בינלאומיות

נאום הנשיא זלנסקי לקהילת האוניברסיטה העברית

נאום הנשיא זלנסקי לקהילת האוניברסיטה העברית

23 יוני, 2022

נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, לקהילת האוניברסיטה העברית:

"אני מודה לאזרחי ישראל ולאוניברסיטה העברית על התמיכה הכנה באוקראינה, אבל מה עם ממשלת ישראל? אנחנו רוצים עזרה"

נוכח המלחמה המתנהלת במדינתו מזה ארבעה חודשים, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי נאם היום בפני קהילת האוניברסיטה העברית. הנאום הועבר בשידור ישיר מקייב, ולאחר מכן התקיים שיח פתוח בינו לבין הסטודנטים ואנשי הסגל

בתמונה מימין לשמאל: גייל אספר, פרופ' אשר כהן, ד"ר יסמין רביד (מייסדת שותפה בקינוקו) וד"ר אמנון דקל (צילום: איגור פרברוב)

סטארט-אפ שמייצר מזון על משורשי פטריות במקום ה-1 בתחרות סטארט אפ השנה של ASPER-Huji Innovate

15 יוני, 2022

קרא עוד
Kinoko-Tech, שקיבלה את הפרסם במסגרת תחרות "פרס אספר", פיתחה חלבון חדש על בסיס צמחי המבוסס על שילוב של רקמת פטריות אכילה וקטניות, הגדלות בטכנולוגיית תסיסה במצב מוצק

Kinoko-Tech, סטארט-אפ שמייצר מזון על משורשי פטריות וקטניות, זכה בתואר הסטארט אפ של האוניברסיטה העברית לשנת 2022.

הזוכים בפרס הוכרזו השבוע במסגרת מושב חבר הנאמנים ה-85 של האוניברסיטה העברית. הפרס ניתן במסגרת תחרות ״פרס אספר״ של מרכז החדשנות והיזמות באוניברסיטה, וקרן אספר, והוא מהווה לב חדש בחיבור המתבקש בין האקדמיה והתעשייה, שמטרתו לפתח בקרב קהילת הסטודנטים, הסגל והבוגרים של האוניברסיטה העברית את תחום היזמות והחדשנות, מתוך החיבור המתבקש בין האקדמיה לתעשייה.

Kinoko-Tech היא חברת פודטק חדשנית, שנוסדה על ידי בוגרים של הפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית.  החברה מצאה דרך ליצור סופרפוד עשיר בחלבון ללא אלרגנים, העשוי שורשי פטריות וקטניות. Kinoko-Tech פיתחה חלבון חדש על בסיס צמחי המבוסס על שילוב של רקמת פטריות אכילה וקטניות, הגדלות בטכנולוגיית תסיסה במצב מוצק. בסטארט-אפ אמרו כי את החלבון ניתן לבשל בקלות או לערבב במוצרי מזון שונים. החברה מתמקדת בייצור מזון בר קיימא, טעים ומזין ומציעה חלופות טעימות, בריאות וידידותיות לסביבה למקור החלבון ללא אלרגנים כך שכולם יוכלו להשתמש בהן וליהנות מהם.

לתחרות ניגשו 45 סטארט-אפים מתחומי הקיימות, שפותחו על ידי סטודנטים ובוגרי האוניברסיטית העברית וסטארט-אפיסטים עצמאיים שהשתמשו בקניין רוחני של העברית. ההתמודדות בתחרות דרשה שימוש בטכנולוגיות חדשניות ועמידה ביעדי הפיתוח של האו"ם (SDG's). כל מיזם התבקש לפרט אילו מיעדי ה-SDG הוא מנסה לטייב ומהו היקף ההשפעה החברתית - מעגלית ו/או כלכלית - הצפויה מהקמת החברה.

במהלך התחרות נפגשו היזמים עם בכירים בקרנות ההון סיכון המובילות בישראל על מנת לשפר את סיכוייהם לזכות בתמיכה ומימון נוסף וכך את סיכוייהם להגדיל את פעילותם הברוכה. אותם בכירים בקרנות הון הסיכון גם סייעו בבחירת העולים לגמר התחרות.

חמשת הסטארט-אפים שעלו לגמר הציגו היום את המיזמים בפני חברי חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית, המורכב ממנהלים ובכירים מרחבי העולם. והם אלה שלמעשה בחרו את הזוכה. ועדת השיפוט כללה את יו״ר חבר הנאמנים, הראל בית-און, מיכל צור (בוגרת ויזמת וותיקה), גייל אספר (יו״ר קרן אספר) ומשה (״מו״) לוי, מנכ״ל קרן אספר. שאר חברי וועד המנהל הצביעו גם הם והיווה 25% מערך השיפוט.

פרופ׳ אשר כהן, נשיא האוניברסיטה, ציין כי: "האוניברסיטה העברית הפכה בשנים האחרונות למקור משמעותי של הנבטת חברות במגוון רחב של תחומים. אין ספק שהידע והכלים שהתלמידים והתלמידות שלנו רוכשים כאן, בעברית, מעניקים להם את היכולת להוביל את הדור הבא של יזמים טכנולוגיים שיובילו את הקידמה האנושית, בייחוד בכל הקשור לנושא הקיימות וההתמודדות עם משבר האקלים".

גייל אספר, יו״ר קרן אספר, הוסיפה: אנו מעודדים חברות וסטארט-אפים נוספים לפעול על מנת ליצור אימפקט חיובי על החברה והסביבה בהן אנו חיים באמצעות טכנולוגיות חדשניות. בעזרת פרס אספר אנו שמחים מאוד להביע את הערכתנו ותמיכתנו ביזמים החדשניים אשר פועלים ליצירת עתיד טוב יותר למען האנושות".

