השפה השומרית היא השפה המתועדת הקדומה בעולם. היא הייתה נפוצה באלף הרביעי והשלישי לפנה"ס, בדרום מסופטומיה- אזור עיראק של ימינו. נכתבו בה יצירות ספרותיות משמעותיות, שנחקרות עד היום ומשמשות אבני דרך בחקר השפה והתרבות השומרית, כמו "ירידת האלה איננה לשאול" ואפוסים על המלך גילגמש''. למרות החשיבות ההיסטורית שלה, השפה נלמדת במספר מצומצם של מוסדות אקדמיים בעולם.
קרא עוד אודות רוצים לדעת מניין השומרית שלי? מהאוניברסיטה העברית
השפה השומרית היא השפה המתועדת הקדומה בעולם. היא הייתה נפוצה באלף הרביעי והשלישי לפנה"ס, בדרום מסופטומיה- אזור עיראק של ימינו. נכתבו בה יצירות ספרותיות משמעותיות, שנחקרות עד היום ומשמשות אבני דרך בחקר השפה והתרבות השומרית, כמו "ירידת האלה איננה לשאול" ואפוסים על המלך גילגמש''. למרות החשיבות ההיסטורית שלה, השפה נלמדת במספר מצומצם של מוסדות אקדמיים בעולם.
קרא עוד אודות רוצים לדעת מניין השומרית שלי? מהאוניברסיטה העברית
"אנו מאמינים ששילוב של מדע, הנדסה ועיצוב, תחומי המומחיות של שלושת שותפי המאגד הירושלמי - JLM-Impact - ייצרו סינרגיה שתעזור לפתור חלק מהבעיות הגדולות שמאתגרות את האנושות בעתיד הקרוב"
לשמחת כולנו, שנת הלימודים מתנהלת כסדרה, והכיתות, המשרדים, הספריות ומעבדות המחקר שוקקי חיים. אולם, לאור הסיכון להתפרצות מחודשת של מגפת הקורונה, עם התגברות גרסת האומיקרון של הנגיף, עלינו לנקוט צעדי זהירות, כדי להגדיל את הסיכוי להמשיך במתכונת הפעילות הסדירה.
מדד GEURS, הבודק שביעות רצון של מנהלים בכירים בחברות בינלאומיות מבוגרי אוניברסיטאות מובילות ומפורסם בשיתוף עם מדד TIMES, דירג את האוניברסיטה העברית במקום הראשון מבין האוניברסיטאות הישראליות ובמקום 68 בדירוג בינלאומי
מרכז הלמידה לעיוור בדיקנט הסטודנטים של האוניברסיטה, באמצעות "קרן ראות ורעות" המנוהלת במסגרת המרכז ועמותת על"ה, סייע לנבחרת ישראל בשחמט לעיוורים בנסיעתה להתחרות באולימפיאדה הבינלאומית לשחמט לעיוורים שהתקיימה בחודש שעבר ברודוס
השרה לוותה על ידי ההנהלה הבכירה של האוניברסיטה בסיור במרכז אדמונד ולילי ספרא לחקר המוח ובמרכז לננו-מדע וננו-טכנולוגיה בקמפוס א. ספרא (גבעת רם): "החשיבות שנותנת האוניברסיטה לממשק בין האקדמיה והמחקר לתעשייה והממד הפרקטי, היא משמעותית"
הנהלת האוניברסיטה העברית ואגודת הסטודנטים הציבו היום את דגל אוקראינה ברחבת הדגלים בקמפוס בהר הצופים כאות הזדהות עם העם באוקראינה. הצבת הדגל מבקשת להעביר מסר של חיזוק ותמיכה באוקראינה שנמצאת זה השבוע השני בפלישה אגרסיבית של הצבא הרוסי בשטחה.
