check
וועידת האקלים של עיתון הארץ והאוניברסיטה העברית: נאומו של נשיא האוניברסיטה, פרופ' אשר כהן | האוניברסיטה העברית בירושלים

וועידת האקלים של עיתון הארץ והאוניברסיטה העברית: נאומו של נשיא האוניברסיטה, פרופ' אשר כהן

23 פברואר, 2022
צילום: אוהד צויגנברג

 האקלים בכדור הארץ משתנה לנגד עינינו. האזור שבו אנו חיים באגן המזרחי של הים התיכון נמצא ברצועת המעבר בין סוגי אקלים שונים, מאקלים מדברי בדרום לאקלים ממוזג בצפון והוא לכן רגיש במיוחד לשינויי האקלים הגלובליים. הנתונים כבר קיימים: בשלושת העשורים האחרונים עלתה הטמפרטורה הממוצעת באזורנו בחצי מעלה לעשור; כמות המשקעים בעשורים האלה קטנה בכ 25 מ"מ לעשור; מפלס הים בתקופה הזאת עלה כל שנה בין 4 ל-17 מילימטר. החדשות הן רעות יותר:  כל המודלים הקיימים מנבאים כי מגמת ההתחממות בצירוף עם ירידה בכמות המשקעים ועליית מפלס הים באזורנו תימשך.  המשמעות של שינויים אלה לגבי החיים באזורנו היא לא פחות מדרמטית: אלא אם יהיה שינוי משמעותי במגמה, תנאי החיים באזורנו בעוד כמה עשורים יהיו קשים בהרבה וחלק מהדברים שאנו לוקחים כמובן מאליו לא יהיו קיימים יותר בשביל הדורות הבאים. Photos by Nati Shohat, Flash90

למרות שחלק מהגורמים לשינויי אקלים נובעים מתהליכים מחזוריים שאינם תלויים בנו, ידוע לכל שחלק משמעותי משינויי האקלים נגרמים מפעילות אנושית.  מדעניות ומדענים ואיתם פעילים ופעילות ברחבי המרחב הציבורי חזרו והתריעו בעשורים האחרונים על השינויים הצפויים והמשברים שיבואו בעקבותיהם, חזרו ואמרו שלפחות חלק מהשינויים הם מעשי ידי אדם, חזרו והבהירו שאיננו יכולים להיות פאסיביים ושעלינו לשנות בצורות שונות את הפעילות האנושית ברחבי העולם. לצערנו, לאזהרות האלה היה אימפקט מוגבל, אולי בגלל שעד השנים האחרונות שינויי האקלים עדיין לא הורגשו במידה מספקת.      

עם שינויי האקלים המורגשים בכל רחבי העולם אני מקווה ומאמין שהמצב משתנה. אנחנו רואים בימים אלה פעילות שהולכת ומתגברת בנושא האקלים. לא מזמן התקיימה ועידת גלזגו, בארץ יש כבר פורומים חשובים שמתעסקים בנושא הזה כמו פורום האקלים שהוקם לאחרונה על ידי נשיא המדינה ואשר אני חבר בו. אנחנו גם שומעים יותר ויותר פוליטיקאיות ופוליטיקאים שמנסים ולפעמים אפילו מצליחים לפעול בנושא. וכדוגמה פשוטה הרבה יותר, נדמה לי שאני לא צריך לשכנע היום, פברואר 2022, אף אחד לגבי החשיבות של וועידה כמו הוועידה שלנו בנושא האקלים.    

ועם זאת, אנו יודעים שהפעילויות שננקטו עד כה אינן מספיקות על מנת לשנות את מגמת השינוי באקלים. ברור שאנחנו צריכים לפעול, ולפעול מהר.  מה עלינו לעשות? ראשית, עלינו להגדיר בצורה חדה ובהירה את המטרה שלנו.  המטרה הראשית שלנו, המצפן שלאורו עלינו לפעול, הוא הבטחת "קיימות".  מאז תחילת המהפכה התעשייתית יש ציפייה שתנאי החיים ישתפרו באופן רציף מדור לדור, ושהמשאבים שיעמדו לטובת הדורות הבאים ולטובת תנאי החיים בדורות הבאים יהיו גדולים יותר ובוודאי שלא יפחתו. באופן כללי, זה גם מה שקרה מאז תחילתה של המהפכה התעשייתית באמצע המאה ה-18.  מחויבות לקיימות פירושה מחויבות לכך שהמצב הזה יימשך:  שלדור הבא ולדורות שאחריו יהיו לפחות אותם משאבים שמהם אנו נהנים כיום.  לצערנו, השינויים הצפויים באקלים מאיימים באופן דרמטי על ההמשכיות הזו. אם לא נפעל, ובנחישות, המשאבים שיעמדו לרשות הדורות הבאים יהיו מוגבלים יותר ותנאי החיים בעולמנו יהיו רעים יותר.  אף אחד לא מאחל את זה לבנותינו ובנינו. מצווה עלינו לפעול כדי להבטיח קיימות.

