Image by PublicDomainPictures from Pixabay

במאמר ב-Science: צוות בינלאומי מצא קשר בין ההתחממות הגלובלית לעלייה באירועי הקור הקיצוניים בחורף

5 ספטמבר, 2021

קרא עוד
במאמר פורץ דרך שפורסם בכתב העת Science, צוות החוקרים מארה"ב ומהאוניברסיטה העברית הציגו מנגנון המסביר איך שינויי האקלים באזור הארקטי משפיע על קווי הרוחב הבינוניים באופן שלא הוצג בעבר. "מגמת העלייה באירועי חורף קיצוניים  מתיישבת בקו אחד עם שינויי האקלים הידועים ואינה תירוץ לעיכוב ההפחתה בפליטת גזי חממה"

 

במהלך שלושת העשורים האחרונים, האזור הארקטי, הסובב את הקוטב הצפוני, חווה את שינויי האקלים הגדולים ביותר מכל מקום על פני כדור הארץ, כולל קצב עליית הטמפרטורות, התכה של קרח בים והפחתת כיסוי השלג יבשתי בזמן האביב. התחממות מהירה באזור הארקטי ביחס לשאר כדור הארץ מכונה הגברה ארקטית. על אף ההתחממות הגלובלית, לתהליך ההגברה הארקטית יש קשר ישיר, באופן לא צפוי, דווקא לתדירות אירועי קור קיצוניים. מחקר חדש שנערך על ידי צוות חוקרים בינלאומי והתפרסם בכתב העת הנחשב Science, בחן האם שינוי האקלים יכול להוביל דווקא לאירועי קור בקווי הרוחב הבינוניים, למרות המגמה הנחזית של עלייה בטמפרטורה.

צוות החוקרים בהובלת פרופ' יהודה כהן מאוניברסיטת MIT ומ-AER ובהשתתפות פרופ' חיים גרפינקל וד"ר איאן וויט מהאוניברסיטה העברית, יחד עם פרופ' מתיו ברלאו ופרופ' לורי אגל מאוניברסיטת מסצ'וסטס, ערך מחקר מקיף על פני 42 שנים, בו בחנו את השינויים במערבולות הארקטיות והפריסה שלהן לאזורים הקרובים יותר לקו המשווה בעקבות שינויי האקלים. מאז שנת 1979, המערבולות הארקטיות משנות את פריסתן, "נמתחות" ומרחיבות את תחומי ההשפעה שלהן. על ידי ניתוח תצפיתי בשילוב מודלים חישוביים, הראו החוקרים כי שינויים באזור הארקטי הנובעים מהתחממות מואצת, דוגמת התכה של קרח ים והגברת ירידה של שלג סיבירי בסתיו, מובילים לשינוי הפריסה של המערבולת הארקטית, שבעקבותיו נוצרים אירועי קור קיצוניים בצפון אמריקה ממזרח לרוקי.

המאמר מציג מנגנון פיזיקלי של שינויי האקלים בכלל והשינוי הארקטי בפרט באופן שלא הוצג בעבר. החוקרים הראו כיצד ההגברה הארקטית תורמת למזג אוויר חורפי קשה יותר למרות תופעה כוללת של התחממות האקלים. עד כה, מרבית התיאוריות על הקשר בין הגברה ארקטית למזג אוויר חורפי בקווי הרוחב הבינוניים טענו כי הקשר הוא דרך זרם הסילון (זרם אוויר חזק בגובה כ-11 קילומטר מעל פני הים) או התחממות פתאומית בסטרטוספרה (שכבת אטמוספירת  בין 10 ל-50 ק"מ מעל השטח), שהן ההפרעות הגדולות והנלמדות ביותר במערבולת הארקטיות. המחקר החדש מספק עדות משכנעת לכך שהקשר החזק ביותר בין מזג האוויר הארקטי לקווי הרוחב הבינוניים, לפחות בארה"ב, עשוי להיות באמצעות חריגה פחות נרחבת וחלשה יותר: "מתיחה" של מערבולת הקוטב.

"השתמשנו בניתוח של תצפיות בשילוב עם פלט ממודלים שהרצנו", הסביר פרופ' גרפינקל. "הראינו שעל אף שבממוצע גלובלי ישנה ירידה באירועי קור קיצוניים, בקווי הרוחב הבינוניים בחורף יש עלייה והעלייה הזאת נובעת ממנגנון חדש. היה ידוע לפנינו שהיחלשות במערבולות הארקטיות כ-30 ק"מ מעל השטח יכולה להוביל לגל קור בסיביר וצפון אירופה, אך חשבו שההשפעה על צפון אמריקה יחסית קטנה. בניגוד לדעה המקובלת, המחקר שלנו דווקא הראה שכחודש אחרי תחילת האירוע ההשפעה בצפון אמריקה יותר חזקה. גם הראנו שיש מגמה של עלייה במנגנון החדש הזה".

"אנחנו נמצאים בעיצומה של ההתחממות הגלובלית שנגרמה כתוצאה ממעשי ידי אנוש, ושמצד אחד גורמת לקיץ להתארך, אך מצד שני מובילה לתדירות גבוהה יותר של אירועי קור קיצוניים בחורף", הוסיף פרופ' יהודה כהן. "החורף האחרון היה רווי באירועי קור קיצוניים בכל העולם, סיביר, אירופה, אסיה ואמריקה, כשהזכור ביותר היה בפברואר השנה במדינת טקסס בארצות הברית, שם נזקי גל הקור וכמויות השלג חסרות התקדים נאמדים בכ-200 מיליארד דולר. תוצאות המחקר מוכיחות שהעובדה שכדור הארץ מתחמם, לא תגן עלינו מהשפעות הרסניות של מזג אוויר חורפי קשה".

פרופ' חיים גרפינקל מסכם: "קיימת סתירה ארוכת שנים בין עלייה לכאורה של אירועי הקור הקיצוני בחורף בקווי הרוחב הבינוניים, בזמן שהטמפרטורות בעולם מתחממות. המחקר שלנו מסייע בפתרון סתירה זו. אירועי הקיצון באמצע החורף כבר אינם תירוץ לעיכוב בפעולה הדרושה בדחיפות להפחתת פליטת גזי החממה".

 

למאמר ב-Science

לכתבה באתר ynet

קראו פחות
מתוך דוח חוקרי הקורונה לתאריך 3 בספטמבר 2021

דוח חדש של החוקרים והחוקרות המנטרים את מצב תחלואת הקורונה בישראל: נשמרת ההערכה שגל התחלואה הנוכחי נבלם

3 ספטמבר, 2021

קרא עוד

** הדו"ח המלא מצורף בקובץ למטה! **

המשך האטה בתחלואה קשה, והמשך הירידה במאומתים בקרב בני 40+. נשמרת הערכה על בלימת הגל.
חשש לחידוש התפרצות במקרה של חריגה מההנחיות.

 

נמשכת הירידה החזויה במספר חולים קשה חדשים ומספר חולים קשים באשפוז.

האצה בקצב העליה במספר המאומתים בקרב גילאי 0 -18.
עצירה בירידה במקדם ההדבקה האפקטיבי בשכבת גיל 20-60.
נמשכת הירידה בקצב איתור המאומתים בקרב גילאי 40+ .

להערכתנו העליה הגבוהה בקצב איתור החולים החדשים בגילאי 0 -18 קשורה לבדיקות הרחבות של שכבת גיל זו.  איתור חולים בשכבת גיל זו יכול להוביל לעליה קטנה במקדם ההדבקה בגילאים 20-60. במידה ואכן העליה נגררה מאיתור תחלואה, הצפי הוא שמספר המאותרים לא ימשיך לעלות בימים הקרובים ויחל לרדת. המשך הירידה בתחלואה בקרב האוכלוסיה מעל גיל 60 וההתאמה לירידה הנצפית בתחלואה קשה ובינונית מצביע על המגמה הצפויה של המשך הירידה בעומס האשפוזים בזמן הקרוב. וזאת בהתאם לתחזית.

מקדם ההדבקה של אוכלוסיה מבוגרת, יחד עם המיגון המסופק ע״י מנת הדחף מובילים לצפי להמשך ירידה לפחות בתווך הזמן של כשבועיים קרובים וירידה מתחת ל 500 חולים קשה באשפוז בתוך כשבוע עד שבועיים. נשמרת ההערכה שגל התחלואה הנוכחי נבלם בזכות השילוב בין מבצע הבוסטר ויישום מגבלות רכות. יש לציין שחריגה ממגבלות בהתקהלות המוניות יכולה לגרור חידוש התפרצות תחלואה לאור מספר החולים הגבוה כיום. לאור זאת יש להקפיד על שימור ההגבלות הנוכחיות.

את הדו"ח כתבו: פרופ' ינון אשכנזי, פרופ' דורון גזית ופרופ' נדב כץ ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית, יחד עם פרופ' רונית קלדרון-מרגלית ופרופ' רן ניר-פז מבית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית באוניברסיטה העברית בירושלים ומבית חולים הדסה, ומאיר בינג מהאוניברסיטה העברית.

לפרסומים בתקשורת: N12וואלה ,מעריב, הארץבחדרי חרדים, מבזק ynet, eatwell, ynet, N12, חמל

 

קראו פחות
משקולת גרה, צילום - אליהו ינאי, עיר דוד

"משקולת של רמאים" מימי הבית הראשון התגלתה צפונית לעיר דוד

2 ספטמבר, 2021

קרא עוד
משקולת האבן ששימשה למסחר בירושלים לפני כ- 2,700 שנה שוקלת יותר מפי שלושה מהמשקל המצוין עליה, והחוקרים סבורים כי היא שימשה סוחרים שביקשו לרמות בתהליך המסחר. תופעת המרמה במסחר מוכרת גם מן המקרא והיא מופיעה בכמה ציוויים הדורשים להימנע ממעשה זה: "לא-תעשו עול במשפט במידה במשקל ובמשורה; מאזני צדק אבני-צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם" (ויקרא יט, לה - לו)

משקולת גרה, צילום: אליהו ינאי, עיר דוד

משקולת שני גרה ששימשה ככל הנראה זייפנים בסוף תקופת בית המקדש הראשון, התגלתה בעפר ארכיאולוגי שמקורו בתעלת הניקוז הראשית של ירושלים, ביסודות הכותל המערבי צפונית לעיר דוד. היא נדירה מאוד והיא השנייה שנמצאה בחפירות ארכיאולוגיות בישראל.

המשקולת הזעירה שקוטרה 14 מ"מ וגובהה 12 מ"מ, עשויה אבן גיר קשה אדמדמה מוחלקת וממורקת היטב, ועל חלקה העליון מופיעים בחריטה עמוקה שני קוים ישרים, מקבילים ועבים המציינים משקל של שני גרה שהם 0.944 גרם. לאחר שהתגלתה המשקולת, היא נשקלה, והחוקרים הופתעו לגלות כי היא שוקלת לא פחות מ- 3.61 גרם– יותר מפי שלושה ממשקלה הצפוי.

לדברי הארכיאולוג אלי שוקרון שניהל את החפירה וחקר את הממצא יחד עם חגי כהן קלונימוס מהאוניברסיטה העברית, המסקנה המתבקשת היא שמדובר במשקולת ששימשה לזיוף ולמרמה בתהליך המסחר.

"המקרא מעיד על כך שבעיית הרמאות במשקל אינה דבר חדש, סוחרים רימו והחזיקו מערכות משקל נפרדות כבדות וקלות והשתמשו בהן בעת קנייה או מכירה". אומרים החוקרים. על תופעה זו נמתחת ביקורת בכמה מקורות במקרא, למשל בספר דברים נכתב: "לא-יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה, לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה, אבן שלמה וצדק יהיה לך, איפה שלמה וצדק יהיה לך למען יאריכו ימיך על האדמה אשר ה' אלהיך נותן לך כי תועבת ה' אלהיך כל-עשה אלה ,כל עשה עול" (דברים כה ,יג-טז ) . גם בספר משלי נמתחת ביקורת על תופעת הרמאות באמצעות משקולות: "תועבת ה' אבן ואבן ומאזני מרמה לא-טוב" (משלי כ,כג).  

משקולת האבן התגלתה במהלך פעילות סינון עפר ארכאולוגי בגן הלאומי עמק צורים במסגרת "החוויה הארכיאולוגית" שמציעה עיר דוד לקהל הרחב.

משקולות הגרה הן המשקולות הקטנות ביותר במערכת המשקל של ממלכת יהודה בסוף תקופת הבית הראשון. משקלן נמוך משל הבקע שהוא מחצית השקל (5.66 גרם) ובניגוד לשקל גודלן מותיר מקום לכיתוב הספרה בלבד, ללא סימון המציין שזו אכן "גרה".24 גרה יוצרות שקל, ומידת משקל זו מופיעה במקרא: בספר שמות,ל,י"ג  "זה יתנו כל העבר על הפקודים, מחצית השקל בשקל הקדש, עשרים גרה השקל ,מחצית השקל תרומה לה".

המאמר המלא שסוקר את המשקולת הנדירה, יתפרסם היום במסגרת כנס מחקרי עיר דוד של מכון מגלי"ם שיתקיים מחר בגן הלאומי עיר דוד, בירושלים.

פרסומים בתקשורת: N12ynet, ישראל היוםערוץ 7, ירושלמים,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
crying child. by Jordan Whitt, unsplash

ממצאי סקר נרחב בקרב הורים לילדי גנים: 1 מכל 4 ילדים הפכו אלימים יותר בעקבות משבר הקורונה

2 ספטמבר, 2021

קרא עוד
סקר נרחב שנערך בימים האחרונים ושממצאיו מתפרסמים כעת לראשונה, בעקבות תחילת שנת הלימודים בבתי הספר, מבהיר כי לפחות 60% מההורים בישראל לילדי גנים חושבים או בטוחים שהם אינם יודעים את הכללים באשר למתווה החזרה ללימודים (השיבו שאינם יודעים מתי נכנסים או צריכים להיכנס לבידוד, לעבור ללמידה בקפסולות, מי עושה בדיקות קורונה בבית ועוד). בנוסף, ההורים מזהים שינויים מדאיגים רבים במצבם של ילדיהם הקטנים מאז פרוץ המגפה: 43.6% מהם מבלים הרבה יותר מול המסכים, 38% מגלים הרבה יותר מתח וחוסר שקט, 36.2% אוכלים הרבה יותר חטיפים וממתקים, 25.6% מפגינים הרבה יותר אלימות ו-19.6% הרבה יותר עצבנים ומתוחים או מציגים תחושות דיכאוניות.

העבודה על הסקר התבססה על שאלונים מקוונים שהופצו בשפה העברית בקרב 1,292 הורים לילדי גנים (ל-63.2% ילד אחד בגן ולשאר שני ילדים או יותר). כ-51.6% מהילדים שלגביהם ענו ההורים הם בנים, כשליש (35.1%) יהיו בשנה הקרובה בגן חובה, שיעור דומה בגן טרום חובה (33.2%) וכרבע בגן טרום-טרום חובה. מדובר באחד הסקרים היחידים שנערכו עד כה בארץ בנושא הקורונה בקרב הורים לילדי גנים, בניגוד למחקרים אחרים שנערכו עם הורים לילדים בגילים מאוחרים יותר.

הסקר נערך בשיתוף פעולה עם הנהגת ההורים הארצית - מירום שיף יו"ר הנהגת ההורים וסיגל שפיץ טולדנו ראש צוות המוגנות ויו"ר ועד הגנים, ועל ידי חוקרים ממספר אוניברסיטאות בארץ, ביניהם פרופ' (אמריטוס) רמי בנבנישתי מביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית, פרופ' מיכל גרינסטיין-וייס מאוניברסיטת וושינגטון ומהמרכז הבינתחומי הרצליה, ד"ר רות ברקוביץ מאוניברסיטת חיפה, ד"ר שלמה יניב - חוקר בכיר במכון למדיניות חברתית באוניברסיטת וושינגטון, ופרופ' רון אבי אסטור מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס UCLA.

באופן ספציפי, מהסקר עולה החשש גדול ביותר של הורים ישראלים בעת הנוכחית, שהילדים יבלו יותר מדי זמן מול מסכים (21.3% במידה רבה מאוד), וכן שהילד לא ילמד את הדברים שילדים אחרים לומדים בגן (14.8% במידה רבה ועוד 12.5% במידה רבה מאוד). בנוסף, נמצא כי הורים רבים מרגישים שהילדים זקוקים לעזרה בנושאים של יחסים עם חבריהם (45.9% במידה רבה ורבה מאוד), בילוי זמן רב מול מסכים (40.3%), בעיות התנהגות (39.6%), למידה (37%) וקשיים רגשיים 34%).

מהם הצרכים של המשפחה ובמיוחד של ילדים בגילאי הגן בתקופת הקורונה? על פי הסקר, הצורך העיקרי הוא פעילות חוגים אחרי הצהריים (37.4% במידה רבה), עזרה נפשית או טיפול פסיכולוגי בהורים (14%), עזרה נפשית או טיפול פסיכולוגי בילדים (10.9%), עזרה כלכלית למשפחה (18.6%), כשציוד למחשב ותקשורת ואינטרנט נדחקו לסוף הרשימה (13% ו-7%.7 בהתאמה).

לגבי ההורים שהשתתפו בסקר, כמחצית מהם מעל גיל 38 (ממוצע הגיל 39), כמעט כולם יהודים, הרוב הגדול (70%) הגדירו עצמם חילונים, 20% מסורתיים ו-9% דתיים. לשלושה רבעים מההורים במדגם תואר אקדמי, 5.7% השכלה על-תיכונית בלבד ול-9.8% תעודת בגרות בלבד. 63.9% מההורים הגדירו את הכנסתם המשפחתית כגבוהה או גבוהה בהרבה מההכנסה החציונית במשק של 14,700 ש"ח, 18.3% הגדירו את הכנסתם פחות או הרבה פחות מהכנסה זו.

בהקשר זה ראוי לציין כי החוקרים הדגישו שגם בקרב הורים בעלי השכלה גבוהה והכנסה מעל לממוצע, יש מידה רבה של בלבול באשר לכללי הקורונה המחייבים בשנת הלימודים הקרובה ורבים מאוד חוששים מהשלכות הקורונה על ילדיהם, וזקוקים לתמיכה ולהדרכה. "מכיוון שיש הבדלים רבים בין הורים ממקומות וממגזרים שונים, אנו ממליצים על עריכת סקרים מקומיים ברשויות מקומיות ובבתי ספר, כדי לשמוע את קולם של ההורים ולהגיב על הצרכים הרבים שהם מעלים, כדי לקדם את שיתוף הפעולה למענם של הילדים", מסכם פרופ' בנבנישתי.   

סיגל שפיץ טולדנו מהנהגת ההורים הארצית: "הסקר מוכיח, לפני הכל, שאסור לשכוח את ילדי הגנים והגיל הרך בעת בחינת האקלים במוסדות החינוך. יחד עם זאת, כפי שטענו תמיד, ההתייחסות הרגשית חברתית חייבת לקבל תשומת לב משמעותית ורבה, הרבה יותר ממה שיש כיום. ההורים מודאגים וכנראה שיש להם סיבה טובה לכך. הסקר מוכיח שרמת האלימות גדלה והרגלים שליליים רק הולכים ומתגברים, ויש לתת על כך את הדעת. נוסף על כל זה, חוסר הארגון והנחיות שונות שנוחתות בכל רגע מכל מקום מקשים על ההורים וכתוצאה מכך על הילדים, ואינם מאפשרים שגרה סבירה. להורים רבים אין מושג איך לנהוג, מה צריך ואפילו לא מהן ההנחיות הבריאותיות. שנתיים אחרי קרות המשבר הבריאותי יש לחשוב איך להעביר מסרים ברורים שיוכלו להקל מעט על ההתמודדות".

לפרסום בתקשורת: חדשות 13הארץ​​​​​​​

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
smelling with mask. by engin akyurt, unsplash

לונג, לונג קוביד: מחקר חדש חושף - פרוזמיה פנטוסמיה הופכות לתופעות בריאותיות שכיחות לאחר החלמה מקורונה

2 ספטמבר, 2021

קרא עוד
אחת מתופעות הלוואי המדוברות של הקורונה היא איבוד חוש הריח. מחקר חדש בהובלת פרופ' מאשה ניב מהאוניברסיטה העברית, חושף שכיחות גבוהה של שתי תופעות בריאותיות המופיעות בעקבות אובדן חוש הריח, בקרב מחלימים מקורונה. תופעות מתמשכות אלה מפריעות לאורך זמן רב כנראה לעשרות אלפי ישראלים - אך רבים עדיין לא מודעים לחומרתן ושכיחותן

אובדן ריח הוא סימפטום של נגיף הקורונה עם שכיחות מוערכת של בין 40-70 אחוז מהחולים. ליקוי ריח משפיע על הבריאות הפיזית והנפשית ועל ההתנהגות התזונתית של האדם. לכן, קריטי להבין את קצב הזמן ואת מהלך התאוששות הריח. מחקר חדש בהובלת פרופ' מאשה ניב מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית, שפורסם השבוע בארכיב המדעי ''Medrxiv'', לפני ביקורת עמיתים, כי מחלימים רבים מאלה שסבלו מאובדן חוש הריח, ועוד יותר כאלה שחוש הריח שלהם נותר חלש לאורך זמן, מדווחים גם על פרוסמיה ופנטוסמיה.

המחקר הנוכחי בוצע דרך מאגד בינלאומי לחקר פגיעה בחושי הטעם והריח, שהוקם על ידי חוקרים וחוקרות מרחבי העולם, בשם GCCR. פרופ' ניב וצוותה, שלוקחים חלק מרכזי במאגד, פנו ל-12 אלף נבדקים ונבדקות, שהשתתפו בחודש אפריל-ספטמבר 2020 במחקר הקודם של GCCR על תסמיני מחלות נשימתיות. כ-3,000 מתוכם השיבו למחקר הנוכחי, כש-1,468 מהם היו חולי קורונה שאיבדו את חוש הריח והטעם במהלך המחלה והיו רלוונטים למחקר. החוקרים מצאו כי בין  2-11 חודשים לאחר המחלה, 60% מהנשים ו-48% מהגברים דיווחו על פחות מ-80% מיכולת הריח ביחס לטרום מחלה. ככלל, חוש הטעם בדרך כלל התאושש מהר יותר מהריח לאחר שמחלימים מהנגיף, ורק לעיתים רחוקות נמשך אובדן הטעם כשחוש הריח חזר לאיתנו. התמשכות של חוש ריח פגום מלווה במספר גבוה יותר של סימפטומים מתמשכים נוספים (כגון כאב ראש ועייפות), זאת בניגוד למה שחשבו בעבר – שאובדן של חוש הריח בעקבות מחלת הקורונה מעיד על מחלה יותר קלה.

פרוסמיה, היא מצב שבו מתקיים עיוות של ריחות, כך שריחות מסוימים מריחים שונה ולרוב לא נעים. פנטוסמיה היא תופעה של הזיית ריחות שלא קיימים במציאות. הדיווחים האופייניים שהתקבלו לפרוסמיה במהלך המחקר היו "יש דברים שמריחים עכשיו שונה ולא נעים" או "כמו כימיקלים", והדיווחים על פנטוסמיה כללו תגובות כגון "לפעמים אני מריחה ריח של שריפה, שאף אחד סביבי לא מריח". זאת ועוד, במחקר נמצא מידע חדש ומפתיע - בעוד שבתקופת המחלה שכיחות הפרוזמיה והפנטוסמיה עמדה על כ-10% מהחולים  שאיבדו את חוש הריח, לאחר ההחלמה מהמחלה עלתה השכיחות בצורה ניכרת - אצל 47% דווח על פרוסמיה ואצל 25% על פנטוסמיה. כלומר, פרוזמיה ופנטוסמיה הופכות לתופעות שכיחות יותר עם הזמן. פרופ' ניב מעריכה, על סמך מספרי המחלימים מקורונה ושכיחות של איבוד ריח מתמשך, כי מיליוני אנשים בעולם סובלים מבעיות אלה כיום.

ומה קורה בגזרה הישראלית? על פי הערכה גסה של פרופ' ניב, אם קיימים כיום כמיליון מחלימים מהמחלה וכמחציתם איבדו את חוש הריח, סביר כי עשרות אלפים "סוחבים" איתם חוש ריח מוחלש, ו/או סובלים מפרוסמיה או פנטוסמיה. "מדובר בעשרות אלפי ישראלים עם פגיעה מתמשכת בחוש הריח. הפרעות בחוש הריח פוגעות בתיאבון, במצב הנפשי ובאיכות החיים באופן כללי. מודעות לבעיה ולהיקפה הרחב חשוב ביותר. בעקבות מחלת הקורונה, יש צורך בהמשך המחקר ופיתוח שיטות טיפול לפגיעות בחוש הריח, המופיעות כחלק מתופעת הפוסט-קורונה, ובהתייחסות רצינית לתופעה רחבת היקף זאת", הסבירה השבוע פרופ' ניב.

למחקר המדעי: https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2021.08.28.21262763v1

פרסומים בתקשורת: makoתוכנית חיסכון (קשת 12), חדשות הלילה (כאן 11)מעריב, 103FM, ערוץ 7, JDN, בחזית,בחדרי חרדים, הידען, וואלה,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
hug. adrianna geo, unsplash

מחקר: ילדים מקובלים מוכנים להיות בקשר עם ילדים בודדים יותר ולסייע להם חברתית

1 ספטמבר, 2021

קרא עוד
מחקר שבוצע על ידי חוקרות מהאוניברסיטאות העברית ובן גוריון בחן את תחושות תלמידי כיתות ד'-ו' בתקופת הסגר הראשון, ומצא כי ילדים בודדים בשגרה שימרו את דפוס הבדידות שלהם גם במהלך משבר הקורונה, וגילו פחות נכונות להיות בקשר עם ילד בודד אחר, למרות שקשר כזה יכול היה לסייע להם בהפגת הבדידות. במקביל, נמצא כי ילדים "מקובלים" מוכנים להיות בקשר עם ילדים בודדים יותר ולסייע להם חברתית. המחקר, שנערך על ידי ד"ר חגית סבטו מהמגמה לפסיכולוגיה חינוכית וקלינית של הילד בביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית ופרופ' תהילה קוגוט מהמגמה לפסיכולוגיה חינוכית במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון, יחד עם הפסיכולוגית החינוכית יעל אברהם, פורסם לפני מספר ימים בגיליון מיוחד בנושא השפעות הקורונה על בני נוער ברחבי העולם של כתב העת "Journal of Research on Adolescence".

המחקר ניסה לענות על שאלות שונות - האם ילדים שבמצב רגיל יש להם פחות קשרים חברתיים, ירגישו טוב יותר בתקופה בה הבדידות הופכת למעיין חוויית חיים מוכרת ומשותפת לכולם? האם ילדים כאלו ינצלו את האפשרות ליצירת קשרים וירטואליים בתקופה כזאת, או שמא ישחזרו את מצבם החברתי הרגיל ותחושת הבדידות אף תחריף אצלם עקב ההימצאות לבד, ללא קשרים וירטואליים? כמו כן, החוקרות ביקשו לדעת האם הנבדקים היו מוכנים לסייע ולהיות בקשר עם ילד אחר שאין לו חברים כלל בתקופה כזאת, או במילים אחרות, האם הבדידות תהיה מנוף ליצירת קשר וסיוע לילד אחר הנמצא במצוקה דומה, או דווקא תוביל לצמצום ולהסתגרות מוגברת?

המחקר כלל שני מדגמים. בראשון השתתפו כ-120 ילדים בכיתות ד-ו, שענו על שאלון אינטרנטי. הילדים התבקשו לדווח על מספר הקשרים הווירטואליים שהם מקיימים בזמן הנוכחי (בטלפון, ווטסאפ ורשתות חברתיות), ולהשיב על מספר שאלות בנוגע למצבם הרגשי והחברתי (בשיגרה ובתקופה הנוכחית). בסוף השאלון הופיע תיאור של ילד שאין לו כלל חברים בתקופה הנוכחית, בתוספת של השאלה: "האם תהיה נכון לעזור לילד זה ולהיות איתו בקשר?", וכן התייחסות למוטיבציות שבבסיס הנכונות לעזור לילד זה.

הממצאים העידו על ירידה במצב הרוח הכללי של הילדים, בהשוואה לבסיס נתונים שיש בידי החוקרות ממדגמים דומים בתקופה מקבילה משנים קודמות, באותה קבוצת גילאים. בנוסף, ככל שהילד דיווח על פחות קשרים חברתיים (וירטואליים), כך גברה תחושת הבדידות עליה דיווח. מעניין היה לראות, לדעת החוקרות, כי מספר האנשים בבית בתקופת הסגר לא היה קשור לחוויית הבדידות שחוו הילדים, ממצא שמחזק את ההבנה שהצורך בחברים בגיל זה, לא יכול להיענות דרך קשרי משפחה. לגבי הנכונות לעזור לאחר שחווה בדידות, נמצא קשר מובהק למצב החברתי הנוכחי של הילדים - באופן מעניין, דווקא ילדים בעלי מספר רב יותר של קשרים וירטואליים היו אלו שהראו נכונות גבוהה יותר לעזור לילד שתואר כבודד, זאת מתוך אמפתיה לילד האחר ולמצבו, כמו גם מתוך מוטיבציה הממוקדת בעצמם (האפשרות להרחיב את מעגל החברים שלהם). ילדים בודדים יותר למעשה שימרו את דפוס הבדידות ודיווחו על פחות קשרים וירטואליים, כמו גם על פחות נכונות להיות בקשר עם ילד בודד - זאת על אף שמצבו דומה לשלהם וקשר כזה יכול היה לסייע גם להם בהפגת הבדידות.

המדגם השני כלל כ-50 ילדים בכיתות ו', בו השיבו הילדים על שאלון זהה לזה שהורץ במדגם הראשון, ובנוסף לכך נבחנה באופן ספציפי תחושת המיטביות של הילדים (שביעות הרצון הכללית מהחיים), מעבר למצב רוח ותחושת קושי. מרתק היה לגלות כי הייתה ירידה מובהקת בתחושת המיטביות של הילדים בתקופת הקורונה לעומת התקופה הבית-ספרית נטולת הקורונה קודם לכן.

