רובן המוחלט של המשפחות החיות באי-ביטחון תזונתי בישראל לא מוכרות לרשויות הרווחה, כך עולה מסקר שפרסמה האוניברסיטה העברית בשיתוף אגף התזונה במשרד הבריאות - בהובלת פרופ' אהרון טרואן הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה באוניברסיטה העברית יחד עם פרופ' רמי בנבנישתי מביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית. מהסקר, שנערך בחודש מרץ השנה (2021) עולה כי כ-17% מהמשפחות בישראל סובלות מאי-ביטחון תזונתי, אך רק 11% מהן מוכרות לרשויות הרווחה. כמחצית מהנזקקים שהשתתפו בסקר סיפרו כי את הסיוע הנדרש להם הם מקבלים בפועל מקרוביהם, וכשליש מהם סיפרו כי הם מקבלים סיוע מעמותות וארגונים פרטיים. רק 6.7% מהם העידו כי הם מקבלים סיוע מהרשויות המקומיות וכ-12.7% מהנזקקים אמרו שהם מקבלים סיוע בחלוקת מזון מרשויות הרווחה. כשנשאלו מדוע לא זכו לסיוע העידו רוב הנשאלים – 60% מהם – כי לא הרגישו נוח לבקש, ו-28% מהם סיפרו שלא ידעו למי לפנות.
המחקר התמקד במשפחות לילדים בגילי בית הספר ונועד לבחון את השפעת סגרי הקורונה על ביטחון תזונתי של המשפחות הישראליות בזמן המשבר. המחקר טרם התפרסם בשיפוט עמיתים, אבל ממצאיו דווחו לאחרונה לגורמים רלוונטיים בממשלה. הסקר נערך באופן מקוון ויש בו כדי לתת אומדן של היקף הבעיה. "הוא נערך בשל סירוב גורמים רשמיים כולל של ראש המועצה הלאומית לביטחון תזונתי לבחון את היקף האי ביטחון התזונתי בעקבות המשבר, בטענה שאין פתרונות גם לאלו המוכרים וזה רק יעלה תסכול, כי אין פתרונות לספק להם", הסביר השבוע פרופ' טרואן.
לפי סקר אחר שערכו חוקרים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת וושינגטון, מחצית מהנשאלים שדיווחו על אי ביטחון תזונתי היו חד-הוריים – 31.7% מהם אמהות חד-הוריות ו-23.1% מהם אבות חד הוריים. עורכי הסקר, פרופ' בנבנישתי יחד עם מיכל גרינשטיין וייס, יניב שלמה ואורן הלר, שאלו את הנבדקים על האופן בו ילדיהם מתמודדים עם המצב. 48% מהמשיבים סיפרו על מעשי אלימות מצד ילדיהם (לעומת פחות משליש במגזר הכללי), ו-64% מהם סיפרו על בעיות שינה (לעומת 40% במגזר הכללי). הסקר חשף בנוסף גם פרטים נוספים על המצב הכלכלי של הנזקקים, ובין היתר נמצא כי 31.4% מהמשיבים סיפרו שהם מובטלים, ו-19.5% מהם עצמאים. רק 12.3% מהמשיבים בעלי תואר אקדמי.
"בעיה כה משמעותית, שעל פי הנתונים הרשמיים האחרונים מ-2016 פוגעת ב-17.9% מאזרחי המדינה צריכה לזכות לתשומת לב וניטור מקצועי על ידי הרשויות, ושהמדיניות הממשלתית תקבע על בסיס נתונים, כולל יעדים ברורים לצמצום התופעה ומדיניות מתכללת למניעתה", הסביר השבוע פרופ' טרואן בעקבות חשיפת ממצאי הסקרים. "בהיבט של סיוע למזון, משרד הרווחה הודיעו על הקצאת 118 מיליון שקל למיזם הלאומי לביטחון תזונתי בבסיס התקציב - כל שנה, אולם רק 46 מיליון שקל עברו קריאה ראשונה בתקציב דו-שנתי, שהם 23 מיליון שקל בשנה. למעט העובדה שהסכום יעוגן בבסיס התקציב אין כאן הגדלה ביחס למצב הקיים. סכום זה מספק תמיכה במזון ל-11 אלף משפחות בלבד מתוך 1.2 מיליון משפחות שמשרד הרווחה מעריכים שחיים באי ביטחון תזונתי. גם סכום זה קטן ביחס להיקף הבעיה. יש לציין כי 700 מיליון שקלים שחולקו על ידי משרד הפנים בעת המשבר הגיעו ל-320 אלף משפחות ולדברי העמותות המחלקות, עוד הרבה נזקקים נדחו ולא מיצו זכויות. המהלך הממשלתי הקיים נראה כמו תרגיל מוכר מהעבר – מכריזים הכרזות וגורפים את ההון הפוליטי, מבלי לקיים את ההבטחות".
פרסום בתקשורת: https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.10195131