו במיוחד על אנדרטאות השואה והמוזיאונים, הנשענות על נוכחותם הפיזית של המבקרים. בשנה האחרונה, ציון 75 שנה לשחרור מחנות הריכוז הנאצים, הם נאלצו לסגור מאות תערוכות ואתרי זיכרון, ביטלו אירועים ציבוריים, ואינם יכלו להציע הרצאות, סמינרים או סיורים מודרכים.

בפרויקט מחקר חדשני מטעם האוניברסיטה העברית בוחנים ד"ר טוביאס אברכט-הרטמן ותום דיבון, סטודנט למחקר מתקדם במחלקה לתקשורת באוניברסיטה העברית, את האתגרים שעובר תחום ההנצחה. כחלק מהמחקר, שפורסם בידי ד"ר אברכט-הרטמן בכתב העת "Media, Culture & Society" ונתמך על ידי המכון למדעי האדם בווינה (IWM), נבדקו הדרכים בהן מוזיאונים ואנדרטאות התמודדו בשנה החולפת (2020) עם ההנצחה תחת מגבלות הקורונה.

תוצאות המחקר הציגו מגוון רחב ומרתק של פורמטים חדשניים שנראו לראשונה בהקשר של הנצחה, כמו סיורי "לייב" באינסטגרם במחנות ההשמדה, קמפיינים מבוססי Hashtags בפייסבוק ובטוויטר, סרטונים ויראליים ושיחות "זום" עם ניצולים מרחבי העולם. ממצאים אלו מעניינים בייחוד לאור העובדה שעד לפרוץ המגפה, הביעו האנדרטאות והמוזיאונים התנגדות לקדם את פעילויות הנצחת השואה בפלטפורמות הרשתות החברתיות, מתוך חשש ל"מסחור" ועיוות מאורעות השואה.

במחקר המשך, הנערך בימים אלו, עורכים ד"ר אברכט-הרטמן ועמיתו למחקר תום דיבון, סקר מקוון, בו משתתפים 32 מוזיאוני שואה ואנדרטאות מתשע מדינות, במטרה להבין באילו סוגים של פרויקטים דיגיטליים ובאילו פלטפורמות אנדרטאות שואה ומוזיאונים עושות שימוש מאז תחילת המגפה. בנוסף, הם מבצעים ניתוח חזותי של פרויקטים נבחרים של הנצחה דיגיטלית כדי לפענח את הדרכים בהן פרויקטים אלו מאפשרים הנצחה מרחוק.

מהמחקר עולה שמוזיאונים ואנדרטאות מגבירים פעילות דיגיטלית ושמים בה דגש על השתתפות של הקהל בהנצחה. המוסדות מתאימים את תוכן זיכרונות השואה להנצחה דיגיטלית ברשת במגוון פורמטים ובכך מעודדים את הקהל לקחת חלק בתהליך הזיכרון. ישנן אנדרטאות שפותחות פרופילים באינסטגרם וטיקטוק, יוצרות "אתגרים דיגיטליים" עבור הגולשים, ומוזיאונים שפותחים את שעריהם "הדיגיטליים" ומזמינים את המבקרים לאתרים וסיורים חיים. ניסיונות ההנצחה בפלטפורמות החדשות, כמו טיקטוק, מבטאים את רצונם של המוזיאונים והאנדרטאות להגיע אל הדור הרביעי והחמישי לשואה ולחבר אתם לזיכרונות שהולכים והופכים לא רלוונטיים עבורם.

בגזרה המקומית, אנשי אנדרטת השואה הישראלית "יד ושם" הרחיבו את טקס ההנצחה השנתי ביום השואה מהטלוויזיה, גם ליוטיוב. בנוסף, הם יזמו קמפיין להקראת שמות באופן וירטואלי ובו הזמינו את משתמשי המדיה החברתית להקליט את עצמם קוראים את שמות הקורבנות שנרצחו בשואה באמצעות הטלפונים הניידים, ולהעלות את הסרטונים לפייסבוק או לאינסטגרם עם האשטגים ספציפיים. בעזרת היצירה הדיגיטלית המשותפת, אירוע ההנצחה הווירטואלי אפשר לזיכרון השואה להתקיים גם מרחוק ואף ברחבי העולם.

