יום האישה 2022: פרויקט מאמרי דעה של עמיתות מיזם "לוקחות במה" באוניברסיטה

יום האישה 2022: פרויקט מאמרי דעה של עמיתות מיזם "לוקחות במה" באוניברסיטה

2 מרץ, 2022

קרא עוד

יום האישה הבינלאומי 2022

פרויקט מאמרי דעה של עמיתות מיזם "לוקחות במה" באוניברסיטה
שנועד להגדיל את הייצוג והחשיפה של חברות הסגל כדוברות ושותפות בשיח הציבורי

 

 

אנדומטריוזיס: מחלה אחת, נשים שונות

ד״ר דנה לסרי, ביה''ס לעבודה סוציאלית

איה ורטהיימר, מנכ''לית שותפה בקהילת אנדומטריוזיס ישראל 

למרות שמדובר במחלה שמשפיעה על 10% מהנשים בעולם וגובה מחיר פיזי ונפשי משמעותי מהנשים המתמודדות עימה, אנדומטריוזיס עדיין לא נמצאת מספיק בשיח.

לקריאת הכתבה >

 

 

כמה עולה להיות אישה?

פרופ' רננה פרס, ביה''ס למנהל עסקים

הסטודנטיות דנה טיילר ונסיה מוראי 

המס הורוד הוא מס סמוי שמוטל על נשים בלבד, ומשמעותו מחיר גבוה יותר על מוצרי צריכה בסיסיים. למה זה קורה וכיצד אנחנו יכולות לשנות את זה?

לקריאת הכתבה >

 

איפה אתם הגברים? ריפוי בעיסוק קורא לכם! 

ד"ר יפית גלבוע, ד"ר לנה ליפסקיה וד"ר מור נחום, ביה''ס לריפוי בעיסוק

מהי תופעת "ההדרה העיסוקית", כיצד היא משפיעה על בחירותיהם המקצועיות של גברים ונשים ומהם הפערים החברתיים שנוצרים בעקבות כך?

לקריאת הכתבה >

 

פרספקטיבה אישית על מיעוט הנשים בעמדות מפתח באוניברסיטאות

פרופ מונה דביר-גינזברג, הפקולטה לרפואת שיניים

התפיסות החברתיות של תכונות אופי של מנהלות ומנהלים, מובילות לפער בין גברים ונשים בהגעה למשרות ניהוליות בכירות באקדמיה - כיצד אנו יכולות לשנות את המציאות הזו?

לקריאת הכתבה > 

 

"למען הדורות הבאות" 

ד''ר שהם חשן-הלל, מביה''ס למנהל עסקים

פרופ' נטע קליגלר-וילנצ'יק, המחלקה לתקשורת ועיתונאות

פרופ' נטע ברק-קורן, הפקולטה למשפטים 

 

פנייה של צוות חוקרות להנהלת האוניברסיטה, הובילה לגיבוש מסמך הנחיות מקיפות ראשון מסוגו, המגנות על זכויותיהן של חוקרות בחופשת לידה.

לקריאת הכתבה > 

 

 

איך שומרים על מגוון ומה למדתי מעולם הצמחים? 

ד"ר תמר פרידלנדר, הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה

תופעת ההפרייה העצמית אומנם מאפיינת צמחים רבים, אך גם עשויה לפגוע במגוון הגנטי ולהשפיע על ההתפתחות האבולוציונית של הצמח.

לקריאת הכתבה > 

 

למה נשים (לא) לומדות מדעי המחשב?

פרופ' יפעת בן-דוד קוליקנט, ביה''ס לחינוך ושרה גנוט מהמרכז האקדמי לב

האם הסיבה לרתיעה של נשים מלימודי המחשב נעוצה בסביבה הגברית המאפיינת אותם? נתונים חדשים מוכיחים שכן.

לקריאת הכתבה > 

 

מעורבותן של נערות ערביות באלימות ועבריינות

פרופ' מונא חורי-כסאברי, סגנית נשיא האוניברסיטה לאסטרטגיה ומגוון

לנא ג'יריס-לולו, ביה"ס לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית

התרגלנו לשמוע על אלימות גברית, אבל ממה נובעת אלימות נשית? אלימות נשים במגזר הערבי קשורה לחוויות פרסונליות של אפליה מגדרית ואתניתולכן דורשת יותר רגישות מצד אנשי מקצוע כשמתמודדים עם ההדרה הכפולה.

לקריאת הכתבה > 

 

 

קראו פחות
koshu-kuni-unsplash.jpg

מאחורי תופעת ההתנגדות לחיסונים קיימים מאפיינים אישיותיים מורכבים וחוסר אמון חברתי מתמשך

22 פברואר, 2022

קרא עוד

שילוב של  מאפיינים אישיותיים כגון היסמכות על אינטואיציה עצמית, אמונה בתיאוריות קונספירציה, "צורך בכאוס" וחוסר צניעות אינטלקטואלית,  לצד מצב חריג של חוסר אמון חברתי מתמשך, מוביל לכך שאנשים בו-זמנית דוחים כל מידע קיים, מבוסס ואמין ומאמצים מידע חדש, מופרך לחלוטין, רק בגלל שהוא מהווה אלטרנטיבה. 

ניסוי שנערך ע"י ד"ר רות מאיו והדוקטורנטית דבורה ניומן מהאוניברסיטה העברית, בשיתוף פעולה עם פרופסור סטיבן לבנדובסקי מאוניברסיטת בריסטול באנגליה והתפרסם בכתב העת Personality and Individual Differences מהווה בסיס אמפירי ראשון לאפיון פרדוקס בו אנשים מקבלים מידע חדש, מופרך ככל שיהיה, ודוחים כל מידע קיים, מבוסס ואמין ככל שיהיה.

החוקרות שיערו כי הפרדוקס קשור באי-אמון, ולכן מדדו אותו בקרב קבוצה הידועה ברמת אי-אמון גבוהה – מתנגדי חיסון הקורונה בארה"ב תוך השוואה למשתתפים תומכי החיסון. כ-400 אמריקאים בגילאי 18-40, כמחיצתם תומכים בחיסוני הקורונה וכמחציתם מתנגדים לו, הוזמנו להשתתף בניסוי. עמדת המשתתפים כלפי החיסונים נמדדה מספר שבועות מראש, כך שהם לא היו ערים להיותה סיבה להזמנתם לניסוי. בניסוי, הוצגו בפני המשתתפים עשרה משפטים שאינם קשורים לאמונות או לעמדות קיימות. מחציתם תיארו עובדות נכונות, מוסכמות ומקובלות בנושאים כלליים שאינם מעוררי מחלוקת ויתר המשפטים הומצאו על-ידי החוקרות ותיארו "עובדות אלטרנטיביות" לעובדות מוסכמות, שלא מציעות כל הסבר או מוטיבציה לקבלתן. המשתתפים התבקשו לדרג כל משפט על סקלה שנעה בין "אמיתי" (ציון מספרי של 6) ל"שקרי" (ציון מספרי של 1). לאחר מכן, מילאו שאלונים נוספים שמדדו תכונות שנמצאו במחקרים קודמים כקשורות באמונה במידע אלטרנטיבי – היסמכות על אינטואיציה, אי-אמון, אמונה בתיאוריות קונספירציה, "צורך בכאוס" ו"צניעות אינטלקטואלית". 

מהמחקר עולה כי בקרב קבוצת מתנגדי החיסון הפער בין דרוג האמת של עובדות לבין דירוג האמת של ״עובדות אלטרנטיביות״ היה קטן יותר (2.71) בהשוואה לזה שבקרב תומכי החיסון (3.27). ספציפית, מתנגדי החיסון האמינו יותר ל"עובדות האלטרנטיביות" (2.44) בהשוואה לתומכים בחיסון (1.98) והאמינו פחות לעובדות (5.13 בקרב מתנגדי החיסון לעומת 5.26 בקרב התומכים בו).  הקבוצות נבדלו זו מזו גם בכך שמתנגדי החיסון נסמכו יותר על האינטואיציה שלהם, הפגינו רמת אי אמון כללית גבוהה יותר ואמונה גבוהה יותר בתיאוריות קונספירציה יחסית לתומכים בחיסונים. מתנגדי החיסונים גם היו בעלי צורך רב יותר בכאוס והפגינו פחות צניעות אינטלקטואלית.

לדברי החוקרות מאיו וניומן "ההשערה שלנו היא שהשילוב בין אי-אמון, מתן משקל רב יותר לאינטואיציה האישית וצניעות אינטלקטואלית נמוכה, מובילים לחשיבה פרדוקסלית שבה מצד אחד לא מאמינים למידע קיים, מבוסס ואמין ומצד שני נוטים להאמין לכל מידע חדש ומופרך, שכל מהותו הוא היותו אלטרנטיבה למידע הקיים״. עוד הן מוסיפות כי " טשטוש הגבולות בין אמת ושקר, פוגע בתפיסת המציאות המשותפת של כולנו".

המחקר המקורי

פרסומים בתקשורת: הארץ

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
שלמי אהרן, דוקטורנט באוסף העכבישנים הלאומי, האוניברסיטה העברית

מין חדש של עכביש התגלה בישראל

21 פברואר, 2022

קרא עוד
העכביש, שהתגלה לראשונה באזור הערבה, מעדיף קרקעות נקיות מזיהום נפט ובכך מהווה סמן ביולוגי

מאמר מדעי שפורסם לאחרונה, חושף מין של עכביש חדש למדע שהתגלה לראשונה בדרום הערבה, על ידי ד''ר אפרת גביש-רגב, מנהלת אוסף פרוקי-הרגליים באוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית, ופרופ' יעל לובין מאוניברסיטת בן-גוריון וצוותי המחקר שלהן. החוקרות הבחינו בעכביש המיוחד במהלך ניטור עכבישנים שביצעו, שנועד לאמוד את הנזקים שגרמו אסונות דליפת הנפט בדרום הערבה בשנים 1975 ו-2014. העכביש שנקרא ''Sahastata aravaensis . Ganem, Magalhaes, Zonstein and Gavish-Regev'', תועד עד כה רק מאזור ישראל וירדן.

העכביש שהתגלה הוא הגדול שבמיני משפחת החגוויתיים בארץ והוא בולט בצבעו השחור הקטיפתי. החוקרות מעריכות כי אורך חייו של העכביש הוא כארבע שנים (הרבה במונחי עכבישים), אותן הוא מבלה בתוך מחילה אנכית, המדופנת במשי. לאחר גילויו ובתום חמש שנות ניטור, מצאו החוקרות כי מספר מחילות העכבישים בשטחים שזוהמו בנפט בשנים 2014 ו-1975 נמוך משמעותית בהשוואה למספרן בשטחים סמוכים, שנשארו נקיים. בנוסף, נמצא כי גודל מחילות העכבישים בשטחי הדליפה קטן במובהק מגודל מחילות העכבישים בשטחים שנותרו נקיים. בניסויי מעבדה, בהם עכבישים מהמין החדש הונחו בכלים החצויים בין קרקע מזוהמת לקרקע נקייה, ניתן היה לראות כי באופן מובהק רוב העכבישים התמקמו על האדמה הנקייה, כבר בסוף היום הראשון של הניסוי.

ד"ר גביש-רגב הסבירה את הממצאים: ''נתוני הניטור ותוצאות הניסוי במעבדה מציעים כי לנפט השפעה ארוכת טווח על הקרקע ועל בעלי החיים המשתמשים בקרקע למחייה. ממצאים אלה מדגישים את העובדה שרבים מסודותיו של המדבר הישראלי טרם התגלו לנו" מוסיפה ד"ר גביש רגב, "אך גם מביאים נתונים מדאיגים על שבריריותה של האקולוגיה המדברית למול מפגעי האדם".

המאמר מדעי שבו מתואר העכביש החדש

מאמר נוסף שמתפרסם כעת, ובין מחבריו ד''ר גביש-רגב, עוסק באבולוציה של מחלקת העכבישנים וכיבוש היבשה על ידי עכבישנים קדומים. המאמר מנסה לפתור את הקשרים האבולוציוניים בין סדרות העכבישנים השונות, בעזרת בסיס הנתונים המולקולרי הגדול ביותר שפורסם עד כה, הכולל 506 גנומים של עכבישנים המשתייכים לסדרות המלקוחנים בנות-זמננו. המלקוחנים הם פרוקי-רגליים עם גפי פה מסוג מלקוחים, הכוללים את העכבישים, העקרבים, הקרציות ועוד. לעומתם, קיימות סדרות של פרוקי-רגליים בעם גפי פה מסוג לסתות הכוללים את החרקים, הסרטנים רבי-הרגל והנדלים. כחלק מהמחקר, רוצפו מספר גנומים ייחודים של עכבישנים מדבריים שנאספו בישראל (למשל אקרית ארוכת-רגל (Opilioacariformes), עכשוב (Solifugae) ועקרבים).

בנוסף החוקרים יצרו בסיס נתונים מורפולוגי הכולל 514 נציגים בני-זמננו ומאובנים של מלקוחנים שנכחדו בכדי להבין טוב יותר את הקשרים האבולוציונים בין סדרות שנכחדו לבין סדרות עם נציגים בני-זמננו, ולבחון את השפעת הנתונים המורפולוגיים על העץ הפילגנטי ביחס להשפעת הנתונים המולקולריים. התוצאה החשובה של מחקר זה מצביעה על כך שמלקוחנים אקווטיים כדוגמת מינים בני-זמננו של זנב-חרב (horseshoe crabs) ועקרבי-ים שנכחדו, מקוננים בתוך מחלקת העכבישנים, שנחשבה לקבוצה יבשתית עד כה. "תוצאה זו משפיעה על הבנתנו את האבולוציה של המלקוחנים", מסבירה ד"ר גביש-רגב. "אם עד כה מקובל היה שהעכבישנים הם מחלקה יבשתית עם אב-קדום יחיד שכבש את היבשה, בעקבות מאמר זה ההשערה החדשה גורסת כי היו מספר כיבושים נפרדים של היבשה על ידי מלקוחנים, ושה'עכבישנים' הם קבוצה הכוללת גם מלקוחנים ימיים שנחשבו בעבר לקדומים והוצעו כקרובים לאב-קדום ימי של ה'עכבישנים' היבשתיים, אבל לא נכללו במחלקת העכבישנים".

שני מחקרים אלו מדגישים את החשיבות של גילוי ותיעוד המגוון הביולוגי, המחקר הבסיסי הנעשה באוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים, והשלכותיו המעשיות בשמירת טבע ותרומתו הגדולה להבנת ההיסטוריה האבולוציונית של החיים בכדור הארץ.

המאמר המדעי שהתפרסם על האבולוציה של העכבישנים

פרסומים בתקשורת: YNET

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
איינשטיין

תמיכה בכנסים מדעיים בינלאומיים

21 פברואר, 2022

קרא עוד
האוניברסיטה מעודדת קיומם של כנסים מדעיים בינלאומיים המאורגנים על-ידי חוקריה, ורואה חשיבות בכנסים אלו להידוק הקשרים בין החוקרים לעמיתיהם בארץ ובעולם. לצורך כך מקצה האוניברסיטה משאבים כספיים ופיזיים שחלוקתם נקבעת על ידי הוועדה לכנסים מדעיים בינלאומיים, בראשות סגן הרקטור, המתכנסת פעמיים בשנה.
הקול הקורא מתפרסם בסמוך לתחילת כל סמסטר.

ועדת הכנסים פועלת מתוקף הוראת ההנהלה מס' 17-001. בסמכות הוועדה להעניק סיוע כספי לארגון כנס בינלאומי, אשר נע בדרך כלל בין $500 ל-$5,000. החלטות הוועדה מתקבלות בהתאם לאמות מידה שנקבעו לעניין זה.

על אמות המידה לתמיכה בכנסים מדעיים בינלאומיים קרא כאן.
הטיפול המנהלי בבקשות המוגשות לוועדה נעשה ע"י הרשות לבינלאומיות.
לשאלות אנא פנו לגב' אלמה לסינג, ​טל': 02-855-0454, דוא"ל: almal@savion.huji.ac.il

​מימון חיצוני לארגון כנסים מדעיים ניתן לחפש באמצעות החיפוש המתקדם.

תאריך הגשה קובע: יום שלישי, 17 במאי 2022
 קול קורא מקורי

קראו פחות
ron-whitaker-unsplash.jpg

מחקר בינלאומי חדש מצא ריכוז גבוה ומסוכן של תרופות מזהמות בנהרות בעולם ביניהם נחל אלכסנדר הישראלי

21 פברואר, 2022

קרא עוד
המחקר דגם מעל 1000 אתרי בדיקה ומצא כי ב-25% מהם קיים זיהום מתרופות שפוגע באיכות המים. "גם מפעלי הטיהור היעילים ביותר אינם מסוגלים להעלים את המזהמים לפני שהם מגיעות לנהרות. הזיהום רק עתיד להחמיר כיוון שהשימוש בפתרונות תרופתיים לכל מחלה גובר"

מחקר בינלאומי חדש, מהמחקרים הנרחבים ביותר על זיהום תרופתי של נהרות שנערך בעולם, מדד את הנוכחות של 61 תרופות שונות במים בנחלים שונים מ-100 מדינות, הכוללות 36 מדינות שלא נבדקו בעבר. החוקרים, ביניהם פרופ' בני חפץ, דיקן הפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, מצאו כי נמצא קשר ישיר בין המצב הסוציו-אקונומי של המדינה ובין זיהום גבוה יותר של תרופות בנהרותיה.

מבין התרופות שנבדקו, שתי התרופות שהתגלו בתדירות הגבוהה ביותר היו קרבמזפין, המשמש לטיפול באפילפסיה וכאבי עצבים ומטפורמין, המשמש לטיפול בסוכרת. כמו כן נמצאו ריכוזים גבוהים של "מוצרים מתכלים" כמו קפאין וניקוטין וכן משכך הכאבים אקמול. באפריקה נמצא גם ריכוז גבוה של ארטמיסינין, המשמש כנגד מלריה. ההשפעה של רבות מהתרכובות הנפוצות ביותר בנהרות עדיין לא ידועה, אך מדענים חוששים שהנוכחות המוגברת של אנטיביוטיקה בנהרות עלולה להגביל את יעילותה כתרופה, כמו גם מהשפעת החומרים על התפתחותם ורבייתם של דגים.

במחקר נבדקו נהרות מוכרים כמו האמזונס, מיסיסיפי, התמזה והמקונג, ונהרות מוכרים פחות הנמצאים גם באזורים מוכי אסון. דגימות המים התקבלו ממגוון רחב של מקומות; החל מהערים המפותחות והמיושבות ביותר בעולם, כמו דלהי, לונדון, ניו יורק, לאגוס, לאס וגאס וגואנגז'ו, אך גם אזורים מרוחקים דוגמת כפר יאנומאמי בוונצואלה, ואזורים של חוסר יציבות פוליטית כמו בגדד, שכם ויאונדה שבקמרון. הנהרות המזוהמים ביותר שנמצאו במחקר נמצאים בפקיסטן, בוליביה ואתיופיה, בעוד שבנהרות באיסלנד, נורבגיה ויער הגשם של האמזונס היו האחוזים הנמוכים ביותר של תרופות מזהמות. בין הנהרות המזוהמים בעולם, נמצא גם נחל ישראלי. פרופ' חפץ: "לצערנו נחל אלכסנדר שנבדק במחקר הזה נמצא כאחד מהמזוהמים ביותר מכל האתרים. הדבר קשור גם לקונפליקט הפוליטי מדיני עם הפלסטינים ומחייד נחלים חוצי גבולות באזורי קונפליקט".

פרופ' חפץ מסביר כי ''בדרך כלל אנחנו מכניסים לגוף שלנו את הכימיקלים האלה, מקבלים מהם את ההשפעות הרצויות עלינו ואז הם עוזבים את הגוף שלנו. כעת, אנחנו לומדים שאפילו מפעלי טיהור השפכים היעילים ביותר אינם מסוגלים לחלוטין להעלים את התרכובות הללו לפני שהן מגיעות לנהרות. הדבר צפוי רק להחמיר ככל שאנחנו משתמשים יותר ויותר בפתרונות תרופתיים לכל מחלה פיזית או נפשית. הדבר מדאיג עוד יותר בגלל שהאוכלוסיות הפגיעות ביותר, עם הכי פחות גישה לשירותי בריאות, הן האוכלוסיות שהכי חשופות לנזק''. על מנת להתמודד עם התופעה, מציע חפץ ''להגביל את השימוש בתרופות, כלומר להקשות על השגת תרופות כמו אנטיביוטיקה, ולשים הגבלות מחמירות על המינונים שלהן".