"למידה מממצאי המחקר יכולה לסייע לנו כמבוגרים (הורים ומורים) לשים לב לילדים ובמיוחד לאלו הבודדים - אל תשאירו אותם לבד בזירה החברתית, בין אם היא וירטואלית ובין אם היא מתקיימת פנים אל פנים", מסכמת ד"ר סבטו. "תווכו, הציעו, דחפו ליצירת קשרים שיכולים להיטיב איתם. זה נכון בימים של שגרה, ונכון עוד יותר במציאות כמו זו של השנה האחרונה שעברה עליהם ועלינו. ויש למחקר גם מסר אופטימי להציע - נראה שילדים מקובלים יותר מוכנים להיות בקשר עם ילדים בודדים יותר ולסייע להם חברתית. כדאי שמורים יהיו מודעים לכך ויסייעו לתהליך באופן אקטיבי".

לפרסום המחקרי: https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/jora.12655

לפרסומים בתקשורת: כל העירבחדרי חרדים, כל רגע, לימודים כחול לבן,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
דר מעיין סלטון

בזכות המחקר של ד"ר מעיין סלטון ושרה דהן: התגלה אלמנט נוסף במנגנון שגורם למחלת הלוקמיה

31 אוגוסט, 2021

קרא עוד
במחקר חדשני, שנערך על דוגמאות דם של חולים ומחלימים מלוקמיה, נמצאו רצפים ייחודיים שמבקרים גנים שתורמים להתפשטות המחלה. "מחקירה של גנים אלה נוכל ללמוד כיצד למנוע מהמחלה להתקדם ואף לפתח תרופות עתידיות למניעתה"

בתהליך עריכת הגנים בגופנו, גנים מתפתחים כדי לייצר חלבונים שונים המתאימים לתפקיד של התא. לעיתים התהליך משתבש ואז גן תקין יכול לייצר חלבון בעל פונקציה שמקדמת מחלות - כמו מחלת הסרטן. בשנים האחרונות התגלה שרצפים מרוחקים מהגן יכולים להשפיע על הגן ובכך לגרום לתקלות. אזורים אלו בדנ"א נקראים ״רצפים מקדמים״ והם בעלי יכולת להשפיע על כמויות החלבון שייווצרו ממנו. שינוי במבנה של הרצפים המקדמים יכול לגרום לפעילות יתר של תאים סרטניים וליצירה של כמויות גבוהות של חלבון שיגרמו לתאים להתחלק במהירות וכך להגביר את התקדמות המחלה.

המחקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת NAR Cancer, נערך בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, במעבדה של ד''ר מעיין סלטון על ידי הסטודנטית שרה דהן, ובשיתוף פעולה עם ד''ר שלמה אליאס, רופא בבית החולים הדסה עין כרם. במחקר התגלה מנגנון חדש שגורם לסרטן דם מסוג לוקמיה מיאלואידית כרונית, שהוכיח כי הרצפים המקדמים גם מייצרים חלבון שפעיל ביצירה של כלי הדם ולכן גורם לסרטן להתקדם בצורה מהירה ואלימה יותר. בעזרת הבנה של תהליכים אלה, ניתן יהיה לשלוט גם בהתפתחות של אותם כלי דם ובכך גם לשלוט בהתפתחות של המחלה עצמה.

הגילוי התאפשר הודות לדוגמאות דם של מחלימים מלוקמיה שנבדקו תוך כדי המחלה ולאחר ההחלמה ממנה. במהלך כחצי שנה נלקחו מספר דגימות מ-12 חולי לוקמיה בשלבים שונים של המחלה, עד להירפאות ממנה. החוקרות התמקדו בתהליכי השינוי של גן ספציפי, בעל השפעה מכריעה על הצורה שבה המחלה מתפתחת- הגן עוזר ליצירה של כלי דם בתוך מוח העצם ובכך תורם להפצת המחלה בכל חלקי הגוף.

ד"ר מעיין סלטון הוסיפה בנושא כי ''עריכה של גנים היא תהליך חשוב בכל התאים בגופינו אשר מתבצעת באופן טבעי. העבודה שלנו מקדמת את ההבנה של מנגנון העריכה של הגנים ומובילה אותנו לגלות את התהליכים שמשתבשים בסרטן. בעתיד הבנה זו יכולה לעזור לנו למצוא תרופות שיעצרו גדילה של תאים סרטניים."

לפרסום המחקרי

https://academic.oup.com/narcancer/article/3/3/zcab029/6320115?login=true

לפרסום בתקשורת: mako, בחדרי חרדים, המבשררינונים, מוקזניוז, בחזית

 

 

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
by the national cancer institute, unsplash

מחקר: מנת ה'בוסטר' מעלה את ההגנה מהדבקה ומתחלואה קשה פי עשרה לעומת מחוסנים במנה שנייה בלבד

31 אוגוסט, 2021

קרא עוד
במסיבת העיתונאים שקיים שר הבריאות ניצן הורוביץ ובכירי מערכת הבריאות בתחילת השבוע, הוצגו תוצאות ראשונות של מחקר משותף של המשרד עם האוניברסיטה העברית - פרופ' מיכה מנדל מהמחלקה לסטטיסטיקה ומדע הנתונים, הטכניון, מכון ויצמן ומכון המחקר גרטנר. הממצאים שהוצגו הראו כי ככל שחולף הזמן מהחיסון השני המוגנות הולכת ופוחתת, ושהמנה השלישית מעלה את ההגנה מהדבקה ותחלואה קשה פי עשרה בהשוואה למחוסנים שקיבלו מנה שנייה לפני יותר מחצי שנה. ההגנה מהמנה השלישית משמעותית כבר שבוע לאחר קבלתה - מנת החיסון השלישית מביאה אותנו להגנה כמו במנת החיסון השנייה.

המחקר חשף גם כי תופעות הלוואי לאחר החיסון השלישי נמוכות יותר מאשר המנה השנייה והראשונה. כמו כן, לא נצפו תופעות לוואי חריגות או חדשות או יוצאות דופן. נתונים נוספים שהוצגו מראים זינוק במספר החולים הקשים בגל הרביעי - בעיקר אלה שנדבקו חמישה, שישה ושבעה חודשים לאחר החיסון השני. לפי הנתונים, 9% מהחולים במצב קשה מעל גיל 60 חוסנו לפני חמישה חודשים, 39% חוסנו לפני שישה חודשים ו-36% חוסנו לפני שבעה חודשים. בקרב חולים במצב קשה בני פחות מ-60, 4% חוסנו לפני שישה חודשים ו-5% לפני שבעה חודשים.

הניתוח השווה את הסיכויים להדבקה ולמחלה קשה של אנשים שהתחסנו במנה השלישית, לאלו של אנשים שהתחסנו בשתי מנות חיסון. נלקחו בחשבון השפעות של גיל, מגדר, מגזר, מועדי החיסון והזמן שחלף מקבלת המנה השנייה. המחקר הראה כי מנת הבוסטר מספקת הגנה טובה יותר של כמעט פי 10 כנגד הידבקות וכנגד תחלואה קשה בקרב מי שהתחסנו במנה השלישית, לעומת מי שחוסנו בשתיים בלבד. 

לפרסום המחקרי: https://www.gov.il/BlobFolder/reports/vaccine-efficacy-safety-follow-up-...

לפרסומים בתקשורת: ישראל היום, דוקטורס אונלי,

קראו פחות
School photo created by tirachard - www.freepik.com

מחקר חדש מצא כי היקפי המסחר בבורסה פוחתים בכ-12% ביום הראשון של הלימודים, כיוון שאימהות עובדות מלוות את ילדיהם לבית הספר

30 אוגוסט, 2021

קרא עוד
למרות התוצאות השליליות, לתופעה יש דווקא בסיס חיובי. "העובדה כי נפח המסחר מושפע לרעה מפתיחת שנת הלימודים, מעידה על הצלחה של מדיניות הנאבקת באפליה מגדרית בשוק התעסוקה"

הימים הראשונים בגן או בכיתה א', לרוב נחשבים לימי הסתגלות למערכת. כשם שכך, כדי להקל על המעבר, נדרשים הורי התלמידים לקחת יום חופשה ביום הראשון בשנת הלימודים על מנת ללוות את ילדיהם למסגרות. עם העלייה בהשתתפות נשים בשוק העבודה ובתפקידי מפתח בחברה מסחריות, נצפתה תופעה כלכלית מעניינת הקשורה לתקופת הסתגלות למסגרות הלימודיות. מחקר חדש של פרופ' צבי וינר מהאוניברסיטה העברית יחד עם ד"ר מנחם עבודי מאוניברסיטת בר אילן וד"ר יבגני מוגרמן מהאוניברסיטה העברית ובר אילן, מגלה כי היעדרותן הנרחבת של נשים ביום הלימודים הראשון מורגשת בבורסה באופן מובהק עם נפחי מסחר ופעילות שוק נמוכה יותר באותו יום, בהשוואה לימי לימודים אחרים. במדינות עם חוקים המעודדים שוויון מגדרי במקומות העבודה, מורגשת ירידה בולטת אף יותר בפעילות השוק.

במחקר, שפורסם בכתב העת published in the Journal of International Financial Markets, Institutions and Money, החוקרים ערכו סקר בקרב 607 משתתפים מ-32 מדינות שסיווג את הנשאלים לפי מגדר, רמת ההשכלה, האם הם הורים והאם ליוו את ילדם ביום הלימודים הראשון בשנת 2018. בנוסף, הצוות בדק את אחוזי הנשים בכוח העבודה בכל אחת מהמדינות הללו ואת היקף הירידות בהיקפי המסחר ביום הלימודים הראשון. לאחר מכן השוו החוקרים את הנתונים שהתקבלו עם נתונים דומים שנאספו בין השנים 1968-2017, על מנת לאפיין את תהליך השינוי והשילוב של נשים בשוק העבודה. "בידוד הנתונים, ממחיש את ההשפעה של נשים עובדות על נפחי המסחר", הסביר וינר.

החוקרים מצאו כי בשנת 2018 שני שלישים (67%) מההורים שהשתתפו בסקר אמרו שהם מפנים זמן מהעבודה כדי ללוות את ילדיהם ביום הראשון לגן או לכיתה א', ולא מבקשים מאחרים לעשות זאת במקומם. 23 מתוך 32 המדינות שנבדקו דיווחו על נפח מסחר נמוך יותר ביום הראשון ללימודים, עם ירידה ממוצעת של 12% בפעילות השוק. מספרים אלה גבוהים משמעותית מתקופות בהן נשים ואימהות עבדו פחות מחוץ לבית. "בשנות השישים והשבעים, ועד היום בחברות מסורתיות יותר, היו פחות אימהות עובדות ולכן השפעתן על מסחר בכמויות בכל יום נתון הייתה פחות בולטת", הוסיף וינר ,"עם זאת, ככל שנשים מרחיבות את מקומן בשוק העבודה, ההשפעה שלהן על הכלכלה גדלה משמעותית".

המוטיבציה למחקר נעוצה בהתעניינות הגוברת בקשר בין שיקולים חברתיים לשווקי המניות. "העובדה שנפח המסחר הושפע לרעה, במיוחד במדינות עם חוקי אי-אפליה מגדרית בהן המחוקקים מסדירים את הליך ההעסקה בחברות, מצביעה על כך ששוויון בין המינים הצליח במידה רבה", הוסיף וינר.

למאמר המלא

קראו פחות
covid19_vaccine._by_hakan_nural_unsplash

מומחים טוענים: יעילות החיסון לקורונה יורדת אצל הסובלים ממחסור בברזל

30 אוגוסט, 2021

קרא עוד
האם קיים קשר בין מחסור בברזל ואנמיה ליעילות החיסון לקורונה וחיסונים אחרים? צוות חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם טוען שכן

מחסור בברזל הוא הנפוץ ביותר ברחבי העולם מכל המינרלים, ומשפיע על יותר מ-2 מיליארד בני אדם. ידוע כי הוא עשוי לגרום לירידה בייצור האנרגיה בתאים בשל ירידה בכמות החמצן שמגיעה אליהם ולהוביל לתסמינים כמו עייפות וחולשה. צוות חוקרים בינלאומי מעולמות הביולוגיה והרפואה, המתמחה בחקר ברזל בבני אדם, טוען כי מחסור בברזל ממקור של חסר תזונתי או מחלות דלקתיות כרוניות, עשוי להפחית בצורה משמעותית את יעילות החיסון לקורונה, לצד חיסונים אחרים.

הצוות, בהובלת פרופ' האל דריקסמיט מאוניברסיטת אוקספורד ופרופ' מיכאל צימרמן מ-ETH ציריך, בשיתוף עם פרופ' יואב קבנצ'יק ופרופ' חיים הרשקו מהאוניברסיטה העברית, התייחס למספר מחקרים שנערכו בנושא, בחן אותם והעלה לראשונה את האפשרות כי אנשים הסובלים ממחסור בברזל ואנמיה עשויים להגיב לחיסונים ביעילות נמוכה יחסית - מאלה שאינם סובלים מכך.

על אף היתרונות העצומים שתוכניות החיסון הביאו לבריאות העולמית, לחיסונים מסוימים יש יעילות משתנה באוכלוסיות שונות, בקבוצות גיל ובהקשר לתנאים בסיסיים מסוימים. הסיבות ליעילות השונה הזאת עדיין אינן ברורות. לדוגמה, חיסונים נגד וירוסים וחיסוני שפעת חיים מוחלשים באוכלוסיות תינוקות במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, חיסוני הפטיטיס B בחולים עם מחלת כליות כרונית או צליאק וחיסוני שפעת בקרב אנשים. כל אותם חיסונים מייצגים מקרים בהם המחסור בברזל שכיח, ודווחה יעילות נמוכה יותר של החיסון.

ארגון הבריאות העולמי אף שם לו למטרה להקטין את שכיחות האנמיה בקרב נשים בגיל הפוריות ב-50% עד שנת 2025. זאת ועוד, מגפת הקורונה מגבירה את חוסר הביטחון התזונתי  בעולם, מה שעלול להחמיר את המחסור בברזל בטווח הקצר יותר. אם מחסור בברזל פוגע גם ביעילותם של חיסונים, בנוסף לתרומות המוכרות לאנמיה ולפגיעה קוגניטיבית, ייתכן שההשפעה הקיימת והעתידית של מחסור בברזל על הבריאות העולמית לא מקבלת את תשומת הלב הראויה.  

על פי המאמר, עוד לא ידוע מה היא מידת המחסור בברזל הנדרשת כדי להשפיע על התגובות החיסוניות לחיסונים, או שמא חסרים תזונתיים אחרים, או מצבים דלקתיים, עלולים להחמיר את ההשפעות של מחסור בברזל. יתר על כן, לא ידוע אילו מהענפים השונים של מערכת החיסון הם הרגישים ביותר לחוסר ברזל, או כיצד התפתחות ותחזוקת הזיכרון החיסוני מושפעת מברזל.

לטענת החוקרים, בעזרת מחקרי המשך ובדיקה של ההשפעה של לקיחה של תוספי ברזל, ''ניתן יהיה להעלות את יעילות החיסון ולגרום לשיפור ניכר בתמותה בקנה מידה עולמי. יש לבחון את ההשפעות הפוטנציאליות של מחסור בברזל על איכות, גודל ומשך התגובה החיסונית לחיסון לקורונה''.

למאמר המדעי: https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2352302621002015

לפרסומים בתקשורת: mako, בחדרי חרדים, פורטל הכרמל והצפוןערוץ 7, הידען, שלושה שיודעים,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
חרדים בירושלים. צילום מתוך האתר unsplash, Levi Clancy

מחקר: ערים חרדיות לא בהכרח בעלות סיכויי הדבקה גבוהים יותר

29 אוגוסט, 2021

קרא עוד
צוות מומחים ישראלי מציע להעשיר את מכלול השיקולים בתכנון העירוני תוך בחינת הקשר בין צפיפות אוכלוסין לקורונה. האם כל מי שמתגורר בעיר צפופה בעל סיכוי גבוה יותר לחלות בקורונה?

ישראל היא בין המדינות הצפופות ביותר בעולם. כ-90% מהישראלים חיים באזורים עירוניים. מגפת הקורונה, שפרצה לחיינו, מדאיגה מומחים בגלל הצפיפות הגבוהה בערים. מנגד, הנגישות לשירותי הבריאות בערים צפופות טובה יותר, וגם שיעור הרופאים ביחס לאוכלוסייה גבוה יותר. לכן העברת המידע הרפואי בהתייחס למגיפה צפויה להיות טובה יותר, והטיפול הרפואי איכותי ומהיר יותר.

שני מחקרים חדשים, אחד שהתפרסם לאחרונה בכתב העת "Cities" ומחקר נוסף, שהתפרסם בכתב העת “Annals of Regional Science”, בוחנים את השאלה האם ערים צפופות מגבירות את התפשטות מגפות. המחקרים נערכו בשיתוף ד"ר יובל ארבל מהמכללה האקדמית גליל מערבי, ד"ר חיים פיאלקוף מהאוניברסיטה העברית, ד"ר מרים קרנר מהטכניון וד"ר עמיחי קרנר מהמכללה האקדמית נתניה. התוצאות מלמדות, שעלייה בצפיפות האוכלוסין בינואר 2021 (ערב תחילת מבצע החיסונים) בתחום שבין 4 לכ-20,000 נפשות לקמ"ר גוררת עלייה מובהקת בשיעורי ההדבקה הצפויים (היחס בין מספר מקרי קורונה לבין האוכלוסייה העירונית) מ-6% לשיעור מקסימאלי של 11%. צוות החוקרים שיער, שאחת מהסיבות לכך קשורה להתפשטות המגפה לאורך זמן וכניסת ווריאנטים חדשים.

החוקרים בדקו את הקשר שבין שיעורי ההדבקה לשתי קבוצות משתנים: צפיפות אוכלוסין ומדדים חברתיים-כלכליים. המחקר התבסס על ניתוחים סטטיסטיים אזוריים של גורמים המשפיעים על קצב ההידבקות בקורונה, במטרה לבחון איך הושפע שיעור התחלואה בשני פרקי הזמן הנבחרים: בתחילת גל המגפה בישראל ולקראת סוף הגל השלישי. ההערכה הראשונית הייתה, שככל שהמקום צפוף יותר, כך יעלה שיעור התחלואה.

הערכה זו הובילה את מדינת קליפורניה בארה"ב לשנות תכניות בנייה קומפקטיות, השמות דגש על בנייה צפופה יחסית, בעקבות פרוץ המגיפה. יחד עם זאת, מחקר שנערך לאחרונה בארה"ב על-ידי קבוצת חוקרים, הכוללת את מתכננת הערים שיימה חמידי, מראה, כי שיעור התחלואה בקורונה צפוי לרדת ככל שצפיפות האוכלוסין עולה. ההסבר לכך הוא שבערים צפופות אמנם, מחד גיסא, התושבים חשופים לקשרי גומלין עם מספר רב יותר של אנשים.  אבל, מאידך גיסא, באותם מקומות שירותי הבריאות והתשתיות מפותחים יותר, והנגישות אליהם נוחה יותר.  

החוקרים טוענים, שתוצאות המחקר הן בעלות השלכות חשובות על תחום תכנון הערים בישראל. "שיקולים של תכנון ערים צריכים לכלול היבטים מגוונים של נגישות, וככל שההצדקה לצפיפות היא מוגברת, גם משיקולי קיימות, צריך לראות איך התמודדות עם מגיפות כמו קורונה משתלבת במערך השיקולים הכולל", מדגיש ד"ר פיאלקוף.

עם זאת, שיעור ההדבקה לא צפוי לעלות בכל תחום של צפיפות אוכלוסין. כלומר, ברמות של צפיפות אוכלוסין גבוהה במיוחד (בין כ-20,000 לכ-26,500 נפשות לקמ"ר – הצפיפות בעיר בני ברק, הנחשבת לאחת הערים הצפופות בעולם), ניכרת דווקא ירידה בשיעורי ההדבקה הצפויים בינואר 2021 מ-11% ל-7%. (האופייני לערים עם צפיפות אוכלוסין של בסביבות 10,000 נפשות לקמ"ר). כמו כן, ככל שהמדד החברתי-כלכלי של העיר גבוה יותר, יורד שיעור ההדבקה הצפוי. מסקנה זו מציבה את הנתונים הידועים על מצב התחלואה בערים חרדיות באור שונה. ד"ר ארבל, מוביל המחקרים, מוסיף: "במודל שהצענו נלקח בחשבון גם הדירוג החברתי-כלכלי של ערים בישראל. ירושלים ובני ברק, לדוגמא, הן בתחתית סולם הדירוג החברתי-כלכלי, ולכן שיעורי ההדבקה הצפויים גבוהים יותר בהשוואה לערים בעלות אוכלוסייה מבוססת יותר מבחינה כלכלית, כאשר צפיפות האוכלוסין נשמרת קבועה. מצד שני, המודל שלנו מלמד, כאמור, על ירידה צפויה בשיעורי ההדבקה בערים צפופות, כאשר הדירוג החברתי כלכלי נשמר קבוע". ד"ר פיאלקוף מסכם: "זה לא אומר שצפיפות בפני עצמה מובילה לתחלואה מוגברת, אלא בשילוב של גורמים חברתיים וכלכליים. למרות זאת, הגיוני לשער שהממצאים יוסיפו עוד נדבך במכלול השיקולים לתכנון ערי ישראל".

לפרסום בתקשורת: וואלה, ישראל היום, חרדים 10,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Shai Sabbah, Medicine, Photos by Hadas Parush, Flash90

המחקר של ד"ר שי סבח שינה לחלוטין את מה שמדענים חשבו עשרות שנים על הקשרים בין תאי עצב ברשתית

27 אוגוסט, 2021

קרא עוד
ד"ר שי סבח מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, ממובילי המחקר שפורסם ב-Neuron: "הדעה הרווחת הייתה שכל תא עצב מתפקד כישות עצמאית. לעומת זאת, אנחנו מבינים עכשיו, שכל אחת מהסינפסות (צמתים שדרכם עוברים אותות בין תאים) מתפקדת באופן עצמאי. ניתן לתאר כל תא עצב בתור גוף עם מאות או אלפי זרועות (סינפסות), כשכל אחת מהזרועות יכולה לבצע פעולה אחרת לחלוטין, כמעט ללא תלות בזרועות שמסביבה"

אותות עצביים המגיעים לקצות תא העצב, מעובדים בגוף התא ומועברים לתאי עצב אחרים באמצעות צמתים קטנים, הנקראים סינפסות. במשך עשרות שנים, ההנחה הרווחת הייתה שהפעילות בגוף התא דומה לפעילות בכל אחת מהסינפסות שלו, אולם מחקר חדש של ד"ר שי סבח מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית ופרופ' קיסוקה יונהרה מהמחלקה הביו-רפואית באוניברסיטת ארהוס, שפורסם בכתב העת המדעי היוקרתי Neuron, שינה את התפיסה הקיימת. החוקרים הראו לראשונה כי סינפסות שונות של אותו תא עצב יכולות לשלוח פיסות מידע שונות, כך שלמעשה תא עצב בודד יכול לשלוח מידע שונה למספר רב של תאי עצב. כלומר, החוקרים הראו שהארגון הייחודי של הסינפסות מאפשר לבצע מספר רב של חישובים בו זמנית על ידי תא עצב בודד, ולייצר גיוון עצום בסוג ובכמות המידע המועבר הלאה. גילוי המנגנון הזה עשוי לאפשר למחקרים עתידיים להסביר תופעות רבות אחרות של מערכת העצבים שעדיין לא פוענחו.

החוקרים השתמשו במעגל עצבי ברשתית עכבר המתמחה בגילוי של כיוון התנועה כמערכת מודל. ברשתית, גלאים הנקראים פוטורצפטורים בולעים את האור הנכנס לתוך העין, וממירים אותו לאותות חשמליים. אותות אלה מועברים לאחר מכן לתאי רשתית אחרים, הנקראים תאים דו-קוטביים. תאים אלו נושאים את האות, וכמו רצים במרוץ שליחים, מעבירים את האות דרך סינפסות לתאי עצב אחרים שמדווחים את כיוון התנועה למוח – תאים אלה נקראים תאי גנגליון. תאי הגנגליון פועלים נמרצות כאשר עצמים נעים בשדה הראייה בכיוון אחד, אך אינם פועלים כלל כאשר עצמים נעים בכיוון הפוך. התאים הדו-קוטביים, נתפשו עד כה כשליחים בלבד, המעבירים מסר מהגלאים לתאי הגנגליון, ומשם ליעדו במוח.

מחקרים קודמים מדדו את סך כל האותות שתא דו-קוטבי שולח דרך הסינפסות שלו, ומצאו שסכום זה דומה מאוד לאות שנמדד מגוף התא. לעומת זאת, במחקר הנוכחי מצאו פרופ' יונהרה וד"ר סבח כי הרושם הזה מסתיר תקשורת מעניינת הרבה יותר בין תאי הרשתית. ראשית, על-ידי מדידת הפעילות של כל אחת מהסינפסות בנפרד, נחשף כי כל סינפסה התנהגה אחרת. שנית, החוקרים גילו שחלק מהסינפסות היו רגישות לכיוון התנועה - הן פעלו רק כשהעצם הנצפה נע בכיוון מסוים. להפתעתם, גילו החוקרים שכל תא דו-קוטבי שנבדק כלל ארבע אוכלוסיות של סינפסות, כל אחת עם כיוון תנועה מועדף אחר - למעלה, למטה, קדימה או אחורה.

ידוע שגירוי עצבי יכול להגביר או להנמיך את רמת הפעילות של סינפסות, אבל נראה שהסינפסות בתאים הדו-קוטביים הרבה יותר מתוחכמות – הן מראות רגישות מיוחדת לכיוון תנועה מסוים. החוקרים גם גילו את המנגנון שאיפשר חישוב ייחודי לכל סינפסה שכזאת, ונראה שהמנגנון מבוסס על השוואה בין אותות שנקלטים משני סוגים נוספים של תאי עצב, שכל אחד מהם משתמש בחומר כימי אחר (הנקרא נוירוטרנסמיטר). ממצאים אלה חשפו כי הרגישות לכיוון התנועה מחושבת באופן עצמאי בכל אחת מהסינפסות, כך שתא דו-קוטבי יחיד יכול להעביר אותות על כיווני תנועה שונים לתאי גנגליון שונים. בנוסף לכך, התאים הדו-קוטביים קטנים יותר וצפופים יותר מתאי גנגליון ולכן, המצאות כל ארבע האוכלוסיות השונות של סינפסות, בכל אחד מהתאים הדו-קוטביים, מאפשרת לרשתית להבחין בהבדלים בכיוון התנועה של עצמים ברזולוציה גבוהה במיוחד, על פני כל שדה הראייה.

"מבחינה רעיונית, מחקר זה חושף יכולת חישובית גבוהה באופן בלתי צפוי של סינפסות בתאי העצב של יונקים, ומספק תובנות משמעותיות על האופן שבו ניתן ליצור מספר רב של אותות ייחודיים מתא עצב בודד", סיכם ד"ר סבח השבוע. "עד עתה, הדעה הרווחת הייתה שכל תא עצב מתפקד כישות עצמאית. לעומת זאת, אנחנו מבינים עכשיו, שכל אחת מהסינפסות, שמעבירות אותות לתאים אחרים, מתפקדת באופן עצמאי. באנלוגיה, ניתן לתאר כל תא עצב כגוף עם מאות או אלפי זרועות (סינפסות), כשכל אחת מהזרועות יכולה לבצע פעולה אחרת לחלוטין, כמעט ללא תלות בזרועות שמסביבה. גילויים אלה מהווים פריצת דרך וכיוון חדש בתחום חקר המוח".

העבודה האקדמית בוצעה על ידי שני צוותי מחקר, האחד כלל את אקיהירו מאצומוטו וסטלה סולווייג נולט מהמעבדה של פרופ' קיסוקה יונהרה באוניברסיטת ארהוס שבדנמרק, והשני כלל את ויאם אגבריה, רוואן אנדראוס, והדרה לוי מהמעבדה של ד"ר שי סבח בפקולטה לרפואה שבאוניברסיטה העברית.

לפרסום המדעי: https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0896627321005183

לפרסום בתקשורת: הארץ, הידען

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
טריקור

ניסוי קליני ראשון בתרופה TriCor הראה יעילות בטיפול בחולי קורונה קשים

26 אוגוסט, 2021

קרא עוד
פרופ' יעקב נחמיאס מהאוניברסיטה העברית הוכיח בניסוי קליני שנערך בביה"ח ברזילי, כי התרופה שמיועדת להורדת שומנים בדם הפחיתה את הדלקת שנגרמת על ידי נגיף הקורונה תוך 48 שעות בחולי קורונה קשים וייתרה את הצורך בהנשמה מלאכותית

נגיף ה-SARS-CoV-2 הדביק למעלה מ-165 מיליון אנשים ברחבי העולם וגרם לכמעט 3.5 מיליון מקרי מוות מאז הופעתו. מאמצי החיסון האחרונים שהחזירו את ישראל לשגרה לתקופה קצרה, כבר הפכו ליעילים פחות בעקבות מספר וריאנטים של הווירוס שמאתגרים את החיסונים הנוכחיים. בעוד ש-COVID-19 בדרך כלל גורם למחלה קלה, אצל חלק מהחולים היא עלולה להתפתח לדלקת חמורה הדורשת התערבות רפואית.

לפני כשנה, פרופ' יעקב נחמיאס ראש המרכז לביו-הנדסה באוניברסיטה העברית מצא כי נגיף הקורונה גורם להצטברות של שומנים בריאות, דבר שגורם לדלקת חמורה, במאמר שקיבל חשיפה נרחבת מאוד בישראל ובעולם. פרופ' נחמיאס וצוותו זיהו את התרופה להורדת שומנים TriCor (fenofibrate) כתרופה אנטי-ויראלית יעילה, והראו שהיא מפחיתה את הנזק לתאי הריאה וחוסמת את שכפול הנגיפים בניסויי מעבדה. באוקטובר 2020, הצוות דיווח על מחקר תצפיתי שנערך במספר מרכזים קליניים בישראל שתמך בממצאים המקוריים. לאחר מכן השיק הצוות מחקר קליני התערבותי לטיפול בחולי COVID-19 קשים במרכז הרפואי ברזילי בתמיכת Abbott Laboratories.

כעת, קבוצת החוקרים מדווחת על תוצאות מבטיחות במחקר קליני התערבותי שמובל ע״י פרופ' נחמיאס ומונחה ע״י פרופ' שלמה מעיין מנהל מערך מחלות זיהומיות מהמרכז הרפואי ברזילי. במחקר טופלו 15 חולי COVID-19 שמאושפזים במצב קשה עם דלקת ריאות הדורשים תמיכה נשימתית. המטופלים קיבלו 145 מ"ג ליום של TriCor (fenofibrate) למשך 10 ימים בנוסף לטיפול הסטנדרטי ומעקב אחר המשך התקדמות המחלה.

