מחקר חדש קובע: חורבת תפן הוקמה על ידי החשמונאים במאה הראשונה לפנה"ס ולא על ידי תושבי עכו

מחקר חדש קובע: חורבת תפן הוקמה על ידי החשמונאים במאה הראשונה לפנה"ס ולא על ידי תושבי עכו

27 יוני, 2022

קרא עוד
המבנה הוקם על מנת להגן על הממלכה החשמונאית, באחת התקופות המשמעותיות בתולדות העם היהודי בגליל

חורבת תפן שליד כרמיאל, אחד האתרים המבוצרים הבולטים באזור, תוארכה על ידי חוקרים לתקופת השלטון הסלאוקי במאה השניה לפני הספירה. מחקר חדש של רועי צבר, דוקטורנט מהחוג לארכיאולוגיה והמזרח הקדום באוניברסיטה העברית, חושף כעת כי הסברה לגבי תיארון החורבה אינה נכונה, וכי המצודה הוקמה למעשה לאחר התפוררות הממלכה הסלאוקית ובשיא פריחתן של ממלכות מקומיות קטנות ברחבי דרום הלבאנט. לפי המחקר החדש, שפורסם בכתב העת BASOR, המבצר הוקם בשלהי שלטונו של המ לך החשמונאי אלכסנדר ינאי. מקומה הגיאוגרפי של המצודה מרמז כי היא נבנתה על מנת לעזור בהגנה על גבולה הצפון מערבי של ממלכת החשמונאים.

במחקרים קודמים, העריכו חוקרים שהמצודה נבנתה במאה ה-2 לפנה''ס על ידי תושבי עכו ונכבשה על ידי החשמונאים רק לאחר מכן. כעת, קובע המחקר שהמצודה הוקמה למעשה ברבע הראשון של המאה ה-1 לפנה''ס על ידי החשמונאים עצמם, כמצודת גבול אל מול העיר עכו. החוקרים חפרו בארבעה מוקדים באתר וחשפו לראשונה את רצפות המגדלים שהקיפו את המצודה ואת יסודותיהם. במהלך החפירה, נמצ או כלי חרס, זכוכית, כלי עצם, מתכות ומטבעות שתוארכו לתקופת החשמונאים וכך הוכיחו כי המצודה הוקמה בתקופה זו.

המחקר נערך כחלק מ ''פרויקט הגליל ההליניסטי'', בהנחיית פרופ' עוזי ליבנר, גם הוא מהאוניברסיטה העברית, שמטרתו לאסוף נתונים ארכיאולוגיים חדשים אודות התקופה ההלניסטית בגליל וכך להכיר טוב יותר את התרבות של תושביו, שהידיעות עליה מועטות ונתונות במחלוקת. צבר הסביר את משמעות הממצאים: "ממצאים מפתיעים אלה, מאפשרים להגדיר את התרבות החומרית שאפיינה את תושבי הגליל שהגיעו מיהודה בתקופה זו, טרם הפך הגליל לזור מיושב בצפיפות ביהודים, כפי שתואר בכתביו של יוסף בן מתתיהו. המחקר עוזר לנו להבין פרק זמן עלום בהיסטוריה של הגליל ובהיסטוריה של העם היהודי ובכך לקרב אותנו עוד צעד בדרך להבנה טובה יותר של החיים שחיו פה לפני יותר מ 2000 שנה.''

המחקר המקורי

פרסומים בתקשורת: YNET

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
תוכנית מושל הגשת מועמדות למלגת לימודים תשפג

תוכנית מושל: מלגת שכר לימוד ומלגת קיום לתואר ראשון בתחומי ההנדסה, רפואה ומדעי המחשב

12 יוני, 2022

אם יש לכם מוטיבציה להצליח, לעבוד קשה ובנחישות ולהגשים לעצמכם חלום, ואתם מגיעים מרקע כלכלי מאתגר, תוכנית מושל לתואר ראשון לתחומי ההנדסה, רפואה ומדעי המחשב- בדיוק בשבילכם.

Derek Thomson, unsplash

איך מגדלים פילנטרופ? מחקר חדש מוכיח שככל שילדים מתבגרים, כך הם גאים יותר בתרומה לנזקקים

12 יוני, 2022

נתינה לאחר היא ערך חברתי חשוב שכולנו חונכנו עליו מגיל צעיר, אך לפעמים נראה שלא קל לוותר על המשאבים שלי לטובת האחר. מחקרים קודמים הראו שעם הגיל ילדים חווים רגש חיובי כשהם בוחרים לעזור לאחרים, אך עד כה לא נבחנו רגשות חיוביים ספציפיים, כמו גאווה, ולא הבחינו בין נתינה בהקשרים שונים. מחקר חדש שנערך על-ידי ד"ר חגית סבטו מבית הספר לחינוך של האוניברסיטה בשיתוף עם פרופ' טל אייל מהמחלקה לפסיכולוגיה שבאוניברסיטת בן-גוריון, מוכיח שבתנאים מסוימים ילדים מקשרים בין נתינה לאחר וגאווה. ממצאי המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of Experimental Child Psychology, ומראים כי עם הגיל, התנהגות לפי "קוד" חברתי של נתינה למי "שצריך" לתת לו, גורמת לילדים להרגיש יותר רגש חיובי, ובפרט גאווה.

קרא עוד

החוקרות ערכו שני ניסויים חברתיים של חלוקת ממתקים, בהם השתתפו למעלה מ-600 ילדים בגילאי יסודי ממרכז הארץ. המחקר השווה בין ילדים צעירים, בגילאי 7-9, לילדים גדולים יותר, בגילאי 10-12. "השווינו בין רגש של גאווה, שהוא רגש שקשור לעמידה בסטנדרט מוסרי, לרגש של הנאה, שהוא רגש חיובי כללי שיכול להתעורר בעקבות החלטה לעזור לאחר, בזכות התחושה הנעימה בעשיית מעשה טוב ולאו דווקא בשל ההתנהגות הערכית והמוסרית", מסבירות החוקרות. במהלך הניסויים, למחצית מהילדים נאמר שהילד האחר נזקק, ולמחצית השנייה לא ניתן מידע לגבי הנזקקות שלו. בניסוי השני, כל ילד החליט באופן פרטי בלי ידיעת הנסיינית האם וכמה ממתקים לחלוק. לאחר מכן, הילדים דירגו את מידת הגאווה וההנאה שהרגישו בעקבות ההחלטה. הממצאים הראו שהילדים הגדולים יותר ציפו שבני גילם ירגישו יותר גאווה בעקבות נתינה לילד נזקק על-פי הנורמה החברתית. בנוסף לכך, הילדים הגדולים יותר דיווחו על יותר רגש חיובי בעקבות נתינה לנזקקים, וככל שנתנו יותר – דווקא לילד נזקק – הם דיווחו על יותר גאווה.

"מחקרים קודמים הראו שילדים רגישים לנזקקות האחר כבר מגיל גן, וגם שעם הגיל הרגישות גוברת ומתבטאת בהחלטה לעזור לנזקקים", משתפת ד"ר סבטו. לטענת החוקרות, לילדים לא קל לחלוק עם אחרים ממתקים או כל משאב נחשק אחר, אבל המחקר הנוכחי מראה שבתנאים מסוימים ילדים מקשרים בין נתינה לאחר וגאווה. פרופ' אייל מסכמת כי המחקר עוזר לבסס את ההשלכות הרגשיות של התנהגות נתינה של ילדים בגילאים שונים, תורם להבנת התהליך ההתפתחותי של הפנמת ערך הנתינה ומהווה בסיס למחקרים עתידיים בקשר שבין גאווה להתנהגות חברתית חיובית.

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Claudio Schwarz, unsplash

חוקרים הצליחו להדפיס חומרים שמסוגלים לשנות את עצמם

12 יוני, 2022

באמצעות מדפסות תלת-ממד ודיו המבוסס על חומרים טבעיים, חוקרי האוניברסיטה מסוגלים להדפיס עץ ולתכנן את צורתו בזמן הייבוש. "הפיתוח יחולל מהפכה בתכנון ובנייה של מבנים המשנים את עצמם", משתף אחד החוקרים

במחקר חדש שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Polymers, הצליח צוות חוקרים מהאוניברסיטה לחקות את תהליך ההרכבה הטבעי של העץ באמצעות מדפסות תלת-ממד. תוצאות המחקר מפתחות גישה חדשה לתכנון ומידול אובייקטים שמסוגלים לעצב את עצמם. המחקר נערך בהובלת פרופ' ערן שרון מהמכון לפיסיקה שבאוניברסיטה, פרופ' עודד שוסיוב מהפקולטה לחקלאות ופרופ' שלמה מגדסי מהמכון לכימיה, בשיתוף עם הדוקטורנטים דורון קם ועידו לוין.

קרא עוד

המחקר בשנים האחרונות הוביל לפיתוח חומרים חכמים המאפשרים לחקות את האופן בו הטבע מייצר צורות, ולפתח מכך שיטות חדשות לתכנון ובנייה של מבנים המשנים את צורתם. אחד החומרים הנפוצים ביותר בשימוש האדם הוא העץ, חומר חכם אשר מתכווץ כאשר הוא מתייבש, וכך לרוב, מבני עץ כמו גדרות ושולחנות שהושארו בחוץ יתעוותו עם הזמן. בניסיון לחקות את תהליך ההרכבה הטבעי של העץ, הצליח צוות החוקרים לפתח שיטה להדפסת משטחים אשר מתכווצים ומשתנים למגוון צורות על-פי תכנות מראש. ההדפסה התלת-ממדית בשיטה החדשה מאפשרת לייצר מבנים מורכבים במינימום פסולת. יתרה מזאת, נעשה שימוש בדיו המבוסס על חומרים צמחיים טבעיים. "חומר הדיו ייחודי לנו ומורכב מאובייקטים מבוססי עץ שניתן לייבש ולקבל מהם מגוון עיוותים וצורות שלא היה ניתן לקבל באופן טבעי בעבר", משתף הדוקטורנט קם.

פרופ' שרון מסביר כי למעשה, "דורון פיתח יכולת מתקדמת להדפיס עץ במדפסת תלת-ממד, וכעת אנו מסוגלים לתכנן את שיעור וכיוון ההתכווצות של הגוף המודפס בזמן הייבוש, דבר הקובע את צורתו התלת-ממדית". במהלך המחקר, נוצרו בשיטה החדשה רצועות עץ שיכולות לחקות התפתלות של תרמילי זרעים במהלך ייבוש. בהתייחס לתוצרים הסופיים, פרופ' שוסיוב מוסיף כי "אנחנו מצליחים לקבל עקמומיות משטח שלא ניתן היה לקבל באמצעים אחרים. לדוגמא, בקיפול נייר רגיל אנחנו לא יכולים לקבל צורה של אוכף, ואילו בשיטה החדשה זה אפשרי".

קראו פחות
ראה גם: מחקר, סגל
Taylor Brandon, unsplash

לא האידיאולוגיה, אלא 30 שנות מדיניות כלכלית גרמו להתרחבות ההתנחלויות בגדה המערבית

12 יוני, 2022

אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות בסכסוך הישראלי-פלסטיני היא ללא ספק ההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית. ההתפשטות המהירה שלהן בארץ מובנת בדרך כלל כתוצאה של אידיאולוגיה משיחית, במיוחד, של תנועת המתיישבים הדתית-לאומית. מאמר חדש מציע דרך שונה להסתכל על המצב: לא המניעים האידיאולוגיים, אלא המדיניות הכלכלית המיטיבה של הממשלה באזור מאז שנות ה-80 היא הסיבה להתרחבות מפעל ההתנחלויות. המאמר נכתב על-ידי ד"ר ארז מגור מתוכנית עמיתי מרטין בובר באוניברסיטה וד"ר מרקו אלגרה מאוניברסיטת ליסבון, והתפרסם לאחרונה בכתב העת Political Geography.

קרא עוד

החוקרים אימצו נקודת מבט מדינתית כדי לבחון את שינויי העומק במדיניות הפיתוח של הדיור בישראל מאז שנות ה-80 ואת ההשפעה על ההתנחלויות. "התמקדנו בעיקר בהתנחלויות עירוניות גדולות, עם יותר מ-5,000 תושבים כ-20-30 ק"מ ממרכז ת"א או ירושלים, שעד כה זכו לתשומת לב מעטה במחקר, ובמיוחד בתפקיד משרד השיכון והדיור בהקמתן", מסביר ד"ר מגור.

ממצאי המחקר מראים שהחל משנות ה-80, משרד השיכון ריכז את מרבית ההשקעה הציבורית במטרה לפתח התנחלויות באזורי ביקוש בגבול הקו הירוק או בסמוך לו. "ההוצאה הציבורית באזור יהודה ושומרון גדלה ב-300% וכך גם גידל היקף הבנייה בחסות משרד השיכון. בשנת 1984 יהודה ושומרון הפכה לאזור הגאוגרפי עם היקף בניית הדיור הגדול ביותר במדינה, כאשר כ-75% מהבנייה נעשתה בהתנחלויות עירוניות", מדגים ד"ר אלגרה. לטענת החוקרים, כ-85% מכלל ציבור המתנחלים מתגורר בהתנחלויות עירוניות אלה הסמוכות לקו הירוק, וההשקעות באזור זה נועדו, בראש ובראשונה, להתמודד באופן חלקי עם לחצים גוברים לדיור בר השגה בקרב הציבור הישראלי הכללי ואף לטפל בבעיות הרווחיות של תעשיית הבנייה הפרטית שנמצאה במשבר. במטרה להפוך את ההתנחלויות ליעד מגורים אטרקטיבי שיספק מענה הולם למצוקת הדיור, נאלץ משרד השיכון לחרוג ממדיניות הליברליזציה שקידם בשאר הארץ, לפיה המדינה מצמצמת משמעותית את היקף הבנייה הממשלתית והציבורית. מגור מדגיש כי "הוצאות הדיור מטעם משרד השיכון הובילו להורדת מחירי הדיור בהתנחלויות במידה משמעותית ממחירי דירות דומות בערים כמו ירושלים, כפר סבא או פתח תקווה. בפרסומות של דירות באריאל, לדוגמא, צוין שהודות לסיוע הממשלתי יכול זוג צעיר לרכוש דירת 3 חדשים בשווי 1,750,00 ₪ במחיר 75,000 ₪ בלבד".

בנוסף לבנייה ישירה, המשרד הפעיל בתקופה זו גם סדרה של תכניות סיוע עבור תושבי ההתנחלויות, כמו הלוואות ומענקים. חוקרים מסבירים כי היקף המשכנתאות והמענקים שנהנו מהם תושבי ההתנחלויות עלה עד חצי בהשוואה למה שקיבלו רוכשי דירות באזורי פיתוח שבתחומי הקו הירוק. מעורבות משרד השיכון לא הסתכמה רק בתחום הדיור אלא כללה גם השקעה אדירה בהקמת תשתיות, סלילת כבישים ופריסת רשתות ביוב, מים, חשמל ותקשורת. בשנות ה-80, יותר ממחצי ההוצאות על תשתיות במסגרת הקמת שכונות חדשות בשטחים הושקעו בשבע ההתנחלויות הגדולות דאז. החוקרים מוסיפים כי המשרד מימן גם הקמה של מוסדות ציבור בשטחים, כדוגמת בתי ספר, מרפאות ומרכזים קהילתיים. לטענת ד"ר אלגרה, מוסדות אלו אמנם סיפקו לתושבי ההתנחלויות מגוון של משרות ציבוריות, אבל קרבתן של ההתנחלויות העירוניות לתל אביב וירושלים אפשרו לתושביהן להישען בעיקר על מרכזי התעסוקה והשירותים הקיימים שבתוך ישראל הריבונית. הסיוע למתנחלים אפשר למדינה להמשיך ולצמצם את מדיניות הרווחה האוניברסלית בתוך הקו הירוק, אך להציע תחליפים מסוימים בתחום של דיור, תשתיות ורווחה בשטחים. לטענת ד"ר מגר, ניתן לראות זאת כסוג של מנגנון פיצוי שניתן רק במסגרת ההתנחלויות.

השקעת המשאבים וסבסוד עלויות הדיור בהתנחלויות הסמוכות לאזורי הביקוש יצרו הזדמנות גם לשיתוף פעולה עם מגזר הבנייה הפרטי. "השקעה ציבורית גוברת בדיור, כבישים ותשתיות בהתנחלויות עירוניות כמו אריאל, מעלה אדומים, קרני שומרון, ביתר עלית וגבעת זאב, הממוקמות באזור של תל אביב וירושלים היו גורם מרכזי בהאצת תהליכי ההגירה להתנחלויות ומהווים, עד היום, את סוד הצלחתן", מסכמים מגור ואלגרה. השקעות אלו משכו מספר הולך וגדל של קבוצות בחברה הישראלית שלאו דווקא היו שותפות לאג'נדה האידיאולוגית-דתית של תנועת ההתיישבות, אבל נזקקו לפתרונות דיור וחיפשו הזדמנויות חדשות לשפר את מעמדן. עם הזמן, קבוצות אלו הפכו לא רק ללקוחות העיקריים של מפעל ההתנחלות אלא גם לבסיס התמיכה הפוליטי של מפלגות הימין, שכן הנתונים מראים שמרבית הציבור בהתנחלויות תומך במפלגות אלה. במילים אחרות, הטבות הדיור השונות שסיפקה המדינה אחראיות להתרחבות ההתנחלויות על-ידי חלק גדול מהציבור הישראלי.
קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Briana Tozour, unsplash

שירותי המתורגמנות שמציעה המדינה לעולים חדשים אינם מקצועיים מספיק

12 יוני, 2022

בשנת 2021, חל זינוק של 31% במספר העולים לישראל בהשוואה לשנה שעברה. שירותי רווחה חברתיים הם מצרך חיוני עבור עולים רבים כדי שיוכלו להשתלב טוב יותר, אך נראה כי שירותי התרגום בארץ לא זוכים להכרה הראויה ואינם מקצועיים מספיק. מחקר חדש של חממת מבט בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה, מוצא ששירותי התרגום עבור העולים החדשים אינם נגישים ומקצועיים מספיק ולכן פוגמים ביכולת השילוב של העולים החדשים. התוצאות הוצגו בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בכנסת. את המחקר הובילו פרופ' יוחאי נדן, ד"ר ארנה שמר, ותמר שורץ-זיו מהאוניברסיטה העברית, בשיתוף עם משרד הרווחה והאגודה לפיתוח ולקידום כוח האדם בשירותים החברתיים מארגון הג'וינט.

קרא עוד

המחקר נערך בלשכה לשירותים חברתיים בעיר גדולה בארץ, בה המתורגמנים הם עובדים סמך מקצועיים או מתנדבים בני התרבות אותה הם מתרגמים, כשחלקם עברו הכשרה התחלתית למתורגמנות קהילתית. "התמקדנו בשתי אוכלוסיות עולים, העולים מאתיופיה והעולים מצרפת, וניסינו להבין את החוויות והתפיסות של המתורגמנים והעובדים הסוציאליים שעובדים איתם", מסבירה ד"ר שמר. הממצאים משקפים כי המתנדבים והמתורגמנים הקהילתיים בישראל לא עוברים תהליכי הכשרה משמעותיים ואין הליכי הסמכה לתפקיד חשוב זה.

זאת ועוד, המתורגמנים, אשר מגיעים מהקשר תרבותי וחברתי דומה לעולים שאיתם הם עובדים, מתבססים על הבנה והזדהות עמוקה עם העולה במהלך השיח הטיפולי. כתוצאה מכך, נוצרת מורכבות כאשר מצד אחד העולים חשים כך יותר ביטחון, שייכות ושמבינים אותם, ומצד שני חלקם יעדיפו שלא להיחשף ליד אדם מהקהילה או דווקא יגבירו ציפיות ממנו שיקדם את הטיפול בעניינם. בנוסף, מצאו החוקרים כי השכר נמוך וחוסר היציבות התעסוקתית של המתורגמנים, משפיעים על איכות התרגום. "באופן אירוני, למרות שישראל הינה קיבוץ גלויות שמעודד עלייה, תפקיד המתורגמן לא מבוסס מקצועית והעולים מקבלים שירות לקוי בהליך שילובם בקהילה. מדינת ישראל עדיין צריכה לעבוד הרבה כדי להטיב ולהנגיש את השירות הזה בצורה המקצועית ביותר מבחינת הכשרה, הדרכה ותקנים", מוסיפה תמר שורץ-זיו.

עם זאת, צוות החוקרים מציע דרכים לשפר את המפגשים בין העולים למתורגמנים. פרופ' נדן מוסיף לדוגמא כי "ניתן לשפר את תיאום הציפיות המוקדם לחלוקת העבודה בין העובדת הסוציאלית למתורגמן, תוך מתן מקום לביטוי הכישורים וההקשרים שלו שיכולים לתרום לקשר עם המטופלים". מבחינת ההכשרה וההדרכה לתרגום, החוקרים מציעים לכלול תכנים הקשורים לגישור בין-תרבותי המתייחסים להקשרים של מנהגים, תפיסות עולם ואורח חיים של עולים. בנוסף, יש להרחיב את ההכשרה בתרגום קהילתי גם לעבודות הסוציאליות שעובדות עם מתורגמנים בתהליכי טיפול. בעניין תנאי ההעסקה של המתורגמנים, החוקרים ממליצים להושיט סיוע בהתארגנות מגשרים, בפיתוח גוף מקצועי מוביל כמו ועד עובדים, ביצירת מסלולי קידום לאופק מקצועי וביציבות תעסוקתית למתורגמנים.

קראו פחות
younis67, unsplash

גילוי מגנט זעיר בגודל עשרות ננו-מטרים יקדם פיתוח טכנולוגיה יעילה וחסכונית

12 יוני, 2022

חוקרי האוניברסיטה גילו תופעה מגנטית פורצת דרך שעתידה לשפר את הייצור הטכנולוגי. החוקרים: "הגילוי יכול לשנות את הדור הבא של מכשירים ננו-אלקטרוניים עם צריכת חשמל מופחתת ויכולות מהירות יותר"

העין האנושית אינה מסוגלת לראות שדות מגנטיים, אך הם משפיעים על תופעות רבות בחיינו, החל מהזוהר הצפוני ונדידת ציפורים ועד לשימושים טכנולוגיים כמו כרטיסי אשראי. מחקר חדש שנערך על-ידי ד"ר יונתן אנהאורי והדוקטורנט אביה נח ממכון רקח לפיזיקה שבאוניברסיטה, מצא תופעה מגנטית ייחודית, בה חומרים דקים בעלי שכבות אטומיות בודדות, שומרים על מגנטיות בטווח של עשרה ננו-מטרים מקצה החומר (שערה אנושית עבה פי 10,000), בעוד החלק הפנימי מאבד את הזיכרון המגנטי. המחקר וממצאיו מהווים חלק מהמאמץ לייצר טכנולוגיות מהירות יותר הצורכות פחות אנרגיה בהשוואה לטכנולוגיות המבוססות על התכונות החשמליות של החומר הנפוצות כיום. התופעה הייחודית כבר זכתה לשם "מגנטיות קצה" והממצאים פורסמו לאחרונה בכתב העת היוקרתי Nano Letters.

קרא עוד

תחילה, כוונת המחקר הייתה לבחון אינטראקציה בין חומר מגנטי לחומרים על-מוליכים, אשר דוחים שדות מגנטיים. אך, בעקבות גילוי תופעת "מגנטיות הקצה", כיוון המחקר השתנה. "לאחר שבועות של מדידות, גילינו שהמגנטיות לא מתנהגת כפי שציפינו ומבדיקה בספרות המדעית, גם אף אחד אחר לא ציפה. החלטנו לשנות את כיוון המחקר ובחרנו לאפיין את המגנט עצמו – לבדוק באילו מצבים הוא שומר על מגנטיות", משתף ד"ר אנהאורי. התמונות המגנטיות הופקו בעזרת סוג חדש של מיקרוסקופ מגנטי המבוסס על טכנולוגיה קוונטית אשר פותח בישראל, ומסוגל למדוד את השדה המגנטי של אלקטרון בודד. המחקר נעשה בעבודה משותפת עם עמיתים מאוניברסיטת אוטונומה דה-מדריד בספרד, אוניברסיטת קולורדו בארה"ב וחוקרי האוניברסיטה העברית.

התגלית החדשה מאפשרת יצירת ערוצים מגנטיים בעובי ננו-מטרים בודדים. החוקרים מסבירים כי באמצעות שיטות תיעוש שונות ניתן לייצר מהחומר הננו-מטרי תבניות ולשלוט באיזה חלק ממנו יהיה מגנטי. האפקט הזה, למרות גודלו הקטן, יכול להיות בעל יישומים נרחבים בחיי היומיום שלנו. הדוקטורנט נח מספר כי "במרוץ הטכנולוגי להפוך כל רכיב לקטן וחסכוני יותר באנרגיה, מגנטיזציה זעירה יכולה לשמש לזיכרונות בקנה מידה קטן יותר או כרכיב בתוך התקן חישובי המבוסס על טכנולוגיה קוונטית".

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Lensabl, unsplash

בקרוב: טכנולוגיות מהדור הבא עם עדשות דקות בעובי 1/1000 שערה

12 יוני, 2022

 

חוקרי האוניברסיטה העברית פיתחו שיטה חדשנית לאפיון עדשות שטוחות ודקות מאוד, במטרה להקל משמעותית על ייצור הטכנולוגיות הנפוצות בשוק, כמו סמארטפונים, רחפנים ומשקפיים. השיטה החדשה תהפוך את הטכנולוגיות לנוחות יותר, דקות וקלות ככל האפשר

טכנולוגיות רבות כיום מסתמכות על עדשות איכותיות, אך מגושמות, יקרות וכבדות מאוד. על מנת להקל על חיי היומיום שלנו, חוקרי האוניברסיטה העברית בשנים האחרונות פיתחו עדשות שטוחות, זולות וקלות משמעותית – בערך אלפית (1/1000) מעובי שערה אנושית. כעת, האתגר המרכזי הוא לדעת איזו גרסה של עדשות שטוחות מתאימה ביותר ליישום הספציפי שעבורו תוכננה.

במאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המוביל Nature Photonics, פרופ' אוריאל לוי, מנהל המרכז לננו-מדעים וננו-טכנולוגיה באוניברסיטה העברית, והפוסט-דוקטורנט ד"ר יעקב אנגלברג, הגדירו שיטת סטנדרטיזציה המאפשרת השוואה אמיתית בין טכנולוגיות ותכנונים שונים של עדשות שטוחות. השיטה החדשה שואפת להפוך אותן נוחות, דקות וקלות ככל האפשר כדי להתמודד עם השלכות המצב הנוכחי בו מגבלות העדשות – הן מבחינת גודלן והן מבחינת משקלן – מקשות על המשך המזעור של מוצרי אלקטרוניקה רבים, כמו טלפונים ניידים, משקפי VR ואפילו רחפנים.

קרא עוד

"השתמשנו במערכת הדמיה של עדשות שהתבססה על תאורה חיצונית, והגדרנו קריטריונים כדי לקבל תמונה טובה יותר בהתאם לכל עדשה", משתף ד"ר אנגלברג. לפי החוקר, עדשות שטוחות חדשות מציעות כמה יתרונות ברורים על פני עדשות קונבנציונליות. בעדשות קונבנציונליות, ככל שהעדשה "חזקה" יותר, או ככל שהמרשם גבוה יותר, כך העקמומיות גדולה יותר. יותר מזה, ככל שקוטר העדשה גדול יותר, כך העדשה עבה יותר. העדשות השטוחות החדשות דקות להפליא וכפי ששמם מרמז – הן שטוחות ולא קמורות או קעורות.

החוקרים מסבירים כי כמות העיצובים והטכנולוגיות השונות של העדשות השטוחות כיום היא גבוהה, אך קיים בלבול וחוסר בסטנדרטיזציה ובקווים מנחים לגבי איזו עדשה תהיה המתאימה ביותר לצורך מסוים. לטענת פרופ' לוי, "קשה להעריך התאמה מוצלחת מאחר שאין שיטה מקובלת אוניברסלית להשוואה של עדשות אלו. בשילוב שיטת ייצור פשוטה, המבוססת על תהליך יצירת שבבי סיליקון, העדשות החדשות יהיו זולות וזמינות במיוחד". ד"ר אנגלברג ופרופ' לוי שאפו לפתור את הבעיה והגדירו מרשם המאפשר שיטת אפיון אוניברסלית. לדבריהם, אימוץ שיטות האפיון הסטנדרטיות שהם מציעים יעזור להתקדמות התחום ולשיפור איכות החיים של כולנו.

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Towfiqu barbhuiya, unsplash

באמצעות מניפולציה גנטית: חוקרים הצליחו למנוע מחלת מפרקים ניוונית

12 יוני, 2022

ברגע שהמחלה מתפתחת כבר חל נזק משמעותי שאי אפשר לרפא, אך פיתוח זן גנטי ייחודי אפשר לחוקרי האוניברסיטה לעצור את הכאבים והשחיקה. הממצאים יכולים לנבא את המחלה לאחר טראומת מפרקים ולהתחיל טיפול רפואי קריטי

במחקר חדש שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המוביל PNAS, חוקרי האוניברסיטה הצליחו למנוע התפתחות של מחלת מפרקים ניוונית, אשר פוגעת בכ-300 מיליון בני אדם בכל רחבי העולם. המחלה מתפתחת באיטיות ואינה מורגשת במשך עשרות שנים עד להתפרצות כאבים פתאומיים ומגבלות תנועה. המחקר נערך על-ידי פרופ' מונה דביר-גינזברג וד"ר גינאן עליאן מהפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה.

קרא עוד

מחלת מפרק ניוונית היא מחלה שבמהלכה סחוס המפרק נשחק באופן הדרגתי בעקבות דלקת מקומית שגורמת לשינוי בשיווי המשקל של העומס במפרקים נושאי משקל, כמו הברך או הירך. המחלה מתפתחת באופן הדרגתי ולא מורגש עד להופעת סימפטומים של כאב ומגבלת תנועה. "בשלבים האלה כבר חל נזק משמעותי למפרק שאינו ניתן לריפוי. היות והמחלה שכיחה מאוד, מטרת המחקר הייתה להבין מה גורם להתפתחות שלה, ובעיקר – האם ניתן למנוע את ההתדרדרות שלה", מסבירה פרופ' דביר-גינזברג. המחקר התבצע על מודלי חיות במטרה לבדוק את השינויים בכל חלקי המפרק לאחר שחוו טראומה. בהתבסס על זנים גנטיים ייחודיים שפותחו על-ידי פרופ' ורוניק לפבר מבית החולים לילדים בפילדלפיה ופרופ' האי-האוי קסו מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת האקנסאק שבארה"ב, צוות המחקר שאף להבין את השינויים המבניים במפרק. פרופ' דביר-גינזברג מספרת כי "המפרקים נבדקו בשיטות היסטולוגיות ובמיקרו-CT בעזרת ד"ר מיטנה דורמונט וד"ר ג'ורג' בטשון. בנוסף, בעזרתם של ליטל זכריהו וד"ר מיכאל קלוטשטיין, השתמשנו בשיטות ריצוף גנטי כדי להבין מהם המנגנונים שהשתנו בין הזן העמיד בפני המחלה והזן שהאיץ אותה".

החוקרים מצאו כי לאחר טראומה נוצרת הצטברות משמעותית של משקעי סידן ברקמות באזור המפרק החיצוני, המכונה הסתיידות. לדבריהם, היא נגרמת על-ידי סוג חלבון ספציפי שאחראי לתהליך וזה שוחק את המפרק הפנימי. באמצעות טיפול תרופתי משולב שבוצע על-ידי עידן כרמון ופיתוח זן גנטי ייחודי נטול החלבון, החוקרים הצליחו למנוע ביעילות את התפתחות ההסתיידות, ובהמשך את השחיקה והכאב. ממצאי המחקר מהווים בסיס לניבוי מחלת מפרק ניוונית לאחר טראומה, אותה ניתן לבדוק באמצעים רדיו-גרפיים פשוטים אפילו ללא צורך בבדיקת MRI. "אם בודקים את המפרק מיד לאחר הטראומה כבר בשלבים הראשונים אפשר להתחיל טיפול מקומי למניעת המחלה והשחיקה", מסכמת ד"ר עליאן.

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
ד"ר יניב אלקובי, קרדיט צילום - כדיה לוי

בזכות חקר דגי זברה חוקרים זיהו מנגנון שמסביר בעיות פוריות אצל בני אדם

12 יוני, 2022

 

חוקרי האוניברסיטה זיהו סוג חדש של אברון שטרם התגלה בתאי מין בעבר. לטענתם, כשל בתפקודו גורם לעקרות מפני שהוא אחראי על ארגון הכרומוזומים בתאי המין: "התגלית מקדמת אותנו לקראת מציאת פתרונות רפואיים"

מזה שנים שהרפואה מחפשת בעולם החי מודלים מקבילים לאדם במטרה לחשוף את סודות הגוף האנושי ולסייע בריפוי מחלות. בנוסף לשורה ארוכה של קווי דמיון, אולי חלקכם יופתעו לגלות שאנחנו חולקים כ-70% מהגנים שלנו עם דג הזברה – עובדה שהופכת אותו למודל חיה אידיאלי לחקר מחלות ותהליכים ביולוגיים אנושיים. מחקר חדש, שהסתמך על התפתחות תאי ביצית אצל דגי זברה, חשף את אחד המנגנונים שפגמים בו מובילים לבעיות פוריות גם אצל בני האדם. המחקר נערך במעבדתו של ד"ר יניב אלקובי מהפקולטה לרפואה שבאוניברסיטה העברית והתפרסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Science.

קרא עוד

יחד עם הדוקטורנטים אבישג מייטליס וויניט קומר, חקר ד"ר אלקובי שחלות של דגי זברה, בהן שלבי התפתחות תאי המין המוקדמים דומים מאוד לאלו שבאדם. באחד הניסויים, זיהה צוות החוקרים אברון בצורת סיב מפוצל, שלא התגלה במשך יותר ממאה שנות מחקר בתחום. הסיב נצפה יוצא מהתא, נמתח אל מחוצה לו ומתפתל בין הביציות באשכול בו הן מתפתחות. "האברון הזה נוצר בביצית בשלבי ההתפתחות המוקדמים שלה ונקרא 'סיליום' (ברבים סיליה), או ריס בעברית. מצאנו כי הסיליום קריטי לתהליך חלוקת הגרעין בתאי המין ולמעשה שולט במכניקה של הכרומוזומים, הנחוצה ליצירת תאי מין ולפוריות," מסביר ד"ר אלקובי. בהמשך, החוקרים זיהו את אותו אברון גם בתאי הזרע של דגי זברה, ואפילו בביציות וזרע של עכברים. באמצעות השימוש במיקרוסקופיה, הדמיות חדשניות ואנאליזות גנטיות, הצליחו החוקרים לזהות ולמפות את תפקידי הסיליה בביציות בשחלות של דגי הזברה.

תפקוד הסיליום נחשב לקריטי במיוחד ופגמים בו נפוצים מאוד ומובילים לבעיות פוריות באדם, אך עד היום המנגנון המוביל אליהן היה לא ידוע. ד"ר אלקובי משתף כי "כשל בארגון הכרומוזומים בתוך הביצית ובתאי הזרע האנושיים הוא הגורם הנפוץ להפלות ולעקרות, אך מנגנוני הכשל אינם ברורים. למעשה, גילוי הסוג החדש של הסיליה אשר ממלא תפקיד חיוני בארגון הכרומוזומלי פותח כיווני מחקר חדשים לחלוטין ויכול לספק תובנות שיקדמו אותנו לקראת מציאת פתרונות רפואיים".

קראו פחות
ראה גם: מחקר, סגל
Etienne Girardet, unsplash

מנהלי חנויות קיבלו תמריצים כספיים כדי לקדם מוצרי טבק

12 יוני, 2022

מחקר של האוניברסיטה מצא שחברות הטבק מציעות הטבות ומתנות לבעלי חנויות כדי לשווק את המוצר שלהן במיקום בולט ובתצוגה יפה יותר, ומלמדות אותם איך לעקוף את החקיקה שאוסרת את פרסום והצגת המוצרים

מחקר בהובלת האוניברסיטה מצא כי חברות הטבק משתמשות בטקטיקות שיווק ישירות מול מנהלי ובעלי חנויות שמוכרות מוצרי טבק כדי להשפיע בסופו של דבר על הצרכן. המחקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המוביל Tobacco Control, נערך על-ידי צוות חוקרים בהובלת ד"ר יעל בר-זאב ופרופ' חגי לוין מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה והמרכז הרפואי הדסה, ובשיתוף חוקרים מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון שבארה"ב.

החוקרים ערכו סקר עם 43 מנהלים ובעלי חנויות, כגון קיוסקים, חנויות נוחות בתחנות דלק ומכולות שכונתיות, בהן נמכרו מוצרי טבק, ומצאו כי חברות הטבק משפיעות באמצעים שונים על החנויות כדי להשפיע על מיקום המוצרים על המדפים ואת האופן שבו מוצג המוצר לצרכן. בין היתר, חברות הטבק מעניקות תמריצים כספיים למנהלי החנויות שמבוססים על מכירות או על קידום המוצרים שלהן, מזמינות אותם למסיבות, ואף מעניקות הנחות לקנייה אישית של המוצרים שלהם. מהמחקר עולה שחברות הטבק מתדרכות את מנהלי החנויות איך לתקשר עם לקוחות לגבי המוצרים שלהם ואיך להתמודד עם החקיקה החדשה הקשורה לאיסור פרסום ואיסור הצגת המוצרים.

קרא עוד

"יותר ממחצית משתתפי המחקר ציינו שחברות הטבק נתנו להם ארונות תצוגה או שילוט מיוחד בחינם, על מנת להתמודד ולעקוף את איסור ההצגה ואיסור פרסום המוצרים. יותר מרבע מהמשתתפים ציינו שקיבלו הסברים על החקיקה החדשה ו-11% אף אמרו שההסברים כללו הכוונה איך ניתן לעקוף את החקיקה", מסבירה ד"ר בר-זאב. "בנוסף, מצאנו שחברות הטבק משקיעות בחנויות מסוימות יותר מאחרות, שבהן מוכרים לא רק את הסיגריות של מוצר הטבק בחימום אלא גם את המכשיר עצמו". לטענת החוקרים, בחנויות אלה גם היו יותר דוכנים מיוחדים להצגת המוצר ויותר הכוונה והשפעה של אנשי המכירות של חברות הטבק.

בניגוד להדרכה המקיפה שמקבלים בעלי חנויות מחברות הטבק, רק מיעוט מהמשתתפים ציין שקיבל הדרכה או הכוונה מהממשלה או מהרשות המקומית על החקיקה החדשה. לדעת צוות החוקרים, משרד הבריאות והרשויות המקומיות צריכות לעבוד ישירות עם בעלי החנויות וללוות את החקיקה חדשה בהדרכה בשטח, במקום להפקיר את השטח לחברות הטבק. במקביל, על הממשלה לתקן את החקיקה הקיימת כך שיאסר על חברות הטבק קשר ישיר ומתן תמריצים לחנויות עצמן. לדברי ד"ר בר-זאב, "למרות שמדינת ישראל עשתה פריצת דרך והתקדמות משמעותית עם חוק איסור פרסום ושיווק של מוצרי הטבק והצגתם בנקודות המכירה, המחקר שלנו מוכיח שוב שהחקיקה 'מפגרת' אחרי החברות המסחריות שמוצאות דרכים שונות לעקוף אותה ולהמשיך לשווק את המוצרים".

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Alban Martel, unsplash

איך יודעים שזה "זה"? מחקר מצא מה גורם לנו לרצות מערכת יחסים אחרי הדייט הראשון

8 יוני, 2022

בין אם אתם אנשים של היכרות בחיים האמתיים, ובין אם אתם מדפדפים באפליקציית ההיכרויות, אתם ודאי יודעים כמה חשוב הוא הדייט הראשון. מחקר חדש בדק מה גורם לנו להימשך יותר לאנשים מסוימים כשאנחנו מתאהבים, בעוד שלאנשים אחרים פחות? צוות החוקרים, בהובלת ד"ר שיר אציל מהמחלקה לפסיכולוגיה, טוען כי החיבור עם בן הזוג תלוי במידת הסנכרון של הגוף שלנו, באופן זהה לתקשורת שבין ההורים לתינוק. ממצאי המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת Scientific Reports.

ראה גם: בתקשורת, מחקר
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, The Israel Academy of Sciences and Humanities

תכנית מלגות הצטיינות לחוקרי בתר-דוקטורט זרים בישראל

7 יוני, 2022

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מודיעה על המחזור השישי של תכנית מלגות הצטיינות לחוקרי בתר-דוקטורט זרים בישראל ((Excellence Fellowship Program for International Postdoctoral Scholars.

במסגרת התכנית, יוענקו עד 20 מלגות בתר-דוקטורט, כל אחת לתקופה של שנתיים, לחוקרים צעירים מצטיינים מכל תחומי הידע.

גובה המלגה: 160,000 ₪ (~$47,000)  פר שנה

מודל מימון:

צילום: דוד סאלם – זוג הפקות באדיבות פרס א.מ.ת

פרס גרובר היוקרתי לחקר המוח הוענק לפרופ' חיים סומפולינסקי

22 מאי, 2022

 

פרס גרובר היוקרתי לחקר המוח מטעם אוניברסיטת ייל וקרן גרובר הוענק לפרופ' חיים סומפולינסקי מהאוניברסיטה העברית. הפרס ניתן לסומפולינסקי על תרומתו החלוצית למדעי המוח העיוניים והחישוביים. זוהי הפעם הראשונה שהפרס מוענק למדען ישראלי

פרס גרובר לחקר המוח (The Gruber Prize in Neuroscience) מטעם קרן גרובר של אוניברסיטת ייל בארה"ב, הוענק היום (17.5) לפרופ' חיים סומפולינסקי, ממייסדיי מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח וחוקר במכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה העברית. פרס גרובר, שערכו עומד על 500,000 דולרים, הוא אחד הפרסים הבינלאומיים היוקרתיים ביותר המוענקים מדי שנה למדענים מובילים בתחומי המחקר של מדעי המוח. בין זוכי הפרס בעבר, ניתן למצוא את פרופ' ג'פרי סי. הול ופרופ' ג'ון אוקיף, אשר שניהם זכו מאוחר יותר בפרס נובל על עבודתם המחקרית. פרס זה מצטרף לפרסים קודמים  של סומפולינסקי בגין תרומתו לחקר המוח, וביניהם  פרס א.מ.ת. בשנת 2016.

