check
מחקר: כך הושפעו המורים, הרופאים והשוטרים – "הפנים של המדינה" בקורונה – מההחלטות הלא ברורות של הממשלה | האוניברסיטה העברית בירושלים

מחקר: כך הושפעו המורים, הרופאים והשוטרים – "הפנים של המדינה" בקורונה – מההחלטות הלא ברורות של הממשלה

9 פברואר, 2021
בכניסה לתחנת הקורונה. צילום - יוסי זמיר

המאבק הממושך במגפת הקורונה המאתגר את כל החברה בישראל, מאתגר גם את מערכת היחסים המורכבת שבין עובדי הקצה לבין הפוליטיקאים. עובדי הקצה, אשר במובנים רבים משמשים "הפנים של המדינה", הם אנשי המקצוע המיישמים את מדיניות הממשלה בשטח - רופאים, מורים, שוטרים, עובדים סוציאליים ועוד. הציפייה של קובעי המדיניות מעובדים אלה היא לרוב לא ברורה מאליה ולעיתים גם לא ריאלית. לא רק שמצופה מהם ליישם מדיניות בהתאם לכללים ולהנחיות, המתאפיינים פעמים רבות בעמימות ובסתירות פנימיות, אלא שבמקביל נדרש מהם להיות להיענות לצרכים העולים מהשטח ומהציבור.

רופאים

עם פרוץ מגפת הקורונה גדל מספר החקיקות והתקנות השונות, דבר שהשפיע על אופן התנהלותם של עובדי הקצה בשטח. במחקר חדש שפורסם בכתב העת "Journal of Comparative Policy Analysis Research and Practice", החוקרים פרופ' ענת גופן מביה"ס למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, פרופ' ניסים כהן, ראש המרכז למנהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת חיפה, ומעיין דוידוביץ, תלמידת דוקטורט במחלקה למנהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת חיפה - בדקו כיצד החלטות המדיניות של ממשלת ישראל כתגובה למשבר הקורונה שינו את תפקידם הרשמי של עובדי הקצה ואת הציפיות מהם במסגרת ההתמודדות עם המשבר. החוקרים בחנו את השלכות תגובת הממשלה תוך השוואה בין עובדי קצה משלושה תחומים שונים: מורים, שוטרים ורופאים. מחקר זה פורסם גם בגיליון מיוחד העוסק כולו בהשלכות המשבר על עובדי קצה ברחבי העולם ובכלל זה בארה"ב, קנדה, דרום אמריקה ומדינות שונות באירופה.

החוקרים ניתחו מסמכי חקיקה ותקנות לשעת חירום שנקבעו במהלך ההתמודדות עם משבר הקורונה והתבססו על 36 תקנות שהשליכו באופן ישיר על עבודתם של רופאים, שוטרים ומורים מתחילת המשבר במרץ (12.3.2020), ועד לתחילת מאי, עם הקלת ההגבלות (7.5.2020).

ממצאי המחקר חושפים שהחלטות המדיניות במהלך המשבר הובילו לשלושה שינויים מרכזיים בתפקידם הרשמי של עובדי הקצה. השינוי הראשון בא לידי ביטוי בניסוח התקנות אשר התאפיין בעמימות רבה, תוך שהוא מותיר מרווח פרשנות נרחב בידי עובדי הקצה האמונים על יישום תקנות אלו. עמימות המדיניות עלתה קפיצת מדרגה בימי המשבר והובילה לפערים משמעותיים ביישומה בפועל. דוגמה לכך אפשר לראות בתקנה שהופיעה בצו תקנות "נגיף הקורונה החדש - הגבלת פעילותם של מוסדות חינוך", וקבעה שבאחריות הצוות להבטיח שכל הנוכחים במוסד החינוכי ישטפו ידיהם בתדירות גבוהה, כמו גם לפני ואחרי ארוחה, לאחר פעילות בחצר וכן בעבודה מול מחשב. אפילו מקריאה חטופה של הנחיה זו, ניתן להסיק כי העמידה בה היא כמעט בלתי אפשרית. ההנחיה מטילה את האחריות על "צוות המוסד" מבלי להגדיר מי מאנשי הצוות החינוכי נדרש למלא חובה זו. האם זוהי דרישה מהמורים? מאחות בית הספר? או מאנשי הצוות המנהלי? עמימות נוספת באה לידי ביטוי בדרישה ליישם תקנה זו "בתדירות גבוהה", ללא כל הנחיה מפורשת המגדירה איזו תדירות תיחשב מינימלית, שלא לומר אופטימלית.

