אריאל קרלינסקי מהאוניברסיטה העברית, מיוזמי עבודת מחקר על נתוני התמותה העולמיים מהנגיף שפורסמה בתחילת החודש במגזין המדעי elife, מבהיר: "54 מתוך 105 המדינות שנחקרו בעבודת המחקר שביצעתי (מעל 50%) מעלימות מידע כלשהו לגבי נתוני התמותה שלהן"

מחקר חדש אותו ביצע אריאל קרלינסקי, סטודנט לתואר שני במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית וחוקר בפורום קהלת לכלכלה, מציג נתונים חדשים לגבי מספר בני האדם שמתו מקורונה במספר רב של מדינות - 103 מדינות במסגרת המחקר שהתפרסם כמאמר מדעי בתחילת החודש במגזין המדעי elife, ו-105 מדינות מעבר לפרסום זה - ובעיקר על מדינות שמנסות להעלים ולהסתיר את נתוני התמותה מקורונה "האמיתיים" שלהם. על פי המחקר, בעוד כלל המדינות דיווחו עד תמותה מקורונה בהיקף של 4.2 מיליון עד סוף חודש יולי האחרון, סך נתוני התמותה ה"מציאותיים" הם בהיקף של 40% יותר מהנתונים הרשמיים באותן מדינות. האם תופעת הסתרת המידע בכוונה על ידי מדינות גדולה, או שפשוט יש יותר מדינות שאינן מסוגלות לספק נתונים מפאת קשיים כלכליים, רפואיים או בירוקרטיים? ובכלל, כמה מדינות נחשבות "הוגנות" - לא מנסות להציג נתוני שווא לגבי תמותה מקורונה? המחקר של קרלינסקי ניסה לענות על שאלות אלה.

המידע שעליו התבסס החוקר במהלך עבודתו היה נתוני תמותה עודפת, כלומר כמה אנשים יותר מתו במהלך תקופה מסוימת לעומת הצפי לפי שנים קודמות. נתונים אלה קשורים קשר ישיר לקורונה. במהלך חודשי המגיפה הצליח החוקר לאסוף נתוני תמותה ממדינות רבות, אלה שהיה קל לקבל ולאסוף מהן מידע דרך מקורות רשמיים (בעיקר מדינות מפותחות ומתקדמות, אולם לא כולן) וכאלה שהיה ניתן להגיע אליהם רק ממקורות פחות שגרתיים, דוגמת מרשמי אוכלוסין, לשכות סטטיסטיות ופרסומים עלומים אחרים (בעיקר מדינות מתפתחות). החוקר יצר יחד עם הסטטיסטיקאי הגרמני דימיטרי קובאק מאוניברסיטת טיבינגן, מאגר מידע משמעותי שגדל עם הזמן, ככל שנאספו נתונים ממדינות נוספות. בשלב מסוים הצליחו לאסוף נתונים לשנים 2015 עד 2021, פתוחים לציבור הרחב ולקהל חוקרים והחוקרות העוסקים בתחום זה. בעקבות עבודתו הוחלט לצרף את קרלינסקי לוועידת המומחים של ארגון הבריאות העולמי, ה- Technical Advisory Group on COVID-19 Mortality Assessment, שמקפידה להשתמש בנתוניו.

מדינה לה יש נתון לגבי תמותה עודפת דומה ככל הניתן לנתון לגבי מספר המתים מקורונה (יחס של 1), מלמד כי היא לא ניסתה להסתיר את נתוני התמותה שלה כתוצאה מהתפשטות הנגיף ברמה המקומית. במדינות מתקדמות, דוגמת ישראל וארה"ב, התוצאות של המתים מהתמותה העודפת ומקורונה היו קרובים. החוקרים מצאו כי ישנן מדינות עם יכולת מוגבלת למדוד את כמות המתים מקורונה, ולכן מצאו אחוז שוני גדל והולך בין נתון התמותה העודפת לכמות המוצהרת של מתים מקורונה. וכאמור, נמצאו מדינות שהתברר לחוקרים שמעדיפות שלא לדייק לגבי הנתונים שלהן, בלשון המעטה. לדוגמה, בטג'יקיסטן שדיווחה על 90 מתים מקורונה בלבד אבל בפועל התמותה העודפת עמדה על 9,000.