שיחה עם ד"ר הייתם עמל, מהמכון לחקר התרופה, בית הספר לרוקחות, הפקולטה לרפואה. לאחרונה נבחר ד"ר עמל לאחד מארבעים הצעירים והצעירות המבטיחים בישראל של מגזין דה מרקר. זו היתה הפעם הראשונה בה נחשף לקהל הרחב, אבל בקהילה המדעית - בטח בין העוסקים באוטיזם ואלצהיימר - ד"ר עמל הוא שם ידוע ומוכר כמי שחתום על הגילוי הראשון בספרות של הקשר בין תחמוצת החנקן (NO) לאוטיזם.
קרא עוד אודות ד"ר הייתם עמל על הקשר המפתיע בין אוטיזם לאלצהיימר
בראש הפרויקט החדש שהחל לפני שבוע ונועד בעיקרו לסייע לתלמידי תיכון לקראת הבגרויות, בצל משבר הקורונה, עומדת דר' ענבל גושן ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח (ELSC) באוניברסיטה העברית, שציינה כי "יש עוד הרבה מה לעשות, אני מקווה שהפרסום יביא סטודנטים נוספים להתנדב"
הפיתוח מיועד לילדים שמתקשים בתקשורת בסיסית ובהבעת רגשות, בעקבות מוגבלות פיזית, שכלית או רגשית ונעשה בשיתוף בית החולים השיקומי לילדים אלי"ן. באמצעות התוכנה יכולים הילדים לצלם את עצמם ולבטא את רגשותיהם על ידי העיניים בלבד. צוות ביה"ח אלי"ן: "התוכנה משנה חיים ומאפשרת לילדים להשתלב עם שאר בני גילם – מה שלא יכלו לעשות לפני"
במהלך החודש שעבר הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית והיחידה לציוד בין-מחלקתי הצטרפו למאמצי הבדיקות שנערכים במרכז הרפואי הדסה. שילוב הכוחות המדהים עם המעבדה הווירולוגית של מרכז הרפואי הדסה הביא לכך שהמעבדה המורחבת אחראית למעל ל-40,000 דגימות מתחילת חודש מרץ (כ-20% מכלל הבדיקות שבוצעו בארץ). בתוך כך, בימים האחרונים נחצה סף ה-2,500 דגימות ליום, זאת תוך כדי פיתוח שיטות חדשניות לבדיקה ולרובוטיקה.
קרא עוד אודות הפקולטה לרפואה נלחמת בקורונה: 40,000 בדיקות מחודש מרץ, 2,500 דגימות ליום
ההתנצלות של הנשיא פוטין על דבריו של שר החוץ שלו,שלפיהם “גם בהיטלר זרם דם יהודי”, נועדה ככל הנראה בעיקר לשכך את תחושות הכעס שעלו בעקבותיהם בישראל ובחלק ממדינות אירופה, במיוחד אחרי יום השואה.
בשלושת העשורים האחרונים עלתה הטמפרטורה הממוצעת באזורנו בחצי מעלה לעשור; כמות המשקעים בעשורים האלה קטנה בכ 25 מ"מ לעשור; מפלס הים בתקופה הזאת עלה כל שנה בין 4 ל-17 מילימטר. למעשה, כל המודלים הקיימים מנבאים כי מגמת ההתחממות בצירוף עם ירידה בכמות המשקעים ועליית מפלס הים באזורנו תימשך.
לשמחת כולנו, שנת הלימודים מתנהלת כסדרה, והכיתות, המשרדים, הספריות ומעבדות המחקר שוקקי חיים. אולם, לאור הסיכון להתפרצות מחודשת של מגפת הקורונה, עם התגברות גרסת האומיקרון של הנגיף, עלינו לנקוט צעדי זהירות, כדי להגדיל את הסיכוי להמשיך במתכונת הפעילות הסדירה.
עם איום האומיקרון, נדמה ששאלת הסגר שוב מרחפת. אך הצניעות המדעית מחייבת להודות: אחרי קרוב לשנתיים של מאמץ מחקרי חסר תקדים, עדיין לא ידוע מספיק על המדיניות הדרמטית ביותר שננקטה במגפה • זה קורה גם כי אנחנו נמנעים מלהשתמש במידע הכי מועיל: האנושות עצמה • כשמדובר בחיסונים מובן מאליו שיש צורך בקבוצת ביקורת - אז איך זה שמחוץ לגבולות הרפואה אנחנו כל כך מפחדים מניסויים בבני אדם?
