בינלאומיות

המוח האנושי הוא כנראה האיבר המורכב ביותר בגוף האדם, שרוב דרכי פעילותו עדיין נסתרות ובלתי נתפסות. אף שרב הנסתר על הגלוי, עולם המדע מנסה בשנים האחרונות לפצח עוד ועוד פרטים על נבכי המכונה המרתקת הזו. כעת, צוות החוקרים בהובלת פרופ' רות שפרלינג מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית יחד עם פרופ' סטפן שטאם מביה"ס לרפואה בלקסינגטון שבקנטקי, מציע כי סוג חדש של חלבונים, המתורגם ממולקולות RNA מעגלי, הוא שמגביר מהותית את המורכבות המולקולרית במוח האנושי ואף משפר את תפקודו ביחס לאורגניזמים אחרים בעלי מספר גנים דומה. לאחרונה, הצעת המחקר זכתה במענק משותף בגובה של כמיליון דולר מהקרן הלאומית האמריקאית למדע (NSF) והקרן הדו-לאומית למדע של ארצות הברית-ישראל (BSF).

RNA הוא המתווך בהפיכת הוראות המוצפנות ב-DNA לחלבונים בתאים שלנו. במסגרת התהליך, חלקים ממנו מתנתקים וחוברים לאחרים כדי להרכיב שורה חדשה של מולקולות RNA – מה שמשנה מהותית את הרכבן. לעיתים, החלקים הללו נוצרים במעגלים ויוצרים RNA מעגלי. כעת, לראשונה בעולם, צוות החוקרים יתמקד בהיבטים ביולוגיים חדשים של מולקולות ה-RNA המעגליות, במטרה לחשוף מדוע לבני אדם יש מוח חזק ומורכב יותר מאשר לאורגניזמים אחרים בעלי מספר גנים דומה. באמצעות מעבדתה של פרופ' שפרלינג, מומחית בעלת שם עולמי לעיבוד RNA, החוקרים מנסים להבין את האופן שבו נוצר RNA מעגלי על ידי מכונות השחבור בתאים – ואף לנתח מתי זה מתרחש וכיצד הוא מווסת במוח.

יצירת RNA מעגליים, שקיימים בעיקר במוח, מקודמת על ידי אלמנטים גנומיים ספציפיים לבני אדם ופרימטים אחרים, הנקראים Alu. הגנום האנושי מורכב מכ-11% של אלמנטים Alu והרחבתם בפרימטים עומדת בקורלציה עם מורכבות המוח. במילים אחרות, ההשערה היא שהחלבונים החדשים, המתורגמים מאותם RNA מעגליים ספציפיים, מגבירים מהותית את המורכבות המולקולרית, מה שמשפר את תפקודי המוח. "האם RNA מעגליים מקודדים לחלבונים? האם חלבונים אלו מתפקדים? האם ניתן למצוא אותם במוח? זה מה שאנחנו מנתחים. מעולם לא הסתכלו על זה", משתף פרופ' שטאם.

לטענת פרופ' שפרלינג, "אם אכן נמצא כי יש לנו חלבונים חדשים, זה פותח שדה מחקרי חדש לחלוטין עם פונקציות חיוניות למוח האנושי". לתגלית כזו עשויות להיות השלכות רחבות, לדוגמה, על איתור של חומרים גנטיים המתואמים עם סכיזופרניה, אפילפסיה, אוטיזם או מחלה נוירולוגית. במסגרת הפרויקט התלת-שנתי, החל מהקיץ הקרוב יתקיים באוניברסיטה העברית בירושלים קורס קיץ בינלאומי שנתי מרוכז, במשך שבועיים, בביולוגיה של RNA בהנחיית פרופ' שטאם ופרופ' שפרלינג, הכוללים מעבדה והרצאות.

פרסום אודות המענק באתר אוניברסיטת קנטקי

המחקר נערך בלשכה לשירותים חברתיים בעיר גדולה בארץ, בה המתורגמנים הם עובדים סמך מקצועיים או מתנדבים בני התרבות אותה הם מתרגמים, כשחלקם עברו הכשרה התחלתית למתורגמנות קהילתית. "התמקדנו בשתי אוכלוסיות עולים, העולים מאתיופיה והעולים מצרפת, וניסינו להבין את החוויות והתפיסות של המתורגמנים והעובדים הסוציאליים שעובדים איתם", מסבירה ד"ר שמר. הממצאים משקפים כי המתנדבים והמתורגמנים הקהילתיים בישראל לא עוברים תהליכי הכשרה משמעותיים ואין הליכי הסמכה לתפקיד חשוב זה.