ד״ר אמנון דקל, מנכ״ל מרכז החדשנות של האוניברסיטה העברית, בירך ופירט על הנימוקים לזכייה: "כל המיזמים שראינו מהווים את חוד החנית של החיבור בין מיזם עסקי ובין הצורך והרצון לשפר את העולם שבו אנו חיים. מיזם עסקי שיכול לקיים את עצמו תוך שהוא מתקן את העולם הוא מודל חשוב ומבשר את הבאות בעולם הקיימות. אנו גאים במיזמים שהשתתפו בתחרות ומחכים לראות את קבוצת החברות שיתחרו בשנה הבאה".

ארבעת הסטארט אפים הנוספים שעלו לגמר: Daika wood - פיתחה דרך למחזר פסולת עץ והפיכתו לחומר גלם טבעי ובטוח לתעשיות רבות, תוך שמירה על תכונותיו המקוריות כמו חמימות ואקוסטיקה; Antidote היא קופת החולים הווירטואלית הראשונה ומטרתה לתת שירות ללקוחות לא מבוטחים. טכנולוגית החברה המבוססת על בינה מלאכותית המעניקה כיסוי בריאותי בפחות ממחצית העלות של האלטרנטיבות הקיימות, מה שהופך אותה לביטוח הבריאות הזול בארצות הברית; Diptera.ai יצרה שיטה ממוקדת וידידותית לסביבה להדברה מפני יתושים; Immunyx Pharma פיתחה גישה מהפכנית לטיפול בניוטרופילים, אוכלוסיית תאי החיסון הגדולה ביותר, באמצעות טכנולוגיה חדשנית. החברה מציעה שינוי כללי המשחק בכל הקשור לסיוע למיליוני חולים להתגבר על מחלותיהם.

קראו פחות
קרדיט: ברונו שרביט ואיגור פרברוב

קוונטין טרנטינו, חוזה מוגרבי וסיגלית לנדאו: בין מקבלי תואר ד"ר לשם כבוד של האוניברסיטה העברית

14 יוני, 2022

קרא עוד

האוניברסיטה העברית בירושלים העניקה היום תואר ד"ר לשם כבוד לשנת 2022 במסגרת מושב חבר הנאמנים ה- 85 של האוניברסיטה, במעמד נשיא האוניברסיטה, פרופ' אשר כהן והרקטור, פרופ' ברק מדינה

בין מקבלי התואר, הבמאי והתסריטאי זוכה פרס האוסקר קוונטין טרנטינו, שאחראי לחלק מהיצירות הקולנועיות הקאנוניות של העשורים האחרונים – כלבי אשמורת, ספרות זולה, להרוג את ביל, ממזרים חסרי כבוד, ג'אנגו ללא מעצורים ועוד. בנימוקי הזכייה, כתבה הוועדה: ''סרטיו של קוונטין טרנטינו מאופיינים בסגנונו הייחודי והאייקוני והשפיעו רבות על סצנת הקולנוע העולמית. מר טרנטינו עוסק גם בפילנתרופי ומעניק תמיכה רחבה לשחקנים צעירים וילדים המתמודדים עם מצבים רפואיים קשים. כיום, בעקבות נישואיו לשחקנית והמוזיקאית דניאלה פיק, רואה טרנטינו במדינת ישראל בית ומביע את תמיכתו בה באופן פומבי ברחבי העולם".

בנוסף לטרנטינו, קיבלו השנה תואר דוקטור לשם כבוד גם אספן האומנות, איש העסקים היהודי חוזה מוגרבי, שקיבל את התואר בעקבות פעילותו הפילנתרופית להקמת בית איינשטיין. למוגרבי, שמתגורר בימים אלה בניו יורק, האוסף הגדול ביותר בעולם של יצירות אנדי וורהל. קיבלה את הפרס גם האמנית הישראלית סיגלית לנדאו, על עבודתה האקולוגית והחברתית המתמקדת באזור ים המלח. לנדאו היא אמנית פיסול, ווידאו ומיצב מהמצליחות בעולם. לנדאו הינה בעלת עיטור אבירות מטעם מסדר האומנויות והספרות בצרפת.

עוד קיבלו השנה את התואר: פרופ' לוטי ביילין מאוניברסיטת MIT בארצות הברית. מחלוצות המחקר בתחום השילוב בין משפחה וקריירה ופועלת לקידום נשים במדע; חיים באר, מגדולי המבקרים וחוקרי הספרות בארץ. זכה פעמיים בפרס ראש הממשלה וכן בפרס אקו''ם ופרס עגנון; סטנלי ברגמן, פילנתרופ ואיש עסקים אמריקאי, לשעבר נשיא ה AJC; רבקה בוקריס, אשת עסקים ופילנתרופית צרפתיה. מייסדת קרן ''אדליס''; פרופ' ג'ף דנגל מאוניברסיטת UNC בארה"ב, חוקר צמחים ומיקרוביליוג, ממציאי מודל חדשני לאבולוציה של גנים התורמים לעמידות הצמח. פרופ' לי אפשטיין מאוניברסיטת וושינגטון, מומחית עולמית בקבלת החלטות בבתי המשפט ומייסדת מסד הנתונים של החלטות בית המשפט העליון בארה''ב; פרופ' ג'ון גאג'ר, מאוניברסיטת פרינסטון, אחד החוקרים המובילים בעולם בתחום מדע הדתות ובין המובילים בתחומי מדעי הרוח באופן כללי; פרופ' ז'רארד מאייר מאוניברסיטת FHI בגרמניה, עוסק בפיזיקה מולקולרית ומפתח שיטות לקירור, לכידה ועצירה של מולקולות גז; ג'וזף נויבאואר, איש עסקים ופילנתרופ אמריקאי. תומך בהשכלה גבוהה ובארגונים יהודיים; לאוניד נבזלין, פילנתרופ ואיש עסקים ישראלי. יו''ר מייסד של חבר הנאמנים בבית התפוצות וממקימי מרכז המחקר ליהדות מזרח אירופה ורוסיה; פרופ' יורגן רן מאוניברסיטת MPIWG בגרמניה, עוסק בהיסטוריה של המדע וראש מכון פלאנק בברלין; פרופ' יהודה ריינהרץ מאוניברסיטת ברנדייס, היסטוריון מוערך, נשיא קרן מנדל בהווה ונשיאה לשעבר של אוניברסיטת ברנדייס; הרב יונתן זקס ז''ל, הוגה דעות בריטי. לשעבר הרב הראשי של בריטניה ובעל תואר אבירות; סמי סגול, תעשיין ופילנתרופ ישראלי. תורם רבות לקבוצות מוחלשות ולתוכנית לרפואה חישובית באוניברסיטה; פרופ' ג'ושוע סאנס, נוירוביולוג, ראש המרכז לחקר המוח באוניברסיטת הרוואד. תרם לחקר התפתחות הסינפסות בגוף בעזרת הדמיות מולקולריות; סילביה סויקה, פילנתרופית קנדית. תומכת במחקר מחלת הסרטן באוניברסיטה וכן בקידום ספורט במרכז לרנר.

פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית, בירך את הזוכים: ''מנהיגים מעוררים השראה האם אלו שמראים לנו את הדרך קדימה ומאירים את הדרך עבור הבאים אחריהם. המצטיינים שלנו השנה מונעים מרוח חלוצית ותחושת שליחות עמוקה, כל אחד בתחומו ותרומתם היא בלתי מוגבלת".

קראו פחות
Briana Tozour, unsplash

שירותי המתורגמנות שמציעה המדינה לעולים חדשים אינם מקצועיים מספיק

12 יוני, 2022

בשנת 2021, חל זינוק של 31% במספר העולים לישראל בהשוואה לשנה שעברה. שירותי רווחה חברתיים הם מצרך חיוני עבור עולים רבים כדי שיוכלו להשתלב טוב יותר, אך נראה כי שירותי התרגום בארץ לא זוכים להכרה הראויה ואינם מקצועיים מספיק. מחקר חדש של חממת מבט בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה, מוצא ששירותי התרגום עבור העולים החדשים אינם נגישים ומקצועיים מספיק ולכן פוגמים ביכולת השילוב של העולים החדשים. התוצאות הוצגו בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בכנסת. את המחקר הובילו פרופ' יוחאי נדן, ד"ר ארנה שמר, ותמר שורץ-זיו מהאוניברסיטה העברית, בשיתוף עם משרד הרווחה והאגודה לפיתוח ולקידום כוח האדם בשירותים החברתיים מארגון הג'וינט.

קרא עוד

המחקר נערך בלשכה לשירותים חברתיים בעיר גדולה בארץ, בה המתורגמנים הם עובדים סמך מקצועיים או מתנדבים בני התרבות אותה הם מתרגמים, כשחלקם עברו הכשרה התחלתית למתורגמנות קהילתית. "התמקדנו בשתי אוכלוסיות עולים, העולים מאתיופיה והעולים מצרפת, וניסינו להבין את החוויות והתפיסות של המתורגמנים והעובדים הסוציאליים שעובדים איתם", מסבירה ד"ר שמר. הממצאים משקפים כי המתנדבים והמתורגמנים הקהילתיים בישראל לא עוברים תהליכי הכשרה משמעותיים ואין הליכי הסמכה לתפקיד חשוב זה.

זאת ועוד, המתורגמנים, אשר מגיעים מהקשר תרבותי וחברתי דומה לעולים שאיתם הם עובדים, מתבססים על הבנה והזדהות עמוקה עם העולה במהלך השיח הטיפולי. כתוצאה מכך, נוצרת מורכבות כאשר מצד אחד העולים חשים כך יותר ביטחון, שייכות ושמבינים אותם, ומצד שני חלקם יעדיפו שלא להיחשף ליד אדם מהקהילה או דווקא יגבירו ציפיות ממנו שיקדם את הטיפול בעניינם. בנוסף, מצאו החוקרים כי השכר נמוך וחוסר היציבות התעסוקתית של המתורגמנים, משפיעים על איכות התרגום. "באופן אירוני, למרות שישראל הינה קיבוץ גלויות שמעודד עלייה, תפקיד המתורגמן לא מבוסס מקצועית והעולים מקבלים שירות לקוי בהליך שילובם בקהילה. מדינת ישראל עדיין צריכה לעבוד הרבה כדי להטיב ולהנגיש את השירות הזה בצורה המקצועית ביותר מבחינת הכשרה, הדרכה ותקנים", מוסיפה תמר שורץ-זיו.

עם זאת, צוות החוקרים מציע דרכים לשפר את המפגשים בין העולים למתורגמנים. פרופ' נדן מוסיף לדוגמא כי "ניתן לשפר את תיאום הציפיות המוקדם לחלוקת העבודה בין העובדת הסוציאלית למתורגמן, תוך מתן מקום לביטוי הכישורים וההקשרים שלו שיכולים לתרום לקשר עם המטופלים". מבחינת ההכשרה וההדרכה לתרגום, החוקרים מציעים לכלול תכנים הקשורים לגישור בין-תרבותי המתייחסים להקשרים של מנהגים, תפיסות עולם ואורח חיים של עולים. בנוסף, יש להרחיב את ההכשרה בתרגום קהילתי גם לעבודות הסוציאליות שעובדות עם מתורגמנים בתהליכי טיפול. בעניין תנאי ההעסקה של המתורגמנים, החוקרים ממליצים להושיט סיוע בהתארגנות מגשרים, בפיתוח גוף מקצועי מוביל כמו ועד עובדים, ביצירת מסלולי קידום לאופק מקצועי וביציבות תעסוקתית למתורגמנים.

קראו פחות
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, The Israel Academy of Sciences and Humanities

תכנית מלגות הצטיינות לחוקרי בתר-דוקטורט זרים בישראל

7 יוני, 2022

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מודיעה על המחזור השישי של תכנית מלגות הצטיינות לחוקרי בתר-דוקטורט זרים בישראל ((Excellence Fellowship Program for International Postdoctoral Scholars.

