האגודה הישראלית ללימודים ביזנטיים מקדמת את ההתעניינות במחקר הביזאנטי, הן בחוגים אקדמיים הן בציבור הרחב, באמצעות ארגון הרצאות, כנסים מדעיים וסיורים, ואוספת מידע על המחקר בתחומי ההיסטוריה, הארכיאולוגיה, האמנות, הספרות, הלשון, המשפט הכנסייה והדת. האגודה פועלת בשיתוף עם האגודה הבין לאומית ללימודים ביזאנטיים באתונה, עם המרכז לגאוגרפיה היסטורית של העולם הביזאנטי שבפריז ועם מוסדות תרבות של המועצה האירופית.

המרכז לחקר האסלאם ע"ש נחמיה לבציון הוקם כדי לעודד וליזום מחקר על דת האסלאם כתרבות וכציביליזציה מראשית האסלאם במאה השביעית לספירה ועד היום, בעולם הערבי, במזרח התיכון, באסיה, באפריקה, ואף במערב.

מילון לערבית התקנית בת זמננו מאת פרופ' מנחם מילסון, בעיקר של לשון התקשורת הערבית בכתב ובעל פה, לרבות מובאות מהקוראן והחדית' ומונחים וביטויים מספרות ההלכה והתיאולוגיה, שנחשבו לארכאיים לפני חמישים או ששים שנה ושנפוצים בימנו בשל עליית האסלאם הקיצוני. האינדקס העברי-ערבי יכול לשמש גם כמילון עברי-ערבי.

מכון קונפוציוס באוניברסיטה העברית בירושלים פועל בשיתוף פעולה פורה בין האוניברסיטה העברית לבין אוניברסיטת פקין (Peking University), שהיא האוניברסיטה השותפה לאוניברסיטה העברית בהקמת מכון קונפוציוס.

מכון קונפוציוס שואף לקדם את הידע על סין בקרב הסטודנטים ובקרב הקהל הרחב בישראל, לפתח את הקשרים האקדמיים בין סין וישראל ולתמוך בכל פעילות שתעמיק את ההכרות עם החברה והתרבות הסינית, ועם השפה הסינית הן בין כותלי האוניברסיטה העברית והן מחוץ להם – בקרב הציבור בישראל.

מרכז לואי פריברג ללימודי מזרח אסיה, שנוסד בשנת 2006, מקדם ומרחיב את ההוראה, המחקר והדיון בנושאים הקשורים למזרח אסיה. המרכז שואף לקשר גם בין האקדמיה לקהל הרחב, ולשמש מרחב להחלפת רעיונות. המרכז מתאם פעילויות הקשורות לאסיה באוניברסיטה ופועל להרחבת היצע הקורסים וההרצאות.

קרן הזיכרון למקס שלזינגר הוקמה בשנת 1972 במטרה לקדם פרסום טקסטים ערבים ומחקרים שהוקדשו לאסלאם, לשפה ולספרות ערבית ולהיסטוריה של המזרח התיכון. הקרן מפרסמת את כתב העת האקדמי מחקרי ירושלים בערבית ובאסלאם (JSAI) וכן את סדרת ספרי הזיכרון למקס שלזינגר שכוללת מהדורות ראשונות לטקסטים קלאסיים בערבית; מונוגרפיות בתולדות האסלאם והציוויליזציה המוסלמית ומחקרים שנאספו בנושאים אלו.

המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית היה מעורב בחקר ירושלים וסביבותיה למן היווסדו בשנות ה-30 של המאה הקודמת ועד לדור הנוכחי של החוקרים. בעזרתה הנדיבה של משפחת הרטוג הוקם בשנת 2020 במכון לארכיאולוגיה מרכז רוג'ר וסוזן הרטוג לחקר הארכיאולוגיה של ירושלים ויהודה. המרכז מעודד פעילות ארכיאולוגית באזור הנדון הכולל את ירושלים, שפלת יהודה, מדבר יהודה ובקעת באר שבע, בארבעה ערוצי תמיכה מרכזיים: תמיכה בעבודות שטח חדשות של סקרים וחפירות ארכיאולוגיות; תמיכה בפרסום ממצאים מחפירות עבר באזור; מתן מלגות לתלמידי מוסמך, דוקטורט ובתר-דוקטורט  מצטיינים במכון לארכיאולוגיה העוסקים בחקר ירושלים ויהודה (בכל התקופות); קיום כנס בינלאומי בנושא ירושלים ויהודה אחת לשנה או שנתיים.