קרא עוד

פרופ' חיים סומפולינסקי הוא אחד מארבעת חתני הפרס לשנת 2022 על תרומתם החלוצית לתחומי מדעי המוח החישוביים והתיאורטיים. הזוכים הנוספים בפרס היוקרתי, הם לארי אבוט מאוניברסיטת קולומביה, אמרי בראון מאוניברסיטת MIT וטרנס סיינובסקי ממכון סולק ללימודים ביולוגיים. הפרס יוענק באופן רשמי במהלך המפגש השנתי של האגודה למדעי המוח ב-13 בנובמבר.

ועדת המומחים, שבוחרת את הזוכים מדי שנה, הסבירה את הבחירה: "ארבעת המדענים המדהימים יישמו את מומחיותם בניתוח מתמטי וסטטיסטי, פיזיקה ולמידת מכונה כדי ליצור תיאוריות, מודלים מתמטיים וכלים שקידמו מאוד את הלמידה וההבנה של המוח".

"המחקר החלוצי של פרופ' סומפולינסקי", נכתב על ידי חברי הועדה, "סיפק הבנה עמוקה של מודלים של רשתות משיכה המתארות את ההתנהגות הקולקטיבית ועיבוד המידע של מעגלים עצביים גדולים ומורכבים במוח. יתרה מזאת, הוא תיאר כיצד שילוב של עירור ודיכוי עצבי מוביל לדפוסי פעילות כאוטיים, הניתנים לשליטה במוח – ממצאים אשר השפיעו עמוקות על הידע בתחום. על ידי הדגמה שפיזיקה ומתמטיקה יכולות לתרום תרומה עצומה למדעי המוח, פרופ' סומפולינסקי מהווה השראה לדור שלם של פיזיקאים ומדענים כמותיים".

נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן, בירך את הזוכה: "קהילת האוניברסיטה העברית גאה מאוד בהישגיו המדעיים של פרופ' סומפולינסקי. מחקריו פורצי הדרך והתובנות שלו לא רק שינו את האופן שבו מדעני מוח מבצעים את המחקר שלהם, אלא גם מצביעות על דרכים חדשות לספק טיפול קליני איכותי".

פרס גרובר במדעי המוח מוענק משנת 2004 למדענים מובילים בתחומי המחקר של מדעי המוח. הפרסים הבינלאומיים האחרים של הקרן הם פרס גרובר בקוסמולוגיה שנוסד בשנת 2000 ופרס גרובר בגנטיקה שנוסד בשנת 2001.

קראו פחות
מחקר חדש קובע: חורבת תפן הוקמה על ידי החשמונאים במאה הראשונה לפנה"ס ולא על ידי תושבי עכו

מחקר חדש קובע: חורבת תפן הוקמה על ידי החשמונאים במאה הראשונה לפנה"ס ולא על ידי תושבי עכו

27 יוני, 2022

קרא עוד
המבנה הוקם על מנת להגן על הממלכה החשמונאית, באחת התקופות המשמעותיות בתולדות העם היהודי בגליל

חורבת תפן שליד כרמיאל, אחד האתרים המבוצרים הבולטים באזור, תוארכה על ידי חוקרים לתקופת השלטון הסלאוקי במאה השניה לפני הספירה. מחקר חדש של רועי צבר, דוקטורנט מהחוג לארכיאולוגיה והמזרח הקדום באוניברסיטה העברית, חושף כעת כי הסברה לגבי תיארון החורבה אינה נכונה, וכי המצודה הוקמה למעשה לאחר התפוררות הממלכה הסלאוקית ובשיא פריחתן של ממלכות מקומיות קטנות ברחבי דרום הלבאנט. לפי המחקר החדש, שפורסם בכתב העת BASOR, המבצר הוקם בשלהי שלטונו של המ לך החשמונאי אלכסנדר ינאי. מקומה הגיאוגרפי של המצודה מרמז כי היא נבנתה על מנת לעזור בהגנה על גבולה הצפון מערבי של ממלכת החשמונאים.

במחקרים קודמים, העריכו חוקרים שהמצודה נבנתה במאה ה-2 לפנה''ס על ידי תושבי עכו ונכבשה על ידי החשמונאים רק לאחר מכן. כעת, קובע המחקר שהמצודה הוקמה למעשה ברבע הראשון של המאה ה-1 לפנה''ס על ידי החשמונאים עצמם, כמצודת גבול אל מול העיר עכו. החוקרים חפרו בארבעה מוקדים באתר וחשפו לראשונה את רצפות המגדלים שהקיפו את המצודה ואת יסודותיהם. במהלך החפירה, נמצ או כלי חרס, זכוכית, כלי עצם, מתכות ומטבעות שתוארכו לתקופת החשמונאים וכך הוכיחו כי המצודה הוקמה בתקופה זו.

המחקר נערך כחלק מ ''פרויקט הגליל ההליניסטי'', בהנחיית פרופ' עוזי ליבנר, גם הוא מהאוניברסיטה העברית, שמטרתו לאסוף נתונים ארכיאולוגיים חדשים אודות התקופה ההלניסטית בגליל וכך להכיר טוב יותר את התרבות של תושביו, שהידיעות עליה מועטות ונתונות במחלוקת. צבר הסביר את משמעות הממצאים: "ממצאים מפתיעים אלה, מאפשרים להגדיר את התרבות החומרית שאפיינה את תושבי הגליל שהגיעו מיהודה בתקופה זו, טרם הפך הגליל לזור מיושב בצפיפות ביהודים, כפי שתואר בכתביו של יוסף בן מתתיהו. המחקר עוזר לנו להבין פרק זמן עלום בהיסטוריה של הגליל ובהיסטוריה של העם היהודי ובכך לקרב אותנו עוד צעד בדרך להבנה טובה יותר של החיים שחיו פה לפני יותר מ 2000 שנה.''

המחקר המקורי

פרסומים בתקשורת: YNET

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
שאלות הסטודנטים בנאום נשיא אוקראינה זלנסקי

שאלות הסטודנטים בנאום נשיא אוקראינה זלנסקי

23 יוני, 2022

כחלק משידור נאום נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, לקהילת האוניברסיטה העברית, ניתנה הזדמנות לסטודנטים ואנשי סגל לשאול את הנשיא שאלות הנוגעות למאמצי ההסברה, התמיכה שאוקראינה מקבלים ממדינות העולם, הקשר עם ישראל והעם היהודי והחזון להמשך.

נאום הנשיא זלנסקי לקהילת האוניברסיטה העברית

נאום הנשיא זלנסקי לקהילת האוניברסיטה העברית

23 יוני, 2022

נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, לקהילת האוניברסיטה העברית:

"אני מודה לאזרחי ישראל ולאוניברסיטה העברית על התמיכה הכנה באוקראינה, אבל מה עם ממשלת ישראל? אנחנו רוצים עזרה"

נוכח המלחמה המתנהלת במדינתו מזה ארבעה חודשים, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי נאם היום בפני קהילת האוניברסיטה העברית. הנאום הועבר בשידור ישיר מקייב, ולאחר מכן התקיים שיח פתוח בינו לבין הסטודנטים ואנשי הסגל

תמונה מימון ומלגות קיום ללימודי תואר ראשון במדעים

מימון ומלגות קיום בהיקפים חסרי תקדים ללימודי תואר ראשון במדעים

22 יוני, 2022

לאור המחסור החמור בכוח אדם בתעשיית ההיי-טק האוניברסיטה העברית תשקיע כ-15 מיליון שקלים בחמש השנים הקרובות למימון מענקים לכ-200 סטודנטים בלימודי תואר ראשון במדעים. המלגות מיועדות ללימודים בפקולטה למדעי הטבע, בי"ס להנדסה ומדעי המחשב, הפקולטה לרפואה בתחומי ביו רפואה ובפקולטה לחקלאות ברחובות בתחומי קיימות, אגרוטק ופודטק

צילום: רפי בן חקון

נאומו של פרופ' ברק מדינה, רקטור האוניברסיטה, בטקס הענקת תארי דוקטור לשם כבוד

14 יוני, 2022

קרא עוד
יושב ראש חבר הנאמנים של האוניברסיטה, מר דן שלזינגר; נשיא האוניברסיטה, פרופ' אשר כהן, סגני הנשיא וסגניות הרקטור, הדיקנים, ראשי הרשות לתלמידי מחקר, מקבלי ומקבלות תואר דוקטור; אורחות ואורחים יקרים.

ברכות חמות למקבלות ולמקבלי התואר דוקטור לפילוסופיה של האוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת הדוקטורט היא פרויקט קשה ומורכב, וההצלחה שלכם להגיע לקו הסיום, להשלים את הפרויקט הגדול הזה, היא דבר שאתם רשאים להיות גאים בו.

אתן ואתם מצטרפים היום לקבוצה ייחודית של מי שמוטלת עליהם חובה אזרחית ראשונה במעלה, של מחויבות לשיטות המדעיות. כאינטלקטואלים, עליכם להימנע מלרתום עצמכם – את יכולותיכם ומעמדכם – לקידום תפיסות פופוליסטיות, לאומניות וגזעניות. אינטלקטואלים, בלשונו של ז'יליֶן בֶּנדָה, הם מי "שתנועתם נמצאת בניגוד גמור לריאליזם של ההמונים", אלה הם, כדבריו, "עושי דברו של צדק מופשט". הענקת תואר הדוקטור של האוניברסיטה העברית מבוססת על ההכרה שלנו בכך שמתקיימת בכם התכונה הזו של אינטלקטואלים, של מי שמחויבים לחיפוש אחר האמת, אחר הידיעה לשמה. עושי דברו של צדק מופשט.

אתם ואתן דור העתיד של ההשכלה הגבוהה בישראל ושל מוסדות המחקר המובילים בעולם ושל הנהגת החברה האזרחית שלנו. לא פחות משישה מבין מקבלי התארים על במה זו בעבר זכו בפרס נובל, ואני מאחל לכולנו שגם אתם תעשו חיל, בקידום הידע האנושי.

ביסוד המהלך הקמת האוניברסיטה העברית, לפני כמאה שנה, עמדה ההכרה בכך שלשם יצירת תשתית למדינה נאורה הכרחי לאפשר לציבור לרכוש השכלה גבוהה, הכרחי לקיים מחקר מדעי. בעיקר, ביסוד הקמת האוניברסיטה מונחת ההכרה בכך שאוניברסיטה עצמאית וחזקה נחוצה לקיומה של חברה דמוקרטית, מכבדת זכויות אדם, דוגלת בשוויון, בסובלנות ובפלורליזם. לאוניברסיטה נועד תפקיד מפתח בהטמעה של חשיבה ביקורתית ובהגנה על הדמוקרטיה הישראלית.

האוניברסיטה העברית בירושלים היא מוסד להשכלה גבוהה בעל חזון ייחודי. אנחנו מחויבים למצוינות אקדמית במחקר ובהוראה אך גם לקידום החברה הישראלית והאנושות בכללה. המחויבות שלנו לחברה הישראלית אינה באה כמובן על חשבון המחויבות למצוינות אקדמית – ההפך הוא הנכון. החתירה למצוינות, תוך כיבוד החופש האקדמי, היא שמאפשרת לנו לממש את הייעוד שלנו של קידום החברה הישראלית.

בין היתר, אנו משתדלים לתרום את חלקנו לצמצום פערים בחברה הישראלית ולקידום שוויון בחברה. אחד האתגרים העיקריים שניצבים בפנינו כחברה הוא הפערים הניכרים, באיכות החינוך, בתנאי המחייה, בזמינות השירותים הרפואיים, בתוחלת החיים, בהכנסה ובהיבטים מגוונים נוספים. צמצום הפערים הללו הוא מהלך מורכב וקשה, ולכן גם אפשרי. אנחנו מאמינים שבצד צעדים שנועדו לצמצם כבר בטווח הקצר את אי-השוויון, הדרך המרכזית היא הרחבת הנגישות להשכלה גבוהה. מבחינתנו, יעד מרכזי הוא הבטחת מגוון בקרב ציבור הסטודנטים שלנו, הן במישור ההשתייכות לקבוצות מכוננות-זהות, באמצעות הגדלת שיעור הסטודנטים הערבים והחרדים, והן במישור החברתי-כלכלי, באמצעות הגדלת מספר הסטודנטים שהם דור ראשון לאקדמיה, בדרכים מגוונות.

אנו מפעילים מגוון רחב של תכניות שנועדו להבטיח שוויון הזדמנויות, לרבות הפעלת מערך נרחב ביותר של מכינות, שאין כדוגמתו באף מוסד אחר להשכלה גבוהה שאני מכיר, בארץ או בעולם, תוך השקעת משאבים כספיים ניכרים; מערך מלגות נרחב מאד, לסיוע למי שנזקק לכך, כדי לוודא שלא תימנע מאף מועמד או מועמדת האפשרות לרכוש השכלה גבוהה באוניברסיטה העברית רק מחמת מצוקה כספית; הפעלת תכניות לימודים בשיתוף פעולה עם גורמי ממשל, כדי להשתתף בהכשרת דור העתידי של מנהיגי הציבור בישראל; הפעלת תכניות רבות לקידום מגוון ורב-תרבותיות בקרב הסטודנטים והסגל באוניברסיטה, מתוך הכרה בכך שהדבר הכרחי להבטחת הכשרה אקדמית נאותה. העיקר הוא במעטפת הנרחבת לסטודנטים, שנועדה להעניק סיוע אקדמי, חברתי ונפשי, והסיוע הזה ניתן, רובו ככולו, על-ידי הסטודנטים המצוינים שלנו. זהו מהלך שמטרתו לא רק לסייע לזקוקים לעזרה אלא גם לחזק בקרב כלל הסטודנטים שלנו את המחויבות לערך החשוב ביותר, נדיבות. נדיבות בשיתוף סיכומי השיעור, בהזמנת מי שמתקשים להצטרף אליכם להגיש עבודות יחד, בהצעת שותפות.

המחויבות הייחודית הזו שלנו למצוינות אקדמית לקידום החברה הישראלית באה לידי ביטוי גם בשיתופי פעולה במחקר עם גורמי חברה אזרחית, גורמי ממשל והמגזר העסקי.

את כל אלה עשו ועושים האנשים שהם האוניברסיטה העברית בירושלים, ובכלל זה אתן ואתם, ועל-כך תודתנו.

עלינו לשאוף להשתפר. זכרו את דבריו של הנביא צפניה, שפעל כאן בירושלים בסביבות שנת 620 לפני הספירה, באחת מנבואות החורבן שלו. צפניה אמר כך: "והיה בעת ההיא, אחפש את ירושלים בנרות, ופקדתי על האנשים הקופאים על שמריהם האומרים בלבבם לא ייטיב ה' ולא ירע". זהו המקור למנהג לחפש בעזרת נר את החמץ בערב פסח, אך בהקשר הנוכחי, אחפש את ירושלים בנרות משמעו חיפוש אחר החוטאים, אחר מי שבגין מעשיהם ומחדליהם עלול לבוא עלינו אסון, שבגינם החברה שלנו מקולקלת. ומיהם האנשים הללו – מי שקופאים על שמריהם, מי שאומרים בלבבם, לא ייטיב ה' ולא ירע, כלומר מבטאים ייאוש מהאפשרות להביא לשינוי בחברה שלנו, מה זה משנה מה אעשה, זה ממילא לא יועיל ולא יזיק. אל יהי חלקנו עם המיואשים הללו, הציניים. אין לנו ברירה אלא להיאבק, ליטול חלק בפעילות ציבורית, בייעוץ לגורמי ממשל, להסתכן בביקורת ולא לקפוא על השמרים.

אני מבקש לקרוא לכם, תלמידי המחקר וחברי הסגל כאחד, שלא להכפיף עצמכם לסמכות. מוטלת עלינו החובה לדבוק בחשיבה עצמאית וביקורתית, לנהוג באומץ, תוך נכונות לשלם על כך מחיר – בין משום שיתברר שאנחנו טועים ונימצא מבוישים, ובין משום שאף שיתברר שאנחנו צודקים, לא הכול יסכימו לקבל זאת. במסגרת המחויבות שלנו לקדם את הידע האנושי, לפרוץ קדימה, ולהנחיל את הידע הקיים למי שטרם נחשף לו, מוטלת עלינו גם המשימה להיות שומרי סף. מוטל עלינו להצביע על טיעונים שגויים, להפריך תזות שאינן עומדות במבחן הביקורת, לבקר חשיבה לא רציונלית שמוליכה לתפיסות מופרכות ולתיאוריות קונספירציה למיניהן ולגישות שמתיימרות לטעון לעליונותה של קבוצה אתנית כלשהי על פני אחרת. אין לנו ארץ אחרת ומוטלת עלינו החובה להעז.

אל לנו לקפוא על השמרים גם במובן זה שעלינו להכיר בכך שבצד הסיפוק שבהישגים שכבר השגנו, דרך רבה עוד לפנינו. זה נכון במישור המוסדי – האוניברסיטה שלנו היא המובילה בישראל, בה לומדים הסטודנטיות והסטודנטים הכי טובים בארץ ובה נעשה המחקר הטוב ביותר, אבל בעולם יש מוסדות טובים מאיתנו ואנחנו צריכים עוד להשתפר. איננו עושים מספיק לכינון שותפות של אמת של כל בנות ובני החברה בישראל, איננו מצליחים במידה מספקת להבטיח שוויון הזדמנויות לכול ואנחנו צריכים להמשיך ולשאוף להיות טובים יותר. וכל זה נכון גם במישור האישי של כל אחת ואחד מאיתנו. עלינו להרחיב את אופקינו, ללמוד תחומים חדשים, לשמם ולשם הבנה טובה יותר של התחום שבו אנחנו עוסקים; עלינו להוסיף עוד לתרומה של כל אחת ואחד מאיתנו לחברה, עלינו לראות טוב יותר את מי שסביבנו. עלינו לשאוף להשפיע על המדיניות הציבורית. פעילות במישור הציבורי עלולה להיות לעיתים מתסכלת וכמעט מייאשת. לא כל ההחלטות נעשות באופן ענייני ויש מעט מאד פרגון והכרת תודה לפי שפועלים במישור הציבורי; דווקא משום כך, זקוקים לנו שם. אם זה היה קל, לא היה צורך באנשים ונשים מוכשרים כל-כך כמוכם בפעילות ציבורית.

תודה מקרב לב למנחים ולמנחות של תלמידות ותלמידי המחקר, על נדיבותם, על ההכרה שלהם בכך שההנחיה היא לא רק נתינה אלא בראש ובראשונה קבלה, ועל האנושיות שלהם.

תודה גם לבני המשפחה ולחברים, על התמיכה והעידוד גם ברגעים הקשים. ההישגים שלנו – ולא אחת גם החולשות שלנו – הם במידה מכרעת תוצאה של הסביבה שבה אנחנו חיים. הם נובעים מהמשפחה שלנו ומהקהילה שבה גדלנו, הישגינו הם בזכות המסגרת שבה אנחנו פועלים, בזכות העבודה הקשה והחכמה של מי שקדמו לנו. אני משוכנע שתוכלו להמשיך ולהתגאות במעשים הטובים של בנותיכם ובניכם, של בני הזוג וההורים. תודה גם על הבחירה להשתתף איתנו ביום הזה, יום חגה של האוניברסיטה העברית, יום החג שלכם מקבלי התואר דוקטור.

ברכות חמות לכם, מקבלי ומקבלות תארי הדוקטור. אני מאחל לכם המשך הצלחה, בהשתלמות הפוסט-דוקטורט, בפעילות מדעית ומחקרית מגוונת ובהובלה מצוינת של החברה שלנו. אנו שמים בכן ובכם את מבטחנו. עשו טוב.

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, סגל
קרדיט תמונה: Igor Farberov

נאומו של הסופר חיים באר בטקס הענקת תואר דוקטור לשם כבוד

14 יוני, 2022

כבוד נשיא האוניברסיטה, רקטור האוניברסיטה, חבר הנאמנים, עמיתי מקבלי ומקבלות תארי דוקטור לשם כבוד, זוכי הפרסים, בוגרות ובוגרים, אורחות ואורחים יקרים.

מה נורא ומה נפלא המקום הזה! המקום שבו עומדות עכשיו רגלינו יקר לי עד מאוד, ונפשי קשורה בו בחבלי אהבה וגעגוע.

שלושה מחבלי האהבה והגעגוע האלה ברצוני לחלוק אתכם עכשיו:

ראה גם: בתקשורת, סגל
Etienne Girardet, unsplash

מנהלי חנויות קיבלו תמריצים כספיים כדי לקדם מוצרי טבק

12 יוני, 2022

מחקר של האוניברסיטה מצא שחברות הטבק מציעות הטבות ומתנות לבעלי חנויות כדי לשווק את המוצר שלהן במיקום בולט ובתצוגה יפה יותר, ומלמדות אותם איך לעקוף את החקיקה שאוסרת את פרסום והצגת המוצרים

מחקר בהובלת האוניברסיטה מצא כי חברות הטבק משתמשות בטקטיקות שיווק ישירות מול מנהלי ובעלי חנויות שמוכרות מוצרי טבק כדי להשפיע בסופו של דבר על הצרכן. המחקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המוביל Tobacco Control, נערך על-ידי צוות חוקרים בהובלת ד"ר יעל בר-זאב ופרופ' חגי לוין מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה והמרכז הרפואי הדסה, ובשיתוף חוקרים מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון שבארה"ב.

החוקרים ערכו סקר עם 43 מנהלים ובעלי חנויות, כגון קיוסקים, חנויות נוחות בתחנות דלק ומכולות שכונתיות, בהן נמכרו מוצרי טבק, ומצאו כי חברות הטבק משפיעות באמצעים שונים על החנויות כדי להשפיע על מיקום המוצרים על המדפים ואת האופן שבו מוצג המוצר לצרכן. בין היתר, חברות הטבק מעניקות תמריצים כספיים למנהלי החנויות שמבוססים על מכירות או על קידום המוצרים שלהן, מזמינות אותם למסיבות, ואף מעניקות הנחות לקנייה אישית של המוצרים שלהם. מהמחקר עולה שחברות הטבק מתדרכות את מנהלי החנויות איך לתקשר עם לקוחות לגבי המוצרים שלהם ואיך להתמודד עם החקיקה החדשה הקשורה לאיסור פרסום ואיסור הצגת המוצרים.

קרא עוד

"יותר ממחצית משתתפי המחקר ציינו שחברות הטבק נתנו להם ארונות תצוגה או שילוט מיוחד בחינם, על מנת להתמודד ולעקוף את איסור ההצגה ואיסור פרסום המוצרים. יותר מרבע מהמשתתפים ציינו שקיבלו הסברים על החקיקה החדשה ו-11% אף אמרו שההסברים כללו הכוונה איך ניתן לעקוף את החקיקה", מסבירה ד"ר בר-זאב. "בנוסף, מצאנו שחברות הטבק משקיעות בחנויות מסוימות יותר מאחרות, שבהן מוכרים לא רק את הסיגריות של מוצר הטבק בחימום אלא גם את המכשיר עצמו". לטענת החוקרים, בחנויות אלה גם היו יותר דוכנים מיוחדים להצגת המוצר ויותר הכוונה והשפעה של אנשי המכירות של חברות הטבק.

בניגוד להדרכה המקיפה שמקבלים בעלי חנויות מחברות הטבק, רק מיעוט מהמשתתפים ציין שקיבל הדרכה או הכוונה מהממשלה או מהרשות המקומית על החקיקה החדשה. לדעת צוות החוקרים, משרד הבריאות והרשויות המקומיות צריכות לעבוד ישירות עם בעלי החנויות וללוות את החקיקה חדשה בהדרכה בשטח, במקום להפקיר את השטח לחברות הטבק. במקביל, על הממשלה לתקן את החקיקה הקיימת כך שיאסר על חברות הטבק קשר ישיר ומתן תמריצים לחנויות עצמן. לדברי ד"ר בר-זאב, "למרות שמדינת ישראל עשתה פריצת דרך והתקדמות משמעותית עם חוק איסור פרסום ושיווק של מוצרי הטבק והצגתם בנקודות המכירה, המחקר שלנו מוכיח שוב שהחקיקה 'מפגרת' אחרי החברות המסחריות שמוצאות דרכים שונות לעקוף אותה ולהמשיך לשווק את המוצרים".

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Derek Thomson, unsplash

איך מגדלים פילנטרופ? מחקר חדש מוכיח שככל שילדים מתבגרים, כך הם גאים יותר בתרומה לנזקקים

12 יוני, 2022

נתינה לאחר היא ערך חברתי חשוב שכולנו חונכנו עליו מגיל צעיר, אך לפעמים נראה שלא קל לוותר על המשאבים שלי לטובת האחר. מחקרים קודמים הראו שעם הגיל ילדים חווים רגש חיובי כשהם בוחרים לעזור לאחרים, אך עד כה לא נבחנו רגשות חיוביים ספציפיים, כמו גאווה, ולא הבחינו בין נתינה בהקשרים שונים. מחקר חדש שנערך על-ידי ד"ר חגית סבטו מבית הספר לחינוך של האוניברסיטה בשיתוף עם פרופ' טל אייל מהמחלקה לפסיכולוגיה שבאוניברסיטת בן-גוריון, מוכיח שבתנאים מסוימים ילדים מקשרים בין נתינה לאחר וגאווה. ממצאי המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of Experimental Child Psychology, ומראים כי עם הגיל, התנהגות לפי "קוד" חברתי של נתינה למי "שצריך" לתת לו, גורמת לילדים להרגיש יותר רגש חיובי, ובפרט גאווה.

קרא עוד

החוקרות ערכו שני ניסויים חברתיים של חלוקת ממתקים, בהם השתתפו למעלה מ-600 ילדים בגילאי יסודי ממרכז הארץ. המחקר השווה בין ילדים צעירים, בגילאי 7-9, לילדים גדולים יותר, בגילאי 10-12. "השווינו בין רגש של גאווה, שהוא רגש שקשור לעמידה בסטנדרט מוסרי, לרגש של הנאה, שהוא רגש חיובי כללי שיכול להתעורר בעקבות החלטה לעזור לאחר, בזכות התחושה הנעימה בעשיית מעשה טוב ולאו דווקא בשל ההתנהגות הערכית והמוסרית", מסבירות החוקרות. במהלך הניסויים, למחצית מהילדים נאמר שהילד האחר נזקק, ולמחצית השנייה לא ניתן מידע לגבי הנזקקות שלו. בניסוי השני, כל ילד החליט באופן פרטי בלי ידיעת הנסיינית האם וכמה ממתקים לחלוק. לאחר מכן, הילדים דירגו את מידת הגאווה וההנאה שהרגישו בעקבות ההחלטה. הממצאים הראו שהילדים הגדולים יותר ציפו שבני גילם ירגישו יותר גאווה בעקבות נתינה לילד נזקק על-פי הנורמה החברתית. בנוסף לכך, הילדים הגדולים יותר דיווחו על יותר רגש חיובי בעקבות נתינה לנזקקים, וככל שנתנו יותר – דווקא לילד נזקק – הם דיווחו על יותר גאווה.

"מחקרים קודמים הראו שילדים רגישים לנזקקות האחר כבר מגיל גן, וגם שעם הגיל הרגישות גוברת ומתבטאת בהחלטה לעזור לנזקקים", משתפת ד"ר סבטו. לטענת החוקרות, לילדים לא קל לחלוק עם אחרים ממתקים או כל משאב נחשק אחר, אבל המחקר הנוכחי מראה שבתנאים מסוימים ילדים מקשרים בין נתינה לאחר וגאווה. פרופ' אייל מסכמת כי המחקר עוזר לבסס את ההשלכות הרגשיות של התנהגות נתינה של ילדים בגילאים שונים, תורם להבנת התהליך ההתפתחותי של הפנמת ערך הנתינה ומהווה בסיס למחקרים עתידיים בקשר שבין גאווה להתנהגות חברתית חיובית.

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Taylor Brandon, unsplash

לא האידיאולוגיה, אלא 30 שנות מדיניות כלכלית גרמו להתרחבות ההתנחלויות בגדה המערבית

12 יוני, 2022

אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות בסכסוך הישראלי-פלסטיני היא ללא ספק ההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית. ההתפשטות המהירה שלהן בארץ מובנת בדרך כלל כתוצאה של אידיאולוגיה משיחית, במיוחד, של תנועת המתיישבים הדתית-לאומית. מאמר חדש מציע דרך שונה להסתכל על המצב: לא המניעים האידיאולוגיים, אלא המדיניות הכלכלית המיטיבה של הממשלה באזור מאז שנות ה-80 היא הסיבה להתרחבות מפעל ההתנחלויות. המאמר נכתב על-ידי ד"ר ארז מגור מתוכנית עמיתי מרטין בובר באוניברסיטה וד"ר מרקו אלגרה מאוניברסיטת ליסבון, והתפרסם לאחרונה בכתב העת Political Geography.

קרא עוד

החוקרים אימצו נקודת מבט מדינתית כדי לבחון את שינויי העומק במדיניות הפיתוח של הדיור בישראל מאז שנות ה-80 ואת ההשפעה על ההתנחלויות. "התמקדנו בעיקר בהתנחלויות עירוניות גדולות, עם יותר מ-5,000 תושבים כ-20-30 ק"מ ממרכז ת"א או ירושלים, שעד כה זכו לתשומת לב מעטה במחקר, ובמיוחד בתפקיד משרד השיכון והדיור בהקמתן", מסביר ד"ר מגור.

ממצאי המחקר מראים שהחל משנות ה-80, משרד השיכון ריכז את מרבית ההשקעה הציבורית במטרה לפתח התנחלויות באזורי ביקוש בגבול הקו הירוק או בסמוך לו. "ההוצאה הציבורית באזור יהודה ושומרון גדלה ב-300% וכך גם גידל היקף הבנייה בחסות משרד השיכון. בשנת 1984 יהודה ושומרון הפכה לאזור הגאוגרפי עם היקף בניית הדיור הגדול ביותר במדינה, כאשר כ-75% מהבנייה נעשתה בהתנחלויות עירוניות", מדגים ד"ר אלגרה. לטענת החוקרים, כ-85% מכלל ציבור המתנחלים מתגורר בהתנחלויות עירוניות אלה הסמוכות לקו הירוק, וההשקעות באזור זה נועדו, בראש ובראשונה, להתמודד באופן חלקי עם לחצים גוברים לדיור בר השגה בקרב הציבור הישראלי הכללי ואף לטפל בבעיות הרווחיות של תעשיית הבנייה הפרטית שנמצאה במשבר. במטרה להפוך את ההתנחלויות ליעד מגורים אטרקטיבי שיספק מענה הולם למצוקת הדיור, נאלץ משרד השיכון לחרוג ממדיניות הליברליזציה שקידם בשאר הארץ, לפיה המדינה מצמצמת משמעותית את היקף הבנייה הממשלתית והציבורית. מגור מדגיש כי "הוצאות הדיור מטעם משרד השיכון הובילו להורדת מחירי הדיור בהתנחלויות במידה משמעותית ממחירי דירות דומות בערים כמו ירושלים, כפר סבא או פתח תקווה. בפרסומות של דירות באריאל, לדוגמא, צוין שהודות לסיוע הממשלתי יכול זוג צעיר לרכוש דירת 3 חדשים בשווי 1,750,00 ₪ במחיר 75,000 ₪ בלבד".

בנוסף לבנייה ישירה, המשרד הפעיל בתקופה זו גם סדרה של תכניות סיוע עבור תושבי ההתנחלויות, כמו הלוואות ומענקים. חוקרים מסבירים כי היקף המשכנתאות והמענקים שנהנו מהם תושבי ההתנחלויות עלה עד חצי בהשוואה למה שקיבלו רוכשי דירות באזורי פיתוח שבתחומי הקו הירוק. מעורבות משרד השיכון לא הסתכמה רק בתחום הדיור אלא כללה גם השקעה אדירה בהקמת תשתיות, סלילת כבישים ופריסת רשתות ביוב, מים, חשמל ותקשורת. בשנות ה-80, יותר ממחצי ההוצאות על תשתיות במסגרת הקמת שכונות חדשות בשטחים הושקעו בשבע ההתנחלויות הגדולות דאז. החוקרים מוסיפים כי המשרד מימן גם הקמה של מוסדות ציבור בשטחים, כדוגמת בתי ספר, מרפאות ומרכזים קהילתיים. לטענת ד"ר אלגרה, מוסדות אלו אמנם סיפקו לתושבי ההתנחלויות מגוון של משרות ציבוריות, אבל קרבתן של ההתנחלויות העירוניות לתל אביב וירושלים אפשרו לתושביהן להישען בעיקר על מרכזי התעסוקה והשירותים הקיימים שבתוך ישראל הריבונית. הסיוע למתנחלים אפשר למדינה להמשיך ולצמצם את מדיניות הרווחה האוניברסלית בתוך הקו הירוק, אך להציע תחליפים מסוימים בתחום של דיור, תשתיות ורווחה בשטחים. לטענת ד"ר מגר, ניתן לראות זאת כסוג של מנגנון פיצוי שניתן רק במסגרת ההתנחלויות.

השקעת המשאבים וסבסוד עלויות הדיור בהתנחלויות הסמוכות לאזורי הביקוש יצרו הזדמנות גם לשיתוף פעולה עם מגזר הבנייה הפרטי. "השקעה ציבורית גוברת בדיור, כבישים ותשתיות בהתנחלויות עירוניות כמו אריאל, מעלה אדומים, קרני שומרון, ביתר עלית וגבעת זאב, הממוקמות באזור של תל אביב וירושלים היו גורם מרכזי בהאצת תהליכי ההגירה להתנחלויות ומהווים, עד היום, את סוד הצלחתן", מסכמים מגור ואלגרה. השקעות אלו משכו מספר הולך וגדל של קבוצות בחברה הישראלית שלאו דווקא היו שותפות לאג'נדה האידיאולוגית-דתית של תנועת ההתיישבות, אבל נזקקו לפתרונות דיור וחיפשו הזדמנויות חדשות לשפר את מעמדן. עם הזמן, קבוצות אלו הפכו לא רק ללקוחות העיקריים של מפעל ההתנחלות אלא גם לבסיס התמיכה הפוליטי של מפלגות הימין, שכן הנתונים מראים שמרבית הציבור בהתנחלויות תומך במפלגות אלה. במילים אחרות, הטבות הדיור השונות שסיפקה המדינה אחראיות להתרחבות ההתנחלויות על-ידי חלק גדול מהציבור הישראלי.
קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Lensabl, unsplash

בקרוב: טכנולוגיות מהדור הבא עם עדשות דקות בעובי 1/1000 שערה

12 יוני, 2022

 

חוקרי האוניברסיטה העברית פיתחו שיטה חדשנית לאפיון עדשות שטוחות ודקות מאוד, במטרה להקל משמעותית על ייצור הטכנולוגיות הנפוצות בשוק, כמו סמארטפונים, רחפנים ומשקפיים. השיטה החדשה תהפוך את הטכנולוגיות לנוחות יותר, דקות וקלות ככל האפשר

טכנולוגיות רבות כיום מסתמכות על עדשות איכותיות, אך מגושמות, יקרות וכבדות מאוד. על מנת להקל על חיי היומיום שלנו, חוקרי האוניברסיטה העברית בשנים האחרונות פיתחו עדשות שטוחות, זולות וקלות משמעותית – בערך אלפית (1/1000) מעובי שערה אנושית. כעת, האתגר המרכזי הוא לדעת איזו גרסה של עדשות שטוחות מתאימה ביותר ליישום הספציפי שעבורו תוכננה.

במאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המוביל Nature Photonics, פרופ' אוריאל לוי, מנהל המרכז לננו-מדעים וננו-טכנולוגיה באוניברסיטה העברית, והפוסט-דוקטורנט ד"ר יעקב אנגלברג, הגדירו שיטת סטנדרטיזציה המאפשרת השוואה אמיתית בין טכנולוגיות ותכנונים שונים של עדשות שטוחות. השיטה החדשה שואפת להפוך אותן נוחות, דקות וקלות ככל האפשר כדי להתמודד עם השלכות המצב הנוכחי בו מגבלות העדשות – הן מבחינת גודלן והן מבחינת משקלן – מקשות על המשך המזעור של מוצרי אלקטרוניקה רבים, כמו טלפונים ניידים, משקפי VR ואפילו רחפנים.

קרא עוד

"השתמשנו במערכת הדמיה של עדשות שהתבססה על תאורה חיצונית, והגדרנו קריטריונים כדי לקבל תמונה טובה יותר בהתאם לכל עדשה", משתף ד"ר אנגלברג. לפי החוקר, עדשות שטוחות חדשות מציעות כמה יתרונות ברורים על פני עדשות קונבנציונליות. בעדשות קונבנציונליות, ככל שהעדשה "חזקה" יותר, או ככל שהמרשם גבוה יותר, כך העקמומיות גדולה יותר. יותר מזה, ככל שקוטר העדשה גדול יותר, כך העדשה עבה יותר. העדשות השטוחות החדשות דקות להפליא וכפי ששמם מרמז – הן שטוחות ולא קמורות או קעורות.

החוקרים מסבירים כי כמות העיצובים והטכנולוגיות השונות של העדשות השטוחות כיום היא גבוהה, אך קיים בלבול וחוסר בסטנדרטיזציה ובקווים מנחים לגבי איזו עדשה תהיה המתאימה ביותר לצורך מסוים. לטענת פרופ' לוי, "קשה להעריך התאמה מוצלחת מאחר שאין שיטה מקובלת אוניברסלית להשוואה של עדשות אלו. בשילוב שיטת ייצור פשוטה, המבוססת על תהליך יצירת שבבי סיליקון, העדשות החדשות יהיו זולות וזמינות במיוחד". ד"ר אנגלברג ופרופ' לוי שאפו לפתור את הבעיה והגדירו מרשם המאפשר שיטת אפיון אוניברסלית. לדבריהם, אימוץ שיטות האפיון הסטנדרטיות שהם מציעים יעזור להתקדמות התחום ולשיפור איכות החיים של כולנו.

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Mufid Majnun, unsplash

הנגיף הטוב: הזרקת ווירוסים למוח תוכל למנוע התפרצות התקפים אפילפטיים

12 יוני, 2022

קרא עוד

מחקר שנערך על ידי חוקרי האוניברסיטה גילה אנזים שאחראי על תהליך היווצרות חומרים פעילים במוח שגורמים להתפתחות מחלת האפילפסיה. בזכות שיטה חדשה נוכל בעתיד למנוע את התפתחות המחלה

בשנים האחרונות, חוקרי אפילפסיה גילו כי בהתפתחות המחלה, ובמיוחד זו שעמידה לטיפול התרופתי, קיים חוסר איזון בין חומרים פעילים שעלולים להזיק לגוף (למשל, צורני חמצן פעיל) לבין החומרים שמנטרלים אותן. מצב זה פוגע בתאי המוח ואף יוצר מחלות נלוות, החל מחרדה ודיכאון ועד לאובדן זיכרון. עם זאת, עד היום החוקרים לא הצליחו לזהות איזה סוג תא, אנזים או תהליך בגוף אחראי לכך. מחקר חדש בהובלת ד"ר תאופיק שיח'-אחמד מביה"ס לרוקחות שבאוניברסיטה היה בין הראשונים בעולם לזהות אנזים ספציפי בתוך תאי העצב שאחראי על התהליך, והצליח לעצור אותו על ידי הדבקה מכוונת בנגיפים. המחקר זכה למימון של הקרן הלאומית למדע (ISF) וממצאיו יוצגו בסוף החודש במסגרת הכנס הבינלאומי ה-9 בנושא טיפול תרופתי באפילפסיה.

בישראל חיים כיום כ־90 אלף חולי אפילפסיה, אחת המחלות הנוירולוגיות השכיחות בעולם. כשליש מהחולים לא מגיבים לתרופות הקיימות בשוק וממשיכים לסבול מהתפרצות התקפים ופרכוסים. יחד עם ד"ר שיח' אחמד, צוות המחקר, שכלל את תומכת המחקר ד"ר אתי גרד והדוקטורנטית אסיל סעדי, פיתח תרפיה גנית נוגדת חמצון המכוונת לסוג ספציפי של תאים במוח שאחראים על הייצור הבלתי נשלט של צורני החמצן הפעיל המזיקים. "אנו עוסקים בריפוי ותיקון של גנים בעזרת נגיפים. הנגיף שפיתחנו מסוגל לחדור לתא החולה ולשתול בו גן רצוי שירפא אותו, מבלי לשכפל את עצמו או להדביק במחלות", מסביר ד"ר שיח'-אחמד. לטענת צוות המחקר, בזכות השיטה החדשה ניתן יהיה למנוע את התפתחות המחלה בשלביה הראשוניים או להקל על אפילפסיה שעמידה לטיפול התרופתי הקיים.

הדוקטורנטית סעדי משתפת כי "על-ידי הזרקת וירוסים מהונדסים באופן ממוקד ומבלי לפגוע בתפקוד שאר התאים במוח, הצלחנו למנוע את חוסר האיזון החמצוני בתאים". צוות החוקרים מצא כי במהלך התקף אפילפטי ממושך, שיטת הטיפול החדשה שמגבירה את רמות האנזימים נוגדי החמצון בתוך התא הספציפי, יכולה למנוע מוות תאי ונזק לרקמת המוח. אפילפסיה היא אחת ממחלות המוח היחידות שבהן ניתן לזהות אנשים בסיכון, אך אין טיפול למניעת התפתחות המחלה. הטיפולים הזמינים כיום מכוונים רק לתסמינים של המחלה, וגם אם התרופות יעילות יחסית לחלק מהחולים, הן עדיין לא מצליחות למנוע התפרצות של התקפים. "בעקבות הצלחת המודל שלנו, אנחנו בודקים האם החדרת הווירוסים האלה יכולה למנוע גם התפתחות של אפילפסיה, או לפחות להקל על המחלה באופן משמעותי", מסכמים החוקרים.

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, סגל
younis67, unsplash

גילוי מגנט זעיר בגודל עשרות ננו-מטרים יקדם פיתוח טכנולוגיה יעילה וחסכונית

12 יוני, 2022

חוקרי האוניברסיטה גילו תופעה מגנטית פורצת דרך שעתידה לשפר את הייצור הטכנולוגי. החוקרים: "הגילוי יכול לשנות את הדור הבא של מכשירים ננו-אלקטרוניים עם צריכת חשמל מופחתת ויכולות מהירות יותר"

העין האנושית אינה מסוגלת לראות שדות מגנטיים, אך הם משפיעים על תופעות רבות בחיינו, החל מהזוהר הצפוני ונדידת ציפורים ועד לשימושים טכנולוגיים כמו כרטיסי אשראי. מחקר חדש שנערך על-ידי ד"ר יונתן אנהאורי והדוקטורנט אביה נח ממכון רקח לפיזיקה שבאוניברסיטה, מצא תופעה מגנטית ייחודית, בה חומרים דקים בעלי שכבות אטומיות בודדות, שומרים על מגנטיות בטווח של עשרה ננו-מטרים מקצה החומר (שערה אנושית עבה פי 10,000), בעוד החלק הפנימי מאבד את הזיכרון המגנטי. המחקר וממצאיו מהווים חלק מהמאמץ לייצר טכנולוגיות מהירות יותר הצורכות פחות אנרגיה בהשוואה לטכנולוגיות המבוססות על התכונות החשמליות של החומר הנפוצות כיום. התופעה הייחודית כבר זכתה לשם "מגנטיות קצה" והממצאים פורסמו לאחרונה בכתב העת היוקרתי Nano Letters.