למאמר המלא

פרסומים בתקשורת: גלובס

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
קרדיט: פרופ' צבי פלג

פריצת דרך מדעית שתחזיר את גידולי השומשום לישראל

17 פברואר, 2022

קרא עוד
צמח השומשום הינו אחד מגידולי השמן העתיקים בעולם, וזרעיו משמשים למגוון רחב של מוצרים בתחום המזון (טחינה, שמן וציפוי מאפים) והרפואה. ערכו התזונתי הגבוה וסגולות הטעם הביאו להגדלת הביקוש העולמי לזרעי השומשום ומוצריהם כ"מזון על". כיום רוב שטחי הגידול מתרכזים במדינות מתפתחות, מגודלים באופן מסורתי ומניבים יבולים נמוכים. 

מחקר חדש, בהובלת הדוקטורנט עידן סבאג ובהנחיית פרופ' צבי פלג, מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה באוניברסיטה העברית, גילה לראשונה את הגן שאחראי על הקשר בין תזמון הפריחה של הצמח ליבול הזרעים. תגלית זו תאפשר התאמת השומשום לסביבות גידול שונות - ביניהן בישראל.

השומשום הוא צמח בעל אופי גידול לא מסיים, כלומר הפריחה שלו נמשכת ככל שהתנאים מאפשרים זאת, ולכן לימוד הבקרה הגנטית של הפריחה תוכל לתרום לשיפור היבולים. החוקרים אפיינו אוסף רחב של צמחי שומשום ממקורות גיאוגרפיים שונים בעולם ובדקו את תכונת זמן הפריחה שלהם, תכונות מורפולוגיות ופיזיולוגיות וכן את רכיבי היבול השונים תחת תנאי גידול ים-תיכוניים. במטרה ללמוד על הבקרה הגנטית של התכונות בוצע מיפוי שהניב 50 אתרים גנטיים שנמצאים באסוציאציה עם התכונות שאופיינו. אחד מהם, המכיל שבעה גנים, נמצא כמשפיע גם על תכונת מועד הפריחה וגם על רכיבי היבול שונים. תוצאה זו מעידה על הקשר הגנטי החזק של תכונות אילו ומדגימה את חשיבות תזמון הפריחה להעלאת היבולים בשומשום.

לפי פרופ' פלג , ''בעבר גידול השומשום היה אחד מהגידולים המרכזיים בחקלאות הישראלית, אולם, עקב הצורך בכוח אדם רב לגידולו הוא נזנח לטובת גידולים ריווחים יותר. העלייה המתמדת בביקוש והתאמתו של השומשום לגידול תחת טמפרטורות גבוהות הקשורים בשינויי האקלים, הביאו לניסיון להשיבו לחקלאות בישראל. מציאת הקשר בין תזמון הפריחה לרכיבי היבול, תוכל לעזור בעתיד להתאמת גידול זה להתמודדות עם שינויי האקלים, וביחד עם פיתוחים אחרים במעבדתנו, להפוך את גידול השומשום מגידול מסורתי-מקומי לגידול מודרני וגלובלי''. 


המחקר המדעי

פרסומים בתקשורת: מעריב

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Maximillian Conacher, unsplash

נבחרי הציבור ברשויות המקומיות: רוצים שיבנו דירות, אבל לא אצלם

10 פברואר, 2022

קרא עוד
מחקר חדש שהתפרסם לאחרונה בכתב העת ״Political Geography״, בחן את תגובותיהם של פוליטיקאים ועובדי ציבור מקומיים ללחץ הציבורי להרחבת הבנייה העירונית ולהקמת פרויקטים לדיור בר השגה. הממצאים מוכיחים שהפוליטיקאים המקומיים תומכים פחות בפתרון למשבר הדיור הלאומי בהשוואה לעובדי העירייה המקצועיים. "מצאנו שהפוליטיקאים תומכים פחות מעובדי העירייה הבכירים בפתרון למשבר הדיור, כי הם נוטים לחשוב על האינטרסים של התושבים שלהם, ולא במונחים של פתרון למשבר הדיור הלאומי", מסבירה פרופ' גלעד.

המחקר נערך על-ידי פרופ' שרון גלעד מהמחלקה למדע המדינה וביה"ס למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, ד"ר סער אלון-ברקת מביה"ס למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, הפוסט-דוקטורנטית שרה גולדברג והדוקטורנט ניצן פייביש מהמחלקה למדע המדינה ומכון טרומן באוניברסיטה העברית. המחקר התבסס על סקרים וראיונות עומק עם עשרות עובדי עירייה וחברי מועצה במספר ערים במרכז הארץ.

הנתונים מראים שהפוליטיקאים המקומיים מוטרדים לא רק מההיבט הכלכלי של הרחבת הבנייה, אלא גם מההשלכות על הפקקים ומההשפעה שתהיה להרחבה זו על אופי הערים שלהם. ד"ר אלון-ברקת מוסיף כי כאשר מדובר בתמיכה כללית בפתרון משבר הדיור "רק 55% מהפוליטיקאים המקומיים תומכים בהרחבת היצע הדיור לעומת 80% מהעובדים הבכירים, אך כאשר מדובר בפרויקטים עם עדיפות לתושבים שכבר מתגוררים בעיר, 81% מהפוליטיקאים תומכים לעומת 60% מהעובדים הבכירים". לטענת החוקרים, גם הזהות האישית משפיעה על העדפות המדיניות בנושאי דיור ובנייה. מרואיינים שראו את עצמם או את ילדיהם הבוגרים כמי שבאופן אישי נפגעים מהמחסור בדירות וממחירן הגבוה, נטו לתמוך יותר בבנייה צפופה ובפרויקטים לדיור בר השגה בערים שבהן הם עובדים.

בנוסף, עובדי העירייה המקצועיים המתגוררים בעיר נטו פחות לתמוך בבנייה למגורים בהישג-יד בהשוואה לאלו שגרים מחוצה לה, אך עדיין יותר בהשוואה לחברי המועצה: 55% מהפוליטיקאים לעומת 82% מהעובדים הבכירים שגרים מחוץ לעיר שבה הם עובדים.

החוקרים מעריכים כי אם רוצים שעיריות יתמכו פרויקטים לדיור בר השגה, צריך שתהיה להן מעורבות גדולה יותר בעיצוב תכניות המדינה בשטחן. "חלק משמעותי מהתנגדות הפוליטיקאים לבנייה היה מחשש בנוגע לפקקים, ולכן יש צורך בשיתוף פעולה בין העיריות לממשלה גם בנושאי תחבורה ציבורית. בנוסף, אם באמצעות שינויים ברגולציה או במימון – הממשלה צריכה לקדם בניית שכונות איכותיות שישתלבו ויהיו פחות בולטות בנוף השכונות הוותיקות בערים", מסכמת ד"ר גולדברג.

לפרסום המלא במוסף נדל"ן גלובס

קראו פחות
Ousa Chea, unsplash

שלושה חוקרים מהאוניברסיטה זכו במענקי מחקר יוקרתיים מטעם תכנית האיחוד האירופי למחקר וחדשנות (ERC)

10 פברואר, 2022

קרא עוד

שלושה חוקרים מהאוניברסיטה העברית – פרופ' יוסי בוגנים מהמחלקה לביולוגיה התפתחותית וחקר הסרטן בפקולטה לרפואה, פרופ' עפרה בני מבית הספר לרוקחות בפקולטה לרפואה ופרופ' אורי בנין מהמכון לכימיה בפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע – זכו במענקי European Research Council (ERC) על מחקריהם פורצי הדרך. מדובר במענקי המשך בשווי ממוצע של 150 אלף יורו כל אחד, אשר יסייעו להם לגשר על הפער בין תוצאות המחקר החלוצי שלהם לבין השלבים המוקדמים של מסחורו. המענקים הם חלק מתוכנית Horizon Europe  של האיחוד האירופי בתחומי המחקר והחדשנות.

מימין לשמאל: פרופ' בנין (קרדיט תמונה: נתי שוחט, פלאש 90), פרופ' בני (קרדיט תמונה: Yoram Aschheim) ופרופ' בוגנים (קרדיט תמונה: AG).

מימון זה יועיל לפרויקטים במגוון תחומים, למשל ביצירת ערכת כלים חדשה לפיתוח המחקרים. בזכות המענק, פרופ' בוגנים ועמיתיו מפתחים עתה שיטת טיפול חדשנית לתופעת הניוון המקולרי הקשור לגיל (Age-Related Macular Degeneration), המהווה הגורם המוביל בעולם לעיוורון ופגעה בשנים האחרונות ב-196 מיליון בני אדם ברחבי העולם. "השיטה החדשה לא רק תאפשר לעכב את המחלה, אלא גם תשפר את התפקוד התאי בטיפול בה", משתף פרופ' בוגנים. התוצאות כבר מוכיחות שהטכניקה המוצעת בטוחה ויעילה בשיפור תפקוד תאי עור זקנים אצל עכברים, והמוצר הסופי, המכונה "I See", יציע טיפול ראשון מסוגו שיכול לשחזר את הראייה גם אצל בני אדם.

מחקרו של פרופ' בנין מתמקד בננו-גבישים, נקודות קוונטיות, המכונים גם "אטומים מלאכותיים". חלקיקים אלה מיושמים כיום במסכי תצוגה, כאשר כל אחד מהם מעניק למסך צבע שונה המרכיב את התמונה המלאה. על-ידי שינוי גודל הגביש, ניתן לשלוט גם בצבע האור שהוא פולט. הרעיון של פרופ' בנין ועמיתיו היה לחבר ננו-גבישים כאלה כאטומים מלאכותיים וליצור מהם מולקולות מלאכותיות. למולקולות מלאכותיות אלה עשוי להיות יישום במסכים. פרופ' בנין מסביר כי "כל מולקולה מלאכותית כזו, המורכבת מננו-גבישים, תכיל את כל הצבעים הבסיסיים של המסך, ולאו דווקא צבע אחד שמוגדר בהתאם לגודל שלה. נוכל לשלוט בצבע של המולקולה באמצעות הפרעה חשמלית, כך שזה צפוי לחסוך שלבים רבים בייצור המסכים העתידיים". המענק הנוכחי יאפשר פיתוח מעשי והמעבר למולקולות האלה נראה לחוקרים כבעל פוטנציאל להקל על תהליך הייצור הטכנולוגי.

כמו כן, המענק יאפשר פריצת דרך משמעותית בתחום הננו-רפואה והטיפול במחלת הסרטן. צוות המחקר בהובלת פרופ׳ עפרה בני מפתח ננו-חלקיקים מכילי תרופה המורכבים מפולימר מתכלה ומתכת. החלקיקים המולטי-פונקציונליים מתוכננים למיקוד מקסימלי בגידול הדרוש לריפוי מחלת הסרטן. הננו-חלקיקים פוגעים בתאי סרטן בו זמנית באמצעות טיפול תרופתי, וגם באמצעות חימום המקום הנגוע – שיטה שמייעלת את חיסול המחלה. "הטכנולוגיה החדשה בה אנו מכינים את החלקיקים מאפשרת שליטה בתכונות הפיזיות שלהם כך שיוכלו לחדור לתאים הסרטניים בלבד, מבלי לפגוע בתאים בריאים מסביב. המענק יאפשר את פיתוח הטכנולוגיה ליצירת נשאי התרופה המתוחכמים, אשר תשפר את יעילות הטיפול בסרטן", מסבירה פרופ' בני.

המענקים החדשים הוענקו בסך הכל ל-18 חוקרים הפועלים בישראל, מתוכם שלושת חוקרי האוניברסיטה העברית. הם מצטרפים ל-166 חוקרים ברחבי העולם שזכו במענקי הוכחה למחקריהם מטעם התוכנית.

קראו פחות
Austin Neill, unsplash

מטען של אוניה טרופה שנמצאה בחופי ישראל, חושף את הקשר בין קפריסין וסרדיניה בתקופת הברונזה המאוחרת

10 פברואר, 2022

קרא עוד

המטען, שמכיל מטילי מתכת ועוגני אבן שתוארכו ללפני כ- 3500 שנה, מוכיח כי היו קשרי מסחר משמעותיים בין קפריסין לסרדיניה הרחוקה

בתקופת הברונזה המאוחרת התקיימה באגן הים התיכון מערכת של קשרים מסועפים ודיפלומטיה שכללה בין היתר, מסחר וחלופת מתנות. מטילי עופרת ועוגני אבן, שהתגלו לאחרונה לחופי ישראל, חושפים קשרי מסחר רחוקים שלא הכרנו, המספרים על האנשים שחיו באזור זה לפני 3500 שנה, בתקופת הברונזה המאוחרת.

החוקרים פרופ' נעמה יהלום מאק מהמכון לארכיאולוגיה ופרופ' יגאל אראל מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, הצליחו לתארך את העופרת, לקבוע את מקורה ודרכה להסיק כי התקיימו קשרי מסחר ענפים בין קפריסין וסרדיניה של אותה תקופה, הנמצאות במרחק של כ 2500 ק''מ. המחקר התפרסם בכתב העת המדעי ''Journal of Archaeological Science: Report'' ונערך בשיתוף ד''ר אודי גלילי ופרופ' אסף יסעור לנדאו מאוניברסיטת חיפה.

בעזרת אנליזה איזוטופית של העופרת, השוו החוקרים את המתכת למקורות אחרים בים התיכון והוכיחו כי המטילים עצמם עשויים מעופרת הנמצאת במרכז הים התיכון, באי סרדיניה. על המטילים עצמם נמצאו סימני כתב קיפרו-מינואי, שלא פוענח עד היום, אך ידוע כי היה בשימוש בקפריסין של תקופת הברונזה המאוחרת . כך הסיקו החוקרים כי התקיימו קשרי מסחר בין המדינות ושהקפריסאים יזמו את הקשר הזה, במטרה להביא חומרי גלם שהיו זקוקים להם.

פרופ' יהלום מאק מסבירה: '' המחקר מלמד אותנו על התפקיד האקטיבי ששיחקו הקפריסאים במסחר התקופה ועל כך שהם הרחיקו עד קפריסין על מנת להביא עופרת ששמשה אותם ביחד עם הנחושת ליצור חפצי יוקרה בסוף התקופה. אנחנו מעריכים שביחד עם העופרת הם הביאו גם בדיל, שהיה מצרך מבוקש בקפריסין ובכל המרחב על מנת ליצר ברונזה. את שלוש המתכות, נחושת, עופרת ובדיל הם סחרו לערי נמל לאורך החופים, בין השאר לחופי ארץ ישראל.''

המחקר המקורי

פרסומים בתקשורת: ynet

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Vadym Alyekseyenko, unsplash

טירוף הפטריות: ד"ר קובו החייה את מחקר פטריות הבר באוניברסיטה

7 פברואר, 2022

קרא עוד
בימים אלה ישראלים רבים נוהרים לטבע בחיפוש אחר 750 זני הפטריות שקיימים בישראל. ד"ר שי קובו החייה את מחקר פטריות הבר באוניברסיטה העברית

עבור רובנו פטריות הן רק עוד מרכיב בארוחה שאפשר להוסיף לפשטידות, לסלטים ולמרקים. אבל יש כאלו שבשבילם הן הרבה יותר מזה. ד"ר שי קובו מהפקולטה לחקלאות הקים פרויקט של חקר פטריות בר באוניברסיטה. בישראל יש בין 750 ל-800 זני פטריות, והנתונים האלו מתבססים בעיקר על נתונים של פרופ' ניסן בנימיני ז"ל, שהיה מומחה בתחום. כעת ד"ר שי קובו הרים את הכפפה, והפקולטה לחקלאות חוקרת בימים אלה את פטריות הבר בישראל, במטרה לעדכן את הנתונים בשנים הקרובות. "פרויקט כזה של איסוף וזיהוי גנטי של כל פטריות הבר הוא מאוד-מאוד חשוב. ייתכן שנגלה מינים חדשים או תתי-מינים שלא היו מוכרים לנו בכלל", מספר קובו, שגם פתח קורס מיוחד בפקולטה על פטריות.

לכתבה המלאה בחדשות 12

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
l-w-1qisv86s79e-unsplash

מזג האוויר במזרח התיכון בעידן הקרח האחרון תרם למעבר של בני אדם ליישובי קבע

2 פברואר, 2022

 

קרא עוד

מחקר חדש  חושף כי עלייה בשכיחות הסופות, לצד ירידה בהתאדות לפני כ-20 אלף שנים, היוו ככל הנראה גורמים משמעותיים שאפשרו את המעבר ליישובי קבע וחברה חקלאית

האקלים בשיא תקופת הקרח האחרונה במזרח התיכון, לפני כ- 20 אלף שנים,  לרוב נחקר באמצעות מידע עקיף הנאסף ממערות נטיפים, מפלסי אגמים, שאריות צמחייה קדומה ועוד.. מחקר חדש, של ד''ר אסף הוכמן מהאוניברסיטה העברית וד"ר פטריק לודוויג מהמכון הטכנולוגי בקרלסרוהה, גרמניה, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי ''Environmental Research Letters'', חוקר לראשונה את התקופה באמצעות מודלים אקלימיים בהפרדה מרחבית גבוהה, המדמים את התנאים ששררו בשיא תקופת הקרח האחרונה. לפי תוצאות המחקר, עלייה בשכיחות הסופות, לצד ירידה בכמות הגשם ופיזורו לאורך כל העונה, ככל הנראה אפשרו את המעבר של בני האדם ליישובי קבע וחברה חקלאית.

המזרח התיכון וישראל שימשו כמסדרון היבשתי העיקרי להגירת בני אדם קדומים מאפריקה לכיוון אירופה ואסיה, כחלק מתהליך של מעבר מחברה של ציידים לקטים לחברה של יישובי קבע וחקלאות. אכן, העדויות הראשונות לתרבויות חקלאיות נמצאו באזורינו. התחזיות האקלימיות לאזור זה, מצביעות על מעבר לאקלים חם ויבש יותר, שמלווה בשכיחות ובעוצמה גבוהות יותר של אירועי מזג אויר קיצוני. החוקרים עשו שימוש בשני מודלים אקלימיים ייעודיים שמאפשרים לערוך השוואה בין תנאי מזג האוויר אז והיום, ובכך לבחון הבדלים בין משתנים שונים כמו טמפרטורה, אידוי, גשם, שכיחות הסופות ועוצמתן. מהתוצאות עולה כי שינויים דרמטיים ביחס שבין כמויות הגשם והאידוי (כלומר הרבה פחות אידוי לאורך השנה ובעיקר בקיץ כתוצאה מטמפרטורה נמוכה יותר מהיום בכ- 5 מעלות) בשיא עידן הקרח האחרון, הובילו להיווצרות אקלים רטוב ונוח יותר לבני אדם ולכן אפשרו, בנוסף לגורמים אחרים, מעבר ליישובי קבע וחברה חקלאית.

ד''ר הוכמן: ''סופות החורף באותה העת היו ככל הנראה שכיחות יותר מהיום, אך עם פחות גשם בכל סופה. כלומר, הגשם היה מפוזר יותר על פני העונה, זאת בניגוד לסופות קצרות ועצימות שאנו רואים בשנים האחרונות וחוזים כי יימשכו גם בעתיד. הבנה טובה יותר של אקלים העבר והקשר שבין האדם לאקלים ולסביבתו הטבעית באלפי השנים האחרונות מסייעת בהערכות לשינויי האקלים בהווה ובעתיד".

המחקר המדעי

פרסומים בתקשורת: מעריב

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
priscilla-du-preez-xm4wunvbckk-unsplash

מיניות וזוגיות בצל הטראומה

25 ינואר, 2022

קרא עוד
חרדה, אשמה, גועל, בעיות בתפקוד, טריגרים והמנעות. מחקר חדש של ד״ר דנה לסרי וד״ר עטרת גבירץ-מידן מגלה כיצד משפיעה טראומה מינית בגיל צעיר על האינטימיות ועל היחסים הזוגיים בעתיד

נועה (שם בדוי) נפגעה מינית בילדותה בידי אחיה. כל חייה התמודדה עם השלכות הפגיעה וניסתה לאחות את פצעיה, אך רק לאחר שנכנסה לקשר זוגי נחשפה לקשיים זוגיים ומיניים שאף אחד לא הכין אותה אליהם. האינטימיות הזוגיות וקיום של יחסי מין זורקים אותה באחת לחוויות הטראומטיות שהתרחשו בילדותה.