"התוצאות מצוינות", אמר פרופ' נחמיאס, "סמני הדלקת המתקדמים, שהם סימן ההיכר של הידרדרות המחלה, פחתו משמעותית תוך 48 שעות מתחילת הטיפול. יתר על כן, 14 מתוך 15 החולים החמורים לא נזקקו לתמיכת חמצן תוך פחות משבוע לאחר תחילת הטיפול, כשנתוני העבר מראים שרוב החולים הקשים זקוקים לשבועיים או יותר של תמיכה נשימתית". תוצאות אלו מבטיחות, שכן TriCor (fenofibrate) היא תרופה מוכרת שכבר אושרה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) בשנת 1975 לשימוש ארוך טווח עם רמת בטיחות שימוש גבוהה מאוד. כיוון שכך, הליך אישור TriCor לטיפול בקורונה יהיה קצר בכמה שנים בהשוואה לתרופות שמיוצרות היום למטרה דומה.  "פנופיבראט בטוח הרבה יותר מתרופות אחרות שהוצעו עד כה״, הדגיש פרופ׳ נחמיאס ״ומנגנון הפעולה אינו ספציפי לזן מסוים של הווירוס, כלומר התרופה יכולה להיות רלוונטית נגד רוב הווריאנטים. אנו ממתינים בדריכות לתוצאות המחקר מבוקר הפלסבו".

"כל החולים שוחררו מבית החולים תוך פחות משבוע לאחר תחילת הטיפול ונשלחו הביתה להשלים את הטיפול בן 10 הימים, ללא דיווחים על תופעות לוואי הקשורות לתרופות", מציין פרופ' שלמה מעיין. "באופן מעניין, פחות חולים דיווחו על תופעות לוואי של COVID-19 במהלך תקופת מעקב של 4 שבועות". ממצאים ראשוניים אלה מראים שבאמצעות התרופה ניתן גם להקל על תסמיני המחלה שחווים חולים ששורדים את השלב הקשה של COVID-19.

החוקרים הדגישו כי למרות שהתוצאות היו מבטיחות ביותר, רק מחקרים מבוקרי פלסבו יכולים לשמש בסיס להחלטות קליניות. "נכנסנו לשלב השני של המחקר ואנו מגייסים מטופלים באופן פעיל", אמר פרופ' נחמיאס וציין כי שני מחקרים מבוקרי פלסבו כבר מתקיימים בימים אלה בדרום אמריקה, ארצות הברית וישראל.

 

צפו בכתבה במהדורה המרכזית של חדשות 12

קראו פחות
taking an evening zoom call teleconference meeting. compare fibe, unsplash

מחקר חדש חושף עד כמה מרצים ומרצות מתקשים בהוראה דרך מסכים שחורים בזום

26 אוגוסט, 2021

קרא עוד
המחקר, שכולל מדגם של מרצים/ות מהאוניברסיטה העברית, חשף עוד כי 70% מהנבדקים/ות היו מסוגלים/ות להתמודד ולעשות שימוש מושכל בסביבות הדיגיטליות החדשות, שאליהם הם היו צריכים להסתגל בתקופת הקורונה

ב-10 למרץ 2020, 5 ימים לפני פתיחת סמסטר ב', הודיעה הנהלת האוניברסיטה העברית שהפתיחה תידחה בשבוע, ושתיפתח כלמידה מקוונת. שבוע זה, בין ה-15 ל-19 במרץ, היה צריך לשמש כשבוע היערכות. ברקע, מדינה שלמה נכנסה בהדרגה למצב של סגר (בדיעבד נודע שמדובר בראשון), ובחוץ התגלה עולם קורס תחת כאוס המגפה, שכמוה לא ידענו מאות שנים. המערכת האוניברסיטאית בארץ ברובה לא הייתה מוכנה לאתגר כזה - מעט מאוד תכניות וקורסים נלמדו בשיטה של הלמידה המקוונת (למעט האוניברסיטה הפתוחה), ורק בשנים האחרונות התחיל המל"ג לעודד ולתמרץ את המוסדות בכיוון זה. לא רק האקדמיה הישראלית סבלה, אלא העולם האקדמי כולו. לפי אונסק"ו, 87% מאוכלוסיית הסטודנטים העולמית ב-165 מדינות סבלו מסגירת מערכות החינוך במהלך משבר הקורונה. על פי דו"ח של ה-OECD, כל שבוע של סגירת מוסד אקדמי שווה לאובדן של 28 שעות מתוכנית הלימודים שהם 2.9% מחינוך החובה הנלמד במשך שנה.

מחקר חדש אותו ביצעו חוקר למידה מרחוק (קרוב ל-20 שנה) ד"ר מרסלו דורפסמן והפסיכולוג החינוכי והחברתי פרופ' גבריאל הורנצ'יק - מרצים וחוקרים ותיקים בביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית, ופורסם במגזין המדעי "Education and Information Technologies", ניסה לבחון את ההתמודדות של המרצים והמרצות עם סביבה שהייתה להם זרה עשרות שנים – הזירה המקוונת, והקשיים טכניים לצד ההסתייגות הפדגוגית ואף האידאולוגית שהציפו את השיח האוניברסיטאי בכלל והמחלקתי בפרט. "כחוקרים באוניברסיטה, היינו מודעים לעשרות מחקרים באוניברסיטה ומחוצה לה, העוסקים בהיבטים השונים שהקורונה פגעה בהם, אך מעט הם המחקרים על מרצים באוניברסיטה וההשפעה של COVID 19 על הפרקטיקה שלהם", ציינו חוקרים.

בשלב הראשון, החוקרים הקימו צוות מחקר שכולל שותפים מאוניברסיטאות שונות בעולם - ארה"ב, גרמניה, שוויץ, וארגנטינה. הצוות פיתח שאלון למחקר כמותני ופרוטוקול לצורך השלב של המחקר האיכותני. קבוצת המדגם כללה מאות ממורי האוניברסיטה העברית. המחקר כלל שלושה חלקים - בחינת ההוראה הקונבנציונאלית לפני סגר הקורונה הראשון, בחינת ההוראה במהלך הסגר - שיא המשבר, והוראה (המשוערת) לאחר סיום הסגר. בחלק הראשון נדרשו הנבדקים לתאר את שיטות ההוראה והשימוש שלהם בטכנולוגיות, בחלק השני נשאלו הנבדקים לגבי היכולת שלהם להתמודד עם המצב החדש שנכפה עליהם בהנחה שכל הקורסים שלהם עלו לסביבה הדיגיטלית, ובחלק השלישי של הסקר הם נשאלו לגבי "היום שאחרי". דרך השאלון ניסו החוקרים לבחון  האם מצב חרום יכול לגרום לשינויים משמעותיים (לטובה) בהוראה או, במילים אחרות, האם מצב חרום יכול "לעשות את העבודה" של שנים על גבי שנים של השקעה ועבודה מאומצת שבסוף לא הביא את המרצים למחוז חפצם - מעבר ללמידה מקוונת. כ-250 מרצים ענו על השאלון.

בסוף השאלון התבקשו המורים לציין האם הם מוכנים להשתתף בשלב נוסף - מחקר איכותי, ראיון עומק בן כשעה שמטרתו הייתה להרחיב ולהעמיק את הממצאים שהתקבלו במסגרת השאלון. כ-110 השיבו בחיוב, ומתוכם נבחר מדגם של 15 משתתפים על פי התפלגות שני משתנים - ותק ותחומי הוראה. כל מורה התייחס באופן ספונטני להיבטים המרכזיים של הוראתו - הדגשים, החששות והשימוש בטכנולוגיות לפני משבר הקורונה ובמהלכו.

בתחילת המחקר עסקו החוקרים בטיפולוגיה של מרצים. לקבוצה הראשונה שמצאו הם קראו "הנלהבים" (Enthusiastic teachers), מורים שהמשבר "חשף בפניהם עולם ומלואו". עבור מרצים ומרצות מקבוצה זו, ההוראה מרחוק הייתה חוויה חדשה לגמרי, לא מוכרת. המורים "הנלהבים" מיקדו את מאמציהם בשליטה בטכנולוגיות, כך שיוכלו להעביר את שיטות ההוראה הקודמות שבהן השתמשו לסביבות חדשות וירטואליות או כדי שיוכלו ליישם שיטות חדשות בעתיד. כמה מהמורים "הנלהבים" ציינו בראיונות שלהם כי חוויית ההוראה מרחוק גרמה להם לירידה של מחסומים פסיכולוגיים, ויש שהסבירו כי שיטה שרכשו ניפצה להרבה מהם דעות קדומות. חלק מהם, לדבריהם, נאלצו "לנהוג במכונית" שאף פעם לא עלו אליה, אך לצערם הם עדיין לא הפכו ל"נהגים עם רישיון".

לצד הנלהבים, ניתן לזהות את קבוצת "המנוסים" (Experienced teachers), מורים ומורות הרואים בכלים הדיגיטליים נגישים ונוחים לשימוש. מורים אלה לא הכירו בהכרח כלים דיגיטליים רבים מדי לפני משבר הקורונה, רובם היו צריכים ללמוד את הכלים החדשים שהציעה האוניברסיטה – בהם הזום וה-Panopto - אך ברור מהרקע האישי שלהם שהם היו בעלי אוריינות דיגיטלית ברמה גבוהה, ולכן הצליחו ללמוד בקלות את הכלים הטכנולוגיים החדשים.

הקבוצה השלישית שהוגדרה הייתה זו של "הזהירים" (Cautious teachers), המורכבת ממורים שלא התלהבו להשתמש בכלים טכנולוגיים חדשים במהלך המשבר, ושלא היו פתוחים לאפשרות או רוצים להשתמש בכלים מקוונים בעתיד, לא בפרק זמן קצר וכנראה שלא בפרק זמן ארוך לאחר חלוף המשבר. דוגמה לכך ניתן למצוא בשיחה עם שולמית (שם בדוי, גם השמות הבאים שיצוינו בדויים): "זה לא עבד בכלל, שיטת ההוראה החדשה הזו, בשום אופן, למרות שאני... הייתי מוכנה לשנות את זה [פורמט ההוראה שלי], [היה] שיתוף פעולה אפסי. אפס. אז ויתרתי".

המורים "הנלהבים" היוו כ-40% מכמות הנבדקים והנבדקות, בעוד שהמורים "הזהירים" היוו כ-30% מסך כל הנבדקים, וכ-30% הנותרים היו מורים "מנוסים". "קיימים באוניברסיטה העברית, וסביר להניח שגם באוניברסיטאות אחרות, כ-30% מרצים "מנוסים" שקרוב לוודאי, אחרי המשבר, ההוראה שלהם בפרט וההתנהלות שלהם בכלל תשתנה לטובת המערכת והסטודנטים. וחשוב מזה, יש פוטנציאל של עוד כ-40% מרצים "נלהבים" שעשויים גם להתקדם לכיוון של שינויים משמעותיים ושימוש מושכל של הסביבות הדיגיטליות שעומדות לרשותנו", ציינו החוקרים בעקבות ממצאיהם.

אחד הממצאים המרתקים ביותר נגע לתגובות הראשוניות של הנבדקים במעבר מהכיתה להוראה מקוונת. המורים דיווחו במחקר בעיקר על תגובות רגשיות קשות כגון שיתוק, פאניקה, פחד, ייסורים ודאגה, בעקבות שינוי שיטת ההוראה. לדוגמה, המרצה מיכל ציינה: "כן, אני די חששתי מהמצב הזה, במיוחד בגלל שיש לי שבעה ילדים שהיו לי בבית בתקופה ההיא, והיה צריך גם איכשהו להסתדר ולהעסיק אותם ולעזור להם עם הלמידה שלהם מרחוק גם", ומיטל הוסיפה: "רציתי להיות מוכנה לא לעשות "פאשלה" בפני התלמידים... איזה כיף שפתאום אני לומדת משהו טכני ש-וואי! זה עולם של העתיד ונותנים לי זמן, מביאים לי הכשרות, ואני יכולה לשאול שאלות טיפשיות".

אחד הנושאים שהדאיגו במיוחד את רוב המרואיינים הייתה בעיית המצלמות בכיתה, או כפי שהמרצה יעל סיפרה: "זה היה מבחינתי האסון. כלומר, לשבת מול הקוביות האלה זה גמר אותי. אני הרגשתי שזה משפיל וזה פשוט נורא. זה היה נורא ולסטודנטים... תודה לאל, היו לי תמיד שלושה-ארבעה נחמדים שהיו איתי והם היו לא נחמדים כי אני ביקשתי ואני התחננתי, תפתחו את המצלמות, ביקשתי שמישהו אם יש לו בעיה בבקשה שיודיע לי מראש שהוא לא יכול לפתוח את המצלמה".  המורה מיכל הוסיפה: "אני לא רואה את הסטודנטים מולי, אני פחות חשה אותם, פעם ראשונה שאני עושה את זה - פחדתי שאולי הם לא יבינו [אותי] מספיק טוב בצורה כזאת ופחדתי שבסוף אני ארגיש לא הוגנת עם המבחן שאני נותנת [בסוף הקורס]".

במילים אחרות, העובדה שהתלמידים - לפעמים רובם - שמים את המצלמות שלהם בזמן השיעור במצב כבוי גרמה לתחושת כישלון של המרצים או להרגשה רעה מאוד. כאשר התלמידים הפעילו את המצלמות שלהם הדבר נחווה על ידי מורים כסימן להצלחה. ומארק הוסיף: "בסוף כשהסטודנטים והסטודנטיות] הציגו את הפרויקטים [שלהם] בפעם האחרונה, עשינו פגישות עם הקבוצה, ואז כולם היו עם מצלמה פתוחה כמובן, לא היה אחד שהעז לכבות [אותן] וזה היה מאוד אפקטיבי, זה היה מאוד יפה, כי הם העבירו מצגת גם בזום וכל אחד עבר ו... היו עבודות מאוד מאוד יפות".

מה לגבי מחקרי המשך? "המשך המגיפה והשלכותיה הביאו את האוניברסיטאות ומוסדות להשכלה גבוהה בפרט, ואת מערכת החינוך בכלל, להסתגל למצב שהפך לסוג של 'חירום שגרתי'. בהתחשב במצב זה, שלב שני עתידי של המחקר שלנו יכול לבחון את ההשפעה של מצב חירום זה על הסמסטרים שהחלו מאוקטובר 2020 ועד היום, כאשר, בניגוד לסמסטר הקודם, היה מספיק זמן למורים להכין את שיעוריהם המקוונים, כשהמורים היו בעלי ניסיון בהוראה מקוונת בתנאי משבר. נרצה לבחון את ההוראה במצב כזה ובעיקר את השאלות כיצד התכוננו המורים לפני השיעורים המקוונים? באילו שיטות הוראה הם השתמשו? מה למדו מהשלב הקודם של המגיפה, וכיצד הם מאפיינים כעת את המגיפה כולה והשפעתה על יכולותיהם הפדגוגיות", ציינו החוקרים.

למאמר המדעי: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34366690/

לפרסומים בתקשורת: ynet, ערוץ 7,

קראו פחות
tel aviv. by alon sin moshe, hebrew university

מחקר: הסגר שהוטל בשל משבר הקורונה שיפר משמעותית את איכות האוויר בישראל

25 אוגוסט, 2021

קרא עוד
מחקר חדש שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית על שני מחוזות בעלי זיהום אוויר מהגבוהים בישראל, גוש דן וחיפה, תוך התחשבות בתנאים מטאורולוגיים, חושף לראשונה את האפקט של הפחתה משמעותית בפעילות המשק על איכות הסביבה. ממצאי המחקר חשפו כי התרומה היחסית המרבית של הסגר לסך השינוי במזהמים הייתה עד 26%, ויחד עם התנאים המטאורולוגיים עד 47%

סגרי הקורונה הביאו לצמצום חד ודרסטי בתחבורה יבשתית, ימית ואווירית, ובפעילות תעשייתית, ולכן חלה ירידה בזיהום האוויר ברחבי ישראל ואף במדינות אחרות – על כך אין עוררין. אולם מה היקף וגודל הירידה הזאת, ומה ההשפעה של כל תקופת הסגר על איכות האוויר שאנו נושמים? מחקר חדש אותו ערכו שני חוקרים מהאוניברסיטה העברית - ד"ר שרית אגמי מהמחלקה לכלכלה ופרופ' אורי דיין מהמחלקה לגאוגרפיה, שהתפרסם במגזין המדעי Atmospheric Environment, עסק בבדיקת ההשפעה של הסגר הראשון (בתאריכים 2.5.20 - 8.3.20) בשל הקורונה על זיהום אוויר בישראל, תוך התחשבות בתנאים מטאורולוגיים שגם הם בעלי השפעה על כמות הריכוזים עצמם. המחקר התמקד באזורי גוש דן וחיפה, שני מחוזות בעלי זיהום אוויר גבוה בארץ. שני המחוזות כוללים פעילות תחבורתית ותעשייתית, כאשר זיהום אוויר בגוש דן נתרם בעיקר מתחבורה, בעוד שבחיפה הוא בעיקר בשל פעילות תעשייתית. היכן נרשמה ירידה משמעותית יותר בזיהום האוויר?

המחקר כלל שני שלבים. בשלב הראשון נבדק ההבדל בממוצע ריכוז המזהמים ב-2020 בתקופת הסגר, בהשוואה לממוצע בתקופה המקבילה ב-2019. בשלב השני נבחן אפקט הסגר על סך כמות המזהמים, וכן הערכת אפקט זה כאשר מוסיפים את השפעת התנאים מטאורולוגיים אשר שררו בזמן הסגר. החישובים בשלב הראשון הראו ירידה משמעותית בריכוז כלל המזהמים באוויר, למעט עלייה בריכוז האוזון. באופן ספציפי, נרשמה ירידה בחלקיקים באוויר שקוטרם קטן מ-2.5 מיקרומטר (PM2.5), המכונים חלקיקים נשימים עדינים המסוגלים לחדור לריאות, בשיעור של 18% בגוש דן, ו- 10% בחיפה. כמו כן, הייתה ירידה של  19% בפחמן חד-חמצני בגוש דן, שמקורו העיקרי כיום הוא בעיקר ממנועי רכבים השורפים פחמימנים כבנזין, לעומת ירידה של 4% בחיפה. הסיבה המסתמנת לירידה הגבוהה יותר בשני מזהמים אלו בגוש דן לעומת חיפה היא כי זיהום האוויר בגוש דן נובע בעיקר מתחבורה לעומת חיפה.

עבור תחמוצות החנקן) סך החנקן החד חמצני והחנקן הדו-חמצני) המגדילות את הסיכון למחלות בדרכי הנשימה - בחיפה נרשמה ירידה של 46% בריכוז החנקן דו-חמצני, לעומת ירידה של 40% בגוש דן, אך בשאר תחמוצות חנקן אובחנה ירידה דומה בריכוזים בחיפה ובגוש דן. לדוגמה, גפרית דו חמצנית (SO2) הנפלטת משריפת דלקים פוסיליים המכילים גפרית, כגון פחם, מזוט וסולר - נשרפים בעיקר בתחנות כוח ובתי זיקוק, ומכאן ההסבר לירידה המשמעותית של 57% בריכוזה בחיפה לעומת ירידה מתונה הרבה יותר של 14% בגוש דן.

תחנות הניטור המוצבות במרכזי האוכלוסייה הגדולים בארץ מודדות מזהמי אוויר אלו באופן רציף. קיימים שלושה סוגים של תחנות ניטור זיהום אוויר - כלליות, תחבורתיות ותעשייתיות. בהשוואת הירידה של כמות ריכוזי המזהמים לפי סוגי תחנות, הירידה הגבוהה ביותר נמדדה בתחנות התחבורתיות. כמו כן, בתהליך כימי מורכב הנקרא טיטרציה נצרכות תחמוצות חנקן להיווצרות האוזון, ולכן דעיכת ריכוזי תחמוצות החנקן בתקופת הסגר אופיינה בעלייה בריכוז האוזון בשיעור של 5% ו-13% בחיפה ובגוש דן בהתאמה. תוצאות צמצום פעילות כלל המשק והשפעתם על ריכוזי האוזון אינה מפתיעה, לטענת החוקרים, שכן תוצאות קרובות לממצאים שהתקבלו במחקר הנוכחי ניתן לקבל בארץ גם בסופי השבוע, במהלכם התחבורה מצומצמת יותר (הציבורית, לדוגמה, אינה פועלת).

עד כמה משפיעים הגורמים המטאורולוגיים על הממצאים? החישובים מהשלב השני של המחקר הראו כי אפקט הסגר בלבד מבחינת השונות המוסברת של כמות הריכוזים היה גדול יותר בגוש דן לעומת חיפה, ברוב תחנות הניטור שנלקחו בחשבון. למרות זאת חשוב לציין כי האפקט הבולט ביותר היה אפקט הסגר על ריכוז הבנזן (תרכובת אורגנית רעילה ומסרטנת, המגיעות מגזי הפליטה של הרכב ואזורי תעשייה), עם שונות מוסברת של 39% בשכונת הדר בחיפה. להוציא את האפקט על בנזן, האפקט בשאר המזהמים היה לכל היותר 26%. אלא שעם הוספת תנאים מטאורולוגיים (טמפרטורה, מהירות וכיוון רוח) אשר שררו בזמן הסגר עולה סך התרומה היחסית של הסגר, ונעה בין 47%-7% בחיפה, לעומת 41%-3% בגוש דן. כלומר, הירידה החדה בתחבורה ובפעילות תעשייתית הסבירה עד 26% בלבד את הירידה בכמות ריכוזי המזהמים, אך תוספת התנאים המטאורולוגיים מצביעה על שינוי משמעותי באפקט הסגר, הבא לידי ביטוי באחוז השונות המוסברת אשר כמעט והכפיל עצמו, והגיע לשיעור דרמתי של 47%.

"למיטב ידיעתנו מחקר זה הינו הראשון אשר בוצע בארץ על מנת להעריך בצורה כמותית את השפעת הסגר על איכות האוויר", מסכמים החוקרים. "תוצאות מפתיעות אלה, הבליטו את הנחיצות לבחון במחקר המשך, את ההשפעה של תחבורה ותעשייה בצורה נפרדת, וכן לתת דגש בפירוט יתר של התנאים המטאורולוגיים הנילווים בעיתות בהם קיים סגר אשר משפיעים מאוד, כפי שהצביע מחקר זה, על השינוי בריכוז המזהמים בסביבה של מרכזים אורבניים גדולים כפי שהתקבל בחיפה ובגוש דן".

 

למאמר המדעי המלא: https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1352231021004490

לפרסום בתקשורת: מעריב, אייס, News1ערוץ 7שלושה שיודעים - כאן תרבות

קראו פחות
מי יתרום יותר? jinyun, splash

מי יתרום יותר למיזמי הדסטארט, גברים או נשים? מחקר חדש ניסה לענות על השאלה

19 ספטמבר, 2021

קרא עוד

האם תרומה חייבת להיות בעלת משמעות כדי שנרצה לעזור האחד לשנייה? בשנים האחרונות, אנחנו עדים לעלייה חדה בפופולריות של פלטפורמות מימון ההמונים, ובפרט כאלה המבוססות תגמול, כמו הדסטארט הישראלית. כתוצאה מכך, שאלה שהחלה להעסיק כלכלנים ברחבי העולם היא האם נשים נדיבות יותר מגברים, או שההפך הוא הנכון, במיוחד בנוגע לאתרי מימון המונים?

מחקר חדש שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Journal of Behavioral and Experimental Economics, בחן הבדלים מגדריים בפלטפורמות מימון המונים במטרה להבין מוטיבציות שונות בין המינים. המחקר נערך על-ידי פרופ' אייל וינטר מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית, ד"ר יהונתן בצלאל מבית-הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית וד"ר יבגני מוגרמן מבית-הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. תוצאות המחקר מראות כי פרסים חומריים עבור תרומה כספית בפלטפורמות מימון המונים פוגעות במוטיבציה של נשים לתרום ובתחושת המשמעות של העשייה למען האחר, יותר מאשר אצל גברים. כלומר, נשים רגישות יותר מגברים להשפעת תמריצים חומריים על הנכונות לתרום למען הזולת.

המחקר התבסס על ניתוח אפשרויות התרומה של משתתפים בפלטפורמות מימון ההמונים כדי לאפשר בחינה והשוואה של "אינטראקציות בין מוטיבציות", כדברי החוקרים, כלומר – מוטיבציות שונות בין המינים. החוקרים ערכו מספר ניסויים על שתי קבוצות נבדקים עם הגדרות שונות לקמפיינים של גיוס המונים, למשל, פסטיבלים אומנותיים ומוזיקאים המבקשים להקליט אלבום, ובעבור תרומה מוכנים להעביר עותק שלו במחיר נמוך יותר. ההבדל בין הקבוצות היה האפשרות לקבל מתנה מהפרויקט שהמשתתפים תורמים עבורו. כך, בקמפיינים של מימון המונים ללא מתנה בתמורה, נמצא שנשים נוטות לתרום ברמה גבוהה יותר מהגברים. ד"ר מוגרמן מוסיף: "בהתייחס לנשים, משמעות התרומה כשמדובר בקמפיין ללא פרס כלשהו עולה בכ-10% וזה מאוד מובהק סטטיסטית".

ממצא קריטי זה מעיד כי פרסים חומריים חשובים יותר לגברים מאשר לנשים. פרופ' וינטר מסביר כי "מצאנו שברגע שמסירים תמריצים חומריים, נשים מייחסות משמעות רבה יותר להשתתפותן במימון ונוטות לתרום יותר. השפעה זו נעדרת במידה רבה או אפילו מוחלטת אצל גברים. המחקר שלנו מראה שההבדלים בין המינים עשויים להתבטא לא רק בתרומה האובייקטיבית, אלא גם – ואף יותר – במשמעות הסובייקטיבית המיוחסת על-ידי גברים ונשים לתרומותיהם".

צוות החוקרים טוען שלמאמר השלכות גם לגבי פלטפורמות גיוס תרומות אחרות. הם משערים כי "פלטפורמות כמו לוטו וטוטו שמשלבות תרומה לציבור עם פוטנציאל לפרס כספי יפגעו בתמריץ לנתינה, ותחושת הסיפוק הסובייקטיבית המתלווה לה אצל נשים יותר מאשר אצל גברים". צוות החוקרים מסכם שכאשר מתכננים קמפיין לגיוס כספים חייבים לשים לב ליחסים שבין תמריצים פנימיים וחיצוניים. אחת המסקנות המעשיות מהמחקר היא שנשים שואפות ליעדים שמהם מעל לכל רווח כספי או חומרי, ולכן לדעת החוקרים: "יזמי קמפיינים חייבים לקחת בחשבון גם את זהות המשתתפים במימון ולבנות את אסטרטגיית השיווק בהתאם".

המאמר המדעי: https://doi.org/10.1016/j.socec.2021.101757

הפרסום בתקשורת: ynet, כלכליסט

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
drought. Mike Erskine, unsplash

הגרוע מכל עוד לפנינו: מחקר בינלאומי בהובלה ישראלית מספק הוכחות לבצורות ממושכים בעתיד

14 ספטמבר, 2021

קרא עוד

מחקר חדש המתבסס על ניתוח נתונים אקלימיים שערכו חוקרים באוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת קולומביה שבארה"ב: "ההתחממות הגלובלית צפויה לגרום למגה-בצורות ושריפות נרחבות אף יותר ברחבי אמריקה, כבר בעתיד הקרוב"

בחודש האחרון נחשפנו לתוצאות הנוראיות של יובש, גל חום ורוחות חזקות שגרמו לשריפות רבות ברחבי הארץ והעולם. כבר עכשיו מדעני הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC), ביניהם פרופ' דניאל רוזנפלד מהמכון למדעי כדור הארץ, מזהירים שבצורות וגלי חום קיצוניים יגרמו לסבל רב עבור מיליוני בני אדם בעשרות השנים הקרובות ויובילו לשריפות נרחבות אף יותר מאלה שראינו בהרי ירושלים או מעבר לים, בארה"ב (קליפורניה) ובאירופה (יוון). בדומה לכך, בצורות קשות מתרחשות בעשור האחרון במרכז צ'ילה ובדרום מערב אמריקה הצפונית ומובילות לאבדות חקלאיות נרחבות.

מחקר חדש בהובלת ד"ר נתן ס טייגר מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, חושף סיכונים עתידיים לאזורים חקלאיים מרכזיים בצפון ודרום אמריקה. המחקר, שהתפרסם לפני מספר ימים בכתב העת הבינלאומי Nature Geoscience מבית Nature, מתחקה אחר שינויי הטמפרטורות בעקבות תופעת "לה נינה" (La Niña), שדפוס האקלים שלה באלף השנים האחרונות הוביל שוב ושוב למגה-בצורות ממושכות בצפון ובדרום אמריקה במקביל. הממצאים מגלים ששינויי האקלים באזורים אלה, הכוללים את אזור קליפורניה שבארה"ב ואזורים מרכזיים בצ'ילה ובארגנטינה, בעלי השלכות אקולוגיות, חקלאיות וחברתיות הרסניות.

ד"ר סטייגר ועמיתיו מאוניברסיטת קולומביה שבארה"ב התבססו על ניתוח מאגרי נתונים נרחבים מארכיונים, המתעדים גשמים וטמפרטורות בעבר שהראו כי בצורות ממושכות התרחשו באופן קבוע ביבשת אמריקה. "שילבנו רשומות גיאולוגיות והדמיות מחשב של האקלים הגלובלי במטרה לאתר את דפוסי ההתרחשות של הבצורות בצפון ודרום אמריקה לאורך ההיסטוריה. גילינו שהסוגים הקשים ביותר של הבצורות, המכונות בלועזית "מגה-בצורות", התרחשו שוב ושוב באזורים הדרום מערביים של צפון ודרום אמריקה במקביל. הממצאים שלנו מראים שבצורות רצופות כאלה הן יותר מסתם צירוף מקרים", מסביר ד"ר סטייגר.

