חוקרים מהאוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי הדסה חקרו את ההשפעה של הורמוני מין בגברים ונשים על היכולת שלהם לעבד ולחוות רגש | האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem
דלג לאתר בעברית
דלג לאתר באנגלית
דלג לאתר בערבית
דלג למפת אתר

חוקרים מהאוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי הדסה חקרו את ההשפעה של הורמוני מין בגברים ונשים על היכולת שלהם לעבד ולחוות רגש

נשים נוטות באופן ביולוגי לעצבות וחוות פחות הנאה בשבוע לפני קבלת הוסת.
27/05/2019

תסמונת קדם וסתית (PMS), היא תופעה מוכרת ונפוצה אצל נשים בגיל הפוריות. השינויים ההורמונליים גורמים לנשים לחוות מגוון שינויים נפשיים וגופניים, שהעניקו לתקופה לפני ובמהלך קבלת הוסת "מוניטין" מפוקפק ולעתים קומי בתרבות הפופולרית. לעומת זאת, דיכאון קדם וסתי היא תופעת קצה קשה, בה מופיעים סימפטומים של דיכאון, חרדה, כעס ותנודות קיצוניות במצב הרוח בשבוע שלפני הוסת, הידוע בשפה הקלינית כשלב הלוטאלי. בעוד תסמונת קדם וסתית כוללת שינויים גופניים ונפשיים "נסבלים" והיא תופעה שכיחה אצל כ-80% מהנשים בגיל הפוריות, דיכאון קדם וסתי קיים אצל 3-8% מהנשים בלבד ולרוב מטופל באמצעות תרופות פסיכיאטריות.

 

למרות שמצבי הרוח של נשים במחזור החודשי מוזכרים בהקשרים שונים בתרבות הפופולרית המערבית, לעתים תכופות השינויים ההתנהגותיים הללו מוצנעים ומודחקים מסיבות מגדריות וסקסיסטיות. מחקר חדש בהובלת פרופ' גדי גואלמן, נוירוביולוג בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי הדסה, ופרופ' עומר בונה מהמחלקה לפסיכיאטריה במרכז הרפואי הדסה, מוכיח כי ישנו הבדל בעיבוד המוחי וההתנהגותי של רגש בין גברים ונשים, ושההבדל הזה תלוי בשלב המחזור החודשי. המחקר, שנעשה ביוזמת הדוקטורנטית רותם דן מהמרכז לחקר מדעי המוח (ELSC) באוניברסיטה העברית וד"ר ענבל ראובני ובשיתוף המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, פורסם בכתב העת הנחשב Psychoneuroendocrinolog.

 

קבוצת החוקרים, ערכה שתי סריקות הדמיה מוחית תפקודית בעשרים גברים ונשים בריאים ובשכבת גילאים זהה. הנשים בניסוי נבחרו מתוך 650 מתנדבות, לאחר סדרת בדיקות שנמשכה ארבעה חודשים בהן בדקו את מצבן הרפואי והנפשי, וידאו כי הנשים אינן סובלות משום סימפטום של תסמונת קדם וסתית והן אינן לוקחות גלולות למניעת הריון. במהלך הסריקות הן הגברים והן הנשים עברו שני ניסויים שבחנו תפיסה של רגש וחוויה של רגש - עצב והנאה. לאחר כל ניסוי הם מילאו שאלונים שבהם דירגו את החוויה הרגשית שלהם.

 

מסקנות הניסוי הינן חד משמעיות: בשבוע לפני קבלת הוסת יש הבדלים משמעותיים בתהליכי התפיסה והחוויה של רגשות הנאה ועצב בין גברים ונשים בריאים ובמיקומם המוחי של התהליכים האמורים. גם אצל נשים בריאות, שאינן חוות כביכול תופעות הקשורות לתסמונת קדם וסתית, יש נטייה ביולוגית לירידה בהנאה בשלב הלוטאלי.

 

המחקר הנוכחי הינו שלב מקדים לבחינה מעמיקה של נשים עם דיכאון קדם וסתי, על מנת לקדם פתרון תרופתי יעיל. מכיוון שדיכאון קדם וסתי הוכר כהפרעה במצב הרוח לפני שנים בודדות, המחקר של התופעה ודרכי הטיפול בה אינם רבים ומפותחים דיים. הנחת החוקרים היא שכל הממצאים של המחקר הנוכחי, המשויכים לנשים בריאות, קיימים בהקצנה משמעותית אצל נשים עם מאפיינים של דיכאון המקושר לתנודות באיזון ההורמונלי.

 

פרופ' גואלמן: "זיהוי של מסלולים מוחיים האופיינים לרגשות והתלות שלהם במצב ההורמנלי אצל נשים, מקדם את ההבנה של תהליכים במוח הבריא והחולה ומאפשר איפיון של תהליכי רגש לעומת תהליכים קוגנטבים. למחקר שלנו יש משמעויות מרחיקות לכת לגבי כל תחום מחקרי שעוסק בהבדלים מגדריים. תוצאותיו מצביעות על הצורך להתחשב במצב ההורמונלי הנשי במחקרים הבוחנים הבדלים בין גברים ונשים".

 

רותם דן: "השלב הבא בניסוי הוא להסתכל על המבנה הארגוני של המוח אצל נשים שמאובחנות בדיכאון קדם וסתי. התרופות הפסיכיאטריות הקיימות הן מאוד מוגבלות כאשר נותנים מגוון מצומצם של תרופות לטיפול במגוון ענק של מחלות נפשיות. היום אנחנו מקודדים את התהליך המוחי של דיכאון קדם וסתי כדי שבעתיד יוכלו לפתח תרופות יותר יעילות וספציפיות".

 

 

לעיון במחקר: https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0306453017315901#!

חוקרים מהאוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי הדסה חקרו את ההשפעה של הורמוני מין בגברים ונשים על היכולת שלהם לעבד ולחוות רגש