נועה חווה מצוקה גדולה בכל הקשור למין ולאינטימיות עם בן זוגה. לעיתים הגוף שלה קופא, ולעיתים המחשבות שלה נודדות והיא לא מצליחה להישאר ברגע. במקרים אחרים, היא חווה ערך עצמי מיני נמוך ומתמודדות עם תחושות של אשמה, בושה ואף גועל כלפי כל מה שנוגע לכך. זיכרונות, פלשבקים או תמונות מהאירוע הטראומטי צפים אצלה ברגעים אינטימיים, והטריגר יכול להיות כל דבר כמעט – מריח, מבט ועד רגש אפילו, כולל הנאה.

חרדה ואשמה נוראית

השכיחות של בעיות בתפקוד המיני בקרב נשים שעברו פגיעה מינית בילדות נע בין 58% ל־94% (לפי הערכות המשרד לביטחון הפנים, 84 אלף נשים נפגעות בשנה) ואצל גברים שעברו פגיעה מינית בילדות היא מגיעה עד ל־80%.

לאור השכיחות הגבוהה של פגיעה מינית בילדות ולאור הקשיים הבולטים ביחסים רומנטיים ובתפקוד המיני בקרב נפגעי.ות פגיעה מינית, ד"ר דנה לסרי מהאוניברסיטה העברית וד"ר עטרת גבירץ־מידן מאוניברסיטת חיפה ערכו מחקר חדשני בנושא.

החוקרות יצרו שאלון הבוחן היבטים שונים של מיניות המתקיימת בצל הטראומה המינית, ובחנו אותו ביחס למאפיינים שונים בקרב שני מדגמים שכללו קרוב ל־800 נבדקים.ות בהם שורדי.ות התעללות מינית הושוו לכאלו שלא חוו פגיעה מינית. במחקר הן הדגימו כיצד הפרעת הדחק הפוסט טראומטית נשזרת ובאה לידי ביטוי במיניותם של שורדי.ות פגיעה מינית בילדות.

״מבחינת שינויים במחשבות, הפגיעה יכולה לעצב את התפיסה בנוגע למהי מיניות ומהי אינטימיות״, הן כותבות. ״למשל, עלולה להתפתח תפיסה כי מין הוא דבר ׳דוחה׳, ׳מגעיל׳ או ׳מסוכן׳, או עלול להתפתח פיצול בין אהבה למין, או, לעיתים, בלבול בין מין לאהבה. כך שנפגע.ת יכול.ה בטעות לחשוב ש׳כדי שיאהבו אותי אני צריכה למלא את הצורך שלו (של בן הזוג) במין׳״ (סכמות שקשורות לאני-המיני).

בין השאר, גם עוררות יתר  הקשורה לטראומה, יכולה להשפיע על התפקוד המיני, בעיקר בחלקים הפיזיולוגיים. כשהגוף נמצא בדריכות יתר, יש תהליכים הפוגעים ביכולת העוררות המינית, אך גם בחשק ובאפשרות להירגע ולהגיע לאורגזמה (המצריכה יכולת לשחרר ולהסיר הגנות).

בכל ההיבטים הללו ניכרות חרדה ואשמה נוראית, הן מסבירות. שורדי.ות פגיעה מינית עלולים לתפוס את עצמם כ"משוגעים" או שהם "הורסים את הזוגיות" הטובה שיש להם. חלק מהנפגעים מתקשים להבין למה זה קורה להם ומדוע הגוף מגיב כך.

״בשלב הזה, חשוב לנרמל את תגובות הגוף ולהסביר את הפונקציונליות והערך שלהן״, אומרות ד״ר גבירץ־מידן וד״ר לסרי ״כך אפשר להסיק שהגוף מגיב באופן המתבטא בבעיות בתפקוד המיני כדי להגן על הנפש מפני זיכרונות טראומתיים, כדי להקנות מרחב של שליטה וביטחון אצל הנפגע או הנפגעת וכן כדי לווסת את הקרבה והאינטימיות בזוגיות הנוכחית, אשר יכולה להיחוות כמציפה".

המשבר של בני הזוג

יריב, בן זוגה של נועה, שלא חווה פגיעה מינית, מתמודד אף הוא עם קשיים. אצל נועה בראש הוא נחווה סביב הנושא המיני כמסוכן, כמעורר חרדה, ואינו מבין שטראומה מהעבר מתערבבת עם קשר בהווה. ייתכן ודברים שהוא עושה מייצרים אצלה טריגרים מהעבר, אך הוא לא רואה זאת.

הספרות המקצועית, על פי החוקרות, מצאה כי בני הזוג של שורדי ושורדות פגיעה מינית בילדות מגיבים לבעיות בתפקוד המיני והאינטימי בזוגיות שלהם במגוון דרכים. יש המרגישים אי־נוחות לבטא את הצרכים המיניים ואף חשים כי ביטוי הצרכים הללו ימקם אותם כ"פוגעים" או כ"לא רגישים". ״הם עלולים לחוש לבד, כבלתי נראים, ולהאמין כי לכאב ולצרכים שלהם אין מקום. חשוב לשקף להם כי הכאב שלהם הגיוני, וכי הם ׳בסדר׳ בכך שהם רוצים אינטימיות בקשר הזוגי״, הן מסבירות.

״בני זוג אחרים מביעים כעס על הנפגע או הנפגעת ואינם מבינים מדוע טראומה מהעבר מתערבבת עם קשר בהווה, ואף מטיחים בבני או בבנות זוגם את המילים ׳אני לא זה שפגע בך!׳. במקרה זה, קשה לבני הזוג להבין כי לעיתים, שלא במכוון, הם מייצרים טריגר עבור הנפגע או הנפגעת״.

רבים מהם, הן אומרות, מוצאים את עצמם מתוסכלים ומרגישים כאילו הם "הולכים על ביצים", חוששים לגרום לבן או בת הזוג שנפגעו לפלשבקים או לניתוק. חלקם אינם מבינים את מנגנוני הטראומה והניתוק, וכועסים על כך שבן או בת הזוג נראים דרוכים או "לא איתי" בזמן קיום היחסים.

נשים וגברים שנפגעו במסגרת יחסי אמון וסמכות מתקשים ליצור קשרים קרובים ואינטימיים, לתת אמון ולבטוח באדם השני. קשר אינטימי עלול להיחוות אצלם כמסוכן וכמעורר חרדה, וכתוצאה מכך הם עשויים לפתח מיניות טראומטית עם דפוסי היקשרות אמביוולנטיים של התקרבות־התרחקות, העשויים להכאיב ולהתיש את בני ובנות זוגם.

בנוגע לבני הזוג, ד"ר דנה לסרי וד"ר עטרת גבירץ־מידן מוסיפות: "בעוד חשוב שבני הזוג יבינו כיצד הם מעוררים את הטריגר, גם חשוב שיכירו בכך שזו לא אחריותם ושהם לא עשו משהו רע במכוון. מהצד השני של הרצף, יש בני זוג שחוששים כל כך לשחזר את המקום של 'הפוגע', עד שהם מפתחים בעצמם בעיות בתפקוד המיני, כדי לא לאפשר קיום יחסים שיכולים להיות מציפים עבור הנפגע או הנפגעת ולהיות מתסכלים עבורם״.

איך מטפלים בטראומה?

ברמה הטיפולית, על המטפל.ת לוודא כי בן או בת הזוג אינם מוותרים על צורכיהם וחוברים למטפל או למטפלת כדי לטפל בנפגע או בנפגעת (מהווים קו-תרפיסט), ויש לאפשר להם לבטא את התסכול ולתת מקום גם לכאבם. בחוויה של בני או בנות הזוג של נפגעי פגיעה מינית, בן או בת הזוג שלהם לא מעוניין/ת בקרבתם ולא נמשך/ת אליהם. תחושת הדחייה הזו היא קשה מנשוא, וצריכה לקבל מקום בתוך המרחב הטיפולי, לצד מתן הסברים על מנגנוני הטראומה.

״יש למסגר את הבעיה בתפקוד המיני לא רק ככזו שצמחה מההיסטוריה של הפגיעה המינית, אלא כבעיה זוגית שלשני בני הזוג יש חלק בהיווצרותה ובשימור שלה״, מסבירות ד״ר לסרי וד״ר גבירץ־מידן. ״בעזרת מסגור כזה, אי אפשר ׳לגלגל את האשמה׳ רק על הנפגע או הנפגעת, וניתן גם לאפשר מרחב בטוח ומרפא לשני בני הזוג לבטא את הכאב שלהם".

מחקרים מראים כי הטיפול בטראומה בלבד אינו משקם באופן מוחלט את הבעיות בתפקוד המיני וכי דווקא התייחסות ישירה למיניות קשורה לשיפור משמעותי יותר בתפקוד המיני. עם זאת, הן מניחות, טיפול מיני "קלאסי", שכולל תרגילים כמו מיקוד חושי, עבודה עם מאמנים להפחתת כאב ועוד, צריך לעבור התאמות להיסטוריה של הטראומה, ולעיתים לא יימצא יעיל כיוון שהוא אינו נוגע בפצע של הטראומה. יש לקחת בחשבון שגם טיפול מיני קלאסי עלול להפעיל את טריגרים מהטראומה.

אי אפשר לדבר על טיפול מיני מבלי להתייחס לתרופות לשיפור התפקוד המיני. גם פה, כשמטפלים בנפגעי ונפגעות טראומה מינית עולות שאלות חשובות ביותר: האם המטרה המרכזית של הטיפול היא השבת התפקוד המיני? האם במתן תרופה לשיפור התפקוד המיני אנחנו סוללים את הדרך לקיום יחסים הצבועים בטראומה?

״עבור נפגעי ונפגעות תקיפה מינית, הבעיות בתפקוד המיני הן מנגנון הגנה זמני, השומר עליהם מפני מה שנחווה עבורם כמסוכן (אינטימיות, פגיעות, עירום וכדומה), ולנטרול מנגנון ההגנה הזה יכולות להיות השלכות כבדות משקל״, ד"ר גבירץ־מידן וד"ר לסרי מסכמות. "בשונה מאוכלוסיות אחרות שיש להן בעיות דומות בתפקוד המיני, עבור אנשים עם טראומה מינית, לבעיות בתפקוד יש פונקציה חשובה בהגנה עליהם, וכך השבתו צריכה להיות תהליך פרוגרסיבי ומבוקר, הנעשה בידי מטפלים שלהם הבנה מעמיקה הן במיניות והן בטראומה.

עבודה מעמיקה כזו, שמכירה בטראומה ובהשפעותיה על המיניות ומערבת את בן או בת הזוג תוך יצירת מרחב אינטימי ובטוח, יכולה להוביל לשיפור ניכר בתפקוד בסיטואציה האינטימית וביחסים הזוגיים".

ד"ר דנה לסרי היא חברת סגל בכירה בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית, האוניברסיטה העברית ופסיכולוגית קלינית. ד"ר עטרת גבירץ־מידן, חברת סגל בכירה בבית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת חיפה, ומטפלת מינית מוסמכת

הכתבה המלאה

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
קרדיט: עידן עפרוני

מחקר חדש שפורסם בכתב העת Sience בדק מה גורם לצמחים להכות שורשים באוויר

6 מרץ, 2022

קרא עוד
במחקר חדש שהתפרסם בכתב העת המדעי Science, חוקרים הצליחו לבודד את הגנים בצמח שגורמים לשורשים לצמוח באוויר במקום באדמה, ובכך לשרוד מצבי עקה שנוצרו מקעקע שניזוקה

צמחים רבים מייצרים את השורשים שלהם מעל הקרקע, דוגמת הקיסוס שמשתמש בשורשיו בכדי לטפס על מבנים ועץ הפיקוס שמשתמש בהם כדי לתמוך בענפיו הגדולים. אם כך, מה גורם לצמחים מסוימים ליצור שורשים ב"מקום הלא נכון''? מחקר חדש בהובלתו של פרופ' עידן עפרוני מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, שפורסם בכתב העת היוקרתי Science, חושף את המנגנון שגורם לשורשים לצמוח באוויר. בעזרת מחקר גנטי קפדני ובידוד הגנום של מספר צמחים נפוצים, צוות המחקר הצליח לזהות את התאים שמאפשרים את התופעה המיוחדת.

פרופ' עופרי, יחד עם  מועתסם עומרי וד"ר נעמה גיל-ירום, בדקו את המטען הגנטי של בטטה, שעועית, עגבנייה, אורז, תירס, חיטה וצמחים נפוצים נוספים, ומצאו שהם חולקים מערכת בקרת שורשים כפולה, שמאפשרת להם גם להשריש באוויר, אם יצטרכו. החוקרים השתמשו בטכניקות חדשניות כדי לסנן מקרוב אלפי תאים, עד שהצליחו לזהות את אלה ששולטים ביכולת הצמח ליצור שורשים באוויר.

"היכולת לייצר שורשי אוויר היא יתרון רב לצמח", הסביר  פרופ' עפרוני. "במקרה שהשורשים התת-קרקעיים מוצפים או ניזוקים, הצמח יכול להצמיח שורשי אוויר ולשרוד", הוסיף. צמחים פיתחו את התכונה הזו מוקדם באבולוציה שלהם והיא נשמרה המרבית הצמחים הקיימים היום.

למרות הממצאים שממחישים נחישות של הצמחים להישאר בחיים, מה שמועיל בטבע עשוי להוות חיסרון בחקלאות. על מנת לאפשר לחקלאים לגדל צמחים עמידים למחלות קרקע, צמחים רבים מושתלים עם מערכת שורשים של צמח אחד ומערכת נוספת של צמח אחר מעל פני הקרקע. עם זאת, במידה והצמח המושתל יצמיח שורש אווירי לפני השורש הקרקעי, מאמץ ההשתלה יהפוך לחסר תועלת. המחקר החדש מציע פתרון לבעיה על ידי פיתוח צמחים ללא שורשי אוויר כלל.

למחקר יש השלכות יישומיות משמעותיות. פרופ' עפרוני: ''בעתיד אנו מקווים למצוא את הדרך לשנות את קוד ה-DNA של הצמח, על מנת לייצר מערכות שורש מותאמות אישית מעל ומתחת לאדמה. כדי להפיק את המרב מהאדמה שיש לנו, עלינו לייעל את ניצול המשאבים של גידולי המזון שלנו. מדובר במשימה מרתיעה ומורכבת, אבל, צעד אחר צעד, אנחנו מגיעים לשם"

המחקר המקורי

פרסומים בתקשורת: הארץ, YNET

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
 יום האישה 2022: פרויקט מאמרי דעה של עמיתות מיזם "לוקחות במה" באוניברסיטה

יום האישה 2022: פרויקט מאמרי דעה של עמיתות מיזם "לוקחות במה" באוניברסיטה

2 מרץ, 2022

קרא עוד

יום האישה הבינלאומי 2022

פרויקט מאמרי דעה של עמיתות מיזם "לוקחות במה" באוניברסיטה
שנועד להגדיל את הייצוג והחשיפה של חברות הסגל כדוברות ושותפות בשיח הציבורי

 

 

אנדומטריוזיס: מחלה אחת, נשים שונות

ד״ר דנה לסרי, ביה''ס לעבודה סוציאלית

איה ורטהיימר, מנכ''לית שותפה בקהילת אנדומטריוזיס ישראל 

למרות שמדובר במחלה שמשפיעה על 10% מהנשים בעולם וגובה מחיר פיזי ונפשי משמעותי מהנשים המתמודדות עימה, אנדומטריוזיס עדיין לא נמצאת מספיק בשיח.

לקריאת הכתבה >

 

 

כמה עולה להיות אישה?

פרופ' רננה פרס, ביה''ס למנהל עסקים

הסטודנטיות דנה טיילר ונסיה מוראי 

המס הורוד הוא מס סמוי שמוטל על נשים בלבד, ומשמעותו מחיר גבוה יותר על מוצרי צריכה בסיסיים. למה זה קורה וכיצד אנחנו יכולות לשנות את זה?

לקריאת הכתבה >

 

איפה אתם הגברים? ריפוי בעיסוק קורא לכם! 

ד"ר יפית גלבוע, ד"ר לנה ליפסקיה וד"ר מור נחום, ביה''ס לריפוי בעיסוק

מהי תופעת "ההדרה העיסוקית", כיצד היא משפיעה על בחירותיהם המקצועיות של גברים ונשים ומהם הפערים החברתיים שנוצרים בעקבות כך?

לקריאת הכתבה >

 

פרספקטיבה אישית על מיעוט הנשים בעמדות מפתח באוניברסיטאות

פרופ מונה דביר-גינזברג, הפקולטה לרפואת שיניים

התפיסות החברתיות של תכונות אופי של מנהלות ומנהלים, מובילות לפער בין גברים ונשים בהגעה למשרות ניהוליות בכירות באקדמיה - כיצד אנו יכולות לשנות את המציאות הזו?

לקריאת הכתבה > 

 

"למען הדורות הבאות" 

ד''ר שהם חשן-הלל, מביה''ס למנהל עסקים

פרופ' נטע קליגלר-וילנצ'יק, המחלקה לתקשורת ועיתונאות

פרופ' נטע ברק-קורן, הפקולטה למשפטים 

 

פנייה של צוות חוקרות להנהלת האוניברסיטה, הובילה לגיבוש מסמך הנחיות מקיפות ראשון מסוגו, המגנות על זכויותיהן של חוקרות בחופשת לידה.

לקריאת הכתבה > 

 

 

איך שומרים על מגוון ומה למדתי מעולם הצמחים? 

ד"ר תמר פרידלנדר, הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה

תופעת ההפרייה העצמית אומנם מאפיינת צמחים רבים, אך גם עשויה לפגוע במגוון הגנטי ולהשפיע על ההתפתחות האבולוציונית של הצמח.

לקריאת הכתבה > 

 

למה נשים (לא) לומדות מדעי המחשב?

פרופ' יפעת בן-דוד קוליקנט, ביה''ס לחינוך ושרה גנוט מהמרכז האקדמי לב

האם הסיבה לרתיעה של נשים מלימודי המחשב נעוצה בסביבה הגברית המאפיינת אותם? נתונים חדשים מוכיחים שכן.

לקריאת הכתבה > 

 

מעורבותן של נערות ערביות באלימות ועבריינות

פרופ' מונא חורי-כסאברי, סגנית נשיא האוניברסיטה לאסטרטגיה ומגוון

לנא ג'יריס-לולו, ביה"ס לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית

התרגלנו לשמוע על אלימות גברית, אבל ממה נובעת אלימות נשית? אלימות נשים במגזר הערבי קשורה לחוויות פרסונליות של אפליה מגדרית ואתניתולכן דורשת יותר רגישות מצד אנשי מקצוע כשמתמודדים עם ההדרה הכפולה.

לקריאת הכתבה > 

 

 

קראו פחות
וועידת האקלים

צפו: ראיון של ג'ון קרי, השליח המיוחד של נשיא ארה''ב לענייני האקלים, בוועידת האקלים של האוניברסיטה העברית והארץ

24 פברואר, 2022

כחלק מוועידת ישראל הראשונה לאקלים של עיתון הארץ והאוניברסיטה העברית, נערך ראיון של ג'ון קרי, השליח המיוחד של נשיא ארה''ב לענייני אקלים, עם עורך עיתון הארץ, אלוף בן.

לדברי קרי, משבר האקלים נוצר ע"י בני אדם, לכן בני אדם יכולים לפתור אותו. עלינו לעשות "הרבה יותר והרבה יותר מהר". לא מדובר במשבר הנוגע רק לדורות הבאים. לאנושות נותרו פחות מעשר שנים כדי למנוע "את ההשלכות האיומות ביותר" של המשבר.

koshu-kuni-unsplash.jpg

מאחורי תופעת ההתנגדות לחיסונים קיימים מאפיינים אישיותיים מורכבים וחוסר אמון חברתי מתמשך

22 פברואר, 2022

קרא עוד

שילוב של  מאפיינים אישיותיים כגון היסמכות על אינטואיציה עצמית, אמונה בתיאוריות קונספירציה, "צורך בכאוס" וחוסר צניעות אינטלקטואלית,  לצד מצב חריג של חוסר אמון חברתי מתמשך, מוביל לכך שאנשים בו-זמנית דוחים כל מידע קיים, מבוסס ואמין ומאמצים מידע חדש, מופרך לחלוטין, רק בגלל שהוא מהווה אלטרנטיבה. 