במסגרת התכנית, יוענקו עד 20 מלגות בתר-דוקטורט, כל אחת לתקופה של שנתיים, לחוקרים צעירים מצטיינים מכל תחומי הידע.

גובה המלגה: 160,000 ₪ (~$47,000)  פר שנה

מודל מימון:

קרדיט: מוקי שוורץ

פרס דן מידן לשנת 2022 הוענק לפרופ' פבלו ג'רילו-הררו מאוניברסיטת MIT

25 מאי, 2022

קרא עוד
חתן הפרס היוקרתי, שמוענק זו השנה הרביעית, הוא מוביל עולמי בתחומו, שכן תגליותיו מאפשרות לייצר התקנים לוגיים חדשניים המבוססים על מוליכי-על

היום (25.5) הוענק פרס דן מידן היוקרתי לחקר הננו-מדעי זו השנה הרביעית באירוע חגיגי, מטעם המרכז לננו-מדע ולננו-טכנולוגיה שבאוניברסיטה העברית (HUCNN). הפרס, אשר גובהו עומד על 10,000 דולר, מוענק מדי שנה למדענים צעירים ומצטיינים מישראל או מחו"ל המבטאים הישגים אקדמיים משמעותיים בתחום הננו-מדעים והננו-טכנולוגיה. הזוכים נבחרים בקפידה על-ידי ועדת הפרס, הכוללת את פרופ' אורי בנין, יו"ר הועדה ולשעבר מנהל מייסד של המרכז, פרופ' אוריאל לוי,  מנהל המרכז כיום, ופרופ' ראם סרי, סגן נשיא האוניברסיטה העברית למחקר ופיתוח.

השנה, חתן הפרס היוקרתי הוא פרופ' פבלו ג'רילו-הררו מהמחלקה לפיזיקה שבאוניברסיטת MIT. הפרס מוענק לפרופ' ג'רילו-הררו על עבודתו החלוצית בתחום הננו-חומרים הדו-ממדיים, הבנויים משכבות חד-אטומיות מוגדרות ומוכוונות. יו"ר ועדת הפרס, פרופ' בנין מסביר כי "למעשה, פרופ' ג'רילו-הררו פתח חזית מחקר חדשה בתחום הננו-חומרים, הפיזיקה שלהם והתקנים הננו-מטריים הנגזרים מכך. כתוצאה מתגליותיו, ניתן כעת לייצר טרנזיסטורים מבוססי מוליכי-על ומכשירים נוספים שמהווים בסיס להתקנים לוגיים חדשניים".

פרופ' ג'רילו-הררו נחשב למוביל עולמי במחקר של חומרים דו-ממדיים שמהם הכין מבנים שכבתיים מוכוונים. מחקרו יוצא הדופן הראה כי הזווית היחסית של השכבות השונות יכולה לשנות את תכונות המבנה באופן בסיסי ומהותי. "תרומתו פורצת הדרך כוללת, בין היתר, יצירה והבנה של מבנים דו-ממדיים טופולוגיים ומגנטיים, וכן גילוי של מוליכות-על ומצבים מתואמים בגרפן דו-שכבי מוכוון ב'זווית קסם'," מדגישים חברי ועדת הפרס. פרופ' ג'רילו-הררו מצטרף לשורת חתני פרס דן מידן הקודמים: פרופ' יי צ'וי (2019), פרופ' עלי ג'ווי (2020), פרופ' מקסים ו' קובלנקו (2021) ופרופ' אנדריאה אלו (2021).

פרס דן מידן לחקר הננו-מדע נוסד על-ידי האוניברסיטה העברית בשיתוף עם הידידים האמריקאים של האוניברסיטה (AFHU) ותרומתו הנדיבה של ד"ר מידן, אשר מילא תפקיד מרכזי בהקמת היוזמה הלאומית הישראלית לננו-טכנולוגיה (INNI). יוזמה זו סייעה למצב את ישראל כמובילה בננו-טק והובילה להקמת 10 מרכזי ננו-טק בארץ. המרכז לננו-מדע ולננו-טכנולוגיה באוניברסיטה העברית מטפח מזה 21 שנה מחקר חוצה תחומים ברמה עולמית בתחומי כימיה, פיזיקה, הנדסה, מדעי החיים, חקלאות, רוקחות ורפואה. פועלות בו מעל 100 קבוצות מחקר ויותר מ-600 סטודנטים לתואר מוסמך ודוקטורט. המרכז מאפשר למדענים, מהנדסים, ובעיקר לסטודנטים הטובים והמבריקים בישראל, לעבוד בחזית החדשנות הננו-טכנולוגית המובילה כיום.

קראו פחות
צילום: דוד סאלם – זוג הפקות באדיבות פרס א.מ.ת

פרס גרובר היוקרתי לחקר המוח הוענק לפרופ' חיים סומפולינסקי

22 מאי, 2022

 

פרס גרובר היוקרתי לחקר המוח מטעם אוניברסיטת ייל וקרן גרובר הוענק לפרופ' חיים סומפולינסקי מהאוניברסיטה העברית. הפרס ניתן לסומפולינסקי על תרומתו החלוצית למדעי המוח העיוניים והחישוביים. זוהי הפעם הראשונה שהפרס מוענק למדען ישראלי

פרס גרובר לחקר המוח (The Gruber Prize in Neuroscience) מטעם קרן גרובר של אוניברסיטת ייל בארה"ב, הוענק היום (17.5) לפרופ' חיים סומפולינסקי, ממייסדיי מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח וחוקר במכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה העברית. פרס גרובר, שערכו עומד על 500,000 דולרים, הוא אחד הפרסים הבינלאומיים היוקרתיים ביותר המוענקים מדי שנה למדענים מובילים בתחומי המחקר של מדעי המוח. בין זוכי הפרס בעבר, ניתן למצוא את פרופ' ג'פרי סי. הול ופרופ' ג'ון אוקיף, אשר שניהם זכו מאוחר יותר בפרס נובל על עבודתם המחקרית. פרס זה מצטרף לפרסים קודמים  של סומפולינסקי בגין תרומתו לחקר המוח, וביניהם  פרס א.מ.ת. בשנת 2016.