קרא עוד

תחילה, כוונת המחקר הייתה לבחון אינטראקציה בין חומר מגנטי לחומרים על-מוליכים, אשר דוחים שדות מגנטיים. אך, בעקבות גילוי תופעת "מגנטיות הקצה", כיוון המחקר השתנה. "לאחר שבועות של מדידות, גילינו שהמגנטיות לא מתנהגת כפי שציפינו ומבדיקה בספרות המדעית, גם אף אחד אחר לא ציפה. החלטנו לשנות את כיוון המחקר ובחרנו לאפיין את המגנט עצמו – לבדוק באילו מצבים הוא שומר על מגנטיות", משתף ד"ר אנהאורי. התמונות המגנטיות הופקו בעזרת סוג חדש של מיקרוסקופ מגנטי המבוסס על טכנולוגיה קוונטית אשר פותח בישראל, ומסוגל למדוד את השדה המגנטי של אלקטרון בודד. המחקר נעשה בעבודה משותפת עם עמיתים מאוניברסיטת אוטונומה דה-מדריד בספרד, אוניברסיטת קולורדו בארה"ב וחוקרי האוניברסיטה העברית.

התגלית החדשה מאפשרת יצירת ערוצים מגנטיים בעובי ננו-מטרים בודדים. החוקרים מסבירים כי באמצעות שיטות תיעוש שונות ניתן לייצר מהחומר הננו-מטרי תבניות ולשלוט באיזה חלק ממנו יהיה מגנטי. האפקט הזה, למרות גודלו הקטן, יכול להיות בעל יישומים נרחבים בחיי היומיום שלנו. הדוקטורנט נח מספר כי "במרוץ הטכנולוגי להפוך כל רכיב לקטן וחסכוני יותר באנרגיה, מגנטיזציה זעירה יכולה לשמש לזיכרונות בקנה מידה קטן יותר או כרכיב בתוך התקן חישובי המבוסס על טכנולוגיה קוונטית".

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Towfiqu barbhuiya, unsplash

באמצעות מניפולציה גנטית: חוקרים הצליחו למנוע מחלת מפרקים ניוונית

12 יוני, 2022

ברגע שהמחלה מתפתחת כבר חל נזק משמעותי שאי אפשר לרפא, אך פיתוח זן גנטי ייחודי אפשר לחוקרי האוניברסיטה לעצור את הכאבים והשחיקה. הממצאים יכולים לנבא את המחלה לאחר טראומת מפרקים ולהתחיל טיפול רפואי קריטי

במחקר חדש שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המוביל PNAS, חוקרי האוניברסיטה הצליחו למנוע התפתחות של מחלת מפרקים ניוונית, אשר פוגעת בכ-300 מיליון בני אדם בכל רחבי העולם. המחלה מתפתחת באיטיות ואינה מורגשת במשך עשרות שנים עד להתפרצות כאבים פתאומיים ומגבלות תנועה. המחקר נערך על-ידי פרופ' מונה דביר-גינזברג וד"ר גינאן עליאן מהפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה.

קרא עוד

מחלת מפרק ניוונית היא מחלה שבמהלכה סחוס המפרק נשחק באופן הדרגתי בעקבות דלקת מקומית שגורמת לשינוי בשיווי המשקל של העומס במפרקים נושאי משקל, כמו הברך או הירך. המחלה מתפתחת באופן הדרגתי ולא מורגש עד להופעת סימפטומים של כאב ומגבלת תנועה. "בשלבים האלה כבר חל נזק משמעותי למפרק שאינו ניתן לריפוי. היות והמחלה שכיחה מאוד, מטרת המחקר הייתה להבין מה גורם להתפתחות שלה, ובעיקר – האם ניתן למנוע את ההתדרדרות שלה", מסבירה פרופ' דביר-גינזברג. המחקר התבצע על מודלי חיות במטרה לבדוק את השינויים בכל חלקי המפרק לאחר שחוו טראומה. בהתבסס על זנים גנטיים ייחודיים שפותחו על-ידי פרופ' ורוניק לפבר מבית החולים לילדים בפילדלפיה ופרופ' האי-האוי קסו מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת האקנסאק שבארה"ב, צוות המחקר שאף להבין את השינויים המבניים במפרק. פרופ' דביר-גינזברג מספרת כי "המפרקים נבדקו בשיטות היסטולוגיות ובמיקרו-CT בעזרת ד"ר מיטנה דורמונט וד"ר ג'ורג' בטשון. בנוסף, בעזרתם של ליטל זכריהו וד"ר מיכאל קלוטשטיין, השתמשנו בשיטות ריצוף גנטי כדי להבין מהם המנגנונים שהשתנו בין הזן העמיד בפני המחלה והזן שהאיץ אותה".

החוקרים מצאו כי לאחר טראומה נוצרת הצטברות משמעותית של משקעי סידן ברקמות באזור המפרק החיצוני, המכונה הסתיידות. לדבריהם, היא נגרמת על-ידי סוג חלבון ספציפי שאחראי לתהליך וזה שוחק את המפרק הפנימי. באמצעות טיפול תרופתי משולב שבוצע על-ידי עידן כרמון ופיתוח זן גנטי ייחודי נטול החלבון, החוקרים הצליחו למנוע ביעילות את התפתחות ההסתיידות, ובהמשך את השחיקה והכאב. ממצאי המחקר מהווים בסיס לניבוי מחלת מפרק ניוונית לאחר טראומה, אותה ניתן לבדוק באמצעים רדיו-גרפיים פשוטים אפילו ללא צורך בבדיקת MRI. "אם בודקים את המפרק מיד לאחר הטראומה כבר בשלבים הראשונים אפשר להתחיל טיפול מקומי למניעת המחלה והשחיקה", מסכמת ד"ר עליאן.

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, מחקר
Alban Martel, unsplash

איך יודעים שזה "זה"? מחקר מצא מה גורם לנו לרצות מערכת יחסים אחרי הדייט הראשון

8 יוני, 2022

בין אם אתם אנשים של היכרות בחיים האמתיים, ובין אם אתם מדפדפים באפליקציית ההיכרויות, אתם ודאי יודעים כמה חשוב הוא הדייט הראשון. מחקר חדש בדק מה גורם לנו להימשך יותר לאנשים מסוימים כשאנחנו מתאהבים, בעוד שלאנשים אחרים פחות? צוות החוקרים, בהובלת ד"ר שיר אציל מהמחלקה לפסיכולוגיה, טוען כי החיבור עם בן הזוג תלוי במידת הסנכרון של הגוף שלנו, באופן זהה לתקשורת שבין ההורים לתינוק. ממצאי המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת Scientific Reports.

ראה גם: בתקשורת, מחקר
שאלות הסטודנטים בנאום נשיא אוקראינה זלנסקי

שאלות הסטודנטים בנאום נשיא אוקראינה זלנסקי

23 יוני, 2022

כחלק משידור נאום נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, לקהילת האוניברסיטה העברית, ניתנה הזדמנות לסטודנטים ואנשי סגל לשאול את הנשיא שאלות הנוגעות למאמצי ההסברה, התמיכה שאוקראינה מקבלים ממדינות העולם, הקשר עם ישראל והעם היהודי והחזון להמשך.

תמונה מימון ומלגות קיום ללימודי תואר ראשון במדעים

מימון ומלגות קיום בהיקפים חסרי תקדים ללימודי תואר ראשון במדעים

22 יוני, 2022

לאור המחסור החמור בכוח אדם בתעשיית ההיי-טק האוניברסיטה העברית תשקיע כ-15 מיליון שקלים בחמש השנים הקרובות למימון מענקים לכ-200 סטודנטים בלימודי תואר ראשון במדעים. המלגות מיועדות ללימודים בפקולטה למדעי הטבע, בי"ס להנדסה ומדעי המחשב, הפקולטה לרפואה בתחומי ביו רפואה ובפקולטה לחקלאות ברחובות בתחומי קיימות, אגרוטק ופודטק

ביקור פרופ' פמלה רונלד, זוכת פרס וולף בחקלאות לשנת 2022, בקמפוס ברחובות

ביקור פרופ' פמלה רונלד, זוכת פרס וולף בחקלאות לשנת 2022, בקמפוס ברחובות

16 יוני, 2022

פרופ' פמלה רונלד, מהמחלקה לפתולוגיה של צמחים ובמרכז הגנום באוניברסיטת קליפורניה, דיוויס וזוכת פרס וולף בחקלאות לשנת 2022, הגיעה להרצאה מרתקת ומפגש פתוח עם הסטודנטים בפקולטה לחקלאות!

ראה גם: סגל, סטודנטים
תוכנית מושל הגשת מועמדות למלגת לימודים תשפג

תוכנית מושל: מלגת שכר לימוד ומלגת קיום לתואר ראשון בתחומי ההנדסה, רפואה ומדעי המחשב

12 יוני, 2022

אם יש לכם מוטיבציה להצליח, לעבוד קשה ובנחישות ולהגשים לעצמכם חלום, ואתם מגיעים מרקע כלכלי מאתגר, תוכנית מושל לתואר ראשון לתחומי ההנדסה, רפואה ומדעי המחשב- בדיוק בשבילכם.

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, The Israel Academy of Sciences and Humanities

תכנית מלגות הצטיינות לחוקרי בתר-דוקטורט זרים בישראל

7 יוני, 2022

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מודיעה על המחזור השישי של תכנית מלגות הצטיינות לחוקרי בתר-דוקטורט זרים בישראל ((Excellence Fellowship Program for International Postdoctoral Scholars.

במסגרת התכנית, יוענקו עד 20 מלגות בתר-דוקטורט, כל אחת לתקופה של שנתיים, לחוקרים צעירים מצטיינים מכל תחומי הידע.

גובה המלגה: 160,000 ₪ (~$47,000)  פר שנה

מודל מימון:

מסעות דעת

מסעות דעת - תוכנית למנהיגות אינטלקטואלית צעירה - קול קורא לקיץ 2022‎‎

10 מאי, 2022

תוכנית "מסעות דעת" היא תוכנית מנהיגות אינטלקטואלית ייחודית ללימודים בתחומי הרוח והחברה, המבקשת לטפח בקרב קבוצה נבחרת של סטודנטיות/ים – כישורי התבוננות ויכולת ניתוח של שאלות עומק רעיוניות ופילוסופיות בהקשר של בעיות השעה בארץ ובעולם, ולחבר בין שאלות אלו ובין המציאות החברתית והפוליטית.

התוכנית מיועדת לקבוצה קטנה ואיכותית של סטודנטיות/ים בעלי סקרנות אינטלקטואלית ופרופיל מנהיגותי מכל חלקי החברה בישראל, העומדים להתחיל את לימודיהם לתואר ראשון בשנת תשפ"ג, בכל תחומי הידע.

ראה גם: סגל, סטודנטים
קרדיט: רוני פוסטן קורן

ברשימת הצעירים המבטיחים של Forbes: ד״ר רוני פוסטן-קורן מהפקולטה לרפואה

28 אפריל, 2022

קהילת האוניברסיטה מברכת את ד״ר רוני פוסטן-קורן מהפקולטה לרפואה על ההישג המדהים בכניסתה לרשימת הצעירים המבטיחים בפרויקט של המגזין הבינלאומי Forbes

צילום: הדס פרוש, פלאש 90

ד"ר מורן יסעור וד"ר הייתם עמל מהפקולטה לרפואה זכו בפרס קריל לשנת 2022!

4 אפריל, 2022

ד''ר מורן יסעור, מהמחלקה למיקרוביולוגיה וגנטיקה מולקולרית והחוג לביולוגיה חישובית בביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב וד''ר הייתם עמל, מהמכון למדעי התרופה וביה''ס לרוקחות, זכו בפרס קריל היוקרתי, המוענק על ידי קרן וולף. הפרס ניתן מדי שנה לעד 10 חוקרים צעירים ומצטיינים, בדרגת מרצה או מרצה בכיר שעדיין לא קיבלו קביעות. הבחירה בזוכים ובזוכות נעשית על פי קריטריונים של הצטיינות ונושא המחקר וחשיבותו.

סטיקרים

האוניברסיטה משיקה ערכת סטיקרים לכבוד יום הולדתו ה-143 של איינשטיין

14 מרץ, 2022

האוניברסיטה העברית חוגגת יום הולדת 143 לאיינשטיין ומשיקה ערכת סטיקרים לוואטסאפ בכיכובו

האוניברסיטה העברית חוגגת את יום הולדתו של המדען המפורסם בעולם, זוכה פרס הנובל אלברט איינשטיין, שהיה בין מקימיו של המוסד. לכבוד האירוע, השיקה האוניברסיטה ערכה של 10 סטיקרים לוואטסאפ בכיכובו של איינשטיין, לשימוש הציבור הרחב ללא עלות.

ראה גם: סטודנטים
ביקור פרופ' פמלה רונלד, זוכת פרס וולף בחקלאות לשנת 2022, בקמפוס ברחובות

ביקור פרופ' פמלה רונלד, זוכת פרס וולף בחקלאות לשנת 2022, בקמפוס ברחובות

16 יוני, 2022

פרופ' פמלה רונלד, מהמחלקה לפתולוגיה של צמחים ובמרכז הגנום באוניברסיטת קליפורניה, דיוויס וזוכת פרס וולף בחקלאות לשנת 2022, הגיעה להרצאה מרתקת ומפגש פתוח עם הסטודנטים בפקולטה לחקלאות!

ראה גם: סגל, סטודנטים
צילום: רפי בן חקון

נאומו של פרופ' ברק מדינה, רקטור האוניברסיטה, בטקס הענקת תארי דוקטור לשם כבוד

14 יוני, 2022

קרא עוד
יושב ראש חבר הנאמנים של האוניברסיטה, מר דן שלזינגר; נשיא האוניברסיטה, פרופ' אשר כהן, סגני הנשיא וסגניות הרקטור, הדיקנים, ראשי הרשות לתלמידי מחקר, מקבלי ומקבלות תואר דוקטור; אורחות ואורחים יקרים.

ברכות חמות למקבלות ולמקבלי התואר דוקטור לפילוסופיה של האוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת הדוקטורט היא פרויקט קשה ומורכב, וההצלחה שלכם להגיע לקו הסיום, להשלים את הפרויקט הגדול הזה, היא דבר שאתם רשאים להיות גאים בו.

אתן ואתם מצטרפים היום לקבוצה ייחודית של מי שמוטלת עליהם חובה אזרחית ראשונה במעלה, של מחויבות לשיטות המדעיות. כאינטלקטואלים, עליכם להימנע מלרתום עצמכם – את יכולותיכם ומעמדכם – לקידום תפיסות פופוליסטיות, לאומניות וגזעניות. אינטלקטואלים, בלשונו של ז'יליֶן בֶּנדָה, הם מי "שתנועתם נמצאת בניגוד גמור לריאליזם של ההמונים", אלה הם, כדבריו, "עושי דברו של צדק מופשט". הענקת תואר הדוקטור של האוניברסיטה העברית מבוססת על ההכרה שלנו בכך שמתקיימת בכם התכונה הזו של אינטלקטואלים, של מי שמחויבים לחיפוש אחר האמת, אחר הידיעה לשמה. עושי דברו של צדק מופשט.

אתם ואתן דור העתיד של ההשכלה הגבוהה בישראל ושל מוסדות המחקר המובילים בעולם ושל הנהגת החברה האזרחית שלנו. לא פחות משישה מבין מקבלי התארים על במה זו בעבר זכו בפרס נובל, ואני מאחל לכולנו שגם אתם תעשו חיל, בקידום הידע האנושי.

ביסוד המהלך הקמת האוניברסיטה העברית, לפני כמאה שנה, עמדה ההכרה בכך שלשם יצירת תשתית למדינה נאורה הכרחי לאפשר לציבור לרכוש השכלה גבוהה, הכרחי לקיים מחקר מדעי. בעיקר, ביסוד הקמת האוניברסיטה מונחת ההכרה בכך שאוניברסיטה עצמאית וחזקה נחוצה לקיומה של חברה דמוקרטית, מכבדת זכויות אדם, דוגלת בשוויון, בסובלנות ובפלורליזם. לאוניברסיטה נועד תפקיד מפתח בהטמעה של חשיבה ביקורתית ובהגנה על הדמוקרטיה הישראלית.

האוניברסיטה העברית בירושלים היא מוסד להשכלה גבוהה בעל חזון ייחודי. אנחנו מחויבים למצוינות אקדמית במחקר ובהוראה אך גם לקידום החברה הישראלית והאנושות בכללה. המחויבות שלנו לחברה הישראלית אינה באה כמובן על חשבון המחויבות למצוינות אקדמית – ההפך הוא הנכון. החתירה למצוינות, תוך כיבוד החופש האקדמי, היא שמאפשרת לנו לממש את הייעוד שלנו של קידום החברה הישראלית.

בין היתר, אנו משתדלים לתרום את חלקנו לצמצום פערים בחברה הישראלית ולקידום שוויון בחברה. אחד האתגרים העיקריים שניצבים בפנינו כחברה הוא הפערים הניכרים, באיכות החינוך, בתנאי המחייה, בזמינות השירותים הרפואיים, בתוחלת החיים, בהכנסה ובהיבטים מגוונים נוספים. צמצום הפערים הללו הוא מהלך מורכב וקשה, ולכן גם אפשרי. אנחנו מאמינים שבצד צעדים שנועדו לצמצם כבר בטווח הקצר את אי-השוויון, הדרך המרכזית היא הרחבת הנגישות להשכלה גבוהה. מבחינתנו, יעד מרכזי הוא הבטחת מגוון בקרב ציבור הסטודנטים שלנו, הן במישור ההשתייכות לקבוצות מכוננות-זהות, באמצעות הגדלת שיעור הסטודנטים הערבים והחרדים, והן במישור החברתי-כלכלי, באמצעות הגדלת מספר הסטודנטים שהם דור ראשון לאקדמיה, בדרכים מגוונות.

אנו מפעילים מגוון רחב של תכניות שנועדו להבטיח שוויון הזדמנויות, לרבות הפעלת מערך נרחב ביותר של מכינות, שאין כדוגמתו באף מוסד אחר להשכלה גבוהה שאני מכיר, בארץ או בעולם, תוך השקעת משאבים כספיים ניכרים; מערך מלגות נרחב מאד, לסיוע למי שנזקק לכך, כדי לוודא שלא תימנע מאף מועמד או מועמדת האפשרות לרכוש השכלה גבוהה באוניברסיטה העברית רק מחמת מצוקה כספית; הפעלת תכניות לימודים בשיתוף פעולה עם גורמי ממשל, כדי להשתתף בהכשרת דור העתידי של מנהיגי הציבור בישראל; הפעלת תכניות רבות לקידום מגוון ורב-תרבותיות בקרב הסטודנטים והסגל באוניברסיטה, מתוך הכרה בכך שהדבר הכרחי להבטחת הכשרה אקדמית נאותה. העיקר הוא במעטפת הנרחבת לסטודנטים, שנועדה להעניק סיוע אקדמי, חברתי ונפשי, והסיוע הזה ניתן, רובו ככולו, על-ידי הסטודנטים המצוינים שלנו. זהו מהלך שמטרתו לא רק לסייע לזקוקים לעזרה אלא גם לחזק בקרב כלל הסטודנטים שלנו את המחויבות לערך החשוב ביותר, נדיבות. נדיבות בשיתוף סיכומי השיעור, בהזמנת מי שמתקשים להצטרף אליכם להגיש עבודות יחד, בהצעת שותפות.

המחויבות הייחודית הזו שלנו למצוינות אקדמית לקידום החברה הישראלית באה לידי ביטוי גם בשיתופי פעולה במחקר עם גורמי חברה אזרחית, גורמי ממשל והמגזר העסקי.

את כל אלה עשו ועושים האנשים שהם האוניברסיטה העברית בירושלים, ובכלל זה אתן ואתם, ועל-כך תודתנו.

עלינו לשאוף להשתפר. זכרו את דבריו של הנביא צפניה, שפעל כאן בירושלים בסביבות שנת 620 לפני הספירה, באחת מנבואות החורבן שלו. צפניה אמר כך: "והיה בעת ההיא, אחפש את ירושלים בנרות, ופקדתי על האנשים הקופאים על שמריהם האומרים בלבבם לא ייטיב ה' ולא ירע". זהו המקור למנהג לחפש בעזרת נר את החמץ בערב פסח, אך בהקשר הנוכחי, אחפש את ירושלים בנרות משמעו חיפוש אחר החוטאים, אחר מי שבגין מעשיהם ומחדליהם עלול לבוא עלינו אסון, שבגינם החברה שלנו מקולקלת. ומיהם האנשים הללו – מי שקופאים על שמריהם, מי שאומרים בלבבם, לא ייטיב ה' ולא ירע, כלומר מבטאים ייאוש מהאפשרות להביא לשינוי בחברה שלנו, מה זה משנה מה אעשה, זה ממילא לא יועיל ולא יזיק. אל יהי חלקנו עם המיואשים הללו, הציניים. אין לנו ברירה אלא להיאבק, ליטול חלק בפעילות ציבורית, בייעוץ לגורמי ממשל, להסתכן בביקורת ולא לקפוא על השמרים.

אני מבקש לקרוא לכם, תלמידי המחקר וחברי הסגל כאחד, שלא להכפיף עצמכם לסמכות. מוטלת עלינו החובה לדבוק בחשיבה עצמאית וביקורתית, לנהוג באומץ, תוך נכונות לשלם על כך מחיר – בין משום שיתברר שאנחנו טועים ונימצא מבוישים, ובין משום שאף שיתברר שאנחנו צודקים, לא הכול יסכימו לקבל זאת. במסגרת המחויבות שלנו לקדם את הידע האנושי, לפרוץ קדימה, ולהנחיל את הידע הקיים למי שטרם נחשף לו, מוטלת עלינו גם המשימה להיות שומרי סף. מוטל עלינו להצביע על טיעונים שגויים, להפריך תזות שאינן עומדות במבחן הביקורת, לבקר חשיבה לא רציונלית שמוליכה לתפיסות מופרכות ולתיאוריות קונספירציה למיניהן ולגישות שמתיימרות לטעון לעליונותה של קבוצה אתנית כלשהי על פני אחרת. אין לנו ארץ אחרת ומוטלת עלינו החובה להעז.

אל לנו לקפוא על השמרים גם במובן זה שעלינו להכיר בכך שבצד הסיפוק שבהישגים שכבר השגנו, דרך רבה עוד לפנינו. זה נכון במישור המוסדי – האוניברסיטה שלנו היא המובילה בישראל, בה לומדים הסטודנטיות והסטודנטים הכי טובים בארץ ובה נעשה המחקר הטוב ביותר, אבל בעולם יש מוסדות טובים מאיתנו ואנחנו צריכים עוד להשתפר. איננו עושים מספיק לכינון שותפות של אמת של כל בנות ובני החברה בישראל, איננו מצליחים במידה מספקת להבטיח שוויון הזדמנויות לכול ואנחנו צריכים להמשיך ולשאוף להיות טובים יותר. וכל זה נכון גם במישור האישי של כל אחת ואחד מאיתנו. עלינו להרחיב את אופקינו, ללמוד תחומים חדשים, לשמם ולשם הבנה טובה יותר של התחום שבו אנחנו עוסקים; עלינו להוסיף עוד לתרומה של כל אחת ואחד מאיתנו לחברה, עלינו לראות טוב יותר את מי שסביבנו. עלינו לשאוף להשפיע על המדיניות הציבורית. פעילות במישור הציבורי עלולה להיות לעיתים מתסכלת וכמעט מייאשת. לא כל ההחלטות נעשות באופן ענייני ויש מעט מאד פרגון והכרת תודה לפי שפועלים במישור הציבורי; דווקא משום כך, זקוקים לנו שם. אם זה היה קל, לא היה צורך באנשים ונשים מוכשרים כל-כך כמוכם בפעילות ציבורית.

תודה מקרב לב למנחים ולמנחות של תלמידות ותלמידי המחקר, על נדיבותם, על ההכרה שלהם בכך שההנחיה היא לא רק נתינה אלא בראש ובראשונה קבלה, ועל האנושיות שלהם.

תודה גם לבני המשפחה ולחברים, על התמיכה והעידוד גם ברגעים הקשים. ההישגים שלנו – ולא אחת גם החולשות שלנו – הם במידה מכרעת תוצאה של הסביבה שבה אנחנו חיים. הם נובעים מהמשפחה שלנו ומהקהילה שבה גדלנו, הישגינו הם בזכות המסגרת שבה אנחנו פועלים, בזכות העבודה הקשה והחכמה של מי שקדמו לנו. אני משוכנע שתוכלו להמשיך ולהתגאות במעשים הטובים של בנותיכם ובניכם, של בני הזוג וההורים. תודה גם על הבחירה להשתתף איתנו ביום הזה, יום חגה של האוניברסיטה העברית, יום החג שלכם מקבלי התואר דוקטור.

ברכות חמות לכם, מקבלי ומקבלות תארי הדוקטור. אני מאחל לכם המשך הצלחה, בהשתלמות הפוסט-דוקטורט, בפעילות מדעית ומחקרית מגוונת ובהובלה מצוינת של החברה שלנו. אנו שמים בכן ובכם את מבטחנו. עשו טוב.

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, סגל
קרדיט תמונה: Igor Farberov

נאומו של הסופר חיים באר בטקס הענקת תואר דוקטור לשם כבוד

14 יוני, 2022

כבוד נשיא האוניברסיטה, רקטור האוניברסיטה, חבר הנאמנים, עמיתי מקבלי ומקבלות תארי דוקטור לשם כבוד, זוכי הפרסים, בוגרות ובוגרים, אורחות ואורחים יקרים.

מה נורא ומה נפלא המקום הזה! המקום שבו עומדות עכשיו רגלינו יקר לי עד מאוד, ונפשי קשורה בו בחבלי אהבה וגעגוע.

שלושה מחבלי האהבה והגעגוע האלה ברצוני לחלוק אתכם עכשיו:

ראה גם: בתקשורת, סגל
קרדיט: ברונו שרביט ואיגור פרברוב

קוונטין טרנטינו, חוזה מוגרבי וסיגלית לנדאו: בין מקבלי תואר ד"ר לשם כבוד של האוניברסיטה העברית

14 יוני, 2022

קרא עוד

האוניברסיטה העברית בירושלים העניקה היום תואר ד"ר לשם כבוד לשנת 2022 במסגרת מושב חבר הנאמנים ה- 85 של האוניברסיטה, במעמד נשיא האוניברסיטה, פרופ' אשר כהן והרקטור, פרופ' ברק מדינה

בין מקבלי התואר, הבמאי והתסריטאי זוכה פרס האוסקר קוונטין טרנטינו, שאחראי לחלק מהיצירות הקולנועיות הקאנוניות של העשורים האחרונים – כלבי אשמורת, ספרות זולה, להרוג את ביל, ממזרים חסרי כבוד, ג'אנגו ללא מעצורים ועוד. בנימוקי הזכייה, כתבה הוועדה: ''סרטיו של קוונטין טרנטינו מאופיינים בסגנונו הייחודי והאייקוני והשפיעו רבות על סצנת הקולנוע העולמית. מר טרנטינו עוסק גם בפילנתרופי ומעניק תמיכה רחבה לשחקנים צעירים וילדים המתמודדים עם מצבים רפואיים קשים. כיום, בעקבות נישואיו לשחקנית והמוזיקאית דניאלה פיק, רואה טרנטינו במדינת ישראל בית ומביע את תמיכתו בה באופן פומבי ברחבי העולם".

בנוסף לטרנטינו, קיבלו השנה תואר דוקטור לשם כבוד גם אספן האומנות, איש העסקים היהודי חוזה מוגרבי, שקיבל את התואר בעקבות פעילותו הפילנתרופית להקמת בית איינשטיין. למוגרבי, שמתגורר בימים אלה בניו יורק, האוסף הגדול ביותר בעולם של יצירות אנדי וורהל. קיבלה את הפרס גם האמנית הישראלית סיגלית לנדאו, על עבודתה האקולוגית והחברתית המתמקדת באזור ים המלח. לנדאו היא אמנית פיסול, ווידאו ומיצב מהמצליחות בעולם. לנדאו הינה בעלת עיטור אבירות מטעם מסדר האומנויות והספרות בצרפת.

עוד קיבלו השנה את התואר: פרופ' לוטי ביילין מאוניברסיטת MIT בארצות הברית. מחלוצות המחקר בתחום השילוב בין משפחה וקריירה ופועלת לקידום נשים במדע; חיים באר, מגדולי המבקרים וחוקרי הספרות בארץ. זכה פעמיים בפרס ראש הממשלה וכן בפרס אקו''ם ופרס עגנון; סטנלי ברגמן, פילנתרופ ואיש עסקים אמריקאי, לשעבר נשיא ה AJC; רבקה בוקריס, אשת עסקים ופילנתרופית צרפתיה. מייסדת קרן ''אדליס''; פרופ' ג'ף דנגל מאוניברסיטת UNC בארה"ב, חוקר צמחים ומיקרוביליוג, ממציאי מודל חדשני לאבולוציה של גנים התורמים לעמידות הצמח. פרופ' לי אפשטיין מאוניברסיטת וושינגטון, מומחית עולמית בקבלת החלטות בבתי המשפט ומייסדת מסד הנתונים של החלטות בית המשפט העליון בארה''ב; פרופ' ג'ון גאג'ר, מאוניברסיטת פרינסטון, אחד החוקרים המובילים בעולם בתחום מדע הדתות ובין המובילים בתחומי מדעי הרוח באופן כללי; פרופ' ז'רארד מאייר מאוניברסיטת FHI בגרמניה, עוסק בפיזיקה מולקולרית ומפתח שיטות לקירור, לכידה ועצירה של מולקולות גז; ג'וזף נויבאואר, איש עסקים ופילנתרופ אמריקאי. תומך בהשכלה גבוהה ובארגונים יהודיים; לאוניד נבזלין, פילנתרופ ואיש עסקים ישראלי. יו''ר מייסד של חבר הנאמנים בבית התפוצות וממקימי מרכז המחקר ליהדות מזרח אירופה ורוסיה; פרופ' יורגן רן מאוניברסיטת MPIWG בגרמניה, עוסק בהיסטוריה של המדע וראש מכון פלאנק בברלין; פרופ' יהודה ריינהרץ מאוניברסיטת ברנדייס, היסטוריון מוערך, נשיא קרן מנדל בהווה ונשיאה לשעבר של אוניברסיטת ברנדייס; הרב יונתן זקס ז''ל, הוגה דעות בריטי. לשעבר הרב הראשי של בריטניה ובעל תואר אבירות; סמי סגול, תעשיין ופילנתרופ ישראלי. תורם רבות לקבוצות מוחלשות ולתוכנית לרפואה חישובית באוניברסיטה; פרופ' ג'ושוע סאנס, נוירוביולוג, ראש המרכז לחקר המוח באוניברסיטת הרוואד. תרם לחקר התפתחות הסינפסות בגוף בעזרת הדמיות מולקולריות; סילביה סויקה, פילנתרופית קנדית. תומכת במחקר מחלת הסרטן באוניברסיטה וכן בקידום ספורט במרכז לרנר.

פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית, בירך את הזוכים: ''מנהיגים מעוררים השראה האם אלו שמראים לנו את הדרך קדימה ומאירים את הדרך עבור הבאים אחריהם. המצטיינים שלנו השנה מונעים מרוח חלוצית ותחושת שליחות עמוקה, כל אחד בתחומו ותרומתם היא בלתי מוגבלת".

קראו פחות
ד"ר יניב אלקובי, קרדיט צילום - כדיה לוי

בזכות חקר דגי זברה חוקרים זיהו מנגנון שמסביר בעיות פוריות אצל בני אדם

12 יוני, 2022

 

חוקרי האוניברסיטה זיהו סוג חדש של אברון שטרם התגלה בתאי מין בעבר. לטענתם, כשל בתפקודו גורם לעקרות מפני שהוא אחראי על ארגון הכרומוזומים בתאי המין: "התגלית מקדמת אותנו לקראת מציאת פתרונות רפואיים"

מזה שנים שהרפואה מחפשת בעולם החי מודלים מקבילים לאדם במטרה לחשוף את סודות הגוף האנושי ולסייע בריפוי מחלות. בנוסף לשורה ארוכה של קווי דמיון, אולי חלקכם יופתעו לגלות שאנחנו חולקים כ-70% מהגנים שלנו עם דג הזברה – עובדה שהופכת אותו למודל חיה אידיאלי לחקר מחלות ותהליכים ביולוגיים אנושיים. מחקר חדש, שהסתמך על התפתחות תאי ביצית אצל דגי זברה, חשף את אחד המנגנונים שפגמים בו מובילים לבעיות פוריות גם אצל בני האדם. המחקר נערך במעבדתו של ד"ר יניב אלקובי מהפקולטה לרפואה שבאוניברסיטה העברית והתפרסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Science.

קרא עוד

יחד עם הדוקטורנטים אבישג מייטליס וויניט קומר, חקר ד"ר אלקובי שחלות של דגי זברה, בהן שלבי התפתחות תאי המין המוקדמים דומים מאוד לאלו שבאדם. באחד הניסויים, זיהה צוות החוקרים אברון בצורת סיב מפוצל, שלא התגלה במשך יותר ממאה שנות מחקר בתחום. הסיב נצפה יוצא מהתא, נמתח אל מחוצה לו ומתפתל בין הביציות באשכול בו הן מתפתחות. "האברון הזה נוצר בביצית בשלבי ההתפתחות המוקדמים שלה ונקרא 'סיליום' (ברבים סיליה), או ריס בעברית. מצאנו כי הסיליום קריטי לתהליך חלוקת הגרעין בתאי המין ולמעשה שולט במכניקה של הכרומוזומים, הנחוצה ליצירת תאי מין ולפוריות," מסביר ד"ר אלקובי. בהמשך, החוקרים זיהו את אותו אברון גם בתאי הזרע של דגי זברה, ואפילו בביציות וזרע של עכברים. באמצעות השימוש במיקרוסקופיה, הדמיות חדשניות ואנאליזות גנטיות, הצליחו החוקרים לזהות ולמפות את תפקידי הסיליה בביציות בשחלות של דגי הזברה.

תפקוד הסיליום נחשב לקריטי במיוחד ופגמים בו נפוצים מאוד ומובילים לבעיות פוריות באדם, אך עד היום המנגנון המוביל אליהן היה לא ידוע. ד"ר אלקובי משתף כי "כשל בארגון הכרומוזומים בתוך הביצית ובתאי הזרע האנושיים הוא הגורם הנפוץ להפלות ולעקרות, אך מנגנוני הכשל אינם ברורים. למעשה, גילוי הסוג החדש של הסיליה אשר ממלא תפקיד חיוני בארגון הכרומוזומלי פותח כיווני מחקר חדשים לחלוטין ויכול לספק תובנות שיקדמו אותנו לקראת מציאת פתרונות רפואיים".

קראו פחות
ראה גם: מחקר, סגל
Claudio Schwarz, unsplash

חוקרים הצליחו להדפיס חומרים שמסוגלים לשנות את עצמם

12 יוני, 2022

באמצעות מדפסות תלת-ממד ודיו המבוסס על חומרים טבעיים, חוקרי האוניברסיטה מסוגלים להדפיס עץ ולתכנן את צורתו בזמן הייבוש. "הפיתוח יחולל מהפכה בתכנון ובנייה של מבנים המשנים את עצמם", משתף אחד החוקרים

במחקר חדש שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Polymers, הצליח צוות חוקרים מהאוניברסיטה לחקות את תהליך ההרכבה הטבעי של העץ באמצעות מדפסות תלת-ממד. תוצאות המחקר מפתחות גישה חדשה לתכנון ומידול אובייקטים שמסוגלים לעצב את עצמם. המחקר נערך בהובלת פרופ' ערן שרון מהמכון לפיסיקה שבאוניברסיטה, פרופ' עודד שוסיוב מהפקולטה לחקלאות ופרופ' שלמה מגדסי מהמכון לכימיה, בשיתוף עם הדוקטורנטים דורון קם ועידו לוין.

קרא עוד

המחקר בשנים האחרונות הוביל לפיתוח חומרים חכמים המאפשרים לחקות את האופן בו הטבע מייצר צורות, ולפתח מכך שיטות חדשות לתכנון ובנייה של מבנים המשנים את צורתם. אחד החומרים הנפוצים ביותר בשימוש האדם הוא העץ, חומר חכם אשר מתכווץ כאשר הוא מתייבש, וכך לרוב, מבני עץ כמו גדרות ושולחנות שהושארו בחוץ יתעוותו עם הזמן. בניסיון לחקות את תהליך ההרכבה הטבעי של העץ, הצליח צוות החוקרים לפתח שיטה להדפסת משטחים אשר מתכווצים ומשתנים למגוון צורות על-פי תכנות מראש. ההדפסה התלת-ממדית בשיטה החדשה מאפשרת לייצר מבנים מורכבים במינימום פסולת. יתרה מזאת, נעשה שימוש בדיו המבוסס על חומרים צמחיים טבעיים. "חומר הדיו ייחודי לנו ומורכב מאובייקטים מבוססי עץ שניתן לייבש ולקבל מהם מגוון עיוותים וצורות שלא היה ניתן לקבל באופן טבעי בעבר", משתף הדוקטורנט קם.

פרופ' שרון מסביר כי למעשה, "דורון פיתח יכולת מתקדמת להדפיס עץ במדפסת תלת-ממד, וכעת אנו מסוגלים לתכנן את שיעור וכיוון ההתכווצות של הגוף המודפס בזמן הייבוש, דבר הקובע את צורתו התלת-ממדית". במהלך המחקר, נוצרו בשיטה החדשה רצועות עץ שיכולות לחקות התפתלות של תרמילי זרעים במהלך ייבוש. בהתייחס לתוצרים הסופיים, פרופ' שוסיוב מוסיף כי "אנחנו מצליחים לקבל עקמומיות משטח שלא ניתן היה לקבל באמצעים אחרים. לדוגמא, בקיפול נייר רגיל אנחנו לא יכולים לקבל צורה של אוכף, ואילו בשיטה החדשה זה אפשרי".

קראו פחות
ראה גם: מחקר, סגל
Mufid Majnun, unsplash

הנגיף הטוב: הזרקת ווירוסים למוח תוכל למנוע התפרצות התקפים אפילפטיים

12 יוני, 2022

קרא עוד

מחקר שנערך על ידי חוקרי האוניברסיטה גילה אנזים שאחראי על תהליך היווצרות חומרים פעילים במוח שגורמים להתפתחות מחלת האפילפסיה. בזכות שיטה חדשה נוכל בעתיד למנוע את התפתחות המחלה

בשנים האחרונות, חוקרי אפילפסיה גילו כי בהתפתחות המחלה, ובמיוחד זו שעמידה לטיפול התרופתי, קיים חוסר איזון בין חומרים פעילים שעלולים להזיק לגוף (למשל, צורני חמצן פעיל) לבין החומרים שמנטרלים אותן. מצב זה פוגע בתאי המוח ואף יוצר מחלות נלוות, החל מחרדה ודיכאון ועד לאובדן זיכרון. עם זאת, עד היום החוקרים לא הצליחו לזהות איזה סוג תא, אנזים או תהליך בגוף אחראי לכך. מחקר חדש בהובלת ד"ר תאופיק שיח'-אחמד מביה"ס לרוקחות שבאוניברסיטה היה בין הראשונים בעולם לזהות אנזים ספציפי בתוך תאי העצב שאחראי על התהליך, והצליח לעצור אותו על ידי הדבקה מכוונת בנגיפים. המחקר זכה למימון של הקרן הלאומית למדע (ISF) וממצאיו יוצגו בסוף החודש במסגרת הכנס הבינלאומי ה-9 בנושא טיפול תרופתי באפילפסיה.

בישראל חיים כיום כ־90 אלף חולי אפילפסיה, אחת המחלות הנוירולוגיות השכיחות בעולם. כשליש מהחולים לא מגיבים לתרופות הקיימות בשוק וממשיכים לסבול מהתפרצות התקפים ופרכוסים. יחד עם ד"ר שיח' אחמד, צוות המחקר, שכלל את תומכת המחקר ד"ר אתי גרד והדוקטורנטית אסיל סעדי, פיתח תרפיה גנית נוגדת חמצון המכוונת לסוג ספציפי של תאים במוח שאחראים על הייצור הבלתי נשלט של צורני החמצן הפעיל המזיקים. "אנו עוסקים בריפוי ותיקון של גנים בעזרת נגיפים. הנגיף שפיתחנו מסוגל לחדור לתא החולה ולשתול בו גן רצוי שירפא אותו, מבלי לשכפל את עצמו או להדביק במחלות", מסביר ד"ר שיח'-אחמד. לטענת צוות המחקר, בזכות השיטה החדשה ניתן יהיה למנוע את התפתחות המחלה בשלביה הראשוניים או להקל על אפילפסיה שעמידה לטיפול התרופתי הקיים.

הדוקטורנטית סעדי משתפת כי "על-ידי הזרקת וירוסים מהונדסים באופן ממוקד ומבלי לפגוע בתפקוד שאר התאים במוח, הצלחנו למנוע את חוסר האיזון החמצוני בתאים". צוות החוקרים מצא כי במהלך התקף אפילפטי ממושך, שיטת הטיפול החדשה שמגבירה את רמות האנזימים נוגדי החמצון בתוך התא הספציפי, יכולה למנוע מוות תאי ונזק לרקמת המוח. אפילפסיה היא אחת ממחלות המוח היחידות שבהן ניתן לזהות אנשים בסיכון, אך אין טיפול למניעת התפתחות המחלה. הטיפולים הזמינים כיום מכוונים רק לתסמינים של המחלה, וגם אם התרופות יעילות יחסית לחלק מהחולים, הן עדיין לא מצליחות למנוע התפרצות של התקפים. "בעקבות הצלחת המודל שלנו, אנחנו בודקים האם החדרת הווירוסים האלה יכולה למנוע גם התפתחות של אפילפסיה, או לפחות להקל על המחלה באופן משמעותי", מסכמים החוקרים.

קראו פחות
ראה גם: בתקשורת, סגל
ברונו שרביט

ישיבת הממשלה החגיגית ליום ירושלים התקיימה באוניברסיטה העברית!

30 מאי, 2022

התרגשנו לארח באוניברסיטה את ישיבת הממשלה החגיגית לכבוד יום ירושלים!

הישיבה התקיימה בקמפוס ע"ש אדמונד י. ספרא, במרכז לחקר המוח (ELSC) והשתתפו בה כלל שרי הממשלה, רבים מהם בוגרי האוניברסיטה העברית בעצמם.

