תאטרון צלליות אינדונזי באוני' העברית בירושלים | האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem
דלג לאתר בעברית
דלג לאתר באנגלית
דלג לאתר בערבית
דלג למפת אתר

תאטרון צלליות אינדונזי באוני' העברית בירושלים

02/06/2019

ביום רביעי (29.5) התקיימה במכון הישראלי ללימודים מתקדמים בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית הופעת תיאטרון צלליות אינדונזי, אירוע נדיר שסיפק הזדמנות להתרשם ממסורת תיאטרלית ומוזיקלית מרתקת מהאי ג׳אווה. ההופעה התקיימה ביוזמת קבוצת המחקר השוהה במכון בתשע״ט, ״כיוונים חדשים בחקר ספרות ג׳אווה״, בראשות פרופ׳ רונית ריצ׳י, והיוותה את שיאה של סדרת פעילויות שמטרתן להנגיש את תרבות אינדונזיה – המדינה המוסלמית הגדולה בעולם לה אין יחסים דיפלומטיים עם ישראל ושאינה זוכה לתשומת לב רבה בארץ למרות היותה מרתקת וחשובה לקהילת האוניברסיטה והקהל הרחב.

 

תיאטרון הצלליות הג׳אווי (וואינג קוליט) הוא מסורת בת יותר מאלף שנה שממשיכה להיות רלוונטית גם כיום ומשתנה בהתאם לנסיבות חברתיות, דתיות ופוליטיות. הסיפורים לקוחים מתוך האפוסים הגדולים של הודו אך עברו שינויים רבים במגעם עם התרבות של ג׳אווה – דמויות נוספו או נעלמו וכך גם סצינות רבות, וגם המסרים הותאמו למקום ולזמן. סיפורי הוואינג עוסקים בהרפתקאות, מסעות, מגוון היחסים בין בני האדם - יחסי מלכים ונתיניהם, נשים וגברים, הורים וילדים, אחים, אדונים ומשרתים ועוד, כמו גם ביחסי האדם עם האל וסוגיות פילוסופיות ואקזיסטנציאליות. כל הופעה כוללת גם סצנות הומוריסטיות שבהן משולבות בדיחות (מרומזות יותר או פחות) להווי המקומי כולל פוליטיקאים, שערוריות עכשוויות, ואירועים ודמויות שהקהל מכיר. בהופעה ניתן לצפות משני צדי המסך: מצד אחד ניתן לראות את הבובות השטוחות העשויות עור וצבועות בשלל צבעים ואילו מהצד השני ניתן לראות את הצלליות היפהפיות והמסתוריות של אותן הדמויות. הקהל חופשי להסתובב, לעבור ממקום למקום, ולהתרשם כרצונו. הוואינג מלווה תמיד ולאורך ההופעה במוזיקת הגמלן, אנסמבל כלים מג׳אווה הכולל מעין קסילופונים, גונגים, תופים וכלים נוספים. זוהי מוזיקה מהדהדת ועוצמתית, לעתים חזקה סוערת ולעתים עדינה ונוגעת בכל נימי הנפש. הופעה טיפוסית מתחילה בסביבות תשע בערב ונמשכת עד עלות השחר. אדם יחיד מתפעל את כל בובות הצלליות, נותן לכל אחת מהן קול ואופי, מספר את הסיפור, שר, וגם מסמן לנגני הגמלן מה ומתי לנגן במהלך הלילה כולו. אדם זה מכונה בג׳אווית דהלנג.

 

הדהלנג אמש בירושלים היה בן ארפס, שבחיי היום יום הוא פרופסור ללימודי אינדונזיה באוניברסיטת ליידן בהולנד ונמצא השנה בירושלים כחבר קבוצת המחקר. את אומנות הוואינג הוא למד במשך כמה שנים בעיר סורקרטה בג׳אווה. נגני ה״גמלן הירושלמי״ ליוו את ההופעה בנגינה ובשירה. הסיפור שנבחר להופעה נקרא ״הטהרותו של בימה,״ אחד הסיפורים המפורסמים ביותר ברפרטואר הוואינג המספר על מסעו המפרך של הנסיך בימה בחיפוש אחר תובנה מיסטית של טבע האדם. כמאתיים איש נכחו בהופעה. הקהל היה מגוון מאוד וכלל תלמידים ומרצים מהאוניברסיטה העברית, ילדים רבים שנהנו מהצלילים והצבעוניות של הדמויות, גימלאים, מבקרים מחו״ל ורבים אחרים.

 

התמונות והסרטון המצ"ב מאושרים לשימוש על ידי האוניברסיטה העברית. קרדיט: פרופ' רונית ריצ'י, האוניברסיטה העברית בירושלים.

תמונת כתבת חדשות 
תאטרון צלליות אינדונזי באוני' העברית בירושלים