זאת ועוד, המתורגמנים, אשר מגיעים מהקשר תרבותי וחברתי דומה לעולים שאיתם הם עובדים, מתבססים על הבנה והזדהות עמוקה עם העולה במהלך השיח הטיפולי. כתוצאה מכך, נוצרת מורכבות כאשר מצד אחד העולים חשים כך יותר ביטחון, שייכות ושמבינים אותם, ומצד שני חלקם יעדיפו שלא להיחשף ליד אדם מהקהילה או דווקא יגבירו ציפיות ממנו שיקדם את הטיפול בעניינם. בנוסף, מצאו החוקרים כי השכר נמוך וחוסר היציבות התעסוקתית של המתורגמנים, משפיעים על איכות התרגום. "באופן אירוני, למרות שישראל הינה קיבוץ גלויות שמעודד עלייה, תפקיד המתורגמן לא מבוסס מקצועית והעולים מקבלים שירות לקוי בהליך שילובם בקהילה. מדינת ישראל עדיין צריכה לעבוד הרבה כדי להטיב ולהנגיש את השירות הזה בצורה המקצועית ביותר מבחינת הכשרה, הדרכה ותקנים", מוסיפה תמר שורץ-זיו.

עם זאת, צוות החוקרים מציע דרכים לשפר את המפגשים בין העולים למתורגמנים. פרופ' נדן מוסיף לדוגמא כי "ניתן לשפר את תיאום הציפיות המוקדם לחלוקת העבודה בין העובדת הסוציאלית למתורגמן, תוך מתן מקום לביטוי הכישורים וההקשרים שלו שיכולים לתרום לקשר עם המטופלים". מבחינת ההכשרה וההדרכה לתרגום, החוקרים מציעים לכלול תכנים הקשורים לגישור בין-תרבותי המתייחסים להקשרים של מנהגים, תפיסות עולם ואורח חיים של עולים. בנוסף, יש להרחיב את ההכשרה בתרגום קהילתי גם לעבודות הסוציאליות שעובדות עם מתורגמנים בתהליכי טיפול. בעניין תנאי ההעסקה של המתורגמנים, החוקרים ממליצים להושיט סיוע בהתארגנות מגשרים, בפיתוח גוף מקצועי מוביל כמו ועד עובדים, ביצירת מסלולי קידום לאופק מקצועי וביציבות תעסוקתית למתורגמנים.

פרופ' חיים סומפולינסקי הוא אחד מארבעת חתני הפרס לשנת 2022 על תרומתם החלוצית לתחומי מדעי המוח החישוביים והתיאורטיים. הזוכים הנוספים בפרס היוקרתי, הם לארי אבוט מאוניברסיטת קולומביה, אמרי בראון מאוניברסיטת MIT וטרנס סיינובסקי ממכון סולק ללימודים ביולוגיים. הפרס יוענק באופן רשמי במהלך המפגש השנתי של האגודה למדעי המוח ב-13 בנובמבר.

ועדת המומחים, שבוחרת את הזוכים מדי שנה, הסבירה את הבחירה: "ארבעת המדענים המדהימים יישמו את מומחיותם בניתוח מתמטי וסטטיסטי, פיזיקה ולמידת מכונה כדי ליצור תיאוריות, מודלים מתמטיים וכלים שקידמו מאוד את הלמידה וההבנה של המוח".

"המחקר החלוצי של פרופ' סומפולינסקי", נכתב על ידי חברי הועדה, "סיפק הבנה עמוקה של מודלים של רשתות משיכה המתארות את ההתנהגות הקולקטיבית ועיבוד המידע של מעגלים עצביים גדולים ומורכבים במוח. יתרה מזאת, הוא תיאר כיצד שילוב של עירור ודיכוי עצבי מוביל לדפוסי פעילות כאוטיים, הניתנים לשליטה במוח – ממצאים אשר השפיעו עמוקות על הידע בתחום. על ידי הדגמה שפיזיקה ומתמטיקה יכולות לתרום תרומה עצומה למדעי המוח, פרופ' סומפולינסקי מהווה השראה לדור שלם של פיזיקאים ומדענים כמותיים".

נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן, בירך את הזוכה: "קהילת האוניברסיטה העברית גאה מאוד בהישגיו המדעיים של פרופ' סומפולינסקי. מחקריו פורצי הדרך והתובנות שלו לא רק שינו את האופן שבו מדעני מוח מבצעים את המחקר שלהם, אלא גם מצביעות על דרכים חדשות לספק טיפול קליני איכותי".

פרס גרובר במדעי המוח מוענק משנת 2004 למדענים מובילים בתחומי המחקר של מדעי המוח. הפרסים הבינלאומיים האחרים של הקרן הם פרס גרובר בקוסמולוגיה שנוסד בשנת 2000 ופרס גרובר בגנטיקה שנוסד בשנת 2001.