תגלית ארכיאולוגית היסטורית: החיפוש אחר מנהיג מצרי חזק מוביל לתל חצור | האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem
דלג לאתר בעברית
דלג לאתר באנגלית
דלג לאתר בערבית
דלג למפת אתר

תגלית ארכיאולוגית היסטורית: החיפוש אחר מנהיג מצרי חזק מוביל לתל חצור

חוקרים מהמכון לארכיאולוגיה גילו בחפירות בתל חצור שבר ספינכס יחיד מסוגו של מלך מצרי מבוני הפירמידות של גיזה
10/07/2013
בשעה שמצרים עוברת מהפכה שנייה תוך שנתיים וחצי והצדדים השונים בה נאבקים על השליטה במדינה, גילו ארכיאולוגים מהאוניברסיטה העברית עדות מפוארת ועתיקה לשלטון המצרי דווקא בתל חצור בקרבת ראש פינה. צוות חוקרים בראשות פרופ' אמנון בן-תור וד"ר שרון צוקרמן מהמכון לארכיאולוגיה מצאו בתחומי הגן הלאומי תל חצור שבר ספינכס מצרי ייחודי. הספינכס נושא בין רגליו הקדמיות כתובת בכתב החרטומים הכוללת את שמו של המלך המצרי מיקרינוס, מימי הממלכה המצרית הקדומה, אחד מבוני הפירמידות הידועות של גיזה, ששלט בממלכה באלף השלישי לפנה"ס. 
 
שבר הספינכס שנתגלה בחצור הוא תגלית בלתי צפויה ומדהימה בחשיבותה, שכן הספינכס של מלך זה הוא היחיד הידוע עד כה בעולם כולו, כולל מצרים עצמה. יתר על כן, זהו השבר היחיד של פסל מלכותי מונומנטאלי שנתגלה בלבנט כולו. מלבד שמו של המלך כוללת הכתובת את התארים "אהוב ההתגלמויות האלוהיות...שנתנו לו חיי נצח". לדברי פרופ' בן-תור וד"ר צוקרמן, הכתובת מלמדת שמקומו המקורי של הספינכס היה כל הנראה בעיר הליופוליס, היא און המקראית, הנמצאת מצפון לקהיר של ימינו. 
 
המכלול הארכיאולוגי בו נמצא הספינכס הוא בתוך שכבת החורבן של העיר שנהרסה במהלכה של המאה ה-13 לפנה"ס, בכניסה לארמון העיר. השאלה המעניינת כעת את החוקרים היא מתי ובאילו נסיבות הובא הפסל לחצור. לדברי פרופ' בן-תור וד"ר צוקרמן, הסבירות שהספינכס הובא לחצור כבר בימיו של המלך ששמו חקוק עליו קטנה ביותר, שכן אין מידע על קיומם של קשרים כלשהם בין מצרים וארץ ישראל באלף השלישי לפנה"ס. שתי אפשרויות סבירות יותר: יתכן שהפסל יובא לארץ ישראל באלף השני לפנה"ס בתקופת שושלת המלכים הידועה בשם חיקסוס שמוצאה בכנען. כמו כן, ייתכן שהספינכס יובא ארצה במהלך המאות ה-15-13 לפנה"ס, כאשר כנען הייתה נתונה תחת שלטון מצרי, בתור מתנה ממלך מצרים למלך חצור, שליט העיר החשובה ביותר בדרום הלבנט באותה תקופה. 
 
תל חצור הוא הגדול והחשוב בתילים המקראיים של הארץ והוגדר בתור אתר מורשת עולמית על ידי אונסקו. חצור הישראלית היא אתר מפתח לבדיקת מהימנותה של ההיסטוגרפיה המקראית, וקדמה לה חצור הכנענית אשר זכתה להיקרא בספר יהושע "ראש כל הממלכות האלה". העיר עמדה בקשרי תרבות ומסחר הן עם מצרים והן עם בבל, ותעודות כתובות שנתגלו הן בחצור והן בשני מרכזים חשובים אלו מעידים על כך בבירור. לצד התיעוד הכתוב נחשפו גם ממצאים אמנותיים שונים, בהם כאלה שיובאו לחצור מקרוב ומרחוק. 
 
האוניברסיטה העברית חפרה באתר לראשונה באמצע שנות החמישים וכמו כן חפרה בו בסוף שנות השישים. החפירות באתר חודשו בשנת 1990, במסגרת פרויקט חפירות קרן זלץ לזכר יגאל ידין, על ידי פרופ' אמנון בן-תור אליו הצטרפה ד"ר שרון צוקרמן בשנת 2006. החפירה הנוכחית בשטח מנוהלת על ידי שלומית בכר, דוקטורנטית של המכון לארכיאולוגיה ונערכת בחסות החברה לחקירת ארץ ישראל וחפירותיה ובשיתוף רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים. 
 

 

תמונת כתבת חדשות 
תגלית ארכיאולוגית היסטורית: החיפוש אחר מנהיג מצרי חזק מוביל לתל חצור