באופן דומה, אנשי אנדרטת מחנה הריכוז "מאוטהאוזן" שבאוסטריה ביקשו מהציבור להעלות תמונות וציורים המנציחים את שחרור המחנה עם ההאשטג "Liberation1945#". התמונות והציורים הופיעו בסרטון שהופץ בכמה ערוצי מדיה חברתית של האנדרטה. בנוסף, אנדרטאות רבות באתרי מחנות ריכוז לשעבר השתמשו בהאשטגים כדי לתייג פרסומים הקשורים לפעילות הנצחה דיגיטלית ואירועים מיוחדים כמו ביקורים וירטואליים. בכך, הפכו ההאשטגים לאנדרטה מורחבת וירטואלית שחיברה בין מספר רב של הנצחות במגוון מקומות היסטוריים ברחבי העולם.

ד"ר טוביאס משתף: "למרות הממצאים, חשוב לציין שהאתרים הפיזיים נותרו חשובים לצורך הנצחת השואה, ולכן נראה שאנו מתקדמים לעבר תרבות הנצחה עתידית משולבת, פיזית ודיגיטלית. כחלק מהמחקר שלנו, יצרנו מאגר של פרויקטים דיגיטליים הקשורים לשואה, הזמינים באופן מקוון. זהו לא רק מקור חשוב למחקר עתידי, אלא גם אוסף של דוגמאות מומלצות למחנכים, אוצרים ואנשי תוכן ממוזיאונים ואנדרטאות השואה ברחבי העולם".

 

לעיון במחקר המדעי: https://journals.sagepub.com/doi/full/10.1177/0163443720983276

 

קראו פחות
dogs. by Anoir Chafik UNSPLASH

הכלב הוא (תמיד) חברו הטוב ביותר של האדם: מחקר מצא כי תקופת הקורונה עודדה אימוץ כלבים

12 ינואר, 2021

קרא עוד
האם היחסים בין כלבים ובעליהם הורעו במהלך משבר הקורונה? האם יותר כלבים אומצו ו/או ננטשו בעקבות התפשטות הנגיף בארץ והתעצמות בעיות כלכליות וחברתיות בקרב בעלי הכלבים? האם כלבים סבלו יותר במהלך משבר הקורונה – עד כדי הופעת בעיות חברתיות חדשות על ידי בעליהם? מחקר שבוצע לאחרונה על ידי חוקרות וחוקרים מהאוניברסיטה העברית, ד״ר ליאת מורגן וד״ר טל רז מביה"ס לרפואה וטרינרית באוניברסיטה העברית, וד״ר בוריס יעקובסון מהשירותים הווטרינרים במשרד החקלאות (נערך במימון מלא של השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות), ופורסם בכתב העת היוקרתי Humanities and Social Sciences Communications מבית nature, ניסה לענות על שאלות אלה ובעיקר לבחון את השפעת הסגר והבידוד החברתי שנכפו על תושבי ישראל על ההתנהגות בעלי הכלבים והכלבים עצמם, ורווחתם האישית.

"הדיווחים על בעלי חיים כנשאים פוטנציאליים של נגיף ה-Covid19, המשבר הכלכלי ובמיוחד הבהלה שנוצרת סביב הנגיף במהלך המגיפה הזאת, עלולים לגרום לעלייה דרמטית בנטישת כלבים", ציינו החוקרים במאמרם. "ההערכה היא שמיליוני חיות מחמד ננטשים מדי שנה בעולם, בלי קשר למגפה הנוכחית. כתוצאה מכך, מספר הולך וגדל של בעלי חיים משוטטים ברחובות חופשיים, המקלטים שמקבלים את אותם בעלי חיים הופכים לצפופים, רווחת חייהם של בעלי החיים נפגעת, והסיטואציה הנוכחית עלולה להוות נטל על משלמי המיסים. יתר על כן, נוצרת בעיה חמורה בכל הנוגע לבריאות הציבור, עקב העברה פוטנציאלית של מחלות זואונוטיות (כגון כלבת) והתקפות על אנשים על ידי בעלי חיים משוטטים".