"אני יודע לומר לך שטורקיה הייתה אמורה לשחרר נתונים בסוף חודש יוני ואז יום לפי דחתה אותם ל'מועד בלתי ידוע עקב קשיים טכניים'", הסביר השבוע קרלינסקי. "קרוב לוודאי שהם לא יודעים להסביר את הפער שהם איתרו בנתונים שלהם, או לא רוצים להסביר אותו. למרות הסתרת הנתונים, יש לנו אומדן מהימן לגבי המדינה הזאת דרך נתונים על 24 ערים בטורקיה (איסטנבול, איזמיר ועוד), שהגענו אליהן בדרכים לא דרכים, שמראה תמותה עודפת משמעותית שבסך הכל מתרגמת לבערך פי חמש ממה שהם דיווחו ברמה הרשמית. המידע לא כלול במאמר הנוכחי כי לא קיבלנו נתונים ברמת כלל המדינה, והמאגר מכיל רק נתונים לאומיים רשמיים."

לצערו של קרלינסקי, ישנם יעדים שאליהם נוסעים ישראלים רבים, לגביהם הוא עדיין לא הספיק לאסוף נתונים, כגון הודו ודובאי - אחד היעדים האטרקטיביים בחודשים האחרונים. לעומת זאת, באיי סיישל, עוד יעד מועדף על ידי הישראלים, נמצאה תמותת חסר מעודדת –  ירידה במקרי המוות הכלליים במדינה וכנראה גם במקרי המוות כתוצאה מהידבקות במחלות מדבקות בשל ההקפדה על בידוד, סגרים ושמירת כללי מרחק והיגיינה במהלך משבר הקורונה (0 מול 170-), וביוון הנתונים אינם מדאיגים במיוחד (10,000 לעומת 7,500). אחד הנתונים המפתיעים ביותר לגבי מדינה מתויירת נגעו לרוסיה – על פי נתוני התמותה העודפת שהתקבלו במדינה התמותה מקורונה הייתה עד פי ארבע או חמישה ממה שדווח (551,00 מול 135,000), מידע המצביע על הסתרה. גם באוקראינה הסמוכה הנתונים לא מדויקים בצורה מחשידה (88,000 מול 50,000).

ומה קורה במדינות הסובבות אותנו? במצרים נתון התמותה "האמיתי" היה פי 13 יותר מהמדווח ברמה הרשמית (196,000 מול 15,000), באיראן פי 2.15 גבוהים יותר (115,000 לעומת 54,000), ובלבנון התוצאות ה"טובות" ביותר- פי 1.23 גבוהים יותר (9,000 לעומת 7,300). "באיראן אנחנו יודעים שההבדל נובע מהסתרה מכוונת. באוגוסט הדליפו ל-BBC איך לממשל האירני יש שתי סדרות נתונים על תמותה לקורונה – האמיתית, וזו שהוא מדווח לציבור ולעולם שהיא בערך חצי – כמו שהתמותה העודפת מראה", הסביר קרלינסקי.

אז מה אחוז המדינות שמעלימות נתונים מסך המדינות שנחקרו? "54 מתוך 105 המדינות שנחקרו (מאז פרסום המאמר נוספו 2 מדינות נוספות), כלומר קצת מעל 50% מאותן מדינות, מעלימות מידע כלשהו, כלומר שבהן היחס הוא גדול מ-1 בין הנתון של התמותה העודפת לדיווח שלהן על מספר המתים מקורונה. מצד שני, יש מדינות שלא ברור אם הן מעלימות או מתקשות לספק מידע מהימן ונכון בגלל בעיות בירוקרטיות. במקסיקו, למשל, דווח על 220,000 אלף איש שמתו מקורונה, כשבפועל מתו קרוב ל470,000- אלף. הסיבה לכך קשורה ככל הנראה לכך שאין להם יכולת ניטור, אבל התוצאה הסופית מראה שהתמותה העודפת גבוהה בהרבה מהמדווחת, בצורה חשודה", אמר החוקר השבוע.

המצב באיראן:

מחקרם של קרלינסקי וקובאק אמנם מתבסס כיום על 105 מדינות, אולם הם היו רוצים לראות ברשימה מדינות רבות יותר עם נתונים "מעוררי חשד", אותם ישמחו לחקור כדי לדעת אם הן מסתירות נתונים. בהקשר זה ציין קרלינסקי כי "אנחנו תמיד מנסים להוסיף עוד ועוד מדינות לרשימת המדינות הנחקרות. את המאגר נמשיך לעדכן ולתחזק לפחות לשנים הקרובות ואולי גם לאחר מכן. ראוי לציין כי אני מקווה שמתישהו בקרוב יהיו לנו נתונים לגבי טורקיה. בסוף השנה אמורים להיות גם נתונים על ירדן, איחוד האמירויות, כווית ואולי מדינות נוספות".

לפרסום המדעי: https://elifesciences.org/articles/69336

לפרסומים בתקשורת: הארץ, כיפה,ערוץ 7, הידען, המבשר, MSN, mivzaklive, בחזית, בחדרי חרדים, שחרית