לפרטים נוספים

מרכז פיליפ ומיוריאל ברמן לארכיאולוגיה מקראית הוקם בשנת 1990 ביוזמת משפחת ברמן. המרכז הוקם על-מנת לתמוך בחפירות של התקופה המקראית (תקופות הברונזה והברזל והתקופה הפרסית) ובעיבוד הממצאים שנתגלו בחפירות השונות. המרכז תמך במהלך השנים ועודו תומך בעבודת השטח של משלחות החפירה המרכזיות של התקופה המקראית בארץ-ישראל, ביניהן תל מיקנה/עקרון (פרופ' טרודה דותן ז"ל), תל דור (פרופ' אפרים שטרן ז"ל ופרופ' אילן שרון), תל חצור (פרופ' אמנון בן-תור), תל בית שאן ותל רחוב (פרופ' עמיחי מזר), חורבת קיאפה ותל לכיש (פרופ' יוסף גרפינקל), תל אבל בית מעכה (ד"ר נעמה יהלום-מאק) ותל קדש (ד"ר אורי דוידוביץ').

במסגרת התמיכה בפרויקטים השונים נתמכו במהלך השנים גם עשרות רבות של סטודנטים מתקדמים (מ"א ודוקטורט) וכתוצאה מפעילות הקרן התפרסמו מאות מאמרים ועשרות כרכים של דוחות חפירה סופיים.     

לפרטים נוספים

מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית בירושלים הוא מוותיקי מכוני המחקר שבמכון למדעי היהדות על שם מנדל. המפעל הוקם במטרה להוציא לאור מהדורה מדעית שתתאר באופן מקיף את תהליכי ההשתלשלות של נוסח המקרא מעדיו הקדומים ביותר מהעת העתיקה ועד לימי הביניים המאוחרים. המפעל נוסד בשנת 1956 על ידי פרופ' משה גושן־גוטשטיין,  פרופ' חיים רבין ופרופ' שמריהו טלמון שהיו  צוות העורכים הראשון. סגל החוקרים של מפעל המקרא בעבר ובהווה מונה מומחים בתחומי נוסח המקרא, הלשון העברית, חקר המסורה, פילולוגיה מקראית, ספרות חז"ל ועוד.

מרכז משגב ירושלים, המרכז למחקר ולהוראה של מורשת יהדות ספרד והמזרח בעבר ובהווה, נוסד בשנת 1972 על ידי האוניברסיטה העברית, הפדרציה העולמית של הקהילות הספרדיות, וועד עדת הספרדים ועדות המזרח בירושלים.

המרכז תומך במחקרים מדעיים באמצעות מלגות לסטודנטים ומענקים שנתיים לחוקרים, ומציע קשת רחבה של קורסים לתואר ראשון ולתארים מתקדמים.

מרכז ליאוניד נבזלין לחקר יהדות רוסיה ומזרח אירופה להגברת ההתעניינות בהיסטוריה, בתרבות ובמסורת של יהדות רוסיה ומזרח אירופה באקדמיה הישראלית ובקהילת האקדמית הבינלאומית פועל משנת 2003.

המרכז עושה לקידום מחקר רב-תחומי והוראה אקדמית של ההיסטוריה והמורשת של יהדות רוסיה ומזרח אירופה על ידי אירוח חוקרים מחו"ל, עידוד דיאלוג אקדמי בין חוקרים בכירים בתחום, ובאמצעות פתיחת המקורות המדעיים העשירים והמגוונים של האוניברסיטה העברית בפני חוקרים ומלומדים מן הארץ והעולם.

המרכז מתמקד בחקר התרבויות המוסיקליות של קהילות יהודיות בעבר ובהווה, לרבות אתנוגרפיות של מסורות בע"פ ששרדו עד ימינו, וכן במחקר היסטורי השופך אור על תרבויות מוסיקליות יהודיות בהקשרן החברתי, התרבותי וההיסטורי הרחב ביותר. הפרויקטים מתקיימים בשיתוף עם עמיתים ומכונים ממקומות שונים בעולם, ומרחיבים את התמונה המחקרית בשילוב מידע אודות תרבויות מוסיקליות נוספות שצמחו באותם מקומות.

