check
מחקר חדש קובע: איך הילדים שלנו ישנו במהלך משבר הקורונה? לא רע | האוניברסיטה העברית בירושלים

מחקר חדש קובע: איך הילדים שלנו ישנו במהלך משבר הקורונה? לא רע

13 מאי, 2021
הילד שבתמונה אינו קשור לכתבה. photo by Jelleke Vanooteghem, unsplash

מחקר שפורסם לאחרונה בהשתתפות חוקרים מהאוניברסיטה העברית והדסה, מצא שאיכות השינה של ילדים מגילאי 3-17 לא נפגעה משמעותית בתקופת משבר הקורונה, למרות שהם הלכו לישון מאוחר יותר והתעוררו בשעות מאוחרות יותר. החוקרים: "תוצאות המחקר הנוכחי הבהירו שלמתבגרים יש חסך שינה באמצע השבוע, אך השינוי שקרה בעקבות המגיפה אפשר להם להשלים אותו"

הילד שבתמונה אינו קשור להודעה. photo by Jelleke Vanooteghem, unsplash

מגיפת הקורונה העולמית פגעה בסדרי החיים הרגילים של כלל האוכלוסייה, ואת התוצאות אנחנו משלמים עד היום. ממשלות רבות בעולם קראו לאזרחים להישאר בבית והטילו מגבלות של ריחוק חברתי עם סגירה של מקומות עבודה ובתי ספר וגנים. החזרה לשגרה, אחרי תקופה ארוכה של שיבוש במהלך החיים, הייתה לא פשוטה. מגיפת הקורונה הובילה לפגיעה חברתית וכלכלית, כמו גם בריאותית נרחבת, שנמשכות עד היום.

Do You Ever Lie to Appear More Honest? - American Friends of the Hebrew  Universityבעבודה קודמת בהובלת זוג החוקרים ד"ר אלכס גיללס-הלל מומחה ברפואת ילדים וחוקר שינה במרכז הרפואי הדסה וד"ר שהם חשן-הלל, העומדת בראש המעבדה לקבלת החלטות בבית הספר למינהל עסקים ובמרכז פדרמן לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית, נסקרו דפוסי השינה של 4,000 איש ברחבי העולם. החוקרים מצאו שבעקבות המגיפה, ובמיוחד בשל הטלת סגרים, איכות השינה באוכלוסייה המבוגרת החמירה מאוד, עם הופעה של תלונות חדשות על קשיי הירדמות ושינה מלווה בבעיות בתפקוד היומומי, ועלייה ניכרת בצריכה של תרופות שינה (40% מהנבדקים דיווחו על ירידה באיכות השינה, צריכת כדורי שינה עלתה ב-20% בהשוואה לתקופות לפני התפרצות המגיפה). אפקטים אלה היו ניכרים במיוחד בקרב נשים.

ד"ר אלכסנדר גיללס-הללבעבודת מחקר חדשה שפורסמה לאחרונה בכתב העת "Pediatric Pulmonology", בהובלת פרופ' ליילא קרנדיש-גוזל וחוקרי שינה נוספים מאוניברסיטת מיזורי בארה"ב  ומאיטליה, יחד עם ד"ר גיללס-הלל וד"ר חשן-הלל, רצו החוקרים לבדוק את השפעת המגיפה על הרגלי השינה בילדים באופן גלובלי ועל פני טווח רחב של גילאים. לצורך המחקר גויסו 845 הורים שענו באופן מקוון על שאלות שונות הקשורות למבנה המשפחה, לדפוסי השינה של ילדיהם ולשימוש במסכים, תוך התמקדות בשינוי שקרה להם בעקבות המגיפה. ההורים הגיעו מצפון ודרום אמריקה, אירופה, המזה"ת ובעיקר מישראל. הסקר נערך באמצע שנת 2020, ברגעי השיא של התפשטות המגיפה בארץ ובעולם. גילאי הילדים הנבדקים נעו מ-3 עד ל-17 שנים, 45.8% היו בנות. הילדים שנבדקו במחקר חולקו לשלוש קבוצות - טרום בית ספר (3-5 שנים), יסודי/חטיבה (6-13 שנים) ומתבגרים (14-17).