קרא עוד

פרופ' חיים סומפולינסקי הוא אחד מארבעת חתני הפרס לשנת 2022 על תרומתם החלוצית לתחומי מדעי המוח החישוביים והתיאורטיים. הזוכים הנוספים בפרס היוקרתי, הם לארי אבוט מאוניברסיטת קולומביה, אמרי בראון מאוניברסיטת MIT וטרנס סיינובסקי ממכון סולק ללימודים ביולוגיים. הפרס יוענק באופן רשמי במהלך המפגש השנתי של האגודה למדעי המוח ב-13 בנובמבר.

ועדת המומחים, שבוחרת את הזוכים מדי שנה, הסבירה את הבחירה: "ארבעת המדענים המדהימים יישמו את מומחיותם בניתוח מתמטי וסטטיסטי, פיזיקה ולמידת מכונה כדי ליצור תיאוריות, מודלים מתמטיים וכלים שקידמו מאוד את הלמידה וההבנה של המוח".

"המחקר החלוצי של פרופ' סומפולינסקי", נכתב על ידי חברי הועדה, "סיפק הבנה עמוקה של מודלים של רשתות משיכה המתארות את ההתנהגות הקולקטיבית ועיבוד המידע של מעגלים עצביים גדולים ומורכבים במוח. יתרה מזאת, הוא תיאר כיצד שילוב של עירור ודיכוי עצבי מוביל לדפוסי פעילות כאוטיים, הניתנים לשליטה במוח – ממצאים אשר השפיעו עמוקות על הידע בתחום. על ידי הדגמה שפיזיקה ומתמטיקה יכולות לתרום תרומה עצומה למדעי המוח, פרופ' סומפולינסקי מהווה השראה לדור שלם של פיזיקאים ומדענים כמותיים".

נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן, בירך את הזוכה: "קהילת האוניברסיטה העברית גאה מאוד בהישגיו המדעיים של פרופ' סומפולינסקי. מחקריו פורצי הדרך והתובנות שלו לא רק שינו את האופן שבו מדעני מוח מבצעים את המחקר שלהם, אלא גם מצביעות על דרכים חדשות לספק טיפול קליני איכותי".

פרס גרובר במדעי המוח מוענק משנת 2004 למדענים מובילים בתחומי המחקר של מדעי המוח. הפרסים הבינלאומיים האחרים של הקרן הם פרס גרובר בקוסמולוגיה שנוסד בשנת 2000 ופרס גרובר בגנטיקה שנוסד בשנת 2001.

קראו פחות
צילום: חיים צח, לע"מ

פרס הרצוג לתרומה ייחודית למדינה הוענק לעמוס חורב ויהושע גביש

13 אפריל, 2022

פרס נשיא המדינה חיים הרצוג ז"ל, הניתן על-ידי האוניברסיטה העברית בירושלים, כאות הערכה לתרומה ייחודית למדינת ישראל, הוענק היום בטקס חגיגי בבית הנשיא

הפרס הוענק השנה לעמוס חורב וישעיהו (שייקה) גביש, בהוקרה על תרומתם הייחודית למדינת ישראל לאורך חייהם עתירי הפעילות. החל משרות צבאי ארוך ותובעני שכלל את בניית הכוח, ועד תפקידי הנהגה במערכות החינוך והכלכלה, תוך הובלת פרויקטים משמעותיים שהשפיעו על דמותה של החברה הישראלית. חורב וגביש הפכו עם השנים לאנשי מופת ודוגמה לרבים שהולכים בעקבותיהם.

קרדיט: ברונו שרביט

האוניברסיטה העברית קוראת לחוקרים וסטודנטים אזרחי אוקראינה להמשיך את הפעילות המחקרית אצלנו!

6 מרץ, 2022

הנהלת האוניברסיטה העברית ואגודת הסטודנטים הציבו היום את דגל אוקראינה ברחבת הדגלים בקמפוס בהר הצופים כאות הזדהות עם העם באוקראינה. הצבת הדגל מבקשת להעביר מסר של חיזוק ותמיכה באוקראינה שנמצאת זה השבוע השני בפלישה אגרסיבית של הצבא הרוסי בשטחה.

פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית ציין כי: "הצבת הדגל מהווה מבחינתו אמירה חשובה שאנו באוניברסיטה העברית לא נשארים אדישים אל מול האסון המתרחש באוקראינה, וכי אנו שולחים מסר של חיזוק ועמידה איתנה לעם באוקראינה. ליבנו עם העם האוקראיני ועם הסבל הנורא המתרחש שם שנובע מהתנהגות ברברית שאינה מתקבלת על הדעת".

וועידת האקלים

צפו: ראיון של ג'ון קרי, השליח המיוחד של נשיא ארה''ב לענייני האקלים, בוועידת האקלים של האוניברסיטה העברית והארץ

24 פברואר, 2022

כחלק מוועידת ישראל הראשונה לאקלים של עיתון הארץ והאוניברסיטה העברית, נערך ראיון של ג'ון קרי, השליח המיוחד של נשיא ארה''ב לענייני אקלים, עם עורך עיתון הארץ, אלוף בן.

לדברי קרי, משבר האקלים נוצר ע"י בני אדם, לכן בני אדם יכולים לפתור אותו. עלינו לעשות "הרבה יותר והרבה יותר מהר". לא מדובר במשבר הנוגע רק לדורות הבאים. לאנושות נותרו פחות מעשר שנים כדי למנוע "את ההשלכות האיומות ביותר" של המשבר.