'צריך לפתוח את בתי-הספר ב-1 בספטמבר'. 'לא, צריך לדחות בעשרה ימים', 'לא – בחודש'. כן, לא, כן, לא. 'עם שבעים אחוזים מחוסנים', בשכבה, או בכיתה... דיייי, תפסיקו כבר! אין ספק, הוויכוח על פתיחת שנת הלימודים נמשך עד בחילה. אבל מתחת לו נחשפה אמת מרה: מטרתה של מערכת החינוך היא לאפסן תלמידים למספר שעות ביום בבתי-הספר, כדי שהורים יוכלו לעבוד. כדי שהכלכלה תתפקד. זאת האמת. ועבורנו, אנשי החינוך, זו אמת מרה.
קרא עוד אודות מאמר דעה של פרופ' גד יאיר: מערכת החינוך היא מתקן האפסנאות הגדול ביותר של מדינת ישראל
"אנו מאמינים ששילוב של מדע, הנדסה ועיצוב, תחומי המומחיות של שלושת שותפי המאגד הירושלמי - JLM-Impact - ייצרו סינרגיה שתעזור לפתור חלק מהבעיות הגדולות שמאתגרות את האנושות בעתיד הקרוב"
הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בעין כרם ידועה באיכותה האקדמית הבלתי מתפשרת ובמצוינות הסטודנטים ואנשי המקצוע שהיא מטפחת תחתיה, אך גם בצפיפות שנגרמת בעקבות מיקומה בקמפוס אוניברסיטאי קטן בצמוד לשטח המרכז הרפואי הדסה. לסטודנטים הלומדים בפקולטה אין הרבה שטחים שמוקדשים לזמן פנאי בהם הם יכולים להירגע בין השיעורים, כיוון שכיתות הלימוד ומעבדות המחקר תופסות את רוב המרחב הציבורי. דיקנית המשנה של הפקולטה לרפואה, ד"ר רונית הראל, בגיבוי של הנהלת הפקולטה, מצאה פתרון יצירתי להיעדר שטחי פנאי לסטודנטים. אין שטח? נקים גינה בגג!
קרא עוד אודות גן עדן על הגג: הפקולטה לרפואה חונכת שטח פנאי מעוצב אדריכלית לסטודנטים על גג בניין הספרייה בקמפוס עין כרם
הרעיון היצירתי זכה במקום הראשון בהאקתון הירושלמי של מאגד החדשנות JLM IMPACT - , המורכב ממרכזי החדשנות והיזמות של האוניברסיטה העברית, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ו'עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה'. הפרס: 15,000 שקל
מחקר ישראלי חדש הצליח להוביל בפעם הראשונה בעולם הרפואה לפיתוח סמן מתכלה לטובת בדיקת ממוגרפיה. לאחר שפותח סמן מחומרים טבעיים ומוכרים נערך ניסוי בבעלי חיים, שתוצאותיו היו מבטיחות - נשללה רעילות החומר, והוא נעלם תוך מספר מועט של חודשים מגוף החיות. מאמר מדעי לגבי המחקר פורסם בכתב העת ACS applied biomaterials. על הטכנולוגיה רשמה האוניברסיטה העברית פטנט
"אאוריקה" צעק ארכימדס ושינה את העולם. מצאתי, יש לי את הרעיון המנצח!
הבעיה שבעולם האמיתי זה לא עובד ככה, בהבזק יחיד של רעיון - ותכלס, גם הפתרון של ארכימדס הגיע אחרי שנים של התעמקות בבעיה. הרבה פעמים, אנחנו נתקלים בשאלה הזו של - יש לי רעיון, מה עכשיו? אחת השאלות האחרות שאנחנו נתקלים בה הרבה היא דווקא- יש לי מלא רעיונות, איך יודעים מה לבחור?
קרא עוד אודות יש לי רעיון, איך מתחילים | איילת כהן