COVID19. photo: unsplash.comשינוי מרכזי נוסף בתפקידם של עובדי הקצה הוא הגברת החשיפה שלהם לפחות לשני סוגי סיכון. האחד, סיכון להידבקות או להדבקה בנגיף, אשר להבדיל מרופאים, אינו חלק מהגדרת התפקיד של מורים ושוטרים, ולכן מהווה סיכון חדש עבורם, עימו הם נדרשים להתמודד בפעם הראשונה. הסיכון הנוסף הוא סיכון אפשרי לעימות עם אזרחים בעת אכיפת ההנחיות, אשר בשגרה רלוונטי יותר עבור שוטרים, ובמהלך המשבר התגבר משמעותית גם בקרב מורים ורופאים.

שלישית, המחקר מצביע על שיקול דעת הולך ומתרחב שהוענק לעובדי הקצה, אותו הם נדרשו להפעיל, לעיתים בלית ברירה. התווספותן של תקנות חדשות לעבודה היומיומית דורשת הן הפעלת שיקול דעת בהקשרים רבים נוספים, והן הפעלת שיקול דעת בכדי לתעדף אילו מבין ההנחיות עליהם ליישם. דוגמא לכך ניתן לזהות בהנחיה המופיעה בצו תקנות החירום המחייבת שוטרים להטיל קנס מנהלי על בעל עסק או מפעיל חנות או עסק אחר הפתוח לציבור, במסגרתו ניתן שירות לאדם שאיננו חובש מסיכה. תקנה זו ממחישה את שיקול הדעת והחופש הניתן לשוטרים להחליט האם, כיצד ומתי להטיל קנס ומדגימה בבירור את הרחבת שיקול הדעת המוענק להם, כמי שאחראים על אכיפת התקנה ויישום המדיניות בשטח. החוקרים מצביעים גם על ממד נוסף ומרכזי בשיקול הדעת, הנוגע לנכונותם של העובדים להיחשף לסיכון להידבקות בנגיף.

Anat Gofenפרופ' ענת גופן מסכמת כי "הממצאים מוכיחים עד כמה חשוב ליצור ולטפח ערוצי תקשורת סדירים בין מקבלי ההחלטות לבין עובדי הקצה, הפועלים בקו החזית ומתוך שכך מחזיקים ידע רב בנוגע למתרחש בשטח. מנגנוני תקשורת טובים יותר יאפשרו לשפר את השירותים הציבוריים הניתנים לאזרחי המדינה לא רק בעתות משבר אלא גם בעתות שגרה, ואף יוכלו לשפר את תוצאות המדיניות. עובדי הקצה – כל אותם רופאים, מורים, עובדים סוציאליים, שוטרים ועוד - הם לא רק הפנים של המדינה עבור הציבור, אלא גם הידיים של הממשל, אשר במעשיהן מכתיבות את מהלך היומיום ואיכות החיים של כל אחד ואחת מאיתנו".

 

לפרסום המדעי: https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/13876988.2020.1841561?fbclid=IwAR0Dh8ZpYmwwJdXcKBCcZh9kxwd-TSBgJDUQEtLn2O3ibV02ME5XMlCEOD0#.X-weXw0Jqh4.whatsapp

לפרסומים בתקשורת:

ישראל היום - https://www.ifatmediasite.com/CustomerMedia/S_ShowItem.aspx?FromMail=tru...