ראה גם: בתקשורת, סגל
צילום: דוד סאלם – זוג הפקות באדיבות פרס א.מ.ת

פרס גרובר היוקרתי לחקר המוח הוענק לפרופ' חיים סומפולינסקי

22 מאי, 2022

 

פרס גרובר היוקרתי לחקר המוח מטעם אוניברסיטת ייל וקרן גרובר הוענק לפרופ' חיים סומפולינסקי מהאוניברסיטה העברית. הפרס ניתן לסומפולינסקי על תרומתו החלוצית למדעי המוח העיוניים והחישוביים. זוהי הפעם הראשונה שהפרס מוענק למדען ישראלי

פרס גרובר לחקר המוח (The Gruber Prize in Neuroscience) מטעם קרן גרובר של אוניברסיטת ייל בארה"ב, הוענק היום (17.5) לפרופ' חיים סומפולינסקי, ממייסדיי מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח וחוקר במכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה העברית. פרס גרובר, שערכו עומד על 500,000 דולרים, הוא אחד הפרסים הבינלאומיים היוקרתיים ביותר המוענקים מדי שנה למדענים מובילים בתחומי המחקר של מדעי המוח. בין זוכי הפרס בעבר, ניתן למצוא את פרופ' ג'פרי סי. הול ופרופ' ג'ון אוקיף, אשר שניהם זכו מאוחר יותר בפרס נובל על עבודתם המחקרית. פרס זה מצטרף לפרסים קודמים  של סומפולינסקי בגין תרומתו לחקר המוח, וביניהם  פרס א.מ.ת. בשנת 2016.

קרא עוד

פרופ' חיים סומפולינסקי הוא אחד מארבעת חתני הפרס לשנת 2022 על תרומתם החלוצית לתחומי מדעי המוח החישוביים והתיאורטיים. הזוכים הנוספים בפרס היוקרתי, הם לארי אבוט מאוניברסיטת קולומביה, אמרי בראון מאוניברסיטת MIT וטרנס סיינובסקי ממכון סולק ללימודים ביולוגיים. הפרס יוענק באופן רשמי במהלך המפגש השנתי של האגודה למדעי המוח ב-13 בנובמבר.

ועדת המומחים, שבוחרת את הזוכים מדי שנה, הסבירה את הבחירה: "ארבעת המדענים המדהימים יישמו את מומחיותם בניתוח מתמטי וסטטיסטי, פיזיקה ולמידת מכונה כדי ליצור תיאוריות, מודלים מתמטיים וכלים שקידמו מאוד את הלמידה וההבנה של המוח".

"המחקר החלוצי של פרופ' סומפולינסקי", נכתב על ידי חברי הועדה, "סיפק הבנה עמוקה של מודלים של רשתות משיכה המתארות את ההתנהגות הקולקטיבית ועיבוד המידע של מעגלים עצביים גדולים ומורכבים במוח. יתרה מזאת, הוא תיאר כיצד שילוב של עירור ודיכוי עצבי מוביל לדפוסי פעילות כאוטיים, הניתנים לשליטה במוח – ממצאים אשר השפיעו עמוקות על הידע בתחום. על ידי הדגמה שפיזיקה ומתמטיקה יכולות לתרום תרומה עצומה למדעי המוח, פרופ' סומפולינסקי מהווה השראה לדור שלם של פיזיקאים ומדענים כמותיים".

נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן, בירך את הזוכה: "קהילת האוניברסיטה העברית גאה מאוד בהישגיו המדעיים של פרופ' סומפולינסקי. מחקריו פורצי הדרך והתובנות שלו לא רק שינו את האופן שבו מדעני מוח מבצעים את המחקר שלהם, אלא גם מצביעות על דרכים חדשות לספק טיפול קליני איכותי".

פרס גרובר במדעי המוח מוענק משנת 2004 למדענים מובילים בתחומי המחקר של מדעי המוח. הפרסים הבינלאומיים האחרים של הקרן הם פרס גרובר בקוסמולוגיה שנוסד בשנת 2000 ופרס גרובר בגנטיקה שנוסד בשנת 2001.

קראו פחות
מסעות דעת

מסעות דעת - תוכנית למנהיגות אינטלקטואלית צעירה - קול קורא לקיץ 2022‎‎

10 מאי, 2022

תוכנית "מסעות דעת" היא תוכנית מנהיגות אינטלקטואלית ייחודית ללימודים בתחומי הרוח והחברה, המבקשת לטפח בקרב קבוצה נבחרת של סטודנטיות/ים – כישורי התבוננות ויכולת ניתוח של שאלות עומק רעיוניות ופילוסופיות בהקשר של בעיות השעה בארץ ובעולם, ולחבר בין שאלות אלו ובין המציאות החברתית והפוליטית.

התוכנית מיועדת לקבוצה קטנה ואיכותית של סטודנטיות/ים בעלי סקרנות אינטלקטואלית ופרופיל מנהיגותי מכל חלקי החברה בישראל, העומדים להתחיל את לימודיהם לתואר ראשון בשנת תשפ"ג, בכל תחומי הידע.

ראה גם: סגל, סטודנטים
צילום: עמוס בן גרשום, דוברות

ארבעה חוקרים וחוקרות בוגרי האוניברסיטה זכו בפרס ישראל לשנת 2022

10 מאי, 2022

פרס ישראל הוא אחד הפרסים היוקרתיים ביותר הניתנים במדינת ישראל. מדי שנה מגישות ועדות השופטים לשר החינוך את המלצתן להענקת הפרס בתחומים שונים ומגוונים בהוויית העשייה והיצירה. השנה, ארבעה חוקרים בוגרי ובוגרות האוניברסיטה העברית זכו בפרס: פרופ' ימימה בן מנחם, פרופ' רות ברמן, פרופ' שמעון שמיר ופרופ' יורם פלטי.

ראה גם: בתקשורת, סגל
1

כבוד למחקר הישראלי: מענקי ERC Advanced לשלושה חוקרים מהאוניברסיטה

28 אפריל, 2022

פרופ' אורנה קופרמן מביה״ס להנדסה ולמדעי המחשב, פרופ' צבי פירן ופרופ' נטלי בלבן ממכון רקח לפיזיקה מהאוניברסיטה העברית מצטרפים לרשימת הזוכים במענק  ERC Advancedהיוקרתי, שמוענק מדי שנה לחוקרים שצברו 7-12 שנות ניסיון לאחר קבלת תואר הדוקטור ומציגים הישגים בעלי עתיד מזהיר. לפרופ' פירן ופרופ' בלבן, מדובר בזכייה השלישית במענק המכובד – אירוע נדיר שמעיד על החשיבות העולמית של המחקרים אותם הם מובילים.

צילום: חיים צח, לע"מ

פרס הרצוג לתרומה ייחודית למדינה הוענק לעמוס חורב ויהושע גביש

13 אפריל, 2022

פרס נשיא המדינה חיים הרצוג ז"ל, הניתן על-ידי האוניברסיטה העברית בירושלים, כאות הערכה לתרומה ייחודית למדינת ישראל, הוענק היום בטקס חגיגי בבית הנשיא

הפרס הוענק השנה לעמוס חורב וישעיהו (שייקה) גביש, בהוקרה על תרומתם הייחודית למדינת ישראל לאורך חייהם עתירי הפעילות. החל משרות צבאי ארוך ותובעני שכלל את בניית הכוח, ועד תפקידי הנהגה במערכות החינוך והכלכלה, תוך הובלת פרויקטים משמעותיים שהשפיעו על דמותה של החברה הישראלית. חורב וגביש הפכו עם השנים לאנשי מופת ודוגמה לרבים שהולכים בעקבותיהם.

לקראת הבגרויות, בגלל הקורונה: 170 סטודנטים לתארים מתקדמים מתנדבים לחנוך תלמידי תיכון בבתי ספר במזרח ומערב י-ם

7 אפריל, 2020

בראש הפרויקט החדש שהחל לפני שבוע ונועד בעיקרו לסייע לתלמידי תיכון לקראת הבגרויות, בצל משבר הקורונה, עומדת דר' ענבל גושן ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח (ELSC) באוניברסיטה העברית, שציינה כי "יש עוד הרבה מה לעשות, אני מקווה שהפרסום יביא סטודנטים נוספים להתנדב"

צילום: דריה איטקיס

חורשים ביחד: סטודנטים מהפקולטה לחקלאות ודיירי בית אבות ברחובות מטפחים גינה קהילתית משותפת

30 נובמבר, 2021

קרא עוד
מיזם סביבתי וחברתי פרי שיתוף פעולה של היחידה למעורבות חברתית בדיקנט הסטודנטים, עיריית רחובות וסטודנטים מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה המחבר בין צעירים לוותיקים בעיר רחובות ותורם לשיפור פני העיר. "בזכות המיזם כל הזיכרונות הטובים מהקיבוץ שוב חוזרים אליי"

במהלך השנה, החלה היחידה למעורבות חברתית בדיקנט הסטודנטים והפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית בשיתוף עיריית רחובות, במספר מיזמים קהילתיים שנועדו לחזק את הקשר בין הפקולטה לקהילה. שיתוף הפעולה עם הדיור המוגן הובל על-ידי איטל בציר אלשיך, מחזיקת תיק פיתוח בר-קיימא ותיק יזמות וחדשנות בעיריית רחובות, ושיתוף הפעולה עם העירייה הובל על-ידי מחלקת משאבי קהילה באגף לשירותים חברתיים, בסיוע ד"ר רוני באום.

אחד מהמיזמים החברתיים שיצא לדרך בשנה הנוכחית הינו מיזם של גינות קהילתיות ברחבי העיר. המיזם מובל על-ידי סטודנטים של הפקולטה לחקלאות במסגרת קהילת מטע, מחלקת גינון ועבודה סוציאלית. הסטודנטים, ביניהם עומר מאיר, דריה איטקיס, דניאל שאנני, מיכל מנס ורינת קפלן, אמונים על יצירת קשרים בין חברי הקהילה, הדרכת התושבים בנושאי גינון ותחזוקת גינה קהילתית ושיפור פני העיר. "כיום אין בכלל גינות קהילתיות ברחובות, ולאחר דיונים ארוכים עם העירייה הצלחנו להוציא את הפרויקט לפועל", מספר דניאל שאנני, מקבוצת הסטודנטים שהקימו את המיזם, "המטרה היא ליצור קהילה עירונית רבת משתתפים, המשלבת בין הסטודנטים ותושבי העיר, אך גם מעניקה להם התנסות מעשית בחקלאות בכלל ובחקלאות עירונית בפרט".

תושבי העיר הוותיקים שייקחו חלק במיזם ייפגשו עם הסטודנטים בגינות על בסיס שבועי ויעבדו את האדמה. אסתר גיל, דיירת בית האבות "לב רחובות", שיתפה: "אני אדם של טבע, שאוהב לגעת באדמה, לעבד ולגדל צמחים, וזה מרגש אותי. עבדתי בגינות בקיבוץ, הייתי אחראית על גינת הוורדים ובזכות המיזם כל הזיכרונות הטובים מהקיבוץ שוב חוזרים אליי". דיקן הפקולטה לחקלאות, פרופ' בני חפץ, מוסיף כי "באקדמיה רואים חובה מוסרית לתרום חזרה לקהילה ממנה צמחנו ושמחים על כל קשר עם העיר רחובות. המיזמים החדשים מצטרפים למיזם ותיק שלנו אל מול קהילת יוצאי אתיופיה בעיר – 'חקלאים ישנים בארץ חדשה', ולפרויקט חדש של הדרכת תלמידי תיכון לבגרות בתחומי ה-Food Tech והAgri. Tech-".

כלל המיזמים שנרקמים בקמפוס רחובות, עבור אוכלוסיית העיר מיועדים לאוכלוסיות שחוות קושי רגשי, כלכלי, חברתי או פיזי. התוכניות מתווכות על-ידי צוות היחידה למעורבות חברתית, ומועברות בסיוע סטודנטים שלומדים בפקולטה ברחובות. יפעת כהן חדד, מנהלת היחידה למעורבות חברתית באוניברסיטה, מברכת על השותפות ואומרת כי "החזון של היחידה הוא להפוך את האחריות החברתית והתרומה לקהילה לחלק בלתי נפרד מחוויית הלימוד של כל סטודנטית וסטודנט באוניברסיטה העברית. יש צימאון משותף למפגש וחיבור שללא ספק יכולים להניב ערך משמעותי לעיר, לקהילה ולסטודנטים. הפקולטה ברחובות נרתמה למהלך ואף יעדה לכך תקציב ואנחנו מקווים ששיתוף הפעולה יתחזק ויתרחב למיזמים נוספים בעתיד".

 

לפרסומים בתקשורת: mynet רחובות, 08news

קראו פחות
הפיתוח החדש

סטודנטים פיתחו תוכנה שעוזרת לילדים עם מוגבלויות לבטא רגשות באמצעות העיניים בלבד

5 אוגוסט, 2021

הפיתוח מיועד לילדים שמתקשים בתקשורת בסיסית ובהבעת רגשות, בעקבות מוגבלות פיזית, שכלית או רגשית ונעשה בשיתוף בית החולים השיקומי לילדים אלי"ן. באמצעות התוכנה יכולים הילדים לצלם את עצמם ולבטא את רגשותיהם על ידי העיניים בלבד. צוות ביה"ח אלי"ן: "התוכנה משנה חיים ומאפשרת לילדים להשתלב עם שאר בני גילם – מה שלא יכלו לעשות לפני"

ליעם גל מקבל את הפרס

פרס דיקן הסטודנטים על פעילות התנדבותית לקהילה ניתן למייסד הפורום הסטודנטיאלי לרפואת להט"ב

15 יולי, 2021

קרא עוד
היחידה למעורבות חברתית בדיקנט הסטודנטים באוניברסיטה העברית קיימה לאחרונה אירוע סיום למלגאיות ולמלגאים, וטקס הענקת פרס דיקן הסטודנטים על פעילות התנדבותית לקהילה. האירוע נערך בהשתתפות 200 סטודנטים מכל הפקולטות באוניברסיטה שלקחו חלק במהלך השנה החולפת באחת מתכניות היחידה. במרכז האירוע התקיים דיון בשולחנות עגולים על האימפקט החברתי של האוניברסיטה, וכן נדונו הנושאים - כיצד האוניברסיטה יכולה למנף את היותה מקום מפגש בין סטודנטים ערבים ויהודים ולאפשר שיח משותף, כיצד האוניברסיטה יכולה לתת יותר מקום וביטוי לנשים במרחב האקדמי והציבורי, לעודד חינוך לערכים דמוקרטיים ולקדם אותם בחברה ועוד.

בין מקבלי פרסי ההצטיינות מטעם דיקן הסטודנטים על פעילות התנדבותית לקהילה היה ליעם גל מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה, עתודאי בשנתו השישית במסלול צמרת אשר ייסד לראשונה בארץ את הפורום סטודנטיאלי לרפואת להט"ב, שמטרתו להעלות את מודעות הסטודנטים למקצועות הבריאות לסוגיות מרכזיות ברפואת להט"ב. במסגרת עבודתו ההתנדבותית, ליעם הבחין בחוסר מודעות לרפואה ייחודית המותאמת לקהילה הגאה בקרב מקצועות הבריאות השונים, והחל לפעול להקמת פורום מסודר ונגיש. הפורום מארגן שיעורים חודשיים לסטודנטים ממקצועות הבריאות, המועברים מפי רופאים מובילים בתחום, מעודד מחקר לעבודות גמר ברפואת להט"ב, ואף גייס 10,000 שקלים מתורמים לשם הענקת מענקי מחקר בנושא. בנוסף, הוא מעורר מודעות בקרב רופאים לפורום.

פעילותו החברתית של ליעם כוללת גם את התנדבותו בפרויקט "לביא", במסגרתו מנגן ליעם בחצוצרה כדי להנעים למאושפזים והמאושפזות הצעירים בבית החולים לילדים בהדסה עין כרם בירושלים, וכן את היותו רכז האחווה הסטודנטיאלית הגאה בקמפוס עין כרם בין השנים 2017 – 2019.

"ליעם גל הינו סטודנט אשר הבחין בחוסר מערכתי כלל-ארצי, אשר פעל והקים פרויקט בסדר גודל לאומי לשם שינוי באספקט התודעתי והן באספקט המעשי", הסבירו השבוע בדיקנט הסטודנטים באוניברסיטה העברית והוסיפו כי "באופן כללי, אחרי שנה של עבודה מאתגרת שחלקה התקיים מרחוק ולאחר אירועי מאי והמתיחות שהכניסו לקמפוס, היה מרומם לראות את ההתכנסות הגדולה פנים אל פנים, מהמפגש הבלתי אמצעי של סטודנטים מקהילות תרבותיות שונות ששוחחו יחד בפתיחות, כבוד ורצינות והביעו את דעתם ביחס להשפעה שראוי שיהיה לאוניברסיטה בסוגיות חברתיות מרכזיות".

יתר הזוכים בפרסי ההצטיינות השנה מטעם דיקן הסטודנטים על פעילותם ההתנדבותית לקהילה: חנה בחלריס ממדעי הקוגניציה, שמתנדבת מזה כשלוש שנים בפרויקט "יזהר" - פרויקט למזעור נזקים בקרב סובלים מבעיות סמים, דרות רחוב וזנות; נועם אפל מביוטכנולוגיה, שמתנדב למעלה משבע שנים בעמותת "בית הגלגלים" שהינה עמותה לילדים עם צרכים מיוחדים ונכויות פיזיות שונות; שירה ורטיקובסקי נימני מבית הספר לחינוך (תכנית "עמיתי מלטון"), אשר שותפה להקמת מיזם "עושים שכונה" - יוזמה חברתית המתמקדת בשכונות מצוקה וכוללת הקמת מרכז עשייה קהילתי, הפרחת השטחים המוזנחים, שיפוץ גינות, בתים ובניינים ויצירת קשרים עם תושבי השכונה; גלי קרונזון מהחוגים סוציולוגיה, אנתרופולוגיה ויחסים בינלאומיים, שותפה להקמת מיזם הנקרא "עולים על הגל" אשר נולד בתקופת הקורונה המזמין עולים חדשים לתרגל עברית עם מתנדבים בשיעורי זום בחינם; ויפתח סחאוטן ממדעי בעלי חיים, שהתנדב בארגון "תרבות של סולידריות" - התארגנות אזרחית לעזרה הדדית שתומכת בקהילה ובאנשים מוחלשים שנפגעו ממשבר הקורונה ובכלל.  "האוניברסיטה גאה בסטודנטים שלצד לימודים תובעניים מגלים אחריות אזרחית, ואקטיביזם ומבקשים להשפיע ולחולל שינוי חברתי באמצעות פעולות ומיזמים מעוררי השראה" נמסר מטעם דיקנט הסטודנטים בסיום האירוע.

פרסום בתקשורת - ynet

קראו פחות
Pillivery

כל הכבוד לכם, "פיליברי"! סטודנטים תרמו לקהילה במהלך משבר הקורונה - וזכו בפרס כספי

21 אפריל, 2021

קרא עוד
ות"ת מקדמת ומתמרצת עשייה איכותית אשר מנצלת את משאבי האקדמיה לטובת סביבתה הקרובה, תורמת לה ומחזקת את השפעות האקדמיה החיוביות על החברה הישראלית. לאור חשיבות הנושא מתקצבת הות"ת שבמועצה להשכלה גבוהה שורה של פרויקטים חברתיים בכ-30 מיליון שקלים בשנה. בנוסף, ועדת ההיגוי בוחרת סטודנטים מצטיינים מהמוסדות השונים, סטודנטים אשר פעלו לאורך כל השנה, התנדבו ופעלו למען הקהילה והפגינו מעורבות חברתית יוצאת דופן בשנה שבה התמודדה ישראל, כמו רוב מדינות העולם, עם מגפת הקורונה. הות''ת מכבדת אותם כעת בפרס כספי. 

מהאוניברסיטה העברית היו אלה נעמה מיטלמן, יונתן אגר, שרון שרייבר, יוגב כהן -  שהקימו את "פיליברי" (Pillivery = Pill + Deliver), יוזמה מקורית של סטודנטיות וסטודנטים לרפואה, אשר בעת הסגר הראשון של מגיפת הקורונה זיהו מהר (עוד לפני מערכת הבריאות הציבורית!) את הצורך של חולים כרוניים בסיכון לקבל את התרופות שלהם מבלי להסתכן ולצאת לבית המרקחת ולהחשף לנגיף. מדובר על מאגר מתנדבים שמטרתו איסוף תרופות לפי מרשם מבית המרקחת השכונתי עבור חולים כרוניים, מדוכאי חיסון, קשישים ושאר קבוצות סיכון, והבאתן עד דלת המטופל. הרציונל - צמצום חשיפתן של קבוצות הסיכון אל גורמים מזהמים, הנמצאים בשכיחות גבוהה בבתי המרקחת. מפתיחת המיזם, גייסו הסטודנטים מעל 150 מתנדבים באזור ירושלים והשרון אשר הגיעו וסייעו למעל 1200 מטופלים ברחבי הארץ (גויס גם רכב חלוקה ייעודי כדי להגיע למרפאות מרוחקות.

נעמה, יונתן, שרון ויוגב, כל הכבוד לכם! 

לפרסום בתקשורת: https://www.ynet.co.il/environment-science/article/H1w00DmhUu
 

קראו פחות
היחידה שבתוך הפקולטה לרפואה

הפקולטה לרפואה נלחמת בקורונה: 40,000 בדיקות מחודש מרץ, 2,500 דגימות ליום

26 אפריל, 2020

במהלך החודש שעבר הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית והיחידה לציוד בין-מחלקתי הצטרפו למאמצי הבדיקות שנערכים במרכז הרפואי הדסה. שילוב הכוחות המדהים עם המעבדה הווירולוגית של מרכז הרפואי הדסה הביא לכך שהמעבדה המורחבת אחראית למעל ל-40,000 דגימות מתחילת חודש מרץ (כ-20% מכלל הבדיקות שבוצעו בארץ). בתוך כך, בימים האחרונים נחצה סף ה-2,500 דגימות ליום, זאת תוך כדי פיתוח שיטות חדשניות לבדיקה ולרובוטיקה.

kevin-schmid-j-nlxwk3ybk-unsplash

ד''ר יעל בן משה: רוסיה מושכת את אירופה בכל כוחה לזיכרונות של מלחמת העולם השנייה

11 מאי, 2022

 ההתנצלות של הנשיא פוטין על דבריו של שר החוץ שלו, שלפיהם “גם בהיטלר זרם דם יהודי”, נועדה ככל הנראה בעיקר לשכך את תחושות הכעס שעלו בעקבותיהם בישראל ובחלק ממדינות אירופה, במיוחד אחרי יום השואה.

בינתיים דבר לא מפריע לרוסיה להמשיך להצדיק את המלחמה ב”נאצים”. הנרטיב הרוסי של מלחמה בנאצים הוא בעל אפקט פסיכולוגי חשוב ומכריע במלחמה הנוכחית. הנרטיב הזה כבר נבנה לפני כמה שנים, עוד במלחמה בחצי האי קרים, והוא הצליח לגייס את תמיכתם של חלק מהאוקראינים שצורכים חדשות מרוסיה.

Bruno van der Kraan, unsplash

מאמר דעה: כך נגן על המערות של ישראל

3 מאי, 2022

קרא עוד
במאמר דעה ל-ynet, פרופ' עמוס פרומקין והדוקטורנט בועז לנגפורד מסבירים כי בישראל מצויות מערות ייחודיות ומרהיבות בקנה מידה עולמי - אך הן לא זוכות להגנה חוקית מתוקף קיומן, ונמצאות תחת איום תמידי. כדי להגן עליהן, יש לחוקק בישראל חוק להגנת מערות

בנבכיה של ארץ ישראל מתחבאות אלפי מערות: ממערות הנטיפים היפהפיות, דרך מערות המפלט ששימשו כמחבוא בימי המרידות ברומאים והמערות שמגילות קומראן הוטמנו בהן, ועד למערת המכפלה שבה קבורים על פי המסורות אבותיהן ואימותיהן של האומות שמתגוררות כאן. לא רבים יודעים זאת, אבל מערות "חדשות" מתגלות בישראל מדי שבוע. לרוב זה קורה באופן יזום ובשטחים פתוחים, אך לעיתים הדבר מתרחש בטעות, במהלך פיתוח תשתיות ובינוי. עם זאת, לא קיים כל חוק קשיח שמגן על המערות הללו.

כמה מהמערות החשובות ביותר בעולם נמצאות כאן בישראל. דוגמה אחת היא מערות הר סדום, שבה נכללת בין השאר מערת מלח"ם, המערה הארוכה ביותר בישראל. לאחרונה הוכרה מערה זאת, שאורכה עומד על יותר מ-10 קילומטרים, כמערת המלח הארוכה בעולם. עם זאת, על אף חשיבותה העצומה ומעמדה הבינלאומי, מערת מלח"ם נמצאת בגבולות שטח זיכיון הכרייה של מפעלי ים המלח – ולכן, מהבחינה החוקית, הנכס הישראלי האדיר הזה יכול פשוט להיחצב ולהיעלם, והוא לא זוכה לכל הגנה שהיא.

מערות ישראליות חשובות אחרות נכללות במערכת המערות של נשר-רמלה - ובהן מערת איילון. מדובר במערה שכמעט כל עובדה שקשורה אליה היא במסגרת הבלתי-יאומן. המערה נתגלתה במקרה ב-2006, כשכלי הנדסי חשף פתח בדופן מחצבת נשר-רמלה. במהלך המחקר במערה נמצאו בה מספר מינים ייחודיים של בעלי חיים, בהם עקרב עיוור ששונה בכל מאפיין ומאפיין של צורתו מכל שאר העקרבים המוכרים בעולם, ושהוכר לא רק כמין חדש לחלוטין למדע (שזכה לשם "עקרב-סומא-איילון") - אלא כמשפחה חדשה למדע. בעלי החיים שנמצאו במערה מקיימים מערכת אקולוגית, שכולה מתנהלת בחושך מוחלט, במנותק לגמרי מאור השמש, מתחת לאדמה. לשם כך, הם מתבססים על גופרית מאגם שנמצא בתוך המערה. מדובר באתר בעל חשיבות אדירה בכל הקשור לחקר ראשית החיים ולחיים בתנאי קיצון, שלו מקבילות בודדות מאוד בשאר העולם - וגם הן שונות ממנו. הנכס העולמי הזה, יחד עם מערות שכנות שנמצאו במחצבה, נמצא גם הוא בשטח כרייה, ואיום בהשמדה מרחף כל העת מעל ראשו.

הן מערות המלח והן מערות נשר-רמלה מהות דוגמאות קיצוניות למצב הנוכחי, שבו אין חוק להגנת מערות. אך גם מערות "רגילות" נפגעות בשל המצב העקום. מערות נטיפים מרהיבות מתגלות מעת לעת במסגרת עבודות תשתית. לרוב, הקבלנים ינסו למלא אותן בבטון או לחצוב אותן כליל. לא קיימת כל חובה לדווח על קיומן לגופים הרלוונטיים – הדבר יתרחש רק אם הקבלנים מתקשים להתמודד איתן, או אם הם בוחרים לעשות זאת מתוך רצון טוב. רק במקרים כאלה מגיעים החוקרים ומתעדים את המערה. יש לציין שהניסיון מלמד שבסיום המחקר, הקבלן לא יידרש תמיד לשמור אותה – אבל גם כשלא, יש חשיבות לכך שהמקום ורמת ערכיותו נבדקו.

כך למשל, שתי מערות מרהיבות נתגלו במיזם כריית מנהרה להובלת מים לירושלים (הקו החמישי). לאור חשיבות ומורכבות המיזם, ועל אף ערכיותן הגבוהה, המערות לא נשמרו - וביצוע המיזם לא נפגע. במקרה הזה, הקבלן קיבל חוות דעת הנדסית מבוססת, שמסתמכת על פרטים ומדידות של החלל - והחוקרים קיבלו הזדמנות ללמוד ולתעד את החלל לפני השמדתו. מיזמים אחרים כוללים מערות ששולבו בתכנון המבנה - כך שתושבי האזור הרוויחו מערה מתחת לביתם או מתחת למדרכה ברחוב שלהם.

המערות היחידות שזוכות בישראל להגנה עקיפה כלשהי הן כאלה שהן במקרה חלק מאתר ארכאולוגי, או שמשתכנים בהן ערכי טבע מוגנים – וגם אז, יש צורך להוכיח שהפגיעה במערה אכן תפגע בהם, והשמירה עליהן רחוקה מלהיות ברורה מאליה.

שמירה על מערות דורשת התייחסות פרטנית לכל אתר ואתר. המצב שונה בשמורת טבע, למשל: במקרים רבים, כששמורת טבע מוכרזת, היא משמרת דוגמה מייצגת של בית גידול מסוים, שאי-אפשר לשמר את כולו. כך לדוגמה, שמורת הטבע הר מירון נשמרה כדוגמה מייצגת לחורש הים תיכוני שמאפיין את הגליל העליון – ובמקביל, נבנו בשטח זה גם ישובים, כמו צבעון ומתת. בשונה מכך, מערות דומות יותר לאתרי עתיקות ומורשת: הרי לא נוכל לטעון שאפשר להרוס את קבר רחל כי קברי הצדיקים של הגליל "מייצגים את התופעה". באתרי עתיקות ומורשת, וגם במערות – לכל אתר יש חשיבות בפני עצמו. עתיקות מוגנות כיום בחוק בכל מקום שבו הן מתגלות. במקרים רבים ניתנים היתרים להריסה של אתרי עתיקות – אלא שהדבר נעשה לאחר חפירת המקום ומיצוי המידע ממנו. כך אנחנו מבקשים שינהגו גם במערות. רק חוק כזה להגנה על מערות ישראל יוכל לאפשר לנו לשמור באופן מבוקר ויעיל על הנכסים הלאומיים הללו.

בועז לנגפורד הוא דוקטורנט במרכז לחקר מערות (המלח"ם): גוף מחקר במכון למדעי כדור הארץ שבאוניברסיטה, שאוסף מידע על מערות ישראל כבר קרוב ל-50 שנה, משמש כארכיון המערות הלאומי ופעיל בהגנה על מערות וערכי טבע ומורשת בתת-הקרקע. פרופ' עמוס פרומקין הוא פרופסור אמריטוס במכון למדעי כדור הארץ, המקים והמנהל של המלח"ם

קראו פחות
Avery Evans, unsplash

זהירות: גם התוכנה להערכת דירוג אשראי עלולה להפלות נשים

22 מרץ, 2022

קרא עוד
לאחרונה מדינת ישראל יזמה והקימה מערכת מרכזית לדירוג אשראי. כתוצאה מכך, כיום, כאשר מוגשת בקשה להלוואה, המלווה יכול לשלם לסוכנות דירוג אשראי כדי להעריך את דירוג האשראי של המבקש/ת. אחד המניעים בבסיס היוזמה החדשה היה להגביר את הגישה ההוגנת והשוויונית לאשראי, על-ידי שימוש במחשבים במקום בבני אדם כדי ליצור הערכות אלו.

זה לא מפתיע שפקידים המאשרים מתן הלוואות יכולים להיות מוטים, ולהפלות לרעה נשים, מיעוטים אתניים, מיעוטים דתיים, קהילת הלהט"ב, אנשים עם מוגבלויות וקשישים, וכיוצא בזה. עם זאת, עצם העברת הסמכות לאלגוריתם אינה מבטיחה שהחלטות אלה לא יהיו מוטות אף הן.

מדוע שמחשבים יהיו לא הוגנים? האם הם לא צריכים להיות תמיד קרים ורציונליים? למעשה, מחשבים אינם "יודעים" אם מישהו עם פרטים מסוימים בבקשת ההלוואה וההיסטוריה הפיננסית שלו צפוי להחזיר הלוואה, ומי צפוי לעמוד בהחזר. מחשבים יכולים להיות טובים מאוד בניחוש כזה, אבל הניחושים שלהם יתבססו על הנתונים של האנשים שקיבלו הלוואות בעבר. והנתונים ההיסטוריים הזמינים כמעט תמיד מוטים ומפלים.

ניתן לתאר עולם שבו הנתונים ההיסטוריים על הלוואות מגיעים מהחלטות של פקידי הלוואות מוטים, ונניח שאותם פקידים נתנו באופן היסטורי ריבית גבוהה יותר לנשים מאשר לגברים (כלומר, גרמו לנשים לשלם יותר עבור אותן הלוואות), קיבלו החלטות גרועות יותר לגבי אילו נשים היו ראויות לאשראי (מה שהגדיל את השיעור שבו נשים שמקבלות הלוואות לא עמדו בהלוואותיהן), וקיבלו פחות בקשות להלוואות מנשים מאשר מגברים מלכתחילה. סביר להניח שאלגוריתם שהתבסס על הנתונים ההיסטוריים המעוותים הללו יורש חלק מההטיות שהנתונים משקפים: אם באופן היסטורי נשים היו מקבלות שיעורי ריבית גבוהים יותר מאשר גברים בעלי כישורים שווים, הריבית הגבוהה הזו הייתה יכולה לגרום לנשים להיכשל בהחזר ההלוואות בשיעורים גבוהים יותר, ולכן לגרום להן להיראות כמו מלוות מסוכנות יותר.

אלגוריתם יכול ללמוד שמתן תעריפים גבוהים יותר לנשים הוא הדבר ה"נכון" לעשות, גם אם זה היה למעשה תוצאה של טיפול לא הוגן בידי פקידי הלוואות אנושיים. בנוסף, אם היסטורית, פקידי הלוואות לא היו הוגנים לגבי מתן הלוואות לנשים כמו לגבי מועמדים גברים (אולי בגלל שהם היו מוטים או חסרי ניסיון בפענוח בקשות של נשים), אלגוריתם המשתמש בנתונים המתקבלים עשוי להסיק שנשים הן לוות מסוכנות יותר ממה שהן באמת, רק בגלל הטעויות של המלווים האנושיים. יתר על כן, אלגוריתמים בדרך כלל מתוכננים לביצועים טובים במקרה ה"טיפוסי", על חשבון היותם פחות מדויקים במקרים "נדירים" יותר. אז אם היסטורית גברים היו רוב הלווים, אלגוריתמים היו נוטים להתמקד בשימוש במשתנים שהם מנבאים טובים להחזר של גברים, ולעתים קרובות היו משתמשים באותם מנבאים על נשים, גם אם ההחזר של נשים מנובא טוב יותר על-ידי משתנים אחרים.

החדשות הטובות הן שקל יותר לתקן הטיות אלגוריתמיות מאשר הטיות אנושיות. אבל זה לא אומר שזה פשוט. חשוב להבין שכדי להבטיח שאלגוריתמים של דירוג אשראי יהיו הוגנים לנשים, לא עוזר פשוט למחוק את עמודת "המין" מהנתונים המשמשים לאימון האלגוריתם. הסיבה לכך היא שהנתונים של נשים וגברים נוטים להיות שונים בהמון דרכים אחרות מעבר לשאלה אם האדם מסומן כ"אישה" או "גבר", ומחשבים טובים מאוד בזיהוי הבדלים מסוג זה. אז אלגוריתמים עדיין יכולים ללמוד לתת ריביות גבוהות יותר לאנשים ש"נראים כמו נשים", לפי הנתונים שלהם. אלגוריתמים עדיין יושפעו מבחירות היסטוריות גרועות של הלוואות שהגדילו את שיעורי הריבית  של אנשים ש"נראים כמו נשים". ואם אנשים ש"נראים כמו נשים" הם מיעוט במערך הנתונים, אלגוריתמים עדיין ייטו להזניח את הדיוק עליהם, לטובת דיוק על אנשים ש"נראים כמו גברים".

הדרך להבטיח שקבלת ההחלטות האלגוריתמית תהיה הוגנת היא לא על-ידי מחיקת עמודות הנתונים "הרגישות" והחזקת אצבעות, אלא על-ידי ביסוס נהלים רשמיים ושקופים לניטור אקטיבי של מתאמים בעייתיים. אם הניטור הזה היה מעלה הטיות, ניתן היה לשנות את התהליכים המאמנים את האלגוריתמים כדי לתקן באופן אקטיבי את ההטיה. דירוג אשראי הוא רק דוגמה אחת משלל ההחלטות החשובות שהאלגוריתמים מקבלים לגבי חיינו. קבלת החלטות אלגוריתמית מציעה לנו הזדמנות ענקית להשאיר מאחור כמה מההטיות של מקבלי ההחלטות האנושיים, כי אלגוריתמים – בניגוד לבני אדם – ניתנים בקלות לתכנות מחדש. אבל ללא גישה שקופה לביקורת, ככל הידוע לנו, אלגוריתמים עשויים למעשה להחמיר את המצב.

לקריאת הטור המלא באתר גלובס

קראו פחות
חזון סביבתי

חזון הקיימות של האוניברסיטה העברית - פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה

9 מרץ, 2022

האמת הפשוטה:

בשלושת העשורים האחרונים עלתה הטמפרטורה הממוצעת באזורנו בחצי מעלה לעשור; כמות המשקעים בעשורים האלה קטנה בכ 25 מ"מ לעשור;  מפלס הים בתקופה הזאת עלה כל שנה בין 4 ל-17 מילימטר.  למעשה, כל המודלים הקיימים מנבאים כי מגמת ההתחממות בצירוף עם ירידה בכמות המשקעים ועליית מפלס הים באזורנו תימשך.

חזון ותכנית פעולה:

anastasiia-chepinska-hryvn_bqdmyh-unsplash.jpg

יום האישה 2022: "למען הדורות הבאות"

7 מרץ, 2022

קרא עוד

פנייה של צוות חוקרות להנהלת האוניברסיטה, הובילה לגיבוש ראשון מסוגו של הנחיות מקיפות המגנות על זכויותיהן של חוקרות הנמצאות בחופשת לידה

היום אנחנו מציינות ומציינים את יום האישה הבינלאומי. היום הזה מסמל, בין היתר, את השאיפה להסרה של חסמים מגדריים ולחתירה לשוויון בין המינים. ואמנם, אנחנו בעיצומו של תהליך שינוי. בארגונים ובמוסדות רבים נופצו מחסומים - אך תקרת הזכוכית עדיין שרירה וקיימת. לדוגמה, באקדמיה, בעוד שנשים מיוצגות היטב בקרב הסטודנטים, בדרגות האקדמיות הגבוהות ובהנהלה המרחק משוויון מגדרי עוד רב.

כיצד ניתן להוביל לשינוי?

בתקופה האחרונה היינו שותפות לתהליך ארגוני מקיף באוניברסיטה העברית בירושלים, שביקש לטפל באחד החסמים המשמעותיים במהלך הקריירה האקדמית של נשים: הריון ולידה. מחקרים רבים, גם בישראל, מצאו כי לידה משפיעה לרעה על השתתפות נשים בשוק העבודה ומעכבת את קידומן המקצועי. בתקופת ההיריון וגם בתקופה שאחרי הלידה, נשים נושאות בדרך כלל ברוב הנטל, ומשלמות במונחי בריאות, זמן ומאמץ. נתאר כאן בקצרה את הניסיון של האוניברסיטה העברית בירושלים להתמודד עם האתגרים הללו, ואת המודל לפתרון. אנחנו מאמינות שהמקרה של הזה יכול לשמש כדוגמא למוסדות אקדמיים אחרים, וכן לארגונים מחוץ לאקדמיה.

התהליך שלנו "נולד" לפני כשנתיים, כששלושתנו, חברות סגל צעירות בפקולטות שונות באוניברסיטה העברית, יצאנו לתקופת לידה והורות (המכונה בדרך כלל בשם המטעה "חופשת" לידה). שלושתנו חווינו חוסר ודאות סביב ההתנהלות המצופה מאתנו באוניברסיטה בתקופה הזו. איך מלמדים סמינר שנתי כשהלידה נופלת באמצע השנה? מי יבדוק את המבחנים של הסטודנטים אם הלידה נופלת על תקופת המבחנים? זאת עוד לפני שהגענו למחקר, שאי אפשר באמת להוציא ל״חופשה״. יש מסטרנטים, דוקטורנטיות ושותפים אשר תלויים בנו, מעבדות שיש להמשיך להפעיל, ומועדי הגשה נוקשים למאמרים מדעיים. 

בקבוצת הווטסאפ שפתחנו, "מרצות יולדות", ניסינו ללמוד אחת מהשנייה. זו ביררה אילו התאמות ניתנו במקרים קודמים, ההיא הצליחה לאתר את מקור הבעיה בשכר. התינוקות גדלו מעט, ובכוחות משותפים נראה שהצלחנו להתגבר על הבעיות האישיות שלנו. אבל מתוך המקרים הפרטיים, גילינו שהמערכת האוניברסיטאית הגדולה והמורכבת לא גיבשה הסדרים ברורים בכל הנושאים העולים במקרה של מרצות שיולדות, ובכך פותחת פתח לקשיים ועיכובים לא הכרחיים בתקופה מאתגרת ממילא.

מחוזקות ב"מרצות יולדות" נוספות (ד"ר ענת פרי וד"ר אנסטסיה ברג), פנינו ליועצת הנשיא הממונה על הוגנות מגדרית באוניברסיטה, פרופ' חיה לורברבאום-גלסקי. ביקשנו לחבר מסמך שיבהיר מה מותר, ומה אסור, לבקש מחוקרת בתקופת לידה. לשמחתנו, מצאנו לא רק אוזן קשבת, אלא מוכנות אמיתית לפעול לשינוי. לפני שנה בדיוק, ביום האישה 2021, פרופ' לורברבאום-גלסקי הדהימה אותנו כשאמרה לנו: "תחשבו בגדול". היא ביקשה שנציע הסדרים חדשים, אופטימליים בעינינו, שימזערו את הפגיעה בחוקרות בעקבות לידה.

ההצעות המקיפות שגיבשנו התקבלו בזרועות פתוחות. לא כל מה שהצענו ניתן היה ליישום באופן מיידי, אולם הנהגת האוניברסיטה, בהובלת רקטור האוניברסיטה פרופ' ברק מדינה, לקחה את עיקר ההצעות ותרגמה אותן לנהלים ממוסדים. המדיניות שאומצה בסופו של דבר משלבת פתרונות מגוונים. עומס ההוראה של היולדות בשנת הלידה הופחת, לא רק בזמן שבו לא ניתן ללמד בשל חופשת הלידה אלא גם בחצי השנה שלאחריה, כדי לאפשר התקדמות במחקר שנפגע ושהכרחי לקידום. תקציב מיוחד יועד לסיוע בפעילות המחקר והמעבדות בזמן ההיעדרות של החוקרת שילדה. תקציב נוסף יועד לתמיכה בנסיעה של מרצות מניקות לכנסים אקדמיים יחד עם התינוק ועם מלווה, על מנת לאפשר לחוקרות פעילות רציפה בזירה הבינלאומית. בנוסף, לראשונה יוחדו גם התאמות למרצים גברים היוצאים לתקופת לידה והורות או זקוקים לזמן נוסף בעקבות הולדת ילדם. האוניברסיטה העברית היא האוניברסיטה הראשונה בישראל שאימצה מכלול איזונים כה רחב לתקופת הלידה וההורות – וכל שנותר הוא לקוות שאוניברסיטאות וארגונים נוספים ילכו בדרך זו, בהקדם האפשרי.

