140 שנים להולדתו ומורשתו של גאון | האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem
דלג לאתר בעברית
דלג לאתר באנגלית
דלג לאתר בערבית
דלג למפת אתר

140 שנים להולדתו ומורשתו של גאון

כתבי יד של אלברט איינשטיין שטרם נחשפו הגיעו לאוניברסיטה העברית
06/03/2019

האוסף, שנרכשו לארכיון אלברט איינשטיין מתרומה של משפחת קראון-גודמן, מכיל חישובים אבודים של תאוריית השדות המאוחדת של איינשטיין, מכתבים לבנו בתקופת השלטון הנאצי ועוד

 

140 שנה לאחר לידתו של אלברט איינשטיין (14.03.1879), תגליותיו המדעיות ממשיכות להשפיע על חיינו. מקורם של לייזרים, אנרגיה גרעינית, פִיבֶּרְאוֹפְּטִיקָה, Waze וטיסות לחלל טמונים בתיאוריות שפיתח איינשטיין. האוניברסיטה העברית בירושלים חושפת כעת 110 כתבי יד, רובם נחשפים בפעם הראשונה, אשר שופכים אור נוסף על עבודתו המדעית של איינשטיין ועל חייו הפרטיים.

 

איינשטיין היה אחד האבות המייסדים של האוניברסיטה העברית. עבורו, האוניברסיטה ייצגה שילוב של מחויבות לזהות יהודית, חתירה לאמת, וכבוד לכל אדם. משום כך, בצוואתו הוריש איינשטיין כתביו האישיים והמדעיים לאוניברסיטה ובכך ייסד בעצמו את ארכיון אלברט איינשטיין בקמפוס אדמונד י. ספרא, גבעת רם. פרופ' חנוך גוטפרוינד, נשיא האוניברסיטה העברית לשעבר ויועץ אקדמי לארכיון אלברט איינשטיין בהווה, שהקדיש את חייו לשימוש מורשתו של איינשטיין, התקשה לרסן את התרגשותו למראה המסמכים החדשים: "זה יום חשוב. אני גאה שהאוניברסיטה משמשת בית נצחי למורשת האינטלקטואלית של אלברט איינשטיין."

 

הרכישות החדשות כוללות:

• 84 מסמכים, רובם גזירות מתמטיות מהשנים 1944-1948. בין המסמכים הללו ישנו נספח הכתוב בכתב יד, שלא פורסם או נחקר מעולם, למאמר מדעי שאיינשטיין הגיש לאקדמיה הפרסית למדע בשנת 1930. המאמר הינו אחד מניסיונותיו הרבים לאחד את כוחות הטבע לכדי תיאוריה יחידה. שלושים שנות חייו האחרונות הוקדשו למאמץ זה. עד רכישתו על ידי ארכיון אלברט איינשטיין באוניברסיטה העברית, המסמך נחשב היה לאבוד. בעוד ההקשר המדעי של רבים מהחישובים הללו עדיין לא ברור, תיאור ראשוני ניתן על ידי פרופ' טילמן זאוור מאוניברסיטת מיינץ.

• מכתב משנת 1935 מאיינשטיין לבנו, הנס אלברט, שהתגורר באותה תקופה בשוויצריה. איינשטיין מביע את דאגתו מהידרדרות המצב באירופה ועליית המפלגה הנאצית בגרמניה: "אני קורא במעט דאגה על תנועה ניכרת בשוויצריה, תחת הסתת הגרמנים הבנדיטים. אך אני מאמין שאף בגרמניה דברים מתחילים אט אט להשתנות. בוא רק נקווה שלא תהיה מלחמה באירופה קודם לכן. ההתחמשות הגרמנית הינה וודאי מסוכנת מאד; אך שאר אירופה מתחילה סוף סוף להתייחס לכך ברצינות, במיוחד האנגלים. היה מוטב וקל יותר אילו היו פועלים ביד קשה יותר לפני שנה וחצי".

• ארבעה מכתבים מאיינשטיין לחברו לחיים ושותפו, מישל בסו. שלושה מכתבים משנת 1916 מתייחסים לעבודתו של איינשטיין אודות ספיגה ופליטה של אור על ידי אטומים - רעיון שהיווה לימים את הבסיס לטכנולוגיית לייזר. במכתב הרביעי, איינשטיין מתוודה כי לאחר 50 שנות מחשבה שהוקדשו לעניין, הוא עדיין לא מצליח להבין את הטבע הקוונטי של האור.

• בנוסף לכתביו המדעיים, מכתביו של איינשטיין למישל בסו מכילים גם הערות אישיות על עניינים משפחתיים וזהות יהודית. באחד המכתבים איינשטיין מקניט את בסו על התנצרותו ובמקביל מתרשם מנכונותו של בסו ללמוד עברית: "וודאי לא תגיע לגיהינום, גם אם עברת הטבלה [...] כגוי, אינך מחויב ללמוד את שפת אבותינו, בעוד אני, כ'כקדוש יהודי', אמור להתבייש בעובדה שאיני יודע כמעט דבר. אך אני מעדיף להתבייש מאשר ללמוד אותה."

 

בנוסף לכתבי היד החדשים, קרובת משפחתו של איינשטיין, קארן קורטל רייזמן, שסבתה היתה בת דודתו של איינשטיין, משתפת בחוויות אישיות שלה מגדילתה לצד "דודה המפורסם". סבתה היתה קשורה מאוד לאיינשטיין והם נהגו לטייל יחד ושמרו על קשר הדוק לאורך חייהם, עם התכתבויות שהצטברו במשך עשורים. קורטל רייזמן גדלה על ברכי סיפורי איינשטיין. קיר בביתה הוקדש לתמונות ומכתבים מבן דודם המפורסם. "בכל פעם שמשהו ביקר בביתנו הראינו לו את 'קיר איינשטיין', שהיה גדוש בתמונות ומזכרות" קורטל רייזמן נזכרת. "מאוחר יותר, כשהתחתנתי, במקום מתנות מסורתיות ביקשתי ממשפחתי מכתב משנת 1949 שאיינשטיין כתב להוריי. זו הייתה עבורי המתנה המשמעותית ביותר."

 

בימים אלו, קורטל רייזמן נושאת הרצאות תחת הכותרת "מכתבים מאיינשטיין", על מנת ללמד אנשים פרטיים ואנשי עסקים כיצד ליישם את עקרונותיו של איינשטיין להגברת פרודוקטיביות ויצירתיות בחייהם האישיים והמקצועיים.

 

כתבי היד החדשים נרכשו מאספן פרטי עבור ארכיון אלברט איינשטיין באוניברסיטה העברית הודות לתרומת קרן משפחת קראון-גודמן בשיקגו. פרויקט המאמרים של איינשטיין (EPP) באוניברסיטת Caltech, שבראשו עומדת פרופ' דיאנה קורמוס-בוכוולד, עובד יחד עם הארכיון של אלברט איינשטיין בחיפוש אחר בסיס מדעי ומתמטי לרבים מהחישובים המתמטיים והכתבים המדעיים המופיעים באוסף החדש. 

 

עד כה, ארכיון אלברט איינשטיין של האוניברסיטה הנגיש לציבור 80,000 כתבי יד, התכתבויות, תמונות וחומרים מהישגיו המדעיים, פעילותו הציבורית וחייו האישיים של איינשטיין.

תמונת כתבת חדשות 
140 שנים להולדתו ומורשתו של גאון