check
המרכז לאמנות יהודית באונ' העברית מנסה למנוע הרס של אתרים היסטוריים יהודיים במהלך לחימה באירופה, סוריה ועירק | האוניברסיטה העברית בירושלים

המרכז לאמנות יהודית באונ' העברית מנסה למנוע הרס של אתרים היסטוריים יהודיים במהלך לחימה באירופה, סוריה ועירק

28 ינואר, 2021
Ruined side-street in Sinjar (Iraq) following war with the Islamic State. Levi Clancy. UNSPLASH, Levi Clancy

לפני כחצי שנה נודע כי קיימים כיום יותר מ-350 אתרי מורשת יהודיים בעירק ובסוריה, כשרובם הרוסים או קרובים לכך בשל הזנחה או עבודות פיתוח. המידע התגלה בזכות פרויקט מחקר שנערך במשך שנה וחצי על ידי היוזמה למורשת התרבות היהודית (JCHI), שיתוף פעולה בין קרן המורשת היהודית הפועלת מלונדון (FJH) לבין בית הספר האמריקאי לחקר המזרח (ASOR), שקיטלג והעריך אתרים מימי קדם ועד היום במקומות שהיו פעם מרכזי חיים יהודיים שוקקים במזרח התיכון. באופן מדויק יותר, המחקר קובע כי כמעט 90% מהאתרים בעירק ויותר ממחצית מאלה שבסוריה ככל הנראה אינם ניתנים לשיקום או שמצבם רע מאוד. המחקר אף מונה 27 אתרים בעירק ובסוריה הנמצאים בסכנה מיידית בשל מצבם ה"רעוע" או ה"רע מאוד".

Ruined side-street in Sinjar (Iraq) following war with the Islamic State. Levi Clancy. UNSPLASH, Levi Clancy

למרות זאת, ישנם סיפורי הצלה מוצלחים של אתרי מורשת יהודיים בארצות ערב. קברו של נחום הנביא בכפר אלקוש, כ-50 ק"מ צפונית ממוסול שבצפון עירק (כורדיסטן העירקי), הוא אחד מהם. האתר ידוע לפחות מהמאה ה-12 ועד עזיבת יהודי עירק ב-1948 ושימש כמקום עלייה לרגל, בעיקר בחג השבועות. בית הכנסת שבו נמצא הקבר ניצל בנס מליפול לידיים של דאעש, אך כמעט קרס בגלל ההזנחה. הבניין שוקם בשנים האחרונות בידי ארגון אמריקני "הברית לשיקום אתרי מורשת" (ARCH) והעבודות נמשכו שם גם בשנה שעברה. גורלו של קבר הנביא יונה, גם הוא לא רחוק ממוסול, היה שונה לגמרי. בניין המסגד שבו נמצא הקבר אשר במשך דורות משך אליו עולי רגל יהודים, מוסלמים ונוצרים, פוצץ על ידי דאעש ב-2014.

וכך, אם בעירק קיימים מספר אתרים יהודיים שעוברים שיקום בימים אלה, מצבה של המורשת היהודית הבנויה בסוריה בכי רע. למשל, בית הכנסת אליהו הנביא בג'בר, פרוור של דמשק – אחד מבתי הכנסת העתיקים של סוריה – ככל הנראה חרב בגלל הצבא הסורי שהפציץ מהאוויר את כוחות המורדים ב-2013 ו-2014. כמו כן, באמצע המאה ה-20, לאחר עזיבת היהודים, הוסבו בתי כנסת רבים בדמשק למטרות אחרות, והדבר אינו תורם לשימורם. לדוגמה, בית הכנסת אל-מנשה שנמצא ככל הנראה בבעלות הממשלה הסורית, מוזנח והתחיל זה מכבר להתפורר.