התחלנו עם מטאפורה מוכרת סביב אי-שוויון מגדרי - "תקרת הזכוכית". נסיים עם מטאפורה מוכרת פחות מאותו עולם: "לשלוח את המעלית למטה." במטאפורה הזו, אלו שהצליחו להתקדם ולהגיע לדרגות בכירות סוללים וסוללות את הדרך, כדי שלבאות אחריהם יהיה מעט פחות קשה – או לפחות, מעט יותר הוגן. המקרה הנוכחי מעיד על החשיבות של שיתוף פעולה בין-דורי לקידום שוויון מגדרי, המעודד יוזמות שעולות מהשטח ומאפשר להן להתרומם ולהגיע ליעדן. אנו מודות למי ששלחו לנו את המעלית ומחויבות להמשיך לשלוח אותה מטה. יש עוד עבודה רבה לעשות – למען הדורות הבאות.

ד''ר שהם חשן-הלל מביה''ס למנהל עסקים ומרכז פדרמן לחקר הרציונליות, פרופ' נטע קליגלר-וילנצ'יק מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות, ופרופ' נטע ברק-קורן מהפקולטה למשפטים ומרכז פדרמן לחקר הרציונליות.

קראו פחות
anh-nguyen-unsplash_ndvmtryvzys

יום האישה 2022: אנדומטריוזיס - מחלה אחת, נשים שונות

7 מרץ, 2022

קרא עוד

למרות שמדובר במחלה שמשפיעה על 10% מהנשים בעולם וגובה מחיר פיזי ונפשי משמעותי מהנשים המתמודדות עימה, אנדומטריוזיס עדיין לא נמצאת מספיק בשיח.

אנדומטריוזיס הינה מחלה גניקולוגית כרונית נפוצה (כ-10% מהנשים והנערות) המאופיינת בכאב כרוני וקשיי פריון. לאנדומטריוזיס השלכות שליליות רבות על בריאותן הפיזית והנפשית של נשים רבות בישראל. היא נחשבת לאחת המחלות האניגמטיות ביותר ברפואה והמודעות אליה לוקה בחסר בקרב אנשי רפואה, רווחה וטיפול, כך שהאיחור באבחנה עומד על ממוצע של כעשר שנים. למרות המודעות הגוברת לשכיחותה, כמו גם לחשיבותם של גורמים ביו-פסיכוסוציאליים בהבנת השפעותיה השליליות על רווחתן ותפקודן של נשים, הנושא טרם נחקר בהיקף נרחב. לפיכך, המידע אודות המנגנונים העומדים בבסיס הקשר בין אנדומטריוזיס לרווחה נפשית ובפרט אודות גורמי חוסן היכולים להסביר הבדלים בין הנשים בהתמודדותן עם המחלה לוקה בחסר. כמו כן, הן המחקר והן הפרקטיקות הקליניות באנדומטריוזיס התמקדו בעיקר בהיבט הרפואי, אשר אינו מוביל לעלייה הרצויה ברווחתן של הנשים.

במחקר שערכנו בקרב 989 נשים המתמודדות עם אנדומטריוזיס ו/או אדנומיוזיס בחנו את רווחתן הנפשית ומנגנוני פגיעות וחוסן אישיותיים ופ סיכו-חברתיים חוצי-אבחנות, תוך שימוש בגישה ממוקדת-אדם לניתוח הנתונים (ניתוח פרופילים לטנטיים), המאפשרת לזהות פרופילים שונים של התמודדות עם המחלה על בסיס מנגנוני פגיעות וחוסן מרובים. ככלל, 78% מהמשתתפות דיווחו על רמות בינוניות ומעלה של דיכאון ו54% על רמות בינוניות ומעלה של חרדה, כאשר כ-28% מהמשתתפות דיווחו על סימפטומים של דיכאון בעוצמה חמורה וכ- 25% על סימפטומים של חרדה בעוצמה חמורה. זיהינו שלושה פרופילים של נשים עם אנדומטריוזיס: סיכון גבוה (נשים המדווחות על רמות גבוהות של גורמי סיכון ורמות נמוכות של גורמי חוסן), סיכון בינוני (רמות בינוניות של גורמי פגיעות וחוסן) וחוסן יחסי (רמות גבוהות של גורמי חוסן ורמות נמוכות של גורמי פגיעות). בהתאמה, אכן נמצאו הבדלים מובהקים בין תתי הקבוצות הללו במדדי דיכאון, חרדה, סומטיזציה, עוצמת כאב והשפעתו על חיי היומיום, איכות חיים, שביעות רצון מיחסים רומנטיים ותפקוד מיני. כך לדוגמה, 61% מהנשים בקבוצת הסיכון דיווחו על דיכאון ברמה חמורה בעוד שבקבוצת החוסן רק כ6% דיווחו על דיכאון חמור. אנו תקווה כי מחקר מקדים זה יהווה בסיס למחקר רב היקף ומעמיק שמטרתו לתרגם ידע זה לכדי תכניות מניעה והתערבות אינטגרטיביות המותאמות למידת הסיכון והחוסן, בקרב נשים עם אנדומטריוזיס.

ד״ר דנה לסרי מביה''ס לעבודה סוציאלית ואיה ורטהיימר מנכ''לית שותפה בקהילת אנדומטריוזיס ישראל

קראו פחות
linkedin-sales-solutions-mnhygvt_nshyt-unsplash

יום האישה 2022: פרספקטיבה אישית על מיעוט נשים בעמדות הובלה באוניברסיטאות

7 מרץ, 2022

קרא עוד
התפיסות החברתיות של תכונות אופי של מנהלות ומנהלים, מובילות לפער בין גברים ונשים בהגעה למשרות ניהוליות בכירות באקדמיה - כיצד אנו יכולות לשנות את המציאות הזו?

כאשר אני חושבת על מצב הנשים באקדמיה, נגלה לעיני "גרף המספריים" המפורסם שמראה כי אחוז הנשים הולך וקטן עם הקידום במעלה הסולם האקדמי. הסיבות לכך רבות ומגוונות, וכמו כל אישה זה פגש אותי בצמתים השונים של הקרירה האקדמית. כיום כחברת סגל בדרגת פרופ' חבר, אני מתבוננת באחוזון זה (29% נשים בדרגת פרופ' חבר) ובאחוזון של פרופ' מן המניין (17% נשים), ותוהה מדוע ישנה עוד "קפיצה" מטה בקצה הגרף? בדרגות אלה, מצופה מחברי וחברות הסגל ליטול חלק בוועדות חשובות, וכן לשמש בתפקידי ניהול בהובלת האוניברסיטה. כאן אנחנו נכשלות באופן בולט.

למעשה הנתונים העולים מדו"ח מבקר המדינה לשנת 2014, מראים תשקיף עגום בסקירת ההתפלגות המגדרית בתפקידים בכירים באוניברסיטאות (נכון לשנת 2011). בשנת 2011, כיהנו 11 נשים לעומת 45 גברים במשרות דיקן, 11 לעומת 24 למשרות משנים וסגני דיקן, 1 לעומת 3 רקטורים ו-1 לעומת 4 נשיאים. האחוז המצטבר של נשות אקדמיה בתפקידים הללו עומד על 22%. לא נכללו תפקידי ניהול אחרים כגון ראשי מחלקות, חוגים ותוכניות, כך שסביר להניח שהמצב חמור מהנתונים הללו. תת-ייצוג במשרות בחירות באקדמיה מדיר נשים ממוקדי קבלת החלטות ויכול אף להנציח את אי-השיוון ואי-מיצוי הפוטנציאל הניהולי וההון האנושי של מחצית מהאוכלוסייה. ואכן, בהסתכלות על הסגל המוביל את האקדמיה בארץ, החסר הנשי בולט ומדגיש תקרת זכוכית, שכנראה אין די דגש עליה.

חלק יטענו שאחוז הנשים בדרגות הניהוליות משול לאחוזון הנשים בדרגת פרופ' מן המנין, אבל כאמור, התפקידים שנבדקו על-ידי מבקר המדינה בשנת 2014 אינם משקפים את כלל התפקידים הניהוליים באוניברסיטה, ביניהם נכללים מנהלי תוכניות, מחלקות, חוגים, וועדות ופורומים אקדמיים אחרים שבפעילותם מהווים מוקדים מרכזיים לקבלת החלטות. בנוסף, מצב בו נשים הינן מיעוט בפורומים הללו, אינו מאפשר להן באמת להשפיע, אלא דומה יותר לכורח מציאות שמכתיבה איזושהי נוכחות נשית. מעבר לכך, אני תוהה מהי התרבות הארגונית שמרפה את ידיהן של נשים כה רבות וכה מוכשרות מליטול חלק בפעילויות במוסדות אקדמיים?

השאלה הזו מחזירה אותי לאירוע שהתקיים לפני מספר שנים בבית השגריר הגרמני לציון שיתופי הפעולה בין המדינות תוך דגש על תרומתן של נשות האקדמיה. בשולחן שלי ישבה פרופ' אוה אילוז ודברה ברהיטות על האופן שבו נשים מצליחות נתפסות. היא הביאה אוסף מאמרים וסקרים שהצביעו על כך שתדמית האישה האימהית, המכילה והרכה לעיתים נמצאת בקונפליקט כשאותה אישה צריכה להוביל, להחליט, לדרוש או ליזום - כל אלה נכנסו תחת מושג שהיה חדש לי דאז המכונה "הטייה מגדרית". בשיחה עמה, פרופ' אילוז האירה את עיני על כך שישנם מחקרים רבים שמראים כי נשים מוערכות על-פי האישיות שלהן ולא על-פי יכולותיהן או ביצועיהן המקצועיים. בנוסף, היא ציינה בפני כי במקרים בהם שאישה נחשבת כמצליחה, אישיותה נתפסת לעיתים כ"בעייתית". אווירה זו מקשה על נשים להתקדם ולהוכיח את עצמן בסביבת העבודה.

שיחה זו באותו ערב מהדהדת בי עד היום וגורמת לי להעריך הרבה יותר את קשייהן של נשות האקדמיה שבוחרות כן ליטול חלק בהובלת המוסד. ההתמודדות המתמדת עם "הטייפ קאסט" יוצרת קושי יומיומי בביצוע תפקידן, ואני מתארת לעצמי שזה יכול לעיתים לגרום אף ל"קיצור קדנציה" או להימנעות מהצגת מועמדות לתפקיד זה או אחר. מיעוט הנשים בעמדות אלה והקושי שנובע מהטייה מגדרית רווחת, יכולים להזין עוד יותר את חוסר הרצון בקרב חלק מחברותיי למקצוע ליטול חלק בהובלה האקדמית.

ברמה האישית, אני מודה שהיו לא מעט פעמים שהפגנתי אסרטיביות ודרשתי דבר מה, אם בזכות או מתוך צורך שעלה מתפקידי, אלא שבקשותיי לא התקבלו באותה הבנה שהופגנה למול הקולגות הגבריים. היה נדמה לי שלקולגות הגבריים היה קל יותר לזכות לאוזן קשבת, שיתוף פעולה או לקבל הכרה וקידום בעבודה. הסביבה שופטת לחומרה התנהגות אסרטיבית בקרב נשים, כך שלעיתים מתייגים את חברות הסגל הללו כ"קשות אופי" או "קשוחות". כל אלה פידבקים מהסביבה שמחלישים את מעמדן של נשים ומרפים את ידיהן מלקחת חלק בתפקידים מובילים באקדמיה. מצאתי את עצמי לא פעם מביטה בגיחוך בסיטואציות הללו, אך האמת המרה היא שהשיח הזה צריך להיפסק. שיח כזה עובר גם לדור הבא ומנציח עוד יותר את תקרת הזכוכית. כולנו צריכים לשים לב שלא לחטוא באמירות הללו או להשתתף בשיח כזה בשל הפגיעה הברורה בנשים.

ישנן לא מעט נשים מנהלות שהצליחו בתפקידן למרות הקושי והתרבות הארגונית המגמתית הזו. יש לעודד נשים נוספות להצטרף לשורות הקדמיות באקדמיה ולחגוג את אשר השיגו בעמלן. הרי שאם התכונות הניהוליות והאסרטיביות שלנו הביאו אותנו להישגים עד כה - למה שהמוסדות לא יראו זאת כמשאב יקר ערך שיכול להצעיד את המוסד קדימה?

הכותבת מודה לפרופ' אוה אילוז, פרופ' נטלי קרבצ'נקו-בלשה וד"ר אריאל גינזברג על השיח והפידבקים שתרמו לכתיבת המאמר.

פרופ, מונה דביר-גינזברג, הפקולטה לרפואת שיניים.

קראו פחות
emil-kalibradov-ms_nshym-unsplash

יום האישה 2022: כמה עולה להיות אישה?

7 מרץ, 2022

קרא עוד

המס הורוד הוא מס סמוי שמוטל על נשים בלבד, ומשמעותו מחיר גבוה יותר על מוצרי צריכה בסיסיים. למה זה קורה וכיצד אנחנו יכולות לשנות את זה?

תארו לעצמכם שהייתם נכנסים לחנות, ועל מוצרים מסוימים היו שתי תוויות מחיר - מחיר אחד למי שנולד בקיץ ומחיר אחר, גבוה יותר, למי שנולד בחורף. נשמע הזוי? זה מה שקורה לנשים. את נכנסת לחנות בגדים לקנות חולצה, קונה שמפו, דאודורנט, סכין גילוח, הולכת להסתפר "רק להוריד קצוות"- תשלמי יותר. למה? כי אולי לא נולדת בחורף אבל נולדת אישה.

בפברואר 2016 עלתה על המוקד רשת בתי המרקחת הבריטית "Boots". נחשף כי הרשת נהגה לגבות מחיר גבוה בעשרות אחוזים על סכיני הגילוח החד פעמיים לנשים שמכרה, שהיו זהים בכל צורה ואופן לסכיני הגילוח לגברים, פרט לעובדה ש… היו ורודים. הצרכניות זעמו, Boots הורידה את המחיר, והפרלמנט הבריטי נדרש לדון בשאלה האם מדובר בתופעה חד פעמית או שמא, באמת, נשים משלמות יותר?

מסתבר, ש Boots לא לבד, ושתמחור מגדרי הוא לא רק בעיה של אנגלים. בדיקה שנערכה בעקבות הדיון בפרלמנט העלתה שנשים, ילדות, ונערות משלמות בממוצע 37% יותר על בגדים, מוצרי טיפוח וצעצועים. בדיקה מקיפה שנעשתה על ידי עיריית ניו יורק, השוותה את המחיר של למעלה מ- 800 מוצרים עם גרסה נשית וגרסה גברית, והגיעה למסקנה שאחרי שקלול פרמטרים של איכות, הגרסה הנשית יקרה ב 7% מגרסת המוצרים הגברית. מחקר שנעשה ב- 2009 בארצות הברית מראה כי נשים משלמות ריבית גבוהה יותר אפילו על משכנתאות לדיור.

הבדלי המחירים מתחילים כבר מינקות - כסא תינוק ורוד לרכב יעלה יותר מכסא כחול, אופני ילדים פרחוניים יעלו יותר מאשר אופני ילדים חלקים, יותר ממחצית הפעמים הצעצועים לבנות עולים יותר וזה לא כי הלו קיטי נחשבת יותר מספיידרמן.

התוספת הזאת, או כמו שקוראים לה, המס הורוד (The Pink Tax), שייכת למחלקה של המיסים הסמויים. אלה מיסים שלא מדברים עליהם, המדינה לא מטילה אותם באופן רשמי, הם נמצאים שם כמובנים מאליהם ולא פשוט למדוד ולכמת אותם. מס כזה יכול להיות למשל, דמי משלוח שעולים יותר לאנשים שחיים בפריפריה, או תשלום גבוה יותר לאינסטלטור במקומות בהם אין תחרות. לגבי נשים, המס הזה מרגיז במיוחד, כי הוא לא נגרם באמת מעלות נוספת בייצור המוצרים, הובלה, או מתן השירות. אותו מקום, אותו מוצר ואותן עלויות ייצור - אבל מחיר אחר.

מלבד המס זה, ישנן עלויות רבות נוספות שאנחנו כנשים משלמות על מנת להמשיך להתנהל בחיי היום-יום שלנו, למשל מוצרי ההיגיינה לווסת החודשית. גם כאשר דיברו בשלהי חודש נובמבר האחרון על ״רפורמת הפארם״, שמטרתה הייתה להוריד בעלויות שוק התמרוקים, התייחסו למוצרי הקוסמטיקה והבישום אבל, למרבה ההפתעה, שכחו ממוצרי המחזור, כאילו אין מדובר במוצר בסיסי שנמצא בשימוש של חצי מאוכלוסיית המדינה. כך יוצא שגם ההוצאות של נשים גדולות יותר, גם ההזדמנויות שלהן פחותות וגם הן מרוויחות פחות כסף (אבל זה כבר ענין לטור אחר). יקר לנו וזה קשה לנו.

למה זה קורה? הסיבה הראשונית היא החלוקה הבסיסית של מוצרים רבים למוצרי נשים ומוצרי גברים, חלוקה, שיושבת על נטייה אנושית בסיסית לדיכוטומיה מגדרית. חברות מסחריות רוכבות על הנטייה הטבעית הזאת ועל החלוקה המובנית הטבועה בנו ומנצלות אותה כדי לגבות מחירים גבוהים יותר. בנוסף לזה, נשים מראות יותר נאמנות למותגים, בממוצע, מגברים, ונשים נאמנות יותר לנותני שירות ספציפיים (למשל מותג שמפו מסוים, או הנאמנות לאילנה הספרית) מאשר גברים. התוצאה היא שנשים מצד אחד "זוכות" למחיר גבוה יותר, ומהצד השני ממשיכות לרכוש את אותו המותג בגלל הנאמנות שלהן.

מה עושים? מדברים על זה - דרך מימון מחקרי השוואה, שיציפו את התופעה, עד למחאות צרכניות  שכבר הוכיחו את עצמן. השלב הבא, חקיקה - מקומות שונים בארצות הברית כמו עיריית ניו יורק, או מדינת ורמונט אסרו בחוק על תמחור שונה. אז למה אצלנו זה עדיין לא קורה?

אנחנו, בתור נשים באקדמיה, כבר מרימות את הכפפה וקוראות לאוניברסיטה להצטרף למאבק ולהכניס מוצרי היגיינה לשירותים, באותה צורה שבה היא מספקת נייר טואלט.

יום האישה הוא ההזדמנות שלנו לאחד כוחות -   מנהלי ומנהלות מותגים, משרדי פרסום, יצרנים ורשתות שיווק, צרכניות וצרכנים, ונקדיש מחשבה למסים הסמויים. נבין שגם פעולות עסקיות יומיומיות כמו קביעת מחירים, או סימון צעצועים כמיועדים לבנות בלבד או או לבנים בלבד, יכולות להיות חלק מהמנגנון החמקמק של המיסוי הסמוי. מודעות, שבעקבותיה יבואו פעולה וחקיקה, יקרבו אותנו עוד צעד בדרך לשוויון הזדמנויות אמיתי.

פרופ' רננה פרס מביה''ס למנהל עסקים, יחד עם הסטודנטיות דנה טיילר ונסיה מוראי

קראו פחות
christina-wocintechchat-rypvy_bysvqunsplash

יום האישה 2022: איפה אתם הגברים? ריפוי בעיסוק קורא לכם!

7 מרץ, 2022

 

קרא עוד

מהי תופעת "ההדרה העיסוקית", כיצד היא משפיעה על בחירותיהם המקצועיות של גברים ונשים ומהם הפערים החברתיים שנוצרים בעקבות כך?

 

הטבלה לא משקרת: לפי נתוני משרד הבריאות נכון לחודש מאי 2021 אחוז הגברים העוסקים בריפוי בעיסוק בארץ מתוך כלל המרפאים.ות בעיסוק עמד על 4%. כמרפאות בעיסוק, חוקרות ומרצות באקדמיה, אנו חייבות לשאול: האם למרות כל השיח על שילוב של נשים בכל תחומי העשייה, אנחנו עדיין מוסללות למקצועות טיפוליים, אשר דורשים רגישות, חמלה, נתינה, עדינות, יצירתיות, סבלנות? והשאלה שאולי פחות נשאלת היא מדוע הגברים נמנעים  מלעסוק במקצועות הללו?? אין ספק בכך ששורשי המצב הקיים נטועים בצורה עמוקה בתהליכים היסטוריים, חברתיים, כלכליים, תרבותיים רבים. עם זאת, אפשר להניח כי המצב מוביל לכך שרבים ורבות -גברים ונשים עוסקים.ות ביומיום במקצועות שלא בהכרח משקפים את הנטיות הטבעיות שלנו, הרצונות שלנו, הערכים שלנו או המיומנויות שלנו. למצב הזה יש שם. קוראים לו "הדרה עיסוקית".  

המושג הדרה עיסוקית, מגיע ממדע העיסוק אשר דן באדם ובעיסוק כשתי ישויות הנמצאות ביחסי גומלין הדוקים ותמידיים. אנחנו, בני האדם – ישות עיסוקית – והעיסוק ממלא עבורנו פונקציות שונות, מעבר לפרנסה. למשל, העיסוק מהווה את הזהות שלנו, מאפשר לנו להתפתח ולרכוש מיומנויות (חשבו על תינוק שמגלה את העולם ואת עצמו באמצעות משחק, בזמן אמבטיה, תוך ניסיונות לחבוש כובע), למלא את הצרכים הבסיסיים שלנו (למשל: להכין אוכל ולאכל, לבלות עם חברים בכדי לממש את תחושת השייכות שלנו), ולהביע את הערכים שלנו (באמצעות הבחירה בפעילות זו או אחרת). כאשר אנו חיים במצב של הדרה עיסוקית ונמנעים מאיתנו עיסוקים משמעותיים דרכם יש לנו פוטנציאל לממש את עצמנו, שנועדו לספק את הצרכים שלנו, לפגוש את הערכים שלנו ולהוות את הביטוי שלהם, אנו חווים פגיעה בבריאות ובתחושת הרווחה האישית שלנו. ייתכן כי הסטטיסטיקה הכואבת המעידה על תחלופה של מקומות עבודה כל 3 שנים בממוצע בעשור האחרון, במקביל לנתוני שימוש הולך וגובר בנוגדי דיכאון, כדורי הרגעה, שינה ומשככי כאבים (שהפכו בפני עצמם למגפה) קשורה למשמעות החשובה של העיסוק על חיינו ולהשפעותיה של הדרה עיסוקית.

התופעה של הדרה עיסוקית לא עוצרת ברמת הפרט, ויש לה השלכות רבות גם ברמת החברה. כך, נשאל את עצמנו, כיצד נוכחות בולטת של מגדר מסוים (והדרה של השני) משפיעה על המקצועות עצמם בהיבטים שונים של תוכן, צורה, מעמד, ערך, תגמול? למשל, האם העובדה שבמדינת ישראל רוב העוסקים בתחום ההוראה הנן נשים שינתה את מעמד המקצוע וההתנהלות המקצועית? האם המציאות בה יותר נשים הן רופאות כיום שינתה את חשיבות ערך החמלה ברפואה?  מעבר לכך, חוסר גיוון מגדרי במקצועות יכול ליצור תקרת זכוכית אשר כשלעצמה תגדיל ותרחיב את ההדרה העיסוקית, אי שיוון עיסוקי ואף חוסר צדק עיסוקי עם אלה שהיו מעוניינים להשתלב במקצוע אך אינם דומים לפרופיל המייצג שלו. ומה עם הפיל שבחדר? אולי גברים לא באים ללמוד ריפוי בעיסוק בשל הסטיגמה (שלצערי במקרים רבים מדי נכונה) והיא כי התגמול הכספי במקצוע נמוך והם עדיין המפרנסים העיקריים? כל זאת ועד לא דיברנו על הלקוחות שלנו, האם הם מקבלים את השירות הטוב ביותר כאשר כל המרפאים בעיסוק הן למשה מרפאות?

למרות התמונה הקודרת במקצת העולה ממאמר זה, אל לנו לומר נואש. מודעות, ושיח פתוח על מגדר ותעסוקה, יכול לסייע לנו להפחית את ההשפעה של סטיגמות הבחירות התעסוקתיות שלנו, ובכך תאפשר לנו להביא לידי ביטוי בעיסוקים שמתאימים לנו בדיוק.

ד"ר יפית גלבוע, ד"ר לנה ליפסקיה וד"ר מור נחום מביה''ס לריפוי בעיסוק

קראו פחות
nadine-shaabana-lymvt-unsplash.jpg

יום האישה 2022: מעורבותן של נערות ערביות באלימות ועבריינות

7 מרץ, 2022

קרא עוד
התרגלנו לשמוע על אלימות גברית, אבל ממה נובעת אלימות נשית? אלימות נשים במגזר הערבי קשורה לחוויות פרסונליות של אפליה מגדרית ואתנית ודורשת מאנשי מקצוע רגישות יותר אל מול הדרה כפולה.

במהלך השנים האחרונות האלימות בחברה הערבית תופסת תשומת לב תקשורתית וציבורית רבה, וזאת לאור גל האלימות הקשה המתרחשת בה ואשר מבוצעת ברובה על ידי בני נוער וגברים בעוד שקורבנותיה הם גברים, נשים וילדים/ות. מציאות זו הביאה לכך שרוב המחקר, התיאוריה וההתערבות שנבנו להתמודדות עם אלימות, התמקדה בעיקר בבני נוער ובגברים. עבודת הדוקטורט שלי שמבוצעת בימים אלו בהנחיית פרופ' מונא חורי-כסאברי, סגנית נשיא האוניברסיטה לאסטרטגיה ומגוון, באה להרחיב את הידע הקיים בתחום ולאפשר לנו להכיר לעומק את מידת מעורבותן של נערות באלימות והגורמים המנבאים התנהגות זו. המחקר יאפשר לאנשי מקצוע בתחום העבודה הסוציאלית לתכנן ולבנות תכניות התערבות מותאמות מגדרית תוך התמקדות מבוססת מחקר בהתנהגותן של נערות.

המחקר שלי מתבסס על תיאוריה מוכרת ומקובלת במחקר סוציאלי-פמיניסטי, הנקראת תיאוריית הצטלבות מיקומי השוליים. התיאוריה מנחה אותנו לבחון את האלמנטים הזהותיים של הנערות שמשתייכות לקבוצות שוליים (מעמד, מגדר, גזע, שיוך אתני, נטייה וזהות מינית וגיל) והקשרים ביניהם, שעלולים להשליך על מעורבותן באלימות. במחקר, מונא ואני מנסות להתחקות אחר גורמי סיכון להתנהגות אלימה בקרב נערות ערביות, הקשורים לאוריינטציה מגדרית-לאומית: אפליה אתנית-לאומית, אפליה מגדרית, קורבנות התעללות מינית והימצאות במצבי סיכון.

איסוף הנתונים החל בחודש ספטמבר 2020 ונמשך כחצי שנה. ממצאי המחקר שהתבססו על מדגם של 400 נערות ערביות (מחציתן נערות בסיכון), העלו כי יותר משליש מהנערות (35.6%) דיווחו על אלימות פיזית קשה כלפי אחרים כגון, להרביץ לאחד ההורים או לבני משפחה, או לתת מכות חזקות לאחר;  שיעור דומה (35.9%) ציינו כי נקטו באלימות פיזית מתונה כגון איומים על פגיעה במישהו אחר; ושני שליש (66.1%) מהנערות ציינו כי ביצעו תוקפנות עקיפה כלפי אחרים לפחות פעם אחת במהלך החודש האחרון שקדם למחקר, כג ון, לרכל על מישהו או להטיל עליו חרם.

ומה גורם להן לנהוג באלימות?

גורם סיכון עיקרי המעלה את הסבירות להתנהגות אלימה של הנערה כלפי אחרים בסביבתה הוא אפליה מגזרית ואתנית. רוב הנערות ערביות שנשאלו (85.5%), דיווחו על אפליה מגדרית על ידי אנשים שונים בסביבתן. מגמה דומה נמצאה לגבי אפליה אתנית-לאומית (79%) מצד גורמים שונים בציבור. אפליה אתנית, מעבר להיותה גורם המגביר מעורבות באלימות, מגבירה את הסיכון להשלכות שליליות וגורמי סיכון אחרים בהתנהגותן של הנערות. חוויה של אפליה אתנית-לאומית הגבירה את המעורבות בעבריינות של נערות במצבי סיכון, דוגמת נערות שחוו התעללות מינית.

גורם סיכון נוסף הינו קשר קרוב ומשמעותי עם ההורים. נערות שחוות אפליה מגדרית בסביבתן, על ידי משפחתם ומקורביהן, מרגישות קרובות פחות להוריהם, מה שהוכח כמעלה את הסבירות שהם יהיו מעורבות במעשי אלימות.

ההקשר התרבותי של התפקידים המגדריים הוא קריטי בנטייה של הנערות להשתמש באלימות. הרי נערות ערביות בחברה הישראלית מודרות כפליים. מצד אחד, על רקע אתני-לאומי בשל היותן מיעוט בישראל, ומצד שני בשל היותם נקבות/נערות בחברה פטריארכלית. בהקשר זה, לא אפליה מגדרית כשלעצמה הביאה להתנהגות אלימה, אלא הצטלבות של מקומי שוליים מרובים, וגורמי סיכון רבים שהובילו להתנהגות אנטי-סוציאלית ומעורבות רבה יותר של נערות אלו באלימות.

אמנם המחקר שלי עוד לא תם, אך כבר ממצאים אלו אפשר להסיק כי אנשי ציבור ואנשי המקצוע בתחומים הטיפוליים צריכים להיות רגישים שבעתיים למצבן המיוחד של נערות בסיכון שמשתייכות גם למספר קבוצות שוליים, כמו מיעוט אתני-לאומי ולחברה מסורתית פטריארכלית. בנוסף, קשר פתוח ומכיל בין הורים לנערות - קרבה להורים, מיומנויות תקשורת עם הנערה, לצד הצבת גבולות וניטור הורי - הוא חשוב מאין כמותו בהפחתת הנטייה של הנערות להתנהגות אנטי-סוציאלית.

פרופ' מונא חורי-כסאברי, סגנית נשיא האוניברסיטה לאסטרטגיה ומגוון ולנא ג'יריס-לולו, דוקטורנטית בביה"ס לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית

קראו פחות
steven-weeks-mtsmkhym-unsplash.jpg

יום האישה 2022: איך שומרים על מגוון ומה למדתי מעולם הצמחים?

7 מרץ, 2022

קרא עוד

תופעת ההפרייה העצמית אומנם מאפיינת צמחים רבים, אך גם עשויה לפגוע במגוון הגנטי ולהשפיע על ההתפתחות האבולוציונית של הצמח

רבים מאיתנו רגילים לחשוב על צמחים כיצורים פאסיביים ומשעממים, אשר לא זזים ולא מתקשרים עם סביבתם. אבל צמחים הם גם דוגמה מצוינת לכך שהכורח הוא אבי ההמצאה: מבחינה אבולוציונית, צמחים הם יצורים מרתקים ורבגוניים ביותר החיים במגוון עצום של בתי גידול ומשתמשים בטווח רחב של התנהגויות רבייה, אשר חלקן לא קיימות כלל אצל צורות חיים אחרות. כחוקרים, התבוננות בשיטות הרבייה של הצמחים מאפשרת לנו לבדוק שאלות ביולוגיות כלליות במעין "מעבדה אבולוציונית חיה". בקבוצת המחקר שלי אנו חוקרים מנגנון רבייה שהוא ייחודי לצמחים.

בניגוד לבעלי חיים אשר אצל רובם יש פרטים שהם זכרים ופרטים אחרים שהם נקבות, אצל צמחים קיימות אפשרויות נוספות: יש צמחים שהם גם זכר וגם נקבה, ולעתים איברים זכריים ונקביים אף נמצאים יחד באותו הפרח. במצב זה קיימת אפשרות של רבייה ע"י הפריה עצמית, אשר אינה קיימת אצל בעלי חיים: אותו הצמח יכול להיות גם האם וגם האב של הצאצא. תוסיפו לכך את העובדה שצמחים אינם ניידים ואינם יכולים לחפש לעצמם בני זוג, ולכן מוגבלים למי שנמצא בקרבתם. בנסיבות אלה, הפרייה עצמית היא האפשרות הקלה והזמינה ביותר לרבייה, בפרט כאשר האוכלוסייה דלילה ואין בני זוג פוטנציאליים בקרבת מקום. אז איפה כאן הבעיה? אוכלוסייה צריכה לשמור על מגוון גנטי כדי להתקיים, והפרייה עצמית גורמת לצמצום המגוון. זו בדיוק הסיבה שאצל בני אדם, נישואים בין קרובי משפחה אינם רצויים, ומרבית התרבויות האנושיות אף אסרו עליהם. זאת משום שנישואי קרובים עלולים להגביר את הסיכון להופעת מחלות גנטיות שונות אצל הצאצאים. שיקול זה תקף גם לגבי צמחים. גם אצלם הפרייה ע"י צמחים קרובים גנטית ובייחוד הפרייה עצמית, עלולה לגרום לצאצאים להיות פגיעים ובעלי שרידות נמוכה יותר.

אז איך הצמחים מתמודדים עם הבעיה? כדי לצמצם הפרייה עצמית, צמחים פיתחו במהלך האבולוציה מנגנונים שונים שיצמצמו את התופעה ויגבירו הפריה זרה (הפרייה ע"י פרטים אחרים). מנגנונים כאלה נקראים בשם הכללי "אי-התאם עצמי" (self-incompatibility). לדוגמה: באבוקדו האיברים הזכריים והנקביים של הפרח פעילים בשעות שונות של היממה וכך מגדילים את הסיכוי להאבקה ע"י עץ אחר. צמחים מסוימים פיתחו מבנה פרח שמונע הפריה עצמית. בנוסף למבנה פיזי ו"חלוקת משמרות" בין זכר לנקבה, קיימים גם מספר מנגנונים גנטיים יחודיים, שהם מנגנוני זיהוי המבחינים בין "עצמי" ל"זר". בקבוצת המחקר שלי אנו מתמקדים באחד המנגנונים האלה. מנגנון זה נמצא בעצי פרי מוכרים כגון תפוח, אגס, שקד ועוד, בחלק ממיני העגבניות ותפוחי האדמה ובפרח הנוי המוכר, פטוניה. כדי לאפשר בצמחים הללו הפרייה זרה, יש לתכנן את המטעים כך שיכללו צמחים  שונים גנטית.

מנגנון האי-התאם שאנו חוקרים מבוסס על קיום של מספר רב של תת-סוגים בתוך אוכלוסיית הצמחים, כאשר "סוג" מאופיין ע"י צרוף מסוים של חלבונים המבוטאים באיברי הרבייה של הצמח: האבקנים (האיברים הזכריים) ועמוד העלי (האיבר הנקבי). האבקן המגיע לעמוד העלי בניסיון להפרות את הצמח, עובר תהליך "זיהוי". אם החלבונים שהוא מכיל מזוהים כחלבונים זרים – ההפריה מתאפשרת. אחרת, אלה עלולים להיות חלבונים עצמיים ואז ההפריה נחסמת והצמח ממשיך להמתין לאבקן אחר שיגיע ואולי יתאים להפריה. באופן זה, הצמח מוודא שהפריה תתבצע ע"י אבקנים זרים ושונים ממנו גנטית, וכך שומר על המגוון הגנטי של אוכלוסיית הצמחים. הרעיון של אבחנה בין חלבונים עצמיים לחלבונים זרים מזכיר במידת מה את העיקרון על פיו פועלת מערכת החיסון שלנו, שגם היא מבחינה בין חלבונים עצמיים (שאין לפגוע בהם) לחלבונים זרים (שעשויים להיות מחוללי מחלות ויש לתקוף אותם). עם זאת, במערכת החיסון השימוש בזיהוי הוא לצורך ההפוך של מניעת פלישה של גורם זר, בעוד שבצמחים המערכת מיועדת דווקא לעודד את הזר והשונה.

קיום מנגנון זה דורש מגוון גדול של חלבונים באוכלוסיית הצמחים שיאפשרו שונות גנטית מספקת כדי שמרבית (אם לא כל) הצמחים ימצאו בני זוג מתאימים וימשיכו להתרבות. הגנים המקודדים את החלבונים של מערכת זו מתאפיינים במגוון גנטי גבוה במיוחד, ביחס למרבית הגנים המוכרים לנו. קיימים סימני שאלה לגבי המנגנונים הגנטיים שיצרו את המגוון העצום הזה מלכתחילה וממשיכים לשמר אותו לבל יאבד. בקבוצה שלי אנו חוקרים שאלות כגון: איך נוצרים חלבונים חדשים? איך המנגנון שורד אבולוציונית? באילו תנאים עדיף לצמח לאבד את המנגנון ולפנות דווקא להפריה עצמית למרות המחיר שהיא גובה? ועוד. דרך מחקר מערכת זו אנו שואלים גם שאלות אבולוציוניות כלליות.  

אז לסיכום, בפעם הבאה שתסתכלו על העציצים שבמרפסת, תזכרו שצמחים הם יצורים מתוחכמים למדי ואולי אף יכולים ללמד אותנו פרק או שניים על מגוון ואיך אפשר לשמר אותו.

 

ד"ר תמר פרידלנדר,הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה

 

קראו פחות
marek-levak-mkhshbym-unsplash

יום האישה 2022: למה נשים (לא) לומדות מדעי המחשב?

7 מרץ, 2022

קרא עוד

האם הסיבה לרתיעה של נשים מלימודי המחשב נעוצה בסביבה הגברית המאפיינת אותם? נתונים חדשים מראים שכן

לימודי מדעי המחשב הם קרש קפיצה לתעסוקה מעניינת והשתכרות טובה. בשנים האחרונות נעשה מאמץ מצד ות"ת לעודד נשים ללמוד מקצוע זה לצד מקצועות היי טק נוספים, למשל על ידי מתן מענק למוסדות לההשכלה הגבוהה בהן לפחות 35% מהלומדים מקצועות היי טק הם נשים. עם זאת מקצוע זה עדיין נשלט על ידי רוב גברי. למה? איך ניתן לשנות זאת?

 

 

מחקרים במערב הראו שנשים נרתעות מללמוד מדעי המחשב, כי הוא נתפס כמקצוע גברי, "גיקי", לא חברתי, ומקשה על שילוב קריירה עם חיי משפחה. הסברים נוספים הם חוסר היחשפות למקצוע, למשל בתיכון, והיעדר מודלים נשיים.

האמנם מדעי המחשב הוא מקצועי גברי? לא בהכרח, אחרת איך נסביר שבמדינות מתפתחות, כגון מלזיה, טאיוון, קניה ומאורציוס יש אחוז גבוה של נשים שלומדות מדעי המחשב, לפחות מחצית מהסטודנטים? גם שם נשים מודעות לאתגר בשילוב קריירה ומשפחה, ומגד מקצועות מדעי המחשב נתפשים (ובצדק) כמאפשרים הזדמנויות מעניינות לפרנסה בעבודה משרדית מוערכת ומימוש עצמי באקלים בטוח וידידותי לנשים.

ערכנו מספר מחקרים במרכז האקדמי לב, שם שיעור הלומדות מדעי המחשב  גבוה ממחצית הסטודנטים. רצינו להבין מדוע בחרו במקצוע ומדוע נשארו בו. במרכז לב נשים לומדות בנפרד מגברים. יתרה מזאת, המרכז יש מגון קבוצות נשים: דתיות לאומיות, חרדיות, חרדיות לאומיות ואף קבוצה קטנה של תלמידות מחסידויות שונות. גילינו שאף קבוצה לא דמתה בשיקוליהן לנשים קבוצות המערביות או למדינות המתקדמות. הן גם לא דמו בשיקוליהן זו לזו. כל הנשים ציינו את האתגר שבשילוב קריירה עם חיי משפחה. אך זה לא הרתיע אותן.

החרדיות נמשכו ללימודים מהשיקול הכלכלי וגם כי מדעי המחשב הוא מקצוע שניתן ללמדו ללא תכנים בסתירה עם אמונות דתיות וניתן איתו לפרנס משפחה ולתמוך בבעל לומד תורה. בראיונות שערכנו איתן לא עלה באופן ספונטני הרעיון שמדעי המחשב הוא מקצוע גברי. כששאלנו מפורשות שללו. היה נראה שהופתעו. חלקן אף סיפרו על החשיבות המיוחסת בסביבתן ללימודי מתמטיקה ברמה גבוהה, כגשר ללימודי ההמשך, וסיכוי לשידוך טוב.

לעומן יש נשים, דתיות לאומיות ברובן, שנמשכו ללימודי הביואינפורמטיקה, מקצוע אינטר-דיסציפלינארי המתיך ביולוגיה ומדעי המחשב. רובן כשנרשמו, תפשו את הלימודים כביולוגיה, נמשכו לערכים החברתיים של עזרה וקידום החברה ומאוחר יותר למדו ליהנות ממדעי המחשב, הטבועים בהם. בוגרות רבות ממסלול זה משתלבות בתעשייה ובמחקר, או ממשיכות באקדמיה ללמוד תואר שני במדעי המחשב או רפואה. גם באוניברסיטה העברית בחוג לביולוגיה חישובית מחצית הלומדים הם נשים. שילוב מדעי המחשב במסלול דו-חוגי עם מקצעות עם תדמית חברתית כגון פסיכולוגיה יכול גם הוא למשוך נשים אל ספסל הלימודים במדעי המחשב.

במוסדות אלו ניתנת הדעת על אקלים בטוח, כשהקונטקסט הוא חברה מעורבת גברים-נשים. למשל, מצאו כי  למידה בקבוצות קטנות ועידוד נשים להשמיע את קולן אפקטיבי. מחקרים באנגליה מצאו כי נשים מתנהלות במעבדה באופן שונה מגברים ומבקשות עזרה אחרת.

המחקר מראה כי יש מקום לחשיבה על אקלים בטוח גם בקבוצות ללא גברים. חקרנו קבוצת נשים חסידיות שהגיעו אחרי שבדקו את המקום (בדרך כלל עם אמן), בעיקר מבחינה ערכית-אמונית. הן העזו ובאו ללמוד מדעי המחשב, משום ששאפו גם הן לתמוך בבן הזוג לומד התורה. השיקול המרכזי בבחירת המוסד והפקטור שניהל אותן במהלך לימודיהן הוא הרצון להתבדל מהעולם מחוץ לקהילותיהן. במוטיבציה אדירה הן התגברו על פערי ידע גבוהים וציוניהן לא נפלו משל תלמידות אחרות למדעי המחשב. עם זאת היה ניכר כי הדאגה שמטען הקודש שלהן ייפגם (והרי הן אמונות על חינוך הדור הבא) הקשה עליהן. מספיק היה שמורה תיתן דוגמא "חילונית"  או תאמר "סבבה",  כדי שייחרדו, ויפנו לרב לעצתו.