איינשטיין

תמיכה בכנסים מדעיים בינלאומיים

21 פברואר, 2022

קרא עוד
האוניברסיטה מעודדת קיומם של כנסים מדעיים בינלאומיים המאורגנים על-ידי חוקריה, ורואה חשיבות בכנסים אלו להידוק הקשרים בין החוקרים לעמיתיהם בארץ ובעולם. לצורך כך מקצה האוניברסיטה משאבים כספיים ופיזיים שחלוקתם נקבעת על ידי הוועדה לכנסים מדעיים בינלאומיים, בראשות סגן הרקטור, המתכנסת פעמיים בשנה.
הקול הקורא מתפרסם בסמוך לתחילת כל סמסטר.

ועדת הכנסים פועלת מתוקף הוראת ההנהלה מס' 17-001. בסמכות הוועדה להעניק סיוע כספי לארגון כנס בינלאומי, אשר נע בדרך כלל בין $500 ל-$5,000. החלטות הוועדה מתקבלות בהתאם לאמות מידה שנקבעו לעניין זה.

על אמות המידה לתמיכה בכנסים מדעיים בינלאומיים קרא כאן.
הטיפול המנהלי בבקשות המוגשות לוועדה נעשה ע"י הרשות לבינלאומיות.
לשאלות אנא פנו לגב' אלמה לסינג, ​טל': 02-855-0454, דוא"ל: almal@savion.huji.ac.il

​מימון חיצוני לארגון כנסים מדעיים ניתן לחפש באמצעות החיפוש המתקדם.

תאריך הגשה קובע: יום שלישי, 17 במאי 2022
 קול קורא מקורי

קראו פחות
Maximillian Conacher, unsplash

נבחרי הציבור ברשויות המקומיות: רוצים שיבנו דירות, אבל לא אצלם

10 פברואר, 2022

קרא עוד
מחקר חדש שהתפרסם לאחרונה בכתב העת ״Political Geography״, בחן את תגובותיהם של פוליטיקאים ועובדי ציבור מקומיים ללחץ הציבורי להרחבת הבנייה העירונית ולהקמת פרויקטים לדיור בר השגה. הממצאים מוכיחים שהפוליטיקאים המקומיים תומכים פחות בפתרון למשבר הדיור הלאומי בהשוואה לעובדי העירייה המקצועיים. "מצאנו שהפוליטיקאים תומכים פחות מעובדי העירייה הבכירים בפתרון למשבר הדיור, כי הם נוטים לחשוב על האינטרסים של התושבים שלהם, ולא במונחים של פתרון למשבר הדיור הלאומי", מסבירה פרופ' גלעד.

המחקר נערך על-ידי פרופ' שרון גלעד מהמחלקה למדע המדינה וביה"ס למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, ד"ר סער אלון-ברקת מביה"ס למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, הפוסט-דוקטורנטית שרה גולדברג והדוקטורנט ניצן פייביש מהמחלקה למדע המדינה ומכון טרומן באוניברסיטה העברית. המחקר התבסס על סקרים וראיונות עומק עם עשרות עובדי עירייה וחברי מועצה במספר ערים במרכז הארץ.

הנתונים מראים שהפוליטיקאים המקומיים מוטרדים לא רק מההיבט הכלכלי של הרחבת הבנייה, אלא גם מההשלכות על הפקקים ומההשפעה שתהיה להרחבה זו על אופי הערים שלהם. ד"ר אלון-ברקת מוסיף כי כאשר מדובר בתמיכה כללית בפתרון משבר הדיור "רק 55% מהפוליטיקאים המקומיים תומכים בהרחבת היצע הדיור לעומת 80% מהעובדים הבכירים, אך כאשר מדובר בפרויקטים עם עדיפות לתושבים שכבר מתגוררים בעיר, 81% מהפוליטיקאים תומכים לעומת 60% מהעובדים הבכירים". לטענת החוקרים, גם הזהות האישית משפיעה על העדפות המדיניות בנושאי דיור ובנייה. מרואיינים שראו את עצמם או את ילדיהם הבוגרים כמי שבאופן אישי נפגעים מהמחסור בדירות וממחירן הגבוה, נטו לתמוך יותר בבנייה צפופה ובפרויקטים לדיור בר השגה בערים שבהן הם עובדים.

בנוסף, עובדי העירייה המקצועיים המתגוררים בעיר נטו פחות לתמוך בבנייה למגורים בהישג-יד בהשוואה לאלו שגרים מחוצה לה, אך עדיין יותר בהשוואה לחברי המועצה: 55% מהפוליטיקאים לעומת 82% מהעובדים הבכירים שגרים מחוץ לעיר שבה הם עובדים.

החוקרים מעריכים כי אם רוצים שעיריות יתמכו פרויקטים לדיור בר השגה, צריך שתהיה להן מעורבות גדולה יותר בעיצוב תכניות המדינה בשטחן. "חלק משמעותי מהתנגדות הפוליטיקאים לבנייה היה מחשש בנוגע לפקקים, ולכן יש צורך בשיתוף פעולה בין העיריות לממשלה גם בנושאי תחבורה ציבורית. בנוסף, אם באמצעות שינויים ברגולציה או במימון – הממשלה צריכה לקדם בניית שכונות איכותיות שישתלבו ויהיו פחות בולטות בנוף השכונות הוותיקות בערים", מסכמת ד"ר גולדברג.

לפרסום המלא במוסף נדל"ן גלובס

קראו פחות
Ousa Chea, unsplash

שלושה חוקרים מהאוניברסיטה זכו במענקי מחקר יוקרתיים מטעם תכנית האיחוד האירופי למחקר וחדשנות (ERC)

10 פברואר, 2022

קרא עוד

שלושה חוקרים מהאוניברסיטה העברית – פרופ' יוסי בוגנים מהמחלקה לביולוגיה התפתחותית וחקר הסרטן בפקולטה לרפואה, פרופ' עפרה בני מבית הספר לרוקחות בפקולטה לרפואה ופרופ' אורי בנין מהמכון לכימיה בפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע – זכו במענקי European Research Council (ERC) על מחקריהם פורצי הדרך. מדובר במענקי המשך בשווי ממוצע של 150 אלף יורו כל אחד, אשר יסייעו להם לגשר על הפער בין תוצאות המחקר החלוצי שלהם לבין השלבים המוקדמים של מסחורו. המענקים הם חלק מתוכנית Horizon Europe  של האיחוד האירופי בתחומי המחקר והחדשנות.

