פרופ' רונית קלדרון מרגלית מביה"ס לבריאות הציבור ורפואה קהילתית באוניברסיטה העברית וביה"ח הדסה, במאמר דעה על האופציה לסגר רביעי
הגל הנוכחי, הרביעי במספר, בתחלואה בקורונה מאכזב במיוחד. כבר הרגשנו שהמגיפה מאחורינו. יצאנו ממצבים של ריחוק חברתי ועטית מסיכות וחזרנו לחיים של מפגשים חברתיים, סעודות משפחתיות גדולות וחגיגות, הופעות בחללים סגורים ופתוחים, ממש כמו פעם.
החזרה לשגרה הפיחה בכולנו תקוות גדולות והיא התאפשרה בזכות הצלחת מבצע החיסונים. מבצע החיסונים יצא לדרך בשיא הגל השלישי, חלק ניכר ממנו יצא לפועל כשבאופן רשמי הוטל הסגר השלישי. סגר זה כשל במיגור ההתפרצות שיוחסה לוריאנט הבריטי, זן האלפא, והסיבה המרכזית למיגור הגל השלישי היתה הצלחת מבצע החיסונים. למרות קריאות שונות שנקראו (ועדין מושמעות) שהמגיפה לא תחלוף עד שכל אוכלוסית העולם תחוסן, היתה שאננות בקרבנו גם כששמענו על השתוללות המגיפה בהודו. ההבטחה לחזרה לחיים הזכורים לנו נשבה כרוח רעננה במדינות מערביות רבות, ואז הגיע וריאנט הדלתא. עכשיו אותו מחולל מגיפה בהודו אחראי לעליה גדולה בתחלואה בעולם המערבי בכלל וישראל בפרט.
קשה מאד להחזיר את הגלגל לאחור. הציבור מותש ורוצה לחזור לחיים נורמלים. קשה להזין חרדה לאורך הרבה זמן. מאידך ישנו הנגיף שאיננו ממהר לנטוש וצפויה עליה בתחלואה קשה ותמותה. יש האומרים שכל שצריך הוא להשאיר את המצב "כרגיל" ואולי יקרה לנו מה שקרה לבריטניה – ירידה חדה במספר המקרים. גם בהודו למעשה המגיפה הגדולה והמחרידה חלפה. נשאלת השאלה המשמעותית מה גרם לירידות הללו והדעות חלוקות. יש הטוענים שבהודו המגיפה פגעה למעשה בכל מי שיכלה ולכן הגל חלף. יש הטוענים שההודים הטילו על עצמם מגבלות כדי להנצל מהמגיפה ומהמחסור החמור במיטות אשפוז ובכך צמצמו הדבקה. בבריטניה נטען שלמרות שרשמית יש חזרה לחיים "רגילים" ללא מגבלות (למעט מסיכות) הרי שאחרי שטורניר היורו חלף, אנשים לא שבו לפקוד מסבאות ומסעדות ובעצם הם מטילים על עצמם מגבלות באופן וולונטרי. בנוסף, ילדים יצאו לחופשות הקיץ ואין נסיעות משפחתיות כמו בעבר. וכמובן, יש המיחסים את הירידה בתחלואה להצלחת החיסונים. בימים האחרונים מגמת הירידה בבריטניה נבלמה, ונקווה שלא נחזה בחידוש העליה בתחלואה. מדינה שלישית שהראתה עליה וירידה מהירות בכמות המקרים היא הולנד. ההולנדים מיחסים את העליה המהירה להסרת המגבלות החברתיות ואת הירידה המהירה להשבתן.
הסגרים הראשון והשני בישראל היו יעילים מאד בצמצום התחלואה והסגר השני היה יעיל מאד בצמצום התמותה מקורונה. אבל הסגר השלישי לא צלח, לא בגלל שהעקרון שגוי, אלא משום ששיתוף הפעולה של הציבור היה ירוד, בעיקר בשל עיפות פנדמית. קשה להאמין שכעת יהיה שיתוף פעולה גדול יותר מצד הציבור מאשר בינואר ולכן קשה לדמיין מצב בו סגר נוסף יצליח במיגור הגל הנוכחי. הטלת מגבלות שהציבור לא ישתף איתן פעולה תחליש את הממשלה כגוף הקובע מדיניות להתמודדות עם המגיפה.
אז מה אפשר לעשות? אפשר לעודד באופן נמרץ את אותם אלה שטרם התחסנו. גם אם החיסון לא מאד יעיל במניעת הדבקה בזן הדלתא, יש בו כנראה יעילות מסוימת ויש לו יעילות לא מבוטלת במניעת תחלואה קשה. חשוב להגביל את ההתקהלויות בחללים סגורים היטב וחשוב להגביר את האוורור בחללים סגורים ובכלל זה בכתות לימוד. חשוב לעודד אנשים לעבוד מהבית וחשוב מאד להקפיד על עטית מסיכות. זו אולי נקודה שדורשת התעכבות. המסיכות יעילות במניעת הדבקה, והן נחוצות בחללים סגורים ובהתקהלויות או במקומות צפופים בחוץ (למשל תורים לעליה לאוטובוס). לאור חוסר ירידה במקדם ההדבקה, יש צורך בהגברת המאמצים לצמצום ההדבקה, כולל אכיפה נמרצת במרכולים, תחבורה ציבורית, קופות חולים, בתי חולים ובעצם בכל מקום שבו הסבירות להעברה באירוסול או בהדבקה טיפתית היא גבוהה. רוב המקומות האלה ממוזגים, כך שהחום בחוץ אינו מונע עטית מסיכות.
אם ההולנדים צודקים – אפשר באמצעים "רכים" לשלוט בהתפרצות. יש להזדרז, כיוון שהתחזיות לתחלואה קשה ובעקבותיה תמותה לא מאפשרות זמן תמרון רב.