כדי לבחון את כמות הכלבים שאומצו וננטשו, ואת רווחת בעלי הכלבים בישראל במהלך משבר הקורונה, נעזרו החוקרים בארבעה אמצעים - (1) נתונים שנאספו בין ינואר 2016 למאי 2020 מאתר Yad4, מנוע חיפוש מקוון לאימוץ חיות מחמד בישראל, שד"ר מורגן הינה המייסדת שלו; (2) נתונים שנאספו בין נובמבר 2016 עד מאי 2020 דרך Google Trends לגבי חיפושים אינטרנטיים ברחבי העולם אודות כלבים מאומצים; (3) נתונים שנאספו משאלון מקוון לבעלי כלבים בישראל, שהיה זמין למילוי בין התאריכים 27 במרץ 2020 ל-30 באפריל 2020, במהלך משבר הקורונה והסגר הראשון; (4) נתונים שנאספו משאלון מקוון המיועד לאנשים בישראל שאימצו כלבים ממקלטים במהלך משבר הקורונה, והיה זמין למילוי בין ה-20 במאי ל-25 במאי 2020 – ממש לאחר סיום הסגר בישראל.

ניתוח הנתונים מאתר Yad4 נעשה באמצעות שימוש ב-Google Analytics. ממצאי הבדיקה התברר כי ככל שההגבלות החברתיות היו החמירו במהלך מגפת הקורונה בישראל, מספר המאמצים הפוטנציאליים (אנשים המעוניינים לאמץ כלב), כמו גם מספר מאמצי הכלבים גדל משמעותית. זאת ועוד, מבדיקה לגבי כמות הכלבים שננטשו, דרך האתר, התגלה כי לא חל שינוי משמעותי לעומת החודשים שלפני התפרצות הקורונה בארץ. "מספר הכלבים שפורסמו באתר, המייצג את מרבית הכלבים הנטושים בישראל, לא השתנה באופן משמעותי לאורך שנות הבדיקה, כולל במהלך תקופת מגיפת הקורונה. מאידך, אימוץ כלבים השתנה דרסטית לעומת תקופות קודמות, במיוחד לאחר שאובחן המטופל הראשון ב-COVID-19 בארץ, ואף במידה נוספת במהלך הסגר", הוסבר במאמר.

כך, לדוגמה, בתקופה שבין אבחון חולה הקורונה הראשון בארץ ועד תחילת הסגר הראשון המספר ממוצע הבקשות לאימוץ שהוגשו באופן מקוון היה 31.1 בקשות ליום בממוצע, במהלך הסגר המספר הממוצע של בקשות לאימוץ כלבים היה 111.3 בקשות ביום; ובמהלך הפתיחה ההדרגתית לאחר הסגר בחודש מאי הוגשו 73 בקשות אימוץ ליום. עם זאת, לפני התפרצות נגיף הקורונה בסין, הרבה לפני הבהלה העולמית, המספר היומי הממוצע של בקשות לאימוץ כלבים עמד על ​25.7 בקשות ביום בלבד.

מספר המבקרים היומי באתר Yad4, מאז נודע על החולה הראשון ב-COVID-19 בישראל ועד לסיום הסגר הראשון, היה גבוה משמעותית בהשוואה לתקופות לפני פרוץ מגיפת הקורונה. לדוגמה, המספר המוחלט של ביקורים מקוונים בחודש אפריל 2020 היה 221,959 ביקורים, בהשוואה ל-72,703 בחודש אפריל 2019, ו- 91,920 ביקורים באוקטובר 2019 – שהוא החודש שנחשב לעמוס ביותר מבחינת טראפיק (תנועת גולשים) באתר Yad4. זאת ועוד, על פי נתוני Google Trends, חיפושים מקוונים ברחבי העולם אחר המילים "אימוץ כלב" היו גבוהות משמעותית בתקופות ההתפרצות הקורונה בסין ולאחריה, בעיקר בתקופות שבהן מדינות בעולם הכריזו על סגרים, דבר המצביע על כך שלא מדובר רק בתופעה מקומית.