ניסוי שנערך ע"י ד"ר רות מאיו והדוקטורנטית דבורה ניומן מהאוניברסיטה העברית, בשיתוף פעולה עם פרופסור סטיבן לבנדובסקי מאוניברסיטת בריסטול באנגליה והתפרסם בכתב העת Personality and Individual Differences מהווה בסיס אמפירי ראשון לאפיון פרדוקס בו אנשים מקבלים מידע חדש, מופרך ככל שיהיה, ודוחים כל מידע קיים, מבוסס ואמין ככל שיהיה.

החוקרות שיערו כי הפרדוקס קשור באי-אמון, ולכן מדדו אותו בקרב קבוצה הידועה ברמת אי-אמון גבוהה – מתנגדי חיסון הקורונה בארה"ב תוך השוואה למשתתפים תומכי החיסון. כ-400 אמריקאים בגילאי 18-40, כמחיצתם תומכים בחיסוני הקורונה וכמחציתם מתנגדים לו, הוזמנו להשתתף בניסוי. עמדת המשתתפים כלפי החיסונים נמדדה מספר שבועות מראש, כך שהם לא היו ערים להיותה סיבה להזמנתם לניסוי. בניסוי, הוצגו בפני המשתתפים עשרה משפטים שאינם קשורים לאמונות או לעמדות קיימות. מחציתם תיארו עובדות נכונות, מוסכמות ומקובלות בנושאים כלליים שאינם מעוררי מחלוקת ויתר המשפטים הומצאו על-ידי החוקרות ותיארו "עובדות אלטרנטיביות" לעובדות מוסכמות, שלא מציעות כל הסבר או מוטיבציה לקבלתן. המשתתפים התבקשו לדרג כל משפט על סקלה שנעה בין "אמיתי" (ציון מספרי של 6) ל"שקרי" (ציון מספרי של 1). לאחר מכן, מילאו שאלונים נוספים שמדדו תכונות שנמצאו במחקרים קודמים כקשורות באמונה במידע אלטרנטיבי – היסמכות על אינטואיציה, אי-אמון, אמונה בתיאוריות קונספירציה, "צורך בכאוס" ו"צניעות אינטלקטואלית". 

מהמחקר עולה כי בקרב קבוצת מתנגדי החיסון הפער בין דרוג האמת של עובדות לבין דירוג האמת של ״עובדות אלטרנטיביות״ היה קטן יותר (2.71) בהשוואה לזה שבקרב תומכי החיסון (3.27). ספציפית, מתנגדי החיסון האמינו יותר ל"עובדות האלטרנטיביות" (2.44) בהשוואה לתומכים בחיסון (1.98) והאמינו פחות לעובדות (5.13 בקרב מתנגדי החיסון לעומת 5.26 בקרב התומכים בו).  הקבוצות נבדלו זו מזו גם בכך שמתנגדי החיסון נסמכו יותר על האינטואיציה שלהם, הפגינו רמת אי אמון כללית גבוהה יותר ואמונה גבוהה יותר בתיאוריות קונספירציה יחסית לתומכים בחיסונים. מתנגדי החיסונים גם היו בעלי צורך רב יותר בכאוס והפגינו פחות צניעות אינטלקטואלית.

לדברי החוקרות מאיו וניומן "ההשערה שלנו היא שהשילוב בין אי-אמון, מתן משקל רב יותר לאינטואיציה האישית וצניעות אינטלקטואלית נמוכה, מובילים לחשיבה פרדוקסלית שבה מצד אחד לא מאמינים למידע קיים, מבוסס ואמין ומצד שני נוטים להאמין לכל מידע חדש ומופרך, שכל מהותו הוא היותו אלטרנטיבה למידע הקיים״. עוד הן מוסיפות כי " טשטוש הגבולות בין אמת ושקר, פוגע בתפיסת המציאות המשותפת של כולנו".

המחקר המקורי

פרסומים בתקשורת: הארץ

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
ron-whitaker-unsplash.jpg

מחקר בינלאומי חדש מצא ריכוז גבוה ומסוכן של תרופות מזהמות בנהרות בעולם ביניהם נחל אלכסנדר הישראלי

21 פברואר, 2022

קרא עוד
המחקר דגם מעל 1000 אתרי בדיקה ומצא כי ב-25% מהם קיים זיהום מתרופות שפוגע באיכות המים. "גם מפעלי הטיהור היעילים ביותר אינם מסוגלים להעלים את המזהמים לפני שהם מגיעות לנהרות. הזיהום רק עתיד להחמיר כיוון שהשימוש בפתרונות תרופתיים לכל מחלה גובר"

מחקר בינלאומי חדש, מהמחקרים הנרחבים ביותר על זיהום תרופתי של נהרות שנערך בעולם, מדד את הנוכחות של 61 תרופות שונות במים בנחלים שונים מ-100 מדינות, הכוללות 36 מדינות שלא נבדקו בעבר. החוקרים, ביניהם פרופ' בני חפץ, דיקן הפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, מצאו כי נמצא קשר ישיר בין המצב הסוציו-אקונומי של המדינה ובין זיהום גבוה יותר של תרופות בנהרותיה.

מבין התרופות שנבדקו, שתי התרופות שהתגלו בתדירות הגבוהה ביותר היו קרבמזפין, המשמש לטיפול באפילפסיה וכאבי עצבים ומטפורמין, המשמש לטיפול בסוכרת. כמו כן נמצאו ריכוזים גבוהים של "מוצרים מתכלים" כמו קפאין וניקוטין וכן משכך הכאבים אקמול. באפריקה נמצא גם ריכוז גבוה של ארטמיסינין, המשמש כנגד מלריה. ההשפעה של רבות מהתרכובות הנפוצות ביותר בנהרות עדיין לא ידועה, אך מדענים חוששים שהנוכחות המוגברת של אנטיביוטיקה בנהרות עלולה להגביל את יעילותה כתרופה, כמו גם מהשפעת החומרים על התפתחותם ורבייתם של דגים.

במחקר נבדקו נהרות מוכרים כמו האמזונס, מיסיסיפי, התמזה והמקונג, ונהרות מוכרים פחות הנמצאים גם באזורים מוכי אסון. דגימות המים התקבלו ממגוון רחב של מקומות; החל מהערים המפותחות והמיושבות ביותר בעולם, כמו דלהי, לונדון, ניו יורק, לאגוס, לאס וגאס וגואנגז'ו, אך גם אזורים מרוחקים דוגמת כפר יאנומאמי בוונצואלה, ואזורים של חוסר יציבות פוליטית כמו בגדד, שכם ויאונדה שבקמרון. הנהרות המזוהמים ביותר שנמצאו במחקר נמצאים בפקיסטן, בוליביה ואתיופיה, בעוד שבנהרות באיסלנד, נורבגיה ויער הגשם של האמזונס היו האחוזים הנמוכים ביותר של תרופות מזהמות. בין הנהרות המזוהמים בעולם, נמצא גם נחל ישראלי. פרופ' חפץ: "לצערנו נחל אלכסנדר שנבדק במחקר הזה נמצא כאחד מהמזוהמים ביותר מכל האתרים. הדבר קשור גם לקונפליקט הפוליטי מדיני עם הפלסטינים ומחייד נחלים חוצי גבולות באזורי קונפליקט".

פרופ' חפץ מסביר כי ''בדרך כלל אנחנו מכניסים לגוף שלנו את הכימיקלים האלה, מקבלים מהם את ההשפעות הרצויות עלינו ואז הם עוזבים את הגוף שלנו. כעת, אנחנו לומדים שאפילו מפעלי טיהור השפכים היעילים ביותר אינם מסוגלים לחלוטין להעלים את התרכובות הללו לפני שהן מגיעות לנהרות. הדבר צפוי רק להחמיר ככל שאנחנו משתמשים יותר ויותר בפתרונות תרופתיים לכל מחלה פיזית או נפשית. הדבר מדאיג עוד יותר בגלל שהאוכלוסיות הפגיעות ביותר, עם הכי פחות גישה לשירותי בריאות, הן האוכלוסיות שהכי חשופות לנזק''. על מנת להתמודד עם התופעה, מציע חפץ ''להגביל את השימוש בתרופות, כלומר להקשות על השגת תרופות כמו אנטיביוטיקה, ולשים הגבלות מחמירות על המינונים שלהן".

למאמר המלא

פרסומים בתקשורת: גלובס

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
שלמי אהרן, דוקטורנט באוסף העכבישנים הלאומי, האוניברסיטה העברית

מין חדש של עכביש התגלה בישראל

21 פברואר, 2022

קרא עוד
העכביש, שהתגלה לראשונה באזור הערבה, מעדיף קרקעות נקיות מזיהום נפט ובכך מהווה סמן ביולוגי

מאמר מדעי שפורסם לאחרונה, חושף מין של עכביש חדש למדע שהתגלה לראשונה בדרום הערבה, על ידי ד''ר אפרת גביש-רגב, מנהלת אוסף פרוקי-הרגליים באוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית, ופרופ' יעל לובין מאוניברסיטת בן-גוריון וצוותי המחקר שלהן. החוקרות הבחינו בעכביש המיוחד במהלך ניטור עכבישנים שביצעו, שנועד לאמוד את הנזקים שגרמו אסונות דליפת הנפט בדרום הערבה בשנים 1975 ו-2014. העכביש שנקרא ''Sahastata aravaensis . Ganem, Magalhaes, Zonstein and Gavish-Regev'', תועד עד כה רק מאזור ישראל וירדן.

העכביש שהתגלה הוא הגדול שבמיני משפחת החגוויתיים בארץ והוא בולט בצבעו השחור הקטיפתי. החוקרות מעריכות כי אורך חייו של העכביש הוא כארבע שנים (הרבה במונחי עכבישים), אותן הוא מבלה בתוך מחילה אנכית, המדופנת במשי. לאחר גילויו ובתום חמש שנות ניטור, מצאו החוקרות כי מספר מחילות העכבישים בשטחים שזוהמו בנפט בשנים 2014 ו-1975 נמוך משמעותית בהשוואה למספרן בשטחים סמוכים, שנשארו נקיים. בנוסף, נמצא כי גודל מחילות העכבישים בשטחי הדליפה קטן במובהק מגודל מחילות העכבישים בשטחים שנותרו נקיים. בניסויי מעבדה, בהם עכבישים מהמין החדש הונחו בכלים החצויים בין קרקע מזוהמת לקרקע נקייה, ניתן היה לראות כי באופן מובהק רוב העכבישים התמקמו על האדמה הנקייה, כבר בסוף היום הראשון של הניסוי.

ד"ר גביש-רגב הסבירה את הממצאים: ''נתוני הניטור ותוצאות הניסוי במעבדה מציעים כי לנפט השפעה ארוכת טווח על הקרקע ועל בעלי החיים המשתמשים בקרקע למחייה. ממצאים אלה מדגישים את העובדה שרבים מסודותיו של המדבר הישראלי טרם התגלו לנו" מוסיפה ד"ר גביש רגב, "אך גם מביאים נתונים מדאיגים על שבריריותה של האקולוגיה המדברית למול מפגעי האדם".

המאמר מדעי שבו מתואר העכביש החדש

מאמר נוסף שמתפרסם כעת, ובין מחבריו ד''ר גביש-רגב, עוסק באבולוציה של מחלקת העכבישנים וכיבוש היבשה על ידי עכבישנים קדומים. המאמר מנסה לפתור את הקשרים האבולוציוניים בין סדרות העכבישנים השונות, בעזרת בסיס הנתונים המולקולרי הגדול ביותר שפורסם עד כה, הכולל 506 גנומים של עכבישנים המשתייכים לסדרות המלקוחנים בנות-זמננו. המלקוחנים הם פרוקי-רגליים עם גפי פה מסוג מלקוחים, הכוללים את העכבישים, העקרבים, הקרציות ועוד. לעומתם, קיימות סדרות של פרוקי-רגליים בעם גפי פה מסוג לסתות הכוללים את החרקים, הסרטנים רבי-הרגל והנדלים. כחלק מהמחקר, רוצפו מספר גנומים ייחודים של עכבישנים מדבריים שנאספו בישראל (למשל אקרית ארוכת-רגל (Opilioacariformes), עכשוב (Solifugae) ועקרבים).

בנוסף החוקרים יצרו בסיס נתונים מורפולוגי הכולל 514 נציגים בני-זמננו ומאובנים של מלקוחנים שנכחדו בכדי להבין טוב יותר את הקשרים האבולוציונים בין סדרות שנכחדו לבין סדרות עם נציגים בני-זמננו, ולבחון את השפעת הנתונים המורפולוגיים על העץ הפילגנטי ביחס להשפעת הנתונים המולקולריים. התוצאה החשובה של מחקר זה מצביעה על כך שמלקוחנים אקווטיים כדוגמת מינים בני-זמננו של זנב-חרב (horseshoe crabs) ועקרבי-ים שנכחדו, מקוננים בתוך מחלקת העכבישנים, שנחשבה לקבוצה יבשתית עד כה. "תוצאה זו משפיעה על הבנתנו את האבולוציה של המלקוחנים", מסבירה ד"ר גביש-רגב. "אם עד כה מקובל היה שהעכבישנים הם מחלקה יבשתית עם אב-קדום יחיד שכבש את היבשה, בעקבות מאמר זה ההשערה החדשה גורסת כי היו מספר כיבושים נפרדים של היבשה על ידי מלקוחנים, ושה'עכבישנים' הם קבוצה הכוללת גם מלקוחנים ימיים שנחשבו בעבר לקדומים והוצעו כקרובים לאב-קדום ימי של ה'עכבישנים' היבשתיים, אבל לא נכללו במחלקת העכבישנים".

שני מחקרים אלו מדגישים את החשיבות של גילוי ותיעוד המגוון הביולוגי, המחקר הבסיסי הנעשה באוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים, והשלכותיו המעשיות בשמירת טבע ותרומתו הגדולה להבנת ההיסטוריה האבולוציונית של החיים בכדור הארץ.

המאמר המדעי שהתפרסם על האבולוציה של העכבישנים

פרסומים בתקשורת: YNET

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
קרדיט: פרופ' צבי פלג

פריצת דרך מדעית שתחזיר את גידולי השומשום לישראל

17 פברואר, 2022

קרא עוד
צמח השומשום הינו אחד מגידולי השמן העתיקים בעולם, וזרעיו משמשים למגוון רחב של מוצרים בתחום המזון (טחינה, שמן וציפוי מאפים) והרפואה. ערכו התזונתי הגבוה וסגולות הטעם הביאו להגדלת הביקוש העולמי לזרעי השומשום ומוצריהם כ"מזון על". כיום רוב שטחי הגידול מתרכזים במדינות מתפתחות, מגודלים באופן מסורתי ומניבים יבולים נמוכים. 

מחקר חדש, בהובלת הדוקטורנט עידן סבאג ובהנחיית פרופ' צבי פלג, מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה באוניברסיטה העברית, גילה לראשונה את הגן שאחראי על הקשר בין תזמון הפריחה של הצמח ליבול הזרעים. תגלית זו תאפשר התאמת השומשום לסביבות גידול שונות - ביניהן בישראל.

השומשום הוא צמח בעל אופי גידול לא מסיים, כלומר הפריחה שלו נמשכת ככל שהתנאים מאפשרים זאת, ולכן לימוד הבקרה הגנטית של הפריחה תוכל לתרום לשיפור היבולים. החוקרים אפיינו אוסף רחב של צמחי שומשום ממקורות גיאוגרפיים שונים בעולם ובדקו את תכונת זמן הפריחה שלהם, תכונות מורפולוגיות ופיזיולוגיות וכן את רכיבי היבול השונים תחת תנאי גידול ים-תיכוניים. במטרה ללמוד על הבקרה הגנטית של התכונות בוצע מיפוי שהניב 50 אתרים גנטיים שנמצאים באסוציאציה עם התכונות שאופיינו. אחד מהם, המכיל שבעה גנים, נמצא כמשפיע גם על תכונת מועד הפריחה וגם על רכיבי היבול שונים. תוצאה זו מעידה על הקשר הגנטי החזק של תכונות אילו ומדגימה את חשיבות תזמון הפריחה להעלאת היבולים בשומשום.

לפי פרופ' פלג , ''בעבר גידול השומשום היה אחד מהגידולים המרכזיים בחקלאות הישראלית, אולם, עקב הצורך בכוח אדם רב לגידולו הוא נזנח לטובת גידולים ריווחים יותר. העלייה המתמדת בביקוש והתאמתו של השומשום לגידול תחת טמפרטורות גבוהות הקשורים בשינויי האקלים, הביאו לניסיון להשיבו לחקלאות בישראל. מציאת הקשר בין תזמון הפריחה לרכיבי היבול, תוכל לעזור בעתיד להתאמת גידול זה להתמודדות עם שינויי האקלים, וביחד עם פיתוחים אחרים במעבדתנו, להפוך את גידול השומשום מגידול מסורתי-מקומי לגידול מודרני וגלובלי''. 


המחקר המדעי

פרסומים בתקשורת: מעריב

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Austin Neill, unsplash

מטען של אוניה טרופה שנמצאה בחופי ישראל, חושף את הקשר בין קפריסין וסרדיניה בתקופת הברונזה המאוחרת

10 פברואר, 2022

קרא עוד

המטען, שמכיל מטילי מתכת ועוגני אבן שתוארכו ללפני כ- 3500 שנה, מוכיח כי היו קשרי מסחר משמעותיים בין קפריסין לסרדיניה הרחוקה

בתקופת הברונזה המאוחרת התקיימה באגן הים התיכון מערכת של קשרים מסועפים ודיפלומטיה שכללה בין היתר, מסחר וחלופת מתנות. מטילי עופרת ועוגני אבן, שהתגלו לאחרונה לחופי ישראל, חושפים קשרי מסחר רחוקים שלא הכרנו, המספרים על האנשים שחיו באזור זה לפני 3500 שנה, בתקופת הברונזה המאוחרת.

החוקרים פרופ' נעמה יהלום מאק מהמכון לארכיאולוגיה ופרופ' יגאל אראל מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, הצליחו לתארך את העופרת, לקבוע את מקורה ודרכה להסיק כי התקיימו קשרי מסחר ענפים בין קפריסין וסרדיניה של אותה תקופה, הנמצאות במרחק של כ 2500 ק''מ. המחקר התפרסם בכתב העת המדעי ''Journal of Archaeological Science: Report'' ונערך בשיתוף ד''ר אודי גלילי ופרופ' אסף יסעור לנדאו מאוניברסיטת חיפה.

בעזרת אנליזה איזוטופית של העופרת, השוו החוקרים את המתכת למקורות אחרים בים התיכון והוכיחו כי המטילים עצמם עשויים מעופרת הנמצאת במרכז הים התיכון, באי סרדיניה. על המטילים עצמם נמצאו סימני כתב קיפרו-מינואי, שלא פוענח עד היום, אך ידוע כי היה בשימוש בקפריסין של תקופת הברונזה המאוחרת . כך הסיקו החוקרים כי התקיימו קשרי מסחר בין המדינות ושהקפריסאים יזמו את הקשר הזה, במטרה להביא חומרי גלם שהיו זקוקים להם.

פרופ' יהלום מאק מסבירה: '' המחקר מלמד אותנו על התפקיד האקטיבי ששיחקו הקפריסאים במסחר התקופה ועל כך שהם הרחיקו עד קפריסין על מנת להביא עופרת ששמשה אותם ביחד עם הנחושת ליצור חפצי יוקרה בסוף התקופה. אנחנו מעריכים שביחד עם העופרת הם הביאו גם בדיל, שהיה מצרך מבוקש בקפריסין ובכל המרחב על מנת ליצר ברונזה. את שלוש המתכות, נחושת, עופרת ובדיל הם סחרו לערי נמל לאורך החופים, בין השאר לחופי ארץ ישראל.''

המחקר המקורי

פרסומים בתקשורת: ynet

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Antenna, unsplash

פרופ׳ צפירה גרבלסקי ליכטמן על הסודות לפיצוח הצלחה בעמידה מול קהל

7 פברואר, 2022

קרא עוד
פרופ׳ צפירה גרבלסקי ליכטמן מתארחת בפודקאסט של ורד רמון ריבלין ברדיו תל אביב בשיחה על תקשורת לא-מילולית

ורד רמון ריבלין משוחחת עם פרופ׳ צפירה גרבלסקי ליכטמן מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה על הסודות לפיצוח ההצלחה בעמידה מול קהל, הופעה מול מצלמה ומול עובדים ובמשא ומתן. פרופ' גרבלסקי ליכטמן זוכה כבר 24 שנים ברציפות בתואר המרצה המצטיינת והיא החוקרת היחידה בארץ בתחום המומחיות של התקשורת הלא-מילולית.