מרכז בן-יהודה לחקר העברית ומסורותיה ולשונות היהודים מאגד את שני מרכזי המחקר הפועלים בחוג ללשון העברית, שמטרתם לטפח הוראה ומחקר של העברית לתקופותיה ולחטיבותיה השונות, של לשונות היהודים וספרויותיהם, ושל המגע בינן לבין העברית. מרכז בן-יהודה הוקם ביוזמת דולה בן-יהודה ויטמן, בתם של אליעזר וחמדה בן-יהודה, אשר ביקשה להנציח את זכר הוריה בהקמת מרכז מדעי הנושא את שמם ועוסק בחקר תולדות הלשון העברית מראשיתה ועד ימינו. המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהן הוקם ביוזמת קבוצת חוקרים בראשותו של פרופ' משה בר-אשר, אשר הרגישו בצורך לכונן מרכז שיאפשר מגע רצוף ופעילות מחקרית משותפת בין חוקרי לשונות היהודים וספרויותיהן באוניברסיטה העברית וייתן תנופה לחקר התחום החשוב הזה.

המרכז לחקר הפולקלור הוקם על ידי פרופ' דב נוי בשנת 1970, והוא מחזיק אוספים ומְרכז מחקרים בעלי אופי בין-תחומי ובין-תרבותי.

המרכז הבין לאומי להוראת האוניברסיטאות לתרבות יהודית הוקם ב- 1981 והוא הכלי שבאמצעותו האוניברסיטה העברית חולקת ידע הן עם מוסדות אקדמיים הן עם קהילות יהודיות ברחבי העולם שמבקשים לשלב את לימודי היהדות ולימודי ישראל בתוכניות הלימודים האקדמיות שלהם, ומקיימת עמם קשרים מדעיים.

בשנת 1998 הוקם מרכז נוסף שפעל לצד המרכז הבין לאומי בתמיכת קרן משפחת צ'ייס ותכליתו הייתה ביסוס הקשרים המדעיים עם מדינות ברית המועצות לשעבר. בתחילת 2015 אוחדו שני הגופים למרכז אחד בשם המרכז הבין לאומי להוראת האוניברסיטה לתרבות יהודית.

מרכז אוריון הוקם בשנת 1995 כחלק מהמכון למדעי היהדות, והוא מעודד את חקר מגילות מדבר יהודה ובמיוחד לשלב את המידע החדש שעולה מן המגילות בתוך גוף הידע אודות ההיסטוריה והדת היהודית בתקופת הבית השני. שילוב כזה משפיע על לימוד התנ"ך, הספרות היהודית ומחשבת ישראל בתקופת הבית השני, וכן על לימוד הנצרות הקדומה ביותר, הברית החדשה ורבנות יהודית קדומה.

אתר האינטרנט של המרכז מספק משאבים רבים ללימוד המגילות בשפה האנגלית.

מפעל דב סדן ללימודי יידיש ויהדות מזרח אירופה ליד הקתדרה לחקר ספרות יידיש באוניברסיטה העברית ע"ש יוסף ואידה ברמן נוסד בשנת 2002 כמענה לצורך לשתף תלמידים מתקדמים מהחוג לשפה וספרות יידיש בתכנון וביצוע פרויקטים ארוכי טווח להוראה ומחקר בכל ענפי תולדות תרבות יידיש.

המרכז המשותף ליד יצחק בן צבי והאוניברסיטה העברית בירושלים מעניק בכל שנה מלגת קיום ע"ש רחל ינאית בן-צבי לתלמידי תואר שלישי של האוניברסיטה העברית שתחום התמחותם קשור בתולדות ארץ ישראל ויישובה.

מכון המחקר ליהדות זמננו מוציא לאור באמצעות בית ההוצאה של אוניברסיטת אוקספורד את השנתון היוקרתי Studies in Contemporary Jewry שנחשב לכתב העת הרב-תחומי החשוב ביותר בחקר יהדות זמננו.