אפשרות נוספת העומדת לרשות הציבור באתר Yad4 הייתה למלא בקשה לשמש כמשפחת אומנה, כחלופה לאימוץ. לפני הקורונה, הביקוש למשפחות אומנה בקרב ארגוני בעלי חיים היה גבוה במיוחד, אך מספר המשפחות האומנות הזמינות היה נמוך מאוד. למעשה, הארגונים נעזרו בכל המשפחות שהיו זמינות. בתקופת המגיפה, מהדיווחים הראשונים להתפשטות נגיף ה-Covid-19 בסין ועד לאחר סיום הסגר הראשון בישראל, מספר המשפחות האומנות שהצטרפו לרשימת המשפחות הפנויות לאימוץ היה גבוה לעומת הביקוש, כשהכמות עלתה בהתמדה לאורך הזמן. על פי תוצאות המחקר, בזמן התפרצות הקורונה בסין, 226 משפחות אומנה הפכו זמינות וביקשו לקבל כלבים לאומנה, כשבסוף חודש אפריל האחרון היו לא פחות מ-844 משפחות אומנה זמינות לאימוץ כלבים.

השאלונים המקוונים, שהועברו על ידי צוות המחקר לאנשים שאימצו כלבים במהלך משבר הקורונה, נכתבו בשפה העברית והתבססו על מיקוד לקבוצת מגיבים שהוגדרה מראש, ברמת דיוק גבוהה, המאופיינת בתחומי העניין שלהם והתנהגותם המקוונת (למשל, משתמשים שקונים באינטרנט מזון לכלבים או מבצעים חיפושים לקבלת מידע כללי על כלבים). החוקרים נעזרו ברשתות החברתיות כדי להפיץ את הסקר שלהם. מתוך 508 מגיבים, 312 מהנשאלים הצהירו כי אימצו כלב/ים במהלך משבר הקורונה (בחודשים ינואר – מאי), כשמתוכם 38.5% הצהירו כי שקלו לאמץ כלב במשך זמן רב כשמבחינתם זו הייתה הזדמנות טובה לנצל את הסגר לאמץ חיית מחמד, 37.8% מהם ציינו כי תכננו לאמץ כלב ללא כל קשר למגיפת הקורונה; 8.0% ציינו כי הם מרגישים בודדים ו/או לחוצים והאמינו כי בעלות על יצור חי עשויה לסייע למצבם; ו-9.3% שמעו על נטישת כלבים בתקשורת וחשו שזו תקופה טובה לאמץ כלבים כדי להצילם. רק 8 משתתפים, שאימצו כלב במהלך המגפה (2.6%), החזירו או ויתרו על הכלב שלהם או ציינו כי שקלו לנטוש אותו בשאלון.

על מנת לחקור את הקשר בין איכות חייהם של הבעלים וכלביהם בתקופת הקורונה, הופץ שאלון מקוון נוסף לבעלי כלבים, גם הוא בשפה העברית, באמצעותו נבחנו שאלות הנוגעות לרווחתם בעלי הכלבים, כמו גם רווחת הכלבים עצמם. נכללו שאלות כמו השפעת המגפה על רמות הלחץ והמצב הכלכלי של בעלי הכלבים, רמת הדאגה שלהם לבריאותם והתפיסות שלהם בנוגע לרווחת הכלב שלהם ולהתנהגותם תחת הסגר. החלק המעניין בשאלון נוגע לבקשה לציין בעיות התנהגות חדשות שהופיעו אצל הכלבים מאז פרוץ המגיפה בישראל, והאם המשיבים שקלו לוותר על הכלב שלהם בשל כך. מספר המשיבים שזיהו בעיות התנהגות בכלב/ים שלהם היה נמוך (11.6% מבעלי הכלבים), כמו גם מספר האנשים ששקלו לוותר על הכלב/ים שלהם (1%). "אנחנו משערים כי לבעלי הכלבים היה יותר זמן לבלות עם הכלב שלהם במהלך הסגר, מה שעשוי היה להקל על פיתוח היחסים ביניהם. עם זאת, השערה זו מצריכה בדיקה מחקרית נוספת לאורך טווח", נכתב במאמר המדעי.