בהתאם למסורת היהודית אחלק את מצוות הקיימות לשתי קטגוריות, מצוות אל תעשה ומצוות עשה. זו לא חלוקה פשוטה מכיוון שאל תעשה ועשה שלובים אלה באלה, אבל זה מפשט יותר את הפעולות שאנו נדרשים לעשות.  מצוות אל תעשה ידועות לרובנו ולכן אזכיר בקצרה את העיקריות שבהן: חובה עלינו להקטין בעתיד הקרוב ולהעלים לגמרי בעתיד הבינוני ומעלה את השימוש בדלקים פוסיליים. אנו יודעים בוודאות ששימוש בדלקים כאלה מעלה את כמות גזי החממה שלהם השפעה ברורה על שינויי האקלים.  עלינו להקטין את השימוש בכל פעילות שמגדילה את חתימת הפחמן. שימו לב שמצוות הלא תעשה נמצאות ברובן במרחב הציבורי והפוליטי. על הממשלה הנוכחית לקבל החלטות קשות שישפיעו על הדורות הבאים, ביניהן מתן תמריצים לתעשייה ולמפעלים לעבור בצורה הדרגתית לייצור נטול פחמן שמבוסס על חומרים מתכלים. אירופה וארה"ב כבר שם. אין סיבה אמתית לעיכוב הזה אצלנו.

מצוות לא תעשה שהזכרתי ואחרות לא יפתרו לבדן את בעיית הקיימות. האנושות כנראה תמשיך לגדול, תמשיך לחיות ברובה בערים צפופות, תמשיך לצרוך את מגוון המוצרים בשוק, ותמשיך להתנייע ברחבי העולם.  הפעילויות המזיקות לאקלים מונעות מרצון ולעיתים גם מכורך לספק תנאים מתאימים למגוון הפעילויות האלה. התכלית של מצוות העשה היא ליצר אלטרנטיבות שיאפשרו לנו ולדורות הבאים תנאי חיים סבירים מבלי להשפיע לרעה על סביבת החיים שלנו. עלינו לייצר אנרגיה ממקורות מתחדשים כדי לספק את צרכי האנרגיה של האנושות מבלי להשפיע על האקלים; עלינו לייצר מזון בלי להשתמש באמצעים שהורסים את הסביבה ומשפיעים על חתימת הפחמן; עלינו לדאוג לאיכות המים הן באוקיינוסים ובימים, הן באגמים ובנהרות, והן במי התהום; עלינו לשמר את המגוון הביולוגי הקיים בכדור הארץ ולחזקו; עלינו לייצר חדשנות עירונית (מה שמכונה לעיתים ערים חכמות) בצורה שלא תפגע בזכויות אזרחיות,  ועדיין תאפשר חיים נוחים גם בערים צפופות;צילום: אוהד צויגנברג

זו כמובן רשימה חלקית שרחוקה מלמצות את אתגרי מצוות העשה שלפנינו. שימו לב שמצוות העשה, בניגוד למצוות הלא תעשה, נמצאות במרחב המדעי: הסיפור כאן, כפי שג'ון קארי, שליחו המיוחד של הנשיא ביידן לנושא האקלים, נוהג לומר, אינו פוליטיקה אלא פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, גיאולוגיה, מדעי החברה וכל מה שביניהם.