מדעי המחשב אינו מקצוע "גברי" , גבריותו היא שיקוף של החברה בה אנו חיים וזאת אנו רואים משיקוף של תפישות בחברות אחרות לגביו. לכל קבוצת לומדים, מתעניינים ואפילו נרתעים יש רקע תרבותי שונה שמתכתב עם שיקול הדעת (לא) לבחור מדעי המחשב ועם התחושה, אפילו ההגדרה, שונה של אקלים בטוח במהלך הלימודים.

למה זה חשוב? ישראל היא מדינה מרובת תרבויות וקבוצות. כאשר שואפים לגוון את הלומדים במקצועת מדעי המחשב חשוב לקחת את הרקע, את המטען התרבותי איתו מגיעים מועמדים ומועמדות ולמצוא את הדרך להגיע לכל אחד ואחת ולייצר להם אקלים בטוח. אין זה עניין של מה בכך. לעיתים ערכים של קבוצה מתנגשים עם ערכי המדינה והמוסד ויש לפתור זאת ברגישות.

פרופ' יפעת בן-דוד קוליקנט מביה''ס לחינוך ושרה גנוט מהמרכז האקדמי לב.

קראו פחות
Glenn Carstens-Peters, unsplash

השקעה לטווח ארוך: תקצוב ראוי למערכת ההשכלה הגבוהה

23 ינואר, 2022

קרא עוד
על רקע התפשטות זן האומיקרון והחשש שרופאים רבים ייכנסו לבידוד, במשרד הבריאות שקלו להתיר לרופאים ורופאות שנמצאו חיוביים לקורונה להמשיך לעבוד- כל זמן שאינם מגלים סימפטומים. המצב הזה של מחסור בצוות רפואי אינה בעיה שהחלה עם מגיפת הקורונה. הוא קשור כמובן לשאלות של תקצוב ותכנון ארוך טווח שבוודאי ניתן לפתרון.  

צריך לומר ביושר, רופאים שלומדים ומוכשרים כאן בישראל, הולכים ומתמעטים. על פי נתוני משרד הבריאות מבין הרופאים שקיבלו רשיון לעסוק ברפואה בישראל בשנת 2020 רק 36% למדו בישראל, לעומת כ- 50% לפני עשור. ואילו אחוז הבוגרים ממוסדות ממזרח אירופה, בשנת 2020 עמד על כ- 50%. המצב ברפואת שיניים גרוע עוד יותר. רק 22% בלבד מרופאי השיניים שקיבלו רשיון בשנה שעברה הם בוגרים שלמדו בארץ!

תמונת המצב הזו של לימודי הרפואה בישראל היא רק דוגמא אחת להיחלשות מערכת ההשכלה הגבוהה בארץ.

ההסבר להיחלשות הזו פשוט למדיי. לפי נתוני מרכז המידע והמחקר של הכנסת תקציב ההשכלה הגבוהה שעמד בשנת 2015 על סך של 3% מתקציב המדינה, ירד משמעותית בכ- 10% לשיעור של 2.7% מהתקציב הכולל. גם בהשוואה בינלאומית מצבנו לא טוב. ההשקעה השנתית לסטודנט נמוכה בישראל בכ- 20% ביחס לממוצע במדינות ה-OECD. לא כך צריכים להיות הנתונים במדינה דלת משאבים פיזיים שחרטה על דגלה יצירת כלכלה מבוססת ידע.

על מנת שמערכת ההשכלה הגבוהה תמשיך לייצר את הבסיס לשוויון חברתי ולשגשוג כלכלי במדינה, יש להעלות את התקציב לכל הפחות לרמות היחסיות שהיה בהן, ולהתייצב על תקצוב שאינו נופל מזה של  המדינות המפותחות. השקעה כספית מושכלת יכולה לייצר הצלחות גדולות. כך, לדוגמא, לפני כחמש שנים הגדירה הות"ת בשיתוף פעולה הדוק עם שר החינוך דאז נפתלי בנט, תכנית להגדלת מספר הלומדים במקצועות ההייטק באוניברסיטאות. בתכנית הושקעו כמיליארד שקלים, והיעד היה הגדלת מספר הבוגרים בתחומים אלה ב-40%. התכנית הצליחה מעל למשוער, ובתוך חמש שנים גדל מספר הסטודנטים ב-60%. סטודנטים אלה השתלבו בשנים האחרונות בתעשיית ההיי טק והם חלק מהסיבה לגידול המבורך של הסקטור הזה בשנים האחרונות. השקעה מושכלת הניבה תוצאה מצוינת.

מערכת ההשכלה הגבוהה משוועת לתכנית חומש מתוקצבת באופן מספק ולתכנון מושכל ושאפתני.
אם לא נעשה זאת היום, לא נצליח להגדיל את שיעורם של הסטודנטים החרדים והערבים בקמפוסים שלנו, והמדינה לא תצליח ליישר קו בתחום ההשכלה בין המגזרים השונים בעשורים הקרובים. השקעה שכזו בסטודנטים, בייחוד אלה שבאים מרקע מוחלש, תתרום גם להעלאת הפריון במשק.
אם לא נשקיע מספיק, נמצא עצמנו הולכים ומידרדרים בתחומי ידע שיגדירו את עתידנו – בינה מלאכותית, ביולוגיה סינתטית ומיחשוב קוונטי. אנחנו הולכים ומידרדרים בתוצרי המחקר שלנו בגלל השקעה שהולכת ופוחתת בהשוואה למקבילים לנו בעולם.

אם לא נשקיע מספיק, לא נראה הרבה רופאים שיוכשרו בבאר-שבע, בתל-אביב או בירושלים. השקעה דלה תמשיך ותאלץ את מיטב בנותינו ובנינו לנדוד ללמוד רפואה בחו"ל, פעמים רבות במוסדות שרמתם ירודה. והרי ברור לכולנו שלאזרחי ישראל מגיע להיות מטופלים על ידי הטובים ביותר.

לאחרונה הקימה הממשלה כח משימה לטיפול במחסור באנשי הייטק, ובמקביל פועלות גם כמה ועדות שמייעצות בנושא המחסור באנשי צוות רפואי. צריך לומר ביושר - הפתרונות הנדרשים אינם כאלה שיניבו תוצאה מהירה. הם מצריכים השקעה תשתיתית בהשכלה הגבוהה. לא יספיקו כאן פלסטרים, מעקפים ופטנטים יצירתיים. כבר מאוחר מדי להגדיל באופן משמעותי את היצע המהנדסים בשלוש השנים הקרובות, אולם עבודה מושכלת תשפר את מצבנו בעוד ארבע שנים ויותר. באופן דומה, לא ניתן לתקן את מספר תלמידי הרפואה בישראל בחמש השנים הקרובות. אבל אם נפעל כעת, נוכל לשפר את המצב במחצית השנייה של שנות ה-20.

מערכת ההשכלה הגבוהה נהנית מתכנון עם אופק רחוק יותר ממרבית הסקטורים במדינה. המערכת שלנו פועלת על פי תכניות חמש-שנתיות. שתי תכניות החומש האחרונות הביאו להצלחות בכמה תחומים, אולם אין בכך די. לקראת תכנית החומש הבאה, זו שתתחיל בשנת 2023, נכון שהמדינה תשקיע סכומים שהמערכת ראוייה להם, ולכל הפחות תשווה את ההשקעה למדינות הדומות לנו בגדלן ובאופי המשק והתעסוקה שלהן. השקעה מושכלת תייצר פירות שהחברה והכלכלה בארצנו משוועות להם.

הכותב הוא ישי פרנקל, מנכ"ל האוניברסיטה העברית.

קראו פחות
פרופ' עומרי ונדל

פרופ' עמרי ונדל על שיגור טלסקופ החלל הבא "ג'יימס ווב" של נאס"א

20 דצמבר, 2021

קרא עוד

ביום שבת, ה-25.12.21 בשעה 14:20 (לפי שעון ישראל), ישוגר טלסקופ החלל ג'יימס ווב, ממשיכו של טלסקופ האבל ודור חדש לטלסקופי החלל, המיועד לספק תשובות לשאלות המסקרנות ביותר באסטרונומיה ואסטרופיזיקה - היווצרות הגלקסיות הראשונות, לידתם של כוכבים, חקר תכונותיהם של כוכבי לכת במערכות שמש מרוחקות והאם יש בהם חיים. לקראת השיגור יערך אירוע לציבור הרחב ולסטודנטים שיועבר ב-Zoom בחסות הפקולטה למדעי הטבע

יותר ויותר אנו שומעים על המרוץ להנחתת אדם על המאדים, ובעתיד הקרוב נאס"א מתכננת שיבה של אסטרונאוטים לירח (תכנית ארטמיס). אולם בעוד מספר ימים מתוכנן שיגור בלתי מאוייש המעורר התרגשות רבה בקרב האסטרונומים. לדעת רוב המדענים, ההישגים הגדולים ביותר של האנושות בתחום החלל אינם כיבוש החלל ומשימות חלל מאוישות, אלא חקר היקום, שנעשה על-ידי טלסקופים לווייניים כמו טלסקופ החלל  האבל הצופה ביקום מזה שלושים שנה באור הנראה,  ספיצר באור תת-אדום, צ'נדרה בקרני X, פלאנק בקרינת מיקרו, קפלר לגילוי פלנטות חוצניות ועוד רבים, שכל אחד מהם הביא למהפכה בהבנתנו את היקום.

ב-25 בדצמבר 2021 צפוי שיגורו של "יורש העצר", טלסקופ החלל על שם ג'יימס ווב – James Webb Space Telescope, יורשו של טלסקופ החלל האבל. בניגוד לקודמו, המקיף את כדור הארץ בגובה של כ-600 ק"מ, ג'יימס ווב יוצב במרחק של  1.5 מיליון ק"מ, פי ארבעה מן המרחק לירח, במקום הנקרא "נקודת לגראנג' L2". קוטר המראה שלו 6.5 מטרים, כמעט פי 3 מהאבל, וכושר איסוף האור שלו יהיה גדול פי 7. מעבר לכך, המכשור שלו מתקדם בהרבה מזה של האבל. תכונות אלו יאפשרו תצפיות חסרות תקדים שעד כה היו מעבר להישג ידה של האנושות, כמו הכוכבים הראשונים והגלקסיות הקדומות ביותר שנוצרו זמן קצר יחסית (כחצי מיליארד שנים) לאחר המפץ הגדול ובחינה מדוקדקת של האטמוספרות של כוכבי לכת חוצניים, כדי לנסות ולגלות בהן גזים העשויים להעיד על התפתחות חיים, כגון אדי מים, חמצן ומתאן. מיקומו המרוחק של ג'יימס ווב מבודד אותו מהקרינה שמפיץ כדור הארץ ומשפרת את רגישותו, אולם מנגד הופך אותו לבלתי נגיש למשימות מאוישות של תיקון ואחזקה, כפי שהיה האבל, אליו נשלחו חמש משימות כאלה. לכן המערכות של ג'יימס ווב, המורכבות בהרבה מאילו של האבל, חייבות להיות חסינות בפני תקלות. שיגורו של ג'יימס ווב נדחה פעמים רבות, וגם התקציב התנפח לכ-10 מיליארד דולר.

הסיבה שסוכנויות חלל כמו נאס"א וסוכנות החלל האירופית משקיעות הון עתק כדי לשלוח טלסקופים למסלול סביב כדור הארץ היא שטלסקופים הבנויים על פני כדור הארץ מוגבלים על ידי האטמוספרה. למרות שלכאורה האטמוספירה שקופה באור הנראה, קרני האור מושפעות ומוסטות בעת המעבר, וזרמי האוויר גורמים לריצוד אור הכוכבים. בשל תופעה זו,  תצלום בחשיפה ארוכה אינו יכול להשיג חדות (רזולוציה) גבוהה. זו הסיבה שמצפי הכוכבים נבנים במידת האפשר בראשי הרים גבוהים – כך יש פחות שכבות אויר מעליהם. התמונות של טלסקופ החלל האבל חדות יותר מתמונות של טלסקופים גדולים בהרבה המוצבים על פני כדור הארץ. בנוסף, האור הנראה הוא רק אחד מסוגי הקרינה הנפלטים מכוכבים וגלקסיות – סוגי קרינה אחרים, כמו על-סגול ((UV, קרני X וקרני גאמא נבלעים (למזלנו) באטמוספרה, ולכן כדי לצפות בהם עלינו לשלוח את הטלסקופים המיועדים לקלוט אותם אל מעבר לאטמוספירה.

טלסקופ החלל האבל, אשר שוגר בשנת 1990 נקרא על שם האסטרונום האמריקאי אדווין האבל, אשר גילה (לפני כתשעים שנה) כי היקום מתפשט, תגלית אשר גרמה לאיינשטיין לשנות את משוואות תורת היחסות. טלסקופ האבל, הפועל זה 30 שנה, השיג תמונות ותוצאות מדהימות, הרבה מעבר לכל טלסקופ אחר שבנה האדם, על פני כדור הארץ או בחלל.  הוא בעל מראה בקוטר 2.4 מ', וכשר קליטת אור נראה ותת-אדום ((IR. הישגיו הבולטים ביותר היו גילוי האצת היקום והאנרגיה האפלה, עליו ניתן פרס נובל בשנת 2011, מדידת גיל היקום, התפתחות הגלקסיות, גילוי כוכבי לכת במערכות שמש אחרות ומדידת הרכב האטמוספירות שלהם, חורים שחורים מסיביים במרכזי גלקסיות, התנגשויות של גלקסיות, היווצרות ומוות של כוכבים, התנגשות שביט בכוכב הלכת צדק ועוד.

טלסקופ האבל הביא לנו כמה מן התמונות היפות והמיוחדות ביותר של היקום באור הנראה, אולם כאמור יש סוגי קרינה אחרים, שונים מאוד, אשר כלל איננו מסוגלים לראותם מפני כדור הארץ, כיון שהאטמוספרה בולעת אותם בגובה רב. כדי לקבל תמונה שלמה של היקום, חשוב לחקור אותו גם באמצעות סוגי קרינה אלה. לשם כך נבנו טלסקופים ייעודיים המסוגלים להבחין בסוגי הקרינה האחרים, ונשלחו למסלולים סביב כדור הארץ, כמו האבל, או אף למסלולים מרוחקים הרבה יותר. מספר דוגמאות הן טלסקופים באור אולטרא-סגול, כמו IUE והטלסקופ הישראלי המתוכנן (בשת"פ עם מדינות אחרות) ,Ultrasat טלסקופים בקרני X כמו ROSAT, XTE ו-Chandra, וטלסקופים בקרני גאמא, כמו Compton, INTEGRAL ו-Fermi.

שתי משפחות נוספות של טלסקופים לווייניים יועדו למחקר קרינת הרקע הקוסמית ולגילוי פלנטות חוצניות. קרינת הרקע הקוסמית שהתגלתה בשנת 1965 וזיכתה את מגליה בפרס נובל היא למעשה ההוכחה המשכנעת ביותר לתורת המפץ הגדול, האומרת שהיקום נוצר לפני כ-14 מיליארד שנה בהתפוצצות אדירה וממשיך להתפשט מאז. אולם רוב הקרינה הזו מרוכזת בגלי מיקרו, שאינם חודרים דרך האטמוספרה ולכן יש לחקור אותה בטלסקופים לווייניים. שלושה טלסקופים כאלה שוגרו בשנים 1990-2010, COBE, WMax ו- Plank, והביאו למהפכה בהבנתנו את היקום ותכונותיו.

המשפחה הנוספת היא טלסקופים לווייניים המיועדים לגילו כוכבי לכת חוצניים, המקיפים שמשות אחרות. בעולמות אלה עשויים להתקיים חיים ואף תרבויות. המפורסמים שבהם הם טלסקופ Kepler, אשר שוגר בשנת 2009 ותוך חמש שנים גילה מעל 4000 כוכבי לכת חוצניים, פי 10 ממה שהיה ידוע לפניו, ויורשו TESS, אשר שוגר ב-2018 וממשיך את המשימה.

כיום הגיע האדם להבנה מעמיקה של היקום, הודות לטלסקופים שנשלחו לחלל בעקבות אותו ספוטניק, ועומד על סף תקופה מרתקת לא פחות, בה אולי יביא הטלסקופ הלווייני המשוכלל מכל קודמיו, לתגליות נוספות ובראשן התשובה לשאלה האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ.

הכותב הוא פרופ' עמרי ונדל ממכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה.

פרסום המאמר בגיליון "מקור ראשון", או באתר
לאירוע הפקולטה שהתקיים דרך הזום

קראו פחות
bertrand-moritz-anfvgg-vpge-unsplash.jpg

41 שנים לרצח ג'ון לנון: כמה פעמים מתו וקמו לתחייה "הביטלס"?

9 דצמבר, 2021

קרא עוד
פרופ' נפתלי וגנר, מרצה וחוקר בחוג למוסיקולוגיה, בטור מיוחד לאתר זמן ישראל

במלואת 41 שנים להירצחו של ג'ון לנון, עולים בי הרהורים לגבי מיתות ותחיות בחיי הלהקה המפורסמת בעולם. אפשר לומר שהביטלס, כפי שהם מוכרים לרובינו, נולדו ב-1962. עד אז (החל מ-1957) הם היו במצב "עוברי". מאז ואילך נמצא בקורות חייהם מקרים של מוות אמיתי, של מוות כוזב ושל מוות מטאפורי, אלא שבעקבות כל מוות התרחשה תחייה.

אם הופעה על במה היא אכן "הופעה חיה", הרי שביטלס מתו לראשונה כשחדלו להופיע בסוף שנת 1966. חייהם שלאחר מותם התחילו אפוא עם הפיכתם ללהקת-הקלטות. זוהי גם תחייתם הווירטואלית הראשונה – דווקא האלבום האולפני (הלא-חי) הראשון שלהם משנת 1967 מציג הופעה-חיה בדיונית של להקה בדיונית Sgt. Pepper Lonely Hearts Club Band. ההסתגרות באולפן והפסקת ההופעות הפכו את בריאן אפשטיין, האמרגן המיתולוגי של הביטלס, לבלתי רלוונטי בעיניי עצמו. יתכן שזו אחת הסיבות שדרדרו אותו למצב שבו מצא את מותו ממנת-יתר של ברביטורטים ואלכוהול. יוצא אפוא שמוות מטאפורי ותחייה וירטואלית גרמו למוות אמיתי.

מקרה המוות הראשון של אחד מחברי הלהקה היה דווקא מוות וירטואלי: ב-1969 החלו, כידוע, להתפשט שמועות שמקרטני נהרג בתאונת מכונית בנובמבר 1966 אך ממשיך לחיות באמצעות כפיל, שאינו רק בן-דמותו אלא גם מבורך בכישרונו וביכולותיו. ספק אם לביטלס היה חלק בהפצת האגדה, אך ככל הנראה תדלקו אותה ברמזים שצפנו בשיריהם ובעטיפות תקליטיהם.

הביטלס מתו כלהקה עוד לפני שהכריזו רשמית על פירוקם. שירם המאוחר ביותר, Because, הכלול באלבומם המאוחר ביותר – Abby Road, הוקלט באפריל 1969 והיווה את שירת הברבור האמיתית של הלהקה. לפיכך, Let It Be, שהופץ ב-1970 הינו האלבום הראשון שלאחר המוות, למרות שהוא כולל שירים מוקדמים יותר. מעמדו כ"תקליט פרידה" מוזר במקצת, מכיוון שהוא מסכם פרויקט שאמור היה לבשר על התחדשות תוך שיבה למקורות הרוק'נ'רול. הופעתם החיה, על הגג של בניין Apple לסיכומו של הפרויקט, התגלתה כתחייה כוזבת.

ג'ון לנון נרצח ב-1980 אך המשיך, בשנות התשעים, להשתתף בהקלטות הלהקה ששבקה חיים ב-1970. הכיצד? שאר חברי הלהקה צירפו את קולם לקולו המוקלט והקליטו שני שירים 'חדשים" בהרכב מלא - "חופשי כציפור" ו"אהבה אמיתית". במעשה זה לא רק רוחו של לנון עלתה אלינו מעולם המתים: הביטלס העלו באוב את עצמם. שני השירים נכללו בתקליטורי האנתולוגיה (1995-1997), החושפים, בין-השאר, גרסאות אלטרנטיביות של שירים קנוניים, ומעניקים לנו הצצה אל יקום בִּטלאי מקביל.

ג'ורג' האריסון, גם הוא לא האריך ימים ונפטר עם פרוס האלף החדש. אך אל דאגה, גם הוא עוד ישוב, ואם לא לאולפן ההקלטות אזי לפחות לשולחן העריכה. ב-2004 אנשי 'קרקס השמש' (Cirque du Soleil) הקנדיים פנו למנהל המוזיקלי לשעבר של הביטלס – ג'ורג' מרטין – בבקשה לספק להם שעה וחצי של "תפאורה-מוזיקלית" המושתתת על שירי הביטלס. אין מדובר על מחזור כפשוטו, אלא על הטלאה של חומרי סאונד שונים וזנוחים מתוך אוצר ההקלטות הקיים במטרה ליצור פס קול חדש. ג'ורג' מרטין ובנו גיילס (Giles) נרתמו למלאכה ובתום שנתיים של עבודה, בשלהי 2006, יצא לאור התקליטור LOVE – פס הקול המלווה את המופע האקסטרווגנטי של קרקס השמש. המופע נערך בלאס וגאס – אותה נאת מדבר מתעתעת, התגשמות של פטה מורגאנה – היא אכן זירת התרחשות מתאימה למופע כזה, מה עוד שהוא נערך באולם המופעים של מלון "מיראז'".

ובזאת לא תמה השרשרת. לפני למעלה מעשור הסכימו הביטלס להפוך את עצמם למשחק מחשב וכך שדרגו את תחייתם הווירטואלית. בנוסף, הם הוציאו את עצמם לאור מחדש, כאשר כל פלאי הטכנולוגיה הדיגיטליים גויסו כדי להשמיע את הקלטות העבר של הביטלס כאילו הוקלטו זה עתה באולפנים של שנות האלפיים. זהו ניסיון מוצלח לאחוז את החבל בשני הקצוות – לא לאבד את רוח ההקלטות המקוריות ובד בבד – לטעת אותן במציאות העכשווית, כלומר, להנכיח את העבר בהווה מבלי שיילווה לכך ניחוח נוסטלגי עבש. מעשה השחזור המתוחכם כולו, יש בו כדי לאשש את מעמדו הקנוני של הרפרטואר המקורי ולהסיר כל איום בדה-קנוניזציה או רה-קנוניזציה לנוכח כל הפעילות המצטברת מאז חתימת הקורפוס ב-1970.

פרסום בתקשורת

קראו פחות
ראה גם: מאמרי דעה
taylor-wilcox-4nkoeaqatga-unsplash

סקר חדש בוחן את המחיר הנפשי שגובה הקורונה ממורים ומנהלים

2 פברואר, 2022

קרא עוד

 סקר בהשתתפות 350 צוותי הוראה בישראל (מורים, רכזים ומנהלים) בוחן את המידה בה נחווית מגפת הקורונה כמשבר פסיכולוגי בקרב צוותים מזרמי החינוך השונים

עפ"י תוצאות המחקר, כ-50% מהם נמצאו בסיכון להפרעת חרדה,  13%נמצאו בסיכון לדיכאון ולמעלה מ-50% מהם דיווחו על תשישות חמלה ברמה בינונית, הכוללת תסמיני טראומה משנית (סימפטומים של הפרעה פוסט-טראומטית, הנובעים מחשיפה לטראומות תלמידיהם) ושחיקה. עוד עולה מהמחקר שכ-50% המשתתפים דיווחו על רמות נמוכות בלבד של סיפוק מהענקת עזרה לתלמידיהם ורק רבע מהם דיווחו על רמות גבוהות של סיפוק. באופן מעניין, דווקא אנשי צוות הנמצאים בזוגיות מדווחים על רמות שחיקה וטראומה משנית גבוהות יותר ועל ורמות נמוכות יותר של סיפוק מהענקת עזרה לתלמידיהם.

המחקר התבצע בהזמנת המדען הראשי של משרד החינוך, ע"י ד״ר דנה לסרי מבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה באוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת קולג׳ לונדון, פרופ׳ מונא חורי-כסאברי, סגנית נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים וד״ר רות גוטפריד מהמכללה האקדמית לחינוך ע״ש דוד ילין, ירושלים. החוקרות מצאו, שלמרות שלא נמצאו הבדלים בתסמינים הפסיכולוגיים בין זרמי החינוך, צוותי הוראה המלמדים בחינוך הערבי, מתמודדים עם מצוקה סביב הקורונה גבוהה משמעותית מזו של צוותי ההוראה בחינוך היהודי ממלכתי, בעיקר בשל שוני ברמת הדאגות הבריאותיות והכלכליות. בנוסף, צוותים ממסגרות החינוך הממלכתי-דתי והערבי דיווחו על רמות גבוהות יותר של מצוקה סביב חזרה להוראה בבתיה״ס בהשוואה לצוותים ממסגרות החינוך הממלכתי.

עוד מדווחות החוקרות על קשר חיובי גורף בין רמת המצוקה של צוותי ההוראה סביב הקורונה לבין עוצמת הדיכאון, החרדה, הטראומה המשנית והשחיקה. ממצא מעניין נוסף הוא שככל שהביקורת העצמית של הצוותים גבוהה יותר, כך גם תסמיני הדיכאון ורמות השחיקה גבוהים יותר, וככל שהחמלה העצמית שלהם גבוהה יותר, כך רמות החרדה והטראומה המשנית נמוכות יותר.

לדברי החוקרת הראשית ד"ר לסרי "התמודדות עם רמות גבוהות של חרדה, דיכאון, טראומה משנית ושחיקה ועם העדר סיפוק – עלולות לפגוע משמעותית באיכות חייהם של צוותי ההוראה. נראה שדווקא סקרנותם כלפי תלמידיהם והניסיון להבין מה עובר עליהם, ממתנת את השפעת הדאגה מפני הקורונה, שומרת עליהם עצמם מלפתח תסמינים פסיכולוגיים ואף מסייעת להם לחוות סיפוק מהענקת העזרה". לסרי מדגישה כי "ליחס כלפי צוותי ההוראה השפעה רבה על תחושותיהם "ככל שהתמיכה החברתית והמוסדית כלפיהם גבוהה יותר, כך הם דיווחו על רמות נמוכות יותר של דיכאון ושחיקה  ועל רמות גבוהות יותר של סיפוק מהענקת עזרה לתלמידיהם."

פרסומים בתקשורת: YNET

קראו פחות
אומיקרון

אומיקרון: נוקטים אמצעי זהירות / أوميكرون: نتّخذ إجراءات الحيطة والحذر / Omicron: Taking precautionary measures

19 דצמבר, 2021

חברות וחברי קהילת האוניברסיטה העברית היקרים,

 

לשמחת כולנו, שנת הלימודים מתנהלת כסדרה, והכיתות, המשרדים, הספריות ומעבדות המחקר שוקקי חיים. אולם, לאור הסיכון להתפרצות מחודשת של מגפת הקורונה, עם התגברות גרסת האומיקרון של הנגיף, עלינו לנקוט צעדי זהירות, כדי להגדיל את הסיכוי להמשיך במתכונת הפעילות הסדירה.

לאחר היוועצות עם צוות המומחים של האוניברסיטה העברית, שגם מייעץ לממשלת ישראל, החליטה הנהלת האוניברסיטה לנקוט כבר כעת בשני צעדים עיקריים:

סגר

יכול להיות שהסגרים היו לשווא? מאמר דעה של פרופ' אורי חפץ מהמחלקה לכלכלה שפורסם במגזין G של גלובס

5 דצמבר, 2021

עם איום האומיקרון, נדמה ששאלת הסגר שוב מרחפת. אך הצניעות המדעית מחייבת להודות: אחרי קרוב לשנתיים של מאמץ מחקרי חסר תקדים, עדיין לא ידוע מספיק על המדיניות הדרמטית ביותר שננקטה במגפה • זה קורה גם כי אנחנו נמנעים מלהשתמש במידע הכי מועיל: האנושות עצמה • כשמדובר בחיסונים מובן מאליו שיש צורך בקבוצת ביקורת - אז איך זה שמחוץ לגבולות הרפואה אנחנו כל כך מפחדים מניסויים בבני אדם?

מחקר: חיסון קורונה לנשים בשבועות 31-27 להיריון מעניק הגנה מיטבית ליילוד

מחקר: חיסון קורונה לנשים בשבועות 31-27 להיריון מעניק הגנה מיטבית ליילוד

21 נובמבר, 2021

קרא עוד
מחקר חדש שהתפרסם לאחרונה בעיתון המוביל - Clinical Microbiology and Infection - גילה כי יילודים שאימהותיהם חוסנו כנגד קורונה, במהלך השבועות 27-31 להריונן, הינם בעלי רמת נוגדנים גבוהה יותר, בהשוואה לתינוקות שאימהותיהם חוסנו במהלך השבועות 32-36 להריונן. תוצאה אפשריות של הגילוי: חיסון נשים בהריון באופן יזום בתחילת ההריון ובתחילת השליש האחרון להיריון, יעניק הגנה מקסימלית הן לאם והן ליילוד ממחלת הקורונה

במהלך המחקר החוקרים בהובלת ד"ר עמיחי רוטנשטרייך, ד"ר שי פורת ופרופ' דנה וולף מהמרכז הרפואי הדסה עין כרם בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, בחרו שתי קבוצות של נשים בהריון, שהתחסנו כנגד נגיף הקורונה: קבוצה אחת התחסנה בין השבועות 27-31 (החלק הראשון של השליש האחרון של ההיריון) לעומת הקבוצה השנייה, שהתחסנה במהלך השבועות  32-36(החלק האחרון של ההיריון). בהתבסס על ההנחה שהנוגדנים מועברים דרך השליה לעוּברים, בחנו החוקרים באופן השוואתי בין הקבוצות את רמת הנוגדנים אצל התינוקות מיד לאחר הלידה.

במחקר עצמו השתתפו 171 נשים בגיל ממוצע של 31 שנים. מהתוצאות עולה שרמת הנוגדנים בקרב ילודים שאימהותם חוסנו בחלק הראשון של הטרימסטר השלישי הייתה באופן משמעותי גבוהה יותר לעומת הילודים מהקבוצה שאימהותם חוסנו בשלב מאוחר יותר.

החוקרים רוטנשטרייך, פורת ו-וולף אומרים כי "חיסון נשים הרות, גורם לכך שהנוגדנים שנוצרו אצל האם מועברים דרך השליה לעובר ובכך מספקים הגנה לילודים. הדבר בעל משנה חשיבות, כיוון שאצל היילודים מחלת הקורונה יכולה להוביל למחלה קשה יותר לעומת ילדים בוגרים יותר. כמו כן יילודים יכולים להוות מקור נוסף להתפשטות המחלה ויתכן שהנוגדנים המועברים דרך השליה, יכולים לסייע גם בהקשר זה". עוד מוסיפים החוקרים כי "ייתכן וניתן יהיה לאמץ את הממצאים כחלק מהאסטרטגיה במאבק הכללי בקורונה בקרב נשים הרות: מתן חיסון בתחילת ההיריון ובתחילת הטרימסטר השלישי ובכך לשפר את ההגנה החיסונית בקרב נשים הריוניות ויילודיהם"

פרסומים בתקשורת: הארץ, MSN

קראו פחות
תרופה מיוון העתיקה מסוגלת להפחית את שיעורי התמותה מקורונה ב-50%

תרופה מיוון העתיקה מסוגלת להפחית את שיעורי התמותה מקורונה ב-50%

21 נובמבר, 2021

קרא עוד

מחקר רפואי מקיף מגלה שתרופה וותיקה בשם ''קולכיצין'' משפרת את הטיפול בתחלואת קורונה חמורה ואף עשויה להוריד את שיעורי התמותה בחצי. "מדובר בתוצאה מפתיעה במיוחד, בגלל שזו תרופה עתיקה ומוכרת בטיפול במחלות דלקתיות אחרות לגמרי"

קולכיצין היא תרופה עתיקה שמקורה בצמח הסתוונית, שהיה ידוע כבר בימי קדם בתכונות הריפוי המיוחדות שלו והיא אחת התרופות הבודדות ששרדו עד לתקופה המודרנית. מחקר חדש, שהתפרסם לאחרונה בכתב העתEuropean Journal of Internal Medicine  בהובלת פרופ' עמיחי שטנר מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי הדסה, מנתח את כל החולים שטופלו בניסויים מבוקרים ומגלה כי התרופה העתיקה עם ההיסטוריה המיוחדת יעילה גם בטיפול בתחלואת קורונה חמורה.

בעוד שבעבר הקולכיצין שימש לטיפול ומניעת התקפים של מחלת השיגדון ("גאוט") בלבד, תגלית בת כחמישים שנה שאושרה על-ידי מחקרים בתל השומר ובמרכז הרפואי הדסה הוכיחה כי קולכיצין יעילה מאוד גם נגד מחלה התקפית דלקתית על בסיס תורשתי, המכונה קדחת ים-תיכונית (FMF). מחלה זו שכיחה יחסית בקרב משפחות יהודיות מצפון אפריקה כמו גם תורכים, ארמנים וערבים. הקולכיצין יעילה מאוד לא רק נגד ההתקפים החדים ומניעתם, אלא גם בהגנה מפני סיבוך קשה של המחלה – אמילואידוזיס, הפוגע בכליות. בשנים האחרונות נערכו מחקרים גדולים ומבוקרים של קולכיצין כנגד תרופת דמה (פלצבו) ויעילותה הוכחה בשורה של מחלות נפוצות, עד כדי כך שהעלו אותה לרשימת 200 התרופות הנרשמות ביותר בארה"ב כיום.

האזכור הראשוני של הקולכיצין התגלה בפפירוס מצרי קדום שתוארך לשנת 1550 לפני הספירה, קודם ליציאת בני ישראל ממצרים, ובהמשך הייתה התרופה בשימושם של רופאים ביוון העתיקה, בתקופה הביזנטית, ושל רופאים ערבים לפני יותר מאלף שנים. לדבריו של פרופ' שטנר, "זו תרופה נוגדת דלקת שהייתה מקובלת למניעה וטיפול במחלת השיגדון – מחלה מטבולית תורשתית הגורמת להתקפי דלקת בגלל שקיעת גבישי חומצת שתן מוגברת בפרקים ובכליות".

"לאחרונה, ערכתי סקירה על השימושים המוכחים בקולכיצין במחקרים איכותיים מעשרים השנים האחרונות. המחקר הנוכחי מעלה שלושה שימושים חדשים ומבוססים לתרופה זו – כולל טיפול בנגיף הקורונה", מתאר פרופ' שטנר. שלושת השימושים העיקריים שנבחנו במחקר מגלים יעילות מרשימה של קולכיצין, בנוסף לכך שזו תרופה זולה, נסבלת היטב בדרך כלל ובעלת פרופיל בטיחות גבוה ויעילות מרשימה. במחקרים ותיקים ומבוססים, בהם בולט חלקו של פרופ' יהודה אדלר מישראל, נמצא שבצירוף לתרופה נוגדת דלקת לא-סטרואידלית, הקולכיצין יעילה מאוד בטיפול בדלקת קרום הלב (פריקרדיטיס) ובמניעת הישנויות שיכולות להוביל לתחלואה קשה. בדומה לכך, הטיפול יעיל גם במניעה ובטיפול בתסמונת של דלקת אוטו-אימונית של קרומי הלב והריאות המופיעה לא פעם לאחר אוטם שריר הלב, ניתוחי לב פתוח, ותיתכן גם אחרי צנתורים לטיפול בחסימות עורקי הלב, למניעת התקפי פרפור הפרוזדורים ("אבלציה") או להכנסת קוצב.

שימוש נוסף בקולכיצין מרתק עוד יותר. כידוע, חולים שעברו אירוע לב נמצאים בסכנה מוגברת משמעותית לאירוע חוזר ולשבץ מוחי, ומדובר בחולים רבים מאוד. במחקרים מהשנים האחרונות נמצא כי בזכות פעילותה האנטי-דלקתית על הרבדים הטרשתיים בעורקים, קולכיצין במנות יומיות קטנות מסוגלת להגן ביעילות על חולים אלה. רמת ההגנה הייתה עד כדי מניעת כמחצית מהאירועים החוזרים, וההשפעה המיטיבה המרשימה הזאת הושגה גם בחולים שכבר עברו צינטור טיפולי ונטלו טיפול מניעתי מיטבי על-ידי אספירין וסטטינים. "אלה חדשות חשובות עבור מספר גדול מאוד של חולים. בזכות התרופה נמנעו גם אירועי לב וגם אירועי שבץ מוחי והיא נסבלה היטב על-ידי רוב המטופלים. רק כאחד מ-10 נאלצו להפסיק את התרופה, בעיקר בגלל תופעת לוואי לא חמורה של שלשול. כרגע אנחנו ממתינים לתוצאות מחקרים נוספים בחולי טרשת עורקים ונקווה שאלה יאשרו את המגמה החיובית", מדגיש פרופ' שטנר.

באשר למגפת הקורונה העולמית, עד כה התפרסמו ארבעה מחקרים מבוקרים שבדקו את השפעת תוספת קולכיצין בכמעט 6,000 חולי קורונה. נמצא כי חולים שקיבלו קולכיצין הראו שיפור משמעותי במדדי קורונה חמורה, והחשוב מכל – חלה ירידה בתמותה בערך בשיעור של כ-50% לעומת אלה שלא טופלו בקולכיצין. פרופ' שטנר מסכם כי "בזכות המחיר הזול שלה ובטיחות השימוש בה, יעילות הקולכיצין בטיפול בקורונה היא בבחינת תגלית חשובה שתוכל לתרום מהותית לשיפור בתחלואה ובתמותה של חולים רבים, אם תאושר במחקרים נוספים. התוצאה מפתיעה במיוחד, בגלל שזו תרופה כה עתיקה ומוכרת לכאורה, שהולכים ומתגלים עבורה שימושים חדשים וייתכן שמחקרים עתידיים יבססו את התועלת שלה במצבים נוספים".

פרסומים בתקשורת: מעריב, ערוץ 7, בחזית, בימה, ישראל היום

קראו פחות
by the national cancer institute, unsplash

מחקר: מנת ה'בוסטר' מעלה את ההגנה מהדבקה ומתחלואה קשה פי עשרה לעומת מחוסנים במנה שנייה בלבד

31 אוגוסט, 2021

קרא עוד
במסיבת העיתונאים שקיים שר הבריאות ניצן הורוביץ ובכירי מערכת הבריאות בתחילת השבוע, הוצגו תוצאות ראשונות של מחקר משותף של המשרד עם האוניברסיטה העברית - פרופ' מיכה מנדל מהמחלקה לסטטיסטיקה ומדע הנתונים, הטכניון, מכון ויצמן ומכון המחקר גרטנר. הממצאים שהוצגו הראו כי ככל שחולף הזמן מהחיסון השני המוגנות הולכת ופוחתת, ושהמנה השלישית מעלה את ההגנה מהדבקה ותחלואה קשה פי עשרה בהשוואה למחוסנים שקיבלו מנה שנייה לפני יותר מחצי שנה. ההגנה מהמנה השלישית משמעותית כבר שבוע לאחר קבלתה - מנת החיסון השלישית מביאה אותנו להגנה כמו במנת החיסון השנייה.

המחקר חשף גם כי תופעות הלוואי לאחר החיסון השלישי נמוכות יותר מאשר המנה השנייה והראשונה. כמו כן, לא נצפו תופעות לוואי חריגות או חדשות או יוצאות דופן. נתונים נוספים שהוצגו מראים זינוק במספר החולים הקשים בגל הרביעי - בעיקר אלה שנדבקו חמישה, שישה ושבעה חודשים לאחר החיסון השני. לפי הנתונים, 9% מהחולים במצב קשה מעל גיל 60 חוסנו לפני חמישה חודשים, 39% חוסנו לפני שישה חודשים ו-36% חוסנו לפני שבעה חודשים. בקרב חולים במצב קשה בני פחות מ-60, 4% חוסנו לפני שישה חודשים ו-5% לפני שבעה חודשים.

הניתוח השווה את הסיכויים להדבקה ולמחלה קשה של אנשים שהתחסנו במנה השלישית, לאלו של אנשים שהתחסנו בשתי מנות חיסון. נלקחו בחשבון השפעות של גיל, מגדר, מגזר, מועדי החיסון והזמן שחלף מקבלת המנה השנייה. המחקר הראה כי מנת הבוסטר מספקת הגנה טובה יותר של כמעט פי 10 כנגד הידבקות וכנגד תחלואה קשה בקרב מי שהתחסנו במנה השלישית, לעומת מי שחוסנו בשתיים בלבד. 

לפרסום המחקרי: https://www.gov.il/BlobFolder/reports/vaccine-efficacy-safety-follow-up-...

לפרסומים בתקשורת: ישראל היום, דוקטורס אונלי,

קראו פחות
פרופ' גד יאיר

מאמר דעה של פרופ' גד יאיר: מערכת החינוך היא מתקן האפסנאות הגדול ביותר של מדינת ישראל

30 אוגוסט, 2021

'צריך לפתוח את בתי-הספר ב-1 בספטמבר'. 'לא, צריך לדחות בעשרה ימים', 'לא – בחודש'. כן, לא, כן, לא. 'עם שבעים אחוזים מחוסנים', בשכבה, או בכיתה... דיייי, תפסיקו כבר! אין ספק, הוויכוח על פתיחת שנת הלימודים נמשך עד בחילה. אבל מתחת לו נחשפה אמת מרה: מטרתה של מערכת החינוך היא לאפסן תלמידים למספר שעות ביום בבתי-הספר, כדי שהורים יוכלו לעבוד. כדי שהכלכלה תתפקד. זאת האמת. ועבורנו, אנשי החינוך, זו אמת מרה. 

טריקור

ניסוי קליני ראשון בתרופה TriCor הראה יעילות בטיפול בחולי קורונה קשים

26 אוגוסט, 2021

קרא עוד
פרופ' יעקב נחמיאס מהאוניברסיטה העברית הוכיח בניסוי קליני שנערך בביה"ח ברזילי, כי התרופה שמיועדת להורדת שומנים בדם הפחיתה את הדלקת שנגרמת על ידי נגיף הקורונה תוך 48 שעות בחולי קורונה קשים וייתרה את הצורך בהנשמה מלאכותית

נגיף ה-SARS-CoV-2 הדביק למעלה מ-165 מיליון אנשים ברחבי העולם וגרם לכמעט 3.5 מיליון מקרי מוות מאז הופעתו. מאמצי החיסון האחרונים שהחזירו את ישראל לשגרה לתקופה קצרה, כבר הפכו ליעילים פחות בעקבות מספר וריאנטים של הווירוס שמאתגרים את החיסונים הנוכחיים. בעוד ש-COVID-19 בדרך כלל גורם למחלה קלה, אצל חלק מהחולים היא עלולה להתפתח לדלקת חמורה הדורשת התערבות רפואית.