"מצאנו שבמהלך האלף האחרון התרחשו כ-12 מגה-בצורות קיצוניות גם בדרום מערב אמריקה הצפונית וגם בדרום מערב אמריקה הדרומית. מדובר בבצורות קיצוניות מאוד שבממוצע ארכו כשלושה עשורים בצפון אמריקה וכשני עשורים בדרום אמריקה ברציפות", מוסיפים החוקרים. בהקשר זה, חשוב לציין כי 7 מהאירועים הללו התרחשו בו-זמנית בשני האזורים כתוצאה מהטמפרטורות הקרות החריגות במרכז האוקיינוס השקט שגורמת תופעת "לה נינה". "תנאי 'לה נינה' יוצרים גלים אטמוספריים עצומים הדוחפים סערות יותר לכיוון הקטבים, ומרחיקים אותן ממקומות כמו מרכז צ'ילה ודרום מערב אמריקה הצפונית", מפרט ד"ר סטייגר.

התוצאות מצביעות על כך שבעתיד צחיחות קיצונית שתימשך עשרות שנים עלולה לפגוע בכל אזורי המערב של אמריקה. תחת ההתחממות הגלובלית, האזורים המערביים בצפון ודרום אמריקה צפויים להתייבש עוד יותר. לטענת החוקרים, זה יוביל לבצורות חמורות וקיצוניות אף יותר באזורים אלה, אשר אנו יודעים כיום שניתן לסנכרן אותם על-ידי שינויי טמפרטורות באוקיינוס השקט הטרופי.

 

לפרסום המדעי: https://www.nature.com/articles/s41561-021-00819-9

פרסומים בתקשורת: ynet,

 

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
האגם במערת אילון צילם י. נעמן

מרגש: ניצחון אדיר לחוקרי וחוקרות האוניברסיטה ושותפיהם במאבק להצלת מערת איילון!

14 ספטמבר, 2021

קרא עוד

בחודש אפריל השנה החלו חוקרים וחוקרות מהאוניברסיטה העברית וגופים נוספים לבחון את דרכי הצלת המערכת ההידרולוגית והאקולוגית של מערת איילון. האיום על המערה הגיע כתוצאה מתכנונים לעבודות תשתית שלפיהם מי הגשמים מנחל איילון יווסתו אל תוך שטח המערה, במקרה כזה, המערה והמערכת האקולוגית שבה צפויים היו להיהרס. במילים אחרות, שמו של האיום על המערה נקרא "תת"ל 33 א'", תוכנית של נתיבי ישראל שביקשה לכלול את מערת איילון במיזם למיתון השיטפונות באגן האיילון. אלא שהיום, החליטה הוועדה לתשתיות לאומיות על שינוי התוכנית וכי יש להסיט את מי הגשמים למקורות חילופיים, ובכך בחרה להציל את החיים הנדירים שנוצרו בתוך המערה - עליהם דווח לאחרונה בהרחבה בתקשורת. 

מערת איילון היא רשת מחילות אדירה וטבעית, באורך של 2,700 מטר, באזור מחצבת מפעל נשר ברמלה שבשפלת יהודה. רשת מחילות זו ידועה כמקום היחיד בעולם שמערכת החי שלו אינה קיימת בשום מקום אחר - כל מיני בעלי חיים שהתגלו בה הם אנדמיים, כלומר אינם מוכרים ממקומות אחרים. לבעלי החיים היבשתיים שנמצאו במערה לא נמצאו קרובים ברמת המין והסוג בשום מקום אחר בעולם - מה שמעיד על ייחודם, בידודם ורמת האנדמיות שלהם. בניגוד לרוב החי בעולם שמנצל את אנרגיית השמש, בעלי החיים שבמערה מתקיימים על מקורות אנרגיה פנימיים במי התהום הנחשפים במערה.

בכתב העת Quaternary International נחשף לאחרונה במאמר מדעי חשיבות החיים במערה, להבנת ההתפתחות הביו-גיאוגרפית והגיאולוגית של ישראל ומזרח הים התיכון. המאמר נכתב בידי פרופ' עמוס פרומקין, ד"ר חנן דימנטמן וישראל נעמן מהאוניברסיטה העברית. במחקר התברר כי האבות הקדומים של בעלי החיים הייחודיים למערת איילון חדרו למערה לפני מיליוני שנים, עוד טרם ירדו פני הים התיכון במה שמכונה "האירוע המסיני". באירוע זה הים-התיכון כמעט והתייבש, כך שבעלי החיים שבמערה מהווים סוג של 'מאובנים-חיים' שמתעדים את האקלים הלח-חם ששרר באזורנו בתקופת המיוקן, עוד לפני תקופות הקרח והיובש שגרמו להכחדת אבותיהם מחוץ למערה. קרוביהם של כמה מבעלי החיים במימי המערה חדרו עוד קודם אל אזור הכנרת וים המלח, אשר היו מחוברים אז אל הים התיכון ויצרו לגונה גדולה. 

גילוי מערת איילון התרחש באופן מקרי, כאשר דחפור עסק בכרייה במחצבה בשנת 2006 ובמהלך עבודתו חתך את אחת ממחילות המערה. בחינת הפתח וגילוי המערה אליה הוא מוביל נעשתה על ידי ישראל נעמן, לשעבר תלמיד תואר שני לגאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. מאז נחקרת המערה על ידי צוותים מהאוניברסיטה העברית ומארצות שונות. חקר מערת איילון הוא דוגמה למחקר רב-תחומי הכולל גיאולוגיה, הידרולוגיה, גיאומורפולוגיה, גיאוכימיה, מיקרוביולוגיה וזואולוגיה. לכן, מעורבים במחקר חוקרים ממוסדות ותחומי מדע רבים.

למזלם של החיים במערה ולשמחת חוקרי וחוקרות האוניברסיטה העברית שנלחמו עליה, בשלב העברת התוכנית לעיון הציבור התקבלו השגות בנוגע להחדרת מים במחצבת נשר בשל מערכת אקולוגית ייחודית שהתגלתה במערה בתחתית המחצבה. חוקרים רבים מהאקדמיה בישראל ובעולם הציגו בפני הוות"ל נתונים לפיהם איגום או החדרה יגרמו להצפת המערה במי נגר ולשינוי דרסטי של התנאים הכימיים במערה, המאפשרים את קיומה של המערכת האקולוגית הייחודית. בסופו של דבר, נראה כי מקבלי ההחלטות קיבלו את דברי אנשי המקצוע שהתנגדו למהלך השנוי במחלוקת והפרסומים הרבים שעלו בנושא, והלחץ הציבורי שנוצר בשל כך, ובחרו להורות על מציאת אתר חלופי במקום המערה הייחודית במסגרת התוכנית למיתון השיטפונות באגן האיילון. למעשה, הוועדה הורתה לחברת נתיבי ישראל, יוזמת התוכנית, כי בתוך פרק זמן של חצי שנה עליה למצוא אתר חלופי לאיגום מי גשמים - במקום אתר מחצבת נשר בו נמצאה המערה. 

ממנהל התכנון - הות"ל נמסר לגבי ההחלטה: "הוועדה לתשתיות לאומיות במינהל התכנון, בראשות יו"ר מטה התכנון, שלומי הייזלר, קיימה היום (שני) דיון בנוגע לתוכנית המשלימה לניהול הנגר באגן נחל איילון (תת"ל 33 א) שמטרתה ריסון מי הנגר (מי גשמים) באגן האיילון לצד התוכנית להקמת מסילה רביעית באיילון. בשלב העברת התוכנית לעיון הציבור בחודשים האחרונים, התקבלו השגות בנוגע להחדרת מים במחצבת נשר בשל מערכת אקולוגית ייחודית שהתגלתה במערה בתחתית המחצבה. חוקרים רבים מהאקדמיה בארץ ובעולם הציגו בפני הות"ל נתונים לפיהם איגום או החדרה יגרמו להצפת המערה במי נגר ולשינוי דרסטי של התנאים הכימיים במערה, המאפשרים את קיומה של המערכת האקולוגית הייחודית. הוועדה הורתה לחברת נתיבי ישראל, יוזמת התוכנית, כי בפרק זמן של חצי שנה ימצא אתר חלופי לאיגום מי גשמים - במקום אתר מחצבת נשר בו נמצאה מערת איילון".

באוניברסיטה העברית הביעו שמחה גדולה על ההחלטה. פרופ' עמוס פרומקין, המכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית, הגיב בהתרגשות: "אנו מברכים את הות"ל בראשות יו"ר מטה התכנון, שלומי הייזלר, בנוגע לתוכנית תת"ל 33 א' על שקיבלה את ההחלטה המתבקשת למניעת פגיעה במערת איילון ועולם החי המיוחד שלה. אנו מקווים ששיקולים סביבתיים ימשיכו להנחות את המערכת השלטונית והציבורית בישראל ויובילו לעולם איכותי יותר שנוריש לדורות הבאים. אנו מודים לכל המשתתפים במאבק ולציבור הרחב שתמך בו".

פרופ' אריאל צ'יפמן, ראש החוג למדעי החיים באוניברסיטה העברית, שפעל בצורה נמרצת נגד התוכנית: "משמח מאוד לשמוע שעולם החי היחודי והפגיע של מערת איילון ניצל מהכחדה. בעלי החיים של איילון מהווים דוגמה נדירה ברמה העולמית למערכת אקולוגית שלמה המנותקת מן העולם שבחוץ. עצירת התכנית לנקז מי נגר לתוך המערה מנעה את חשיפת החיים במערה לעולם החיצוני, דבר שהיה משבש את המערכת האקולוגית הייחודית ומעלים אותה. חשוב מאוד שגופי התכנון השכילו להבין את הסכנה בהפרעות מסוג זה למערכות רגישות".

ד"ר אפרת גביש-רגב מאוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית, שלקחה חלק מרכזי במאבק: "החלטה חשובה זו היא צעד חשוב בקידום שמירת המערכת האקולוגית של מערת איילון הייחודית בקנה מידה עולמי. מערת איילון מהווה חלון לביום ה'אופל' הכולל בתי גידול אקווטיים ויבשתיים המתקיימים מיליוני שנים בתת הקרקע. אוצרות אוספי הטבע הלאומיים שבאוניברסיטה העברית בירושלים כוללים פרטים שנאספו ממערת איילון ושימשו למחקר טקסונומי בתיאור המינים הייחודים רק למערה זו. אנו שמחים כי הפרטים המופקדים באוסף לא יישארו כמזכרת למינים שנכחדו, אלא יהוו תזכורת לעולם סמוי מן העין אך בעל חשיבות מדעית רבה".

מרשות הטבע והגנים נכתב: "נצחון לטבע! מערת איילון לא תיפגע! הוועדה לתשתיות לאומיות הורתה על מציאת אתר חלופי במסגרת התכנית למיתון השיטפונות באגן האיילון. רשות הטבע והגנים התנגדה לפגיעה במערה יוצאת הדופן והובילה את המהלכים למציאת חלופות. אנחנו מודים לכל מי שהיה שותף למאבק וגם לציבור שגילה התעניינות".

מהחברה להגנת הטבע: "חדשות טובות לטבע! תקופה ארוכה שאחד מאתרי הטבע הכי ייחודיים בישראל, ואולי בעולם כולו, עמד בפני סכנת השמדה. עד היום. היום אנחנו שמחים לבשר: מערת איילון לא תיפגע! מערת איילון, שנמצאת בסמוך למפעל נשר ליד רמלה, מאכלסת חיים שלא קיימים בשום מקום אחר. סרטנים, עקרבים, ומגוון פרוקי רגליים שפשוט לא חיים באף מקום אחר בעולם, ויחודיים למערה הזאת. הסיבה? הניתוק שלהם מפני השטח. הסיבה שהמערה עמדה בסכנה הייתה ניסיון להזרים למערה מי שיטפונות. היום החליטה הוועדה לתשתיות לאומיות במינהל התכנון שלא לכלול את מערת איילון במסגרת התוכנית למיתון השיטפונות באגן האיילון – בדיוק בגלל הייחודיות המדהימה של המערה, והחיים הנדירים בה, שאסור שייעלמו. אנחנו מברכים את הוועדה על ההחלטה. אין ספק שצריך לשמור על מקום מיוחד כמו מערת איילון, שיש לו מקבילות מועטות בעולם כולו".

אנשי תקשורת ונבחרי ציבור הגיבו אף הם בהתרגשות לגבי הפרסום אודות מערת איילון. דני קושמרו, שהכין את הכתבה הנרחבת על המערה יחד עם אוהד חמו באולפן שישי כתב בטוויטר: "בעקבות הכתבה באולפן שישי עם אוהד חמו מערת איילון תשמר למחקר!", רותם ידלין, ראשת מועצה אזורית גזר, הגיבה: "במסגרת הליכי התכנון, המועצה הגישה התנגדות להפיכת חלק ממחצבת נשר לאתר מיתון שטפונות לאגן איילון, מחשש לפגיעה במערה הייחודית, ואף הכריזה על תמיכה בהפיכת המערה לשמורת טבע, צעד שרשות הטבע והגנים המתינו לו מאז שנת 2008, בכדי להגן על המערה מפני פיתוח בתחום שמורת הטבע. נצחון לטבע. מערת איילון שלנו לא תיפגע!"

פרסומים בתקשורת: N12, ynet, המהדורה הצעירה - ערוץ 12ישראל היום, הידען,

 

 

קראו פחות
Doctors performing surgery. unspalsh

מחקר חדש: האם לידת מלקחיים אכן מסוכנת?

13 ספטמבר, 2021

קרא עוד
בשנים האחרונות מעדיפים רופאים ורופאות מיילדים לבצע ניתוח קיסרי במקום לנסות לידת מלקחיים או ואקום, בשל החשש מפגיעה מוחית או גופנית, או התפתחות תחלואה קשה לאחר הלידה. במקביל, פוחתים הלימודים בבתי הספר לרפואה לגבי לידה שכזאת. מחקר חדש מגלה כי החשש שכזה הוא לא בהכרח מוצדק

בשנים האחרונות חלה ירידה חדה בכמות הלידות בהן נעשה שימוש במלקחיים (שתי כפות מצטלבות), כאמצעי להפחתת שיעור הלידות הקיסריות. למרות זאת, ישנם רופאים שעדיין המשתמשים בשיטה זו בעיקר במקרים של לידה מתחת ל-34 שבועות, כאשר קיים קושי להמשיך את הלידה, כשמאמצי הדחיפה האימהיים בלידה ירודים, או בעקבות כשל בחילוץ הולד מנרתיק האם באמצעות ואקום. במקביל, תוכניות ההכשרה הרפואיות מצמצמות את הלימודים בנושא. לאחרונה אף דווח במחקרים אמריקאים כי 14% מהמוסדות הרפואיים שנסקרו בצפון אמריקה ציינו כי הם לא מבצעים כלל לידת מלקחיים, וכי פחות מ-1% מכלל הלידות בארה"ב הן לידות שכאלה. מחקר חדש רחב היקף, שפורסם במגזין המדעי "The Journal of Maternal-Fetal & Neonatal Medicine", מבהיר כי במרבית המקרים של לידות מלקחיים הן בטוחות לביצוע.

לידת מלקחיים (המכונה גם לידה מכשירנית) היא אחת משתי פעולות אפשריות לביצוע בשלב השני של הלידה, ונועדה לסייע למשוך את הילוד כאשר הוא אינו מתקדם בתעלת הלידה. השיטה הנוספת היא לידת ואקום. מי שתפס את מקומן של לידות המלקחיים ולידות הואקום בשנים האחרונות הם הניתוחים הקיסריים, מתוך התפישה ששיטה זו תוכל לצמצם את כמות הסיבוכים האופציונליים בלידה. סיכונים אפשריים של לידה מכשירנית כוללים במקרים מסוימים שברים בגולגולת, דימומים מוחיים, נזק לרקמת המוח של הילוד או פגיעה נרתיקית בקרב היולדת. למרות ההעדפה של עולם הרפואה את הלידות הקיסריות על פני הלידות המכשירניות, הניתוח הקיסרי אינו חף מסכנות לילודים וכולל גם סיכונים ובהם דימומים או נזקים אפשריים לאם.

במחקר הנוכחי, אותו הובילו דר' גבריאל לוין, מרצה בכיר בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, ומנהל מיון גינקולוגי בתל השומר דר' רענן מאיר, נחקרו תוצאות לידות מלקחיים אשר מהוות פחות מחצי אחוז מהלידות בישראל, וכהמשך למחקר אשר פורסם לפני כשנה אודות לידות מלקחיים ופגיעה גופנית אפשרית באם - קרעים פרינאליים אפשריים ליולדות בדרגות 3-4 (פגיעה משמעותית ביותר בחיץ-הנקבים, המערבים פגיעה בשרירי הסוגר של פי הטבעת ולעיתים גם ברירית האנוס). במהלך המחקר נבדקו מעל 183,191 לידות סינגלטון (ילוד יחיד) שהתבצעו בשנים 2011-2020, כש-861 מהן הסתיימו בלידת מלקחיים במרכזים הרפואיים הדסה ושיבא (0.5% מכלל ההריונות בוצעו במלקחיים). 9.9% מהן עברו בעבר לידה קיסרית. במסגרת העבודה נלקחו בחשבון גורמים שונים כמו מאפיינים בסיסיים של האם הכוללים את הגיל, מדד ומסת גוף היולדת (BMI); מחלות נלוות והיסטוריה מיילדותית; מאפייני הריון כולל התרחשות של הפרעות יתר לחץ דם בהריון, סוכרת הריונית, מין עובר ועוד; תוצאות לידה כולל גיל הריון בלידה, אופן התחלת הלידה, שימוש בהרדמה אפידורלית, משקל לידה, סיבוכים בילודים ועוד.

ממצאי המחקר חשפו כי ב-15.2% מהלידות שהוגדרו לידת מלקחיים הייתה תחלואה בקרב היילודים אשר כללה אשפוז ביחידה לטיפול נמרץ ליילודים, פגיעות קרקפת, שברים (בגולגולת ובעצם הבריח), דימום תוך-גולגלתי, צפלוהמטומה (הצטברות של דם בין אחת מעצמות הגולגולת והקרום המכסה אותה, תופעה נפוצה לאחר לידת מלקחיים או בעקבות לחץ בזמן המעבר בתעלת הלידה), ציוני אפגר נמוכים (פחות מ-5 ו-7 בחמש הדקות הראשונות לאחר הלידה) ומדדים של אספיקציה (הפרעה באספקת חמצן ודם לגוף התינוק). למרות ממצאים קשים אלה, יש לציין כי תופעות אלה מתרחשות גם כתוצאה מהניתוח הקיסרי ולא בהכרח קשורות ללידה המכשירנית.

כאשר החוקרים עיבדו עוד את הנתונים, הם מצאו עדויות נוספות לכך שלידה מכשירנית היא לא הפקטור העיקרי שמעלה את הסיכון לתחלואת הילוד. התחלואה נמצאה קשורה באופן חזק ומובהק ללידה מוקדמת ולמשקל לידה נמוך וכן בעלייה נמוכה במשקל של היולדת במהלך ההריון, ולאו דווקא לפעולת המלקחיים בלידה. גם לאחר בחינת המדדים התלויים והלא-תלויים והשפעתם על הממצאים, הסיקו החוקרים כי לידת מלקחיים, נדירה ככל שתהיה, קשורה באחוז נמוך יחסית של תחלואת עובר וילוד, ואין כל הצדקה לחשוש מפניה. הדבר מתלווה לתוצאות מחקר קודם של החוקרים, אשר מצא שתחלואה אימהית בישראל היא יחסית נמוכה ביחס למדווח בעולם בקרב לידות מלקחיים.

"הממצאים עשויים להצביע על צורך בחישוב מחדש של שימוש במלקחיים בלידה, וגם לגבי תרגול השיטה. יש לשקול לתת מקום ללידת מלקחיים בפרקטיקה הקלינית", הסבירו החוקרים במאמרם. "יש לציין כי נמצא ש-10% מלידות המלקחיים בוצעו לאחר כישלון לידת ואקום, והדבר מראה כי עדיין ישנה חשיבות מסוימת לביצוע לידות מלקחיים כחלופה לביצוע לידה קיסרית מורכבת. אנו מזמינים ומעודדים סטודנטים נוספים לחקור נושא זה יחד עמנו בעבודות גמר או בעבודות במסגרת לימודים מתקדמים יותר".

למאמר המדעי: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34261419/

לפרסום בתקשורת: וואלה, ערוץ 20, ערוץ 7מגוון החדשות, הידען, Jpost

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Image by PublicDomainPictures from Pixabay

במאמר ב-Science: צוות בינלאומי מצא קשר בין ההתחממות הגלובלית לעלייה באירועי הקור הקיצוניים בחורף

5 ספטמבר, 2021

קרא עוד
במאמר פורץ דרך שפורסם בכתב העת Science, צוות החוקרים מארה"ב ומהאוניברסיטה העברית הציגו מנגנון המסביר איך שינויי האקלים באזור הארקטי משפיע על קווי הרוחב הבינוניים באופן שלא הוצג בעבר. "מגמת העלייה באירועי חורף קיצוניים  מתיישבת בקו אחד עם שינויי האקלים הידועים ואינה תירוץ לעיכוב ההפחתה בפליטת גזי חממה"

 

במהלך שלושת העשורים האחרונים, האזור הארקטי, הסובב את הקוטב הצפוני, חווה את שינויי האקלים הגדולים ביותר מכל מקום על פני כדור הארץ, כולל קצב עליית הטמפרטורות, התכה של קרח בים והפחתת כיסוי השלג יבשתי בזמן האביב. התחממות מהירה באזור הארקטי ביחס לשאר כדור הארץ מכונה הגברה ארקטית. על אף ההתחממות הגלובלית, לתהליך ההגברה הארקטית יש קשר ישיר, באופן לא צפוי, דווקא לתדירות אירועי קור קיצוניים. מחקר חדש שנערך על ידי צוות חוקרים בינלאומי והתפרסם בכתב העת הנחשב Science, בחן האם שינוי האקלים יכול להוביל דווקא לאירועי קור בקווי הרוחב הבינוניים, למרות המגמה הנחזית של עלייה בטמפרטורה.

צוות החוקרים בהובלת פרופ' יהודה כהן מאוניברסיטת MIT ומ-AER ובהשתתפות פרופ' חיים גרפינקל וד"ר איאן וויט מהאוניברסיטה העברית, יחד עם פרופ' מתיו ברלאו ופרופ' לורי אגל מאוניברסיטת מסצ'וסטס, ערך מחקר מקיף על פני 42 שנים, בו בחנו את השינויים במערבולות הארקטיות והפריסה שלהן לאזורים הקרובים יותר לקו המשווה בעקבות שינויי האקלים. מאז שנת 1979, המערבולות הארקטיות משנות את פריסתן, "נמתחות" ומרחיבות את תחומי ההשפעה שלהן. על ידי ניתוח תצפיתי בשילוב מודלים חישוביים, הראו החוקרים כי שינויים באזור הארקטי הנובעים מהתחממות מואצת, דוגמת התכה של קרח ים והגברת ירידה של שלג סיבירי בסתיו, מובילים לשינוי הפריסה של המערבולת הארקטית, שבעקבותיו נוצרים אירועי קור קיצוניים בצפון אמריקה ממזרח לרוקי.

המאמר מציג מנגנון פיזיקלי של שינויי האקלים בכלל והשינוי הארקטי בפרט באופן שלא הוצג בעבר. החוקרים הראו כיצד ההגברה הארקטית תורמת למזג אוויר חורפי קשה יותר למרות תופעה כוללת של התחממות האקלים. עד כה, מרבית התיאוריות על הקשר בין הגברה ארקטית למזג אוויר חורפי בקווי הרוחב הבינוניים טענו כי הקשר הוא דרך זרם הסילון (זרם אוויר חזק בגובה כ-11 קילומטר מעל פני הים) או התחממות פתאומית בסטרטוספרה (שכבת אטמוספירת  בין 10 ל-50 ק"מ מעל השטח), שהן ההפרעות הגדולות והנלמדות ביותר במערבולת הארקטיות. המחקר החדש מספק עדות משכנעת לכך שהקשר החזק ביותר בין מזג האוויר הארקטי לקווי הרוחב הבינוניים, לפחות בארה"ב, עשוי להיות באמצעות חריגה פחות נרחבת וחלשה יותר: "מתיחה" של מערבולת הקוטב.

"השתמשנו בניתוח של תצפיות בשילוב עם פלט ממודלים שהרצנו", הסביר פרופ' גרפינקל. "הראינו שעל אף שבממוצע גלובלי ישנה ירידה באירועי קור קיצוניים, בקווי הרוחב הבינוניים בחורף יש עלייה והעלייה הזאת נובעת ממנגנון חדש. היה ידוע לפנינו שהיחלשות במערבולות הארקטיות כ-30 ק"מ מעל השטח יכולה להוביל לגל קור בסיביר וצפון אירופה, אך חשבו שההשפעה על צפון אמריקה יחסית קטנה. בניגוד לדעה המקובלת, המחקר שלנו דווקא הראה שכחודש אחרי תחילת האירוע ההשפעה בצפון אמריקה יותר חזקה. גם הראנו שיש מגמה של עלייה במנגנון החדש הזה".

"אנחנו נמצאים בעיצומה של ההתחממות הגלובלית שנגרמה כתוצאה ממעשי ידי אנוש, ושמצד אחד גורמת לקיץ להתארך, אך מצד שני מובילה לתדירות גבוהה יותר של אירועי קור קיצוניים בחורף", הוסיף פרופ' יהודה כהן. "החורף האחרון היה רווי באירועי קור קיצוניים בכל העולם, סיביר, אירופה, אסיה ואמריקה, כשהזכור ביותר היה בפברואר השנה במדינת טקסס בארצות הברית, שם נזקי גל הקור וכמויות השלג חסרות התקדים נאמדים בכ-200 מיליארד דולר. תוצאות המחקר מוכיחות שהעובדה שכדור הארץ מתחמם, לא תגן עלינו מהשפעות הרסניות של מזג אוויר חורפי קשה".

פרופ' חיים גרפינקל מסכם: "קיימת סתירה ארוכת שנים בין עלייה לכאורה של אירועי הקור הקיצוני בחורף בקווי הרוחב הבינוניים, בזמן שהטמפרטורות בעולם מתחממות. המחקר שלנו מסייע בפתרון סתירה זו. אירועי הקיצון באמצע החורף כבר אינם תירוץ לעיכוב בפעולה הדרושה בדחיפות להפחתת פליטת גזי החממה".

 

למאמר ב-Science

לכתבה באתר ynet

קראו פחות
smoking. delfin almonte, unsplash

מחקר: 70% מחנויות שמכרו סיגריות 'אייקוס' נמצאו בקרבת בי"ס – חברות מוצרי טבק ועישון עוקפות את החוק

5 ספטמבר, 2021

קרא עוד
שיווק סיגריית אייקוס בנקודות מכירה מעורר דאגה עקב פרצות בחקיקה, התורמות לחשיפת ילדים ובני נוער למוצרי טבק ועישון. דר' בר-זאב ממובילות מחקר חדש בנושא: "הממשלה צריכה לפעול במהירות כדי למנוע המשך שיווק ופרסום של מוצרים אלו, ואיסור מכירה ברדיוס קרוב לבתי ספר"

מחקר חדש שפורסם בעיתון המדעי המוביל “Nicotine and Tobacco Research”, בהובלת חוקרים מהאוניברסיטה העברית בישראל ואוניברסיטת ג'ורג וושינגטון בארה"ב, מצא כי חברות הטבק בישראל מנצלות פרצות ועושות ככל האפשר כדי לעקוף את חוק איסור פרסום ושיווק מוצרי טבק ועישון, עם המשך חשיפה משמעותית של ילדים ובני נוער לנוכחות מוצרים אלו בנקודות המכירה. לדברי דר' יעל בר-זאב מבית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית, באוניברסיטה העברית בירושלים והמרכז הרפואי הדסה, ויו"ר החברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון בהסתדרות הרפואית בישראל, שהובילה את המחקר, ציינה השבוע כי "זה מעורר דאגה, שכן אנחנו יודעים שחשיפה של בני נוער למוצרי טבק בנקודות מכירה קשורה קשר הדוק לסיכון גבוה יותר להתנסות במוצרים אלו, ובשימוש קבוע בהמשך במוצרים אלו".

סיגריית אייקוס, מוצר טבק בחימום, נכנסה לשוק בישראל בסוף שנת 2016. למרות ניסיונות חוזרים של חברת הטבק להשפיע על קובעי המדיניות כך שהמוצר יהיה תחת רגולציה שונה, משרד הבריאות קבע שאייקוס יוכר כמוצר טבק ככל המוצרים האחרים, ויהיה תחת אותה רגולציה בדיוק כמו סיגריות רגילות, כולל איסור פרסום בנקודות המכירה השונות. המחקר, בשיתוף עם פרופ' חגי לוין מהאוניברסיטה העברית בירושלים והמרכז הרפואי הדסה, ופרופ' קרלה ברג מאוניברסיטת ג'ורג וושינגטון בארה"ב - כלל ביקורים סמויים ב-80 חנויות שמוכרת אייקוס (או היטס, הסיגריות התואמות למכשיר אייקוס) בארבע ערים בישראל – תל-אביב, חיפה, ירושלים, ובאר-שבע. הממצאים הראו כי למרות שמרבית החנויות אכפו לכאורה את חוק איסור הפרסום והשיווק, חברות הטבק מצאו דרכים לעקוף את החוק עם תצוגה מיוחדת, לדוגמה - שלטים המתריעים כי "(בחנות זו) אנו מוכרים סיגריות". יתר על כך, באחוז לא מבוטל של החנויות, אייקוס והיטס, ומוצרי טבק אחרים, הושמו בקרבה של פחות מ-30 ס"מ ממוצרים המיועדים לילדים כגון צעצועים, דברי מתיקה ומכונות ברד. כמעט 70% מכלל החנויות נמצאו במרחק הקטן מ-300 מטר מבית ספר, ו-40% נמצאו במרחק קטן מבתי ספר יסודיים.

 

בנוסף לכך, הממצאים מהמחקר מעידים על כך שייתכן כי החברה משווקת את מוצר האייקוס דווקא לאוכלוסייה מרמה סוציו-אקונומית גבוהה (בהסתמך על מחיר המוצר ומיקום החנויות), זאת בניגוד לטענות החברה כי היא מייעדת את המוצר דווקא למעשנים שלא מצליחים (או לא רוצים) להיגמל מסיגריות. דווקא אוכלוסיות מרמה סוציו-אקונומית נמוכה סובלים משיעורי העישון הגבוהים ביותר, ושיעורי הצלחה נמוכים יותר בגמילה מעישון.