להאזנה לפודקאסט המלא - "המשפיעות" רדיו תל אביב 102FM

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, סגל
Vadym Alyekseyenko, unsplash

טירוף הפטריות: ד"ר קובו החייה את מחקר פטריות הבר באוניברסיטה

7 פברואר, 2022

קרא עוד
בימים אלה ישראלים רבים נוהרים לטבע בחיפוש אחר 750 זני הפטריות שקיימים בישראל. ד"ר שי קובו החייה את מחקר פטריות הבר באוניברסיטה העברית

עבור רובנו פטריות הן רק עוד מרכיב בארוחה שאפשר להוסיף לפשטידות, לסלטים ולמרקים. אבל יש כאלו שבשבילם הן הרבה יותר מזה. ד"ר שי קובו מהפקולטה לחקלאות הקים פרויקט של חקר פטריות בר באוניברסיטה. בישראל יש בין 750 ל-800 זני פטריות, והנתונים האלו מתבססים בעיקר על נתונים של פרופ' ניסן בנימיני ז"ל, שהיה מומחה בתחום. כעת ד"ר שי קובו הרים את הכפפה, והפקולטה לחקלאות חוקרת בימים אלה את פטריות הבר בישראל, במטרה לעדכן את הנתונים בשנים הקרובות. "פרויקט כזה של איסוף וזיהוי גנטי של כל פטריות הבר הוא מאוד-מאוד חשוב. ייתכן שנגלה מינים חדשים או תתי-מינים שלא היו מוכרים לנו בכלל", מספר קובו, שגם פתח קורס מיוחד בפקולטה על פטריות.

לכתבה המלאה בחדשות 12

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
l-w-1qisv86s79e-unsplash

מזג האוויר במזרח התיכון בעידן הקרח האחרון תרם למעבר של בני אדם ליישובי קבע

2 פברואר, 2022

 

קרא עוד

מחקר חדש  חושף כי עלייה בשכיחות הסופות, לצד ירידה בהתאדות לפני כ-20 אלף שנים, היוו ככל הנראה גורמים משמעותיים שאפשרו את המעבר ליישובי קבע וחברה חקלאית

האקלים בשיא תקופת הקרח האחרונה במזרח התיכון, לפני כ- 20 אלף שנים,  לרוב נחקר באמצעות מידע עקיף הנאסף ממערות נטיפים, מפלסי אגמים, שאריות צמחייה קדומה ועוד.. מחקר חדש, של ד''ר אסף הוכמן מהאוניברסיטה העברית וד"ר פטריק לודוויג מהמכון הטכנולוגי בקרלסרוהה, גרמניה, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי ''Environmental Research Letters'', חוקר לראשונה את התקופה באמצעות מודלים אקלימיים בהפרדה מרחבית גבוהה, המדמים את התנאים ששררו בשיא תקופת הקרח האחרונה. לפי תוצאות המחקר, עלייה בשכיחות הסופות, לצד ירידה בכמות הגשם ופיזורו לאורך כל העונה, ככל הנראה אפשרו את המעבר של בני האדם ליישובי קבע וחברה חקלאית.

המזרח התיכון וישראל שימשו כמסדרון היבשתי העיקרי להגירת בני אדם קדומים מאפריקה לכיוון אירופה ואסיה, כחלק מתהליך של מעבר מחברה של ציידים לקטים לחברה של יישובי קבע וחקלאות. אכן, העדויות הראשונות לתרבויות חקלאיות נמצאו באזורינו. התחזיות האקלימיות לאזור זה, מצביעות על מעבר לאקלים חם ויבש יותר, שמלווה בשכיחות ובעוצמה גבוהות יותר של אירועי מזג אויר קיצוני. החוקרים עשו שימוש בשני מודלים אקלימיים ייעודיים שמאפשרים לערוך השוואה בין תנאי מזג האוויר אז והיום, ובכך לבחון הבדלים בין משתנים שונים כמו טמפרטורה, אידוי, גשם, שכיחות הסופות ועוצמתן. מהתוצאות עולה כי שינויים דרמטיים ביחס שבין כמויות הגשם והאידוי (כלומר הרבה פחות אידוי לאורך השנה ובעיקר בקיץ כתוצאה מטמפרטורה נמוכה יותר מהיום בכ- 5 מעלות) בשיא עידן הקרח האחרון, הובילו להיווצרות אקלים רטוב ונוח יותר לבני אדם ולכן אפשרו, בנוסף לגורמים אחרים, מעבר ליישובי קבע וחברה חקלאית.

ד''ר הוכמן: ''סופות החורף באותה העת היו ככל הנראה שכיחות יותר מהיום, אך עם פחות גשם בכל סופה. כלומר, הגשם היה מפוזר יותר על פני העונה, זאת בניגוד לסופות קצרות ועצימות שאנו רואים בשנים האחרונות וחוזים כי יימשכו גם בעתיד. הבנה טובה יותר של אקלים העבר והקשר שבין האדם לאקלים ולסביבתו הטבעית באלפי השנים האחרונות מסייעת בהערכות לשינויי האקלים בהווה ובעתיד".

המחקר המדעי

פרסומים בתקשורת: מעריב

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
משרד החוץ לוגו

קול קורא של מלגות משרד החוץ לקורסי שפה בקיץ 2022-23 לסטודנטים בינלאומיים

7 דצמבר, 2021

קול קורא של מלגות משרד החוץ ל 2022-23 למלגות לסטודנטים בינלאומיים - לקורסי שפה בקיץ  (אולפן) ומלגות לסטודנטים  MA, PhD, Post Doc – לשנה אחת (8 חודשים).

צילום: דריה איטקיס

חורשים ביחד: סטודנטים מהפקולטה לחקלאות ודיירי בית אבות ברחובות מטפחים גינה קהילתית משותפת

30 נובמבר, 2021

קרא עוד
מיזם סביבתי וחברתי פרי שיתוף פעולה של היחידה למעורבות חברתית בדיקנט הסטודנטים, עיריית רחובות וסטודנטים מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה המחבר בין צעירים לוותיקים בעיר רחובות ותורם לשיפור פני העיר. "בזכות המיזם כל הזיכרונות הטובים מהקיבוץ שוב חוזרים אליי"

במהלך השנה, החלה היחידה למעורבות חברתית בדיקנט הסטודנטים והפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית בשיתוף עיריית רחובות, במספר מיזמים קהילתיים שנועדו לחזק את הקשר בין הפקולטה לקהילה. שיתוף הפעולה עם הדיור המוגן הובל על-ידי איטל בציר אלשיך, מחזיקת תיק פיתוח בר-קיימא ותיק יזמות וחדשנות בעיריית רחובות, ושיתוף הפעולה עם העירייה הובל על-ידי מחלקת משאבי קהילה באגף לשירותים חברתיים, בסיוע ד"ר רוני באום.

אחד מהמיזמים החברתיים שיצא לדרך בשנה הנוכחית הינו מיזם של גינות קהילתיות ברחבי העיר. המיזם מובל על-ידי סטודנטים של הפקולטה לחקלאות במסגרת קהילת מטע, מחלקת גינון ועבודה סוציאלית. הסטודנטים, ביניהם עומר מאיר, דריה איטקיס, דניאל שאנני, מיכל מנס ורינת קפלן, אמונים על יצירת קשרים בין חברי הקהילה, הדרכת התושבים בנושאי גינון ותחזוקת גינה קהילתית ושיפור פני העיר. "כיום אין בכלל גינות קהילתיות ברחובות, ולאחר דיונים ארוכים עם העירייה הצלחנו להוציא את הפרויקט לפועל", מספר דניאל שאנני, מקבוצת הסטודנטים שהקימו את המיזם, "המטרה היא ליצור קהילה עירונית רבת משתתפים, המשלבת בין הסטודנטים ותושבי העיר, אך גם מעניקה להם התנסות מעשית בחקלאות בכלל ובחקלאות עירונית בפרט".

תושבי העיר הוותיקים שייקחו חלק במיזם ייפגשו עם הסטודנטים בגינות על בסיס שבועי ויעבדו את האדמה. אסתר גיל, דיירת בית האבות "לב רחובות", שיתפה: "אני אדם של טבע, שאוהב לגעת באדמה, לעבד ולגדל צמחים, וזה מרגש אותי. עבדתי בגינות בקיבוץ, הייתי אחראית על גינת הוורדים ובזכות המיזם כל הזיכרונות הטובים מהקיבוץ שוב חוזרים אליי". דיקן הפקולטה לחקלאות, פרופ' בני חפץ, מוסיף כי "באקדמיה רואים חובה מוסרית לתרום חזרה לקהילה ממנה צמחנו ושמחים על כל קשר עם העיר רחובות. המיזמים החדשים מצטרפים למיזם ותיק שלנו אל מול קהילת יוצאי אתיופיה בעיר – 'חקלאים ישנים בארץ חדשה', ולפרויקט חדש של הדרכת תלמידי תיכון לבגרות בתחומי ה-Food Tech והAgri. Tech-".

כלל המיזמים שנרקמים בקמפוס רחובות, עבור אוכלוסיית העיר מיועדים לאוכלוסיות שחוות קושי רגשי, כלכלי, חברתי או פיזי. התוכניות מתווכות על-ידי צוות היחידה למעורבות חברתית, ומועברות בסיוע סטודנטים שלומדים בפקולטה ברחובות. יפעת כהן חדד, מנהלת היחידה למעורבות חברתית באוניברסיטה, מברכת על השותפות ואומרת כי "החזון של היחידה הוא להפוך את האחריות החברתית והתרומה לקהילה לחלק בלתי נפרד מחוויית הלימוד של כל סטודנטית וסטודנט באוניברסיטה העברית. יש צימאון משותף למפגש וחיבור שללא ספק יכולים להניב ערך משמעותי לעיר, לקהילה ולסטודנטים. הפקולטה ברחובות נרתמה למהלך ואף יעדה לכך תקציב ואנחנו מקווים ששיתוף הפעולה יתחזק ויתרחב למיזמים נוספים בעתיד".

 

לפרסומים בתקשורת: mynet רחובות, 08news

קראו פחות
רשות מקרקעי ישראל והאוניברסיטה העברית חתמו על הסכם במסגרתו יועברו קרקעות לטובת שיווק למגורים ומסחר

רשות מקרקעי ישראל והאוניברסיטה העברית חתמו על הסכם במסגרתו יועברו קרקעות לטובת שיווק למגורים ומסחר

21 נובמבר, 2021

קרא עוד
היום (א' 21.11.21)  התקיים טקס חתימת הסכם בין רשות מקרקעי ישראל לאוניברסיטה העברית, שמהותו העברת קרקעות למדינה לטובת שיווק למגורים ולמסחר בעיר ירושלים. ההסכם  שנחתם  מתבסס על הסכם הבראה שנחתם בשנת  2018  בין מדינת ישראל לבין האוניברסיטה העברית אשר במסגרתו התחייבה האוניברסיטה לממש נכסים בסך של 400 מיליון ₪. 

בהתאם להסכם יועברו לרשות קרקעות היסטוריות בבעלות האוניברסיטה, המהוות שטחים בעלי פוטנציאל תכנוני בהר הצופים ובגבעת רם, בשטח כולל של כ-150 דונם והרשות תפעל לקידום התכנון והפיתוח של השטחים  ולשיווקם לטובת פרויקטי מגורים, דיור להשכרה, דיור מוגן, מסחר ותעסוקה.  

אומדן הקרקע המתוכננת  שנערך על ידי שמאי מרחב ירושלים ברשות מקרקע ישראל  עפ"י הפרוגרמה הצפויה, נקבע על כ 1.6 מיליארד ש''ח. 

בתמורה תעביר הרשות לאוניברסיטה סך של 400 מיליון שקלים חדשים כתשלום ראשון ולא מותנה עבור הקרקע, אשר ישמשו לטובת עמידת האוניברסיטה בהתחייבות האמורה בהתאם להסכם ההבראה. בנוסף תקבל האוניברסיטה מהרשות אחוזים משיווק המתחמים. כל התמורות הכספיות ישמשו את האוניברסיטה העברית לפעילות האקדמית הליבתית שלה מחקר והוראה.  

כמו כן, פועלת האוניברסיטה להקמת מתחם מעונות חדש לסטודנטים בקמפוס אדמונד י' ספרא בגבעת רם ובו כ-900 חדרים, וזאת לצד מתחם מגורי סגל בן 90 דירות, לשימושם של החוקרים הצעירים שייקלטו בשנים הבאות. חלק מהמימון לטובת הקמת המעונות יתקבל ממשרד האוצר בהתאם להחלטת הממשלה שהתחייבה ליתן לאוניברסיטה מענק בסך של 100 מיליון ש''ח לטובת בינוי המעונות. 

יעקב קוינט מנהל רשות מקרקעי ישראל: "מאז נחתם הסכם החכירה הראשון בין מינהל מקרקעי ישראל לאוניברסיטה העברית בשנת 1968,  הוחכרו שטחים רבים לאוניברסיטה העברית, אשר הלכה והרחיבה את פעילותה ,שבאה לידי ביטוי בהקמת קמפוס חדש  בהר הצופים בראשית שנות ה 80.  אני מברך על חתימת ההסכם  היום בין האוניברסיטה לרשות מקרקעי ישראל שמהותו השבת שטחים לא מנוצלים על ידי ה אוניברסיטה והשבחתם, לטובת פיתוח העיר. אין לי ספק שקרקעות אלו  שיניבו 2000 יח"ד  70,000 מ"ר לתעסוקה הכוללת מתחמי הייטק ושדרוג מעונות הסטודנטים יהוו מנוף כלכלי לפיתוח ירושלים.   אני שמח שמצאנו, לאחר מאמצים גדולים ורצון טוב של כל הצדדים,  את שביל הזהב שיאפשר  גם את הבראתה של האוניברסיטה  ושחרורה מחובותיה   וגם את בנייתה של ירושלים באחד האזורים היפים במדינת ישראל". 

נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן: "הנהלת האוניברסיטה העברית, והנהלת רמ"י פעלו יחדיו במשך קרוב לשלוש שנים, לקידום הסכם חשוב וחסר תקדים לעיר ירושלים ולאוניברסיטה העברית. העסקה היא חלק מפעילות הנהלת האוניברסיטה להעמקת היציבות הכלכלית והגדלת מקורות המימון שלה לצד שדרוג המעונות לסטודנטים והקמת מתחם מגורים ייחודי ואיכותי לטובת סגל צעיר. הכסף שיתקבל יספק מקור כספי חשוב לפיתוח פעילות אקדמית ולהגדלה ניכרת של ההשקעה בתשתיות. העסקה צפויה להביא לפיתוח נרחב של האזור הסמוך לקמפוס הר הצופים ולהגדלת היצע הדירות בירושלים". 

ראש העיר ירושלים, משה ליאון: "ההסכם שנחתם היום הוא לא פחות מהיסטוריה והוא מסמל את מהפכת הבנייה והתשתיות הנרחבת שמשנה בימים אלה את פני ירושלים ומבססת את עתידה לשנים רבות קדימה. כאשר יושלם הפרויקט הגדול הזה יעמדו כאן כ2000 יחידות דיור ועוד עשרות אלפי מטרים רבועים לתעסוקה מסחר ומשרדים. יחידות הדיור שיוקומו כאן ימזגו טוב יותר את הקמפוס והעיר ויהפכו לשכונה חדשה וייחודית". 

שר הבינוי והשיכון, מורשת וירושלים זאב אלקין: "יש כאן סגירת מעגל: השלמה של הליך ההסכם המאפשר לאוניברסיטה לצאת לדרך, בתנאים הרבה יותר טובים מבעבר. אנחנו גם משלימים את המהלך וגם מתניעים מהלך שהוא מחזק את ירושלים: גם כאלפיים יחידות דיור וקידום של ירושלים כעיר הבירה 70,000 מטר של תעסוקה ומסחר-צינור חמצן של העיר להתפתח. זה מהלך אסטרטגי משולש: מחזק את האוניברסיטה, מביא תוספת דיור וגם מביא מקומות עבודה. שלוש פעמים בהסכם אחד". 

קראו פחות
ראה גם: סגל, סטודנטים
הישג היסטורי לחברי הנבחרת הישראלית בשחמט, וביניהם בוגר האוניברסיטה

הישג היסטורי לחברי הנבחרת הישראלית בשחמט, וביניהם בוגר האוניברסיטה

16 נובמבר, 2021

מרכז הלמידה לעיוור בדיקנט הסטודנטים של האוניברסיטה, באמצעות "קרן ראות ורעות" המנוהלת במסגרת המרכז ועמותת על"ה, סייע לנבחרת ישראל בשחמט לעיוורים בנסיעתה להתחרות באולימפיאדה הבינלאומית לשחמט לעיוורים שהתקיימה בחודש שעבר ברודוס

ראה גם: סטודנטים
שרת החינוך וההשכלה הגבוהה, יפעת שאשא ביטון, ביקרה באוניברסיטה העברית

שרת החינוך וההשכלה הגבוהה, יפעת שאשא ביטון, ביקרה באוניברסיטה העברית

16 נובמבר, 2021

השרה לוותה על ידי ההנהלה הבכירה של האוניברסיטה בסיור במרכז אדמונד ולילי ספרא לחקר המוח ובמרכז לננו-מדע וננו-טכנולוגיה בקמפוס א. ספרא (גבעת רם): "החשיבות שנותנת האוניברסיטה לממשק בין האקדמיה והמחקר לתעשייה והממד הפרקטי, היא משמעותית"

 

ראה גם: סגל, סטודנטים
יום הסובלנות הבינלאומי: מרכז "טושה" בפעילות גישור ופתרון סכסוכים

יום הסובלנות הבינלאומי: מרכז "טושה" בפעילות גישור ופתרון סכסוכים

16 נובמבר, 2021
קרא עוד

לרגל יום הסובלנות הבינלאומי המצויין היום (ג'), נערכה ברחבת הפורום בקמפוס הר הצופים פעילות מיוחדת של מרכז "טושה". במהלכה סטודנטים וסטודנטיות בוגרי קורס הגישור מטעם המרכז חשפו את הסטודנטים לאלטרנטיבה שמציע ההליך הגישורי ככלי לפתרון סכסוכים. 

מרכז טושה הינו מרכז גישור, המציע שירותי גישור-קהילתי עבור קהילת האוניברסיטה העברית. הוא פועל לקידום הדיאלוג בקהילת האוניברסיטה וליישוב סכסוכים בין סטודנטים וקבוצות הפועלות במסגרתה, בדרך של הידברות והסכמה. מטרתו ליצור אלטרנטיבה נגישה המאפשרת שיח פורה בין קבוצות הסטודנטים השונות. כחלק מיוזמותיו מתקיימות פעילות חברתית וניתנים מענים לקונפליקטים ולמתחים. בנוסף, המרכז מהווה  נקודת מפגש לסטודנטים ולסטודנטיות מכל החוגים באוניברסיטה. 

המרכז הוא יוזמה שפיתחו בשנה שעברה שלושה סטודנטים באוניברסיטה העברית, במסגרת הקורס "מסכסוכים קטנים לפיוסים גדולים" בהנחיית ד"ר יובל בנזימן וד"ר אינאס דיב. הקורס הוא חלק מתכנית אקדמית חדשה של האוניברסיטה העברית בשם "מולטיברסיטה", המציעה קורסים מבוססי-פרויקטים במגוון של נושאים וחוגים, והקשורים לחיים בחברה רב-תרבותית, יזמות קהילתית, והתמודדות עם קונפליקט, במיוחד במרחב העירוני של ירושלים. הקורסים הללו פתוחים לכל תלמידי האוניברסיטה וגם מוכרים לצורך תכנית "אבני הפינה".

תכנית "מולטיברסיטה" מנוהלת על-ידי מרכז מינרבה לזכויות האדם בפקולטה למשפטים ועל ידי היחידה למגוון של האוניברסיטה, וממומנת בעזרת מענק מהאיחוד האירופאי. ניתן ללחוץ על הקישור לפרטים על התכנית והקורסים המוצעים השנה.