לפני כשנה, פרופ' יעקב נחמיאס ראש המרכז לביו-הנדסה באוניברסיטה העברית מצא כי נגיף הקורונה גורם להצטברות של שומנים בריאות, דבר שגורם לדלקת חמורה, במאמר שקיבל חשיפה נרחבת מאוד בישראל ובעולם. פרופ' נחמיאס וצוותו זיהו את התרופה להורדת שומנים TriCor (fenofibrate) כתרופה אנטי-ויראלית יעילה, והראו שהיא מפחיתה את הנזק לתאי הריאה וחוסמת את שכפול הנגיפים בניסויי מעבדה. באוקטובר 2020, הצוות דיווח על מחקר תצפיתי שנערך במספר מרכזים קליניים בישראל שתמך בממצאים המקוריים. לאחר מכן השיק הצוות מחקר קליני התערבותי לטיפול בחולי COVID-19 קשים במרכז הרפואי ברזילי בתמיכת Abbott Laboratories.

כעת, קבוצת החוקרים מדווחת על תוצאות מבטיחות במחקר קליני התערבותי שמובל ע״י פרופ' נחמיאס ומונחה ע״י פרופ' שלמה מעיין מנהל מערך מחלות זיהומיות מהמרכז הרפואי ברזילי. במחקר טופלו 15 חולי COVID-19 שמאושפזים במצב קשה עם דלקת ריאות הדורשים תמיכה נשימתית. המטופלים קיבלו 145 מ"ג ליום של TriCor (fenofibrate) למשך 10 ימים בנוסף לטיפול הסטנדרטי ומעקב אחר המשך התקדמות המחלה.

"התוצאות מצוינות", אמר פרופ' נחמיאס, "סמני הדלקת המתקדמים, שהם סימן ההיכר של הידרדרות המחלה, פחתו משמעותית תוך 48 שעות מתחילת הטיפול. יתר על כן, 14 מתוך 15 החולים החמורים לא נזקקו לתמיכת חמצן תוך פחות משבוע לאחר תחילת הטיפול, כשנתוני העבר מראים שרוב החולים הקשים זקוקים לשבועיים או יותר של תמיכה נשימתית". תוצאות אלו מבטיחות, שכן TriCor (fenofibrate) היא תרופה מוכרת שכבר אושרה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) בשנת 1975 לשימוש ארוך טווח עם רמת בטיחות שימוש גבוהה מאוד. כיוון שכך, הליך אישור TriCor לטיפול בקורונה יהיה קצר בכמה שנים בהשוואה לתרופות שמיוצרות היום למטרה דומה.  "פנופיבראט בטוח הרבה יותר מתרופות אחרות שהוצעו עד כה״, הדגיש פרופ׳ נחמיאס ״ומנגנון הפעולה אינו ספציפי לזן מסוים של הווירוס, כלומר התרופה יכולה להיות רלוונטית נגד רוב הווריאנטים. אנו ממתינים בדריכות לתוצאות המחקר מבוקר הפלסבו".

"כל החולים שוחררו מבית החולים תוך פחות משבוע לאחר תחילת הטיפול ונשלחו הביתה להשלים את הטיפול בן 10 הימים, ללא דיווחים על תופעות לוואי הקשורות לתרופות", מציין פרופ' שלמה מעיין. "באופן מעניין, פחות חולים דיווחו על תופעות לוואי של COVID-19 במהלך תקופת מעקב של 4 שבועות". ממצאים ראשוניים אלה מראים שבאמצעות התרופה ניתן גם להקל על תסמיני המחלה שחווים חולים ששורדים את השלב הקשה של COVID-19.

החוקרים הדגישו כי למרות שהתוצאות היו מבטיחות ביותר, רק מחקרים מבוקרי פלסבו יכולים לשמש בסיס להחלטות קליניות. "נכנסנו לשלב השני של המחקר ואנו מגייסים מטופלים באופן פעיל", אמר פרופ' נחמיאס וציין כי שני מחקרים מבוקרי פלסבו כבר מתקיימים בימים אלה בדרום אמריקה, ארצות הברית וישראל.

 

צפו בכתבה במהדורה המרכזית של חדשות 12

קראו פחות
taking an evening zoom call teleconference meeting. compare fibe, unsplash

מחקר חדש חושף עד כמה מרצים ומרצות מתקשים בהוראה דרך מסכים שחורים בזום

26 אוגוסט, 2021

קרא עוד
המחקר, שכולל מדגם של מרצים/ות מהאוניברסיטה העברית, חשף עוד כי 70% מהנבדקים/ות היו מסוגלים/ות להתמודד ולעשות שימוש מושכל בסביבות הדיגיטליות החדשות, שאליהם הם היו צריכים להסתגל בתקופת הקורונה

ב-10 למרץ 2020, 5 ימים לפני פתיחת סמסטר ב', הודיעה הנהלת האוניברסיטה העברית שהפתיחה תידחה בשבוע, ושתיפתח כלמידה מקוונת. שבוע זה, בין ה-15 ל-19 במרץ, היה צריך לשמש כשבוע היערכות. ברקע, מדינה שלמה נכנסה בהדרגה למצב של סגר (בדיעבד נודע שמדובר בראשון), ובחוץ התגלה עולם קורס תחת כאוס המגפה, שכמוה לא ידענו מאות שנים. המערכת האוניברסיטאית בארץ ברובה לא הייתה מוכנה לאתגר כזה - מעט מאוד תכניות וקורסים נלמדו בשיטה של הלמידה המקוונת (למעט האוניברסיטה הפתוחה), ורק בשנים האחרונות התחיל המל"ג לעודד ולתמרץ את המוסדות בכיוון זה. לא רק האקדמיה הישראלית סבלה, אלא העולם האקדמי כולו. לפי אונסק"ו, 87% מאוכלוסיית הסטודנטים העולמית ב-165 מדינות סבלו מסגירת מערכות החינוך במהלך משבר הקורונה. על פי דו"ח של ה-OECD, כל שבוע של סגירת מוסד אקדמי שווה לאובדן של 28 שעות מתוכנית הלימודים שהם 2.9% מחינוך החובה הנלמד במשך שנה.

מחקר חדש אותו ביצעו חוקר למידה מרחוק (קרוב ל-20 שנה) ד"ר מרסלו דורפסמן והפסיכולוג החינוכי והחברתי פרופ' גבריאל הורנצ'יק - מרצים וחוקרים ותיקים בביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית, ופורסם במגזין המדעי "Education and Information Technologies", ניסה לבחון את ההתמודדות של המרצים והמרצות עם סביבה שהייתה להם זרה עשרות שנים – הזירה המקוונת, והקשיים טכניים לצד ההסתייגות הפדגוגית ואף האידאולוגית שהציפו את השיח האוניברסיטאי בכלל והמחלקתי בפרט. "כחוקרים באוניברסיטה, היינו מודעים לעשרות מחקרים באוניברסיטה ומחוצה לה, העוסקים בהיבטים השונים שהקורונה פגעה בהם, אך מעט הם המחקרים על מרצים באוניברסיטה וההשפעה של COVID 19 על הפרקטיקה שלהם", ציינו חוקרים.

בשלב הראשון, החוקרים הקימו צוות מחקר שכולל שותפים מאוניברסיטאות שונות בעולם - ארה"ב, גרמניה, שוויץ, וארגנטינה. הצוות פיתח שאלון למחקר כמותני ופרוטוקול לצורך השלב של המחקר האיכותני. קבוצת המדגם כללה מאות ממורי האוניברסיטה העברית. המחקר כלל שלושה חלקים - בחינת ההוראה הקונבנציונאלית לפני סגר הקורונה הראשון, בחינת ההוראה במהלך הסגר - שיא המשבר, והוראה (המשוערת) לאחר סיום הסגר. בחלק הראשון נדרשו הנבדקים לתאר את שיטות ההוראה והשימוש שלהם בטכנולוגיות, בחלק השני נשאלו הנבדקים לגבי היכולת שלהם להתמודד עם המצב החדש שנכפה עליהם בהנחה שכל הקורסים שלהם עלו לסביבה הדיגיטלית, ובחלק השלישי של הסקר הם נשאלו לגבי "היום שאחרי". דרך השאלון ניסו החוקרים לבחון  האם מצב חרום יכול לגרום לשינויים משמעותיים (לטובה) בהוראה או, במילים אחרות, האם מצב חרום יכול "לעשות את העבודה" של שנים על גבי שנים של השקעה ועבודה מאומצת שבסוף לא הביא את המרצים למחוז חפצם - מעבר ללמידה מקוונת. כ-250 מרצים ענו על השאלון.

בסוף השאלון התבקשו המורים לציין האם הם מוכנים להשתתף בשלב נוסף - מחקר איכותי, ראיון עומק בן כשעה שמטרתו הייתה להרחיב ולהעמיק את הממצאים שהתקבלו במסגרת השאלון. כ-110 השיבו בחיוב, ומתוכם נבחר מדגם של 15 משתתפים על פי התפלגות שני משתנים - ותק ותחומי הוראה. כל מורה התייחס באופן ספונטני להיבטים המרכזיים של הוראתו - הדגשים, החששות והשימוש בטכנולוגיות לפני משבר הקורונה ובמהלכו.

בתחילת המחקר עסקו החוקרים בטיפולוגיה של מרצים. לקבוצה הראשונה שמצאו הם קראו "הנלהבים" (Enthusiastic teachers), מורים שהמשבר "חשף בפניהם עולם ומלואו". עבור מרצים ומרצות מקבוצה זו, ההוראה מרחוק הייתה חוויה חדשה לגמרי, לא מוכרת. המורים "הנלהבים" מיקדו את מאמציהם בשליטה בטכנולוגיות, כך שיוכלו להעביר את שיטות ההוראה הקודמות שבהן השתמשו לסביבות חדשות וירטואליות או כדי שיוכלו ליישם שיטות חדשות בעתיד. כמה מהמורים "הנלהבים" ציינו בראיונות שלהם כי חוויית ההוראה מרחוק גרמה להם לירידה של מחסומים פסיכולוגיים, ויש שהסבירו כי שיטה שרכשו ניפצה להרבה מהם דעות קדומות. חלק מהם, לדבריהם, נאלצו "לנהוג במכונית" שאף פעם לא עלו אליה, אך לצערם הם עדיין לא הפכו ל"נהגים עם רישיון".

לצד הנלהבים, ניתן לזהות את קבוצת "המנוסים" (Experienced teachers), מורים ומורות הרואים בכלים הדיגיטליים נגישים ונוחים לשימוש. מורים אלה לא הכירו בהכרח כלים דיגיטליים רבים מדי לפני משבר הקורונה, רובם היו צריכים ללמוד את הכלים החדשים שהציעה האוניברסיטה – בהם הזום וה-Panopto - אך ברור מהרקע האישי שלהם שהם היו בעלי אוריינות דיגיטלית ברמה גבוהה, ולכן הצליחו ללמוד בקלות את הכלים הטכנולוגיים החדשים.

הקבוצה השלישית שהוגדרה הייתה זו של "הזהירים" (Cautious teachers), המורכבת ממורים שלא התלהבו להשתמש בכלים טכנולוגיים חדשים במהלך המשבר, ושלא היו פתוחים לאפשרות או רוצים להשתמש בכלים מקוונים בעתיד, לא בפרק זמן קצר וכנראה שלא בפרק זמן ארוך לאחר חלוף המשבר. דוגמה לכך ניתן למצוא בשיחה עם שולמית (שם בדוי, גם השמות הבאים שיצוינו בדויים): "זה לא עבד בכלל, שיטת ההוראה החדשה הזו, בשום אופן, למרות שאני... הייתי מוכנה לשנות את זה [פורמט ההוראה שלי], [היה] שיתוף פעולה אפסי. אפס. אז ויתרתי".

המורים "הנלהבים" היוו כ-40% מכמות הנבדקים והנבדקות, בעוד שהמורים "הזהירים" היוו כ-30% מסך כל הנבדקים, וכ-30% הנותרים היו מורים "מנוסים". "קיימים באוניברסיטה העברית, וסביר להניח שגם באוניברסיטאות אחרות, כ-30% מרצים "מנוסים" שקרוב לוודאי, אחרי המשבר, ההוראה שלהם בפרט וההתנהלות שלהם בכלל תשתנה לטובת המערכת והסטודנטים. וחשוב מזה, יש פוטנציאל של עוד כ-40% מרצים "נלהבים" שעשויים גם להתקדם לכיוון של שינויים משמעותיים ושימוש מושכל של הסביבות הדיגיטליות שעומדות לרשותנו", ציינו החוקרים בעקבות ממצאיהם.

אחד הממצאים המרתקים ביותר נגע לתגובות הראשוניות של הנבדקים במעבר מהכיתה להוראה מקוונת. המורים דיווחו במחקר בעיקר על תגובות רגשיות קשות כגון שיתוק, פאניקה, פחד, ייסורים ודאגה, בעקבות שינוי שיטת ההוראה. לדוגמה, המרצה מיכל ציינה: "כן, אני די חששתי מהמצב הזה, במיוחד בגלל שיש לי שבעה ילדים שהיו לי בבית בתקופה ההיא, והיה צריך גם איכשהו להסתדר ולהעסיק אותם ולעזור להם עם הלמידה שלהם מרחוק גם", ומיטל הוסיפה: "רציתי להיות מוכנה לא לעשות "פאשלה" בפני התלמידים... איזה כיף שפתאום אני לומדת משהו טכני ש-וואי! זה עולם של העתיד ונותנים לי זמן, מביאים לי הכשרות, ואני יכולה לשאול שאלות טיפשיות".

אחד הנושאים שהדאיגו במיוחד את רוב המרואיינים הייתה בעיית המצלמות בכיתה, או כפי שהמרצה יעל סיפרה: "זה היה מבחינתי האסון. כלומר, לשבת מול הקוביות האלה זה גמר אותי. אני הרגשתי שזה משפיל וזה פשוט נורא. זה היה נורא ולסטודנטים... תודה לאל, היו לי תמיד שלושה-ארבעה נחמדים שהיו איתי והם היו לא נחמדים כי אני ביקשתי ואני התחננתי, תפתחו את המצלמות, ביקשתי שמישהו אם יש לו בעיה בבקשה שיודיע לי מראש שהוא לא יכול לפתוח את המצלמה".  המורה מיכל הוסיפה: "אני לא רואה את הסטודנטים מולי, אני פחות חשה אותם, פעם ראשונה שאני עושה את זה - פחדתי שאולי הם לא יבינו [אותי] מספיק טוב בצורה כזאת ופחדתי שבסוף אני ארגיש לא הוגנת עם המבחן שאני נותנת [בסוף הקורס]".

במילים אחרות, העובדה שהתלמידים - לפעמים רובם - שמים את המצלמות שלהם בזמן השיעור במצב כבוי גרמה לתחושת כישלון של המרצים או להרגשה רעה מאוד. כאשר התלמידים הפעילו את המצלמות שלהם הדבר נחווה על ידי מורים כסימן להצלחה. ומארק הוסיף: "בסוף כשהסטודנטים והסטודנטיות] הציגו את הפרויקטים [שלהם] בפעם האחרונה, עשינו פגישות עם הקבוצה, ואז כולם היו עם מצלמה פתוחה כמובן, לא היה אחד שהעז לכבות [אותן] וזה היה מאוד אפקטיבי, זה היה מאוד יפה, כי הם העבירו מצגת גם בזום וכל אחד עבר ו... היו עבודות מאוד מאוד יפות".

מה לגבי מחקרי המשך? "המשך המגיפה והשלכותיה הביאו את האוניברסיטאות ומוסדות להשכלה גבוהה בפרט, ואת מערכת החינוך בכלל, להסתגל למצב שהפך לסוג של 'חירום שגרתי'. בהתחשב במצב זה, שלב שני עתידי של המחקר שלנו יכול לבחון את ההשפעה של מצב חירום זה על הסמסטרים שהחלו מאוקטובר 2020 ועד היום, כאשר, בניגוד לסמסטר הקודם, היה מספיק זמן למורים להכין את שיעוריהם המקוונים, כשהמורים היו בעלי ניסיון בהוראה מקוונת בתנאי משבר. נרצה לבחון את ההוראה במצב כזה ובעיקר את השאלות כיצד התכוננו המורים לפני השיעורים המקוונים? באילו שיטות הוראה הם השתמשו? מה למדו מהשלב הקודם של המגיפה, וכיצד הם מאפיינים כעת את המגיפה כולה והשפעתה על יכולותיהם הפדגוגיות", ציינו החוקרים.

למאמר המדעי: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34366690/

לפרסומים בתקשורת: ynet, ערוץ 7,

קראו פחות
tel aviv. by alon sin moshe, hebrew university

מחקר: הסגר שהוטל בשל משבר הקורונה שיפר משמעותית את איכות האוויר בישראל

25 אוגוסט, 2021

קרא עוד
מחקר חדש שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית על שני מחוזות בעלי זיהום אוויר מהגבוהים בישראל, גוש דן וחיפה, תוך התחשבות בתנאים מטאורולוגיים, חושף לראשונה את האפקט של הפחתה משמעותית בפעילות המשק על איכות הסביבה. ממצאי המחקר חשפו כי התרומה היחסית המרבית של הסגר לסך השינוי במזהמים הייתה עד 26%, ויחד עם התנאים המטאורולוגיים עד 47%

סגרי הקורונה הביאו לצמצום חד ודרסטי בתחבורה יבשתית, ימית ואווירית, ובפעילות תעשייתית, ולכן חלה ירידה בזיהום האוויר ברחבי ישראל ואף במדינות אחרות – על כך אין עוררין. אולם מה היקף וגודל הירידה הזאת, ומה ההשפעה של כל תקופת הסגר על איכות האוויר שאנו נושמים? מחקר חדש אותו ערכו שני חוקרים מהאוניברסיטה העברית - ד"ר שרית אגמי מהמחלקה לכלכלה ופרופ' אורי דיין מהמחלקה לגאוגרפיה, שהתפרסם במגזין המדעי Atmospheric Environment, עסק בבדיקת ההשפעה של הסגר הראשון (בתאריכים 2.5.20 - 8.3.20) בשל הקורונה על זיהום אוויר בישראל, תוך התחשבות בתנאים מטאורולוגיים שגם הם בעלי השפעה על כמות הריכוזים עצמם. המחקר התמקד באזורי גוש דן וחיפה, שני מחוזות בעלי זיהום אוויר גבוה בארץ. שני המחוזות כוללים פעילות תחבורתית ותעשייתית, כאשר זיהום אוויר בגוש דן נתרם בעיקר מתחבורה, בעוד שבחיפה הוא בעיקר בשל פעילות תעשייתית. היכן נרשמה ירידה משמעותית יותר בזיהום האוויר?

המחקר כלל שני שלבים. בשלב הראשון נבדק ההבדל בממוצע ריכוז המזהמים ב-2020 בתקופת הסגר, בהשוואה לממוצע בתקופה המקבילה ב-2019. בשלב השני נבחן אפקט הסגר על סך כמות המזהמים, וכן הערכת אפקט זה כאשר מוסיפים את השפעת התנאים מטאורולוגיים אשר שררו בזמן הסגר. החישובים בשלב הראשון הראו ירידה משמעותית בריכוז כלל המזהמים באוויר, למעט עלייה בריכוז האוזון. באופן ספציפי, נרשמה ירידה בחלקיקים באוויר שקוטרם קטן מ-2.5 מיקרומטר (PM2.5), המכונים חלקיקים נשימים עדינים המסוגלים לחדור לריאות, בשיעור של 18% בגוש דן, ו- 10% בחיפה. כמו כן, הייתה ירידה של  19% בפחמן חד-חמצני בגוש דן, שמקורו העיקרי כיום הוא בעיקר ממנועי רכבים השורפים פחמימנים כבנזין, לעומת ירידה של 4% בחיפה. הסיבה המסתמנת לירידה הגבוהה יותר בשני מזהמים אלו בגוש דן לעומת חיפה היא כי זיהום האוויר בגוש דן נובע בעיקר מתחבורה לעומת חיפה.

עבור תחמוצות החנקן) סך החנקן החד חמצני והחנקן הדו-חמצני) המגדילות את הסיכון למחלות בדרכי הנשימה - בחיפה נרשמה ירידה של 46% בריכוז החנקן דו-חמצני, לעומת ירידה של 40% בגוש דן, אך בשאר תחמוצות חנקן אובחנה ירידה דומה בריכוזים בחיפה ובגוש דן. לדוגמה, גפרית דו חמצנית (SO2) הנפלטת משריפת דלקים פוסיליים המכילים גפרית, כגון פחם, מזוט וסולר - נשרפים בעיקר בתחנות כוח ובתי זיקוק, ומכאן ההסבר לירידה המשמעותית של 57% בריכוזה בחיפה לעומת ירידה מתונה הרבה יותר של 14% בגוש דן.

תחנות הניטור המוצבות במרכזי האוכלוסייה הגדולים בארץ מודדות מזהמי אוויר אלו באופן רציף. קיימים שלושה סוגים של תחנות ניטור זיהום אוויר - כלליות, תחבורתיות ותעשייתיות. בהשוואת הירידה של כמות ריכוזי המזהמים לפי סוגי תחנות, הירידה הגבוהה ביותר נמדדה בתחנות התחבורתיות. כמו כן, בתהליך כימי מורכב הנקרא טיטרציה נצרכות תחמוצות חנקן להיווצרות האוזון, ולכן דעיכת ריכוזי תחמוצות החנקן בתקופת הסגר אופיינה בעלייה בריכוז האוזון בשיעור של 5% ו-13% בחיפה ובגוש דן בהתאמה. תוצאות צמצום פעילות כלל המשק והשפעתם על ריכוזי האוזון אינה מפתיעה, לטענת החוקרים, שכן תוצאות קרובות לממצאים שהתקבלו במחקר הנוכחי ניתן לקבל בארץ גם בסופי השבוע, במהלכם התחבורה מצומצמת יותר (הציבורית, לדוגמה, אינה פועלת).

עד כמה משפיעים הגורמים המטאורולוגיים על הממצאים? החישובים מהשלב השני של המחקר הראו כי אפקט הסגר בלבד מבחינת השונות המוסברת של כמות הריכוזים היה גדול יותר בגוש דן לעומת חיפה, ברוב תחנות הניטור שנלקחו בחשבון. למרות זאת חשוב לציין כי האפקט הבולט ביותר היה אפקט הסגר על ריכוז הבנזן (תרכובת אורגנית רעילה ומסרטנת, המגיעות מגזי הפליטה של הרכב ואזורי תעשייה), עם שונות מוסברת של 39% בשכונת הדר בחיפה. להוציא את האפקט על בנזן, האפקט בשאר המזהמים היה לכל היותר 26%. אלא שעם הוספת תנאים מטאורולוגיים (טמפרטורה, מהירות וכיוון רוח) אשר שררו בזמן הסגר עולה סך התרומה היחסית של הסגר, ונעה בין 47%-7% בחיפה, לעומת 41%-3% בגוש דן. כלומר, הירידה החדה בתחבורה ובפעילות תעשייתית הסבירה עד 26% בלבד את הירידה בכמות ריכוזי המזהמים, אך תוספת התנאים המטאורולוגיים מצביעה על שינוי משמעותי באפקט הסגר, הבא לידי ביטוי באחוז השונות המוסברת אשר כמעט והכפיל עצמו, והגיע לשיעור דרמתי של 47%.

"למיטב ידיעתנו מחקר זה הינו הראשון אשר בוצע בארץ על מנת להעריך בצורה כמותית את השפעת הסגר על איכות האוויר", מסכמים החוקרים. "תוצאות מפתיעות אלה, הבליטו את הנחיצות לבחון במחקר המשך, את ההשפעה של תחבורה ותעשייה בצורה נפרדת, וכן לתת דגש בפירוט יתר של התנאים המטאורולוגיים הנילווים בעיתות בהם קיים סגר אשר משפיעים מאוד, כפי שהצביע מחקר זה, על השינוי בריכוז המזהמים בסביבה של מרכזים אורבניים גדולים כפי שהתקבל בחיפה ובגוש דן".

 

למאמר המדעי המלא: https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1352231021004490

לפרסום בתקשורת: מעריב, אייס, News1ערוץ 7שלושה שיודעים - כאן תרבות

קראו פחות
covid-19 vaccine. by hakan nural, unsplash

מבצע חיסונים - אולם עצמאות / מקסיקו

19 אוגוסט, 2021

קרא עוד
ביום ראשון הקרוב, ה- 22.08.2021  בשעות 10:00 עד 12:00, יתקיים מבצע חיסונים באולם העצמאות, קמפוס הר-הצופים.

מבצע החיסונים מכוון לקדם חיסונים לסגל אקדמי ומנהלי בגיל 50 ומעלה (חיסון שלישי) וחיסון ראשון לתלמידי רשות לבינלאומיות (חו"ל, מזרח ירושלים וכדומה).

החיסונים יבוצעו ע"י מד"א ובשיתוף עיריית ירושלים-בי"ס תלמידי חו"ל והנהלת האוני'.

 

למעוניינים להתחסן ביום זה, נדרש להירשם בקישור המובא כאן –

https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLScTGYLZZ7XLwRev0gMu4W0BxkzMg8tvOc4X0ZBUZsgY7FAeig/viewform
קראו פחות
בכניסה לתחנת הקורונה. צילום - יוסי זמיר

עדכון קורונה מאת רקטור האוניברסיטה העברית פרופ' ברק מדינה

19 אוגוסט, 2021

קרא עוד
לסטודנטיות ולסטודנטים באוניברסיטה העברית,

לפי החלטת הממשלה, שפורסמה היום, החל מיום רביעי, 18 באוגוסט 2021, גם כניסה לקמפוס לצורך השתתפות בבחינה מחייבת הצגת תו ירוק או אישור על תוצאה שלילית בבדיקת קורונה שבוצעה במהלך 24 השעות שקדמו להצגתה. מנועי חיסון רשאים להיכנס לקמפוס, בהצגת אישור רפואי על-כך.
אם נחוצה עזרה או הבהרה, בבקשה פנו אל מזכירות החוג.
בריאות טובה וקיץ נעים.
בברכה,                                                                       
ברק מדינה, רקטור.
 
 
 
Dear Hebrew University Students,
 
According to the government's decision, published today, as of Wednesday, August 18, 2021, entry to the campus for all purposes, including for taking an exam, is permitted only to "Green Pass" holders or by presenting a negative Covid-19 test conducted in the 24 hours before entry. Those who for medical reasons cannot be vaccinated may also enter, by showing a medical certificate.
For assistance, please contact the department secretariat.
Good health and enjoyable summer.
Yours,
Barak Medina, Rector.
קראו פחות
intel huji

בזכות הקורונה: האוניברסיטה העברית ואינטל מרחיבות את שיתוף הפעולה לטובת הסטודנטים

8 יולי, 2021

קרא עוד
פרופ' דן מרום, ראש המחלקה לפיזיקה יישומית באוניברסיטה: "כמות הסטודנטים בתוכנית צפויה לגדול משמעותית. ייתכן שבזכות הקורונה נפתרה לנו בעיה משמעותית שהייתה יוצרת קשיים רבים עבורנו בחוג בעתיד". מרצה קורסי מעבדות האלקטרוניקה, גבריאל זיני: "ההצלחה עצומה". אינטל: "שמחים לראות ששיתוף הפעולה ההדוק עם החוג להנדסת חשמל ופיזיקה יישומית מביא לתוצאות"

מגיפת הקורונה אילצה את האוניברסיטאות 'לחשב מסלול מחדש' לגבי שיטות ההוראה והתאמתן למציאות שבה סטודנטים אינם נוכחים בקמפוס לתקופות ארוכות ומסוגרים בביתם. הוראה מרחוק באמצעות 'זום' אפשרה את המשך השיעורים העיוניים, אך קיום מעבדות ההוראה בלימודי ההנדסה ומדעי הטבע היווה מכשול גדול יותר ואילץ פתרונות יצירתיים להעברת הקורסים הניסויים.

במסגרת לימודי הנדסת חשמל באוניברסיטה העברית נדרשים תלמידי שנה ג' לקחת שתי מעבדות אלקטרוניקה, אנלוגית וספרתית (דיגיטלית), המהווים הכשרה בסיסית לכל מהנדס אלקטרוניקה. הפתרון שהגו באוניברסיטה העברית לכל אחת מהמעבדות התבסס על הצטיידות בערכות אלקטרוניקה ייעודיות שהושאלו לסטודנטים לעבודה עצמאית מהבית למשך הסמסטר. ההתנסות הראשונית במעבדה לאלקטרוניקה אנלוגית הוכתרה בהצלחה רבה, ואפשרה לסטודנטים לערוך את הניסויים בביתם עם ליווי מקוון מצוות הדרכת הקורס.

לקראת המעבדה באלקטרוניקה ספרתית, נדרשה השקעה גדולה יותר לאור החומרה היקרה בהרבה. חברת אינטל, המקיימת קשרי תעשייה-אקדמיה הדוקים עם האוניברסיטה העברית בכלל ועם התוכנית בהנדסת חשמל ופיזיקה יישומית בפרט, נרתמה למאמץ ותרמה לוחות FPGA מתקדמים שבאמצעותם ניתן לממש מעגלים ספרתיים ברי תכנות. כרטיסים אלו הושאלו לסטודנטים ואפשרו את קיום ואף שדרוג המעבדה לחומרה החדישה ביותר ואפשרה לתלמידי המעבדה לקיים את מערך הניסויים מהבית ולהתנסות בחומרה העדכנית ביותר. 

מרצה קורסי מעבדות האלקטרוניקה, מר גבריאל זיני, ציין השבוע כי "הלוחות שהשאלנו לסטודנטים הפך את מודל המעבדה ממקום מרכזי אליו כולם מתנקזים לסוג של מעבדה מבוזרת. סיפקנו לתלמידים ערכותFPGA  מהמתקדמות ביותר שיש. באמצעותם הוצאנו את המעבדה מתוך הקמפוס והעברנו את העשייה לבתי הסטודנטים. ההצלחה הייתה עצומה".

האם גם בשנה"ל הבאה ילמדו סטודנטים להנדסת חשמל באמצעות אותם כרטיסים, מרחוק? פרופ' דן מרום, ראש המחלקה לפיזיקה יישומית באוניברסיטה העברית, סיפר כי "עד השנה מספר הסטודנטים בשנתון אופייני בתואר היה כ-40, שהתחלקו לשתי קבוצות שבאו למעבדה בשני מועדים שונים בשבוע. כמות הסטודנטים בתוכנית צפויה לגדול באופן משמעותי לאור השקת התואר החדש בהנדסת חשמל ופיזיקה יישומית, כשהיעד הוא להגיע ל-100 סטודנטים בשנתון. עם כמות עצומה כל כך של סטודנטים, נצטרך לפתוח חמש קבוצות מעבדה כל שבוע, וזה מאתגר את שיבוץ המעבדה בלוח הזמנים הצפוף של התלמידים ומעמיס על צרכי ההדרכה. הפתרון שמצאנו, בסיוע חברת אינטל, יאפשר לקיים בעתיד את אותן מעבדות גם מבתיהם של הסטודנטים. ייתכן שבזכות הקורונה נפתרה לנו בעיה משמעותית שהייתה יוצרת קשיים רבים עבורנו בחוג בעתיד".

נועם אבני, מנכ"ל מרכז הפיתוח אינטל ירושלים: "אנחנו שמחים לראות ששיתוף הפעולה ההדוק עם החוג להנדסת חשמל ופיזיקה יישומית בירושלים מביא לתוצאות. חשיבות זו עצומה למיצוב מדינת ישראל כמרכז עולמי לתכנון שבבים ועקב הדרישה האדירה בישראל למהנדסי חומרה ולמתכנני צ'יפים. השימוש ב-FPGA במהלך הקורס נותן טעימה והכנה טובה לסטודנט. הוא מדמה את שלבי תיכנון הרכיב (צ'יפ) ע"י מהנדס מנוסה במרכז פיתוח, ובכך מכין אותו לשילוב בתעשייה".

לפרסום בתקשורת: ynet, בחדרי חרדים, ירושלמים,

קראו פחות
בתמונה מימין לשמאל: גייל אספר, פרופ' אשר כהן, ד"ר יסמין רביד (מייסדת שותפה בקינוקו) וד"ר אמנון דקל (צילום: איגור פרברוב)

סטארט-אפ שמייצר מזון על משורשי פטריות במקום ה-1 בתחרות סטארט אפ השנה של ASPER-Huji Innovate

15 יוני, 2022

קרא עוד
Kinoko-Tech, שקיבלה את הפרסם במסגרת תחרות "פרס אספר", פיתחה חלבון חדש על בסיס צמחי המבוסס על שילוב של רקמת פטריות אכילה וקטניות, הגדלות בטכנולוגיית תסיסה במצב מוצק

Kinoko-Tech, סטארט-אפ שמייצר מזון על משורשי פטריות וקטניות, זכה בתואר הסטארט אפ של האוניברסיטה העברית לשנת 2022.

הזוכים בפרס הוכרזו השבוע במסגרת מושב חבר הנאמנים ה-85 של האוניברסיטה העברית. הפרס ניתן במסגרת תחרות ״פרס אספר״ של מרכז החדשנות והיזמות באוניברסיטה, וקרן אספר, והוא מהווה לב חדש בחיבור המתבקש בין האקדמיה והתעשייה, שמטרתו לפתח בקרב קהילת הסטודנטים, הסגל והבוגרים של האוניברסיטה העברית את תחום היזמות והחדשנות, מתוך החיבור המתבקש בין האקדמיה לתעשייה.

Kinoko-Tech היא חברת פודטק חדשנית, שנוסדה על ידי בוגרים של הפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית.  החברה מצאה דרך ליצור סופרפוד עשיר בחלבון ללא אלרגנים, העשוי שורשי פטריות וקטניות. Kinoko-Tech פיתחה חלבון חדש על בסיס צמחי המבוסס על שילוב של רקמת פטריות אכילה וקטניות, הגדלות בטכנולוגיית תסיסה במצב מוצק. בסטארט-אפ אמרו כי את החלבון ניתן לבשל בקלות או לערבב במוצרי מזון שונים. החברה מתמקדת בייצור מזון בר קיימא, טעים ומזין ומציעה חלופות טעימות, בריאות וידידותיות לסביבה למקור החלבון ללא אלרגנים כך שכולם יוכלו להשתמש בהן וליהנות מהם.

לתחרות ניגשו 45 סטארט-אפים מתחומי הקיימות, שפותחו על ידי סטודנטים ובוגרי האוניברסיטית העברית וסטארט-אפיסטים עצמאיים שהשתמשו בקניין רוחני של העברית. ההתמודדות בתחרות דרשה שימוש בטכנולוגיות חדשניות ועמידה ביעדי הפיתוח של האו"ם (SDG's). כל מיזם התבקש לפרט אילו מיעדי ה-SDG הוא מנסה לטייב ומהו היקף ההשפעה החברתית - מעגלית ו/או כלכלית - הצפויה מהקמת החברה.

במהלך התחרות נפגשו היזמים עם בכירים בקרנות ההון סיכון המובילות בישראל על מנת לשפר את סיכוייהם לזכות בתמיכה ומימון נוסף וכך את סיכוייהם להגדיל את פעילותם הברוכה. אותם בכירים בקרנות הון הסיכון גם סייעו בבחירת העולים לגמר התחרות.

חמשת הסטארט-אפים שעלו לגמר הציגו היום את המיזמים בפני חברי חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית, המורכב ממנהלים ובכירים מרחבי העולם. והם אלה שלמעשה בחרו את הזוכה. ועדת השיפוט כללה את יו״ר חבר הנאמנים, הראל בית-און, מיכל צור (בוגרת ויזמת וותיקה), גייל אספר (יו״ר קרן אספר) ומשה (״מו״) לוי, מנכ״ל קרן אספר. שאר חברי וועד המנהל הצביעו גם הם והיווה 25% מערך השיפוט.

פרופ׳ אשר כהן, נשיא האוניברסיטה, ציין כי: "האוניברסיטה העברית הפכה בשנים האחרונות למקור משמעותי של הנבטת חברות במגוון רחב של תחומים. אין ספק שהידע והכלים שהתלמידים והתלמידות שלנו רוכשים כאן, בעברית, מעניקים להם את היכולת להוביל את הדור הבא של יזמים טכנולוגיים שיובילו את הקידמה האנושית, בייחוד בכל הקשור לנושא הקיימות וההתמודדות עם משבר האקלים".

גייל אספר, יו״ר קרן אספר, הוסיפה: אנו מעודדים חברות וסטארט-אפים נוספים לפעול על מנת ליצור אימפקט חיובי על החברה והסביבה בהן אנו חיים באמצעות טכנולוגיות חדשניות. בעזרת פרס אספר אנו שמחים מאוד להביע את הערכתנו ותמיכתנו ביזמים החדשניים אשר פועלים ליצירת עתיד טוב יותר למען האנושות".

ד״ר אמנון דקל, מנכ״ל מרכז החדשנות של האוניברסיטה העברית, בירך ופירט על הנימוקים לזכייה: "כל המיזמים שראינו מהווים את חוד החנית של החיבור בין מיזם עסקי ובין הצורך והרצון לשפר את העולם שבו אנו חיים. מיזם עסקי שיכול לקיים את עצמו תוך שהוא מתקן את העולם הוא מודל חשוב ומבשר את הבאות בעולם הקיימות. אנו גאים במיזמים שהשתתפו בתחרות ומחכים לראות את קבוצת החברות שיתחרו בשנה הבאה".

ארבעת הסטארט אפים הנוספים שעלו לגמר: Daika wood - פיתחה דרך למחזר פסולת עץ והפיכתו לחומר גלם טבעי ובטוח לתעשיות רבות, תוך שמירה על תכונותיו המקוריות כמו חמימות ואקוסטיקה; Antidote היא קופת החולים הווירטואלית הראשונה ומטרתה לתת שירות ללקוחות לא מבוטחים. טכנולוגית החברה המבוססת על בינה מלאכותית המעניקה כיסוי בריאותי בפחות ממחצית העלות של האלטרנטיבות הקיימות, מה שהופך אותה לביטוח הבריאות הזול בארצות הברית; Diptera.ai יצרה שיטה ממוקדת וידידותית לסביבה להדברה מפני יתושים; Immunyx Pharma פיתחה גישה מהפכנית לטיפול בניוטרופילים, אוכלוסיית תאי החיסון הגדולה ביותר, באמצעות טכנולוגיה חדשנית. החברה מציעה שינוי כללי המשחק בכל הקשור לסיוע למיליוני חולים להתגבר על מחלותיהם.

קראו פחות
צילום: ריקי רחמן

קומנדו קיימות: מאות סטודנטים וסטודנטיות ירושלמים התגייסו כדי למצוא פתרונות למשבר האקלים בהאקתון קיימות נושא פרסים שנמשך 27 שעות רצופות

19 דצמבר, 2021

"אנו מאמינים ששילוב של מדע, הנדסה ועיצוב, תחומי המומחיות של שלושת שותפי המאגד הירושלמי - JLM-Impact - ייצרו סינרגיה שתעזור לפתור חלק מהבעיות הגדולות שמאתגרות את האנושות בעתיד הקרוב"

משבר האקלים הוא סוגיה בולטת ומרכזית בדיון הציבורי בשנים האחרונות, לאור ריבוי אירועי קיצון כמו בצורות, שיטפונות, שריפות ומזג אוויר קיצוני. מדינות רבות, בכללן ישראל, והחברות הגדולות והמתקדמות בעולם מנסות להגות פתרונות למשבר האקלימי – אבל אולי הפתרון יגיע דווקא מסטודנטים ירושלמים מצטיינים?

הזוכה בתחרות

20,000 ₪ לזוכה בתחרות פינטק של המרכז ליזמות בבית הספר למנהל עסקים ובנק מזרחי טפחות

7 דצמבר, 2021

קרא עוד

"גישה חדשה למסחר במניות תוך העברה ותרגום טעמים, העדפות ומידע מהרשתות החברתיות של המשתמשים להשקעות מיטביות" 

היזמת יולי לוביש זכתה בפרס בסך 20,0000 ₪ בגמר תחרות הפינטק "הגורם האנושי בבנקאות דיגיטלית" של מרכז גרשון לפינטק ליזמות בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית ובנק מזרחי טפחות. לוביש הציגה גישה חדשה למסחר במניות תוך העברה ותירגום טעמים, העדפות ומידע מהרשתות החברתיות של המשתמשים להשקעות מיטביות. דיקאן הפקולטה למנהל עסקים פרופ' ניקול אדלר אף הציעה לזוכה, מלגת לימודים לתואר שני במנהל עסקים במגמת פינטק. 

התחרות עצמה החלה בחודש יוני, בהשתתפות כחמישים יזמים שהציעו מעל שלושים יוזמות. אל הגמר שהתקיים בסוף חודש נובמבר עלו  עשרה מתמודדים ומתמודדות, לאחר שעברו סדנאות, הרצאות, קבלת משובים מבכירי הבנק ועוד. בין שופטי התחרות היו פרופ' ניקול אדלר דיקן בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית, איילה חכים מנכ"לית החטיבה הטכנולוגית בנק מזרחי טפחות ופרופ' דודי גרשון מייסד מרכז גרשון לפינטק בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית ועוד. 

מעניין לציין שכ- 65% מהיוזמות שהשתתפו בתחרות הגיעו מסטודנטים, או בוגרים של האוניברסיטה העברית, חלקם תלמידי MBA  בבית הספר למנהל עסקים. הם הציגו יוזמה לתמיכה באנשים המתקשים עם טכנולוגיה ע"י תומכים טכנולוגיים ייעודיים, התאמת ייעוץ פנסיוני באופן מותאם אישית ללקוח, עיצוב מחודש של אפליקצית הבנק, מערכות ייעוץ אינטראקטיביות למשכנתאות, הלוואות בקליק, יצירת תקשורת אפקטיבית ועוד. 

בתמונה- תרי ישכיל,  סמנכ"ל חטיבת שיווק פרסום ופיתוח עסקים מזרחי טפחות, יולי לוביש, הזוכה בתחרות הגורם האנושי בבנקאות דיגיטלית, פרופ' דוד גרשון, מייסד מרכז גרשון לפינטק בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית ואופירה אליאב, מנהלת מרכז גרשון לפינטק

בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית מוביל את תחום הפינטק באקדמיה על ידי מגוון פעילויות  ויוזמות המיועדות לפתח את התחום, להעמיק את הידע והכלים לעוסקים בו, וליצור  אימפקט בעולם העסקי.  