עוד לדברי דר' בר-זאב, "הממצאים הללו מראים כי חברות הטבק ימשיכו לעשות ככל שהם יכולים כדי לעקוף את החקיקה. המטרה העיקרית של חוק איסור פרסום ושיווק מוצרי טבק ועישון הינו למנוע חשיפה של ילדים ובני נוער למוצרים אלו. לחברות הטבק לא אכפת, והם יעשו מה שצריך כדי להבטיח המשך שיווק של מוצרים אלו והגדלת הרווח שלהם. הממשלה צריכה לפעול במהירות כדי למנוע המשך שיווק ופרסום של מוצרים אלו על ידי יצירת מנגנון רשיון לממכר טבק, ואיסור מכירה של כלל מוצרי טבק ועישון ברדיוס קרוב לבתי ספר".

פרופ' חגי לוין: "שר הבריאות ניצן הורוביץ התחייב לקדם חקיקה בנושא המאבק בעישון תוך מניעת השפעת שיקולים לא מקצועיים. ממצאי המחקר שלנו מצביעים על פרצות בחקיקה הקיימת. יש לחסום פרצות אלו בהקדם על ידי עדכון החקיקה ואכיפתה, על מנת להגן על בריאות הציבור בישראל ועל בני נוער מחשיפה לשיווק מסוכן של מוצרי טבק. למחקר יש השלכות גם על רגולציה של טבק במדינות אחרות, שכן הוא חושף את טקטיקות השיווק שלהן".

 

למחקר המדעי: https://academic.oup.com/ntr/advance-article/doi/10.1093/ntr/ntab142/6314314?rss=1

פרסומים בתקשורת: דוקטורס אונלי,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
מתוך דוח חוקרי הקורונה לתאריך 3 בספטמבר 2021

דוח חדש של החוקרים והחוקרות המנטרים את מצב תחלואת הקורונה בישראל: נשמרת ההערכה שגל התחלואה הנוכחי נבלם

3 ספטמבר, 2021

קרא עוד

** הדו"ח המלא מצורף בקובץ למטה! **

המשך האטה בתחלואה קשה, והמשך הירידה במאומתים בקרב בני 40+. נשמרת הערכה על בלימת הגל.
חשש לחידוש התפרצות במקרה של חריגה מההנחיות.

 

נמשכת הירידה החזויה במספר חולים קשה חדשים ומספר חולים קשים באשפוז.

האצה בקצב העליה במספר המאומתים בקרב גילאי 0 -18.
עצירה בירידה במקדם ההדבקה האפקטיבי בשכבת גיל 20-60.
נמשכת הירידה בקצב איתור המאומתים בקרב גילאי 40+ .

להערכתנו העליה הגבוהה בקצב איתור החולים החדשים בגילאי 0 -18 קשורה לבדיקות הרחבות של שכבת גיל זו.  איתור חולים בשכבת גיל זו יכול להוביל לעליה קטנה במקדם ההדבקה בגילאים 20-60. במידה ואכן העליה נגררה מאיתור תחלואה, הצפי הוא שמספר המאותרים לא ימשיך לעלות בימים הקרובים ויחל לרדת. המשך הירידה בתחלואה בקרב האוכלוסיה מעל גיל 60 וההתאמה לירידה הנצפית בתחלואה קשה ובינונית מצביע על המגמה הצפויה של המשך הירידה בעומס האשפוזים בזמן הקרוב. וזאת בהתאם לתחזית.

מקדם ההדבקה של אוכלוסיה מבוגרת, יחד עם המיגון המסופק ע״י מנת הדחף מובילים לצפי להמשך ירידה לפחות בתווך הזמן של כשבועיים קרובים וירידה מתחת ל 500 חולים קשה באשפוז בתוך כשבוע עד שבועיים. נשמרת ההערכה שגל התחלואה הנוכחי נבלם בזכות השילוב בין מבצע הבוסטר ויישום מגבלות רכות. יש לציין שחריגה ממגבלות בהתקהלות המוניות יכולה לגרור חידוש התפרצות תחלואה לאור מספר החולים הגבוה כיום. לאור זאת יש להקפיד על שימור ההגבלות הנוכחיות.

את הדו"ח כתבו: פרופ' ינון אשכנזי, פרופ' דורון גזית ופרופ' נדב כץ ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית, יחד עם פרופ' רונית קלדרון-מרגלית ופרופ' רן ניר-פז מבית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית באוניברסיטה העברית בירושלים ומבית חולים הדסה, ומאיר בינג מהאוניברסיטה העברית.

לפרסומים בתקשורת: N12וואלה ,מעריב, הארץבחדרי חרדים, מבזק ynet, eatwell, ynet, N12, חמל

 

קראו פחות
smelling with mask. by engin akyurt, unsplash

לונג, לונג קוביד: מחקר חדש חושף - פרוזמיה פנטוסמיה הופכות לתופעות בריאותיות שכיחות לאחר החלמה מקורונה

2 ספטמבר, 2021

קרא עוד
אחת מתופעות הלוואי המדוברות של הקורונה היא איבוד חוש הריח. מחקר חדש בהובלת פרופ' מאשה ניב מהאוניברסיטה העברית, חושף שכיחות גבוהה של שתי תופעות בריאותיות המופיעות בעקבות אובדן חוש הריח, בקרב מחלימים מקורונה. תופעות מתמשכות אלה מפריעות לאורך זמן רב כנראה לעשרות אלפי ישראלים - אך רבים עדיין לא מודעים לחומרתן ושכיחותן

אובדן ריח הוא סימפטום של נגיף הקורונה עם שכיחות מוערכת של בין 40-70 אחוז מהחולים. ליקוי ריח משפיע על הבריאות הפיזית והנפשית ועל ההתנהגות התזונתית של האדם. לכן, קריטי להבין את קצב הזמן ואת מהלך התאוששות הריח. מחקר חדש בהובלת פרופ' מאשה ניב מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית, שפורסם השבוע בארכיב המדעי ''Medrxiv'', לפני ביקורת עמיתים, כי מחלימים רבים מאלה שסבלו מאובדן חוש הריח, ועוד יותר כאלה שחוש הריח שלהם נותר חלש לאורך זמן, מדווחים גם על פרוסמיה ופנטוסמיה.

המחקר הנוכחי בוצע דרך מאגד בינלאומי לחקר פגיעה בחושי הטעם והריח, שהוקם על ידי חוקרים וחוקרות מרחבי העולם, בשם GCCR. פרופ' ניב וצוותה, שלוקחים חלק מרכזי במאגד, פנו ל-12 אלף נבדקים ונבדקות, שהשתתפו בחודש אפריל-ספטמבר 2020 במחקר הקודם של GCCR על תסמיני מחלות נשימתיות. כ-3,000 מתוכם השיבו למחקר הנוכחי, כש-1,468 מהם היו חולי קורונה שאיבדו את חוש הריח והטעם במהלך המחלה והיו רלוונטים למחקר. החוקרים מצאו כי בין  2-11 חודשים לאחר המחלה, 60% מהנשים ו-48% מהגברים דיווחו על פחות מ-80% מיכולת הריח ביחס לטרום מחלה. ככלל, חוש הטעם בדרך כלל התאושש מהר יותר מהריח לאחר שמחלימים מהנגיף, ורק לעיתים רחוקות נמשך אובדן הטעם כשחוש הריח חזר לאיתנו. התמשכות של חוש ריח פגום מלווה במספר גבוה יותר של סימפטומים מתמשכים נוספים (כגון כאב ראש ועייפות), זאת בניגוד למה שחשבו בעבר – שאובדן של חוש הריח בעקבות מחלת הקורונה מעיד על מחלה יותר קלה.

פרוסמיה, היא מצב שבו מתקיים עיוות של ריחות, כך שריחות מסוימים מריחים שונה ולרוב לא נעים. פנטוסמיה היא תופעה של הזיית ריחות שלא קיימים במציאות. הדיווחים האופייניים שהתקבלו לפרוסמיה במהלך המחקר היו "יש דברים שמריחים עכשיו שונה ולא נעים" או "כמו כימיקלים", והדיווחים על פנטוסמיה כללו תגובות כגון "לפעמים אני מריחה ריח של שריפה, שאף אחד סביבי לא מריח". זאת ועוד, במחקר נמצא מידע חדש ומפתיע - בעוד שבתקופת המחלה שכיחות הפרוזמיה והפנטוסמיה עמדה על כ-10% מהחולים  שאיבדו את חוש הריח, לאחר ההחלמה מהמחלה עלתה השכיחות בצורה ניכרת - אצל 47% דווח על פרוסמיה ואצל 25% על פנטוסמיה. כלומר, פרוזמיה ופנטוסמיה הופכות לתופעות שכיחות יותר עם הזמן. פרופ' ניב מעריכה, על סמך מספרי המחלימים מקורונה ושכיחות של איבוד ריח מתמשך, כי מיליוני אנשים בעולם סובלים מבעיות אלה כיום.

ומה קורה בגזרה הישראלית? על פי הערכה גסה של פרופ' ניב, אם קיימים כיום כמיליון מחלימים מהמחלה וכמחציתם איבדו את חוש הריח, סביר כי עשרות אלפים "סוחבים" איתם חוש ריח מוחלש, ו/או סובלים מפרוסמיה או פנטוסמיה. "מדובר בעשרות אלפי ישראלים עם פגיעה מתמשכת בחוש הריח. הפרעות בחוש הריח פוגעות בתיאבון, במצב הנפשי ובאיכות החיים באופן כללי. מודעות לבעיה ולהיקפה הרחב חשוב ביותר. בעקבות מחלת הקורונה, יש צורך בהמשך המחקר ופיתוח שיטות טיפול לפגיעות בחוש הריח, המופיעות כחלק מתופעת הפוסט-קורונה, ובהתייחסות רצינית לתופעה רחבת היקף זאת", הסבירה השבוע פרופ' ניב.

למחקר המדעי: https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2021.08.28.21262763v1

פרסומים בתקשורת: makoתוכנית חיסכון (קשת 12), חדשות הלילה (כאן 11)מעריב, 103FM, ערוץ 7, JDN, בחזית,בחדרי חרדים, הידען, וואלה,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
משקולת גרה, צילום - אליהו ינאי, עיר דוד

"משקולת של רמאים" מימי הבית הראשון התגלתה צפונית לעיר דוד

2 ספטמבר, 2021

קרא עוד
משקולת האבן ששימשה למסחר בירושלים לפני כ- 2,700 שנה שוקלת יותר מפי שלושה מהמשקל המצוין עליה, והחוקרים סבורים כי היא שימשה סוחרים שביקשו לרמות בתהליך המסחר. תופעת המרמה במסחר מוכרת גם מן המקרא והיא מופיעה בכמה ציוויים הדורשים להימנע ממעשה זה: "לא-תעשו עול במשפט במידה במשקל ובמשורה; מאזני צדק אבני-צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם" (ויקרא יט, לה - לו)

משקולת גרה, צילום: אליהו ינאי, עיר דוד

משקולת שני גרה ששימשה ככל הנראה זייפנים בסוף תקופת בית המקדש הראשון, התגלתה בעפר ארכיאולוגי שמקורו בתעלת הניקוז הראשית של ירושלים, ביסודות הכותל המערבי צפונית לעיר דוד. היא נדירה מאוד והיא השנייה שנמצאה בחפירות ארכיאולוגיות בישראל.

המשקולת הזעירה שקוטרה 14 מ"מ וגובהה 12 מ"מ, עשויה אבן גיר קשה אדמדמה מוחלקת וממורקת היטב, ועל חלקה העליון מופיעים בחריטה עמוקה שני קוים ישרים, מקבילים ועבים המציינים משקל של שני גרה שהם 0.944 גרם. לאחר שהתגלתה המשקולת, היא נשקלה, והחוקרים הופתעו לגלות כי היא שוקלת לא פחות מ- 3.61 גרם– יותר מפי שלושה ממשקלה הצפוי.

לדברי הארכיאולוג אלי שוקרון שניהל את החפירה וחקר את הממצא יחד עם חגי כהן קלונימוס מהאוניברסיטה העברית, המסקנה המתבקשת היא שמדובר במשקולת ששימשה לזיוף ולמרמה בתהליך המסחר.

"המקרא מעיד על כך שבעיית הרמאות במשקל אינה דבר חדש, סוחרים רימו והחזיקו מערכות משקל נפרדות כבדות וקלות והשתמשו בהן בעת קנייה או מכירה". אומרים החוקרים. על תופעה זו נמתחת ביקורת בכמה מקורות במקרא, למשל בספר דברים נכתב: "לא-יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה, לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה, אבן שלמה וצדק יהיה לך, איפה שלמה וצדק יהיה לך למען יאריכו ימיך על האדמה אשר ה' אלהיך נותן לך כי תועבת ה' אלהיך כל-עשה אלה ,כל עשה עול" (דברים כה ,יג-טז ) . גם בספר משלי נמתחת ביקורת על תופעת הרמאות באמצעות משקולות: "תועבת ה' אבן ואבן ומאזני מרמה לא-טוב" (משלי כ,כג).  

משקולת האבן התגלתה במהלך פעילות סינון עפר ארכאולוגי בגן הלאומי עמק צורים במסגרת "החוויה הארכיאולוגית" שמציעה עיר דוד לקהל הרחב.

משקולות הגרה הן המשקולות הקטנות ביותר במערכת המשקל של ממלכת יהודה בסוף תקופת הבית הראשון. משקלן נמוך משל הבקע שהוא מחצית השקל (5.66 גרם) ובניגוד לשקל גודלן מותיר מקום לכיתוב הספרה בלבד, ללא סימון המציין שזו אכן "גרה".24 גרה יוצרות שקל, ומידת משקל זו מופיעה במקרא: בספר שמות,ל,י"ג  "זה יתנו כל העבר על הפקודים, מחצית השקל בשקל הקדש, עשרים גרה השקל ,מחצית השקל תרומה לה".

המאמר המלא שסוקר את המשקולת הנדירה, יתפרסם היום במסגרת כנס מחקרי עיר דוד של מכון מגלי"ם שיתקיים מחר בגן הלאומי עיר דוד, בירושלים.

פרסומים בתקשורת: N12ynet, ישראל היוםערוץ 7, ירושלמים,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
crying child. by Jordan Whitt, unsplash

ממצאי סקר נרחב בקרב הורים לילדי גנים: 1 מכל 4 ילדים הפכו אלימים יותר בעקבות משבר הקורונה

2 ספטמבר, 2021

קרא עוד
סקר נרחב שנערך בימים האחרונים ושממצאיו מתפרסמים כעת לראשונה, בעקבות תחילת שנת הלימודים בבתי הספר, מבהיר כי לפחות 60% מההורים בישראל לילדי גנים חושבים או בטוחים שהם אינם יודעים את הכללים באשר למתווה החזרה ללימודים (השיבו שאינם יודעים מתי נכנסים או צריכים להיכנס לבידוד, לעבור ללמידה בקפסולות, מי עושה בדיקות קורונה בבית ועוד). בנוסף, ההורים מזהים שינויים מדאיגים רבים במצבם של ילדיהם הקטנים מאז פרוץ המגפה: 43.6% מהם מבלים הרבה יותר מול המסכים, 38% מגלים הרבה יותר מתח וחוסר שקט, 36.2% אוכלים הרבה יותר חטיפים וממתקים, 25.6% מפגינים הרבה יותר אלימות ו-19.6% הרבה יותר עצבנים ומתוחים או מציגים תחושות דיכאוניות.

העבודה על הסקר התבססה על שאלונים מקוונים שהופצו בשפה העברית בקרב 1,292 הורים לילדי גנים (ל-63.2% ילד אחד בגן ולשאר שני ילדים או יותר). כ-51.6% מהילדים שלגביהם ענו ההורים הם בנים, כשליש (35.1%) יהיו בשנה הקרובה בגן חובה, שיעור דומה בגן טרום חובה (33.2%) וכרבע בגן טרום-טרום חובה. מדובר באחד הסקרים היחידים שנערכו עד כה בארץ בנושא הקורונה בקרב הורים לילדי גנים, בניגוד למחקרים אחרים שנערכו עם הורים לילדים בגילים מאוחרים יותר.

הסקר נערך בשיתוף פעולה עם הנהגת ההורים הארצית - מירום שיף יו"ר הנהגת ההורים וסיגל שפיץ טולדנו ראש צוות המוגנות ויו"ר ועד הגנים, ועל ידי חוקרים ממספר אוניברסיטאות בארץ, ביניהם פרופ' (אמריטוס) רמי בנבנישתי מביה"ס לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית, פרופ' מיכל גרינסטיין-וייס מאוניברסיטת וושינגטון ומהמרכז הבינתחומי הרצליה, ד"ר רות ברקוביץ מאוניברסיטת חיפה, ד"ר שלמה יניב - חוקר בכיר במכון למדיניות חברתית באוניברסיטת וושינגטון, ופרופ' רון אבי אסטור מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס UCLA.

באופן ספציפי, מהסקר עולה החשש גדול ביותר של הורים ישראלים בעת הנוכחית, שהילדים יבלו יותר מדי זמן מול מסכים (21.3% במידה רבה מאוד), וכן שהילד לא ילמד את הדברים שילדים אחרים לומדים בגן (14.8% במידה רבה ועוד 12.5% במידה רבה מאוד). בנוסף, נמצא כי הורים רבים מרגישים שהילדים זקוקים לעזרה בנושאים של יחסים עם חבריהם (45.9% במידה רבה ורבה מאוד), בילוי זמן רב מול מסכים (40.3%), בעיות התנהגות (39.6%), למידה (37%) וקשיים רגשיים 34%).

מהם הצרכים של המשפחה ובמיוחד של ילדים בגילאי הגן בתקופת הקורונה? על פי הסקר, הצורך העיקרי הוא פעילות חוגים אחרי הצהריים (37.4% במידה רבה), עזרה נפשית או טיפול פסיכולוגי בהורים (14%), עזרה נפשית או טיפול פסיכולוגי בילדים (10.9%), עזרה כלכלית למשפחה (18.6%), כשציוד למחשב ותקשורת ואינטרנט נדחקו לסוף הרשימה (13% ו-7%.7 בהתאמה).

לגבי ההורים שהשתתפו בסקר, כמחצית מהם מעל גיל 38 (ממוצע הגיל 39), כמעט כולם יהודים, הרוב הגדול (70%) הגדירו עצמם חילונים, 20% מסורתיים ו-9% דתיים. לשלושה רבעים מההורים במדגם תואר אקדמי, 5.7% השכלה על-תיכונית בלבד ול-9.8% תעודת בגרות בלבד. 63.9% מההורים הגדירו את הכנסתם המשפחתית כגבוהה או גבוהה בהרבה מההכנסה החציונית במשק של 14,700 ש"ח, 18.3% הגדירו את הכנסתם פחות או הרבה פחות מהכנסה זו.

בהקשר זה ראוי לציין כי החוקרים הדגישו שגם בקרב הורים בעלי השכלה גבוהה והכנסה מעל לממוצע, יש מידה רבה של בלבול באשר לכללי הקורונה המחייבים בשנת הלימודים הקרובה ורבים מאוד חוששים מהשלכות הקורונה על ילדיהם, וזקוקים לתמיכה ולהדרכה. "מכיוון שיש הבדלים רבים בין הורים ממקומות וממגזרים שונים, אנו ממליצים על עריכת סקרים מקומיים ברשויות מקומיות ובבתי ספר, כדי לשמוע את קולם של ההורים ולהגיב על הצרכים הרבים שהם מעלים, כדי לקדם את שיתוף הפעולה למענם של הילדים", מסכם פרופ' בנבנישתי.   

סיגל שפיץ טולדנו מהנהגת ההורים הארצית: "הסקר מוכיח, לפני הכל, שאסור לשכוח את ילדי הגנים והגיל הרך בעת בחינת האקלים במוסדות החינוך. יחד עם זאת, כפי שטענו תמיד, ההתייחסות הרגשית חברתית חייבת לקבל תשומת לב משמעותית ורבה, הרבה יותר ממה שיש כיום. ההורים מודאגים וכנראה שיש להם סיבה טובה לכך. הסקר מוכיח שרמת האלימות גדלה והרגלים שליליים רק הולכים ומתגברים, ויש לתת על כך את הדעת. נוסף על כל זה, חוסר הארגון והנחיות שונות שנוחתות בכל רגע מכל מקום מקשים על ההורים וכתוצאה מכך על הילדים, ואינם מאפשרים שגרה סבירה. להורים רבים אין מושג איך לנהוג, מה צריך ואפילו לא מהן ההנחיות הבריאותיות. שנתיים אחרי קרות המשבר הבריאותי יש לחשוב איך להעביר מסרים ברורים שיוכלו להקל מעט על ההתמודדות".

לפרסום בתקשורת: חדשות 13הארץ​​​​​​​

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
hug. adrianna geo, unsplash

מחקר: ילדים מקובלים מוכנים להיות בקשר עם ילדים בודדים יותר ולסייע להם חברתית

1 ספטמבר, 2021

קרא עוד
מחקר שבוצע על ידי חוקרות מהאוניברסיטאות העברית ובן גוריון בחן את תחושות תלמידי כיתות ד'-ו' בתקופת הסגר הראשון, ומצא כי ילדים בודדים בשגרה שימרו את דפוס הבדידות שלהם גם במהלך משבר הקורונה, וגילו פחות נכונות להיות בקשר עם ילד בודד אחר, למרות שקשר כזה יכול היה לסייע להם בהפגת הבדידות. במקביל, נמצא כי ילדים "מקובלים" מוכנים להיות בקשר עם ילדים בודדים יותר ולסייע להם חברתית. המחקר, שנערך על ידי ד"ר חגית סבטו מהמגמה לפסיכולוגיה חינוכית וקלינית של הילד בביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית ופרופ' תהילה קוגוט מהמגמה לפסיכולוגיה חינוכית במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון, יחד עם הפסיכולוגית החינוכית יעל אברהם, פורסם לפני מספר ימים בגיליון מיוחד בנושא השפעות הקורונה על בני נוער ברחבי העולם של כתב העת "Journal of Research on Adolescence".

המחקר ניסה לענות על שאלות שונות - האם ילדים שבמצב רגיל יש להם פחות קשרים חברתיים, ירגישו טוב יותר בתקופה בה הבדידות הופכת למעיין חוויית חיים מוכרת ומשותפת לכולם? האם ילדים כאלו ינצלו את האפשרות ליצירת קשרים וירטואליים בתקופה כזאת, או שמא ישחזרו את מצבם החברתי הרגיל ותחושת הבדידות אף תחריף אצלם עקב ההימצאות לבד, ללא קשרים וירטואליים? כמו כן, החוקרות ביקשו לדעת האם הנבדקים היו מוכנים לסייע ולהיות בקשר עם ילד אחר שאין לו חברים כלל בתקופה כזאת, או במילים אחרות, האם הבדידות תהיה מנוף ליצירת קשר וסיוע לילד אחר הנמצא במצוקה דומה, או דווקא תוביל לצמצום ולהסתגרות מוגברת?

המחקר כלל שני מדגמים. בראשון השתתפו כ-120 ילדים בכיתות ד-ו, שענו על שאלון אינטרנטי. הילדים התבקשו לדווח על מספר הקשרים הווירטואליים שהם מקיימים בזמן הנוכחי (בטלפון, ווטסאפ ורשתות חברתיות), ולהשיב על מספר שאלות בנוגע למצבם הרגשי והחברתי (בשיגרה ובתקופה הנוכחית). בסוף השאלון הופיע תיאור של ילד שאין לו כלל חברים בתקופה הנוכחית, בתוספת של השאלה: "האם תהיה נכון לעזור לילד זה ולהיות איתו בקשר?", וכן התייחסות למוטיבציות שבבסיס הנכונות לעזור לילד זה.

הממצאים העידו על ירידה במצב הרוח הכללי של הילדים, בהשוואה לבסיס נתונים שיש בידי החוקרות ממדגמים דומים בתקופה מקבילה משנים קודמות, באותה קבוצת גילאים. בנוסף, ככל שהילד דיווח על פחות קשרים חברתיים (וירטואליים), כך גברה תחושת הבדידות עליה דיווח. מעניין היה לראות, לדעת החוקרות, כי מספר האנשים בבית בתקופת הסגר לא היה קשור לחוויית הבדידות שחוו הילדים, ממצא שמחזק את ההבנה שהצורך בחברים בגיל זה, לא יכול להיענות דרך קשרי משפחה. לגבי הנכונות לעזור לאחר שחווה בדידות, נמצא קשר מובהק למצב החברתי הנוכחי של הילדים - באופן מעניין, דווקא ילדים בעלי מספר רב יותר של קשרים וירטואליים היו אלו שהראו נכונות גבוהה יותר לעזור לילד שתואר כבודד, זאת מתוך אמפתיה לילד האחר ולמצבו, כמו גם מתוך מוטיבציה הממוקדת בעצמם (האפשרות להרחיב את מעגל החברים שלהם). ילדים בודדים יותר למעשה שימרו את דפוס הבדידות ודיווחו על פחות קשרים וירטואליים, כמו גם על פחות נכונות להיות בקשר עם ילד בודד - זאת על אף שמצבו דומה לשלהם וקשר כזה יכול היה לסייע גם להם בהפגת הבדידות.

המדגם השני כלל כ-50 ילדים בכיתות ו', בו השיבו הילדים על שאלון זהה לזה שהורץ במדגם הראשון, ובנוסף לכך נבחנה באופן ספציפי תחושת המיטביות של הילדים (שביעות הרצון הכללית מהחיים), מעבר למצב רוח ותחושת קושי. מרתק היה לגלות כי הייתה ירידה מובהקת בתחושת המיטביות של הילדים בתקופת הקורונה לעומת התקופה הבית-ספרית נטולת הקורונה קודם לכן.

"למידה מממצאי המחקר יכולה לסייע לנו כמבוגרים (הורים ומורים) לשים לב לילדים ובמיוחד לאלו הבודדים - אל תשאירו אותם לבד בזירה החברתית, בין אם היא וירטואלית ובין אם היא מתקיימת פנים אל פנים", מסכמת ד"ר סבטו. "תווכו, הציעו, דחפו ליצירת קשרים שיכולים להיטיב איתם. זה נכון בימים של שגרה, ונכון עוד יותר במציאות כמו זו של השנה האחרונה שעברה עליהם ועלינו. ויש למחקר גם מסר אופטימי להציע - נראה שילדים מקובלים יותר מוכנים להיות בקשר עם ילדים בודדים יותר ולסייע להם חברתית. כדאי שמורים יהיו מודעים לכך ויסייעו לתהליך באופן אקטיבי".

לפרסום המחקרי: https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/jora.12655

לפרסומים בתקשורת: כל העירבחדרי חרדים, כל רגע, לימודים כחול לבן,

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
פרופ שרוני שפיר, מתוך אתר האוניברסיטה

"מחקרים כיום ממשיכים להראות לנו עד כמה היכולות הקוגניטיביות של דבורת הדבש מדהימות"

1 ספטמבר, 2021

קרא עוד
ראש השנה כבר כאן, ואיתו אחד המנהגים האהובים ביותר: אכילת התפוח בדבש. כדי שהדבש יגיע אל הצלחות שלנו, הדבורים, שהן ללא ספק אחד מבעלי החיים המרשימים והחשובים בטבע, משקיעות עבודה רבה – שתחילתה בבניית הכוורות המפורסמות, על תאיהן המשושים הרבים. במחקר אמריקאי-גרמני חדש נבחן האופן שבו הדבורים בונות את כוורותיהן בטבע, ונמצא שהתכנון האדריכלי שלהן אף יעיל ומתוחכם יותר משחשבנו עד כה.

"כוורת היא דוגמה מעולה לבנייה ירוקה", אומר פרופ' שרון שפיר, ראש המרכז לחקר דבורים בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, בראיון מיוחד לקראת ראש השנה בחדשות 12. "הן משתמשות בדונג, שהוא חומר טבעי, ובונות תאים שיש להם כמה שימושים – אחסון ולדות או אחסון מזון, בהתאם לעונה".

לדברי שפיר, קיים היגיון פנימי בחלוקת התאים בתוך הכוורת. "בחודשי האביב, התאים שבמרכז יאחסנו את הוולדות הזכרים, שלא עובדים – אלו תאים טיפה יותר גדולים, בגודל של כ-37.5 מילימטר רבוע", הוא אומר. "מסביב לתאים אלו יש פס צר של תאים שבהם מאוכסנת אבקת פרחים, שאותה אוכלים הוולדות". לדבריו, בפריפריה של הכוורת יש תאים קטנים יותר, בגודל 25.5 מילימטר רבוע, שבהם מאוחסנים דבש וכן ביצים שיופרו ושמהן יבקעו העמלות – הדבורים שבונות את הכוורת ושאוספות את הדבש, שהוא המזון לטווח הארוך. "בזכות הדבש, החלק הפנימי של הכוורת הוא המבודד ביותר, ולכן הוולדות, שרגישים לטמפרטורה משתנה, ממוקמים שם".

התאים בכוורת לא מקבילים לחלוטין לקרקע, אלא נבנים בשיפוע של כ-13 מעלות ביחס אליה. "הזווית הזו מונעת מהמזון ומהוולדות ליפול אל מחוץ לכוורת", מסביר שפיר. בכוורות מסחריות שמשמשות להפקת דבש, הדבורים מקבלות תבנית של משושים מושלמים, שעליה הן בונות את הכוורת. עם זאת, כשדבורים בונות כוורות בטבע, הן לא "מושלמות", ולא מורכבות אך ורק ממשושים: פעמים רבות הדבורים נאלצות לבנות את הכוורות במיקומים לא אופטימליים, לשפץ את הכוורת בעקבות פגיעה בה או להתאים אותה לעונה אחרת של השנה. לכן, הדבורים נאלצות לפעמים "לאלתר" בעת בניית הכוורת – לאחד תאים שונים או לשנות את זווית התאים או את צורתם כך, אפשר לראות כוורות עם תאים שצורתם היא לא משושה – אלא מחומש, מתומן או מצולע אחר, בהתאם לתנאי השטח.

במחקר החדש, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי PNAS, נבחן האופן שבו דבורת הדבש בונה ומשפצת את הכוורת שלה בטבע. "על אף שהאנושות מכירה ומתפעלת מהדרך המדהימה שבה דבורי הדבש בונות את חלות הדבש כבר מאות שנים ויותר, עד היום לא היו מצלמות וכלים חזקים ומדויקים מספיק מבחינה חישובית כדי לאפשר לבחון לעומק את השאלות שנוגעות למה שמתרחש בתהליך הבניה", אומר שפיר.