המתנדבים והמתנדבות במרכז מוכשרים כמגשרים ולומדים קורס גישור בסיסי (בהיקף של 60 שעות אקדמיות) במהלכו הם רוכשים מיומנויות וכלים להתמודדות יום-יומית עם מחלוקות, קונפליקטים וניהול משא ומתן. משתתפי ההכשרה מקבלים  תעודת מגשר המוכרת ע"י הנהלת בתי-המשפט. בחלק המעשי (50 שעות אקדמיות במהלך השנה),  המגשרים והמגשרות מתנסים ביישום הכלים שרכשו בקורס העיוני, במסגרת פתרון סכסוכים קהילתיים ופעילות יזומה בקמפוס. 

יש לכם בעיה? רוצים להעזר בגישור לפתרון קונפליקט? מלאו את הטופס 

קראו פחות
ראה גם: סטודנטים
40 על 40 של דה מרקר

הצעירים המבטיחים לשנת 2021 של "דה מרקר" (40 על 40) מהאוניברסיטה העברית: ד"ר הייתם עמל והרב נחמיה שטיינברגר

8 נובמבר, 2021

קרא עוד
מתוך אתר the marker:

 

הייתם עמל, 36
המכון לחקר התרופה, בית הספר לרוקחות - הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית בירושלים | גר בחיפה, נשוי ואב לשניים

ד"ר הייתם עמל פיתח שיטה חדשנית שמסייעת לזהות יעדים טיפוליים, ובעזרתה כבר הצליח להגדיר שינויים משמעותיים במוח בהפרעות נוירולוגיות כמו אוטיזם ואלצהיימר. הגילוי המשמעותי שלו היה במסגרת עבודת המחקר ב־MIT כשמצא, לראשונה בספרות, קשר בין רמות גבוהות של חנקן חמצני (NO), מולקולה המווסתת את הפעולות של איברים שונים, כולל המוח – לבין אוטיזם. הוא אף גילה כי ישנם חלבונים חשובים שעברו שינויים על ידי NO, ועלולים לשנות תפקודים עצביים. השלב הבא הוא לתכנן טיפול תרופתי שישנה את תפקוד החלבונים, ויגרום לריפוי או שיפור ההתנהגות האוטיסטית. מטרה נוספת במעבדות של עמל היא למצוא סמנים ביולוגיים בדם של ילדים אוטיסטים.

לפני כשנתיים חזר עמל מ־MIT לאוניברסיטה העברית והוא עומד בראש קבוצת מחקר במכון לחקר התרופה בפקולטה לרפואה. לאחרונה היתה לו תגלית שעוררה תהודה כשגילה שאוטיזם ואלצהיימר חולקים מנגנון מולקולרי משותף שיכול להוביל להפרעות נוירולוגיות. ההבנה הזאת יכולה לעזור לפתח טיפולים אפקטיביים חדשים.

https://www.themarker.com/magazine/EXT-INTERACTIVE-1.10355111

 

 

נחמיה שטיינברגר, 37
רב ומנהל המכינה החרדית באוניברסיטה העברית | גר בירושלים, נשוי ואב לחמישה

עד גיל 27 היה הרב נחמיה שטיינברגר אברך בכולל. הוא גדל בבית חרדי, ללא לימודי ליבה. עם זאת, שני הוריו עבדו, והוא ידע אנגלית מהבית. שני היתרונות הללו אפשרו לו, בגיל המופלג של 27, לצאת לשירות אזרחי בישיבה לנוער בסיכון, ולאחר מכן ללימודים אקדמיים. שטיינברגר עשה תארים בחינוך ובמחשבת ישראל, ומשם השתלב במאמץ הגדל לשלב את החרדים בשוק ההשכלה והעבודה.

פרט להיותו רב של בית כנסת ברחביה, שטיינברגר עסק כל השנים בשילוב חרדים באקדמיה ובמגזר הציבורי. הוא מנהל את המכינה החרדית של האוניברסיטה העברית, וגאה בכ־600 בוגרים שלומדים בקמפוס של האוניברסיטה. "הלימודים במכינה הם בהפרדה", הוא מדגיש, "אבל לאחר מכן בוגרי המכינה משתלבים בקמפוס הכללי". כל שנה מתקבלים 70 איש למכינה, כשהרוב מסיימים וממשיכים לתואר אקדמי באוניברסיטה – אבל זאת מאחר שהמכינה היא מסננת. ה־70 שמתקבלים הם מתוך יותר מ־300 פונים. "אנחנו עושים מבדק אישי וראיון אישי, כדי לוודא שמי שמתקבל מבין עד כמה המסלול עומד להיות קשה".

שטיינברג גם הפעיל את תוכנית "משפיעים" של נציבות שירות המדינה, לקליטת חרדים בוגרי תואר ראשון במגזר הציבורי. אחרי שהצליחה לשלב 45 חרדים במשרות בממשלה, הופסקה התוכנית בעקבות עתירה נגד ההפרדה המגדרית שהיתה בה. מאז לא הופעלה תוכנית דומה. אך זה לא עצר את שטיינברגר. כל השנים הוא העמיק את העיסוק שלו בחינוך החרדי עם לימודי ליבה, וליווה את הרב בצלאל כהן בהקמתה של "חכמי לב", ישיבה תיכונית חרדית שמגישה לבגרות מלאה. כיום הוא עובד בקרן הפילנתרופית מימונידיס, שמתכוונת להשקיע מיליוני דולרים בהקמתן של ישיבות תיכוניות חרדיות נוספות.

בעוד עשור הוא רואה את עצמו ממשיך לעסוק בקידום לימודי הליבה בחברה החרדית, כקובע מדיניות. "הייתי אברך ויצאתי לעבוד", הוא אומר. "אני מכיר את הקושי מקרוב, וארצה להגיע לתפקיד עם השפעה רוחבית על קביעת המדיניות בתחום".

 

https://www.themarker.com/magazine/EXT-INTERACTIVE-1.10357738

 

 

קראו פחות
שיגור הרקטה

שאפו להם: סטודנטים וסטודנטיות מהאוניברסיטה שיגרו בהצלחה רקטה ניסויית בדרום הארץ

7 נובמבר, 2021

קרא עוד
ביום שישי האחרון שוגרה רקטה ניסויית משטחי קיבוץ בית-ניר. מדובר בשיגור לא מסווג, ייחודי, מהבודדים שנעשו באזורנו

חברי המועדון הרקטי לסטודנטים מצטיינים מהאוניברסיטה העברית שיגרו בסופ"ש האחרון רקטה ניסויית משטחי קיבוץ בית-ניר. מדובר בשיגור רקטה בגודל בינוני, לראשונה מזה זמן רב בישראל, באופן לא מסווג, בלתי פורמלי ולמטרות אזרחיות - מהשיגורים הניסויים הבודדים שנערכו עד כה בארץ. הרקטה הצליחה להגיע לגובה שיא של כ-720 מטר, ולמהירות של 430 קמ"ש שהם כחצי מאך. לאחר מכן נחתה הרקטה בבטחה על פני הקרקע. במהלך שהיית הרקטה באוויר צוות הקרקע בוצע ניסוי וכן שודרה טלמטריה של מדידות טיסה מהרקטה אל תחנת קרקע.

כ-30 מחברי וחברות המועדון הרקטי האוניברסיטאי הגיעו לחזות בשיגור הרקטה יחד עם עשרות צופים נוספים, ביניהם נציגים מהאקדמיה והתעשייה, וכן חברת 'זיק דינור' שהייתה אמונה על הצד הפירוטכני של השיגור הרקטי. לאחר השיגור המוצלח, הרקטה הוחזרה לקרקע באמצעות מצנח שעצר את מהירות נפילתה - כדי למנוע את הפגיעה במכשור הרגיש ואמצעי האלקטרוניקה שהותקנו עליה. "ההישגים החשובים מבחינתנו הושגו. עלינו לגובה הנדרש, הצלחנו לפתוח את המצנח והצלחנו לקבל טלמטריה בזמן אמת את המידע מהטלמטריה מהניסוי ומהזיכרון של הרקטה נפענח בהמשך. בקרוב יתחיל תהליך ארוך של ניתוח התוצאות", ציינו עוד במועדון הרקטי.

במועדון הרקטי מציינים עוד כי מטרת השיגור הייתה בראש ובראשונה לאזן ולו במעט את הקונוטציה השלילית של המילה 'רקטה', ולהזכיר שישנם שימושים חיוביים ברקטות כמו לקידום מדע וטכנולוגיה. הרקטה נקראת בשם RAM-1:RAM  או "רם" על שם מיקום הרכבתה, קמפוס ספרא של האוניברסיטה העברית בגבעת רם. רם, גם כי הרקטה צפויה לעוף לגבהים, למקום רם. כמו כן ראשי התיבות של ר"ם הם רקטת מחקר. והספרה 1 - כי מדובר ברקטה הראשונה מסוגה. הרקטה נצבעה בוורוד, צבע שנבחר על ידי כלל חברי המועדון במטרה להעלות את המודעות לסרטן השד, שכן השיגור תוכנן לקרות בחודש המודעות למחלה.

הפרויקט כולו מתקיים בסיוע מספר רב של חברות, ארגונים ועמותות, ביניהם קונדור פסיפיק, רפאל, התעשייה האווירית, הטכניון, סי.אס.אס מע' מדויקות, ב.א. מיקרוגלים מקבוצת קומיט וקרן ענת ואמנון שעשוע - שהציבו עבור הסטודנטים מומחי תוכן שונים וציוד מתקדם כמו מערכת מדידה אינרציאלית מערכות שידור וקליטה וחניכה בהקמת תחנת קרקע.

השנה זו השנה השלישית בה מועברת במכון רקח לפיזיקה, אשר באוניברסיטה העברית, תכנית העשרה של המועדון. הפעילות פתוחה לכל סטודנט מן המניין באוניברסיטה וכל דיסציפלינה באה לידי ביטוי בפעילות השנתית של המועדון הרקטי, ממנהל ציבורי ועד כימיה פיזיקה מנהל עסקים וחינוך. פרופ' ראם סרי, חבר בוועדת ההיגוי של המועדון וראש הרשות למחקר ופיתוח באוניברסיטה העברית, הוסיף ומסר לגבי הפרויקט: "הכלים אותם רוכשים הסטודנטים בתחילת דרכם הינם קריטיים להמשך הדרך, אך אם זאת החשיפה לשימושים בכלים אלו אינה מתאפשרת עקב האינטנסיביות של התארים התובעניים באוניברסיטה. מועדון כזה מאפשר קיום אינטראקציה מעט פחות פורמלית, ולשמוע מפי חוקרים ומומחי תוכן על עצמם על המחקרים והניסויים אותם הם מבצעים. בנוסף הסטודנטים מתנסים בעבודת צוות ומביאים את הידע המגוון אותו רכשו במהלך התואר לכדי ביטוי בדרך לפתרון בעיה הנדסית אמיתית. "

לפרסומים בתקשורת:  ישראל היוםערוץ 20ערוץ 7ישראל דיפנס, המחדש, הידען,  מבזקלייב

קראו פחות
ראש העיר וצוות העירייה מלפני קיר הנובליסטים באוניברסיטה. צילום - אלון סין משה, האוניברסיטה העברית

הנתונים מעודדים: הקשר בין האוניברסיטה העברית לעיר לוד מתהדק

2 נובמבר, 2021

קרא עוד
לפני עשרה חודשים נחתם הסכם ראשון מסוגו נחתם הסכם בין האוניברסיטה העברית לעיר בישראל - לוד, כדי להנגיש את ההשכלה הגבוהה לצעירים ולעודד מסוגלות ללימודים אקדמיים בפריפריה העירונית. המטרה שהוצבה הייתה הגדלה של מספר הסטודנטים והסטודנטיות בעיר ב-25%. השבוע נפגשו נציגים מעיריית לוד והאוניברסיטה - בהובלת ראש העיר לוד עו"ד יאיר רביבו ורקטור האוניברסיטה העברית פרופ' ברק מדינה - כדי לבחון את המשך יישום ההסכם. הם שוחחו על קידום ושיתוף פעולה נרחב בתחומי החינוך בעיר לוד, לרבות עבודה מעמיקה בבתי הספר בעיר, הפעלת תוכניות חינוכיות משותפות, איתור סטודנטים פוטנציאלים עבור לימודים באוניברסיטה, וקידום מיזמים ופרויקטים שיצאו לאור בהקדם. לאחר המפגש התקיים סיור שנמשך כשעה ברחבי הקמפוס.

במהלך הפגישה הוצגו נתונים מעודדים מפתיחת שנת הלימודים לגבי חיזוק הקשר בין העיר לאוניברסיטה. לתואר בוגר באוניברסיטה העברית התקבלו השנה 31 סטודנטים וסטודנטיות חדשים מהעיר לוד, מחצית מהם נשים ושניים מהם מהמגזר הערבי – עלייה לעומת שנים עברו. רובם המכריע ילמדו בתחומי ה-STEM (מקצועות המדעים וההייטק). לתואר שני באוניברסיטה נרשמו 16 סטודנטים וסטודנטיות מהעיר לוד, מחציתם ילמדו בתחומי ה-STEM, ומחציתם נשים.

פרט לרקטור האוניברסיטה ולראש העיר לוד נכחו במפגש המרתק סגנית הנשיא והאחראית על נושאי אסטרטגיה והמגוון האנושי באוניברסיטה פרופ' מונא חורי-כסאברי, דיקן הסטודנטים של האוניברסיטה העברית פרופ' גיא הרפז, מנהלת המרכז לחקר הרב תרבותיות והמגוון באוניברסיטה מיכל ברק, וראש ומנהל בית הספר לחינוך באוניברסיטה פרופ' משה טטר ואחרים. מעיריית לוד הגיעו מ"מ ראש העיר ומחזיק תיק החינוך יוסי הרוש, מ"מ ראש העיר ומחזיק תיק ההשכלה הגבוהה אליהו סער, מנכ"ל העירייה אהרון אטיאס, מנהל אגף החינוך בעירייה שלום עזרן, מנהלת אגף תכנון ופרויקטים שירן בוקרה ג'רבי, ומנכ"ל החברה הכלכלית לוד בן מיוסט ונציגים נוספים.

רקטור האוניברסיטה, פרופ' מדינה, נשא במהלך המפגש דברים, ואמר כי "מטרתנו לפתוח את שערי האוניברסיטה עבור צעירים רבים מערים שונות ברחבי הארץ, ולעורר אצל כל מי שרק אפשר את הרצון להצליח ולהצטיין בלימודים אקדמיים. אנחנו מאמינים כי המיזם יוביל לשינוי חיובי ומהותי, ולקידום מערכת החינוך והחברה בישראל. יש לנו לאן לצמוח יחד והמטרה שלנו לראות איך אנחנו מקדמים את הרעיון שיצרנו לכדי פעולה".

פרופ' הרפז: "בעיניי הנתונים שהתקבלו לגבי הנרשמים והנרשמות מלוד מרשימים, בן לתואר בוגר והן לתואר מוסמך. בשורה התחתונה הבקשה שלנו שנעבוד ביחד ונעזור אחד לשני כדי שכמה שיותר תושבים ותושבות מהעיר לוד יגיעו ללמוד פה, באוניברסיטה". פרופ' חורי-כסאברי: "אנחנו מברכים על השותפות עם עירית לוד ומצפים שנצליח באמצעות פעילות ומאמצים משותפים להביא אלינו סטודנטים מכלל האוכלוסיות והקבוצות החיות בעיר לוד מהחברה היהודית והערבית".

ראש העיר לוד, עו״ד יאיר רביבו, ציין לאחר המפגש כי "אנו מעוניינים מאוד להמשיך ולפתח את הקשר בין האוניברסיטה העברית ללוד, כדי להעניק לתושבי העיר הזדמנות להשתלב באקדמיה ולפתח קריירה מקצועית עם פרנסה מכובדת, כך ביקשתי מרקטור האוניברסיטה - פרופ' ברק מדינה וחברי סגל ההנהלה, בפגישה המיוחדת שנערכה באוניברסיטה. בע"ה נעשה ונצליח!"

העיר לוד בחרה בשת"פ עם האוניברסיטה העברית, האוניברסיטה המובילה בישראל, כדי לקדם מצוינות אקדמית ולאפשר לצעירי וצעירות לוד להתקדם ולממש את הפוטנציאל שלהם. בשנים האחרונות, עיריית לוד משקיעה רבות בחינוך, וזהו עוד נדבך חשוב ביותר בקידום העיר בתחום זה. שיתוף הפעולה יהיה גם בהקמת צוותי חשיבה לימודיים משותפים, בהענקת מלגות ובחשיפת הידע המדעי והמחקרי לילדי העיר לוד ולכלל תושבי העיר.

לפרסומים בתקשורת: Lcity - מקומונט לוד, חדשות לודעיריית לוד, ערוץ 7

קראו פחות
ראה גם: סגל, סטודנטים
צילום: ברונ ושרביט

שר החוץ וההגנה של אירלנד בהרצאה לסטודנטים: "הסכמי אברהם מבורכים, אבל ללא הפלסטינים מדובר קצת בחתונה ללא כלה"

2 נובמבר, 2021

השר האירי, סיימון קובני, נפגש עם סטודנטים במטרה להסביר את המדיניות האירית במזרח התיכון

ואת הביקורת התכופה של ארצו על המדיניות הישראלית

 

היום (שלישי) התארח שר החוץ וההגנה האירלנדי סיימון קובני באוניברסיטה העברית. במהלך ביקורו הוא הרצה וענה על שאלות סטודנטים במהלך מפגש עמם, שכותרתו הייתה "פרספקטיבות על המזרח התיכון".

אביגדור ליברמן, ישי פרנקל ונציגי האגודה

שר האוצר, אביגדור ליברמן, נפגש עם סגן נשיא ומנכ"ל האוניברסיטה העברית על מנת לשבח את היוזמה "שואפים לאפס" של האוניברסיטה ואגודת הסטודנטים

1 נובמבר, 2021

באונ' העברית הכריזו בנוסף על התקנת עמדות לשטיפת כלים ברחבי הקמפוסים ובכל המשרדים. במקביל, גם בקפיטריות יעודדו בקמפוסים לעבור לכלים רב-פעמיים, כששימוש בכלים אלה יזכה את הסטודנטים והסטודנטיות בהנחה. מדובר בצעד משמעותי של האוניברסיטה במאבק במשבר האקלים, שיאפשר לצמצם משמעותית את פליטת החומרים הרעילים לסביבה

ראה גם: סגל, סטודנטים
מתוך היריד

הבית הפתוח, מד"א ואפילו פארק עמק הצבאים: ההתנדבויות שמקנות נקודות זכות לתואר בוגר

28 אוקטובר, 2021

קרא עוד

אחרי שנתיים של ריחוק חברתי ומפגשים בזום התקיים בצהריי יום שלישי האחרון בקמפוס הר הצופים באוניברסיטה העברית יריד ענקי, שכולו חגיגה של אקטיביזם חברתי, ומפגש בין סטודנטים לנציגים של כ-100 ארגונים ועמותות שהגיעו לאוניברסיטה על מנת להציע לסטודנטים לקחת חלק בפעילות חברתית וקהילתית, תמורת נקודות זכות לתואר. יותר מאלף סטודנטים גדשו את המסדרונות במהלך האירוע שנמשך כארבע שעות. בפתח היריד התקיים מפגש עם נציגי הארגונים, בהשתתפות דיקן הסטודנטים פרופ' גיא הרפז, מנהלת היחידה למעורבות חברתית יפעת כהן חדד ויו"ר אגודת הסטודנטים והסטודנטיות שי פודלר.

גם בשנת הלימודים הנוכחית סטודנטים לתואר בוגר יוכלו לקבל זכאות לקורס בהיקף 2 נ"ז עבור פעילות חברתית בהיקף של לפחות 40 שעות, באחד מהארגונים והעמותות המאושרים על ידי האוניברסיטה, ואשר השתתפו ביריד. פרופ' הרפז התייחס לאירוע בקמפוס הר הצופים, ואמר כי "האוניברסיטה העברית והסטודנטים שלה תורמים תרומה עצומה לקהילות השונות בירושלים, לחברה הישראלית ולתיקון עולם. העושר של ארגוני החברה האזרחית שהגיעו אלינו השבוע, כמו גם המספר הרב של תלמידנו המבצעים מעורבות חברתית מעידים על מה שידענו זה מכבר – האוניברסיטה העברית היא לא רק המוסד האקדמי המוביל בארץ, אלא גם המוסד האקדמי המוביל בישראל במעורבות חברתית ותרומה לקהילה".