מימין לשמאל: פרופ' בנין (קרדיט תמונה: נתי שוחט, פלאש 90), פרופ' בני (קרדיט תמונה: Yoram Aschheim) ופרופ' בוגנים (קרדיט תמונה: AG).

מימון זה יועיל לפרויקטים במגוון תחומים, למשל ביצירת ערכת כלים חדשה לפיתוח המחקרים. בזכות המענק, פרופ' בוגנים ועמיתיו מפתחים עתה שיטת טיפול חדשנית לתופעת הניוון המקולרי הקשור לגיל (Age-Related Macular Degeneration), המהווה הגורם המוביל בעולם לעיוורון ופגעה בשנים האחרונות ב-196 מיליון בני אדם ברחבי העולם. "השיטה החדשה לא רק תאפשר לעכב את המחלה, אלא גם תשפר את התפקוד התאי בטיפול בה", משתף פרופ' בוגנים. התוצאות כבר מוכיחות שהטכניקה המוצעת בטוחה ויעילה בשיפור תפקוד תאי עור זקנים אצל עכברים, והמוצר הסופי, המכונה "I See", יציע טיפול ראשון מסוגו שיכול לשחזר את הראייה גם אצל בני אדם.

מחקרו של פרופ' בנין מתמקד בננו-גבישים, נקודות קוונטיות, המכונים גם "אטומים מלאכותיים". חלקיקים אלה מיושמים כיום במסכי תצוגה, כאשר כל אחד מהם מעניק למסך צבע שונה המרכיב את התמונה המלאה. על-ידי שינוי גודל הגביש, ניתן לשלוט גם בצבע האור שהוא פולט. הרעיון של פרופ' בנין ועמיתיו היה לחבר ננו-גבישים כאלה כאטומים מלאכותיים וליצור מהם מולקולות מלאכותיות. למולקולות מלאכותיות אלה עשוי להיות יישום במסכים. פרופ' בנין מסביר כי "כל מולקולה מלאכותית כזו, המורכבת מננו-גבישים, תכיל את כל הצבעים הבסיסיים של המסך, ולאו דווקא צבע אחד שמוגדר בהתאם לגודל שלה. נוכל לשלוט בצבע של המולקולה באמצעות הפרעה חשמלית, כך שזה צפוי לחסוך שלבים רבים בייצור המסכים העתידיים". המענק הנוכחי יאפשר פיתוח מעשי והמעבר למולקולות האלה נראה לחוקרים כבעל פוטנציאל להקל על תהליך הייצור הטכנולוגי.

כמו כן, המענק יאפשר פריצת דרך משמעותית בתחום הננו-רפואה והטיפול במחלת הסרטן. צוות המחקר בהובלת פרופ׳ עפרה בני מפתח ננו-חלקיקים מכילי תרופה המורכבים מפולימר מתכלה ומתכת. החלקיקים המולטי-פונקציונליים מתוכננים למיקוד מקסימלי בגידול הדרוש לריפוי מחלת הסרטן. הננו-חלקיקים פוגעים בתאי סרטן בו זמנית באמצעות טיפול תרופתי, וגם באמצעות חימום המקום הנגוע – שיטה שמייעלת את חיסול המחלה. "הטכנולוגיה החדשה בה אנו מכינים את החלקיקים מאפשרת שליטה בתכונות הפיזיות שלהם כך שיוכלו לחדור לתאים הסרטניים בלבד, מבלי לפגוע בתאים בריאים מסביב. המענק יאפשר את פיתוח הטכנולוגיה ליצירת נשאי התרופה המתוחכמים, אשר תשפר את יעילות הטיפול בסרטן", מסבירה פרופ' בני.

המענקים החדשים הוענקו בסך הכל ל-18 חוקרים הפועלים בישראל, מתוכם שלושת חוקרי האוניברסיטה העברית. הם מצטרפים ל-166 חוקרים ברחבי העולם שזכו במענקי הוכחה למחקריהם מטעם התוכנית.

קראו פחות
Dimitry Anikin, unsplash

מלגה להשתלמות קיץ של סטודנטים לתואר שלישי במכון הבינלאומי לניתוח מערכות יישומיות – IIASA, בוינה

16 ינואר, 2022

קרא עוד


מידע כללי:

מכון מחקר בינלאומי שעורך מחקרים בינתחומיים ורב תחומיים לסיוע לעושי מדיניות לאתר פתרונות ארוכי טווח לאתגרים גלובליים ואוניברסליים שמדינות מתמודדות עמן. המכון נוסד ב-1972 וכיום חברות בו 23 מדינות מרחבי העולם. במכון שש קבוצות מחקר: אנרגיה, אקלים וסביבה; ניתוח מערכות מתקדם; מגוון ביולוגי ואוצרות טבע; חזיתות בכלכלה; יוזמות אסטרטגית; ודמוגרפיה וקהילות הוגנות; הקבוצות חוקרות מגוון בעיות בעלות אופי גלובלי תוך שימוש במתודות של ניתוח מערכות (Systems Analysis). סגל המכון כלל 6 חתני פרס נובל וכיום מתגאה ב-12 מהמדענים המובילים בתחומם על פי דירוג של חב' קלריווייט. מדינת ישראל הצטרפה לארגון זה ב-2017,  מה שמקנה למדענים ישראליים גישה לתוכניות ההדרכה הכוללות מלגות לפוסט דוקטורט ותוכניות למדענים צעירים וכן משרות לשבתון לחוקרים.
מדינת ישראל חברה באירגון, שהינו אחד הגורמים המובילים בעולם בתחומי מחקר של אקלים, סביבה, קיימות ושלומות, מזה ארבע שנים. משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה מתאם פעילויות אל מול הארגון. החברות בארגון מאפשרת לסטודנטים ישראליים להשתתף בהשתלמות הקיץ.