במחקר בחנו החוקרים 12 מושבות של דבורים, שבנו במצטבר 23 כוורות שכללו מעל 12 אלף תאים. לאחר שהדבורים סיימו לבנות כל כוורת - תהליך מהיר שלוקח יומיים-שלושה, החוקרים צילמו את הכוורות וביצעו ניתוח ממוחשב של המבנה שלהן. הבנייה נעשית כאמור על ידי הדבורים העמלות, ודבורים שונות מתחילות במקביל את בניית התאים הגדולים והקטנים מנקודות שונות. החוקרים התמקדו בשלב הבנייה שבו רצועות התאים בגדלים השונים "נפגשות", ועל הדבורים לדאוג לחיבור חלק ביניהן. על פי ממצאי המחקר, העמלות נקטו בשתי טכניקות הנדסיות שונות כדי להתמודד עם הבעיה.

הטכניקה הראשונה שימשה את הדבורים בנקודות החיבור בין תאים גדולים וקטנים. הן שיפצו את צלעות התאים המשושים הקטנים והאריכו אותן, עד שהתקבלו משושים בגודל "בינוני" מתאים, שאיפשרו לחבר בין התאים בגדלים השונים.

בטכניקה השנייה, הדבורים עברו לבנות תאים בצורת מצולעים אחרים במקום בצורת משושה. כך לדוגמה, כשהדבורים נאלצו לחבר בין תא משושה שנבנה בזווית של 9 מעלות בלבד מהקרקע לבין כזה שנבנה בזווית של 17 מעלות, הן בנו ביניהם תאים בצורת מצולעים משוכללים - כאלו שכל צלעותיהם שוות - אחרים: בין אם היו אלה ריבועים, בעלי 4 צלעות, או אף מתושעים, בעלי 9 צלעות. בניית התאים בצורות אלה אפשרה לדבורים להטות חזרה את הזווית הממוצעת של חלת הדבש ל-13 מעלות. על פי ניתוח התמונות, מתוך מספר כולל של כ-12 אלף תאים שנבנו בכל הכוורות, צורתם של לא פחות מ-530 תאים הייתה של מצולע שהוא לא משושה. הצורות שבחרו הדבורים לבנות לא היו אקראיות, ושילובים מסוימים חזרו יותר – למשל צמד של תא מחומש לצד תא משובע (בעל 7 צלעות).

לטענת שפיר, ממצאי המחקר החדש מראים עד כמה המערכת שהדבורים מקיימות מורכבת ורגישה, ועד כמה האדם צריך להיזהר בהשפעתו על הסביבה. "גם אם נחיל על כימיקלים כמו חומרי הדברה מסוימים רגולציה שתמנע מהם להרוג את הדבורים, לא נוכל לדעת איך הכימיקלים ישפיעו על היכולות הקוגניטיביות והיצירתיות ההנדסית שמתוארות במאמר המדעי", הוא אומר. "אולי לא נהרוג אותן, אבל ייתכן שהדבורים לא יוכלו לבנות כוורות כמו בעבר. מחקרים כמו זה ממשיכים להראות לנו עד כמה היכולות הקוגניטיביות של דבורת הדבש מדהימות. בכל פעם אנחנו חושבים שגילינו הכול – וממצאים כאלה מראים לנו שהידע שלנו הוא עדיין מוגבל מאוד".

לפרסום בתקשורת: mako, המבשר

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, סגל
דר מעיין סלטון

בזכות המחקר של ד"ר מעיין סלטון ושרה דהן: התגלה אלמנט נוסף במנגנון שגורם למחלת הלוקמיה

31 אוגוסט, 2021

קרא עוד
במחקר חדשני, שנערך על דוגמאות דם של חולים ומחלימים מלוקמיה, נמצאו רצפים ייחודיים שמבקרים גנים שתורמים להתפשטות המחלה. "מחקירה של גנים אלה נוכל ללמוד כיצד למנוע מהמחלה להתקדם ואף לפתח תרופות עתידיות למניעתה"

בתהליך עריכת הגנים בגופנו, גנים מתפתחים כדי לייצר חלבונים שונים המתאימים לתפקיד של התא. לעיתים התהליך משתבש ואז גן תקין יכול לייצר חלבון בעל פונקציה שמקדמת מחלות - כמו מחלת הסרטן. בשנים האחרונות התגלה שרצפים מרוחקים מהגן יכולים להשפיע על הגן ובכך לגרום לתקלות. אזורים אלו בדנ"א נקראים ״רצפים מקדמים״ והם בעלי יכולת להשפיע על כמויות החלבון שייווצרו ממנו. שינוי במבנה של הרצפים המקדמים יכול לגרום לפעילות יתר של תאים סרטניים וליצירה של כמויות גבוהות של חלבון שיגרמו לתאים להתחלק במהירות וכך להגביר את התקדמות המחלה.

המחקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת NAR Cancer, נערך בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, במעבדה של ד''ר מעיין סלטון על ידי הסטודנטית שרה דהן, ובשיתוף פעולה עם ד''ר שלמה אליאס, רופא בבית החולים הדסה עין כרם. במחקר התגלה מנגנון חדש שגורם לסרטן דם מסוג לוקמיה מיאלואידית כרונית, שהוכיח כי הרצפים המקדמים גם מייצרים חלבון שפעיל ביצירה של כלי הדם ולכן גורם לסרטן להתקדם בצורה מהירה ואלימה יותר. בעזרת הבנה של תהליכים אלה, ניתן יהיה לשלוט גם בהתפתחות של אותם כלי דם ובכך גם לשלוט בהתפתחות של המחלה עצמה.

הגילוי התאפשר הודות לדוגמאות דם של מחלימים מלוקמיה שנבדקו תוך כדי המחלה ולאחר ההחלמה ממנה. במהלך כחצי שנה נלקחו מספר דגימות מ-12 חולי לוקמיה בשלבים שונים של המחלה, עד להירפאות ממנה. החוקרות התמקדו בתהליכי השינוי של גן ספציפי, בעל השפעה מכריעה על הצורה שבה המחלה מתפתחת- הגן עוזר ליצירה של כלי דם בתוך מוח העצם ובכך תורם להפצת המחלה בכל חלקי הגוף.

ד"ר מעיין סלטון הוסיפה בנושא כי ''עריכה של גנים היא תהליך חשוב בכל התאים בגופינו אשר מתבצעת באופן טבעי. העבודה שלנו מקדמת את ההבנה של מנגנון העריכה של הגנים ומובילה אותנו לגלות את התהליכים שמשתבשים בסרטן. בעתיד הבנה זו יכולה לעזור לנו למצוא תרופות שיעצרו גדילה של תאים סרטניים."

לפרסום המחקרי

https://academic.oup.com/narcancer/article/3/3/zcab029/6320115?login=true

לפרסום בתקשורת: mako, בחדרי חרדים, המבשררינונים, מוקזניוז, בחזית

 

 

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
דר גודה קולר. צילום ארקדי ורונין

דר' ג'ודה קולר במאמר דעה לרגל חודש קבלת האוטיזם: אוטיזם היא לא מילה גסה

11 אפריל, 2021

קרא עוד
בשנה שעברה הופנתה למעבדה שלנו משפחה לצורך מחקר על ילדים צעירים עם אוטיזם. המשפחה בהחלט התאימה למחקר אבל הייתה בעיה אחת: ההורים לא ידעו שילדם מאובחן עם אוטיזם. הסיבה לכך היא שגם בשיחה עם הצוות המאבחן וגם בדו"ח האבחון שנמסר להם, נאמר להם שלילדם יש "בעיית תקשורת". המונח הבעייתי הזה נפוץ היום במידה כזאת שהשם הרשמי לכיתות המיועדות לילדים עם אוטיזם הוא "כיתות תקשורת". ריכוך זה של המונח להורים אינו משרת אף אחד, והוא גם לא מדויק.

כדי לאבחן א/נשים עם אוטיזם, צריכים להימצא ליקויים בתקשורת ובאינטראקציה החברתית, כמו גם התנהגויות מוגבלות וחזרתיות ו/או תחומי עניין סטריאוטיפיים שמקשים על היכולת של האדם לתפקד באופן יומיומי. תקשורת נמצאת במרכז הסיפור, אך אינה עומדת בפני עצמה. כאן ראוי לציין כי ישנם אנשים עם אוטיזם בעלי יכולות תקשורת תקינות (כלומר מסוגלים להעביר ולקבל מסרים מאחרים), המתקשים רק בשימוש החברתי או הפרגמטי בשפה.

השימוש היופמיסטי ב"תקשורת" אינו האתגר היחיד בטרמינולוגיה בתחום האוטיזם כיום. האם עלינו לומר שמישהו הוא "אוטיסט" או "על הספקטרום"? "הפרעת ספקטרום האוטיסטי" או פשוט "אוטיזם"? במקרה הזה אין נכון או לא נכון, אלא רק ביטוי של השקפות שונות בנוגע לקטגוריה האבחנתית ומוגבלויות בכלל. לעומת זאת, למונח "תקשורת" אין מקום בשיח על אוטיזם. תחשבו רגע על המשפחה מהמחקר שקבלה אבחנה אבל למעשה לא קבלה. שעברה את כל החששות והספקות, לגבי ילדם ולגבי עצמם כהורים, שעברו את רשימת ההמתנה, את התהליך האבחוני ובסוף יצאו עם אבחנה שהיא לא אבחנה. בלי לדעת לאן פניהם ואפילו איזה מילים להכניס לגוגל. כל זה בגלל שמישהו חשש לפגוע, להגיד ולכתוב משהו שאולי יוביל לדמעות, לעצב, לכעס. אלא שזה גם עלול להוביל לתמיכה, ולתהליך של השלמה והתקדמות.

אפשר רק להניח, באופן דומה, שהשימוש המקורי במונח "תקשורת" במשרד החינוך היה ניסיון להגן על משפחות וילדים מפני אמירת המילה "אוטיזם" בקול. אך אנחנו יודעים שכאשר אנו נמנעים משימוש במילה מסוימת, הסטיגמה סביבה גדלה וגדלה, מהדהדת דרך גני ילדים, חצרות בית ספר ומקומות עבודה. כך המונח "אוטיסט" הופך למונח שנעשה בו שימוש מפחית ערך על-ידי ילדים ומבוגרים כאחד. אולי אם ילדים לא-אוטיסטים היו שומעים את התלמידים מהכיתה בהמשך המסדרון, או את הילד בכיתה שלהם, מדברים בפתיחות על היותם אוטיסטים, הם היו מרגישים פחות בנוח עם שימוש בלתי הולם במונח.

בתחילת מרץ פרסמה אגודת האוטיזם באמריקה וארגוני מוגבלויות מובילים אחרים הצהרה כי תפסיק לקרוא לחודש אפריל חודש המודעות לאוטיזם ותתחיל לקרוא לו חודש קבלת האוטיזם. אי לכך, הוחלט על ידי רבים ברחבי העולם כי נציין בסופ"ש הקרוב את יום המודעות והקבלה הבינלאומי לאוטיזם. מודעות? כולם שמעו כבר על אוטיזם, החברה מודעת למונח. בכך שאנו מקבלים ולא רק מודעים לשם הזה, על ידי אמירתו בקול רם, על ידי דחיית הסטריאוטיפים וההטיה הנמשכים, אנו יכולים להתקדם כחברה ממודעות לקבלה.

 

דר' ג'ודה קולר הוא ראש המגמה לחינוך מיוחד ומרצה לפסיכולוגיה קלינית של הילד באוניברסיטה העברית. שם הוא מנהל את המעבדה לחקר אוטיזם בילדים ומשפחות ובין מייסדי המרכז לאוטיזם של האוניברסיטה.

 

פרסום בתקשורת: https://www.zman.co.il/writer/13964/

קראו פחות
Racool_studio

מחקר בהובלת פרופ' מונסונגו אורנן מהפקולטה לחקלאות קבע: אכילת "ג'אנק פוד" בתקופת הגדילה פוגעת בהתפתחות התקינה של העצמות, גם בצריכה מתונה

24 מרץ, 2021

פרופ' ברק מדינה

רקטור האוניברסיטה העברית פרופ' ברק מדינה ימשיך בתפקידו שנה נוספת

21 מרץ, 2021

קרא עוד
פרופ' ברק מדינה, רקטור האוניברסיטה העברית, ימשיך שנה נוספת בתפקידו, עד ל- 30.9.2022.

פרופ' מדינה מכהן בתפקיד הרקטור החל משנת הלימודים תשע"ח (2017-18). בנוסף, הוא מכהן בקתדרה לזכויות האדם על שם השופט חיים כהן בפקולטה למשפטים. הוא כיהן כדיקן הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית והמנהל האקדמי של התכנית לצדק מעברי.

פרופ' מדינה הוא בעל תארי בוגר במשפטים ובוגר ומוסמך בכלכלה באוניברסיטת תל-אביב, מוסמך במשפטים באוניברסיטת הרווארד ודוקטור לכלכלה באוניברסיטה העברית. הוא כיהן כפרופסור אורח באוניברסיטאות קולומביה (בניו-יורק) וברקלי. פרופ' מדינה עוסק במחקר ובהוראה בתחומים משפט חוקתי ודיני זכויות אדם, וכן בניתוח כלכלי של המשפט. הוא חיבר שבעה ספרים, לרבות הספר היסודי במשפט חוקתי של מדינת ישראל (עם פרופ' אמנון רובינשטיין) וספר מקיף על דיני זכויות האדם, וכן למעלה מ-50 מאמרים בכתבי עת אקדמיים.

לפי חוקת האוניברסיטה העברית, הרקטור הוא הראש האקדמי של האוניברסיטה ובידיו מלוא הסמכויות בעניינים אקדמיים; בתפקידו זה הוא אחראי לפני הסינט, בכפוף לחוקה ולתקנון הכללי". הרקטור מכהן לצד נשיא האוניברסיטה, שהוא "ראש האוניברסיטה ונושא באחריות לפני חבר הנאמנים לניהול האוניברסיטה, לרמתה ולאיכותה". חברי סינט האוניברסיטה, שבו מכהנים נציגים של הסגל האקדמי ונציגי אגודת הסטודנטים, בוחרים את הרקטור מבין חברי הסגל בדרגת פרופסור מן-המניין באוניברסיטה. הרקטור נבחר לתקופת כהונה של ארבע שנים. הרקטור ממלא, מתוקף תפקידו, שורה של תפקידים באוניברסיטה, ובהם: חבר הוועד המנהל של האוניברסיטה, יו"ר הסינט ויו"ר הוועדה המתמדת של הסינט, ונשיא בפועל בהיעדר הנשיא מן הארץ או אם נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו. הרקטור מופקד על מכלול ההיבטים האקדמיים שבפעילות האוניברסיטה, ובכלל זה הוראה, מחקר ופעילות ציבורית של חברי הסגל.

 

 

קראו פחות
ראה גם: סגל, סטודנטים
Gerd Altmann from Pixabay

עם זכיית פרופ' אבי ויגדרזון, לשעבר חוקר באונ' העברית וכיום ב-IAS בפרינסטון, בפרס ABEL - האונ' ממצבת את מעמדה כפס ייצור למצוינות מתמטית

18 מרץ, 2021

האירוע השנתי של תכנית סגול לרפואה חישובית תשפא

בשלישי הקרוב: האירוע השנתי של תוכנית סגול לרפואה חישובית תשפ"א

15 מרץ, 2021

 

אנו שמחים להזמינכם/ן לאירוע השנתי של תכנית סגול לרפואה חישובית, תשפ"א, 2021.

האירוע יתקיים ביום שלישי, 16.03.2021, בשעה 18:00-20:00 בפורמט און-ליין

 

lodgif

גמר חתימה טובה: הסכם שת"פ ייחודי בין העיר לוד לאוניברסיטה העברית

9 מרץ, 2021

קרא עוד
המטרה: הגדלה של מספר הסטודנטים בעיר ב – 25%. ראש העיר לוד, עו"ד יאיר רביבו: "זו הבעת אמון נוספת בקפיצת המדרגה של העיר לוד". רקטור האוניברסיטה העברית, פרופ' ברק מדינה: "מאמינים כי המיזם יוביל לשינוי חיובי ומהותי"

האם לוד בדרך להפוך לעיר אקדמית? הסכם ראשון מסוגו נחתם היום (רביעי) בין מוסד אקדמי – האוניברסיטה העברית, לעיר בישראל - לוד, כדי להנגיש את ההשכלה הגבוהה לצעירים ולעודד מסוגלות ללימודים אקדמיים בפריפריה העירונית.

שיתוף הפעולה צפוי לכלול עבודה מעמיקה בבתי ספר בלוד, הפעלת תוכניות חינוכיות משותפות ואיתור סטודנטים פוטנציאלים עבור לימודים באוניברסיטה. ראש העיר לוד עו"ד יאיר רביבו ורקטור האוניברסיטה העברית פרופ' ברק מדינה נפגשו בהיכל התרבות בלוד וחתמו על אמנת שיתוף פעולה, בנוכחות דיקן הסטודנטים של האוניברסיטה העברית פרופ' גיא הרפז, מנכ"ל כלכלית לוד עו"ד בן מיוסט, ומנהל אגף החינוך בעיריית לוד שלום עזרן, ונציגים מרכז הצעירים בלוד. שיתוף הפעולה בין הצדדים נועד להגדיל תוך חמש שנים את אחוז הסטודנטים והאקדמאיים בגילאי 25-50 בכ-25%.

העיר לוד בחרה בשת"פ עם האוניברסיטה העברית, האוניברסיטה המובילה בישראל, כדי לקדם מצוינות אקדמית ולאפשר לצעירי וצעירות לוד להתקדם ולממש את הפוטנציאל שלהם. בשנים האחרונות, עיריית לוד משקיעה רבות בחינוך, וזהו עוד נדבך חשוב ביותר בקידום העיר בתחום זה. שיתוף הפעולה יהיה גם בהקמת צוותי חשיבה לימודיים משותפים, בהענקת מלגות ובחשיפת הידע המדעי והמחקרי לילדי העיר לוד ולכלל תושבי העיר.

ראש עיריית לוד, עו״ד יאיר רביבו: "זו הבעת אמון נוספת בקפיצת המדרגה של העיר לוד ובהליכתה למרכז מגורים, תעסוקה ותחבורה בלב ישראל. העיר עוברת מהפיכה של ממש בתחום החינוך, כאשר היא עולה שנה אחר שנה בסולם הארצי, ממשיכה את מגמת העלייה באחוזי הזכאות לבגרות ואף זוכה בפרסים יוקרתיים. כעיר מובילה בתחום החינוך, ובאמצעות מרכז הצעירים הפועל מטעמה, ההשקעה בקידום והנגשת ההשכלה הגבוהה לתושביה הינו המשך טבעי למימוש חזון ופיתוח העיר".

נעמה יונה ממשרד הבריאות, בוגרת תואר ראשון במשפטים, ובוגרת תואר שני במדיניות ציבורית כחלק מהתכנית "צוערים לשירות המדינה" באוניברסיטה העברית שנאמה בכנס, סיפרה כי "כל האירוע הזה היה מרגש מאוד. כילידת העיר לוד, תמיד חלמתי ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. החוויה האקדמית שלי החלה למעשה עוד בהליך הקבלה לאוניברסיטה – אם זה בלגשת פעמיים לפסיכומטרי, הדאגה לחסוך כסף לטובת הלימודים והמחייה בירושלים וההחלטה לוותר על הטיול הגדול של אחרי הצבא, שרבים מחבריי עשו. הלימודים עצמם באוניברסיטה היו מעצימים ומפתחים, החל מלמידה משותפת בקורסים יחד עם בן של פרופסור ובן של חבר כנסת, וכלה ביציאה לתכנית חילופי סטודנטים בחו"ל שנתנה נופך בינלאומי ללמידה האקדמית. התחושה הטובה בלימודים הובילה אותי יחד עם עוד חברים מהאוניברסיטה להקים את תכנית 'הזדמנות אמתית' עבור תושבים מהפריפריה החברתית והגאוגרפית בישראל, דרכה הזמנו צעירים להגיע ליום פתוח אלטרנטיבי באוניברסיטה העברית שבמהלכו הציגו להם מלגות, מסלולי מעבר, הטבות והקלות בלימודים ואת כל האופציות להצליח להגיע לאקדמיה איכותית ומובילה בישראל. בסוף התוכנית הוטמעה ביחידה למעורבות חברתית באוניברסיטה העברית".

רקטור האוניברסיטה העברית, פרופ' ברק מדינה, סיכם: "חלק מהחזון של האוניברסיטה העברית הוא להגדיל את מספר הסטודנטים המגיעים אלינו מאזורי פריפריה גיאוגרפית וכלכלית-חברתית, ולחתור לשוויון הזדמנויות בתחומי ההשכלה הגבוהה. לפיכך, הוחלט על שיתוף הפעולה בין האוניברסיטה לעיריית לוד. מטרתנו לפתוח את שערי האוניברסיטה עבור צעירים רבים מערים שונות ברחבי הארץ, ולעורר אצל כל מי שרק אפשר את הרצון להצליח ולהצטיין בלימודים אקדמיים. אנחנו מאמינים כי המיזם יוביל לשינוי חיובי ומהותי, ולקידום מערכת החינוך והחברה בישראל".

באמנה המשותפת נכתב, בין היתר, כי "האוניברסיטה העברית, המוסד האקדמי המוביל בישראל, חרטה על דגלה מחויבות עמוקה לקידום שוויון בחברה הישראלית. האוניברסיטה פועלת להגדלת מספר הסטודנטים המגיעים אליה מאזורי פריפריה גיאוגרפית וכלכלית-חברתית. עיריית לוד נבחרה להיות השותף האסטרטגי הראשון של האוניברסיטה מחוץ לעיר ירושלים, לאחר בחינת הנתונים המעידים כי קיים בה פוטנציאל משמעותי להגדלת מספר הסטודנטים מהעיר לוד באוניברסיטה העברית. עיריית לוד והאוניברסיטה העברית יאמצו תוכנית אסטרטגית משותפת ליצירת מרחב בעל אפשרויות מעשיות על מנת להתגבר על החסמים הקיימים כיום עבור הצעירים הניגשים ללימודים. נוסף על כך, מתוכננת השקעה ייחודית בקידום תוכניות לתואר ראשון ושני בקרב העובדים במסגרות השונות בעיריית לוד".

 

פרסומים בתקשורת:

https://www.inn.co.il/news/470333

https://yehudili.co.il/%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%91%d7%a8%d7%a1%...

http://www.ezori.net/articles/lodnews/10517/

קראו פחות
ריח בתמונה

הדוקטורנט ולד שומייקו ופרופ' עודד שוסיוב מהפקולטה לחקלאות פיתחו אף אופטי ממוחשב שיכול לזהות ריחות ולהפוך אותם לתמונה על מסך המחשב

9 מרץ, 2021

לימודים באוניברסיטה העברית

האוניברסיטה תחדש את הלימודים והפעילות המחקרית בכל הקמפוסים לבעלי "תו ירוק" או תשובה שלילית לבדיקת קורונה!

7 מרץ, 2021

קרא עוד
הנהלת האוניברסיטה העברית הודיעה היום לכל קהילת האוניברסיטה העברית כי בשבועות הקרובים הסטודנטים וצוותי המחקר יוחזרו לשגרת לימודים פרונטליים כבר בשבועות הקרובים.

החזרה לשגרה תיערך בשתי פעימות: הפעימה הראשונה תחל ביום ראשון, 14.3.21, מועד פתיחת סמסטר ב' תשפ"א, ומסתיימת בחופשת פסח. בתקופה זו, הכניסה לקמפוסים של האוניברסיטה תמשיך להיעשות בהתאם למגבלות "התו הסגול", שעיקרן הצהרת בריאות או הצגת תו ירוק בכניסה לקמפוס. בתקופה זו, ההוראה בקורסים ה"רגילים" תעשה מרחוק, בדומה להוראה בסמסטר א'. הפעילות במעבדות המחקר תותר אך ורק למי שברשותם "תו ירוק" שהנפיק משרד הבריאות (מתחסנים ומחלימים) או שקיבלו תשובה שלילית בבדיקת קורונה עדכנית (עד 72 שעות לפני מועד הכניסה לקמפוס). גם ההשתתפות בפעילות במעבדות ההוראה, הכשרות מעשיות ולימודים קליניים תפעל לפי אותה מתכונת תותנה בהצגת "תו ירוק" או תשובה שלילית עדכנית, ובכפוף להנחיות המוסד שבו נערכות ההכשרות והפעילות הקלינית. סטודנטים שאינם יכולים לעמוד בתנאים אלה יפנו אל רכז\ת הקורס לקביעת הסדר המיוחד.

הפעימה השנייה תחל ביום ראשון, 4.4.21, עם סיום חופשת פסח. במועד זה תתחדש ההוראה הפרונטלית בכיתות בכל הקמפוסים. החל ממועד זה, הכניסה לכל הקמפוסים של האוניברסיטה העברית תותנה בהצגת "תו ירוק" או תשובה שלילית עדכנית (מי שלפי הנחייה רפואית אינם רשאים להתחסן יוכלו לקבל אישור כניסה מיוחד). ההסדרים המדויקים לעניין הוראה בכיתות ייקבעו בהתאם להנחיות משרד הבריאות שיהיו בתוקף.

הנהלת האוניברסיטה הדגישה בהודעה שהנחיות אלה אינן סופיות ויתכנו בהם שינויים בהתאם להנחיות של משרד הבריאות. בקורסי החובה תהיה אפשרות גם לצפייה מרחוק על ידי הרואה מקבילה.

נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן: "האוניברסיטה העברית ממשיכה לפעול מתוך שאיפה למלא את ייעודה בתחומי ההוראה, המחקר, הפעילות המינהלית והתרומה הציבורית, תוך הגנה על הבריאות של כלל חברי קהילת האוניברסיטה ותוך נקיטת יוזמה והובלה הנדרשים להגשמת מטרותינו. אנו מבקשים לחזור ולהדגיש שהתחסנות היא אחריות  אזרחית ראשונה במעלה שמוטלת על כולנו; היא נחוצה לשם הגנה על הבריאות של הפרט ושל זולתו ולשם המשך החזרה לשגרה והסרת המגבלות ששיבשו את הפעילות שלנו בשנה האחרונה".

פרסומים בתקשורת:

חמל (וואלה!) - https://www.hamal.co.il/post/-MVCkj1Nrj2MJPNFA3uD

News1 - https://www.news1.co.il/Archive/001-D-437860-00.html

כל העיר - https://www.kolhair.co.il/jerusalem-news/154537/

מבזקים - https://www.mivzaklive.co.il/archives/415554

לימודים אינפו - http://www.limudim-info.co.il/one_news.asp?IDNews=15560#.YEZeqGgzY2w

לימודים כחול לבן - https://limudimisrael.co.il/%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%A1%D7%A0%D7%99%D7%9D-%...

קראו פחות
פרופ' אלי קשת. קרדיט צילום - קרן א.מ.ן

חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ"א הוא פרופ' אלי קשת מהפקולטה לרפואה

25 פברואר, 2021

קרא עוד
פרופ' אלי קשת מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית הוא חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ"א. ועדת הפרס התכנסה בראשותו של פרופ' יוסף ירדן ובהשתתפותם של החברים: פרופ' יהודית ברגמן, פרופ' שולמית מיכאלי ופרופ' גרא נויפלד. בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ"א מוענק לפרופ' אלי קשת, מהאוניברסיטה העברית, על תרומותיו החלוציות בהבנת המנגנון בו תנאי מחסור בחמצן מעוררים צמיחה של כלי דם חדשים. לתהליך זה יש השפעות מרחיקות לכת על התפתחות מחלות רבות כגון מחלות רשתית העין וסרטן. תגליותיו אלו הביאו להכרה בכך שעודף חמצן הניתן בטיפול בפגים מוביל לעיוורונם והביא לשינוי  בטיפול בפגים לאחר לידתם".

עוד הדגישה הועדה כי "תגליותיו הביאו לזיהוי הפקטור העיקרי האחראי לעידוד צמיחת כלי דם חדשים אל תוך גידולים סרטניים. תגליות אלו תרמו לפיתוח תרופות המעכבות התפתחות של גידולים. פרופסור קשת הוא מורה בחסד והעמיד תלמידים רבים הממשיכים את דרכו המדעית". 

פרופ' אלי קשת נולד בישראל ב 1945 ולאחר שירותו הצבאי למד ביולוגיה באוניברסיטה העברית. את עבודת הדוקטור ביצע בשנים 1970 עד 1975 בהנחית פרופ' נתן דה-גרוט במחלקה לביוכימיה, בנושא האינטראקציות בין ריבוזומים ו-tRNA .לאחר סיום הדוקטורט נסע להשתלמות בתר דוקטורט באוניברסיטה של ויסקונסין, בהנחייתו של חתן פרס נובל לרפואה, מגלה הרברס- טרנסקריפטזה, פרופ' Temin Howard. לאחר השתלמות בנושא רטרווירוסים ומנגנוני האינטגרציה שלהם לגנום, התמקדה עבודתו של פרופ' קשת כחוקר עצמאי ברטרוטרנספוזונים תאיים ומנגנוני יצירת סרטן. במשך כעשור חקר נושא זה במעבדתו בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, והגיע לתגליות חשובות של משפחות טרנספוזונים חדשות, וכן הדגמה כיצד טרנספוזונים משנים את דגמי הביטוי של גנים תאיים שבסמיכותם.

בשנת 1982 מונה למרצה בכיר בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, בשנת 1986 מונה לפרופסור חבר ומאז 1993 הינו פרופסור מן המנין. בשנת 1991 שינה פרופ' קשת את כיוון מחקרו באופן דרמטי בעקבות ממצאים מפתיעים שהתקבלו במעבדתו ותובנות תאורטיות חדשות אליהן הגיע, ופנה לחקור את תהליך היצירה של כלי דם חדשים (אנגיוגנזה). בתחום זה הוא עוסק עד היום ובו הפך למוביל עולמי האחראי למספר פריצות דרך קונצפטואליות בעלות משמעות לטיפול במספר רב של מחלות חשובות. עבודתו הראשונה בתחום האנגיוגנזה נחשבת עד היום לעבודה המכוננת של התחום, שזיהתה את הפקטור האנגיוגני המרכזי (VEGF) ואת המנגנון הבסיסי השולט על ביטוי הגן ל-VEGF ועל תהליך היצירה של כלי דם בבריאות ובחולי: מחסור רקמתי בחמצן.

