check
מחקר שהתפרסם ב-Vaccines: המחקר שבחן את הווריאנט הישראלי | האוניברסיטה העברית בירושלים

מחקר שהתפרסם ב-Vaccines: המחקר שבחן את הווריאנט הישראלי

7 יוני, 2021
p681h

corona virusההתפרצות של נגיף הקורונה הגורם למגיפה של COVID-19 טלטלה את כל מדינות העולם. הנגיף התפשט במהירות בחודשים ספורים והגיע לכל מדינות העולם. עד כה המגפה גבתה חייהם של למעלה משלושה וחצי מיליון אנשים, ונעשה מאמץ עולמי לחיסון האוכלוסייה כדי לעצור את התפשטות המגפה. אבל הנגיף אינו קופא על שמריו. יחד עם למעלה מ-173 מיליונים שנדבקו עד לתחילת יוני 2021 (ההערכות הן שהמספר גבוה לפחות פי 5), החלו לצוץ וריאנטים רבים שלו, תופעה שלוותה את התפוצה העצומה והתפשטה ביתר שאת מאז אוקטובר 2020. במקביל להשתלטות הנגיף ״הבריטי״ עם יכולת הדבקה משופרת, העולם חווה גל עולמי ששיאו בינואר 2021 והופעתם של ורייאנטים רבים שחלקם מאיימים במידה כל שהיא על הצלחת פרויקט החיסונים העולמי. הווריאנטיים מדרום אפריקה, הודו, ברזיל, ניו-יורק, ורבים נוספים מחייבים מעקב צמוד והבנה ביולוגית של כל אחד מהם.

ישראל אף היא נפגעה מגל הדבקות קיצוני (הגל השלישי) והיה ברור כי יש לרכז מאמץ לאומי לרצף את הנגיף ולמנוע חדירת וריאנטים מסוכנים. בתהליך של ריצוף הגרסאות של הנגיף שהתגלו בארץ שרוכז על ידי ד"ר נטע צוקרמן ממשרד הבריאות, ושותפים רבים מהמעבדה המרכזית לנגיפים בשיבא תל השומר, התגלה כי ״נולד״ וריאנט חדש תוצרת ישראל שהיה מתחת לרדאר מספר חודשים (שמו המדעי P681H). כדי להילחם בוריאנט הצטרפה המעבדה של פרופ' מיכל ליניאל, חוקרת מהמכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן באוניברסיטה העברית שעמלה בשנה האחרונה לחקור את נגיף הקורונה, במאמץ לנסות ולהבין את מקורותיו ומסוכנותו. בעקבות עבודת צוות המחקר פורסם בחודש מרץ השנה מאמר בארכיב המדעי medrxiv (טרם פרסום וביקורת עמיתים), תחת הכותרת "A unique SARS-CoV-2 spike protein P681H strain detected in Israel", המתאר את אשר מחולל הנגיף "הישראלי". המאמר התפרסם בתחילת חודש יוני בכתב העת המדעי Vaccines.

הממצא הראשון מראה כי הנגיף התגלה במקומות רבים מצפון הארץ ועד דרומה. המוטציה הבולטת שבו היא בחלבון הכתר בעמדה 681 מכילה חומצה אמינית פרולין שהתחלפה להיסטידין. הממצא הינו חשוב במיוחד בהקשר של חשש בנוגע לירידת היעילות של מוטציה זו מול החיסון של פייזר. הבסיס לחשש הוא המיקום האסטרטגי של המוטציה בקרבת מקום החיתוך של פרוטאזה של תאי האדם המביאה לאקטיבציה ויעילות הכניסה לתא על ידי חלבון הכתר. למרות החששות מפני המוטנט ה"ישראלי", הבדיקות שבוצעו מהמעבדה המרכזית לנגיפים בישראל הראו כי הוא אינו מדביק יותר או מסוכן יותר, ויכולת הניטרול שלו על ידי סרום של מחוסנים או של מחלימים הייתה דומה מאד לזו של ״הנגיף הבריטי״.

p681h, מתוך המחקר

לקריאת המאמר המדעי בנושא:  https://www.mdpi.com/2076-393X/9/6/616/htm

לפרסומים בתקשורת

דבר