במסגרת ההשתלמות ישהו הזוכים במלגה במעבדות המחקר של המכון ויעסקו בפעילות מחקרית באחד מנושאי ההשתלמות בהנחיה של חוקרי המכון.

 

ההשתלמות תתקיים במהלך החודשים יוני-אוגוסט 2022.
בתוכנית ישתתפו עד 50 סטודנטים מכלל המדינות החברות בארגון IIASA.

תחומי הפעילות הם:

הננו קוראים למעוניינים להגיש בקשות למלגה בקישור https://iiasa.secure-platform.com/a; נודה לכם על העברת הודעה על הגשת המלגה לד"ר רמי אהרוני, מנהל תחום הנדסה וטכנולוגיה מתקדמת במשרד החדשנות מדע וטכנולוגיה ramiaha@most.gov.il לצורך מעקב ותמיכה בבקשה.

 

פרטים נוספים לגבי הפעילות והמלגות בקישור https://iiasa.ac.at/web/home/education/yssp/Young_Scientists_Summer_Program.html

 

לנתונים נוספים ושאלות ניתן לפנות לד"ר רמי אהרוני: RA-MOS@LISTSERV.BIU.AC.IL
 
קראו פחות
תאי שריג, Helmet / Kavli Institute for Systems Neuroscience

מחקר ב-Nature: נחשפו מנגנוני הפעולה של רשתות תאי עצב במח המייצגות את המיקום של בעל-החיים במרחב

13 ינואר, 2022

קרא עוד
מחקר חדש ב-Nature: צוות בינלאומי בהובלת זוכי פרס נובל ובהשתתפות חוקר מהאוניברסיטה העברית, סייע לחשוף מנגנוני פעולה של רשתות תאי עצב במח המייצגות את המיקום של בעל-החיים במרחב

מחקר חדש בכתב העת היוקרתי Nature, שנכתב ע"י צוות בינלאומי בהובלת זוכי פרס נובל ובהשתתפות פרופ' יורם בורק ממכון רקח לפיזיקה וממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המח באוניברסיטה העברית, מסייע לחשוף מנגנונים שבאמצעותם תאי עצב במח פועלים ביחד על מנת לייצג את המיקום של בעל חיים במרחב.

המחקר מאשש תחזיות תיאורטיות מלפני 10 שנים, בנוגע לתבניות הפעילות המשותפת של התאים הללו. להבדיל מהעבר, אז ניתן היה למדוד פעילות של תאים בודדים במח, המחקר בוחן את הפעילות של תאי העצב כרשת שלמה.

תבניות הפעילות של תאי שריג פורשות מרחב בעל טופולוגיה של טורוס, שהמבנה שלו נותר זהה בסביבות שונות ובמהלך שינה. בצהוב: אילוסטרציה של מסלול על הטורוס, אליו ממופה המיקום של בעל החיים במהלך תנועה במרחב.

לאחרונה פותחה טכנולוגיה המאפשרת לרשום בבת אחת את הפעילות של אלפי תאי עצב, בבעלי -חיים תוך כדי התנהגותם הטבעית. קבוצת המחקר של אדוארד מוזר ומיי-בריט מוזר מאוניברסיטת NTNU בנורבגיה, חתני פרס נובל משנת 2014, היו מהראשונים שהטמיעו את הטכנולוגיה הזו בקליפת המח האנטורינלית, האיזור במח שבו נמצאים ״תאי שריג״. (תאי שריג הינם תאי עצב שפעילותם תלויה במיקום של בעל החיים במרחב, ולכן הם מייצגים מידע הנוגע לניווט במרחב).

חוקרים נוספים באותה אוניברסיטה פיתחו שיטה מתמטית שבאמצעותה ניתן לזהות את התכונה המרכזית של תאי שריג: הייצוג של מיקום על טורוס. השיטה ייחודית בכך שניתן ליישם אותה הן בזמן שבעל-החיים נע במרחב, והן כשהוא ישן. אחת המסקנות המרכזיות של המחקר היא שתבניות הפעילות של התאים דומות מאוד בערות ובשינה. באופן נרחב יותר, המחקר שופך אור על האופן שבו תאי עצב פועלים יחד, על מנת לאפשר יכולות קוגניטיביות כמו ניווט.

הניסויים נעשו ע״י ד״ר ריצ׳רד גרדנר תחת ההנחיה של פרופ׳ אדוורד מוזר ופרופ׳ מיי-בריט מוזר. אריק הרמנסן, סטודנט לדוקטורט באוניברסיטת NTNU, ניתח את הרישומים העצביים תוך שימוש בשיטות מתמטיות אותן פיתח יחד עם פרופ׳ נילס באס ופרופ׳ בנג׳מין דאן. למחקר שותפים גם ד״ר מריוס פאצ׳יטריו (HHMI, ארה״ב), ופרופ׳ יורם בורק מהאוניברסיטה העברית.

פרופ' יורם בורק ממכון רקח לפיזיקה וממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המח באוניברסיטה העברית: ״המחקר הוא תוצר של עידן חדש בחקר המח, שבו אפשר להתבונן בבת אחת בפעילות של תאי עצב רבים, ולבחון כיצד הם פועלים ביחד. לכן ניתן לקשר את התצפיות האלה למודלים תיאורטיים העוסקים בדינמיקה של רשתות נוירונים, באופן שלא היה אפשרי בעבר. התוצאות של המחקר מרגשות עבורי, כיון שהן מאמתות תיאוריה שהייתי שותף לפיתוחה לפני כעשר שנים, על הבסיס לפעילות של תאי שריג במח".

למאמר המלא ב-Nature

לפרסום בישראל היום

קראו פחות