לא רק פיתוח חיסון: כך התגייס עולם המחקר לפענוח בדיקות קורונה

האוניברסיטה העברית ומכון ויצמן נרתמו למאבק נגד הנגיף, ומדי יום מבוצעות במוסדות מאות בדיקות - באופן שמגדיל משמעותית את ההספק הכללי. בקרוב צפויה גם אוניברסיטת ת"א להצטרף למערך

זמן צפייה: 03:18

עולם האקדמיה והמחקר, ששוקד בקדחתנות על חיסון ותרופה לנגיף קורונה, התגייס גם לפעילות בשטח – והחל לסייע בפענוח בדיקות הקורונה. רוני, סטודנטית צעירה למחקר, אחראית כבר כחודש על מערך בדיקות הקורונה באוניברסיטה העברית. "אנחנו מכניסים את הדגימות של חולים שהגיעו מהמעבדה הקלינית בהדסה, ומפיקים את החומר הגנטי של הווירוס עצמו", הסבירה.

בירושלים החלו בשלב מוקדם מאוד לפענח בדיקות קורונה, מהמטושים דרך בית החולים הדסה והיישר למעבדה. "אנחנו מנקים את החומר שמגיע מהמטוש, וממצים מתוכו את החומר שעליו אפשר לשאול אם יש כאן וירוס או אין שם וירוס", הסביר פרופ' יובל דור, מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית.

מעבדה
מעבדה | צילום: חדשות 13

לאוניברסיטה העברית הצטרף בסוף השבוע מכון ויצמן, שבו מבצעים בין 500 ל-700 בדיקות ביום, שמצטרפות ל-2,500 נוספות שמסוגלים לבצע בהדסה ובאוניברסיטה העברית. כשמוסיפים עוד יותר מ-1,600 בדיקות שמתכננים לעשות באוניברסיטת תל אביב כבר בימים הקרובים, המשוואה משתנה משמעותית הודות להתגייסות האקדמית.

באוניברסיטה העברית כבר עובדים על שיטה שתהפוך את פענוח הבדיקות למהיר הרבה יותר. "התגייסנו לפתח שיטה חדשנית שמבוססת על שיטות של ריצוף גנטי, שיאפשרו לנו לעשות בבת אחת בדיקה של 15,000 אנשים", הסבירה ד"ר נעמי חביב. "זה מהיר יותר, זה זול יותר וזה לחלוטין הופך אותנו לעצמאיים".