"לסיכום, המחקר שלנו מצביע על כך שככל שהבידוד החברתי החמיר במהלך מגפת הקורונה, כך גובר העניין באימוץ כלבים", ציינו החוקרים בסיום מאמרם. "שיעור האימוץ עלה משמעותית במשבר, בעוד שנטישת הכלבים כמעט לא השתנתה לעומת תקופות קודמות להופעת וירוס הקורונה. הממצאים מציגים את היתרונות הפוטנציאליים של יחסי אדם וכלב במהלך מגיפת ה-COVID-19. אנו משערים שבעלות על כלב עשויה אפילו למנוע התפתחות של הפרעות דחק פוסט-טראומטיות (PTSD) הנגרמות כתוצאה מהמגיפה או לפחות להקל על ההתמודדות איתה, ברגע שהיא התרחשה. לאחר התפרצות ה-SARS בשנת 2003, שעשויה להיות שוות ערך מבחינות בריאותיות וחברתיות למגפת ה-COVID-19, דווח כי חולים רבים סבלו מהפרעות דחק פוסט-טראומטיות. ידוע כי לכלבים יש השפעה חיובית על הטיפול ב-PTSD. לפיכך, זהו כיוון מחקר עתידי חשוב".

---

לקריאת המאמר המדעי: https://www.nature.com/articles/s41599-020-00649-x

לפרסומים בתקשורת

וואלה - https://finance.walla.co.il/item/3411003

ישראל היום - https://www.israelhayom.co.il/article/837965

ynet - https://www.ynet.co.il/laisha/article/ryteqp1fd

פורטל הכרמל והצפון - http://www.karmel.co.il/%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa/%d7%aa%d7%a7%d7%9...

קראו פחות
prof._lee_mordechai

ד"ר לי מרדכי במחקר חדש: כך מצליחים להפוך את מגיפת הקורונה לגרסה שנייה של "המוות השחור"

11 ינואר, 2021

קרא עוד

חוקרים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת מרילנד בחנו במחקר חדש כיצד אנו נוטים לפרש באופן קיצוני את ההשפעות של מגפות בעבר ובהווה, ועד כמה קל לנו לקשר בינם לבין אירועים היסטוריים אחרים כדי ליצור דרמה ואקשן, ולהאדיר פנדמיות שלא לצורך

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%A4%D7%94_%D7%94%D7%9...

צמד החוקרים ד"ר לי מרדכי מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים והפוסט דוקטורנט מריל אייזנברג מה-The National Socio-Environmental Synthesis Center באוניברסיטת מרילנד שבארה"ב, גילו שפרשנויות מהמאה ה-19 לגבי מגפות בעולם העתיק ממשיכות לעצב את התפיסה המודרנית שלנו, על פיה פנדמיות גורמות בהכרח למוות המוני ושינויים היסטוריים רחבי טווח. המחקר, שמפורסם כעת בכתב העת היוקרתי American Historical Review, מסביר כי מסביבות שנת 1900 חוקרים פירשו שורה של התפרצויות מקומיות בעולם העתיק כפנדמיה נוראית אחת, שאותה תיארו כאירוע היסטורי מסיבי שהוביל לסוף העולם העתיק.

שני ההיסטוריונים הצביעו במחקריהם הקודמים על היעדר ההוכחות לטענה שהפנדמיה היוסטיניאנית הרגה עשרות מליוני אנשים מסביב לים התיכון, והובילה לשינויים היסטוריים דרסטיים בין המאות השישית לשמינית. הפרשנות הלא-ביקורתית שניתנה לפנדמיה ממשיכה לעוות עד היום, לטענת החוקרים, את הציפיות שלנו מפנדמיות קשות, בנות זמננו. לאורך מאה השנים האחרונות, טוענים ד"ר מרדכי ואייזנברג, החברה המודרנית הפנימה מודל שרואה במחלות מסוימות – כמו למשל ה'דבר' – כפנדמיות פוטנציאליות שעשויות לגרום למוות המוני בקנה מידה היסטורי ברמת ה'מוות השחור', שהרג בין רבע לחצי מאוכלוסיית אירופה בימי הביניים. כשאנחנו משתמשים במודל כזה, אנחנו נוטים לפרש באופן קיצוני הן את ההשפעות של מגפות היסטוריות בעבר והן את ההשפעות האפשריות של מגפות בהווה, כפי שראינו בתחילת משבר הקורונה.