"מרכז הפינטק מספק פלטפורמה מצויינת לחדשנות ויזמות. מעבר לכך שקיבלנו רעיונות מצויינים, התחרות שערכנו עם בנק מזרחי טפחות סייעה לרבים לעשות את הצעד הראשון לכיוון יזמות " אמר פרופ' דודי גרשון. 

קראו פחות
צילום: דריה איטקיס

חורשים ביחד: סטודנטים מהפקולטה לחקלאות ודיירי בית אבות ברחובות מטפחים גינה קהילתית משותפת

30 נובמבר, 2021

קרא עוד
מיזם סביבתי וחברתי פרי שיתוף פעולה של היחידה למעורבות חברתית בדיקנט הסטודנטים, עיריית רחובות וסטודנטים מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה המחבר בין צעירים לוותיקים בעיר רחובות ותורם לשיפור פני העיר. "בזכות המיזם כל הזיכרונות הטובים מהקיבוץ שוב חוזרים אליי"

במהלך השנה, החלה היחידה למעורבות חברתית בדיקנט הסטודנטים והפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית בשיתוף עיריית רחובות, במספר מיזמים קהילתיים שנועדו לחזק את הקשר בין הפקולטה לקהילה. שיתוף הפעולה עם הדיור המוגן הובל על-ידי איטל בציר אלשיך, מחזיקת תיק פיתוח בר-קיימא ותיק יזמות וחדשנות בעיריית רחובות, ושיתוף הפעולה עם העירייה הובל על-ידי מחלקת משאבי קהילה באגף לשירותים חברתיים, בסיוע ד"ר רוני באום.

אחד מהמיזמים החברתיים שיצא לדרך בשנה הנוכחית הינו מיזם של גינות קהילתיות ברחבי העיר. המיזם מובל על-ידי סטודנטים של הפקולטה לחקלאות במסגרת קהילת מטע, מחלקת גינון ועבודה סוציאלית. הסטודנטים, ביניהם עומר מאיר, דריה איטקיס, דניאל שאנני, מיכל מנס ורינת קפלן, אמונים על יצירת קשרים בין חברי הקהילה, הדרכת התושבים בנושאי גינון ותחזוקת גינה קהילתית ושיפור פני העיר. "כיום אין בכלל גינות קהילתיות ברחובות, ולאחר דיונים ארוכים עם העירייה הצלחנו להוציא את הפרויקט לפועל", מספר דניאל שאנני, מקבוצת הסטודנטים שהקימו את המיזם, "המטרה היא ליצור קהילה עירונית רבת משתתפים, המשלבת בין הסטודנטים ותושבי העיר, אך גם מעניקה להם התנסות מעשית בחקלאות בכלל ובחקלאות עירונית בפרט".

תושבי העיר הוותיקים שייקחו חלק במיזם ייפגשו עם הסטודנטים בגינות על בסיס שבועי ויעבדו את האדמה. אסתר גיל, דיירת בית האבות "לב רחובות", שיתפה: "אני אדם של טבע, שאוהב לגעת באדמה, לעבד ולגדל צמחים, וזה מרגש אותי. עבדתי בגינות בקיבוץ, הייתי אחראית על גינת הוורדים ובזכות המיזם כל הזיכרונות הטובים מהקיבוץ שוב חוזרים אליי". דיקן הפקולטה לחקלאות, פרופ' בני חפץ, מוסיף כי "באקדמיה רואים חובה מוסרית לתרום חזרה לקהילה ממנה צמחנו ושמחים על כל קשר עם העיר רחובות. המיזמים החדשים מצטרפים למיזם ותיק שלנו אל מול קהילת יוצאי אתיופיה בעיר – 'חקלאים ישנים בארץ חדשה', ולפרויקט חדש של הדרכת תלמידי תיכון לבגרות בתחומי ה-Food Tech והAgri. Tech-".

כלל המיזמים שנרקמים בקמפוס רחובות, עבור אוכלוסיית העיר מיועדים לאוכלוסיות שחוות קושי רגשי, כלכלי, חברתי או פיזי. התוכניות מתווכות על-ידי צוות היחידה למעורבות חברתית, ומועברות בסיוע סטודנטים שלומדים בפקולטה ברחובות. יפעת כהן חדד, מנהלת היחידה למעורבות חברתית באוניברסיטה, מברכת על השותפות ואומרת כי "החזון של היחידה הוא להפוך את האחריות החברתית והתרומה לקהילה לחלק בלתי נפרד מחוויית הלימוד של כל סטודנטית וסטודנט באוניברסיטה העברית. יש צימאון משותף למפגש וחיבור שללא ספק יכולים להניב ערך משמעותי לעיר, לקהילה ולסטודנטים. הפקולטה ברחובות נרתמה למהלך ואף יעדה לכך תקציב ואנחנו מקווים ששיתוף הפעולה יתחזק ויתרחב למיזמים נוספים בעתיד".

 

לפרסומים בתקשורת: mynet רחובות, 08news

קראו פחות
הדמייה בתלת ממד של המכשיר. צילום באדיבות מתן עוז

הסוף לפציעות חמורות כתוצאה מנפילות באמבטיה? סטודנטים פיתחו מכשיר אזעקה ייחודי למבוגרים

1 יולי, 2021

קרא עוד
במסגרת האקתון אקדמי שהתקיים לאחרונה בביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית, פותח מכשיר שיוכל לזהות מצבי מצוקה הנגרמים בשל נפילות בחדרי אמבטיה ובשירותים

האקתון ייחודי שנערך לאחרונה בביה"ס למדעי המחשב באוניברסיטה העברית, התעמק במציאת רעיונות יצירתיים ומיזמים חדשניים בנושא 'פוסט קורונה - היום שאחרי', איך מקלים על החזרה לשגרה וכיצד מתמודדים עם בעיות חברתיות שהתעוררו בעקבות משבר הבריאותי העולמי. כמו כן, לנוכח מבצע "שומר החומות", התמקדו חלק מהמיזמים במציאת פתרונות לבעיות שמעורר המצב הביטחוני ומצבי חירום באופן כללי.

במסגרת התחרות השתתפו לא פחות מ-200 סטודנטים, שחולקו ל-40 קבוצות, בנוסף למנטורים רבים מחברות בולטות בתעשייה, שחלקם נוסדו באוניברסיטה העברית - לייטריקס, מובילאי, אורקם, סינמדיה, אלביט, סמסונג וטאבולה. במקום הראשון זכה מוצר שפותח על ידי קבוצת סטודנטים הנקרא "L.S.S - Life saver sensor", מכשיר שנועד להזעיק סיוע מציל חיים למבוגרים וקשישים, שנמצאים במצוקה בחדר האמבטיה או בשירותים, בעקבות נפילות שעלולות להסתיים בפציעה חמורה או במוות.

הצוות כולל את הסטודנטים לתואר ראשון בהנדסת חשמל ומחשבים מביה"ס להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית: מנהל המוצר מפתח תוכנה וחומרה מתן עוז, מפתח התוכנה רועי רייטר, מפתחת התוכנה מעיין בלוך ומפתח התוכנה מתן הירשהורן; יחד עם סטודנטית לתואר משולב במדעי המחשב ובעיצוב תעשייתי מהאוניברסיטה העברית ובצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים - גיל רוזנברג. הצוות זכה בפרס על סך 10,000 שקל.

מתן עוז סיפר השבוע כי "במהלך הקורונה נחשפתי לסיפור מחריד על אדם מבוגר שנפטר לאחר שהחליק במקלחת. בגלל הריחוק החברתי ומגבלות הקורונה גילו אותו רק לאחר מספר ימים, כשהוא במצב של ריקבון מתקדם. המקרה הזה זעזע אותי כל כך, ולכן החלטתי לצלול למספרים ונדהמתי לגלות שכ-80% ממקרי הנפילות של מבוגרים בגילאי 65+ קרו בשירותים ומהמקלחת. מדובר בכ-244 מיליון פציעות בשנה ברחבי העולם. בנוסף, ידוע כי שברי נפילה בקשישים עולים מיליארדים רבים של דולרים למערכות בריאות ולמכוני השיקום ברחבי העולם. מספר מקרי המוות כתוצאה מנפילות שכאלה מטריד לא פחות. זה נושא שחייבים לפתור".

עוד סיפר הוגה המיזם כי "מבוגרים מתמוטטים לבד בבתים ואין מי שיזעיק להם עזרה. כל דקה קריטית, סיוע חברתי מהיר מציל חיים. לצערנו, חלק מהמכשירים היום לא מותאמים ולא מתאימים לגיל השלישי – צמידים או כפתורי מצוקה דורשים אקטיביות, אך מבוגרים רבים שוכחים לשים אותם, מורידים אותם במקלחת מחוסר נוחות, ולעיתים אף לא מסוגלים ללחוץ על כפתור המצוקה בגלל חולשה. בנוסף, המחירים שלהם גבוהים. כששמעתי לראשונה על ההקאתון בבית הספר להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה, ועל ההקשר שלו לקורונה ולריחוק חברתי, ידעתי, הבנתי ורציתי לפתח את המוצר דרך התחרות". 

המוצר שהוצג דרך ההאקתון פשוט, זול ונוח לתפעול, ונועד לנטר מצוקה על סמך זיהוי התמוטטות באמצעות חיישני תנועה - כשהקריאה לעזרה נעשית מרחוק דרך מיקרופון מובנה על המכשיר או באמצעות הפעלה יזומה של הקריאה בלחיצה על לחצן מצוקה. ל-LSS שלושה מצבים: 1. רגיעה – אין אף אחד בשירו-קלחת, 2. דרוך – מישהו נכנס לשירו-קלחת וה-LSS מחפש סימני מצוקה. 3. רגע מצוקתי – א. אזעקה מקומית, מתריעה לסביבה, ולאדם במצוקה על קריאה לעזרה. ב. הזעקת כוחות חילוץ למקום, מוציא הודעה מסודרת הכוללת פרטים רפואיים חריגים, אלרגיות, כניסה בעייתית. ג. התראה לאיש קשר לבחירה. את כל הפרטים ניתן לעדכן מראש דרך אפליקציה אותה ניתן להוריד למכשירים הניידים, שמסוגלת להתממשק ישירות ל-LSS.

מתן הדגיש השבוע כי המוצר אמנם הוצג במסגרת ההאקתון, אולם יש עוד מספר שלבים כדי שאנשים מבוגרים יוכלו להשתמש בו: "הרעיונות שפיתחנו, למרבה השמחה, עובדים. קיימת כיום גרסת בטא למכשיר. כמו כן, יש לנו מחשבות לגבי העיצוב החיצוני שלו והדמייה מסוימת בתלת-ממד. אנחנו מעוניינים לקבל בקרוב הצעות מחברות בתעשייה שיעזרו לנו להוביל קדימה את המוצר לשלב היישומי שלו, פיתוח מסחרי בהיקפים נרחבים של המכשיר".

במקום השני בהאקתון זכו אלקנה פנחס טובי, טימותי הרמן ווגל, אליסה מאיה כהן ומיכה בנימין קינג, בעקבות הפרויקט שלהם Animal friend connector - שעוזר לילדים לרכוש מיומנויות חברתיות בעידן שבו זמן המסך גדל משמעותית. במקום שלישי זכו אמיר גאנם, מחמוד גזמאוי,עומר עיסא, מהא מחאגנה, סיף עליאן בעקבות הפרויקט Senior Buddy - שמקשר בין מתנדבים צעירים ואוכלוסייה מבוגרת או מרותקת בית שמעוניינת בביקור. בפרס חביבי הקהל זכו טדסה טפרה, אחמד אבו קטיש, אניס מוגרבי, אורן בלייכמן ושחף כהן ישר בעקבות הפרויקטEventUs - שנועד לעזור לאנשים לגלות על אירועים בקרבתם במהירות ופשטות. אל טקס פתיחת ההאקתון הגיעו, בין היתר, ראש העיר ירושלים משה לאון; נשיא האוניברסיטה העברית פרופ׳ אשר כהן; מנכ"ל לייטריקס זאב פרבמן ודיקן בית הספר להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית, פרופ' נעם ניסן.

לפרסומים בתקשורת: ynet, כיפה, בחדרי חרדים, פורטל לימודים כחול לבן,

קראו פחות
Photo by Егор Камелев on Unsplash

הולכים בדרכה של SpaceIL: חברת ZzappMalaria שהוקמה על ידי בוגר האוניברסיטה העברית עלתה לגמר תחרות AI XPRIZE ומתמודדת על פרס בשווי 3 מיליון דולר

13 יוני, 2021

גג פנאי

גן עדן על הגג: הפקולטה לרפואה חונכת שטח פנאי מעוצב אדריכלית לסטודנטים על גג בניין הספרייה בקמפוס עין כרם

1 יוני, 2021

הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בעין כרם ידועה באיכותה האקדמית הבלתי מתפשרת ובמצוינות הסטודנטים ואנשי המקצוע שהיא מטפחת תחתיה, אך גם בצפיפות שנגרמת בעקבות מיקומה בקמפוס אוניברסיטאי קטן בצמוד לשטח המרכז הרפואי הדסה. לסטודנטים הלומדים בפקולטה אין הרבה שטחים שמוקדשים לזמן פנאי בהם הם יכולים להירגע בין השיעורים, כיוון שכיתות הלימוד ומעבדות המחקר תופסות את רוב המרחב הציבורי. דיקנית המשנה של הפקולטה לרפואה, ד"ר רונית הראל, בגיבוי של הנהלת הפקולטה, מצאה פתרון יצירתי להיעדר שטחי פנאי לסטודנטים. אין שטח? נקים גינה בגג!

פרח צומח. nikola_jovanovic_unsplash

האוניברסיטה העברית מקימה מרכז כלל-אוניברסיטאי לקיימות

3 מאי, 2021

קרא עוד

במכתב לקהיליית האוניברסיטה הוכרז על החלטתה האסטרטגית של הנהלת האוניברסיטה להציב את תחום הקיימות בראש סדרי העדיפויות ולהקים את המרכז לקיימות. מנהלת המרכז, פרופ' יעל מישאל: "אתגר הקיימות הינו צו השעה ברמה העולמית, והמדע מתגייס כולו להתמודדות עם אתגר זה". כיום, יותר מ-130 מרצים ומרצות באונ' העברית חוקרים, מלמדים ועוסקים בנושאי קיימות, סביבה ואקלים

מרכז כלל-אוניברסיטאי לקיימות, חדש וראשון מסוגו, מוקם בימים אלה באוניברסיטה העברית, כחלק מהחלטתה האסטרטגית של הנהלת האוניברסיטה להציב את אתגר הקיימות הגלובלי בראש סדרי העדיפויות של המוסד האקדמי. הקמת מרכז זה (שכנס להשקתו הרשמית מתוכנן בירושלים בפני סגל האוניברסיטה בקיץ הקרוב) נועדה בין היתר להגביר באופן משמעותי את המחקר וההוראה בנושאי קיימות, תוך עידוד פעילות משולבת חוצת-דיסציפלינות והרחבת הספטקרום המחקרי וההוראתי באופן שישקלל שלל היבטי קיימות רלוונטים. מטרה מרכזית נוספת של המרכז היא לקדם ולהטמיע קיימות מעבר לגבולות האוניברסיטה. לשם כך, המרכז ישתף פעולה עם גורמי תעשייה והסקטור הפרטי, החברה האזרחית, האקדמיה והממשל, בארץ ובעולם, לטובת קידום ופיתוח פתרונות טכנולוגיים, העלאת המודעות הציבורית, מדיניות והטמעה בתחומי הקיימות.

במרכז צפויים לפעול חוקרים בעלי שם, וכן עמיתים ותלמידים לתארים מתקדמים באוניברסיטה. בשלב הראשון, המרכז יפיץ קולות קוראים למימון מחקרים שיקדמו נושאי קיימות, בדגש על שיתופי פעולה בין-תחומיים ובין-קמפוסיים. ראוי לציין כי מעבר להקמת המרכז, מתעסקים כיום מעל ל-130 מרצים ומרצות בנושאי קיימות, סביבה ואקלים במחלקות, בפקולטות ובחוגים ברחבי האוניברסיטה.

אתגר הקיימות העומד בפנינו כולל את הרצון לאפשר את המשך קיום החברה האנושית בדור הנוכחי ברווחה, תוך שמירה ואף שיפור רמת החיים לדורות הבאים. מדובר באחד האתגרים המשמעותיים והבוערים שידעה האנושות. על רקע התנאים האקלימיים המשתנים במהירות והשימוש הבלתי מושכל שנעשה בדורות האחרונים במשאבי כדור הארץ, מתגבשת הבנה נרחבת ברחבי העולם באשר לחשיבותה הקריטית של הקיימות ומתהווה פעילות גוברת והולכת לקידומה. בתוך כך, אוניברסיטאות מובילות בעולם התגייסו באופן מרשים לקידום קיימות, בהתאם ליעדי העל לפיתוח בר-קיימא של האו"ם (Sustainable Development Goals – SDGs).

פרופ' יעל מישאל מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית נבחרה לכהן כמנהלת המרכז, ולצידה מונתה ועדה אקדמית שמורכבת מנציגים ונציגות של כלל הקמפוסים באוניברסיטה. במרכז יפעלו גם עמיתים ותלמידים לתארים מתקדמים באוניברסיטה. פרופ' מישאל מסרה כי "אתגר הקיימות הינו צו השעה ברמה העולמית, והמדע מתגייס כולו להתמודדות עם אתגר זה. האוניברסיטה העברית מחויבת ליטול חלק מרכזי במאמץ להציע פתרונות לעמידה ביעדי האו"ם ולמציאת דרכים לניהול אורח חיים בר-קיימא. אחת החוזקות של האוניברסיטה העברית היא שכבר כיום קיימת פעילות מחקרית והוראתית ענפה באפיקים שונים ומגוונים בתחומי הקיימות. נדרשת הרחבה, העמקה ומציאת אפיקיי מחקר חדשים שיתרמו לקידום הידע. באופן חד-משמעי, שיתוף פעולה בין החוקרים ליצירת מחקר בין-תחומי ורב-תחומי, יוביל לפריצות דרך - מכיוון שמגוון מעודד חדשנות, מחזק יצירתיות ומוביל לקבלת החלטות טובה יותר. במקביל לפעילות המחקרית, נפעל ליצירת יחסי גומלין בין האוניברסיטה והגופים הציבוריים הרלוונטיים במדינת ישראל, כך שהידע המחקרי יתורגם להמלצות רגולטוריות ויועבר למקבלי ההחלטות. גישה זו, מחקר חדשני רב-תחומי ובין-תחומי בתחום הקיימות במובן הרחב שיתכתב עם גורמים מדיניים וציבוריים הינו ייחודי".

במכתב שנשלח לאחרונה בנושא זה לקהיליית האוניברסיטה, כתבו נשיא האוניברסיטה, פרופ' אשר כהן, רקטור האוניברסיטה פרופ' ברק מדינה ומנכ"ל האוניברסיטה וסגן הנשיא ישי פרנקל: "רבים מקהילת האוניברסיטה מקדמים את הנושא גם במישור הלאומי. הקמת המרכז האוניברסיטאי נועדה להרחיב, לתכלל ולשכלל את כלל הפעילות בתחום הקיימות כתחום מועדף ובינתחומי כלל-אוניברסיטאי, בהתאם לאתגרים העומדים לפתחנו. אנו פועלים לגייס כספים חיצוניים בהיקפים משמעותיים להמשך פעילות המרכז. אנו קוראים לכם/לכן חברי וחברות הסגל באוניברסיטה, מכלל תחומי המחקר, לבחון דרכים לשלב בפעילות האקדמית והציבורית שלהם היבטים שקשורים לקיימות. מוטלת על כולנו אחריות חברתית וציבורית ראשונה במעלה לתרום תרומה מדעית להתמודד עם האתגר הגדול שמוטל בעת הזו על האנושות".

לפני מספר חודשים הוחלט באוניברסיטה העברית להקים את המרכז לחקר אקלים HUCS (Hebrew University center for Climate Science), בראשו עומדים כיום פרופ' חזי גילדור ודר' אורי אדם. הפרויקט הייחודי מאפשר בפעם הראשונה בארץ לחוקרים מתחומים שונים (מתמטיקה, סטטיסטיקה, פיזיקה, מדעי כדור הארץ, גאוגרפיה, מדע המדינה, חקלאות, מדעי המחשב, ועוד) לשלב כוחות בכדי לפתח מודל אקלימי שיוכל לצפות ולהסביר את השינויים הצפויים להתרחש באזורנו בצורה טובה משמעותית ממודלים קיימים. כמו כן, המרכז מאפשר שילוב של רעיונות ומחקרים וסיעור מוחות בין חוקרים מתחומים שונים סביב נושא האקלים, ויתקיימו בו שיתופי פעולה עם השירות המטאורולוגי ומוסדות שונים בארץ, כדי לקדם את ההבנה של השינויים האזוריים לטובת מקבלי ההחלטות.

 

לפרסום בתקשורת: https://www.ynet.co.il/article/SJmPNITDO

קראו פחות
Pillivery

כל הכבוד לכם, "פיליברי"! סטודנטים תרמו לקהילה במהלך משבר הקורונה - וזכו בפרס כספי

21 אפריל, 2021

קרא עוד
ות"ת מקדמת ומתמרצת עשייה איכותית אשר מנצלת את משאבי האקדמיה לטובת סביבתה הקרובה, תורמת לה ומחזקת את השפעות האקדמיה החיוביות על החברה הישראלית. לאור חשיבות הנושא מתקצבת הות"ת שבמועצה להשכלה גבוהה שורה של פרויקטים חברתיים בכ-30 מיליון שקלים בשנה. בנוסף, ועדת ההיגוי בוחרת סטודנטים מצטיינים מהמוסדות השונים, סטודנטים אשר פעלו לאורך כל השנה, התנדבו ופעלו למען הקהילה והפגינו מעורבות חברתית יוצאת דופן בשנה שבה התמודדה ישראל, כמו רוב מדינות העולם, עם מגפת הקורונה. הות''ת מכבדת אותם כעת בפרס כספי. 

מהאוניברסיטה העברית היו אלה נעמה מיטלמן, יונתן אגר, שרון שרייבר, יוגב כהן -  שהקימו את "פיליברי" (Pillivery = Pill + Deliver), יוזמה מקורית של סטודנטיות וסטודנטים לרפואה, אשר בעת הסגר הראשון של מגיפת הקורונה זיהו מהר (עוד לפני מערכת הבריאות הציבורית!) את הצורך של חולים כרוניים בסיכון לקבל את התרופות שלהם מבלי להסתכן ולצאת לבית המרקחת ולהחשף לנגיף. מדובר על מאגר מתנדבים שמטרתו איסוף תרופות לפי מרשם מבית המרקחת השכונתי עבור חולים כרוניים, מדוכאי חיסון, קשישים ושאר קבוצות סיכון, והבאתן עד דלת המטופל. הרציונל - צמצום חשיפתן של קבוצות הסיכון אל גורמים מזהמים, הנמצאים בשכיחות גבוהה בבתי המרקחת. מפתיחת המיזם, גייסו הסטודנטים מעל 150 מתנדבים באזור ירושלים והשרון אשר הגיעו וסייעו למעל 1200 מטופלים ברחבי הארץ (גויס גם רכב חלוקה ייעודי כדי להגיע למרפאות מרוחקות.

נעמה, יונתן, שרון ויוגב, כל הכבוד לכם! 

לפרסום בתקשורת: https://www.ynet.co.il/environment-science/article/H1w00DmhUu
 

קראו פחות
cannabis

יום הקנאביס הבינלאומי: הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה מקימה את המתחם המתקדם בישראל ובין היעילים בעולם לגידול ומחקר בקנאביס– מהזרע ועד הצריכה

20 אפריל, 2021

קרא עוד
בשנים האחרונות הולך וגובר הצורך במחקר מדעי מעמיק ורב-תחומי של צמח הקנאביס על מנת לייעל את יצור חומרי הגלם לתעשיית התרופות ולהרחיב את היישומיים גם לתעשיות נוספות המשתמשות בחומרי הגלם שמייצר הצמח.כבר היום מתנהל במספר מעבדות בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות מחקר בנושא גידול הקנאביס, אך על מנת להיענות לצורך ההולך וגדל במחקר אקדמי איכותי בצמח, הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית ברחובות מרחיבה את פעילותה בנושא ומקימה מתחם מתקדם ומאובזר לגידול קנאביס – הראשון באוניברסיטה בישראל.

 

המתחם החדש ישמש הן למחקר אקדמי בסיסי והן כמחקר יישומי לחברות מחקר פרטיות ומטרתו תהיה לימוד מקיף על הצמח, גידולו ושימושיו ויכלול שיתוף פעולה של כל הפקולטות ובתי הספר הרלוונטיים באוניברסיטה, כולל כל מכוני המחקר בפקולטה לחקלאות ומכונים נוספים מתחומי הרפואה והרוקחות. פרופ' מנחם מושליון מהמכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות, היועץ המדעי של המיזם, פירט עוד על ייעודו של המתחם: "בגלל ששנים רבות גידול הצמח היה לא חוקי ברוב העולם, יש המון פערי ידע מאוד בסיסיים שצריך להשלים, לדוגמה מהם תנאי ההשקיה הדישון והתאורה האופטימליים לגידול קנאביס? מה הן ואיך ניתן לטפל במחלות והמזיקים של הצמח תוך הפחתת השימוש בהדברה כימית, שיכולה לסכן את משתמשי הצמח בשלבים מאוחרים יותר? בנוסף לשאלות הבסיסיות, כמובן שהמתחם ייתן פתרונות לגנטיקאים השואפים לפתח זנים חדשים שיותאמו למטרות רפואיות שונות וזנים עמידים יותר שניתן יהיה לגדל בקלות באקלים הישראלי ללא צורך במכשור מיוחד וחממות יקרות". בגידול ומחקר הקנאביס יהיו שותפים גם סטודנטים לתואר שני ושלישי בפקולטה לחקלאות, שישלבו את העבודה במתחם עם תחומי המחקר שלהם.

 

לאוניברסיטה העברית יתרון ממשי במחקר קנאביס על המוסדות בישראל וגם על מוסדות רבים בעולם, לאור העובדה שכל שלבי המחקר, החל משלב הזרעים, הקרקע והמים דרך אופטימיזציה של הגידול ועד הניסויים הקליניים בבעלי חיים ובני אדם, נעשה במוסד אחד ועם מינימום בירוקרטיה. בנוסף, מדובר בפעם הראשונה שמוצעת שותפות עסקית פרטית-אקדמית לקידום מחקר ופיתוחים בתחום. במקום שחברות פרטיות יחזרו אחר חוקרים מובילים מהאקדמיה על מנת לקדם את המחקר שהן מקיימות לשימושן, החוקרים המובילים יהיו נגישים לנושא תוך עבודתם האקדמית, עם כל הנגישות למשאבי הידע האדירים שהאוניברסיטה העברית מציעה.

 

לצורך הקמת המתחם, הקצתה האוניברסיטה העברית שטח של כדונם בתוך שטחי הפקולטה לחקלאות ברחובות שיכלול, בין היתר, חממות וחדרי גידול. עתה, האוניברסיטה מחפשת שותף אסטרטגי לפרויקט - יזמים, חברות תרופות, חברות גידול קנאביס, וכל משקיע או גוף אחר בעל ניסיון רלבנטי - אשר יהיה מוכן להשקיע את העלויות הנדרשות לצורך הקמת הקומפלקס, עלויות שמוערכות כיום בסך של כ-10 מיליון שקלים ולהקים את המתחם בצורה המיטבית.

 

לכתבה באתר mako

קראו פחות
צוות מיזם ה-biositter

לדעת (ולהרגיש) כשהילד במצוקה: מיזם שהוצג בהאקתון COMMUNICITY של מאגד JLM IMPACT נועד להזהיר הורים מפני מקרים חריגים בגני ילדים

26 ינואר, 2021

קרא עוד

מיזם מרתק שהוצג לאחרונה בהאקתון COMMUNICITY (או בשמו העברי ירושלים.עיר.קהילה), מנסה למנוע את מקרי האלימות הבאים בגני ילדים - בעידן שבו האלימות בפעוטונים ובגנים גואה, גני אינם מרושתים במצלמות אבטחה, ברוב הגנים אין פיקוח מסודר, ומעט מאוד גננות וסייעות עוברות הכשרה מתאימה (מעטות בעלות תואר בחינוך לגיל הרך). חוק המצלמות לא מוביל לשינוי, חוק הפיקוח על הגיל הרך לא מתקדם לשום מקום, והחמרת הענישה לא באמת עוזרת. המיזם שהוצג בתחרות הירושלמית נקרא בשם Biositter, צמיד מיוחד לפעוטות המשלב חומרה ותוכנה שנועד להזהיר את ההורים מפני מקרים חריגים בגני ילדים המחייבים בדיקה, זאת על ידי ניטור דופק התינוקות, ואף קולט מדדים פיזיולוגיים המעידים על מצוקה ולחץ ויודע לנתח אותם בזמן אמת.

למרות ששימוש באזיקונים אלקטרוניים נתקלו בעבר בביקורת קשה, צמידים ידידותיים לילדים עשויים להתקבל בהבנה. צוות הסטודנטים שהגה את הרעיון הפיק סרטון שהוקרן במהלך התחרות של מאגד JLM IMPACT, המורכב ממרכזי החדשנות והיזמות של האוניברסיטה העברית, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ו'עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה', וזכה במקום השלישי ובפרס כספי בשווי של 5,000 שקל. הצוות מורכב מאנשי מקצוע מעולמות היזמות, פסיכולוגיה, מדעי המוח, פיתוח מוצר ואלגוריתמים - ביניהם היזם העסקי והחברתי ברק ליזוריק, מפתחת התוכנה כרמל אריאל, מנהל המוצר רומן קרסיק, מפתח התוכנה ישי מנדלסון, אחראית מחקר וניסוי קליני מעיין רוזנבוים, ומעצבת חווית המשתמש מעיין סרדה.

"כמה אתם באמת בטוחים במה שעובר על הילדים שלכם בגן? האם אתם מספיק בטוחים כדי להמר על החיים שלהם? בכל יום אנחנו נחשפים לסיפורי זוועות של הזנחה ואלימות מתרחשים בגני ילדים, מיליוני ילדים מוצאים את עצמם כלואים בסביבה אלימה שלא מותאמת לצרכים שלהם במשך חודשים ואפילו שנים. מצב שיכול להשאיר להם צלקות שילוו אותם לכל החיים. קשיים רגולטורים לא מאפשרים לנו לראות ולשמוע את הילדים במהלך היום, אבל מה אם היינו יכולים להרגיש אותם, להתחבר ללב שלהם, לדעת מתי הם שמחים ומתי הם בסטרס ובחרדה? כעת זה אפשרי. Biositter היא פלטפורמה דיגיטלית שמנטרת את רמות הסטרס והחרדה שילדים חווים במהלך היום, ומשתפת את ההורים מבלי לפגוע בפרטיות הצוות וילדים נוספים בגן", מוסבר בסרטון של הוגי ה-Biositter.

איך המוצר יעבוד? צמיד חכם ובטיחותי יינטר מדדים פיזיולוגיים ויפיק מהם נתונים, מסיק מהם תובנות על פעילות הילדים. בסוף כל יום ההורים יוכלו להתחבר ישירות לצמיד מהנייד ולקבל דו"ח יומי על הרגלי השינה, הפעילות הגופנית ורמות הלחץ והמצוקה ואף מדדים חשובים אחרים שנמדדו במהלך אותו יום. על ידי בניית תמונה מתמשכת, Biositter מאפשרת להורים להעריך את מידת התאמת הסביבה לצרכים הספציפיים של ילדיהם, ולזהות אירועים חריגים ואלימים שהתרחשו בקרבתם. המערכת אף תאפשר לבצע השוואה אנונימית לנתונים שנאספו מילדים נוספים באותו הגן, ולהתריע על מגמות חריגות המחייבות בדיקה נוספת. במסגרת הצגת המיזם הדגים הצוות כיצד ייראה המכשיר והוצגו תמונות המראות כי הוא יהיה מסוגל לקרוא בצורה יעילה מדדים גופניים.

"ראיונות שערכנו בימים האחרונים עם עשרות הורים אימתו לנו את הצורך במיזם הזה. 87% מההורים שהוצג להם המיזם ביקשו להשתתף בפיילוט. בנוסף, ביצענו בדיקת היתכנות טכנולוגית בעזרת חיבור SDK לצמידי ספורט ומוצרי מדף שקיימים כבר בשוק, וגילינו שהמיזם הזה יכול בקלות לקרום עור וגידים. אנחנו נחושים להפוך את החלום למציאות. בעולם כמו שלנו קשה להאמין לכל מה שאנחנו שומעים או רואים, אבל יש דברים שאסור להמר בהם. אסור להמר על הבריאות של הילדים שלנו, שלומם וביטחונם. אנחנו חייבים להקשיב ללב שלנו, להקשיב ללב של הילדים שלנו", ציינו חברי המיזם.

המיזם שזכה במקום הראשון בגמר ההאקתון (הפרס עמד על 15,000 שקל) היה "הולכות על בטוח" של גלעד ארליכמן ורתם ליליאור, שיצרו תוסף לאפליקציה הממפה את הדרכים הבטוחות ביותר לצעידה במרחב העירוני על בסיס נתונים עירוניים, נתוני משתמשים/ות והיסטוריית מקרי אלימות אזוריים. המיזם שהגיע למקום השני בגמר ההאקתון (וזכה בסכום של 10,000 שקל) היה "אספתא" של רועי אלפסי, דניאל כהן, דניאלה סלונים ורז קרל, שנועד לסייע להפריד בין פסולת הבניין הנזרקת ברחבי העיר ושאינה ברת שימוש, לבין חומרים וכלים היכולים לשמש לטובת שימוש חוזר ולהפקת עבודות אומנות ויצירה במרחב הקהילתי. המיזם צפוי לכלול שירותי איסוף, שינוע, אחסון ושימוש חוזר בכלים ובחומרים שנאספו. בפרס רשות הצעירים של עיריית ירושלים (על סך של 8000 ש"ח) זכה המיזם (BYO (Bring Your OWN של גיא בלומנפלד, איילת שאשא עברון, נבו הימלהוך ויואב בלבן - בהנחיית המנטוריות אושרה לוי ונועה חשדי ממרכז הצעירים ירושלים, על פיתוח אפליקציה המאפשרת ומעודדת התארגנויות ספונטניות קהילתיות על ידי חיבור בין אמנים, יוצרים, בשלנים ומארגני אירועים כדי לחזר את המרקם הקהילתי, התרבותי והחברתי בעיר ירושלים.

האקתון COMMUNICITY נחשב למוצלח ולגדול מבין ההאקתונים שנערכו בישראל בשנים האחרונות. השתתפו בו מעל ל-300 סטודנטים וסטודנטיות, שהתחלקו ל-61 קבוצות. הסטודנטים נעזרו ב-61 מנטורים, בוצעו 45 הגשות, ואירוע הגמר כולו נמשך לאורך שעתיים (התקיים ביום חמישי ה-7.1). הפתרונות שהציעו הסטודנטים שהשתתפו באירוע נשפטו על ידי פאנל של 22 מומחים, הכולל אושיות ירושלמיות מובילות בעולם התרבות והעסקים, ביניהם סגן נשיא ומנכ"ל האוניברסיטה העברית ישי פרנקל; סגנית נשיא בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב אדר' ליאת בריקס אתגר; מנכ"ל וסגן נשיאת 'עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה ירושלים' ד"ר רפי אבירם, ומנהל רשות המחקר, חדשנות ויזמות במכללה מיכאל מזרחי; סגנית נשיא השף והמסעדן אסף גרניט; סגנית ראש עיריית ירושלים פלר חסן נחום, מנכ"ל אינטל ירושלים נעם אבני; מנכ"ל תנועת רוח חדשה יוסי קלאר; נציגים מאמזון ישראל ונציגי אקדמיה בכירים ועוד. בסך הכל היו 25 חברות שנתנו חסות להאקתון. התחרות כולה הוקדשה ליזמות סטודנטיאלית לטובת הקהילה הירושלמית.

לצפייה בסרטון: https://drive.google.com/file/d/15o1r5PatmS6X7dZP26T8zz0WN01F3-LP/view

פרסומים בתקשורת: https://www.ynet.co.il/environment-science/article/Hy7lzen1u

 

 

קראו פחות
קרן אספר

קרן אספר תתרום 11.5 מיליון שקל למרכז לחדשנות ויזמות באוניברסיטה העברית

19 ינואר, 2021

קרא עוד

במרכז לחדשנות ויזמות באוניברסיטה העברית, HUJI Innovate, התבשרו השבוע כי יקבלו תרומה כספית משמעותית בסך של 11.5 מיליון שקל מקרן אספר הפילנתרופית מקנדה (Asper Foundation) ומשפחת אספר, התומכים במיזמים שדוגלים ביזמות וחדשנות ברחבי העולם. זוהי אחת התרומות הגדולות ביותר במהלך משבר הקורונה של הקרן. כספי המענק יסייעו ל-HUJI Innovate להרחיב את הפעילות מעבר לתמיכת המדינה. כמו כן, בעזרת הכספים הללו המרכז ישיק את "פרס אספר לחדשנות" (שווי הפרס 35 אלף דולר) שיוענק מדי שנה, ויהיה ממוקד במיזמי אימפקט העונים על מטרות הפיתוח של האו"ם SDG, בהובלת סטודנטים וחוקרים מתוך האוניברסיטה.

בנוסף, כספי המענק יובילו להקמת אקסלרטור חדש בהובלת HUJI Innovate שיהיה פתוח למיזמים של סטודנטים, חוקרים ובוגרי אוניברסיטה. המיזמים שיתקבלו לתכנית יקבלו השקעות Pre-seed (גיוס טרום ראשוני) מטעם האוניברסיטה וגישה למתקני האוניברסיטה השונים, במטרה לעזור להם להתפתח כסטארט-אפים. עד היום, המרכז הפעיל תכניות פרה-אקסלרציה המיועדות ליזמים בשלבים מאוד ראשוניים של התהליך. בחודשים האחרונים, מיזמים שיצאו מתכניות HUJI Innovate גייסו מיליוני דולרים מרשות החדשנות ומקרנות הון סיכון כמו  JVP וחממת Fresh Start ואחרים נמצאים במגעים מול קרנות נוספות. פתיחת אפיק ההשקעות, כך מאמינים ב-HUJI Innovate, יאפשר למרכז היזמות של האוניברסיטה העברית לסייע ליותר מיזמים המבוססים על טכנולוגיות עמוקות לחצות את הגשר מהמעבדה אל תעשיית הייטק ולתרום תרומה משמעותית לכלכלה הישראלית.

ד"ר אמנון דקל, מנכ"ל מרכז היזמות של האוניברסיטה העברית בירושלים, מסר השבוע כי "לאחר שנתיים של צמיחה והצלחה, HUJI Innovate נמצא בשלב משמעותי בהתפתחותו ומכין את עצמו לקראת מעבר למתחם ייעודי ועם תוכניות נועזות לעתיד. זהו הרגע הראוי עבור קרן אספר והאוניברסיטה העברית להעמיק את השותפות ביניהן, עם תרומה מרגשת לטובת המרכז, עם ישראל והעיר ירושלים". נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' אשר כהן: "אנו גאים מאוד בשיתוף הפעולה של קרן אספר עם HUJI Innovate, שייקרא כעת ASPER-HUJI Innovate".

בראש קרן אספר עומד לאונרד אספר. נשיאת הקרן, גייל אספר, קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בשנת 2014. למשפחה היסטוריה ארוכה של שיתופי פעולה ותמיכה באוניברסיטה העברית. החל משנות השמונים, ראש המשפחה ישראל אספר ז"ל נבחר לכהן בחבר הנאמנים של האוניברסיטה וסייע בהקמת מרכז אספר ליזמות בבית הספר למינהל עסקים של האוניברסיטה. מרכז אספר ליזמות תומך במחקר אקדמי בנושאי חדשנות ויזמות, ומספק בעשרים השנים האחרונות פלטפורמה לכנסים, מוקד להעצמת חדשנות, העברת קורסים אקדמיים ולא אקדמיים וכן מנוע צמיחה למספר תוכניות אקסלרטור.

מרכז החדשנות והיזמות של האוניברסיטה העברית החל את דרכו בשנת 2018, במטרה לעודד חוקרים וסטודנטים לצעוד במסלולי החדשנות והיזמות ולפתח סביבה ותרבות חדשנית-יזמית. הפעילויות בו נועדו לייצר נקודת מפגש משמעותית, מלמדת ומקדמת רעיונות, בין העולם האקדמי לעולם החדשנות והיזמות. השאיפה של המרכז היא, בין היתר, לייצר קשרים עם סטודנטים יזמיים אחרים ועם קהילת היזמות הירושלמית, לעודד אווירת אקו-סיסטם ירושלמי, ולהגיע מרעיונות התחלתיים למיזמים שקורמים עור וגידים, תוך קבלת הכישורים, הידע והיכולות לפתח את אותם מיזמים הלאה.

פרסום בתקשורת: 

מעריב (2) - https://tmi.maariv.co.il/the-lounge/Article-815934

https://tmi.maariv.co.il/the-lounge/Article-816597

וואלה - https://finance.walla.co.il/item/3412475

קראו פחות
המיזם הזוכה

מיזם חדשני שזכה במקום הראשון בהאקתון COMMUNICITY של מאגד JLM IMPACT מנסה ליצור מרחב ציבורי בטוח יותר לנשים

10 ינואר, 2021

הרעיון היצירתי זכה במקום הראשון בהאקתון הירושלמי של מאגד החדשנות JLM IMPACT -  , המורכב ממרכזי החדשנות והיזמות של האוניברסיטה העברית, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ו'עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה'. הפרס: 15,000 שקל

חודש המודעות לסרטן השד - אוקטובר

נשים רבות מסרבות לעבור בדיקת ממוגרפיה בגלל שימוש בסמן מתכתי – מחקר חדש מצא פתרון אפשרי לבעיה

10 דצמבר, 2020

מחקר ישראלי חדש הצליח להוביל בפעם הראשונה בעולם הרפואה לפיתוח סמן מתכלה לטובת בדיקת ממוגרפיה. לאחר שפותח סמן מחומרים טבעיים ומוכרים נערך ניסוי בבעלי חיים, שתוצאותיו היו מבטיחות - נשללה רעילות החומר, והוא נעלם תוך מספר מועט של חודשים מגוף החיות. מאמר מדעי לגבי המחקר פורסם בכתב העת ACS applied biomaterials. על הטכנולוגיה רשמה האוניברסיטה העברית פטנט