המרכז הבין לאומי לחקר האנטישמיות ע"ש וידל ששון (SICSA) הוקם בשנת 1982 כמרכז מחקר בין תחומי המוקדש לגישה עצמאית, לא פוליטית וביקורתית להבנת תופעת האנטישמיות. בשנים האחרונות, המרכז מבסס את מעמדו המחקרי ליצירת מרחב ייחודי באקדמיה לשיח אינטלקטואלי תוסס בנושא האנטישמיות כתופעה היסטורית פוליטית וחברתית בעבר ובהווה, שמשפיעה על האנושות, החברה, והיהודים בפרט. המרכז מטפח ומכוון את עבודתם של סטודנטים לתארים מתקדמים ובתר-דוקטורנטים.

המרכז ע"ש ברנרד צ'ריק באוניברסיטה העברית נוסד בשנת 1985 לשם קידום המחקר הבין תחומי בתולדות הציונות, היישוב ומדינת ישראל. המרכז מעוגן במכון המחקר ליהדות זמננו בהר הצופים, ומעניק את מלגות עמיתי הרצל לתלמידי מחקר לתואר שני ולשלישי, בתמיכת הקרן הקיימת לישראל.

תחת חסותו של מרכז צ'ריק פועל גם פרויקט תולדות האוניברסיטה העברית, שמתמקד בחקר תולדות האוניברסיטה העברית בתוך ההקשר הרחב של התפתחות היישוב והמדינה.

ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג נוסד בשלהי שנות ה-60 של המאה העשרים. בשנת 1973 הכריזה ההסתדרות הציונית העולמית על ארכיון הסרטים כארכיב הסרטים הרשמי שלה, של קק"ל ושל קרן היסוד. משנת 1987 נקרא הארכיון על שם יוצר הסרטים המפורסם סטיבן שפילברג.

לארכיון מעמד של ארכיון ציבורי במסגרת ארכיון המדינה והוא משרת קהל יעד נרחב כגון מפיקים, במאים, חוקרים, גורמי חינוך שונים - סטודנטים ומרצים במוסדות אקדמיים, בתי ספר, מרכזי תרבות וכל המתעניין בתולדות הציונות, עם ישראל ומדינת ישראל.

מכון המחקר ליהדות זמננו נוסד בשנת 1959 על ידי פרופ' משה דייוויס כדי לקדם את ההוראה והמחקר הבין-תחומי על חיי היהודים במאה העשרים ולשלבם בתוכנית הלימודים והמחקר במדעי היהדות, תוך שימוש במתודות ובגישות מחקריות חדשות שהתפתחו כגון התיעוד בע״פ. במסגרת המכון פועל סגל חוקרים הכולל היסטוריונים לתולדות הציונות, השואה ורצח עם, הקהילות היהודיות בתפוצות, דמוגרפיה ומדעי החברה. המכון תומך בפרסומים ביהדות זמננו בעברית ובשפות אחרות ומוציא לאור את Studies in Contemporary Jewry, כתב העת החשוב ביותר בתחום. במכון קיימת ספרייה ייחודית בתחום הדמוגרפיה היהודית המודרנית ומרכז תיעוד בע״פ, בשיתוף עם הספרייה הלאומית, הכולל אלפי ראיונות בתחומי המחקר של המכון.

המרכז ללימודי הספרות מקדם פעילויות בתחום הספרות באוניברסיטה העברית, ומממן כנסים וסדנאות. בנוסף, המרכז מעודד כנסים שיעסקו במשמעויות השונות המוענקות ליצירה ספרותית כשהיא חוצה גבולות לאומיים ונודדת משפה לשפה ומתרבות לתרבות. השאלה "מהי ספרות?" כרוכה כיום לבלי התר בשאלת תפקידה של הספרות בעולם גלובלי שבו תרבויות שונות נתונות בדיאלוג שהולך ומתרחב. כמו כן, המרכז מבקש לעודד פרויקטים בין-תחומיים שיבחנו את קווי התפר בין הספרות ובין תחומים אחרים כגון פילוסופיה, היסטוריה וקולנוע. אחת המטרות החדשות של המרכז היא לקדם אירועי סטודנטים ברחבי הקמפוס ומעבר לו.

לפרטים נוספים