ברור אם כן שלנו- האוניברסיטה העברית בירושלים כמו גם לאוניברסיטאות המחקר בארץ ובעולם, יש תפקיד קריטי בכיוונון המצפן המדעי למימוש הקיימות ובמציאת תשובות מדעיות לאתגרי הקיימות. אני מאמין שהאוניברסיטאות בעולם ובארץ מחויבות לכך באופן טוטאלי.  אצלנו, באוניברסיטה העברית קיימים מרכזי מחקר בכל אחד מתחומי הקיימות. אני גאה לומר שכבר השגנו לא מעט פריצות דרך משמעותיות בתחום הקיימות, ועל חלקם תשמעו ביום המענין הזה שלפניכם. מעבר לתחומי המחקר הספציפיים, האוניברסיטה העברית גם הקימה מרכז כלל אוניברסיטאי לקיימות שמשותף לכל החוקרות והחוקרים באוניברסיטה. אנו יודעים שלפחות חלק מפריצות הדרך המדעיות יושגו רק באמצעות שיתוף פעולה של חוקרים מתחומי מחקר שונים ואחד מתפקידיו החשובים של מרכז הקיימות הוא להבטיח מחקרים בין תחומיים של קיימות.  ככל ששיתופי הפעולה בין חוקרות וחוקרים מתחומים שונים יגדלו – כך גדל הסיכוי לתגליות פורצות דרך. לכן האוניברסיטה העברית הקימה גם מיזם משותף עם אוניברסיטת בן גוריון על מנת לעודד חוקרות וחוקרים משני המוסדות לשתף ביניהם פעולה, ואל יקל הדבר בעיניכם:  אוניברסיטאות בארץ אוהבות בעיקר להתחרות אחת בשנייה. 

ובתוך כל זה אסור לנו להזניח את החינוך. עלינו להכשיר את הדור הצעיר להתנהגות שתשמור על כדור הארץ שלנו, באמצעות הנגשת ידע ומידע מדעי אמין ומהימן. בהקשר זה, אתם מוזמים לעבור בתערוכה שלנו מחוץ לאולם  שהיא תמצית של סדרת רשת הסוקרת את המדע שעומד בבסיס ההבנה של שינוי האקלים. יוצרי הסדרה, שנקראת מעלה וחצי, הם פורום הכולל כ- 30 חוקרים וחוקרות המומחים באספקטים השונים של מערכת האקלים והאנרגיה שמטרתם להנגיש מידע אמין ועדכני בנושא משבר האקלים לבני נוער בשיתוף משרד החינוך;  

לסיום, מעניין ואולי אף חיוני לעשות השוואה בין משבר האקלים לבין משבר הקורונה שאתו אנו עדיין מתמודדים. יש כמובן הבדלים מאד גדולים בין שני המשברים.  משבר הקורונה מאד ממוקד ואני עדיין שייך לאלה שמאמינים כי הוא משבר לטווח קצר גם אם סופו עלול להתמהמה. אבל יש גזירה שווה מאד ברורה בין שני המשברים. ראשית, למדע יש תפקיד קריטי, ואני אעז ואומר שזאת לשון המעטה. תארו לעצמכם איך הייתה נראית מגפת הקורונה אם לא היה לנו יכולת לרצף את הנגיף, לבצע בדיקות למציאת נדבקים, שלא לדבר על החיסונים והתרפיות שמגיעות.  הכלים האלה כולם הושגו באמצעות ובשל המדע.  למדע יש תפקיד לא פחות חשוב בהבטחת הקיימות. יש להפנות את כל המשאבים הנדרשים להבטיח שהמדע יבצע את מצוות העשה של הקיימות.  שנית, אי אפשר לנהל משבר כזה ללא התגייסות ציבורית ופוליטית.  ראינו לצערנו במשבר הקורונה במקומות שונים בעולם מה קורה כשהמערכת הפוליטית והציבורית לא מתפקדת כראוי.  משבר האקלים שלפנינו גדול יותר, מסובך יותר, ולצערי יהיה אתנו למשך זמן ארוך.  על כולנו במרחב הציבורי, אנשי ונשות ציבור, פוליטיקאיות ופוליטיקאים, אזרחיות ואזרחים, להבין שיש בפנינו אתגר עצום של קיימות ולהתגייס באופן מלא להתמודדות עמו.  איכות חייהם של בנותינו ובנינו תלויים בכך, לא פחות!

לאתר הוועידה