כמקרה בוחן, ד"ר מרדכי ואייזנברג עקבו אחרי המחקרים על הפנדמיה היוסטיניאנית וגילו שחוקרים החלו לשים לב אליה בסוף המאה ה-19, בזמן מגפת הדבר העולמית. כדי להמחיש את הסכנה הפוטנציאלית במגפה זו וכדי לשכנע מקבלי החלטות שדרושות פעולות נחרצות, רופאים ומדענים החלו להדגיש את ההשפעות של מחלות דומות בעבר. היחלשות מגפת הדבר בשנות ה-20 של המאה ה-20 נחשבה להוכחה שהרפואה המודרנית הצליחה לנצח את מגפת הדבר, ולמנוע השפעות קטסטרופליות כמו אלו להם גרמה בעבר.

אלא שבמקביל הפרשנות המחקרית לפאנדמיה היוסטיניאנית הלכה והקצינה לאורך המאה ה-20 – עד שהגיעה לתאר מצב של פנדמיה שנמשכה כמאתיים שנה, הרגה עשרות מליוני אנשים והשפיעה על שטח עצום מאנגליה ועד אתיופיה. למרות מיעוט העדויות התומכות בהסברים כאלו, ככל שהפנדמיה גדלה כך ההשפעות הפוליטיות החברתיות והתרבותיות שיוחסו לה גדלו. לאחרונה נטען שהפנדמיה הזאת מסבירה אפילו אירועים היסטוריים גדולים עוד יותר, כמו למשל נפילת האימפריה הרומית או עליית האיסלאם, שלא בצדק.

ההנחות המוקדמות של חוקרים שבחנו פנדמיות בעבר, לגבי ההשפעות הקיצוניות להן פנדמיות כאלו היו עשויות לגרום, השפיעו באופן משמעותי על השאלות שאותן שאלו במחקריהם, טוענים ד"ר מרדכי ואייזנברג. כלומר, התפיסות המוטעות מראש עשויות להשפיע בצורה שלילית על מחקריהם השונים. אותן ההנחות גם ממשיכות להגדיל את החששות שלנו ממגפות במאה ה-21, כפי שראינו במקרים של שפעת העופות, שפעת החזירים וכמובן עכשיו גם הקורונה. הנחות אלו מסבירות מדוע אנחנו כל כך חוששים ממגפות היום ולמה התייחסנו לקורונה כ"מוות שחור" נוסף.

"המסר שלי הוא שאסור ליפול לפרשנויות-כזב שנוצרות סביב הפנדמיות", מסכם ד"ר מרדכי. "במקום לבדוק את מה שקרה במגפות בעבר או בהווה, אנחנו פשוט מניחים מה אמור לקרות במהלכן ובסופן, בלי להתבסס על נתונים אמיתיים או מדויקים או ממצאים ברורים. תגובות עתידיות למחלות מדבקות צריכות להתבסס אך ורק על הראיות והנסיבות הקשורות למקרה ספציפי – ולא על הנחות מוקדמות מהעבר שעשויות להיות לא מדויקות".

לפרסום המדעי:https://academic.oup.com/ahr/advance-article/doi/10.1093/ahr/rhaa510/604...  

לפרסום בתקשורת: https://www.ynet.co.il/environment-science/article/HJBd5ndRw

קראו פחות
covid-19 vaccine stock photo by hakannural, from UNSPLASH

החיסונים לקורונה כבר כאן - ומה עם חיסון למגפת השנאה?