בשלושת העשורים שחלפו פרסם קשת מספר רב של עבודות שגילו זוויות חדשות על תהליכי היצירה של כלי דם, על המשמעות הפיסיולוגית והפתולוגית של יצירת כלי דם, ועל הפוטנציאל התרפויטי הגלום בתובנות חדשות אלה. בשנים האחרונות מתמקד מחקרו בהבנת האינטראקציות ההדוקות של המערכת הוסקולרית והפקטור VEGF עם התפתחות ותפקוד מערכת העצבים והמערכת ההמטופואטית, אינטראקציות המגלמות בחובן משמעויות תרפויטיות מלהיבות למגוון מחלות אנושיות.

בסך הכל פרסם פרופ' קשת מעל 130 מאמרים בעיתונים מהשורה הראשונה ואשר צוטטו למעלה מ-33,000 פעמים. פרופ' קשת זכה בפרסים יוקרתיים רבים לאורך השנים, כולל פרס א.מ.ת. בשנת 2006 שהוענק לו "על מחקריו החלוציים ופורצי הדרך בחקר מערכת כלי הדם ונגיעותיה לסרטן ולמחלות קרדיו וסקולריות ועל שילוב נדיר של מצויינות וגישות מחקר חדשניות שהביאו לתובנות כיצד ניתן ליישם את הידע אודות יצירת כלי דם למטרות רפואיות". פרס רוטשילד (2014) הוענק לו על מחקריו פורצי הדרך בביולוגיה של כלי דם, בהם גילוי חשיבותו של גורם גידול האנדותל (VEGF) בתהליכי היווצרותם של כלי דם, גילויים שתרמו רבות לפיתוח שיטות ריפוי חדשות לסרטן וברפואת העין". הוא גם זכה בפרס המייסדים של "טבע" (2014) ,ופרס מפעל-חיים האמריקאי הגבוה ביותר למחקר מחלות כלי-דם (2016 ,Award Meritorious Beneditt). בשנת 2015 נבחר פרופ' קשת כחבר באקדמיה הישראלית למדעים.

תלמידיו הרבים לתארים מתקדמים (18 דוקטורנטים, 10 פוסט-דוקטורנטים) מאיישים כיום משרות בכירות באקדמיה, בתעשיה, ובמערכות החינוך והבריאות.

 

קראו פחות
sleeping

ישן כמו תינוק? מחקר חדש קובע - שנת לילה לקויה של תינוקות עלולה להשפיע על היכולת של ההורים להיות טובים יותר

25 פברואר, 2021

קרא עוד
קשיי שינה בגיל הרך הינה סוגיה שמטרידה הורים רבים. חלקם מנסים לקבל את המצב ו"להתעלם" מקשיי השינה, מתוך תקווה או אמונה שקשיים אלה יחלפו באופן טבעי, בעוד שהורים אחרים נעזרים בטיפולים שמטרתם לעזור לילדים לרכוש את היכולת להירדם באופן עצמאי ולישון ברציפות. לא משנה כיצד ההורים מתמודדים עם סוגיה זו, אחת השאלות המרכזיות שמעסיקה את אנשי המקצוע בתחום היא האם קשיי השינה של הילדים משפיעים לרעה גם על שנת ההורים ועל תפקודם במהלך היום. קבוצת חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת בן-גוריון בנגב התעניינה כיצד קשיי השינה הללו, הנפוצים אצל משפחות רבות ברחבי העולם, קשורים ליחסים שמתפתחים ונוצרים בין הורים לילדיהם בגילים מוקדמים. "מעניין אם הורים חושבים בכלל ששינה לא טובה של ילדיהם עלולה להשפיע  או להיות קשורה להתנהגות היומיומית שלהם כלפי ילדיהם", תוהה ד"ר דנה ורצברגר, בעבר דוקטורנטית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית וכיום פוסט דוקטורנטית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה סטנפורד.

במחקר חדש שהתפרסם לאחרונה על ידי ד״ר ורצברגר יחד עם אוריה ברוכי ופרופ׳ אריאל כנפו-נעם מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, ובשיתוף פרופ' ליאת טיקוצקי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בכתב העת המדעי Journal of developmental and behavioral pediatrics, נבחן הקשר בין הרגלי השינה של פעוטות לבין איכות ההורות אותה הם מקבלים, ומצא כי שנת תינוקות וילדים קטנים קשורה להתפתחות היחסים בין הילדים עם הוריהם, ובעיקר עם אמם. עד כה היה ידוע כי בין 20% –30% מכלל התינוקות והילדים חווים נדודי שינה התנהגותיים, ואם לא ניקח זאת בחשבון ונתייחס לכך בהתאם - עלולות להיות לכך השלכות שליליות על תפקודנו כהורים, קובעים החוקרים. למרבה הפלא, מעט מאוד ידוע כיום במחקר לגבי הקשר בין שנת הלילה של התינוקות לדפוסים השליליים שמפתחים הורים כלפי ילדיהם עם הזמן, ולגבי עוצמת אותן תחושות.

במחקר הנוכחי השתתפו 392 משפחות ישראליות והוא נערך במעבדה להתפתחות חברתית בראשות פרופ׳ כנפו-נעם, במסגרת המחקר הישראלי להתפתחות המשפחה (מ.י.ל.ה). במסגרת המחקר הוזמנו הורים והתינוקות שלהם למעבדה - פעם אחת כשהפעוטות היו בני 9 חודשים, ופעם נוספת כשהיו בני 18 חודשים. בנוסף למטלות שונות שהפעוטות והוריהם עשו במעבדה, כגון מטלות שבודקות את האמפתיה של התינוקות או הפחד שלהם מזרים, ההורים התבקשו לענות על שאלון שבחן את ההורות שלהם ואת הרגלי השינה של ילדיהם - למשל, באיזו שעה הפעוטות הולכים לישון, כמה שעות הם ישנים במהלך הלילה, ומשך זמן הערות שלהם בשעות הלילה, משך חביון השינה הלילי (הזמן שלקח לתינוק להירדם). בנוסף, ההורים מילאו שאלון שנוגע להתנהגות ההורית שלהם כלפי ילדיהם. כדי לבחון את תחושות ההורים, הם נדרשו להתייחס בשאלון למשפטים כמו "אני לא מתייחס לתינוק שלי", "אני מעניש את הילד שלי בצורה קשה כשאני כועס", "התינוק שלי הוא מטרד בעיניי" ועוד. על השאלון הם נדרשו לענות פעמיים – בכל פעם שהגיעו למעבדה.

מתוצאות המחקר עולה בבירור כי חלה עלייה ברגש השלילי של הורים לתינוקות מגיל 9 חודשים לגיל 18 חודשים, שהייתה קשורה, בחלקה, לבעיות השינה של אותם תינוקות בגיל 9 חודשים. "התוצאות הללו התקבלו בעקבות הדיווחים של ההורים על עצמם. הניתוח הסטטיסטי הראה שבעיות השינה של התינוקות ניבאו עליה בהורות השלילית כלפי התינוקות מצד ההורים", מסבירה ד"ר ורצברגר. עוד נמצא במחקר כי תפיסת ההורים את שנת ילדיהם כבעייתית יותר בגיל 9 חודשים ניבאה עלייה ברגש השלילי של האם, ולא אצל האב, כלפי אותו הילד עד גיל 18 חודשים (שנה וחצי). החוקרים הציעו כי "הבדלים בין אמהות לבין אבות (בממצאים) עשויים להתרחש במידה שאמהות מעורבות יותר בטיפול בתינוקות בלילות מאשר האבות (סוגיה שלא הייתה יכולה להיבדק במסגרת המחקר הנוכחי)". כמו כן, נבדק אם התוצאות הושפעו בעקבות הרגלי האכלה שונים של התינוקות (כלומר, הנקה או בבקבוק) או סידורי שינה שונים של התינוקות (למשל, שינה לבד או עם אחים), אך לא נמצאו עדויות לכך. עוד התגלה שבממוצע שנת הילדים משתפרת ככל שהפעוטות גדלים והופכים לילדים.

"בעיות שינה של פעוטות, שאמנם טבעיות בינקות, עלולות להשפיע על איכות השינה של ההורים בלילה, אשר בתורה עלולה להשפיע על איכות ההורות שהפעוטות חווים. התוצאות אליהן הגענו מדגישות שהורים לא רק משפיעים על התפתחות ילדיהם, אלא עשויים להיות גם מושפעים מנטיות ילדיהם (במקרה זה שנת ילדיהם), כבר מהינקות, ומדגישה את העובדה שגם לילד יש תפקיד משמעותי ביחסי הורה-ילד. על ההורים להיות מודעים להשפעה שיש לילדיהם עליהם ועל התנהגותם כלפי ילדיהם, על מנת שיוכלו לצמצם השפעה שלילית אפשרית, ויאפשרו לילד לגדול בסביבה מטיבה", מסכמת ד"ר ורצברגר. 

לפרסום המדעי:https://journals.lww.com/jrnldbp/Abstract/9000/Parents__Perceptions_of_Infants__Nighttime_Sleep.98995.aspx

לפרסום בתקשורת:

https://www.mako.co.il/home-family-kids/education/Article-a32249ebf12d77...

קראו פחות
פרופ' נחמיאס

טכנולוגיה חדשנית שפיתח פרופ׳ יעקב נחמיאס מהמכון למדעי החיים מאפשרת פיתוח מהיר של תרופות בעזרת שבבים ביוניים, ללא צורך בניסויים בבעלי חיים

25 פברואר, 2021

מחקר חדש בהובלת פרופ' יעקב נחמיאס, ראש המרכז לביו-הנדסה באוניברסיטה העברית ומייסד חברת טישו דינאמיקס שפורסם בכתב העת היוקרתי Science Translational Medicine, פיתחו החוקרים מערכת כליה על שבב שמכילה סנסורים זעירים המדווחים על ההשפעה הישירה של תרופות על הרקמה האנושית. הטכנולוגיה אפשרה לצוות לפתח תרופה חדשה למניעת זנק כיליתי בטיפולי כימותרפיה על רקמות אנושיות. הטכנולוגיה מאפשרת לראשונה לבטל את השימוש בחיות מעבדה לצרכי ניסוי. 

סטודנטים וסטודנטיות בינלאומיים שקיבלו את המנה הראשונה של החיסון בקמפוס הר הצופים

נותנים כתף: מבצע חיסונים מיוחד בקמפוס הר הצופים עבור סטודנטים וסטודנטיות בינלאומיים

16 פברואר, 2021

קרא עוד
דואגים שכולם מתחסנים! באוניברסיטה העברית בירושלים הוחלט על מבצע חיסונים מיוחד וחד-יומי, בסיוע צוות ממגן דוד אדום, לטובת סטודנטים ולאנשי מחקר בינלאומיים שעדיין לא זכו להתחסן במנה הראשונה (חלקם הצליחו לעשות זאת בכוחות עצמם, אך יש כאלה שנתקלו בקשיים). וכך, כ-500 סטודנטיות וסטודנטיות ממדינות כגון סין, הודו, דנמרק, צרפת, פינלנד, אירלנד, פרו, מקסיקו, קניה, טיוואן ואחרות שהיו מעוניינים להתחסן קיבלו אתמול (ראשון) באולם מקסיקו שבקמפוס הר הצופים את מנת חיסוני הקורונה הראשונה, כשהיד עוד נטויה – את הסבב השני של החיסונים הם יחזרו לעשות בקמפוס, בעוד כשלושה שבועות.

כעשרה אנשי מד"א שקיבלו את פניהם של הסטודנטים והסטודנטיות הפנו אותם לארבע עמדות חיסונים, שפעלו משעה עשר בבוקר עד חמש אחר הצהריים. לאחר שסיימו לחסן את כולם, יצאו אנשי מד"א לסייר בקמפוס ולהציע לאנשי מחקר ישראלים שחייבים להגיע לקמפוס בימים אלה להתחסן בחיסונים שנותרו. הגיעו לצפות במבצע: נשיא האוניברסיטה העברית פרופ' אשר כהן וסגן נשיא לבינלאומיות פרופ' אורון שגריר.

לפרסום בתקשורת: https://finance.walla.co.il/item/3417904

קראו פחות
Racool_studio

מחקר בהובלת פרופ' מונסונגו אורנן מהפקולטה לחקלאות קבע: אכילת "ג'אנק פוד" בתקופת הגדילה פוגעת בהתפתחות התקינה של העצמות, גם בצריכה מתונה

24 מרץ, 2021

פרופ' ברק מדינה

רקטור האוניברסיטה העברית פרופ' ברק מדינה ימשיך בתפקידו שנה נוספת

21 מרץ, 2021

קרא עוד
פרופ' ברק מדינה, רקטור האוניברסיטה העברית, ימשיך שנה נוספת בתפקידו, עד ל- 30.9.2022.

פרופ' מדינה מכהן בתפקיד הרקטור החל משנת הלימודים תשע"ח (2017-18). בנוסף, הוא מכהן בקתדרה לזכויות האדם על שם השופט חיים כהן בפקולטה למשפטים. הוא כיהן כדיקן הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית והמנהל האקדמי של התכנית לצדק מעברי.

פרופ' מדינה הוא בעל תארי בוגר במשפטים ובוגר ומוסמך בכלכלה באוניברסיטת תל-אביב, מוסמך במשפטים באוניברסיטת הרווארד ודוקטור לכלכלה באוניברסיטה העברית. הוא כיהן כפרופסור אורח באוניברסיטאות קולומביה (בניו-יורק) וברקלי. פרופ' מדינה עוסק במחקר ובהוראה בתחומים משפט חוקתי ודיני זכויות אדם, וכן בניתוח כלכלי של המשפט. הוא חיבר שבעה ספרים, לרבות הספר היסודי במשפט חוקתי של מדינת ישראל (עם פרופ' אמנון רובינשטיין) וספר מקיף על דיני זכויות האדם, וכן למעלה מ-50 מאמרים בכתבי עת אקדמיים.

לפי חוקת האוניברסיטה העברית, הרקטור הוא הראש האקדמי של האוניברסיטה ובידיו מלוא הסמכויות בעניינים אקדמיים; בתפקידו זה הוא אחראי לפני הסינט, בכפוף לחוקה ולתקנון הכללי". הרקטור מכהן לצד נשיא האוניברסיטה, שהוא "ראש האוניברסיטה ונושא באחריות לפני חבר הנאמנים לניהול האוניברסיטה, לרמתה ולאיכותה". חברי סינט האוניברסיטה, שבו מכהנים נציגים של הסגל האקדמי ונציגי אגודת הסטודנטים, בוחרים את הרקטור מבין חברי הסגל בדרגת פרופסור מן-המניין באוניברסיטה. הרקטור נבחר לתקופת כהונה של ארבע שנים. הרקטור ממלא, מתוקף תפקידו, שורה של תפקידים באוניברסיטה, ובהם: חבר הוועד המנהל של האוניברסיטה, יו"ר הסינט ויו"ר הוועדה המתמדת של הסינט, ונשיא בפועל בהיעדר הנשיא מן הארץ או אם נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו. הרקטור מופקד על מכלול ההיבטים האקדמיים שבפעילות האוניברסיטה, ובכלל זה הוראה, מחקר ופעילות ציבורית של חברי הסגל.

 

 

קראו פחות
ראה גם: סגל, סטודנטים
Gerd Altmann from Pixabay

עם זכיית פרופ' אבי ויגדרזון, לשעבר חוקר באונ' העברית וכיום ב-IAS בפרינסטון, בפרס ABEL - האונ' ממצבת את מעמדה כפס ייצור למצוינות מתמטית

18 מרץ, 2021

ariehmoussaieff

ד"ר אריה מוסאיוף: מטאבוליזם - התמונה הגדולה המורכבת ממולקולות קטנות

17 מרץ, 2021

קרא עוד

את לימודי הדוקטוראט שלי עשיתי בהנחייתם של פרופסור רפי משולם ופרופסור אסתי שוהמי על הכימיה והפרמקולוגיה של הלבונה – שרף מעץ, שהיה בשימוש רפואי וטקסי נרחב במשך אלפי שנים במסורות שונות ברחבי העולם. בידדתי מן השרף מולקולות קטנות ("מטאבוליטים") בעלות אופי שומני ("ליפידים"), שהראו פעילות במבחנים התנהגותיים בבעלי חיים ואף פעילות אנטי-דלקתית. מקומם החשוב של המטאבוליטים ובפרט הליפידים במערכות ביולוגיות מורכבות מרתק אותי. לשינויים בהרכב המולקולות הקטנות יש השפעות חשובות על תהליכי התפתחות, מחלה, או אפילו תודעה.

בתמונות: למעלה שמאל - מכשיר LC-MS (מכשיר המשמש לאפיון חומרים רבים בתוך דוגמא ביולוגית). למעלה באמצע principal component analysis - אנאליזה לבחינת ההבדל בין דוגמאות שונות, תוך שימוש במשתנים רבים מאוד. מימין  heat map- אמצעי ויזואליזציה של הבדלים בערכים אינדבדואלים של מספר משתנים גדול. למטה שמאל: מושבה של תאי גזע עובריים. למטה באמצע: תאי הגזע העובריים לאחר התמיינות.
 

במעבדתי שבבית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית, אנו חוקרים מטאבוליזם ותהליכים מטאבוליים במובן הרחב שלהם, שכולל שינויים בריכוזם של מטאבוליטים בתא, ברקמה או באורגניזם השלם, וכן את פעילותם. לשם כך, אנו משלבים כלים מדעיים חדשניים עם תפיסה מערכתית. אם להשתמש בדימוי, אנחנו משתדלים לראות את העצים הבודדים וגם את היער, מה שמאפשר הבנת תהליכים רחבים, מבלי לאבד את הפרטים. את הגישה הזו, הטמעתי במעבדתי, ולאורה, אנחנו חוקרים שינויים בהרכב המולקולות הקטנות במספר תחומים מרתקים.

אחד המאפיינים הבולטים של המטאבוליטים הוא העושר והרבגוניות יוצאי הדופן שלהם. מקובל לחלק אותם לתת קבוצות כדי להתמודד עם השונות הרבה. אחת החלוקות החשובות ביותר של חומרים אלה היא בין הליפידים - חומרים מסיסי שמן לחומרים מסיסי מים. לליפידים מבנים מורכבים, ופעילויות ביולוגיות רבות וחשובות, שגרמו לנו להתמקד בקבוצה זו של חומרים.

אנו חוקרים כיום את ההרכב של ליפידים בנשים שנמצאות בטיפולי פוריות ואת הקשר שלו להצלחת הטיפול והתפתחות הביצית והעובר. מצאנו קשר בין הרכב השומנים של הנוזל שעוטף את הביצית לבין יכולתה של הביצית המופרית להתפתח לעובר. ממצאינו מצביעים על כך שניתן ככל הנראה להשתמש בסמנים ליפידים של האישה כדי לחזות סיכויי הריון. ממצאינו מצביעים גם על כך שהרכב זה יכול להסביר מקרים של חוסר פוריות על רקע שהוגדר עד כה בלתי ידוע ולחזות את פוטנציאל ההיריון של המטופלת. כדי לחזק ממצאים אלה, אנו חוזרים על ניתוח ההרכב של הנוזל העוטף את הביצית בקבוצות נשים נוספות ומחפשים סמנים של הריון גם בדם המטופלות.

אנו חוקרים גם את ההשפעה של שינויים מטאבוליים על ההתמיינות של תאי גזע עובריים ותאי הגזע של השליה. העובר לפני השתרשותו ברחם מורכב מתאים בעלי יכולת להתמיין לכל תאי העובר ולשליה. מצאנו מספר דרכים, בהם שינויים מטאבוליים מווסתים את התמיינות התאים וחלוקתם ואולי אף את התפתחות העובר. מבין השינויים המטאבוליים שזיהינו, אנזים מעניין במיוחד בשם PEMT, שהופך קבוצה אחת של ליפידים לקבוצה אחרת, מראה פעילות במערכות רבות ומגוונות, כמו התמיינות תאי העובר המתפתח. הרבה מעבודתנו כעת מתמקדת בו. למרבה העניין, PEMT חשוב גם בהתפתחות של גידולים סרטניים ואנו חוקרים אותו גם בכיוון זה ומנסים לפגוע בגידול ובהתפתחותו.

אנו מקוים כי ממצאינו יובילו לתובנות עמוקות יותר של השפעת מטאבוליזם של ליפידים על התפתחות העובר ויעזרו לזוגות רבים הנזקקים לטיפולי פוריות על ידי מציאת סמנים להתפתחות תקינה של הביצית והעובר ועל ידי שיפור סביבה מטאבולית תומכת בהתפתחות העובר.

מאמר הדעה של ​ד"ר אריה מוסאיוף מביה"ס לרוקחות בפקולטה לרפואה שבאוניברסיטה העברית בירושלים פורסם במדור "חוקרים פרטיים" בynet:

https://www.ynet.co.il/environment-science/article/B1DN00f11Qu

 

 

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, סגל
חיטת בר

פרופ' צבי פלג וד"ר נמרוד שוורץ מהפקולטה לחקלאות החזירו מקטע גנטי של חיטת הבר לחיטה מודרנית ובכך הביאו לשיפור יעילות מערכת השורשים של החיטה

17 מרץ, 2021

האירוע השנתי של תכנית סגול לרפואה חישובית תשפא

בשלישי הקרוב: האירוע השנתי של תוכנית סגול לרפואה חישובית תשפ"א

15 מרץ, 2021

 

אנו שמחים להזמינכם/ן לאירוע השנתי של תכנית סגול לרפואה חישובית, תשפ"א, 2021.

האירוע יתקיים ביום שלישי, 16.03.2021, בשעה 18:00-20:00 בפורמט און-ליין

 

prof. barak kol. by Michael Yakirevich

פרופ' ברק קול ממכון רקח לפיזיקה חושף תאוריה חדשה לפתרון אחת הבעיות הוותיקות במדע

11 מרץ, 2021

קרא עוד
מחקר ישראלי חדש מבשר על גישה חדשה לבעיית שלושת הגופים וחוזה במדויק את הסטטיסטיקה של התנהגות המערכת

                                                            פרופ' ברק קול בהרצאה על הבעייה התלת-גופית

בעיית שלושת הגופים הכרחית להבנה של מגוון תהליכים אסטרונומיים ואף להבנה של מחלקה רחבה של בעיות במכניקה ולכן היא העסיקה את מיטב הפיזיקאים, האסטרונומים והמתמטיקאים למעלה משלוש מאות שנים. ניסיונותיהם הובילו לגילויים של מספר תחומי מדע חשובים, אך פתרונה נותר בגדר מסתורין ותעלומה.

בסוף המאה ה-17 סר אייזיק ניוטון הצליח להסביר את תנועתו של כל אחד מכוכבי הלכת סביב השמש על ידי חוק יחיד ופשוט המתאר את כוח המשיכה ביניהם. הוא שאף להסביר גם את תנועת הירח, ומכיוון שתנועתו נקבעת הן על ידי כדור הארץ והן על ידי השמש, התעניין בבעיה של חיזוי תנועתם של שלושה גופים כלשהם הנעים בחלל בהשפעתו של כוח הכבידה ההדדי ביניהם (ראו איור מצורף), בעיה שזכתה בהמשך לכינוי "הבעיה התלת-גופית". ואולם, בניגוד לבעיה הדו-גופית, ניוטון לא הצליח למצוא עבורה פתרון מתמטי סגור וכללי. אם כן, בעיית שלושת הגופים קלה להגדרה אך קשה לפתרון.

בשלהי המאה ה-19, לאחר כמאתיים שנות מחקר פורה בתחום כולל על ידי אוילר, לגרנז' ויעקובי, גילה המתמטיקאי הגדול פואנקרה (Poincare), שהבעיה מציגה רגישות גבוהה למיקומם ומהירותם ההתחלתיים של הגופים. לדבר משמעות מרחיקת לכת - רגישות זו מעידה שלא קיים פתרון דטרמיניסטי (קבוע מראש) ומדויק לבעיה התלת-גופית. במאה ה-20 פיתוחם של מחשבים איפשר לבחון מחדש את הבעיה בעזרת סימולציות המדמות את תנועת הגופים. הסימולציות הראו כי בדרך כלל מערכת תלת-גופית תחווה פרקי זמן של תנועה כאוטית (אקראית) וביניהן פרקי זמן של תנועה סדירה עד שלבסוף המערכת מתפרקת לזוג הסובב סביב מרכז המסה המשותף ולגוף שלישי המתרחק או נחלץ מהם. בשל הרגישות לתנאי התחלה גם הסימולציה הממוחשבת לא מספקת פתרון אמין עבור מערכת תלת-גופית בודדת, ואולם ביצוע סימולציות עבור אוספים גדולים של מערכות הוביל בשנת 1976 לרעיון שניתן לחזות את הסטטיסטיקה של תנועת המערכת, ובפרט לחזות את סיכוי ההיחלצות של כל אחד משלושת הגופים. במובן זה, השאלה המקורית, למצוא פתרון דטרמיניסטי, התגלתה כלא נכונה, והוכר כי השאלה הנכונה היא למצוא פתרון סטטיסטי.

קביעתו של הפתרון הסטטיסטי הוכחה כמשימה לא קלה בשל מספר אלמנטי קושי המתקיימים בבעיה זו: המערכת מציגה תנועה כאוטית המתחלפת בתנועה סדירה, והמערכת לא חסומה ומאפשרת התפרקות. פריצת דרך בנושא אירעה כאשר דר' ניקולס סטון ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית ושותפיו השתמשו בשיטת חישוב חדשה, והשיגו לראשונה ביטוי מתמטי סגור עבור הפתרון הסטטיסטי. לאחרונה אף שופרה שיטה זאת על ידי יונתן ברי גינת ופרופ' חגי פרץ מהטכניון. אך שיטה זו, כמו כל קודמותיה בנושא הפתרון הסטטיסטי, נשענת על הנחות מסוימות. בהשראתן של תוצאות אלו החל פרופ׳ ברק קול ממכון רקח לפיזיקה בבחינה מחודשת של ההנחות. נמצא כי ההנחה שהתנועה אקראית אינה מדויקת משום שאינה מביאה בחשבון את התנועה הסדירה שלאחר ההתפרקות, וכי באחד המשתנים ישנו מרכיב שרירותי.

במחקר שיפורסם בקרוב בכתב העת המדעי Celestial Mechanics and Dynamical Astronomy, הוצעה תאוריה חדשה לפתרון הסטטיסטי, אשר מתקנת פגמים אלו על ידי בסיס מושגי שונה. סיכויי ההיחלצות הנחזים על ידי תאוריה זו שונים מכל העבודות שקדמו לה, ופרופ' קול מדגיש כי "בחינתן על ידי מיליוני סימולציות ממוחשבות הראתה התאמה גבוהה בין התאוריה והסימולציה". התאמה זו מוכיחה כי הבנת המערכת דורשת שינוי תפיסתי וכי הבסיס המושגי החדש מתאר את המערכת היטב. מתברר אם כן, כי ניתן לחדש גם לגבי יסודותיה של בעיה כה וותיקה.

השלכותיו של מחקר זה רחבות. הוא צפוי להשפיע הן על פתרונן של מגוון בעיות אסטרו-פיזיקליות והן בהבנה של מחלקה שלמה של בעיות במכניקה. באסטרופיזיקה הוא עשוי לשמש למציאת המנגנון שיוצר זוגות של גופים קומפקטיים המהווים מקור של גלי כבידה, וכן להעמיק את ההבנה של הדינמיקה בתוך צבירי כוכבים. במכניקה, הבעיה התלת-גופית הינה אב-טיפוס למגוון בעיות כאוטיות, ולכן התקדמות בה צפויה להקרין על בעיות נוספות במחלקה חשובה זו.

למאמר המדעי: http://old.phys.huji.ac.il/~barak_kol/Kol_3body_CM.pdf

לפרסומים בתקשורת: https://www.hayadan.org.il/%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%97%D...

 

קראו פחות
graph up

פרופ' אורי חפץ מהמחלקה לכלכלה: השפל הגדול של שנות 30 במאה הקודמת לא חזר ב-2020, אפילו לא קרוב לכך

11 מרץ, 2021

 

קרא עוד

זה לא נגמר. וזה עשוי להידרדר שוב במפתיע. אבל שנה מאז שזה התחיל אפשר כבר לומר בזהירות: החששות הכלכליים הקודרים ביותר התבדו. משבר עולמי בממדי השפל הגדול של שנות ה-1930 לא חזר ב-2020. אפילו לא קרוב .

שנת 2020 הייתה שנה קשה, ואת הנזקים שלה, שממשיכים להצטבר אל תוך 2021 ושילוו אותנו שנים רבות, עוד נלמד ונחקור בעשורים הבאים. היא הייתה שנה שחילקה את הסבל - בריאותי, כלכלי, חברתי, ונפשי - באי שוויון משווע. המדינות התחלקו: אלו שנפגעו יותר ואלו שפחות. גם העובדים התחלקו: ענפים עתירי מדע מול ענפים עתירי מגע; עבודה מרחוק מול רחוק מעבודה. זו הייתה שנה ששינתה את הכול, ולא הכול יחזור להיות כשהיה: הבריאות, אורח החיים, האמון במוסדות השלטון, הסולידריות החברתית, הזכות לפרטיות, המערכת הפוליטית, מצב הדמוקרטיה במדינות השונות, ואפילו היחס שלנו לעובדות - הם כולם השתנו, בדרכים שעוד נגלה, לטוב ולרע. אבל בתוך כל זה, כשבוחנים את מצב הכלכלה העולמית, יכול היה להיות הרבה יותר גרוע.

נראה שהתגובה המאקרו-כלכלית, במיוחד בכלכלות המובילות, הצילה אותנו משפל גדול נוסף, לעת עתה. אולי עוד נפשל. עשינו טעויות ואולי עוד נעשה. פה לא עשינו מספיק, ושם הגזמנו, או עוד נגזים. אנחנו רק מתחילים להבין מה עבד ומה לא, איפה היה בזבוז ואיפה הישג, אילו מדינות הצליחו יותר ואילו פחות. אבל ביחד שלחנו מסר חד משמעי: אנחנו על זה. נעשה מה שצריך, בתעוזה ובהיקפים חסרי תקדים. ונראה שבגדול, זה הצליח. הצליח בגדול.

