עובדה – בין קהילת החוקרים והחוקרות בישראל, בחישוב כללי, יש יתרון למין הגברי. לפי נתוני הות"ת, עוד משנות ה-90 של המאה שעברה, אחוז הנשים שסיימו תואר דוקטור בישראל חצה את רף המחצית ובשנה שעברה 54% ממקבלי תואר דוקטור בישראל היו נשים, ועדיין רק 38% מהסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות בישראל הוא נשי. ההתפלגות בתוך תחומי הידע מצביעה על יתרון נשי במקצועות העזר הרפואיים והחינוך (63% ו-55% בהתאמה) ואת האחוזים הנמוכים ביותר של חברות סגל בכיר ניתן למצוא בתחומים פיזיקה, הנדסה, מתמטיקה ומדעי המחשב (פחות מ-15% מאנשי הסגל, בכל אחד מהתחומים). לאור הנתונים, נשאלת השאלה - איך, אם בכלל, האקדמיה הישראלית פועלת על מנת לעודד חוקרות להצטרף למעגל ההשפעה ולקדם את המחקר הישראלי בכל תחומיו?

 

בנוסף לעשייה הפורייה בנושא זה מספר שנים, האוניברסיטה העברית החליטה השנה להעלות לדיון את הסוגיות הייחודיות של נשים בעולם האקדמיה ולציין לשבח חוקרות מצטיינות בכל תחומי הידע באירוע יוצא דופן ומיוחד שמתעתד להיות מסורת במוסד האקדמי הוותיק. לראשונה, האוניברסיטה העברית פוצחת במסורת חדשה ומקיימת ביום חמישי הקרוב (11.2) כנס בסימן היום הבינלאומי לנשים ונערות במדע.

 

הכנס החלוצי הוא פרי יוזמתה של פרופ' חיה לורברבאום-גלסקי, יועצת נשיא האוניברסיטה להוגנות מגדרית, בתמיכה מלאה של הנהלת האוניברסיטה העברית, במטרה לציין את תרומתן האדירה של החוקרות לכל תחומי הידע של האוניברסיטה ולהעלות לדיון סוגיות ייחודיות להתמודדות של נשים בעולם האינטנסיבי של האקדמיה והמחקר. "קידום השוויון המגדרי הינו יעד מרכזי באוניברסיטה העברית, הן מטעמים של צדק והוגנות והן מטעמים של קידום המצוינות האקדמית עצמה", מסרה פרופ' לורברבאום-גלסקי. "האוניברסיטה העברית התברכה בחוקרות מעולות המבצעות מחקרים פורצי דרך בכל תחומי המדע, אך אנחנו חיים עדיין במציאות בה ייצוג נשים בסגל האקדמי של האוניברסיטה הוא נמוך ורחוק מהיעד השוויוני".

 

רקטור האוניברסיטה העברית, פרופ' ברק מדינה, שאמון על הרחבת ההוגנות המגדרית באוניברסיטה, הסביר מה הצעדים שננקטו עד כה בנושא: "האוניברסיטה העברית קבעה יעד להביא לכך ששיעור חברות הסגל האקדמי הבכיר יהיה שווה למספר חברי הסגל בתחומים השונים. יעד זה של שוויון הושג במידה רבה בלימודים לתארים בוגר, מוסמך ודוקטור במרבית התחומים. באשר לחברי הסגל הבכיר, היעד טרם הושג, אך ניכרת התקדמות. לפני חמש שנים, היה שיעור הנשים מבין כלל חברי הסגל הבכיר כ- 26% וכיום הוא 32%; ומבין חברי הסגל בדרגה הגבוהה ביותר, פרופסור-מן-המניין, השיעור עלה מכ-16% לכ-22%"

 

"האוניברסיטה פועלת לקידום שוויון מגדרי במגוון דרכים", הוסיף פרופ' מדינה, "בין היתר, בהקצאת תקנים חדשים, ביחידות שבהן שיעור הנשים נמוך ממחצית, קליטת חברות סגל היא מעבר למכסת התקנים ביחידה; מוענקות מלגות ייעודיות לסטודנטיות לתואר דוקטורט ולפסוט-דוקטורט; נקבעו הסדרים מיוחדים להתאים את תנאי העבודה להורים לילדים קטנים והארכת תקופת הניסיון בשנה במקרה של לידה; ועוד. האוניברסיטה נוקטת צעדי הסברה, בין היתר להגברת ההיכרות עם התופעה של נטייה לא-מודעת של רבים להעריך אחרת נשים וגברים, לפרסום נתונים על מידת אי השוויון, לעידוד פעילויות אקדמיות בקבוצות וצעדים נוספים".

 

באשר להחלטה לציין את היום הבינלאומי לנשים ונערות במדע, הוסיפה פרופ' לורברבאום גלסקי: "ציון יום הנשים הבינלאומי במדע, לראשונה באוניברסיטה העברית, בא לציין ולהוקיר את תרומתן של החוקרות למדע וליוקרתה של האוניברסיטה העברית בארץ ובעולם; בתקווה שיזרז את קדום ההוגנות המגדרית באקדמיה בישראל ובפרט באוניברסיטה העברית."

 

הכנס יהיה פתוח לכל הסגל האקדמי והמנהלי באוניברסיטה, נשים וגברים, ויכלול פאנל בהשתתפות חוקרות מובילות שיספרו על החוויה המיוחדת שלהן כנשים במדע, הקרנה של הסרט זוכה פסטיבל הסרטים בטרייבקה 2020, Picture A Scientist, והרצאת אורח של אשת התקשורת והאקטיביסטית הפמיניסטית, ענת סרגוסטי, שתספר בנימה אישית על החוויה שלה כאישה בתחום העיתונות מעל 3 עשורים ותקרות הזכוכית אותן היתה צריכה לשבור לאורך הקריירה.

 

נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן: " קידום נשים מצוינות במחקר ובמדע מהווה חלק מרכזי מהיעדים שהוצבו על ידי הנהלת האוניברסיטה העברית לשנים הקרובות. בשנים האחרונות הדגשנו את היעד החשוב הזה ולשמחתי אנחנו כבר במגמה של עלייה מזה מספר שנים, עדיין לא מספיק. בהסתכלות רוחבית  על האוניברסיטה העברית וגם על האקדמיה בישראל - יש לנו חוקרות מעולות ומובילות בכל התחומים המדעיים בארץ ובעולם ויש לשאוף ליותר. האוניברסיטה עושה רבות כדי לבנות דור חדש של חוקרות במדע, לעשייה כזאת לוקח זמן להשתקף בנתונים, אבל אנחנו בכיוון הנכון".