6 ינואר, 2021

האתגר שנשות ואנשי חינוך נדרשים אליו בימים אלה הוא עצום. הם מתמודדים עם עומס עבודה חריג, עדכון בלתי פוסק של מערכות, למידה בזום, מאמצים כבירים למנוע נשירה ומתן מענה לאינספור מצוקות. במציאות משברית זו, כל נושא או תחום שאינו נתפס כדחוף נדחק להמתנה עד לחזרה המיוחלת לשגרה. כשהכול דחוף ובוער, מי יכול להקדיש זמן לנושאים שנתפסים כמותרות, ראויים ככל שיהיו?

img

פרופ' דורון גזית, מצוות חוקרי הקורונה באונ' העברית, בראיון נרחב: "יש פה וירוס שמדבק יותר ועובר 'טוב יותר' דרך הילדים"

31 דצמבר, 2020

מה משמעות המוטציה מבחינת השפעתה על מהלך המגפה ועל ההתמודדות אתה? האם מתחילה פה סוג של מגפה חדשה, ועד כמה היא צריכה להדאיג אותנו?

Doctors performing surgery. unspalsh

מחקר ישראלי חדש חושף ממצאים מדאיגים על שכיחות הפרעות קצב לב אצל חולי קורונה

31 דצמבר, 2020

ד"ר משה רב-אחא, ד"ר אמיר אורלב וד"ר יואב מיכוביץ מהאונ' העברית והמרכז הרפואי שערי צדק מצאו קשר מובהק בין קורונה לבין הפרעות קצב לב, וחשפו לראשונה את הדרך המהירה ביותר עבור רופאים לאפיין מי חולה בסיכון גבוה ומי נחשב בסיכון נמוך, כדי להקל על מערכות הבריאות בגלי תחלואה קשים

פרופ' נחמיאס

תרופה לקורונה? נתונים קליניים ראשונים מאששים את התוצאות של פרופ' יעקב נחמיאס לגבי יעילות תרופות ממשפחת הפיבראטים נגד הקורונה

21 דצמבר, 2020

כפי שפורסם ביולי האחרון, פרופ' יעקב נחמיאס, ראש המרכז לביו-הנדסה באוניברסיטה העברית, הצליח לפצח את מנגנון השכפול של נגיף SARS-CoV-2 בתאי ריאה אנושיים, שמשתלט על מנגנון חילוף החומרים של התאים ומונע מהם פירוק שומנים באופן יעיל. בהמשך, איתר פרופ' נחמיאס תרופה בשם Fenofibrate (Ticor), תרופה מוכרת שמאושרת לשימוש על ידי ה-FDA משנת 1975 וייעודה לטיפול ברמות גבוהות של טריגליצרידים בדם. התרופה מאיצה את פירוק השומנים  בתאי הריאה, ובכך עוצרת את התפתחות המחלה.

האוטובוס בדרכו ליעד

"תואר עד הבית": ביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטה העברית במיזם יצירתי וייחודי להענקת תעודות סיום התואר

21 דצמבר, 2020

מאות עוברים ושבים שגדשו ביום שישי (18.12) בצהריים את פארק צ'ארלס קלור בחוף הדרומי של תל אביב, נתקלו במחזה משונה.

קרא עוד
באמצע הרחוב נעצר אוטובוס שנשא את הסמל והצבעים של האוניברסיטה העברית, ומתוכו יצאו מספר חברי סגל. הם חצו את המדשאה, ניגשו לאחת המשפחות שישבה על שמיכה דקה, נהנתה ממזג האוויר הנעים וערכה פיקניק - ופנו לאישה הצעירה שישבה שם. "רותם? מזל טוב. בשעה טובה. אנחנו שמחים להעניק לך את תעודת סיום התואר השני במנהל עסקים, בהצטיינות!", הודיעה ד"ר רננה פרס, סגנית הדיקן בבית הספר למנהל עסקים, לצעירה המופתעת.