השפל הגדול והמלחמה

בסופו של דבר, מה שהוציא את העולם מהמשבר הכלכלי החמור ביותר במאה השנים האחרונות הייתה טרגדיה נוראה, מהמזוויעות שידעה האנושות. השפל הגדול של שנות ה-1930 הסתיים בעזרת מלחמת העולם השנייה. האבטלה המייאשת בארצות רבות, שהגיעה בשיאה לכמעט רבע (בארה״ב) ואפילו שליש (בגרמניה) מכוח העבודה, נעלמה כלא הייתה כשהמשקים המתועשים גויסו לטובת המאמץ המלחמתי. בארצות הברית, שיעור האבטלה, שהגיע לשיא ב-1933, היה עדיין 17% בשנת 1939, טרם המלחמה, למרות הניו דיל של פרנקלין רוזוולט, הרגולציה והחוקים החדשים, מפעלי העבודות הציבוריות, ולמרות קמפיין התקווה - לפחות כלפי הציבור - שהנשיא האמריקאי הביא.

בסופו של דבר, זה היה עניין של ביקוש מצרפי. עניין בסיסי במאקרו-כלכלה, בחשבונאות לאומית. ערב פרוץ המלחמה, ההוצאה הצבאית האמריקאית הייתה פחות מ-2% תוצר. בשנת 1944, כשהיא הגיעה לשיעור המדהים של 43% תוצר, האבטלה התאדתה, ושיעורה ירד לאחוז בודד, הנמוך ביותר שידעה ארה״ב מאז השנים ההן ועד היום.

היום אנחנו חושבים שהשפל הגדול היה, כמו המלחמה, טרגדיה מעשה ידי אדם, ויכול היה להימנע. היסטוריונים כלכליים מאשימים מדיניות מאקרו-כלכלית שגויה. הטראומה הכלכלית הזו, עם הייאוש שהיא הביאה ושתרם לעלייתו של היטלר ואחרים, הולידה גם אופטימיות, אמונה שאפשר לנהל את הכלכלה טוב יותר, שאפשר גם אחרת. היום אנחנו חושבים שהשפל הגדול לא היה גזירה משמיים. מאז, אנחנו הכלכלנים התנצלנו קולקטיבית בשם אבות אבותינו, והבטחנו לילדינו לא לוותר. הבטחנו שנעשה הכול בשביל למנוע שפל גדול נוסף. והפעם בלי מלחמת עולם. לא עוד.

מתוך השפל הגדול נולדה דיסציפלינה חדשה. ג׳ון מיינרד קיינס הבריטי, אבי המאקרו-כלכלה, פרסם את ספרו ב-1936, והפך את המחשבה השמרנית השלטת על פיה. הוא טען בין היתר, כנגד הדעה הרווחת בזמנו, שממשלות יכולות לסיים את השפל הגדול, להקטין אבטלה ולייצב את המשק באמצעות הגדלת הביקושים. המלחמה, שהגדילה את ההוצאה הציבורית, נהייתה בעל כורחה תצוגת תכלית של התיאוריה הקיינסיאנית החדשה. בארצות הברית, רכיב ההוצאה הציבורית בתוצר האמריקאי התנדנד סביב ה-15% בשנות השלושים, אבל זינק בחדות ב-1941, והגיע ל-48% תוצר ב-1943. הגירעון בתקציב הפדרלי, שבמרבית שנות השלושים היה בין 0% ל-5% תוצר, התנפח ל-27%. רק אחרי המלחמה חזרה ההוצאה הציבורית לרמתה המקורית, והגירעון הפך ליתרה (וגם זה, באופן זמני). אבל בינתיים, נראה שהתרופה הקיינסיאנית כבר עבדה: לא רק המלחמה נגמרה; גם השפל כבר לא חזר.

אז מה למדנו?

כשפרץ משבר הקורונה בתחילת 2020, הייתה הסכמה כמעט גורפת בקרב קהילת הכלכלנים העולמית - בהובלת עמיתינו בארה״ב ובאירופה - שבנוסף למדיניות מוניטרית מרחיבה מאוד, הממשלות צריכות להקדיש משאבים גדולים, תוך כניסה לגירעונות גדולים, כדי למנוע את קריסת המשקים הלאומיים. ואכן, הכלכלות המובילות תמכו באופן מסיבי וחסר תקדים במשקי הבית ובעסקים המקומיים. פרטי התוכניות היו שונים ממדינה למדינה, אבל העיקרון היה דומה: ללוות כסף ולהזרים אותו לידי הציבור, העובדים, המובטלים, והמעסיקים. זה יהיה יקר, הזהירו הכלכלנים, ומסוכן. אבל ההססנות, אמרנו באותה הנשימה, תהיה יקרה ומסוכנת יותר.

וזה אכן היה, ועודנו, יקר ומסוכן. כפי שהובטח. הגירעונות ב-2020 הרקיעו שחקים: אומדנים מצביעים על כ- 15% תוצר בארה״ב ובבריטניה, וכ-10% בגוש האירו וביפן. (בישראל, הגירעון היה כ-11% תוצר, כנראה שקצת מתחת לממוצע ה- OECD , מועדון המדינות המובילות.) החובות הלאומיים תפחו גם הם-בדיוק לפי הוראות ההפעלה. נראה שמילטון פרידמן צדק, אם כן, כשאמר לפני יותר מחמישים שנה שבמובן מסוים, כולנו קיינסיאנים עכשיו.

וזה עדיין מסוכן, וזה עדיין לא נגמר. ומה נעשה אם הריביות יעלו? אם האינפלציה תחזור? אם וריאנט חדש יגיע? דאגנו מאוד, ואנחנו עדיין דואגים. אבל כמו שאמר חסידו של קיינס, הכלכלן המנוח ג׳ון קנת גלבריית, על הניו דיל של רוזוולט: דאגנו-ועשינו את זה בכל זאת.

סיכום ביניים: המצב קשה, אבל יש מקום לאופטימיות זהירה

רק לפני שנה, האבטלה בארה״ב זינקה מ-3.5% בפברואר 2020 לכמעט 15% באפריל. זה זינוק, תוך חודשיים בלבד, משיעור האבטלה הנמוך ביותר בחמישים השנים האחרונות, לגבוה ביותר מאז השפל הגדול. התחזיות באפריל 2020 היו שהאבטלה, שהייתה כבר קרובה להחריד ל-17% של 1939, עוד תמשיך לטפס. התמונה במקומות אחרים בעולם נראתה מפחידה לא פחות.

בשבועות האחרונים, עם פרסום הנתונים המצרפים הראשוניים לגבי משקי העולם ב-2020, אפשר לעצור לרגע ולעשות סיכום ביניים. לחזור ולשאול: אז מה היה לנו שם?

היה לנו שם רע. מאוד. אבל יחסית לתרחישים הקודרים ביותר מהם חששנו, הצלחנו מעל ומעבר לציפיות. בדיעבד, מהרבה בחינות, אפריל המר של 2020 היה השיא, נקודת המפנה. הכלכלה העולמית השתפרה מאוד מאז. בארה״ב למשל, שיעור האבטלה מאז רק ירד, ובחודש שעבר כבר התקרב ל-6%. קרן המטבע הבינלאומית העריכה בינואר השנה שכלכלת העולם איבדה 3.5% תוצר ב-2020. זה כואב, אבל זה הרבה יותר טוב ממה שיכול היה להיות. זה אפילו יותר טוב, בלמעלה מאחוז, מהתחזית הקודמת של הקרן, מאוקטובר 2020, ומהעדכון שלפניה, מיוני. וזה צפוי להשתפר במהירות: הקרן צופה צמיחה עולמית של 5.5% ב-2021 ומעל 4% ב-2022, שני עדכונים חיוביים נוספים של התחזית הקודמת. בקרן מסבירים את העדכון בהתקדמות מבצעי החיסונים, אבל גם בתמריצים פיסקליים בכלכלות הגדולות, כמו ארה״ב ויפן.

וזו לא רק קרן המטבע. מגזין האקונומיסט, למשל, ליקט לאחרונה 14 תחזיות לצמיחה כלכלית בארה״ב ב-2021. החציונית קרובה ל-6%. וגם אצלנו, בנק ישראל חזה בתחילת ינואר השנה צמיחה שנתית של כ-6% בשנתיים הקרובות, תחת תרחיש התחסנות מהירה-וזה עוד לפני בשורת פברואר מהלמ״ס שהתוצר הישראלי התכווץ ב-2020 ב-2.4%, ולא ב-3.7% כפי שהעריכו בבנק. הפעם האחרונה בה ישראל צמחה בקצב של 6% בשנה הייתה לפני עשור, בשנים שלפני ואחרי המשבר הפיננסי העולמי. ארה״ב צמחה בכזה קצב רק שנה אחת בחמישים השנים האחרונות.

אז למרות שהצמיחה המצרפית הצפויה הזו מסתירה מאחוריה הרבה סבל ואי שיוויון, היא עדיפה בהרבה על מה שיכול היה להיות, ועל מה שעד לא מזמן צפינו שיהיה. האופטימיות שהיא מציגה חוזרת גם במדדים אחרים. בישראל למשל, שניים מתוך ארבעת הרכיבים של מדד אמון הצרכנים של הלמ״ס חזרו בשבועות הראשונים של 2021 לרמה קרובה לרמתם אשתקד. שניהם פונים אל העתיד: הם אומדים את השינוי הצפוי במצב הכלכלי בשנה הקרובה - האחד, של משקי הבית, והשני, של המדינה.

שני הרכיבים הנותרים במדד אמון הצרכנים של הלמ״ס פונים פחות אל העתיד ויותר אל ההווה והעבר: הם אומדים כוונות לרכישות גדולות בשנה הקרובה בהשוואה לשנה האחרונה, ואת השינוי במצב הכלכלי של משק הבית בשנה האחרונה. גם הם התאוששו לאחרונה, אבל הם עדיין רחוקים ממצבם בתחילת השנה שעברה. כי המצב הכלכלי עדיין קשה. וזה מבלי לדבר על הבריאות, החברה, החירות, החיים עצמם. עם מאות אלפים בישראל ומיליונים רבים בארצות אחרות שאיבדו את מקור ההכנסה בשנה האחרונה ושלא רואים את הסוף. עם סבל עולמי שמרוכז, כרגיל, בקרב בעלי השכלה נמוכה יותר, נשים, צעירים, אלו שאינם מועסקים פורמאלית, ובאופן כללי אלו שחיים במדינות החלשות.

מוכרחים להמשיך לסייע לכל אלו. אבל הסיוע כעת צריך להיות ממוקד. מבחינת המאקרו-כלכלה, אם הכל יילך כשורה, כנראה שהביקושים המצרפיים כבר החלו לחזור. חיברנו את המשק העולמי למכונת הנשמה, והוא התייצב. 2020 הייתה שנה נוראית, וזה עוד לא נגמר, אבל היא לא מתקרבת לטרגדיה של השפל הגדול. בהינו בתהום, אבל הפעם הכלכלות המובילות עשו את הדבר הנכון, והעולם לא נפל. יש מקום לאופטימיות זהירה.

* הכותב הוא פרופסור במחלקה לכלכלה ע״ש משפחת בוגן ובמרכז פדרמן לרציונליות באוניברסיטה העברית בירושלים; ובבית הספר ס.ק. ג׳ונסון למנהל עסקים באוניברסיטת קורנל.

*המאמר פורסם בעיתון גלובס: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001363428&after_registra...

קראו פחות
lodgif

גמר חתימה טובה: הסכם שת"פ ייחודי בין העיר לוד לאוניברסיטה העברית

9 מרץ, 2021

קרא עוד
המטרה: הגדלה של מספר הסטודנטים בעיר ב – 25%. ראש העיר לוד, עו"ד יאיר רביבו: "זו הבעת אמון נוספת בקפיצת המדרגה של העיר לוד". רקטור האוניברסיטה העברית, פרופ' ברק מדינה: "מאמינים כי המיזם יוביל לשינוי חיובי ומהותי"

האם לוד בדרך להפוך לעיר אקדמית? הסכם ראשון מסוגו נחתם היום (רביעי) בין מוסד אקדמי – האוניברסיטה העברית, לעיר בישראל - לוד, כדי להנגיש את ההשכלה הגבוהה לצעירים ולעודד מסוגלות ללימודים אקדמיים בפריפריה העירונית.

שיתוף הפעולה צפוי לכלול עבודה מעמיקה בבתי ספר בלוד, הפעלת תוכניות חינוכיות משותפות ואיתור סטודנטים פוטנציאלים עבור לימודים באוניברסיטה. ראש העיר לוד עו"ד יאיר רביבו ורקטור האוניברסיטה העברית פרופ' ברק מדינה נפגשו בהיכל התרבות בלוד וחתמו על אמנת שיתוף פעולה, בנוכחות דיקן הסטודנטים של האוניברסיטה העברית פרופ' גיא הרפז, מנכ"ל כלכלית לוד עו"ד בן מיוסט, ומנהל אגף החינוך בעיריית לוד שלום עזרן, ונציגים מרכז הצעירים בלוד. שיתוף הפעולה בין הצדדים נועד להגדיל תוך חמש שנים את אחוז הסטודנטים והאקדמאיים בגילאי 25-50 בכ-25%.

העיר לוד בחרה בשת"פ עם האוניברסיטה העברית, האוניברסיטה המובילה בישראל, כדי לקדם מצוינות אקדמית ולאפשר לצעירי וצעירות לוד להתקדם ולממש את הפוטנציאל שלהם. בשנים האחרונות, עיריית לוד משקיעה רבות בחינוך, וזהו עוד נדבך חשוב ביותר בקידום העיר בתחום זה. שיתוף הפעולה יהיה גם בהקמת צוותי חשיבה לימודיים משותפים, בהענקת מלגות ובחשיפת הידע המדעי והמחקרי לילדי העיר לוד ולכלל תושבי העיר.

ראש עיריית לוד, עו״ד יאיר רביבו: "זו הבעת אמון נוספת בקפיצת המדרגה של העיר לוד ובהליכתה למרכז מגורים, תעסוקה ותחבורה בלב ישראל. העיר עוברת מהפיכה של ממש בתחום החינוך, כאשר היא עולה שנה אחר שנה בסולם הארצי, ממשיכה את מגמת העלייה באחוזי הזכאות לבגרות ואף זוכה בפרסים יוקרתיים. כעיר מובילה בתחום החינוך, ובאמצעות מרכז הצעירים הפועל מטעמה, ההשקעה בקידום והנגשת ההשכלה הגבוהה לתושביה הינו המשך טבעי למימוש חזון ופיתוח העיר".

נעמה יונה ממשרד הבריאות, בוגרת תואר ראשון במשפטים, ובוגרת תואר שני במדיניות ציבורית כחלק מהתכנית "צוערים לשירות המדינה" באוניברסיטה העברית שנאמה בכנס, סיפרה כי "כל האירוע הזה היה מרגש מאוד. כילידת העיר לוד, תמיד חלמתי ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. החוויה האקדמית שלי החלה למעשה עוד בהליך הקבלה לאוניברסיטה – אם זה בלגשת פעמיים לפסיכומטרי, הדאגה לחסוך כסף לטובת הלימודים והמחייה בירושלים וההחלטה לוותר על הטיול הגדול של אחרי הצבא, שרבים מחבריי עשו. הלימודים עצמם באוניברסיטה היו מעצימים ומפתחים, החל מלמידה משותפת בקורסים יחד עם בן של פרופסור ובן של חבר כנסת, וכלה ביציאה לתכנית חילופי סטודנטים בחו"ל שנתנה נופך בינלאומי ללמידה האקדמית. התחושה הטובה בלימודים הובילה אותי יחד עם עוד חברים מהאוניברסיטה להקים את תכנית 'הזדמנות אמתית' עבור תושבים מהפריפריה החברתית והגאוגרפית בישראל, דרכה הזמנו צעירים להגיע ליום פתוח אלטרנטיבי באוניברסיטה העברית שבמהלכו הציגו להם מלגות, מסלולי מעבר, הטבות והקלות בלימודים ואת כל האופציות להצליח להגיע לאקדמיה איכותית ומובילה בישראל. בסוף התוכנית הוטמעה ביחידה למעורבות חברתית באוניברסיטה העברית".

רקטור האוניברסיטה העברית, פרופ' ברק מדינה, סיכם: "חלק מהחזון של האוניברסיטה העברית הוא להגדיל את מספר הסטודנטים המגיעים אלינו מאזורי פריפריה גיאוגרפית וכלכלית-חברתית, ולחתור לשוויון הזדמנויות בתחומי ההשכלה הגבוהה. לפיכך, הוחלט על שיתוף הפעולה בין האוניברסיטה לעיריית לוד. מטרתנו לפתוח את שערי האוניברסיטה עבור צעירים רבים מערים שונות ברחבי הארץ, ולעורר אצל כל מי שרק אפשר את הרצון להצליח ולהצטיין בלימודים אקדמיים. אנחנו מאמינים כי המיזם יוביל לשינוי חיובי ומהותי, ולקידום מערכת החינוך והחברה בישראל".

באמנה המשותפת נכתב, בין היתר, כי "האוניברסיטה העברית, המוסד האקדמי המוביל בישראל, חרטה על דגלה מחויבות עמוקה לקידום שוויון בחברה הישראלית. האוניברסיטה פועלת להגדלת מספר הסטודנטים המגיעים אליה מאזורי פריפריה גיאוגרפית וכלכלית-חברתית. עיריית לוד נבחרה להיות השותף האסטרטגי הראשון של האוניברסיטה מחוץ לעיר ירושלים, לאחר בחינת הנתונים המעידים כי קיים בה פוטנציאל משמעותי להגדלת מספר הסטודנטים מהעיר לוד באוניברסיטה העברית. עיריית לוד והאוניברסיטה העברית יאמצו תוכנית אסטרטגית משותפת ליצירת מרחב בעל אפשרויות מעשיות על מנת להתגבר על החסמים הקיימים כיום עבור הצעירים הניגשים ללימודים. נוסף על כך, מתוכננת השקעה ייחודית בקידום תוכניות לתואר ראשון ושני בקרב העובדים במסגרות השונות בעיריית לוד".

 

פרסומים בתקשורת:

https://www.inn.co.il/news/470333

https://yehudili.co.il/%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%91%d7%a8%d7%a1%...

http://www.ezori.net/articles/lodnews/10517/

קראו פחות
ריח בתמונה

הדוקטורנט ולד שומייקו ופרופ' עודד שוסיוב מהפקולטה לחקלאות פיתחו אף אופטי ממוחשב שיכול לזהות ריחות ולהפוך אותם לתמונה על מסך המחשב

9 מרץ, 2021

2

יום האישה 2021 - מהאקדמיה לחזית הקורונה

8 מרץ, 2021

מגפת הקורונה טלטלה גם את שגרת יומן של החוקרות הבכירות של האוניברסיטה העברית וגייסה אותן לחזית העשייה והמחקר בתחום. ברב שיח מיוחד הן מספרות על הבחירות בחייהן, על האתגרים המקצועיים והאישיים של נשים באקדמיה, ועל ההתמודדות המפתיעה בתקופת הקורונה.

לקריאת הכתבה בגיליון מיוחד של מגזין דה-מרקר ליום האישה, לחצו כאן.

ראה גם: בתקשורת, סגל
רון גרליץ

מעסיקים, אל תיתנו לעובדים החלשים לשלם את מחיר המגפה

19 מאי, 2020

בימים אלה המשק חוזר לפעילות, ומעסיקים מחזירים לעבודה חלק מהעובדים שהוצאו לחל"ת – אך לא את כולם. על פי הערכות של שירות התעסוקה, כחמישית מהעובדים שהוצאו לחל"ת, כ־200 אלף עובדים, לא יחזרו לעבודה עד סוף השנה ואולי אף מעבר לכך. מי הם העובדים שייחרץ גורלם להישאר מחוץ לשוק העבודה, ואולי אף לזמן רב?

ריחוק בין מדינות, שאלוני בריאות בנתב"ג, פריסת כוחות צבאיים? כך עשוי להיראות העולם אחרי הקורונה

12 אפריל, 2020

מוסדות כלכליים, תרבותיים, פוליטיים וצבאיים במדינות שונות נפגעות או משותקות על ידי אויב ביולוגי נסתר. נגיף הקורונה אינו רק מביא אזרחים להיות אחד נגד השני, אלא גם משפיע על היחסים בין מדינות. למרות שאנחנו לא יודעים בוודאות מתי תסתיים המלחמה הנוכחית שאנו מנהלים, נראה יותר ויותר כי הזמן שיידרש לנו להביס את הנגיף – בין אם באמצעות חיסון, תרופה או פשוט החלטה שעלינו לחיות איתו – ישפיע על אופיו של העולם הפוסט-קורונה.

ראה גם: מאמרי דעה

מגפת הקורונה: מדוע הנסיך הרי ומייגן מרקל בבידוד?

19 מרץ, 2020

מדוע הרי ומייגן בבידוד? וסופי טרודו, אשתו של ג'אסטין טרודו בקנדה? ותום הנקס? וקווין דוראנט הענק? באמת -- למה ספורטאים וכוכבי קולנוע מגיעים לבידוד מוירוס הקורונה? ולמה שרים, חברי כנסת וראשי מועצות? ומדוע צוותים רפואיים נמצאים בסיכון? האם האליטות בסיכון גבוה מעמך, והאם הן מסכנות את עמך? מטרת השיחה היום לפתוח צוהר להבנת הקשר בין חברה, רשתות חברתיות ווירוסים. בסוף תופענה המלצות ממשיות – בתקווה עם הגיון ברור לטיבן. בראשן – תשמרו על הצוותים הרפואיים שלנו. לקחים מעבודתו של פרופ' אליהו כ"ץ על התפשטות של חדשנות. גם ויראלית.

משתמש בפייסבוק

הודעה חשובה למשרד הבריאות – אתם מתבססים על מחקר אקדמי מוטעה

3 פברואר, 2020

עכשיו זה רשמי, שימוש מוגבר ברשתות חברתיות עלול לגרום לדיכאון ולאובדנות בקרב מתבגרים. כך לפחות טוענת המועצה הלאומית לבריאות הילד במשרד הבריאות, בנייר עמדה שפורסם לפני כחודש וזכה לתהודה ציבורית רבה. בניסוח מדויק יותר נאמר במסמך כי "קיימות הוכחות ראשוניות למתאם בין משך החשיפה למדיה חברתית לעליה בתסמינים דיכאוניים ומחשבות אובדניות במתבגרים אמריקאים". כותבי המסמך מסתמכים על מחקר רחב היקף הכולל כחצי מיליון (!) בני נוער מארה"ב, ומוסיפים המלצה להורים להגבלת זמן המסך שלהם ושל ילדיהם.

ראה גם: מאמרי דעה
eating. carles rabada, unsplash

ממצאים ראשונים למחקר ייחודי: חדרי הכושר סגורים? הישראלים ממשיכים להשמין

16 דצמבר, 2020

מחקר המשך של האוניברסיטה העברית על הרגלי התזונה וההשמנה של הישראלים חושף כי 60% דיווחו כי העלו במשקלם עד כה, מחצית מהם העלו כ-3.5 ק"ג בממוצע. ד"ר חורש דור-חיים, מראשי המחקר: "התוצאה שמתקבלת היא נזק בלתי הפיך לבריאות הציבור"

מפת התחלואה המצטברת לפי אזור סטטיסטי

כלי חדש להחייאת תוכנית ה"רמזור": מפות תחלואת קורונה בישראל שלוקחות בחשבון ניצני התפרצות, "נקודות חמות" והתאוששות מהקורונה

16 דצמבר, 2020

שוחטר במהלך משבר הקורונה. צילום באדיבות דוברות משטרת ישראל

חוקרי האונ' העברית בניתוח עדכני של נתוני הקורונה: "יש עוד זמן רב עד שיהיה צורך לדבר על סגר מלא"

3 דצמבר, 2020

חוקרי האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה, המנטרים באופן יומי את מצב התחלואה בישראל, פרסמו אמש (רביעי, 2.12.20) ניתוח עדכני של נתוני הקורונה שנשלח לגורמים הרלוונטיים, לפיו ישנה יציבות בתחלואה שמאפשרת התאמת מגבלות. "במצב התחלואה הנוכחי יש עוד זמן רב עד שיהיה צורך לדבר על סגר מלא, ולכן ניתן למנוע הגעה אליו באמצעות פעילות להורדת התחלואה, כי המשך הפעילות הנוכחית מוביל לעליית תחלואה והתפשטות המגיפה. נדרש לתגבר אכיפה ולהגביר שליטה במוקדי ההתפרצות, עיקר ההתפרצות הנוכחית היא מקומית", נכתב במסקנות המסמך. 

מימין לשמאל - jacinda ardern, Mette Frederiksen, angela merkel. צילומים מתוך ויקיפדיה

מחקר חדש בחן נאומים לאומה שהעניקו מנהיגים ומנהיגות במשבר הקורונה - וחשף מדוע נשים מנהיגות טובות יותר מגברים

30 נובמבר, 2020

depressed_by_sholto_ramsay_unsplash

דווקא עכשיו: מקדימים תרופה למכה, נלחמים באובדנות

24 נובמבר, 2020

חוקרים מהטכניון ומהאוניברסיטה העברית בירושלים פיתחו טכנולוגיה חדשנית לאיתור מוקדם של נטיות אובדניות, החשובה במיוחד בימי משבר הקורונה. הטכנולוגיה מבוססת על אנליזה חכמה של טקסטים ברשתות החברתיות. עבודתם המדעית פורסמה בכתב העת Scientific Reports מבית Nature

Woman wearing face mask during coronavirus outbreak. by engin akyurt

סקר: נשים חוות לחץ נפשי רב יותר מגברים במשבר הקורונה, דואגות יותר מגברים לבריאות בני המשפחה ונשארות אופטימיות

22 נובמבר, 2020

עוד עולה מהסקר החדש, שבוצע על ידי פרופ' גד יאיר מהאונ' העברית, כי אנשים שחלו בקורונה הפכו שאננים ופחות שומרים על היגיינה, לציבור לא בוער להעמיק את הידיעות לגבי מגיפת הקורונה ותסמיניה והוא פחות סומך על התקשורת ומסריה, והמשיבים לא מאמינים שהצעירים ישנו את נוהגי החתונה שלהם בעתיד הקרוב

בדיקות קורונה באוניברסיטה העברית

מחקר חדש: הדסה והאונ' העברית ביצעו 130,000 בדיקות קורונה תוך חיסכון של 76% מערכות הבדיקה

15 נובמבר, 2020

קבוצת חוקרות בראשות ד״ר מורן יסעור ופרופ' דנה וולף מציגה ממצאים ראשונים מסוגם אודות הרגישות והיעילות של שיטת האיגום, המאפשרת לבדוק עד שמונה נבדקים בעזרת בדיקה יחידה. כתב העת nature שיבח את תוצאות המחקר בעדכון הקורונה העתי שפרסם לחודש נובמבר

ננו נוגדנים [בסגול] מתיישבים על הספייק של וירוס הקורונה. צילום מתוך מעבדתה של דר דינה שניידמן

מחקר ישראלי-אמריקאי: קוקטייל ננו-נוגדנים שהופק מהחיה למה יצליח לעצור את נגיף הקורונה החדש, ביעילות ובעלות נמוכה

9 נובמבר, 2020

 המחקר פורסם ב-"Science" ובוצע בין היתר בהובלת ד"ר דינה שניידמן וצוותה מהאונ' העברית, שטוענת כי "בהשוואה לטיפולים בנוגדנים סטנדרטיים שנמצאים כרגע בשלבים קליניים מתקדמים, שהם יקרים מאוד ויכולים בקלות לעלות מעל 100,000 דולר לחולה, ניתן לייצר ננו-נוגדנים מהונדסים בזול, בקנה מידה גדול - התואם היטב למשבר הנוכחי". קוקטייל ננו-נוגדנים שיצרו החוקרים במחקרם נמצא כעת בשלב הניסויים הפרה-קליניים

children. from pixabay

פרופ' אורה פלטיאל: "קשה לי מאוד להבין מדינה שמעודדת ילודה ולא דואגת למה שקורה לילדים"

8 נובמבר, 2020

"הילדים נשכחו פה. הילדים הם הקורבנות של ניהול מגפת הקורונה, ופחות של המגפה, וצריך להגן עליהם", כך קובעת אורה פלטיאל, פרופסור לאפידמיולוגיה בבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית-הדסה בראון, המשמשת כאחת מחברות קבוצת המומחים לבריאות הציבור שניהלה את המאבק להחזרת כיתות א'-ד' ללימודים. מתוך ראיון שנערך עם פרופ' אורה פלטיאל בכלכליסט.

img

מדאיג: חצי שנה אחרי שחלו, כמעט מחצית מחולי הקורונה שהשתתפו במחקר דיווחו על תסמין אחד לפחות שנשאר

1 נובמבר, 2020

מתוצאות מחקר חדש שבוצע על ידי חוקרות וחוקרים מהאוניברסיטה העברית, בראשות פרופ' מאשה ניב ורופאי הדסה, עולה כי תסמינים של עייפות, שינויים בריח ובטעם וקשיי נשימה היו שכיחים גם לאחר תוצאות מטוש שלילי. 46% מהחולים דיווחו על תסמין אחד לפחות גם חצי שנה לאחר ההידבקות בקורונה

מימין לשמאל - פרופ' אורון שגריר סגן נשיא לבינלאומיות; שי פודולר יור אגודת הסטודנטים באונ' העברית; פרופ' אשר כהן נשיא האונ' העברית; ישי פרנקל סגן נשיא ומנכל האונ' העברית. צילום - יוסי זמיר

נשיא האונ' פרופ' אשר כהן וסגן נשיא ומנכ"ל ישי פרנקל עברו בדיקת קורונה – כחלק מחניכת תחנת בדיקות קורונה בקמפוס הר הצופים

1 נובמבר, 2020

הנהלת האוניברסיטה העברית והפקולטה לרפואה יחד עם המרכז הרפואי הדסה עין-כרם הקימו תחנות ייעודיות לביצוע בדיקות קורונה, מתוך דאגה לסטודנטים הלומדים בה. המיזם יצא לדרך בסוף החודש (21.10) בקמפוס הר הצופים. בבדיקות הראשונות השתתפו נשיא האוניברסיטה העברית פרופ' אשר כהן, סגן נשיא ומנכ"ל האוניברסיטה ישי פרנקל, סגן נשיא לבינלאומיות פרופ' אורון שגריר, יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה שי פודולר וסטודנטים ישראלים ובינלאומיים מסוימים שנרשמו מראש לבדיקה.