check
ד"ר ברק רווה ביצע ניתוח מחקרי חדש של תחלואת הקורונה ומציג נתונים המדגישים את הדחיפות לתת אישור-חירום לחיסון ילדים בני 5-12 | האוניברסיטה העברית בירושלים

ד"ר ברק רווה ביצע ניתוח מחקרי חדש של תחלואת הקורונה ומציג נתונים המדגישים את הדחיפות לתת אישור-חירום לחיסון ילדים בני 5-12

17 אוגוסט, 2021
דר ברק רווה

ניתוח מחקרי ראשון מסוגו בוצע על בסיס נתוני תחלואה אותם הפיץ לאחרונה משרד הבריאות, ואותם ניתח ד"ר ברק רווה, חוקר ביולוגיה חישובית בביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית

עבודת המחקר של דר ברק רווה

שיעור ההידבקות בקורונה בקרב ילדים מחוסנים בגילים 12 עד 15 שחוסנו לאחרונה נמוך בכ-90% יחסית לבני גילם שלא חוסנו, גם כנגד זן הדלתא החדש - כך עולה מניתוח ראשוני של נתונים שנאגרו ממאגרי משרד הבריאות, על ידי חוקר מהאוניברסיטה העברית ד"ר ברק רווה מביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב, העומד בראש מעבדה לחקר ביולוגיה חישובית. ד"ר רווה אף מצא כי ישנם סימנים ראשוניים לכך שמנת הבוסטר משפיעה בצורה דומה על ההידבקות בקרב בני 60 ויותר. למרות היעילות החזקה של החיסון כנגד מחלה קשה, עד כה לא היה ידוע האם החיסון מוריד את סיכויי ההדבקה כנגד זן הדלתא בכלל האוכלוסיה ובפרט בגילאים צעירים, וזה הניסיון הראשון לבצע זאת עבור קבוצת גיל זו.

לדברי החוקר, "לדעתי יש התעסקות מועטה באופן מפתיע באפקטיביות המדהימה של החיסון בבני 12-15 לא רק במניעת תחלואה קשה, אלא בקטיעת שרשרת ההדבקה. הנתונים שמצאתי הם משהו שלא רואים בבני 16+ באותה מידה, אבל כן במידה מסוימת בבני 60+, שקיבלו זריקת בוסטר לפני שבועיים. בנוסף להשלכות על חיסון בני נוער וילדים, הנתונים מחזקים את הסברה שזריקת בוסטר יכולה לא רק למנוע תחלואה, אלא גם לקטוע את שרשרת ההדבקה. למעשה, בני 12-15 היו האחרונים לקבל חיסון, בחודש יולי, ברובם הגדול, וראיתי הבדל דרמטי בינם לבין קבוצת הגיל הבאה, 16-19, שחוסנו לפני חצי שנה".

דר ברק רווהמה יכול להסביר הבדלים בין קבוצות גיל צעירות אלה? "יכולות להיות לכך שלל של סיבות, כמו סיבות בריאותיות – ריבוי של נוגדנים בגוף בחודשים שלאחר החיסון, או סיבות התנהגותיות – ייתכן שמשפחות מגנות ומגוננות יותר על ילדים צעירים בתקופה שכזאת לעומת צעירים בוגרים יותר. האם אנחנו רואים אפקט אמיתי לחיסון או שבני 12-15 מחוסנים פשוט נזהרים יותר מחבריהם שלא התחסנו? האם הסיבה החברתית משפיעה יותר מזו הבריאותית? בקרב בני 16-19 האפקטיביות של החיסון במניעת הדבקה אצלם היא 'רק' 50% לעומת 90% בבני 12-15. לכן סביר שהגורם העיקרי להבדל הוא מועד החיסון. ממצאים אלו, יחד עם העדויות המצטברות על בטיחות החיסון מחד והגידול בשיעור הילדים המאושפזים מאידך, אף מדגישים את הדחיפות לתת אישור-חירום לחיסון ילדים בני 5-12. לחיסון יש נתוני בטיחות מצוינים עד כה, ואיגוד רופאי הילדים בארה״ב אף יצר בקריאה למנהל התרופות האמריקאי לזרז את מתן האישור. בהתחשב בהיקף התחלואה הנוכחי, יש לשקול זאת בכובד-ראש, כמובן תוך זהירות ומעקב אחר תוצאות הניסויים הקליניים".

הניתוח המחקרי של ד"ר רווה מבוסס על נתונים ראשוניים, והוא ימשיך להעמיק את הבדיקות שלו בהמשך. "על פי הנתונים שמשרד הבריאות מפרסם, עליהם אני מסתמך באנליזה שלי, עדיין אין הפרדה ברורה בין אנשים שקיבלו את הבוסטר לאנשים שלא קיבלו אותו. אנחנו צריכים להתייחס לכולם כקבוצה ולראות מגמה. אני חושב שנדע יותר לגבי הבוסטר בעוד מספר ימים, ובמיוחד אם נקבל פילוח יותר טוב מי מהחולים קשה קיבלו בוסטר ומי לא. המשך המעקב יאפשר לנו להבין גם את הסיבות לאפקטיביות הגולמית הגבוהה של החיסון בבני 12 עד 15, הן מבחינת אפקטיביות החיסון עצמו והן מבחינת השפעות התנהגותיות וסביבתיות".

לפרסום בתקשורת: כאן 11