השנה 16 ארגונים ועמותות חדשים הצטרפו למיזם האוניברסיטאי. בין הארגונים והעמותות שלקחו לראשונה חלק ביריד (לרשימה המלאה) ניתן למצוא את "פוליטיקלי קוראת" - גוף תקשורת היוצר תוכן חדשותי אלטרנטיבי, שעוסק בנושאים מנקודת מבט פמיניסטית (מחושפי פרשת השחקן ארז דריגס, יותר הסדרה "חזרות"). כמו כן, השנה ניתן להתנדב לראשונה גם ב"טקטופיס" (Tech2Peace) - זוכה פרס 'תקווה ישראלית' ברוח הנשיא, ארגון שהוקם ב-2018 ומטרתו לחבר בין ישראלים ופלסטינים, ערבים ויהודים מכל הספקטרום הפוליטי והסוציו אקונומי דרך טכנולוגיה, דיאלוג ויזמות, וב"שוב"ל (שווה בלימודים)" - מיזם חברתי לשילוב אנשים עם מוגבלות שכלית במוסדות אקדמיים בישראל, תוכנית שהוקמה אף היא בשנת 2018, בשיתוף עם עמותת אלווין ישראל, הנותנת שירות ליותר מ-5,200 אנשים עם מוגבלות בכל מעגל החיים.

בנוסף, ישנם גופים שלקחו חלק גם בירידים קודמים, והשתתפו באירוע גם השנה, ביניהם: הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות, פארק עמק הצבאים בירושלים, הקרן לרווחת נפגעי השואה, שמחת זקנתי - עזרה לקשישים בודדים, היחידה לטיפול בהפרעות אכילה באשפוז (המחלקה הפסיכיאטרית למבוגר, הדסה עין כרם), בליבה חומה - תוכנית חונכות בין סטודנטים חילונים לסטודנטים חרדים, ירושלים אוהבת חיות, מרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי אלימות מינית בירושלים, איל"ן ירושלים, מד"א, פר"ח, שק"ל, אמץ סבא ועוד.

מנהלת היחידה למעורבות חברתית באוניברסיטה, יפעת כהן חדד: "החזון של היחידה למעורבות חברתית הוא להפוך את התודעה החברתית והתרומה לקהילה לחלק בלתי נפרד מהחוויה של כל סטודנטית וסטודנט בעברית. אנחנו משקיעים משאבים רבים בכדי לקיים שותפויות עם הקהילה וארגוני החברה האזרחית ולהנגיש לסטודנטים פלטפורמה מגוונת למעורבות חברתית, לא בכדי בשנה שעברה פעלו במסגרת התוכנית של מעורבות תמורת נ"ז 1200 סטודנטים ואנו מקווים כי בשנה הקרובה נרתום סטודנטים נוספים לעשייה."

זאת ועוד, השנה, לראשונה, תציע האוניברסיטה גם את הקורס "אזרחיות, דמוקרטיה ומעורבות חברתית", המיועד לסטודנטים אשר משולבים במעורבות חברתית בהיקף של 2 נ"זים, אותו תעביר פרופ' מיכל אלמוג-בר מביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית. בקורס תוצג לסטודנטים מסגרת מושגית ראשונית אודות אזרחות, השתתפות אזרחית בחברה דמוקרטית, החברה האזרחית, התנדבות ומעורבות חברתית, לצד שיח ועיבוד של העשייה שלהם בשטח.

קראו פחות
ראה גם: סגל, סטודנטים
david enoch

פרופ׳ דוד אנוך - זוכה פרס לנדאו לשנת 2021 בתחום חקר הפילוסופיה

28 אוקטובר, 2021

קרא עוד

מפעל הפיס הכריז על תשעה זוכים בפרס מפעל הפיס לאמנויות ומדעים ע"ש לנדאו לשנת 2021. הפרס ניתן כאות הוקרה והערכה למדענים, אנשי אקדמיה ואנשי התרבות על מצוינותם, תרומתם והשפעתם על המחקר, המדע, האמנות וחיי התרבות בישראל.

את הפרס בתחום חקר הפילוסופיה יקבל פרופ׳ דוד אנוך מהחוג לפילוסופיה והפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, שמחקריו נוגעים לשאלות יסוד באתיקה, במטה-אתיקה, בפילוסופיה פוליטית ובפילוסופיה של המשפט. על פי נימוקי הוועדה, "הישגיו המקצועיים של פרופ׳ אנוך יוצאי דופן: הוא חידש חידוש משמעותי בהבנת מעמדן של טענות מוסריות ועבודתו מוכרת ומוערכת במעגלים רחבים. לפרופ׳ אנוך יבול נדיר של פרסומים, שהופיעו בבמות החשובות והמשובחות ביותר בפילוסופיה. מאמריו נקראים ומצוטטים וזוכים בעקביות להערכת עמיתים, כפי שמעידה העובדה שפעמיים נבחרו מאמרים שלו לרשימה אקסקלוסיבית של המאמרים הטובים ביותר בפילוסופיה בשנה נתונה".

עוד נמסר מהוועדה כי "פרופ׳ אנוך מנחה בהצלחה ובמסירות תלמידים רבים. לצד מעמדו הבינלאומי והמוניטין הנדירים שלו, פרופ׳ אנוך מפרסם ללא ליאות גם באכסניות מקומיות, נושא בתפקידים וממלא פונקציות במוסדות בהם הוא חבר. כפי שאמר עליו אחד הממליצים (שהוא פילוסוף מן המעלה הראשונה בעצמו), דוד אנוך הוא אחד מחצי תריסר הפילוסופים הטובים ביותר בדור הזה בתחומים של אתיקה ופילוסופיה פוליטית. הישגיו של פרופ׳ אנוך כה מרשימים ומזהירים, שבחירתו ראויה לפרס ממש כמו שהפרס ראוי לפרופ׳ אנוך".

פרסומים בתקשורת: מעריב, וואלה!, ערוץ 7

 

קראו פחות
הצגת התוכנית הדו-שלבית של נאסא להטסת אדם מכדור הארץ-לירח-ולמאדים

יעדים מוגדרים למשימות החלל לירח ולמאדים, ושכלול היחסים בין ישראל לדובאי: נפתח קונגרס החלל הבינל' IAC

28 אוקטובר, 2021

קרא עוד
כתב: פרופ' עמרי ונדל ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית.

מגה-כינוס החלל הבינלאומי בדובאי מתקיים השבוע עם כ-6000 נרשמים מ-110 מדינות בהן ישראל. כינוס החלל מאורגן מדי שנה על ידי התאחדות החלל הבין-לאומית המציינת השנה 70 שנה לקיומה. הכינוס שהיה אמור להתקיים בשנה שעברה ונדחה בשל הקורונה, מתקיים בפורמט פיזי לחלוטין, ללא אפשרות להרצות בזום, בניסיון להתגבר על מגבלות המגיפה ולחזור לשגרה. יחד עם זאת יש הקפדה על בדיקות, מסיכות וישיבה בריחוק פיזי בהרצאות.

המדינה המארחת, איחוד האמירויות, התפרסמה בפברואר השנה כאשר הצליחה לשגר חללית למאדים. משימות העתיד לירח ולמאדים היו אחד הנושאים החמים בכינוס. נאס"א חשפה פרטים על תכנית "ארטמיס" (Artemis) המיועדת להנחית אדם על הירח בשנת 2024, אחרי הפסקה של יותר מחמישים שנה במשימות המאוישות לירח (האחרונה בסדרת אפולו היתה בשנת 1972). הפעם הכוונה להקים בסיס קבע על הירח, שיאויש על ידי אסטרונאוטים כמו תחנת החלל הבינלאומית.

על פי המידע שהועבר בכנס, השלב הראשון בדרך לירח יהיה שיגור תחנת חלל במסלול מרוחק מכדור הארץ, על ידי משגר בשם 'אוריון', בשיתוף עם סוכנות החלל האירופית. ההתיישבות על הירח תהווה הכנה למשימה המאוישת למאדים, שתשתמש בניסיון ובכלים שיושגו במשימת ארטמיס. התכנון הוא לשגר למאדים צוות של ארבעה אסטרונאוטים, שניים מהם יישארו במקפת (חללית במסלול סביב מאדים) ושניים ינחתו על פני מאדים. השהות על פני מאדים תימשך כשלושים יום, וכל המסע יימשך 2-3 שנים. עדיין אין תאריך מדויק, אך הכוונה לממש את הפרויקט בשנות השלושים או הארבעים. לדברי ד"ר דויד פרקר, האחראי על חלקה של סוכנות החלל האירופית בתכנית, תהיה זו קפיצה דו-שלבית, כל שלב יגדיל את המרחק פי אלף: מ-400 ק"מ כיום (תחנת החלל הבינלאומית) ל-400,000 ק"מ (הירח) ובהמשך ל-400 מליון ק"מ (מאדים במרחקו הגדול ביותר מכדור הארץ).

עד אז, כך הציגו ראשי התוכנית בכינוס, המחקר המוביל במאדים נקרא "מארס 2020". הרובר החדש, "פרסבירנס" (התמדה), שהחל לפעול בפברואר השנה, הוא השלב הראשון בתוכנית בת שלושה שלבים, שמטרתה להביא דוגמיות סלע מהמאדים לבחינה מדוקדקת בכדור הארץ כדי, בין השאר, לחפש עדויות לחיים בקטריאליים קדומים. לפי התכנון משימה זו, הנקראת "Mars Sample Return", תושלם בשנות השלושים המוקדמות.

גם ישראל קיבלה ייצוג מרשים בתערוכה הענקית של טכנולוגיות חלל המתקיימת במהלך הכינוס – ביתן התעשייה האווירית הציג מגוון פרוייקטים, בין השאר דגם בגודל מלא של "בראשית" שכזכור התרסקה על הירח, וכן תכנון של "בראשית 2", המיועדת להנחית שני מודולים על הירח. בפרט חשפה התעשייה האווירית הישראלית לרגל הכינוס קונספט חדשני ללווייני תקשורת – מיני-לווין שייקרא 'גיאונון' וכן את 'דרור 1', לווין התיקשורת הלאומי של ישראל. ואם כבר ישראל, היה מרתק לשמוע את ראש קבוצת האסטרונומיה של דובאי, שיראז אחמד אוון, שסיפר על יתרונות האקלים המדברי של דובאי לתצפיות אסטרונומית, והתפעל לשמוע על מצפה הכוכבים במצפה רמון בישראל. הספקתי להחליף איתו כמה מילים, דיסקסנו על אפשרות לשיתוף פעולה מחקרי עתידי - ולחיי הנורמליזציה. חוקרים או חוקרות מאיראן או מסוריה עוד לא יצא לי לפגוש, אבל כמה כיף לגלות שתחום החלל ממשיך לחבר בין עמים.

לפרסום בתקשורת: https://www.ynet.co.il/environment-science/article/rkwtrnwuf

קראו פחות
nadine-shaabana-lymvt-unsplash.jpg

יום האישה 2022: מעורבותן של נערות ערביות באלימות ועבריינות

7 מרץ, 2022

קרא עוד
התרגלנו לשמוע על אלימות גברית, אבל ממה נובעת אלימות נשית? אלימות נשים במגזר הערבי קשורה לחוויות פרסונליות של אפליה מגדרית ואתנית ודורשת מאנשי מקצוע רגישות יותר אל מול הדרה כפולה.

במהלך השנים האחרונות האלימות בחברה הערבית תופסת תשומת לב תקשורתית וציבורית רבה, וזאת לאור גל האלימות הקשה המתרחשת בה ואשר מבוצעת ברובה על ידי בני נוער וגברים בעוד שקורבנותיה הם גברים, נשים וילדים/ות. מציאות זו הביאה לכך שרוב המחקר, התיאוריה וההתערבות שנבנו להתמודדות עם אלימות, התמקדה בעיקר בבני נוער ובגברים. עבודת הדוקטורט שלי שמבוצעת בימים אלו בהנחיית פרופ' מונא חורי-כסאברי, סגנית נשיא האוניברסיטה לאסטרטגיה ומגוון, באה להרחיב את הידע הקיים בתחום ולאפשר לנו להכיר לעומק את מידת מעורבותן של נערות באלימות והגורמים המנבאים התנהגות זו. המחקר יאפשר לאנשי מקצוע בתחום העבודה הסוציאלית לתכנן ולבנות תכניות התערבות מותאמות מגדרית תוך התמקדות מבוססת מחקר בהתנהגותן של נערות.

המחקר שלי מתבסס על תיאוריה מוכרת ומקובלת במחקר סוציאלי-פמיניסטי, הנקראת תיאוריית הצטלבות מיקומי השוליים. התיאוריה מנחה אותנו לבחון את האלמנטים הזהותיים של הנערות שמשתייכות לקבוצות שוליים (מעמד, מגדר, גזע, שיוך אתני, נטייה וזהות מינית וגיל) והקשרים ביניהם, שעלולים להשליך על מעורבותן באלימות. במחקר, מונא ואני מנסות להתחקות אחר גורמי סיכון להתנהגות אלימה בקרב נערות ערביות, הקשורים לאוריינטציה מגדרית-לאומית: אפליה אתנית-לאומית, אפליה מגדרית, קורבנות התעללות מינית והימצאות במצבי סיכון.

איסוף הנתונים החל בחודש ספטמבר 2020 ונמשך כחצי שנה. ממצאי המחקר שהתבססו על מדגם של 400 נערות ערביות (מחציתן נערות בסיכון), העלו כי יותר משליש מהנערות (35.6%) דיווחו על אלימות פיזית קשה כלפי אחרים כגון, להרביץ לאחד ההורים או לבני משפחה, או לתת מכות חזקות לאחר;  שיעור דומה (35.9%) ציינו כי נקטו באלימות פיזית מתונה כגון איומים על פגיעה במישהו אחר; ושני שליש (66.1%) מהנערות ציינו כי ביצעו תוקפנות עקיפה כלפי אחרים לפחות פעם אחת במהלך החודש האחרון שקדם למחקר, כג ון, לרכל על מישהו או להטיל עליו חרם.

ומה גורם להן לנהוג באלימות?

גורם סיכון עיקרי המעלה את הסבירות להתנהגות אלימה של הנערה כלפי אחרים בסביבתה הוא אפליה מגזרית ואתנית. רוב הנערות ערביות שנשאלו (85.5%), דיווחו על אפליה מגדרית על ידי אנשים שונים בסביבתן. מגמה דומה נמצאה לגבי אפליה אתנית-לאומית (79%) מצד גורמים שונים בציבור. אפליה אתנית, מעבר להיותה גורם המגביר מעורבות באלימות, מגבירה את הסיכון להשלכות שליליות וגורמי סיכון אחרים בהתנהגותן של הנערות. חוויה של אפליה אתנית-לאומית הגבירה את המעורבות בעבריינות של נערות במצבי סיכון, דוגמת נערות שחוו התעללות מינית.

גורם סיכון נוסף הינו קשר קרוב ומשמעותי עם ההורים. נערות שחוות אפליה מגדרית בסביבתן, על ידי משפחתם ומקורביהן, מרגישות קרובות פחות להוריהם, מה שהוכח כמעלה את הסבירות שהם יהיו מעורבות במעשי אלימות.

ההקשר התרבותי של התפקידים המגדריים הוא קריטי בנטייה של הנערות להשתמש באלימות. הרי נערות ערביות בחברה הישראלית מודרות כפליים. מצד אחד, על רקע אתני-לאומי בשל היותן מיעוט בישראל, ומצד שני בשל היותם נקבות/נערות בחברה פטריארכלית. בהקשר זה, לא אפליה מגדרית כשלעצמה הביאה להתנהגות אלימה, אלא הצטלבות של מקומי שוליים מרובים, וגורמי סיכון רבים שהובילו להתנהגות אנטי-סוציאלית ומעורבות רבה יותר של נערות אלו באלימות.

אמנם המחקר שלי עוד לא תם, אך כבר ממצאים אלו אפשר להסיק כי אנשי ציבור ואנשי המקצוע בתחומים הטיפוליים צריכים להיות רגישים שבעתיים למצבן המיוחד של נערות בסיכון שמשתייכות גם למספר קבוצות שוליים, כמו מיעוט אתני-לאומי ולחברה מסורתית פטריארכלית. בנוסף, קשר פתוח ומכיל בין הורים לנערות - קרבה להורים, מיומנויות תקשורת עם הנערה, לצד הצבת גבולות וניטור הורי - הוא חשוב מאין כמותו בהפחתת הנטייה של הנערות להתנהגות אנטי-סוציאלית.

פרופ' מונא חורי-כסאברי, סגנית נשיא האוניברסיטה לאסטרטגיה ומגוון ולנא ג'יריס-לולו, דוקטורנטית בביה"ס לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית

קראו פחות
קרדיט: ברונו שרביט

האוניברסיטה העברית קוראת לחוקרים וסטודנטים אזרחי אוקראינה להמשיך את הפעילות המחקרית אצלנו!

6 מרץ, 2022

הנהלת האוניברסיטה העברית ואגודת הסטודנטים הציבו היום את דגל אוקראינה ברחבת הדגלים בקמפוס בהר הצופים כאות הזדהות עם העם באוקראינה. הצבת הדגל מבקשת להעביר מסר של חיזוק ותמיכה באוקראינה שנמצאת זה השבוע השני בפלישה אגרסיבית של הצבא הרוסי בשטחה.

פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית ציין כי: "הצבת הדגל מהווה מבחינתו אמירה חשובה שאנו באוניברסיטה העברית לא נשארים אדישים אל מול האסון המתרחש באוקראינה, וכי אנו שולחים מסר של חיזוק ועמידה איתנה לעם באוקראינה. ליבנו עם העם האוקראיני ועם הסבל הנורא המתרחש שם שנובע מהתנהגות ברברית שאינה מתקבלת על הדעת".

 יום האישה 2022: פרויקט מאמרי דעה של עמיתות מיזם "לוקחות במה" באוניברסיטה

יום האישה 2022: פרויקט מאמרי דעה של עמיתות מיזם "לוקחות במה" באוניברסיטה

2 מרץ, 2022

קרא עוד

יום האישה הבינלאומי 2022

פרויקט מאמרי דעה של עמיתות מיזם "לוקחות במה" באוניברסיטה
שנועד להגדיל את הייצוג והחשיפה של חברות הסגל כדוברות ושותפות בשיח הציבורי

 

 

אנדומטריוזיס: מחלה אחת, נשים שונות

ד״ר דנה לסרי, ביה''ס לעבודה סוציאלית

איה ורטהיימר, מנכ''לית שותפה בקהילת אנדומטריוזיס ישראל 

למרות שמדובר במחלה שמשפיעה על 10% מהנשים בעולם וגובה מחיר פיזי ונפשי משמעותי מהנשים המתמודדות עימה, אנדומטריוזיס עדיין לא נמצאת מספיק בשיח.

לקריאת הכתבה >

 

 

כמה עולה להיות אישה?

פרופ' רננה פרס, ביה''ס למנהל עסקים

הסטודנטיות דנה טיילר ונסיה מוראי 

המס הורוד הוא מס סמוי שמוטל על נשים בלבד, ומשמעותו מחיר גבוה יותר על מוצרי צריכה בסיסיים. למה זה קורה וכיצד אנחנו יכולות לשנות את זה?

לקריאת הכתבה >

 

איפה אתם הגברים? ריפוי בעיסוק קורא לכם! 

ד"ר יפית גלבוע, ד"ר לנה ליפסקיה וד"ר מור נחום, ביה''ס לריפוי בעיסוק

מהי תופעת "ההדרה העיסוקית", כיצד היא משפיעה על בחירותיהם המקצועיות של גברים ונשים ומהם הפערים החברתיים שנוצרים בעקבות כך?

לקריאת הכתבה >

 

פרספקטיבה אישית על מיעוט הנשים בעמדות מפתח באוניברסיטאות

פרופ מונה דביר-גינזברג, הפקולטה לרפואת שיניים

התפיסות החברתיות של תכונות אופי של מנהלות ומנהלים, מובילות לפער בין גברים ונשים בהגעה למשרות ניהוליות בכירות באקדמיה - כיצד אנו יכולות לשנות את המציאות הזו?

