מחקר חדש: החולשות של האוטיזם הן החוזקות של הדיסלקציה (ולהיפך) | האוניברסיטה העברית בירושלים | The Hebrew University of Jerusalem
דלג לאתר בעברית
דלג לאתר באנגלית
דלג לאתר בערבית
דלג למפת אתר

מחקר חדש: החולשות של האוטיזם הן החוזקות של הדיסלקציה (ולהיפך)

ניסוי פסיכולוגי ייחודי בוצע באוניברסיטה העברית, במהלכו הושמעו צלילים לאנשים הנמצאים על הרצף האוטיסטי ונבדקים המאובחנים עם דיסלקציה כדי להבין כיצד הם מושפעים מגירויי סביבה, מצא כי מדובר באוכלוסיות עם בעיות הפוכות ואת הדרך האפשרית להקל על חייהם של הסובלים מ
04/02/2019
מחקר חדש שבוצע במעבדה של פרופ' מירב אחישר במרכז למדעי המוח של האוניברסיטה העברית בירושלים על ידי ארבעה סטודנטים – איתי לידר, וינסנט אדם, שגיא דקס-יפה ואור פרנקל ובשיתוף פעולה עם פרופ' מניש סהני מUCL - בדק כיצד אנשים על הרצף האוטיסטי ואנשים עם דיסלקציה מסוגלים לעבד מידע ולאבד מידע. מדובר בניסוי האקדמי הראשון בארץ שהשווה בין אוכלוסיות אלה לשם מחקר. "אנחנו עובדים שנים במעבדה כדי להבין את עולמם של אנשים הסובלים מדיסלקציה, פיתחנו שיטות חישוביות שמראות איך אנשים עם דיסלקציה לומדים את גירויי הסביבה בעזרת מטלות פשוטות. הגיע הזמן להבין מה קורה באוטיזם", קובעת פרופ' מירב אחישר.
 
בבסיס המחקר ניצבת ההנחה של החוקרים כי החוויות התפיסתיות של כולנו הן תוצר של האירועים האחרונים אליהם נחשפנו (שניות בודדות), אירועים המתפרסים על פרק זמן ארוך יותר (עד דקות) וכאלו שקרו לנו לאורך השנים. 43 אנשים עם דיסלקציה, 37 אנשים עם אוטיזם וכמות דומה של נבדקי בקרה עבור כל קבוצה נבדקו במעבדה בנוסף לכ-500 נבדקי בקרה, שעשו את הניסוי באופן מקוון) שמעו עשרות זוגות של צלילים, אחד אחרי השני, ונדרשו לקבוע מי יותר גבוה ומי יותר נמוך.
 
החוקרים גילו כי לשתי אוכלוסיות אלה יש הטיות הפוכות לגמרי - בעוד התפיסה של נבדקים עם דיסלקציה הושפעה מאוד מהחוויות האחרונות שחוו, אך פחות מהחוויות המצטברות לאורך זמן, נבדקים על הרצף האוטיסטי הושפעו באופן הפוך, כלומר בניגוד לנבדקים עם דיסלקציה הם יצרו בהדרגתיות תמונה אמינה של הסביבה, אך פחות הושפעו מהגירויים האחרונים. המסקנה המתבקשת מהמחקר היא שדיסלקציה והספקטרום האוטיסטי הן תופעות הופכיות בטיב הבסיסי של קשיי הלמידה.
 
האם התוצאות שהתקבלו מרמזות על הקשיים שעמם מתמודדים במהלך חייהם הנבדקים מכל אוכלוסיית מחקר? לטענת החוקרים התשובה תהיה חיובית. לדוגמה, אנשים הלוקים בדיסלקציה מתקשים בקריאה אוטומטית ומהירה, פעולה שנסמכת על הפנמת הכללים והתבניות של השפה הכתובה שנבנים במוחנו בעקבות חשיפה חוזרת ונשנית לטקסט. לעומת זאת, אנשים הנמצאים על הרצף האוטיסטי סובלים מקשיים בנהיגה, הם יכולים לתכנן מראש את המסלול, אבל לא את כל מה שקורה בדרך, ומתקשים להגיב בזמן אמת לנהגים ולהולכי הרגל הפועלים באופן לא צפוי.
 
פרופ' אחישר מאמינה שניתן להקל על חייהם של אנשים הסובלים מאוטיזם ודיסלקציה, כשנפסיק לדרוש מהם "לתקן" את יכולותיהם ונתחיל להתאים את סביבת העבודה שלהם לחוזקות שלהם. לדוגמה – כאשר יש שינויים סביבתיים, ראוי להנגישם על ידי הכנסתם בהדרגה לחייהם. "מהמחקר שלנו ניתן להבין באילו סביבות יבואו לידי ביטוי החולשות והחוזקים של כל קבוצה בהתאם לקצב הלמידה האוטומטית שלה. לכל אחד ואחת בקבוצות הללו יש נקודות חולשה אבל גם לא מעט נקודות חוזק. אנשים עם אוטיסטים טובים בהתאמה לסביבה מורכבת, כל עוד היא יציבה לאורך זמן ואנשים עם דיסלקסיה טובים בתנאים שבהם נדרשת אדפטציה מהירה. כדי לשפר את איכות חייהם של אוטיסטים, ואת יכולתם לתרום, רצוי לבנות על החוזקות שלהם, כמו תשומת לב לפרטים הקטנים, ולתת להם זמן לעדכן את רצף המידע האחרון שהם ניסו לקלוט. יש הרבה נסיבות שבהן תכונות אלה מהוות יתרון משמעותי", טוענת פרופ' אחישר.
מחקר חדש: החולשות של האוטיזם הן החוזקות של הדיסלקציה (ולהיפך)