ממצאי המחקר חשפו כי בכל שלוש קבוצות המחקר שעת השינה התאחרה במהלך השבוע בעקבות המגיפה. 23.1% מהילדים בגיל הרך, 46.2% מהילדים בגיל בית הספר ו-89.8% מהמתבגרים הלכו לישון אחרי השעה 22:00 ברוב ימות השבוע (ואף מאוחר יותר בסופי השבוע) בזמן קורונה (לעומת 7.1%, 9.4% ו-57.1% בהתאמה לפני המגיפה). גם שעת ההשכמה הייתה מאוחרת יותר בעקבות המגיפה בכל שלוש הקבוצות של הילדים. 42.5% מהילדים בגיל הגן, 61.3% מהילדים בגיל בית הספר ו-81.2% מהמתבגרים התעוררו לאחר השעה 8:00 בבוקר במהלך השבוע (ומאוחר יותר בסופי שבוע) בימות הקורונה (11.6%, 4.9% ו -10.3% בתקופה שלפני הקורונה). פחות מ-4% מכלל המשיבים על השאלונים דיווחו על זמני שינה והתעוררות מוקדמים יותר ביחס לתקופה שלפני המגפה.

בנוסף, נמצא כי עלייה במשך השינה במהלך המגפה ניכרה יותר בקבוצת הגילאים 14-17 בכל ימות השבוע, ואילו ירידה במשך השינה הייתה הבולטת ביותר בקרב ילדים בגילאי 3-5 בכל ימות השבוע. לדוגמה, ילדים בקבוצת הילדים בגילאי 14-17 היו בסיכויים מוגדלים פי ארבע למשך שינה מוגבר בימות השבוע לעומת קבוצת הילדים בגילאי 3-5. ילדים בקבוצת הגילאים 6-13 היו בעלי סיכויים גבוהים פי שניים למשך שינה מוגבר במהלך סופי שבוע, לעומת ילדים בגילאי 3-5. למרות כל הממצאים האלו מצאו החוקרים כי משך השינה לא השתנה בקרב 43% מהמשתתפים במהלך השבוע, ובקרב 46.2% בסופי השבוע. "במילים אחרות, למרות שהזזה של שעת שינה ושעת השכמה לשעות מאוחרות יותר התגלתה בעבודה זו, משך השינה לא השתנה באופן ניכר בכמחצית מהילדים. יוצאי הדופן היו המתבגרים שאצלם היתה עליה ניכר במשך השינה באמצע השבוע. איכות השינה אף היא הייתה ללא שינוי לעומת התקופה שלפני הקורונה", הסביר השבוע ד"ר גיללס-הלל.

מספר הסברים לשינויים בהרגלי השינה שסופקו על ידי ההורים נבדקו על ידי החוקרים, ביניהם תגובות כמו "הילדים הקדישו זמן רב ברשתות החברתיות", "הם לא היו צריכים להתעורר מוקדם (בגלל הסגר)", "הם היו יותר זמן בבית (בשל הסגר)", ו-"הפעילות הגופנית שלהם הייתה פחותה". בהקשר זה ראוי לציין כי בצורה לא מפתיעה מצאו החוקרים כי שימוש במסך עלה משמעותיות בכל קבוצות הגיל בעקבות המגיפה, ייתכן שבשל השימוש ברשתות החברתיות, או בשל השימוש בזום ללמידה מקוונת מרחוק.

"מעבר לממצאים התיאוריים על שעות השינה ועלייה בזמן מסך, שנחשבים לפחות חיוביים, המחקר הנוכחי מראה אספקט חיובי של שינוי בהרגלי החיים בעקבות המגיפה לאיכות החיים של נערים בגיל ההתבגרות. מחקרים רבים הראו שבעקבות שינויים חברתיים והורמונליים בגיל ההתבגרות, מתבגרים הולכים לישון מאוחר יותר וקמים מאוחר יותר, אולם לו"ז בית הספר הצפוף לא מאפשר השלמה מספקת של שעות שינה, בשל הצורך לקום מוקדם. תוצאות המחקר הנוכחי הבהירו שלמתבגרים יש חסך שינה באמצע השבוע, אך השינוי שקרה בעקבות המגיפה אפשר להם להשלים אותו. עבודות קודמות הראו שאיחור של שעת התחלת הלימודים בבית הספר משפר הישגים לימודיים בקרב מתבגרים ואף מפחית מעורבות בתאונות דרכים", מסכמים החוקרים. בעבודת המשך מתכננים החוקרים לבדוק כיצד שינויים אלה בדפוסי השינה השפיעו על התפקוד היומיומי של הילדים.

לפרסום המחקרי - כאן.

לפרסומים בתקשורת: וואלה!

ice

ערוץ 7

המחנה החרדי

יתד נאמן