היום, לפני 100 שנה הוקמה האוניברסיטה העברית בירושלים. על בימת עץ, בלי מיקרופון או אמצעי הגברה, נאמו בזה אחר זה חיים וייצמן, לימים נשיא המדינה, הרב הראשי לארץ ישראל אברהם יצחק הכהן קוק, הלורד בלפור, הנציב העליון לארץ ישראל סר הרברט סמואל, והמשורר והסופר חיים נחמן ביאליק.

בין אלפי המשתתפים בקהל נכחו תושבי ארץ ישראל ואורחים מחוץ לארץ, מנהיגים, אנשי דת ואנשי צבא ומנהל בריטיים, נציגי ממשלות ומשלחות אוניברסיטאיות, מבריטניה, אירלנד, ארה"ב, הולנד, מצרים, שוויץ, צרפת, קנדה, פולין ואוסטריה. וגם- מאיר דיזינגוף, יהודה לייב מאגנס, נורמן בנטוויץ, נחום סוקולוב ועוד רבים אחרים.

בלט בהיעדרו, אלברט איינשטיין ממייסדי האוניברסיטה העברית ששהה ביום הטקס בסדרת הרצאות בדרום אמריקה וכאדם שעומד במילתו, התנצל שאינו יכול לבטל התחייבויות קודמות. כאות הערכה על שחזונו להקמת האוניברסיטה העברית מתגשם, שלח איינשטיין את כתב ידו המקורי של תורת היחסות, לידי האוניברסיטה ששמור מאז ועד היום יחד עם כל כתביו בארכיון איינשטיין המיוחד הממוקם בקמפוס אדמונד י' ספרא שבגבעת רם. עוד לפני פתיחת שעריה, ציין איינשטיין בראיון לניו יורק כי: "לא היה שום מאורע בחיי שנתן לי סיפוק רב יותר, מן היוזמה להקים את האוניברסיטה העברית בירושלים" (1921).

פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית: "כבר מאה שנים שהאוניברסיטה העברית בירושלים היא בית לאנשים יוצאי דופן. אלה שמטילים ספק, ששוברים מוסכמות. אלה שממציאים, משנים, שמתווים את הדרך ודואגים לפרוץ אותה בכל פעם מחדש. הכל התחיל עם קבוצה יוצאת דופן של ענקי מדע ורוח בהם אלברט איינשטיין, חיים וייצמן, חיים נחמן ביאליק, זיגמונד פרויד ומרטין בובר, שהתאחדו להגשמת חזון משותף להקמת האוניברסיטה העברית. הם ורבים נוספים הקימו את המוסד האקדמי החלוצי להכשרת מנהיגות מחקרית, מדעית, ציבורית וחברתית – למען מדינת ישראל והאנושות כולה. מרגע שהחזון התגשם והפך למציאות, הציבה האוניברסיטה את ערך המצויינות במחקר ובהוראה כערך עליון. מאז ועד היום הפכה האוניברסיטה למקור של ידע וחדשנות, מחקר פורץ דרך במגוון תחומים, תוך טיפוח דורות של מנהיגים, חוקרים ואנשי רוח".

האוניברסיטה הניחה את היסודות ללימודי מדעי הרוח והחברה, מדעי הטבע והמדעים המדוייקים. בכירי הרופאים בישראל הם בוגרי האוניברסיטה העברית, כך גם בכירי המשפטנים, הכלכלנים והמתמטיקאים. תחומי הדעת הנחקרים באוניברסיטה נוגעים בכל תחום של חיינו: מ- חקר החלל ועד המעמקים, מהמצאת עגבניות השרי ועד הבשר המתורבת. ממדעני המוח המובילים את המחקר בעולם ועד מומחי המדע הפורנזי, פסיכולוגים ומקצועות הריפוי והסיעוד. בבית הספר להנדסה ומדעי המחשב מסיימים בשנים האחרונות מספר הבוגרים הגדול ביותר מבין כל אוניברסיטאות המחקר ומשתלבים בקטר ההיי טק הישראלי והגלובלי. 

הם מצטרפים למאות אלפי בוגרי האוניברסיטה העברית המובילים בעשורים הרבים מאז הקמתה את השירות הציבורי, מערכת הבריאות, מערכת המשפט, המגזר העסקי, חברות היי טק, החברה האזרחית, עולם התרבות וכמובן את שדה המחקר האקדמי בישראל ובעולם. בשנת 2024 דורגה האוניברסיטה במקום הראשון מבין אוניברסיטאות המחקר בישראל ובמקום ה- 81 מבין 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם (ע"פ דרוג שנגחאי).

עם השנים יצרה האוניברסיטה קשרים ענפים עם הקהילה האקדמית ברחבי העולם. בין היתר בזכות מאות שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות ומכוני מחקר בכל העולם. מדיי שנה מאות מהסטודנטים שלנו לומדים בחו"ל במסגרת חילופי סטודנטים.

פרופ' תמיר שפר, רקטור האוניברסיטה העברית מציין כי: "כאוניברסיטת מחקר מובילה, האוניברסיטה רואה עצמה אחראית על חינוך הדורות הבאים, על מחקרים פורצי דרך כמעט בכל תחומי המחקר, פיתוח פעילות בינלאומית ענפה הן במחקר והן בהוראה, בניית קשרים נרחבים עם תעשיות מתקדמות בארץ ובעולם, וטיפוח קהילה מגוונת בתוך האוניברסיטה תוך מעורבות חברתית עמוקה בחיי הקהילה בירושלים ובישראל".

 

האוניברסיטה העברית גאה בהישגים מפוארים בתחום החדשנות, ובכללם פיתוח תרופות מצילות חיים והקמת חברות משפיעות בתעשייה. האוניברסיטה רואה חשיבות רבה בחיזוק הקשר בין האקדמיה והתעשייה, בהכשרה אקדמית, בשיתופי פעולה מחקריים עם חברות מסחריות ובמסחור ידע ופטנטים המפותחים במעבדות האוניברסיטה. קשר הדוק ופורה מתקיים בין המחקר פורץ הדרך המפותח באוניברסיטה לבין יזמים, משקיעים והתעשייה באמצעות חברת יישום – החברה למסחור טכנולוגיות של האוניברסיטה העברית. עד היום רשמה יישום למעלה מ- 260 חברות סטארט אפ המבוססות על טכנולוגיות שיצאו מהאוניברסיטה העברית. 18 מהן הפכו לחברות ציבוריות, ביניהן מובילאיי, ווילק וסייבוראיט.