לקריאת הכתבה > 

 

"למען הדורות הבאות" 

ד''ר שהם חשן-הלל, מביה''ס למנהל עסקים

פרופ' נטע קליגלר-וילנצ'יק, המחלקה לתקשורת ועיתונאות

פרופ' נטע ברק-קורן, הפקולטה למשפטים 

 

פנייה של צוות חוקרות להנהלת האוניברסיטה, הובילה לגיבוש מסמך הנחיות מקיפות ראשון מסוגו, המגנות על זכויותיהן של חוקרות בחופשת לידה.

לקריאת הכתבה > 

 

 

איך שומרים על מגוון ומה למדתי מעולם הצמחים? 

ד"ר תמר פרידלנדר, הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה

תופעת ההפרייה העצמית אומנם מאפיינת צמחים רבים, אך גם עשויה לפגוע במגוון הגנטי ולהשפיע על ההתפתחות האבולוציונית של הצמח.

לקריאת הכתבה > 

 

למה נשים (לא) לומדות מדעי המחשב?

פרופ' יפעת בן-דוד קוליקנט, ביה''ס לחינוך ושרה גנוט מהמרכז האקדמי לב

האם הסיבה לרתיעה של נשים מלימודי המחשב נעוצה בסביבה הגברית המאפיינת אותם? נתונים חדשים מוכיחים שכן.

לקריאת הכתבה > 

 

מעורבותן של נערות ערביות באלימות ועבריינות

פרופ' מונא חורי-כסאברי, סגנית נשיא האוניברסיטה לאסטרטגיה ומגוון

לנא ג'יריס-לולו, ביה"ס לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית

התרגלנו לשמוע על אלימות גברית, אבל ממה נובעת אלימות נשית? אלימות נשים במגזר הערבי קשורה לחוויות פרסונליות של אפליה מגדרית ואתניתולכן דורשת יותר רגישות מצד אנשי מקצוע כשמתמודדים עם ההדרה הכפולה.

לקריאת הכתבה > 

 

 

קראו פחות
pexels-chokniti-khongchum-3938022

ד"ר הייתם עמל על הקשר המפתיע בין אוטיזם לאלצהיימר

21 פברואר, 2022

שיחה עם ד"ר הייתם עמל, מהמכון לחקר התרופה, בית הספר לרוקחות, הפקולטה לרפואה. לאחרונה נבחר ד"ר עמל לאחד מארבעים הצעירים והצעירות המבטיחים בישראל של מגזין דה מרקר. זו היתה הפעם הראשונה בה נחשף לקהל הרחב, אבל בקהילה המדעית - בטח בין העוסקים באוטיזם ואלצהיימר - ד"ר עמל הוא שם ידוע ומוכר כמי שחתום על הגילוי הראשון בספרות של הקשר בין תחמוצת החנקן (NO) לאוטיזם.

ראה גם: סגל
איינשטיין

תמיכה בכנסים מדעיים בינלאומיים

21 פברואר, 2022

קרא עוד
האוניברסיטה מעודדת קיומם של כנסים מדעיים בינלאומיים המאורגנים על-ידי חוקריה, ורואה חשיבות בכנסים אלו להידוק הקשרים בין החוקרים לעמיתיהם בארץ ובעולם. לצורך כך מקצה האוניברסיטה משאבים כספיים ופיזיים שחלוקתם נקבעת על ידי הוועדה לכנסים מדעיים בינלאומיים, בראשות סגן הרקטור, המתכנסת פעמיים בשנה.
הקול הקורא מתפרסם בסמוך לתחילת כל סמסטר.

ועדת הכנסים פועלת מתוקף הוראת ההנהלה מס' 17-001. בסמכות הוועדה להעניק סיוע כספי לארגון כנס בינלאומי, אשר נע בדרך כלל בין $500 ל-$5,000. החלטות הוועדה מתקבלות בהתאם לאמות מידה שנקבעו לעניין זה.

על אמות המידה לתמיכה בכנסים מדעיים בינלאומיים קרא כאן.
הטיפול המנהלי בבקשות המוגשות לוועדה נעשה ע"י הרשות לבינלאומיות.
לשאלות אנא פנו לגב' אלמה לסינג, ​טל': 02-855-0454, דוא"ל: almal@savion.huji.ac.il

​מימון חיצוני לארגון כנסים מדעיים ניתן לחפש באמצעות החיפוש המתקדם.

תאריך הגשה קובע: יום שלישי, 17 במאי 2022
 קול קורא מקורי

קראו פחות
Ousa Chea, unsplash

שלושה חוקרים מהאוניברסיטה זכו במענקי מחקר יוקרתיים מטעם תכנית האיחוד האירופי למחקר וחדשנות (ERC)

10 פברואר, 2022

קרא עוד

שלושה חוקרים מהאוניברסיטה העברית – פרופ' יוסי בוגנים מהמחלקה לביולוגיה התפתחותית וחקר הסרטן בפקולטה לרפואה, פרופ' עפרה בני מבית הספר לרוקחות בפקולטה לרפואה ופרופ' אורי בנין מהמכון לכימיה בפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע – זכו במענקי European Research Council (ERC) על מחקריהם פורצי הדרך. מדובר במענקי המשך בשווי ממוצע של 150 אלף יורו כל אחד, אשר יסייעו להם לגשר על הפער בין תוצאות המחקר החלוצי שלהם לבין השלבים המוקדמים של מסחורו. המענקים הם חלק מתוכנית Horizon Europe  של האיחוד האירופי בתחומי המחקר והחדשנות.

מימין לשמאל: פרופ' בנין (קרדיט תמונה: נתי שוחט, פלאש 90), פרופ' בני (קרדיט תמונה: Yoram Aschheim) ופרופ' בוגנים (קרדיט תמונה: AG).

מימון זה יועיל לפרויקטים במגוון תחומים, למשל ביצירת ערכת כלים חדשה לפיתוח המחקרים. בזכות המענק, פרופ' בוגנים ועמיתיו מפתחים עתה שיטת טיפול חדשנית לתופעת הניוון המקולרי הקשור לגיל (Age-Related Macular Degeneration), המהווה הגורם המוביל בעולם לעיוורון ופגעה בשנים האחרונות ב-196 מיליון בני אדם ברחבי העולם. "השיטה החדשה לא רק תאפשר לעכב את המחלה, אלא גם תשפר את התפקוד התאי בטיפול בה", משתף פרופ' בוגנים. התוצאות כבר מוכיחות שהטכניקה המוצעת בטוחה ויעילה בשיפור תפקוד תאי עור זקנים אצל עכברים, והמוצר הסופי, המכונה "I See", יציע טיפול ראשון מסוגו שיכול לשחזר את הראייה גם אצל בני אדם.

מחקרו של פרופ' בנין מתמקד בננו-גבישים, נקודות קוונטיות, המכונים גם "אטומים מלאכותיים". חלקיקים אלה מיושמים כיום במסכי תצוגה, כאשר כל אחד מהם מעניק למסך צבע שונה המרכיב את התמונה המלאה. על-ידי שינוי גודל הגביש, ניתן לשלוט גם בצבע האור שהוא פולט. הרעיון של פרופ' בנין ועמיתיו היה לחבר ננו-גבישים כאלה כאטומים מלאכותיים וליצור מהם מולקולות מלאכותיות. למולקולות מלאכותיות אלה עשוי להיות יישום במסכים. פרופ' בנין מסביר כי "כל מולקולה מלאכותית כזו, המורכבת מננו-גבישים, תכיל את כל הצבעים הבסיסיים של המסך, ולאו דווקא צבע אחד שמוגדר בהתאם לגודל שלה. נוכל לשלוט בצבע של המולקולה באמצעות הפרעה חשמלית, כך שזה צפוי לחסוך שלבים רבים בייצור המסכים העתידיים". המענק הנוכחי יאפשר פיתוח מעשי והמעבר למולקולות האלה נראה לחוקרים כבעל פוטנציאל להקל על תהליך הייצור הטכנולוגי.

כמו כן, המענק יאפשר פריצת דרך משמעותית בתחום הננו-רפואה והטיפול במחלת הסרטן. צוות המחקר בהובלת פרופ׳ עפרה בני מפתח ננו-חלקיקים מכילי תרופה המורכבים מפולימר מתכלה ומתכת. החלקיקים המולטי-פונקציונליים מתוכננים למיקוד מקסימלי בגידול הדרוש לריפוי מחלת הסרטן. הננו-חלקיקים פוגעים בתאי סרטן בו זמנית באמצעות טיפול תרופתי, וגם באמצעות חימום המקום הנגוע – שיטה שמייעלת את חיסול המחלה. "הטכנולוגיה החדשה בה אנו מכינים את החלקיקים מאפשרת שליטה בתכונות הפיזיות שלהם כך שיוכלו לחדור לתאים הסרטניים בלבד, מבלי לפגוע בתאים בריאים מסביב. המענק יאפשר את פיתוח הטכנולוגיה ליצירת נשאי התרופה המתוחכמים, אשר תשפר את יעילות הטיפול בסרטן", מסבירה פרופ' בני.

המענקים החדשים הוענקו בסך הכל ל-18 חוקרים הפועלים בישראל, מתוכם שלושת חוקרי האוניברסיטה העברית. הם מצטרפים ל-166 חוקרים ברחבי העולם שזכו במענקי הוכחה למחקריהם מטעם התוכנית.

קראו פחות
Antenna, unsplash

פרופ׳ צפירה גרבלסקי ליכטמן על הסודות לפיצוח הצלחה בעמידה מול קהל

7 פברואר, 2022

קרא עוד
פרופ׳ צפירה גרבלסקי ליכטמן מתארחת בפודקאסט של ורד רמון ריבלין ברדיו תל אביב בשיחה על תקשורת לא-מילולית

ורד רמון ריבלין משוחחת עם פרופ׳ צפירה גרבלסקי ליכטמן מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה על הסודות לפיצוח ההצלחה בעמידה מול קהל, הופעה מול מצלמה ומול עובדים ובמשא ומתן. פרופ' גרבלסקי ליכטמן זוכה כבר 24 שנים ברציפות בתואר המרצה המצטיינת והיא החוקרת היחידה בארץ בתחום המומחיות של התקשורת הלא-מילולית.

להאזנה לפודקאסט המלא - "המשפיעות" רדיו תל אביב 102FM

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, סגל
Glenn Carstens-Peters, unsplash

השקעה לטווח ארוך: תקצוב ראוי למערכת ההשכלה הגבוהה

23 ינואר, 2022

קרא עוד
על רקע התפשטות זן האומיקרון והחשש שרופאים רבים ייכנסו לבידוד, במשרד הבריאות שקלו להתיר לרופאים ורופאות שנמצאו חיוביים לקורונה להמשיך לעבוד- כל זמן שאינם מגלים סימפטומים. המצב הזה של מחסור בצוות רפואי אינה בעיה שהחלה עם מגיפת הקורונה. הוא קשור כמובן לשאלות של תקצוב ותכנון ארוך טווח שבוודאי ניתן לפתרון.  

צריך לומר ביושר, רופאים שלומדים ומוכשרים כאן בישראל, הולכים ומתמעטים. על פי נתוני משרד הבריאות מבין הרופאים שקיבלו רשיון לעסוק ברפואה בישראל בשנת 2020 רק 36% למדו בישראל, לעומת כ- 50% לפני עשור. ואילו אחוז הבוגרים ממוסדות ממזרח אירופה, בשנת 2020 עמד על כ- 50%. המצב ברפואת שיניים גרוע עוד יותר. רק 22% בלבד מרופאי השיניים שקיבלו רשיון בשנה שעברה הם בוגרים שלמדו בארץ!

תמונת המצב הזו של לימודי הרפואה בישראל היא רק דוגמא אחת להיחלשות מערכת ההשכלה הגבוהה בארץ.

ההסבר להיחלשות הזו פשוט למדיי. לפי נתוני מרכז המידע והמחקר של הכנסת תקציב ההשכלה הגבוהה שעמד בשנת 2015 על סך של 3% מתקציב המדינה, ירד משמעותית בכ- 10% לשיעור של 2.7% מהתקציב הכולל. גם בהשוואה בינלאומית מצבנו לא טוב. ההשקעה השנתית לסטודנט נמוכה בישראל בכ- 20% ביחס לממוצע במדינות ה-OECD. לא כך צריכים להיות הנתונים במדינה דלת משאבים פיזיים שחרטה על דגלה יצירת כלכלה מבוססת ידע.

על מנת שמערכת ההשכלה הגבוהה תמשיך לייצר את הבסיס לשוויון חברתי ולשגשוג כלכלי במדינה, יש להעלות את התקציב לכל הפחות לרמות היחסיות שהיה בהן, ולהתייצב על תקצוב שאינו נופל מזה של  המדינות המפותחות. השקעה כספית מושכלת יכולה לייצר הצלחות גדולות. כך, לדוגמא, לפני כחמש שנים הגדירה הות"ת בשיתוף פעולה הדוק עם שר החינוך דאז נפתלי בנט, תכנית להגדלת מספר הלומדים במקצועות ההייטק באוניברסיטאות. בתכנית הושקעו כמיליארד שקלים, והיעד היה הגדלת מספר הבוגרים בתחומים אלה ב-40%. התכנית הצליחה מעל למשוער, ובתוך חמש שנים גדל מספר הסטודנטים ב-60%. סטודנטים אלה השתלבו בשנים האחרונות בתעשיית ההיי טק והם חלק מהסיבה לגידול המבורך של הסקטור הזה בשנים האחרונות. השקעה מושכלת הניבה תוצאה מצוינת.

מערכת ההשכלה הגבוהה משוועת לתכנית חומש מתוקצבת באופן מספק ולתכנון מושכל ושאפתני.
אם לא נעשה זאת היום, לא נצליח להגדיל את שיעורם של הסטודנטים החרדים והערבים בקמפוסים שלנו, והמדינה לא תצליח ליישר קו בתחום ההשכלה בין המגזרים השונים בעשורים הקרובים. השקעה שכזו בסטודנטים, בייחוד אלה שבאים מרקע מוחלש, תתרום גם להעלאת הפריון במשק.
אם לא נשקיע מספיק, נמצא עצמנו הולכים ומידרדרים בתחומי ידע שיגדירו את עתידנו – בינה מלאכותית, ביולוגיה סינתטית ומיחשוב קוונטי. אנחנו הולכים ומידרדרים בתוצרי המחקר שלנו בגלל השקעה שהולכת ופוחתת בהשוואה למקבילים לנו בעולם.

אם לא נשקיע מספיק, לא נראה הרבה רופאים שיוכשרו בבאר-שבע, בתל-אביב או בירושלים. השקעה דלה תמשיך ותאלץ את מיטב בנותינו ובנינו לנדוד ללמוד רפואה בחו"ל, פעמים רבות במוסדות שרמתם ירודה. והרי ברור לכולנו שלאזרחי ישראל מגיע להיות מטופלים על ידי הטובים ביותר.

לאחרונה הקימה הממשלה כח משימה לטיפול במחסור באנשי הייטק, ובמקביל פועלות גם כמה ועדות שמייעצות בנושא המחסור באנשי צוות רפואי. צריך לומר ביושר - הפתרונות הנדרשים אינם כאלה שיניבו תוצאה מהירה. הם מצריכים השקעה תשתיתית בהשכלה הגבוהה. לא יספיקו כאן פלסטרים, מעקפים ופטנטים יצירתיים. כבר מאוחר מדי להגדיל באופן משמעותי את היצע המהנדסים בשלוש השנים הקרובות, אולם עבודה מושכלת תשפר את מצבנו בעוד ארבע שנים ויותר. באופן דומה, לא ניתן לתקן את מספר תלמידי הרפואה בישראל בחמש השנים הקרובות. אבל אם נפעל כעת, נוכל לשפר את המצב במחצית השנייה של שנות ה-20.

מערכת ההשכלה הגבוהה נהנית מתכנון עם אופק רחוק יותר ממרבית הסקטורים במדינה. המערכת שלנו פועלת על פי תכניות חמש-שנתיות. שתי תכניות החומש האחרונות הביאו להצלחות בכמה תחומים, אולם אין בכך די. לקראת תכנית החומש הבאה, זו שתתחיל בשנת 2023, נכון שהמדינה תשקיע סכומים שהמערכת ראוייה להם, ולכל הפחות תשווה את ההשקעה למדינות הדומות לנו בגדלן ובאופי המשק והתעסוקה שלהן. השקעה מושכלת תייצר פירות שהחברה והכלכלה בארצנו משוועות להם.

הכותב הוא ישי פרנקל, מנכ"ל האוניברסיטה העברית.

קראו פחות
Colin C Murphy, unsplash

יום השואה הבינלאומי: גרמנים רבים זכו לפיצוי ממשלת מערב גרמניה עבור רכוש אבוד שגזלו מיהודים

16 ינואר, 2022

קרא עוד
מחקר שביצעה חוקרת מהאוניברסיטה מגלה קשר לכאורה, בין הפיצויים לניצולי שואה לבין פיצויים שניתנו לגרמנים ממיעוטים אתניים, שהשתלטו על רכוש יהודי במדינות מזרח ומרכז אירופה וגורשו משם בתום מלחמת העולם השנייה

ד"ר איריס נחום המתמחה בהיסטוריה מודרנית של מרכז אירופה מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים, חוקרת את סוגיית הפיצויים בעבור עוולות היסטוריים, בהקשר היהודי-גרמני והפנים-גרמני. מחקרה מתבסס על ניתוח איכותי של חומר ארכיוני שטרם נחשף לציבור. הארכיון הממוקם בעיר ביירוית בגרמניה ונקרא Lastenausgleichsarchiv "ארכיון השוואת הנטל". ד"ר נחום מצאה בו 55 אלף תיקים העוסקים בגזילת רכוש יהודי במרכז ומזרח אירופה. בנוסף, הארכיון מתעד גירוש גרמנים אתניים לגרמניה מאזורים במרכז ומזרח אירופה שנכבשו או סופחו ע"י גרמניה הנאצית ושוחררו אחרי מלחמת העולם השנייה.

מהמחקר עולה, כי החל משנות ה-50 של המאה ה-20, מערב-גרמניה שילמה פיצויים, לא רק לניצולי שואה, אלא גם למיעוטים גרמנים אתניים, שהשתלטו על רכוש יהודי במרכז ומזרח אירופה, תחת השלטון הנאצי. אותם מיעוטים איבדו את הרכוש כתוצאה מתבוסת גרמניה, אך זכו לפיצויים בגין הרכוש שאבד כתוצאה מגירושם. לטענת המחקר, קיים קשר נסיבתי בין הפיצויים עבור ניצולי השואה לפיצויים עבור המגורשים הגרמניים והוא מראה שגרמנים רבים פוצו על-ידי מערב גרמניה, בעבור רכוש אבוד, שבמקורו בבעלות יהודית.

במחקר, בוחנת ד"ר נחום כיצד הקשר הובא לידי ביטוי בהסכם השילומים משנת 1952, בין ישראל למערב-גרמניה ועורכת השוואה בין טיפול החוק הגרמני בגרמני אתני שביקש פיצויים עבור רכוש אבוד שהיה שייך במקור ליהודי, לעומת פניות של יהודים עבור אותו הרכוש. הממצאים העיקריים הם ש"מערכת הפיצויים" המערב-גרמנית העדיפה ניצולי שואה מרקע גרמני על פני ניצולי שואה ללא רקע גרמני. מסתבר, שככל שמגורש גרמני אתני שכנע את שלטונות המערב-גרמניים שהרכוש היהודי הגיע לידיו במהלך הרייך השלישי באופן "תקין" ו"הוגן" - כך גברו סיכויו לזכות בפיצויים. בעוד שלא כל ניצול שואה יהודי שאיבד רכוש במהלך השואה היה רשאי לבקש פיצויים, אלא רק אם יכול היה להוכיח, שלפני המלחמה הוא היה חלק מהעם הגרמני. ברוב המקרים הפיצוי לגרמנים הלא יהודיים היה גבוה בהשוואה לפיצוי ליהודים.

המחקר מעמיד באור חדש את מתן הפיצויים לניצולי השואה ולמגורשים הגרמנים האתניים ומאיר בזווית חדשה את  היחסים בין יהודים לגרמנים בסוגיית הפיצויים, יחס שלטונות מערב-גרמניה לניצולי השואה ולמגורשים ומעורבותם של גרמנים אתניים בגזלת הרכוש היהודי במרכז ומזרח אירופה במהלך הרייך השלישי.

קראו פחות