הטקס הזה, שחזר על עצמו באותו יום ביישוב בית חורון, בכפר האורנים שליד מודיעין, בגבעתיים ובמקומות שונים ברחבי תל אביב, וימשיך גם בשבועות הקרובים בימי שישי הוא חלק ממיזם יצירתי וייחודי שיזמו מרצי ועובדי בית הספר למנהל עסקים "תואר עד הבית". בראש המיזם עומדת ד"ר פרס, שיצאה אל השטח כדי לחלק את התארים. בגלל אילוצי הקורונה, סטודנטים שסיימו את התואר הראשון במנהל עסקים או חשבונאות, ומסיימי ה-MBA לא זכו לחגוג השנה את טקס הסיום המסורתי טקס הסיום המסורתי. בביה"ס למנהל עסקים שם הם לומדים הוחלט כי אם הסטודנטים לא יכולים להגיע לטקס – המרצים עצמם יגיעו לביתם או למקום מפגש כדי להעניק להם אישית את התואר.

במהלך סדרת המסעות, שהחלה כאמור ביום שישי, יצא אוטובוס מקושט וצבעוני מטעם האוניברסיטה למסלולים שונים ברחבי הארץ. על האוטובוס היו דיקנית בית הספר למנהל עסקים פרופ' ניקול אדלר, מרצים ומרצות, עובדי בית הספר, וצוות צילום. הסטודנטים התבקשו להתארגן בקבוצות קטנות, כדי לשמור על כללי התו הסגול, ולתאם זמן ומועד הגעה. התחנה הראשונה של האוטובוס הייתה בישוב בית חורון שעל כביש 443. היעד – אסף ברקוביץ, שמסיים תואר שני במנהל עסקים. הסטנדאפיסטית תמרי שחר, שהתלוותה לסיור ושימשה כמנחת התכנית האמנותית חיברה שיר אישי ומיוחד לכבודו, ובעקבותיה נכנסו חברי הסגל להענקת התעודה. ברקוביץ, עורך דין ורואה חשבון, לא הסתיר את התרגשותו. "אשתי, אלומה שנמצאת פה אתי, והילדים – כולם רצו להיות בטכס, והצטערנו שלא היה טכס רשמי ומרכזי. אבל בדיעבד, לא יכולתי לבקש סיום מוצלח יותר. כאן, במקום בו אני גר, מוקף בבני המשפחה", סיפר. 

פרופ' ניקול אדלר, דיקנית ביה"ס למנהל עסקים, סיפרה שהיוזמה נתנה לסגל בית הספר את האפשרות להכיר את הסטודנטים במקומות בהם הם חיים: "תמיד ידעתי שהסטודנטים שלנו חכמים ומיוחדים, ושהתקופה שלהם אצלנו היא משמעותית ומיוחדת עבורם, אבל אני חושבת שרק עכשיו הבנתי כד כמה. לראות אותם מחגים לנו בכל מקום, מתכוננים ומתרגשים, לראות את המגוון העצום ממנו הם מגיעים ולראות, על הדרך את המדינה היפה שלנו – זאת זכות והתרגשות".

ד"ר רננה פרס הוסיפה וסיפרה: "רצינו לייצר הזדמנות להיפרד מהסטודנטים שלנו באופן אישי, ולהעניק להם את ברכת הדרך. קשה היה לנו לחשוב שתעודת הסיום, שמסמלת שיא בחיים של הסטודנטים הצעירים והמוכשרים שלנו תישלח אליהם בדואר. לכן החלטנו, שאם הם לא יכולים להגיע אלינו - אנחנו נגיע אליהם. עודדנו אותם להזמין בני משפחה וחברים לאירוע – עד עשרה אנשים בחלל סגור, ועשרים בשטח פתוח. הסטודנטים שלנו הם הנכס היקר ביותר שלנו - בכל מקום בו הם נמצאים ורוצים אותנו, הם ומשפחותיהם, קבוצת חברים, או אפילו סטודנט אחד - אנחנו שם בשבילם".

תמונות: רן ברטוב, האוניברסיטה העברית.

 

פרסומים בתקשורת:

https://www.ynet.co.il/environment-science/article/rkdTinahP

https://www.themarker.com/blogs/ariella-danielli/BLOG-1.9368598

 

קראו פחות