גורלם של בתי הכנסת לשעבר באירופה הרבה יותר טוב – בניינים רבים משוקמים על ידי פעילים לא-יהודיים מקומיים. למרות זאת, גם הם זקוקים להשגחה במקרה של מאבקים צבאיים בין מדינות או בין קבוצות לוחמות. נהוג לחשוב כי הנאצים הם שאחראים להרס בתי כנסת ברחבי אירופה, אך לאמיתו של דבר, החל בפלישה לברית המועצות ב-1941 ותחילת ההשמדה ההמונית של היהודים, הנאצים כמעט ולא התעניינו בגרימת נזק מכוון לבתי הכנסת. רבים מהם דווקא נפגעו בפעילויות צבאיות כשהדוגמה המוכרת ביותר היא של בית הכנסת ב-וורמס, העתיק ביותר באירופה, שנשרף על ידי הנאצים ב-1938, אך נחרב סופית בהפצצה בריטית בשלהי מלחמת העולם השנייה. זאת ועוד, מסוף מלחמת העולם השנייה לא נפגעו אתרים יהודים באירופה כתוצאה ממאבקים מזוינים, אך המלחמות האחרונות בין אזרביידג'ן לבין ארמניה ובין רוסיה לגיאורגיה, וכמובן המלחמות ביוגוסלביה לשעבר פגעו קשות באתרי מורשת יהודיים באירופה והסבו נזק רב. 

מתוך דאגה לשלומם של כל האתרים הנמצאים בסוריה ועירק ואף באירופה החליטו במרכז לאמנות יהודית באוניברסיטה העברית בירושלים (CJA), בקרן למורשת יהודית בלונדון, ובביה"ס האמריקני לחקר המזרח לאחד כוחות מתוך מטרה לגבש מסמך מיוחד עבור צבאות המערב שכולל רשימה של 2,000 אתרי מורשת יהודיים חשובים מבחינה היסטורית – כדי למנוע פגיעה בהם במקרה של סכסוך מזוין. הרשימה שהועברה מספקת תיאורים וקואורדינטות של כל אתרי המורשת החשובים. רשימת בתי הכנסת באירופה היא פרי מחקרו של המרכז לאמנות יהודית, אשר עשה מיפוי של בתי הכנסת ההיסטוריים באירופה, הן פעילים והן בתי הכנסת שאינם פעילים, וסיפק את הערכת החשיבות ההיסטורית והאדריכלית של כולם*. 

"אתרים אלו בעלי חשיבות רבה, מהווים מורשת תרבותית ורוחנית ומוגנים ממהלכי מלחמה תחת אמנת האג משנת 1954, שנחתמה על ידי יותר מ-130 מדינות ושני הפרוטוקולים שלה (1954 ו -1999), הפרוטוקולים הנוספים משנת 1977 לאמנת ג'נבה, ותקנות האג משנת 1907", נכתב בהודעה שהופצה השבוע מטעם החוקרים. "פגיעה מכוונת ברכוש תרבותי ובבניינים המוקדשים לדת כלשהי יכולה להוות פשע מלחמה, עם העמדה לדין בבית הדין הפלילי הבינלאומי".

מנהל המרכז לאמנות יהודית באוניברסיטה העברית, ד"ר ולדימיר לוין, שלקח חלק בגיבוש המסמך, מסר כי "אני כמובן מקווה מאוד שלא יהיה צורך בהנחיות אלה. ראינו פגיעה עצומה באתרי מורשת תרבותית בעשורים האחרונים, ואני מקווה שכעת יהיה לפחות לחלק מהצבאות המידע המפורט ביותר על אתרי מורשת יהודית שאמורים להיות מוגנים".

יו"ר הקרן למורשת יהודית בלונדון, דאם הלן הייד, מסרה כי "אנו שמחים שאתרי המורשת היהודיים החשובים הללו יקבלו הגנה במקרה של מלחמה. זוהי דוגמה נוספת לאופן שבו העבודה הייחודית שלנו על חקר המורשת היהודית מוכיחה את ערכה".

מנכ"ל הקרן למורשת יהודית, מייקל מייל, הוסיף: "שימור המורשת התרבותית באזורי סכסוך מוכר כיום באופן בינלאומי כדאגה מרכזית. גם אתרי מורשת יהודית משמעותיים צריכים להיות מזוהים כדי לקבל הגנה מהקרבות."