check
פרויקט עולמי בפקולטה לרפואה בהובלת ד"ר יובל טבח: איסוף נתונים מחולים על ידי הפצת שאלון אינטרנטי ייחודי | האוניברסיטה העברית בירושלים

פרויקט עולמי בפקולטה לרפואה בהובלת ד"ר יובל טבח: איסוף נתונים מחולים על ידי הפצת שאלון אינטרנטי ייחודי

6 מאי, 2020
תמונת קאבר ד"ר יובל טבח

בנוסף, חוקרת במעבדתו של ד"ר יובל טבח בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית מצאה לא פחות מ-145 תרופות "פופולריות" שעשויות להשפיע על סיכויי ההדבקה והתפתחות המחלה של נגיף הקורונה באדם. רשימת התרופות פורסמה במאמר מדעי באתר המאמרים ssrn. בשיתוף פעולה עם המרכז הרפואי הדסה בירושלים נבדק השפעתן על מאות חולים

דר יובל טבח. צילום באדיבות דוברות האוניברסיטה העבריתבשנים האחרונות נחשפו מצבים רבים (חלקם במקרה) בהם תרופה שהייתה בשימוש למטרה אחת נמצאה יעילה מאוד לריפוי מחלה אחרת, או לחילופין מחריפה אותה. אחת הדוגמאות המוכרות ביותר היא תרופת הוויאגרה שנועדה לטפל בחולי לב, אבל לאחר הניסויים הקליניים החולים לא רצו להפסיק את הטיפול והתרופה קיבלה התוויה חדשה. אספירין אשר במקור נלקחה לשיכוך כאבים זוהתה כמצוינת למניעת אירועי קרישיות בדם, והטיפול בה נפוץ לאחר אירוע לבבי. עם זאת, התגלה כי נטילת אספירין בקרב מטופלים הסובלים מכיבים בקיבה מעמידה אותם בסכנה מוגברת לדימום ממערכת העיכול אשר עלול להיות מסכן חיים.

כיום, קיימים פערי ידע רבים אודות השפעתן של תרופות קיימות על המחלה הנגרמת מנגיף הקורונה. ייתכן שישנה תרופה שנצרכת כיום על ידי מיליוני אנשים ומגנה מפני המחלה או למרבה הצער, גורמת לנזקים לבריאות החולה ועלולה לעודד את ההדבקה ואת המשך שגשוגו של הנגיף בגוף האדם. (הדליקה לפני כשמונה שנים משואה על פיתוח מדעי שיזמה - פטנט לזיקוק מים שזכה להכרה בינלאומית) יחד עם צוות מעבדת המחקר של ד"ר יובל טבח, יזמו מחקר רב-שלבי שמטרתו לזהות מצד אחד את התרופות המשפיעות לרעה על המחלה, ומצד שני את התרופות אשר יכולות להועיל וניתן לתעל אותן לטיפול בנגיף הקורונה.

השלב הראשוני של המחקר, אותו ביצעו בראון וצוותה, הניב רשימה של תרופות "פופולריות" שעשויות להשפיע על סיכויי ההדבקה והתפתחות המחלה של נגיף הקורונה באדם. באמצעות אנליזה אבולוציונית של מאות גנומים של חיות (ויצורים אחרים) חוקרי האוניברסיטה העברית הצליחו למפות את האבולוציה של הACE-2 (הקולטן דרכו נכנס וירוס הקורונה לתא), את הגנים שביחד מופעלים כרשת מורכבת ובסופו של דבר את רשימת התרופות שיכולה לשנות את אותה רשת. לאחר מיפוי הם הצליחו ליצור רשימה של 145 תרופות המשפיעות על הרשת של הACE-2. בין התרופות שנמצאו כפוגעות הן תרופות נפוצות מאוד לטיפול ביתר לחץ דם, היפרליפידמיה, כאב ועוד. את הרשימה המלאה ניתן למצוא במאמר שפורסם: https://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=3578139. כעת, בשיתוף פעולה עם בית החולים הדסה עין כרם בירושלים ועוד מספר מוסדות רפואיים אחרים בארץ, נבדקים תיקים רפואיים של מאות חולים, לאחר שאלה הסכימו לאפשר להם לעשות זאת, כדי להמשיך להבין את השפעת התרופות הללו על המחלה.מאיה בראון. צילום באדיבות דוברות האוניברסיטה העברית

"אנחנו כרגע מנצלים מערכות שפיתחנו להבנת התהליך במחלת הסרטן ומחלות גנטיות לצורך הבנת קורונה וזיהוי תרופות לטיפול. דבר זה מבוצע על ידי שלוש רמות - גנטית, אנליזה של חולים וסקר רחב היקף. על ידי חיבור של מספר כלים יחד נצליח למפות תרופות שכבר היום יכולות אולי להציל חיים או למנוע פגיעה אפשרית", מסביר ד"ר טבח ובראון מוסיפה: "הסיכויים לפתח בזמן קצר תרופות חדשות ולייצר אותם בכמויות מסחריות הם נמוכים ביותר ובעלי עלויות עצומות. לעומת זאת, הסבה של תרופות קיימות ליעדים חדשים הוא אופציה מהירה מאוד וזולה יחסית. באמצעות אנליזה חישובית נאתר תרופות שקיימות בשוק שיכולות כבר כיום לעזור במלחמה בקרונה ונמנע שימוש בתרופות שעלולות להזיק".

במקביל לעבודתה של בראון - אנה מלול-שטרן, דוקטורנטית נוספת במעבדה של ד"ר טבח, מובילה מאמץ בין-לאומי מקביל לאיסוף נתונים מחולים ברחבי העולם על ידי הפצת שאלון אינטרנטי ייחודי. מטרת השאלון היא לאסוף מידע ממאות אלפי גולשים וגולשות כדי להוציא ממנו נתונים באנה מלול-שטרן. צילום באדיבות דוברות האוניברסיטה העבריתזמן אמת לגבי השפעת התרופות. הדבר יאפשר אימות של תרופות המסוגלות להועיל או להרע את מהלך התפתחות המחלה בגוף האדם ע״י שיתוף פעולה של אנשים בארץ ובעולם. החוקרת מבקשת דרך השאלון מאנשים שנדבקו בקורונה וכן מאנשים בריאים בארץ ובעולם לעזור במציאת התרופות שיכולות להשפיע. ניתן לענות על השאלון, שמופץ תחת הכותרת "תעזרו לנו לעצור את מגפת הקורונה", באתר: https://www.covidsurv.com/.

מלול-שטרן מוסיפה כי "הסקר יאפשר לנו במהירות לקבל מידע מאלפי אנשים שחלו בקורונה ורוצים לעזור במאמץ העולמי. עם המידע הזה נוכל לזהות תרופות חדשות ו\או חשודות כמשפיעות על הנגיף ואולי למצוא תרופה לקורונה תוך מספר שבועות. השקענו מאמץ רב כדי לגרום לסקר להיות ברור ונגיש לאוכלוסייה הכללית, והוא עוד ימשיך להשתנות ולהשתפר".